היי,
מישהו יכול להסביר לי תעניין הזה של לקויות לפי חושים הבנתי שלכל אחד שיש לו לקויות יש לו בעיה באחד החושים או יותר
לדוגמא חוש השמיעה, שומע המון דברים במקביל ולא מתרכז, חוש הראיה, רואה את הכל מסביבו ולא מצליח להתרכז וכו..
זה נכון?
ילדת ירחשלום וברכה לכולם,
אני לקוית למידה, בת 25. הקשיים שלי התגלו עוד שהייתי ילדה קטנה. אני לא אלאה אתכם בהמשך הדרך, זה גם לא כ"כ משנה, אבל - כיום סיימתי כמעט תואר שני (הכול חוץ מתזה), ואני הולכת לעשות דוקטורט. כך שתאמינו תמיד שהכול אפשרי
אני לומדת אבחון לקויות למידה והוראה מתקנת.
אשמח מאוד לעזור לכל מי שצריך עזרה בייעוץ בפורום.
בהצלחה לכולם!
(פשוט לא הלכתי לנוירולוג לבדוק, אבל אני די בטוחה בזה). די קשה להצביע על ליקוי אחד כי
לקויות למידה מתבטאים בד"כ ברצף של קשיים ולא אחת מסוגים שונים.
איזה כיף לשמוע שכבר סיימת את הדרך...
הרבה הצלחה!
(כותבת לך מסר
)
ילדת ירחלא ממש סיימתי, אבל את רוב הדרך הקשה כן.
בהצלחה לכולם
נולדתי לבית של אנשים היפראקטיבים ברמות...
אני בכיתה ט' מקבלת 20 במבחנים...וכוולנו ככה...עם הורים אקדמאים וסבים דוקטורים... ככה שתבינו שאין מצב לעקוף את זה (כמה שההורים שלי ניסו, היינו בפול חוגים וקאוצ'נגים ושטויות חפרנים)
בקיצור אל תתאמצו יותר מידי מי שנולד כזה ימשיך כזה עד סוף חייו... והציונים תמיד יזרמו כלפי מטה...
קשה לי להאמין שאת לא יכולה לעבור מבחנים ושהמקסימום שאת מסוגלת לו הוא ציון 20.
לבטח, משהו השתבש בדרך האבחון או הטיפול.
עברת אבחון שלדעתך, איתר את הבעיה?
האם יש לך רק קשב וריכוז או גם לקויות למידה? (לרוב קשב וריכוז לא בא לבד)
ניסית הוראה מתקנת? הוראה מתקנת מסייעת לא רק ללקויות למידה, אלא גם להפרעות קשב. לא אחת, ריטלין לבד לא מספיק, וצריך להקנות הרגלי למידה, אסטרטגיות למידה וסיוע בתחומי הקשיים. גם ילדים שלא הגיבו כלל לתרופות, הצליחו לשפר את התפקוד באמצעות הוראה מתקנת. אם ניסית הוראה מתקנת ולא הצליח, כדאי לנסות מורה אחרת.
את מקבלת ריטלין או תרופה אחרת לשיפור הקשב? אם הפרעת הקשב כ"כ מפריעה לך, אולי כדאי לשקול טיפול בקשב?
את יכולה לנסות לחשוב על מה מפריע לך בלימודים ובמבחנים? מדוע את מקבלת 20, אולי נוכל למצוא כיוון שיכול לסייע לך.
בהצלחה
אבל על פי הידוע לי, רכיבה טיפולית מסייעת לקשיים רגשיים וכן לסוג מסוים של קשיים נוירולוגים ולקויות, כגון לקויות מוטוריות או לקויות תקשורת (וגם אז צריך לברר האם לבעיה הספציפית של הילד ניתן למצוא מענה ברכיבה טיפולית). לרוב לקויות הלמידה רכיבה טיפולית אינה מסייעת באופן ישיר, אלא באופן עקיף - שיפור הביטחון העצמי ותחושה טובה אצל הילד.
גם רכיבה רגילה מועילה לבעיות שמטפילם בהן ברכיבה טיפולית, אם כי כמובן ברכיבה טיפולית משתדלים יותר להתאים את זה לבעיה...
(שמעתי ממישהי שהיא מאוד מומחית גם ברכיבה וגם ברכיבה טיפולית)
אבל לדעתי יכול להיות שבבעיות מסויימות עדיף לקחת רכיבה רגילה ליותר שעורים (בד"כ זה יותר זול...). תלוי בבעיה.
זה תלוי, יש מקומות ויש מקומות. לפעמים אבחון קשב נעשה כלאחר יד, ולפעמים הוא מעמיק ומקצועי. כמו כן כאשר יש לקות בקשב קיים סיכוי שישנם גם לקויי למידה. לקויות למידה בוודאי לא ניתן לאבחן ביסודיות ב-45 דקות.
בעיקרון הפרופיל של רוב לקויי הלמידה מאופיין בכמה בעיות לפחות ולא בבעיה אחת. כן ישנם מקרים של ילדים שיש להם הרבה בעיות ובעיות מאוד קשות, אבל זה לא מחייב שזה יהיה אצל כולם. יש גם אנשים עם מעט בעיות או יותר קלות. חשוב גם לא רק מספר הבעיות או אם הן קלות או קשות, אלא מה הפרופיל התפקודי הכללי, והאם היכולות האחרות שאינן לקויות יכולות לפצות על הלקויות וכן האם הילד מקבל טיפול הולם בלקות.
להיות אחד מהסימנים להפרעות קשב...
צריך לבדוק בשאר התסמינים ואולי ללכת לאבחון...
כל הישועות!!
כי אם לא, מה זה משנה איך זה מוגדר?
יש לא מעט תלמידים שבוהים דרך קבע בשיעור, כי הוא פשוט לא מי יודע מה מעניין
אם אתה רואה סביבך בכיתה 10 ילדים בוהים, אז יכול להיות שזו הבעיה
.
כמובן, בהייה, ניתוק מהסביבה, הסתכלות רציפה בנקודה אחת למשך זמן ועוד כן יכולות לפעמים להצביע על
בעיה אמיתית שקיימת. כך שקשה לדעת מהפרטים המעטים שמסרת. אם תפרט יותר, זה יוכל לעזור לחשוב על הכיוונים האפשריים.
בהצלחה
מימון של קוצצרטה- תלוי באיזה רמה אתה בכרטיס (רגיל, כסף או זהב)
אבל ממנים די הרבה
נוירולוגים- יש נוירולוג אחד ממש ממש טוב שאנחנו הולכים רק אליו למרות שהוא ממש עמוס. הוא מקבל בירושלים בסניף הראשי.
אני חושבת שגם מעל גיל 18 אפשר לעשות אבחון, לפחות אצל נוירולוג
ולפעמים יש זמן שצריך לחכות עד שאתה זכאי, אז כדאי שתברר...
הי אני חדשה...
אני בת 20+ נשואה באושר :}אני רק רוצה להגיד לכם שממש מדהים שיש את הפורום הזה .שאני הייתי בתקופת בית הספר והאולפנה נורא היתבישתי בז שיש לי קשיי למידה לא אסכמתי לקבל שום אזרה לא לימודית ולא רטלין וכו... לא היה לי אף אחד בכיתה שהיה לא קושי כמו שלי וארגשתי ממש חריגה, לא היה גם כ"כ אם מי לדבר וכשרצו לדבר תמיד הייתי אנטי למה ? לא יודעת ,אולי פחדתי .הייתי ילדה מאוד עצובה:{
הבעל שלי יש לא את אותו קושי כמו שלי אבל הוא לא ניהיה עצוב או מתוסכל כמוני הוא אפך את זה לבדיחה ואפילו היה מאוד גאה בזה . שיצאנו בפגישה הרישונה הדבר הרישון שהוא אמר לי זה שהוא דיסלקט ,היתה לא ויש לא שמחת חיים מדהימה והוא פשוט שמח בשלו. כל הזמן הוא אומר לי אני בלימודים אוסה את ההישתדלות שלי ואם אני לא מצליך אחרי כמה פעמים אז כנרא זה לא התחום שלי. ובאמת אני חושבת שזה ממש ביזבוז שהוא יושב ולומד ככ הרבה יש לא ידים מדהימות בבניה של רהיטים ובתים ושיפוץ הוא בנה לנו ספריה מהממת. הוא ממש בנדם מקסים:-*בקיצור חפרתי
אני אומרת שזה כיף לדעת שיש עוד אנשים כמוני ושיש אם מי לדבר על זה להיתיאץ ולהיתחזק בכוח להמשיך
ערב נפלא סליחה על החפירה:} ושגיעות הכתיב.
אני גם בגלל הלקות חייתי חלק מחיי בדיכאון - לא למדתי וכאלה וחצי שני בשמחה רבה..
שמצאתי את המקום שלי דווקא בחינוך של ילדים עם מוגבליות חמורות..
כאלו שלא צריכים את הכתיבה והקריאה יותר מידי.
אלא יותר צריכים את הדברים הכי בסיסים.
וכיום בזה אני עוסקת..
איזה כיף לשמוע!שרבובאת מוזמנת לבקר פה הרבה,
לדבר על הנושא בכיף ולחלוק מנסיונך לאחרים.

שיש היום אפשרות לראות את האדם מעבר ללקות, וכבר יש פחות סטיגמות, גם מצד אנשי מקצוע וגם מצד מורים. כבר פחות אומרים "עצלן" ויותר מנסים למצוא את נקודות האור ולדון לכף זכות, כי אולי יש באמת קשיים, ואף אחד לא מנסה לעשות שום דבר בכוונה.
אני באמת רואה בחיוב את ההתפתחות בתחום לקויות הלמידה, ואכן שמתי לב שהיום זה פחות "מפדח" להיות לקוי למידה כמו פעם.
הייתי באבחון והמאבחנת אמרה לי שאני ילך לרכיבה טיפולית.
תודו שאוווה!!!
למרות שהרגשתי ילדה עם בעיות אבל לא משנה....
הלוואי עליי אני לא רכבתי כבר מלא זמן
תקפצו על המציאה ישר!!!!
זה אחד ה-דברים!!!
כשאני עשיתי זה היה לי ממש כיף וגם עזר לי....
וקוראים לזה רכיבה טיפולית רק בשביל לקבל את זה בחינם, עשיתי שנתיים וחוץ מנסיון של מפגש סדנה אחד היתה לנו רכיבה רגילה לגמריי, וזה באמת כיףףף!! ומה יש להתלבט על זה?
והם היו צריכים להאכיל תסוס וכל מיני כאלה וממש אין לי כוח לזה... רק לרכב
זה לא חלק מה'טיפוליות'
מה שהופך את הרכיבה לטיפולית זה הקשר לסוס והטיפול בו...
רכיבה טיפולית היא שיטת זואותרפיה המשלבת מרכיבים חינוכיים, פסיכולוגיים ושיקומיים באמצעות סוסים. הזואותרפיה היא ענף של ריפוי בעיסוק ופסיכותרפיה. קהל היעד של הרכיבה הטיפולית הוא ילדים, מתבגרים או מבוגרים בעלי לקויות או הפרעות רגשיות.
ליחס הנרקם עם בעל החיים תפקיד תמיכתי. חוויות הרכיבה הטיפולית מתורגמות לעולמות התוכן השונים בחייו של המטופל, כאשר המטרה היא השגת התפתחות במישור האישי והחברתי.
הטמעת התכנים הטיפוליים מושגת באמצעות מגע ישיר עם בעל החיים, טיפול בסוס, הדרכתו בביצוע תרגילים שונים ועבודה באורווה.
ותודה לד"ר וויקי
הייתי ברכיבה כבר כמה פעמים וזה אחד הדברים הטוביים.....
וזה גם מרגיע....
הייתי מלא שנים בריפוי בעיסוק..
שלא ממש הצליח..
הרבה כתיבה על מחשב..
ובקשות מאנשים שיכתבו לי... שאני יודעת שצריך לקרוא את מה שאני כותבת..
הרבה תסכול- בגלל שאנשים בטוחים שאני עובדת עליהם..
כי זה לא מוכר כמו ליקוי למידה אחרים..
אני מוכנה להרחיב פה או באישי ..
תשאל שאלות אני יענה
אני בתקופת הבגרויות,עכשיו חופש,אבל עדיין,עברתי את כיתה י' עם ציונים כושלים מאודד!!!!!!!
זה באמת לא אשמתי,אני יודעת שזה החיים שלי,שאם הציונים שלי לא יהיו טובים,אני לא יתקבל לשום מקום,אני גם יודעת שלא תהיה לי עבודה,שאף אחד לא ירצה להתחתן איתי.....ובכל זאת,הציונים על הפניםם שלא תגידו 70!!!!
כל הציונים שללי מתחת ל-50 וזה הגיוני!!!כי,אני יושבת בבית,מסיטה כל דבר שיפריע לי ללמוד,נועלת את עצמי בחדר,משתיקה את כל הבית,מסיטה את כל הדברים מהשולחן,ורק הספרים נמצאים מולי,אני אומרת לעצמי, זו ההזדמנות האחרונה שלך להצליח!!!!את חיבת להוכיח לכולם שאת חכמה!!!!!שיש בך שכל!!!שאת לא טיפשה מטומטמת!!!!!(סליחה על הקללות...) אני מתחילה ללמוד,ובוםםם אני קוראת שורה ראשונה אני לא מצליחה לזכור אותה,אני מנסה,ומנסה,ומנסה,ופשוט מתחילה לרחף/לא לרצות ללמוד....אני לא מתרכזת!!!!!!
אמרתי אולי זה בגלל הלחץ,אז ישבתי אמרתי יאללה יש לך עוד הזדמנויות בחיים,אם תיכשלי בזה,תעשי חוזר,או תגשי במועד אחר,וזה,אותו דבר!!!!!!אני לא מקשיבה בשיעורים כי אני מאבדת את המורה בדקות הראשונות...
יש לי כוח רצון,אבל אני לא מצליחהההה מזה??? מה יש לי?? אני חולה או משהו????
אני לא רוצה לצאת בלי בגרות=(
אני ממש מבינה אותך!!באמת!!גמאני גמרתי עכשיו כיתה י' וזה באמת קשה לשבת וללמוד במיוחד כשאת יודעת שאת חייבת מהר ללמוד לבגרות..אבל קודם כל,את ממש נסחפת!!את תמצאי בעל טוב גם עם לא תהיה לך תעודת בגרות מושלמת!!ודבר שני-אם יש לך באמת כח רצון אז את מסוגלת!!רק תגידי לעצמך שאת באמת רוצה ללמוד ולהצליח ואת תצליחי!!!תציבי לעצמך זמנים של חצי שעה למשל ואז הפסקה..ואולי איך שאת לומדת זה בכלל לא טוב לך ואת צריכה ללמוד עם מישהי או לשמוע מוסיקה...והעיקר בלי לחץ!!!אם כלום לא עוזר אז אולי כדאי לקחת רטלין לפעמים אפילו רק בימים שאת לומדת לבמחנים ובגרויות ובמבחנים עצמם...-זה יכול ממש לעזור!!אם את צריכה עוד עזרה,עידוד או טיפים אז בכיף...בהצלחה!!!!
בת יקרה ישנן דרכים לעזור לך. צרי איתי קשר דרך האתר שלי http://www.chaya-stern.co.il
מזדהה איתך לגמרי.. הדבר הכי מעודד זה הסיפוק שבסוף פשוט סיפוק אדירררר שהולך איתך אחרי זה כל החיים .
בכל מקרה צריך ללמוד לא לקחת את זה כל כך קשה, זה בסך הכל ציונים והחיים הם חיים גם אם הם לא משו (הציונים..)
אבל אם את לא מצליחה להגיע לציון ממוצע תחשבי אולי אם את לומדת בדרך שמתאימה לך, הייתי ממליצה לך לנסות כל מיני שיטות עד שתמצאי את השיטה הכי טובה בשבילך ( אולי ללמוד מסיכומים במקום המורה, אולי להעיזר במחשב ובאינטרנט, בחברה וכן כל מיני שיטות לימוד) לפעמים תוכלי לראות שינוי מהקצה אל הקצה..
ראשית - כל הכבוד על המאמץ וההשקעה ועל הנסיון להצליח
שנית - לדעתי זה לא מספיק ואת צריכה ללכת למישהו שיותר מבין ממך. דברי עם ההורים שלך ועם אנשים מבי"ס (יועצת למשל) ותבקשי עצות. לדעתי ישלחו אותך לאבחון וזה יעזור לך בע"ה. אמורים לתת לך שיטות שיעזרו לך ללמוד. ב"הצלחה!
שקשור ללקויות למיידה..
שיכול ללמד אותך איך לומדים נכון..
אני גם הייתי כמוך מקבלת ציונים נמוכים לא מקשיבה משתדלת והכל..
אבל עד שלא היה לי את הרגלי הלמידה הנכונים כלום לא עבד
בס"ד
וגם אם את אומרת שיש עוד הזדמנויות זה לא בהכרח מרגיע את הלחץ העכשווי של המבחן שקרב שאת כן רוצה (מאד) לעבור...
אני חושבת שכל ההכנות האלה של להזיז כל דבר, לנעול את החדר, להשתיק הכל וכו רק מעלות את הלחץ בזה שאת כאילו חייבת ללמוד. אולי נסי ללמוד בצורה יותר חוויתית? כשהמורה מדברת אל תקחי את זה בתור "אני חייבת לזכור את זה!!" אלא יותר כמו סיפור? הרי כשאת קוראת ספר.. את לא זוכרת אח"כ מה היה בו?
גם כשאת יושבת ללמוד עם עצמך, נסי אולי לשבת עם חברה שמכירה את החומר שתוכל להסביר לך את זה בצורה מעניינת שתתנהל יותר כמו שיחה..
אלה רק דוגמאות^^, קחי את ההמלצה לכיוון שאת רוצה... בהצלחה!!
קשה לי להיתבטא ליפעמים אז אני שולחת הודעה למישי שאני רוצה להגיד לה משו בצורה ממש מתומתמת וחסרת טאקת ובכלל לא למה שהיתכונתי (ואני יודעת שהיא לא הבינה דברים שרציתי להגיד אלא בצורה שלילית ) אני הורסת לעצמי ! וזה ממש מעצבן ומטסכל (אם יש למישו עצה או שגם לו זה קורה אשמח לישמוע )
אולי את יכולה להעזר במשיו לידך שיעזור לך לנסח את מה שאת רוצה באופן טוב יותר?
אני פשוט בוחרת הרבה פעמים לשתוק... מאשר שיבינו ממני את ההפך הגמור...![]()
והיא פשוט מבקשת ממני עזרה כל פעם שהיא שולחת מייל או משו
עד שבשלב מסויים כבר מצליחים לנסח טוב. וגם זה לא בושה לבקש עזרה בזה....
וגם לכתוב כשאת רגועה ולא בסערת רגשות.
וביגלל זה אני בכאסח עם מישי מהאולפנה !(שיכבה מעלי עולה לי"א ) וזה מחרפן אותי !!!! (אני מרגישה כיאילו היאט בחיים לא תבין אותי)
את החברה שלי שהיא היחידה(חוץ ממני) שלא היתבישה בזה שהיא עם בעיות קשב והיפר העיפו מהאולפנה בעיקרון 55% מהאולפנה מאובחנות הכיתה שלי מסטירה את זה משש אבל זה לא משנה
(עולה ל י')
אני לא יכולה לבקש ממשו שיעזור לי ליפעמים זה דברים אישיים וליפעמים אין את מי יאם אני לא יצליח להיתבטא בע"פ מזה יעזור לי
(הגיוני לירשום שאני רגוע וליקרוא את ההודעה כמה פעמים אבל זה לא מצליח היא פשוט נישלחת ו5 ד'ק אח"כ אני מיתפחלצת שעשיתי את השטות הזאת )
בס"ד
שעולה לך במחשבה! כולל כל המחשבות של "אני פוחדת שתפגעי ממני" ו"קשה לי להסביר את עצמי" וכדומה..
אני עשיתי 2 אחד של טובה לפני 8 שנים בערך...
והשני אני לא זוכרת איך קוראים לו (משהו בש' ניראלי) שזה עם קולות וצלילים וארוך משהו פחד!
אני מדברת לאבחן אידידי וכאלה...
דידיקטי גם אני עשיתי אבל זה קשור ללימודים!
בס"ד
עשיתי פסיכו-דידקטי פעמיים, אחד בכיתה י' לבגרויות של ואחד בי"א לפיצויים (עזבו..). (זה מסתדר כי האבחון למבוגרים הוא מעל גיל 16 ובכיתה י' עדיין הייתי צריכה לעשות של ילדים)
עשיתי גם בכיתה ט' אבחון חדש יחסית שמחליף את TOVA רק שאין לי שמץ מה השם שלו, כזה שכשמופיעים איקסים על הצג צריך ללחוץ על העכבר....
שני- בכיתה ד/ שגילה שיש לי ADD ודיסגראפיה.
ושלישי- בכיתה י' בשביל הקלות לבגרויות
נדנדה כתומה.איכשהו, בכמה שבועות האחרונים, אני לא מצליחה ללכת לישון לפני 2-3.. גם אם אני צריכה לקום יום אח"כ ב6-7.. ואז אני עצבנית כל היום, ולא כיפ לי..
עכשיו, גם אם נגיד אני יהיה מוכנה לישון ב12, איכשהו אני יעשה משו, ופתאום יגיע 2.. ואופפסס.. ותכננתי ללכת לישון עד 12 וחצי.. איך נהיה 2 פתאום?? ולא שאני עושה משו מי יודע מה חשוב.. זה יכול להיות שאני יקרא איזה ספר מטופש של ילדים קטנים, או יצייר ציור, או סתם ישחק בפלא'..
ועוד משו>> ניסיתי כמה פעמים ללכת לישון נגיד ב1.. ועד איזה 2 וחצי לא הצלחתי להרדם...
למישו יש עצות? (אני יוןדעת שזה לא כ"כ קשור לפע.. אבל בכ"ז..)
תודה.
אני הרבה זז,וכל הזמן מתופף עם הידיים..על כל דבר..על השולחן,החזה או הסטנדר.באמצע תפילה,לימוד,קריאת ספר ובייחוד כששרים שירים בשולחן שבת...אני היפר?
והציעו לי לקחת רטאלין- אחרי איזה 4 חודשים שלקחתי, זה פגע במערכת שהיתה תקינה בגופשלי..
ואז הפסקתי תרטאלין.. ומאז זה עדיין משובש!! לתשומת לבכם
איזה כמה חודשים הייתי מותשת לחלוטין, אבל זה היה בגלל שלא לקחתי ת'מינון המתאים
כך זה בהתחלה..
אפילו יכוליות שזה בכלל לא קשור!
אבל> לפעמים קשב וריכוז מגיעי עם עוד 'מתנות' שצריך ללמוד להתמודד איתם.. כמו זה למשל..
עצות אין לי כ"כ.. אולי לדבר איתה? להסביר לה? לא יודעת..
ב"הצלחה..
שאני כן חושבת שלפחות על עצמי אני יכולה להגיד שאני מפוזרת יותר מאנשים רגילים.
יכולה להגיד דברים ולשכוח כי לא הייתי מרוכזת באמת.
אבל הקטע הזה של להגיד הכל למנהלת לאו דווקא בא מתוך ההיפר..
אלא מבעיות אחרות..
אני לא מכירה אותה.
אז אני לא יודעת להגיד לך..
יכול להיות חוסר דימוי עצמי..(שזה כן מגיע לפעמים עם ההיפר..)
צריך לקחת בחשבון שזה עושה מחלות נפשיות!!
משהו כזה
קושי בשפה, דיסלקציה, בעיות קשב...
האמת שאני לא יודעת אם בגיל כזה אפשר עדיין לטפל בזה,
וזה מסוג הבעיות שדי חיים איתן כי קצת קשה לטפל בהן...
זה עד כדי כך מפריע לך?
א"כ, אולי כדאי לפנות לאבחון לקויות למידה, לראות ממה הקושי נובע ואז לטפל...
אני מכירה מורה ללקויי למידה ממש מעולה לגילאי יסודי...
אותי היא ממש הצילה!!
מי שיש לו הפרעת קשב ויכול להאיר את עיניי אני אשמח.
הבן שלי (נראה לי מוגדר ADD , הוא לא היפראקטיבי, אלא קצת קשה לו להתרכז, לוקח ריטלין במינון נמוך מאוד)
קשה לו להתארגן בזריזות בבוקר וכל יום מושך ת'זמן עד הרגע האחרון.
מה שנראה לי בעייתי זה שכשיש לו טיול הייתי מצפה שהוא יתארגן בזריזות ובהתלהבות, אבל גם אז הוא מתנהל לאיטו ומורט לנו את העצבים!!! זה ממש משגע אותי! הוא כמעט פספס את הטיול בגלל זה ונראה כאילו לא אכפת לו! ואני יודעת שאם הוא יפסיד הוא מאוד יצטער!
למה זה ככה? אולי בגלל שהוא עוד לא תחת השפעת הריטלין?
הוא התלהב לפני הטיול או לא?
כי א"כ, גם אם יש לו הפרעת קשב הוא היה אמור להתארגן מהר בבוקר
(כי מרכז הההנאה קרוב במוח לאונה הפרונטלית ומשפיע עליה לתפקד טוב).
רצון.. וממש צריך להרים לי אותו..
זה קשור למלא דברים שבעבר לא היו לי מובנים..
וגם היום אני לא תמיד יכולה להבין..
למשל היאוש מהלימודים יכול גם להשפיע על החברתי..
איך המצב החברתי שלו בכיתה?
אולי זה בגלל זה?
או שהוא באמת סתם מעופף..
וקשה לו להתארגן בבוקר..
צריך אולי לגרום לו לסדר לפני דברים..
למשל אותי מחייבים להוציא את הבגדים בערב שיהיו מוכנים כבר..ושזה יחסוך לי התארגנות.
דווקא ממה שאני ראתי (ומרגישה על עצמי)
אם יש משו שממש מגרה את הרצון (כמו טיול)
אני אקום בבוקר מוקדם כדי להספיק וכו'...
(וגם הנוירולוג שלי אמר את זה)
אבל אני חייבת לפרוק..
אז יש לי רפיון שרירים בידיים. (את זה כבר כתבתי פה איפשהו)
זה אומר מלא דברים שקשה לי לעשות בפועל.
כמו לכתוב..ועוד..
בזמן היום ניסתי לעזור לאמא שלי במטבח וחתכתי סלט..
וכאבה לי היד בצורה כזאתי שממש כמעט בכיתי..
ואני יודעת שזה רק בגלל השרירים..
והתהיות של מה יקרה לי בעתיד עוד יותר מדכאות..
כי יהיה לי הרבה יותר קשה..
בכתיבה..
אבל עכשיו יש דברים חדשים שפעם לא הייתי עושה שמפריעים לי..
וללכת לריפוי בעיסוק בגיל 20 זה קצת מוזר..
לא שייכת פה לפורום, אבל ראיתי את זה בראשי..
נראה לי שפיזיותרפיה יכולה לעזור בתחום הזה, יש טיפולים שמתאימים לחיזוק כח שריר, וכמובן היא מתאימה לכל גיל. (אגב, אם את חושבת שריפוי בעיסוק יכול לעזור אז ממש אין לך מה לחשוש מהגיל. חבל שתישארי עם בעיה רק בגלל שזה יכול להראות מוזר לטפל בה.)
המון בהצלחה! רק בריאות ואושר![]()

ובע"ה יהיה טוב, כי תמצאי פתרונות
[אין לי זמן לפרט עכשיו, אבל בע"ה...]
זה מגיע..
הם אמרו שיכול להיות שזה בגלל חולשה בכתפיים או משהו כזה.
שהגיוני שיש לי..
ולחתוך עם סכין חדה יותר..
אז היום חתכתי בסכין חדה יותר- וחתכתי את עצמי..
וירד פוול דם..
נראה לי אני מתייאשת מעניין החיתוך..
עכשיו צריך בעל יודע לבשל..
וגם אם לא זה לא סיבה לפסול יש ילדים...
גם לי יש את זה אבל המרפאה בעיסוק עזרה המון וזה היה לפני פול שנים....ואני כמעט לא מרגישה את זה...
תשתמשי במכשירים שחותכים ירקות ולא תחתכי ביד...
יש היום ממש הרבה כאלו, גם חשמליים וגם לא.

תמיד המכשירים האלה נמצאים.
לפעמים מצפים שאני ישתמש בידים ואז אני מרגישה שהם פשוט בוגדות בי..
ולא חשוב מה אני עושה..
פשוט לא מצליחה להשתמש בהם כמו שצריך