פורום נסיונות פעילים (עמוד 8254)

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

שרשור חדש

הגרון שורף כבר יומיים,הלך הקול, ומחר הכתרה

נושבת באויר

איזה טוב ה'

אביגיל.

יום מיוחד ב"ה

זכיתי. זכיתי. זכיתי.
אין דברים כאלה.

כמויות הסבל שמשתקפות במבט שלו פוצעות,
אבל גם מכריחות אותי להעריך אותו ברוך ה'

אנשים צדיקים כל כך התאמצו לשמח אותי היום

"אמת מארץ תצמח"
אחח כמה טוב

סתם אחת

רציתי להגיד לך משהואשחקנית

אבל עזבי זה בעצם לא חשוב

איזה כיף ב"ה

מבולבלת098

תגידי. אני אשמחאביגיל.אחרונה

(אם זה היה אלי?)

ישתבח שמו!! היה שבוע מזה כיפ!והוא עודלא נגמר=)שִׁירָה

ביום ראשון היה נחמד..משחק מבולגןןן אבל לונורא היה כיף.ואז בערב היה חביב.

ביום שני היתה שיחה יפה והגעתי הביתה בדרך שווה

בשלישי היה ת'שימוח חולים והיה ממש כיף.בת שבע חמודה.הזאתי על הגלגלים. ויעקב יצחק!!פשוש קטן מתוקק

ובערב היתה הכתרה נחמדת לאלו של פעם;).חח

והיום היה כיפפפ.

החמשושיות עשו מאהל יפהה!! מהמם! והכנו פיתות. והיה כיף. קצת באסה בהתחלה עם זאתי החמודה אבל אח"כ הסתדר ישתבח שמו.

לא היה אנגלית.ולא מתמטיקה. וקטע מוזרר שהמורה הביאה. איכס.יש יהודים שבאמת אוכלים בשר לבן?? גועל נפש.

ואז הלכנו לקנות חטיפים למחר.ובקבוקי שתיה,ובלונים. ואז שיחקנו עם העגלה של הסופר כי הזאתי בקופה ראשית הסכימה לנו אותה עד מקסימום מחר.

ואז היה חם. אז הלכנו לקנות ארטיק.והחזרנו ת'בקבוקים. ואת העגלה.

ובסוף קנינו ברד.חח היה מצחיק. שתי כוסות,שלוש קשיות.מרגיש דוב ככה. כי הוא נתן לי לטעום ואז נשאר אז זה יצא כוס ורבע ברד.

ואז תלינו ת'שלט. יאו איזה שלט יפה!!ממש כישרוניות הילדות. ועלינו לגג.עם הסולם הארוך המסובך. וניקינו ת'מרזב=)

וכתבתי על הגג בגואש.בטח בגשם זה יירד..=\ אבל לונורא,עד הגשם=)

והיה ממש כיף שם. ואח"כ העברנו ת'סולם לגג של הקארוון השני ועברנו עליו. יאוו זה היה כיפפ ומצחיקק=)

ואז ירדנו.ואז היא הלכה.ולא נתתי לה חיבוק.ובאלי.

זה ממש פאדיחות. היום היו פאדיחות איתה.זייהו.

ובסוף לא היה למנשה מקום חד"פ =\ אז רק אני נסעתי איתו. ובסוף זה לקח בערך שעה,אבל לונורא,עדיף מאוטובוסים בטוח.

ובאתי הביתה.והתקלחתי.

יאו יום מקסים.

והבאתי ת'דברים לענק.ענקית..

ויש לי משו למחר בשבילה.

יוו צריך לסדר תיק לשבת!!

יאלה. אז אנלא יהיה פה בעזרת ה' עד ראשון;) חח ברוך ה'.

אז סיכמתי בערך כבר עכשיו. אבל הולכת ליות שבת כיפית=)

איזה טוב ה'!!!!

וזהו.

אני נורא רוצה לכתוב עכשיו בוקרריעות

אבל אני אכתוב מחר בלילה או בשישי

להתראות בינתיים

ריעותפינג.

שתדעי שאני מהצהריים מנסה לשלוח לך סמס, אבל הפלאפון שלי מסרב כבר כמה שעות לשלוח סמסים

<צ> לא שוב! בבקשה לא עוד פעם!הכל מבחוץ

|מתחנן|
הרגתם את נסיופ אתם!

במיוחד בשבילכם משה המציא את השיחה אישית!

אז תשתמשו בה...

מכפת לךריעות

לא היה לי אינטרנט באותו יום, אבל זה הסתדר מאז אז בסדרריעותאחרונה

אחח, כמה נחמד להיות הנרדף תמידהמצב חסה

אבל בסוף אתם עוד תודו שאני צדקתי,

רק שאז יהיה מאוחר מדי.

אה, ומסתבר שהעקשנות משתלמת

ועוד דבר- אם אתם באמת רוצים משהו, ואתם בטוחים שזה מה שה' רוצה,

תמיד ה' יעזור לכם, וכגודל הצער כך גודל השכר.

רק שבדרכ בנאדם שרודפים אותוסתם אחת

יש לו קצת ענווה ושפלות.
בעיקרון זה טוב להיות נרדף..
ואתה לא היחיד בנאדם.
ובמה נודה שצדקת?
שאנחנו האשכנזים לא יהודים?

עם השורות האחרונות אני בהחלט מסכימה

לרוב מי שרודפים אחריו הוא האדם האחרון שיש לו ענוהקמנו ונתעודד

בס"ד

גם אם קודם הוא היה הענו מכל אדם, עצם הרדיפה אחריו מאלצת אותו לשפר את הדימוי העצמי שלו כדי שלא להישבר.

מנסיון, לצערי.

אני לא חושבת שזה נכון לגבי כולםסתם אחת

יש צדיקים גדולים שנרדפו..

יש אנשים שעומדים בניסיון הזה, אבל את דיברת על בדרך כללקמנו ונתעודד

דווקא לא,המצב חסה

זה סתם היה פריקה נחמדה בעקבות וויכוח עם הקבלן שלי.

לא נראה לי שאי פעם תבינו,

זה דבר שמספיק לי שה' יודע בדיוק,

אתם סתם תצחקו עלי כל עוד אני חי.

רק אחרי שאני אמות אתם תזכרו לראות.

(או שאתם כועסים עלי ופגועים ממני כל כך שלא באמת יהיה אכפת לכם),

זו גם אפשרות.

יוסף אנחנו לא צוחקים עליךסתם אחת

תפסיק לחשוב שכולם נגדך

לא עכשיו, ולאו דווקא אתהמצב חסה

הגבת לי

סתם אחתאחרונה

משהו מוזרקמנו ונתעודד

בס"ד

בסדר, אז דב אינדיג הי"ד היה משהו מיוחד, ולצערנו הוא נהרג במלחמת יום-כיפור.

אולי אפילו יש מקום לומר שאין ספק שאם הוא לא היה נהרג בגיל כל כך צעיר כולנו היינו שומעים עליו רבות והוא היה הופך לדמות ציבורית משפיעה מאוד (ראש ישיבה? רב עיר? רב ראשי? בכל אופן משהו).

אבל הוא לא. אז למה קראתם על שמו רחוב בירושלים?

ואם באמת היה נראה לכם שהוא בכל זאת היה ראוי לזה, ולא היה נעים לכם לקרוא לרחוב "רחוב דב אינדיג" אז קראתם לא "רחוב תפארת דב" כאילו זה איזה ספר של אחד האחרונים??

ועוד באיזור שבו כל שאר הרחובות קרואים על שם גאונים?! לא הגזמנו?!

זה נראה לי ממש פסיכי

חח באמת מוזר..שִׁירָהאחרונה

אני דואגת לושחקנית

הלוואי והוא יהיה בסדר

כולנו מקוויםrakontoאחרונה

תודהשחקנית

תודה חיידק נחמד ומדבק שבגללך אני יהיה תקועה בבית השבת
תודה

סתם בשביל המצפון...מאיר.

כתב פעם אריק איינשטין שיר שנקרא עיתונאי קטן שלי ההבנה מהשיר הייתה שאל לנו לעלות אותנו למעלה על חשבון השני.
והנה בתור שמיניסט אחרי שכל החיים אתה חולם על זה מגיע ההכתרה...ואתה מקבל תפקיד וואלה יצאת כוכב בהכתרה כולם אומרים לך שכוייח ועוד ביטוי יהודים זקנים...אבל ביזית ראש ישיבה ביזית מורים הרמת את עצמך על חשבונם וואלה כואב הלב שזה מה שעשית עם כל החלום...סתם כותב אולי המצפון ירגע

(אני חושבת שמצפון זה דבר טוב..)מיכל =>

אויש..? זה באמת לא טוב.לא היה אפשר לעשות אתזהשִׁירָה

בלי לבזות אותם?

ובשביל להשקיט תמצפון נראלי הכי טוב זה פשוט לבקש סליחה ממי שצריך..P: אבל זה מה שנראלי.

^^^..מיכל =>

לא נראלי שזה קורה בכוונה (לפי איך שהבנתי)...

כנראה שלפעמים מרוב הרצון להגיע למטרה מסוימת ,אנחנו לא שמים לב לכל מה שאנחנו גורמים מסביב.

בגלל זה המצפון טוב ,הוא מזכיר לך שאתה לא כזה בד"כ וזה לא מתאים לך -אם זה לא היה נכון הוא לא היה כואב!

אני מתכוונת אנשים שעושים משהו רע ואין להם מפצון - זה בגלל שהם רגילים לעשות את זה ,אז זה כבר לא מזיז להם..

זה כבר משהו טוב..^-^ Good luck..

כן אבל,קמנו ונתעודד

בס"ד

אנשי הצוות בישיבות (לרוב, יש גם מקרים חריגים) רגילים, מודעים לעניין, ולמען האמת גם לא פעם מוחמאים מהעניין.

אצלנו היתה שנה אחת שמורה ממש נעלב מכך שלראשונה מזה שנים לא היה לו חיקוי בהכתרה. הוא עלה על הבמה בסופה ושאל "מה, אני כבר לא מעניין אתכם?" ואני חייב לומר שאף שנה לא עשו לא חיקוי מאוד מחמיא.

נכתב בטעותמאיר.

עבר עריכה על ידי מאיר. בתאריך ו' באדר תשע"ה 13:08

זה שהם רגילים לא נותן הכשרמאיר.

הראש ישיבה דווקא לא נראלי נעלב
אני פשוט יודע שביזיתי אותו בחיקוי
זה סתם לצאת טוב על חשבון מישהו אחר שטוב ממך על ידי צחוקים על חשבונו...
סתם מחשבות רעות יעבור...אבל תיזהרו מלבזות

מאיר צודק!מקורותאחרונה

על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים.

אפילו מי שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה בידי שמים (אם לא חזר בתשובה)
בגלל זלזול.
זה לא צחוק
יש רבנים שנעלבים אבל לא מתאים להם להראות את זה.
בטח שנכון מאד להתנצל.
ונכון מאד להשתדל שזה לא יקרה.

רעיון יפה לפרשת השבוע.

במעיל של הכהן הגדול היו פעמונים ורימונים.
ידוע שיש יצר חזק מאד לדבר לשון הרע
המעיל (צלצול הפעמונים) היה מכפר על לשון הרע.
יש כאן רעיון עמוק (אבל קצת ארוך. סליחה).

לכל אדם צורך חיוני להרגיש חשוב.
איך מגיעים לזה?
או שעובדים קשה לשם כך. באמת עושים הרבה דברים טובים.
הדרך הקלה והנלוזה -
אם מישהו שווה משהו, משפילים אותו וכך אני לא מרגיש נחות.
כמו שמאיר אמר, אני כאילו עולה על ידי השפלת השני.
(מתכבד בקלון חבירו אין חלק לעולם הבא, וכן כל המלבין פנים ברבים).
זה מקור הדחף לדבר לשון הרע.

למה פעמון מצלצל?
כי הוא ריק.
הענבל מכה בפעמון גדול וריק.
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.
רימון לא יצלצל - כי הוא מלא ודחוס.

כלומר
אם אתה מלא מעשים טובים לא חסר לך להתגאות
לא חסר לך לצלצל
לא חסר לך להשפיל
כשאתה מרגיש ריק, אתה מוכרח להתגאות ולשבח את עצמך
לצלצל
להשפיל.

המעיל מלמד
אל תהיה פעמון. אל תתגאה, אל תשפיל.
שא עיניך אל השכן, הרימון.
אם תהיה רימון, לא תצטרך להיות פעמון!