אוף,מה יהיה?!?
אני בת שירות שנה 2, שנה שעברה הציבה רף מאוד גבוה להשנה כי היה לי מדהים!!!
השנה אני עושה משהו שונה בטירוף,אבל מה הבעיה? - לא נראה לי שזה מתאים לי...זה כזה ראש קטן!רוב הזמן אני עושה..אמממ..כלום,זה תקן חינוך מיוחד, אבל זה כ"כ טכני רוב הזמן..לעזור פה,לעזור שם..מרגיש כמו מקום שמעבירים בו את הזמן..זה כ"כ לא אני!!אממה? עשיתי פסיכומטרי,ככה שתקן אינטנסיבי לא היה בא בחשבון..
הדבר היחיד שמחזיק אותי שם הוא התלמידים,מדהימים אחד אחד...אבל זה לא מספיק..
והכי גרועי,מילא העבודה הייתה לא משהו והצוות היה מדהים,אבל ל-א,אני באמת לא מסתדרת איתם...לא בקטע של כאסח איתם או משהו..אבל זה מרגיש כאילו האנשים ה"גבוהים" בתפקיד שלהם מדברים על הבנות שירות מאוחרי הגב,במקום לבוא דוגרי ולדבר איתנו..כאליו הבנות שירות הן סתם,בנות שבאו להתנדב,לא חלק מהצוות..לא סומכים עלינו כ"כ..
אנחנו גם מנסות להיות הכי ראש גדול שאפשר ובסוף,תמיד מתעצבנים, אשכרה מתעצבנים שיהיינו ראש גדול, מה נסגר??!?!?! תמיד משהו לא בסדר ויש תחושה של ריכולים מאוחרי הגב..אני באמת לא יודעת מה לעשות,מזה הכי פחדתי...במיוחד אחרי שנה מדהימה,פחדתי שתבוא שנה כזאת ותהרוס,למה אני בכלל משקיעה עוד שנה מהחיים לשירות!?
אז בטח יגידו לי-מה יש לך??תעזבי ת'מקום כבר..
אבל אי אפשר!באמת שאי אפשר..יהיה לי קשה לעזוב את התלמידים,הם כ"כ דואגים ואומרים "תבואי מחר,טוב??" אני לא יכולה פשוט לעזוב,לא מתאים...אבל גם להישאר קשה לי,זאת התחושה מהיום הראשון כבר..
עצות ועידודים בבקשה?!?
