את הרי יודעת עד כמה חשוב ונכון לעשות שנה שנייה, אחרת לא היית שם...
וכשאת עובדת עם ילדים החינוך המיוחד - כל יום בשנת השירות שלך הוא יום של אור לחיים שלהם.
אז נכון, יכולת עכשיו לעבודה בעבודה מזדמנת לפני תחילת הלימודים, יכולת לטייל, לנפוש, או סתם לקום ב 12:00 כל צהריים - אבל במקום זה את עושה דברים משמעותיים וחשובים באמת! את שאר הדברים תהיה לך עוד הזדמנות לעשות אחר כך, אבל שנת שירות נוספת כבר לא תהיה לך הזדמנות לעשות.
בשנת השירות את נותנת מעצמך אך מקבלת לא פחות.
מן הסתם לא תקבלי תואר ראשון בסיום השנה - אבל תקבלי בעז"ה תואר ראשון בבית דין של מעלה על בחירה שמשנה את חייהם של אנשים וגם את חייך שלך...
אז, לא בשביל לטפוח לך על האגו או משהו כזה, אלא פשוט בשביל להגיד לך תודה על שהצבת את כל השיקולים לפנייך ובכל זאת בחרת לתרום עוד שנה - אני רוצה להגיד לך תודה!
לא רק בשמי, בשם כל אלו שאיתם את עובדת ובשבילם קיבלת את ההחלטה שקיבלת, ובשם עם ישראל שזקוק לבנות נוספות כמוך... אשרייך!
שנה טובה ומוצלחת!