לא נכנסתי מלא זמן אז שכחתי תסיסמה שלי..
אז זה השם החדש שלי....
וש כאן מישו שלוקח קונצרטה(ריטלין של 12 שעות..)
איך זה בשבילכם??
אבל זה ממש תלוי בך..
תתיעצי עם הרופא ותראי מה הוא חושב..
ממי שניסה קונצרטה שמעתי שזה היה לו טוב,
אבל תתייעצי עם הנוירולוג שלך 
לצורך להתייעץ עם נוירולוג.
בעיקרון לא נראה לי שרטלין יגרום לך למצב רוח פחות מדוכא,
אבל יכול להיות שאם תשני את המינון זה יעזור...
בחיים לא שמעתי על זה פתאום ראיתי באינטרנט
לפני שנים קראתי ספר מעניין (כמדומני "בתנועה מתמדת"). שם דובר על אלרגיות למאכלים נפוצים כמו חלב, תפוז, עגבניה, חיטה ועוד. יש מקרים בהם אכן אדם אלרגי לאחד מאלו וזה גורם לו להיפראקטיביות.
בשכונה מסויימת בארה"ב שבה הפשע גאה עשו ניסוי ונתנו לאנשים מועדים לפשיעה להתנזר מחיטה, תפוזים ועוד לתקופה. באותה תקופה הפשיעה ירדה.
לפעמים מספיק לקחת אינזימי עיכול לפירוק החלב (לקטאז) והם עוזרים לפירוק ולהפחתת ההשפעה השלילית של החלב. דרך אגב, בחלב יש הרבה מאד לקטוז ובמוצרי החלב המעובדים פחות.
הקפאין מממלא לי את המצברים(כתבתי פה פעם בשם אחר)
יש למישהו עדויות שזה עובד?
בשבוע שעבר היתה כתבה על הפעילות הבעייתית של ריטלין על מוחם של ילדים והשבוע המשך- השבוע מר דוד קאפח דן בהשפעת אומגה 3 על הפרעות קשב וריכוז.
תמצית: אומגה 3 יכולה לפתור את הבעיה. הבעיה שכשהיא ממקור צמחי לאחר שהיא נכנסת לגוף הוא צריך לדעת להמיר אותה ל-2 חומצות שומן (DHA ו-EPA). יכולת ההמרה אצל נשים כ-10%, אצל גברים 5% ומרבית הלוקים בהפרעות קשב הם אלו שיכולות ההמרה שלהם קטנות ביותר וזו אחת הסיבות להתפתחות הבעיה דווקא אצלם. לכן
מומלץ לבעיות קשב דווקא אומגה דווקא משמן דגים, כי הדגים ממירים את האומגה 3 ביעילות. .
1.לבדוק תאריך תפוגה
2. אישור שהיא נקיה מרעלים כמו כספית ועופרת
3. לבדוק שמכיל DHA ן-EPA (צ"ל יחס של 1 ל-2), כי לכל אחת יש תפקיד שונה מעט במח.
4. באומגה 3 טריה: מאוחסן בקירור.
(הערה: מעט מאד חברות בארץ מוכרות שמן דגים ובד"כ במחיר מופקע ולכן מופיע באתר "אומגה 3 גליל" בשם הרב ע. יוסף שאין חובה להכשר כמו תרופה)
להתחיל לתת לילדים אמגה 3 שאני בכלל לא יודעת מה מכניסים לשם. הרי אין לזה פיקוח של משרד הבריאות
או אין פיקוח.
לגבי, האומגה 3 משומן דגים ידוע ומפורסם שישנם לא מעט השגות בעניין .
אך, יש גם אומגה 3 המופק משומן צמחי אשר יתרונותיו עולים על הדגים.
לסוג השני יש את כל האישורים הדרושים ופיקוח קפדני מאוד.
חוץ מחותמת כשרות לא ראיתי על הקופסאות שום אישור
לאחרונה האירו את עיניי שאולי כדאי להעלות לפורום חומר לקריאה ולדיון.
אני חושבת שהמאמר הבא עונה על הקטריונים של מאמר קריא, מעניין ורלוונטי להרבה שאלות שעלו כאן.
כמובן שזה נסיון,
אם תהיינה תגוובת חיוביות בעז"ה נמשיך עם זה.
אתם מוזמנים להביא לפורום מאמרים נוספים,
וכמובן , בשרשור זה, הערות והארות על המאמר עצמו.
קריאה מהנה,
דיון פורה ומועיל.
|
שיעורי בית לתלמידים עם הפרעת קשב/ רונן שפירא
|
|
|
|
הקושי הכנת שיעורי בית לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז (הק"ר) מהווה בדרך כלל מקור לא-אכזב לסכסוכים ולעימותים בין ההורים – הלוחצים, לבין הילד – המסרב. לפעמים ההורים מוותרים, לפעמים ההורים הופכים את הכנת שיעורי הבית לקריטריון היחיד של היחסים בינם לבין הילד, לפעמים ההורים בעצם מבינים את הילד, אך הם בעצמם נלחצים בידי מורים/יועצים שאמרו להם שהילד "צריך" לעשות שיעורי בית... אבל מה מקור הבעיה ? האם הילד באמת "סרבן" עיקש, שלא רוצה לעשות כלום, מסרב לשתף פעולה עם ההורים, רוצה להכשיל עצמו במבחנים וכיוצ"ב? אני אולי אפתיע רבים מכם אם אטען שדווקא גישה של "חייבים" לעשות שיעורי בית עלולה לגרום לילד לפתח גישות כאלה. לעתים הילד נקרע בין הרצון שלו לעשות שיעורים, לרצות את הוריו/מוריו ועוד... אני אומר זאת מניסיוני האישי... בתור ילד תמיד בלטתי בסקרנות שלי, בידע הרחב, ביכולת ההבעה בעל-פה... אבל שיעורים? השתגעתם... ממני והלאה... בעל-פה היו כולם בטחתי שאני מה זה דגרן – אבל המחברות היו ריקות, חצי או רבע מלאות, מקושקשות ועוד... לא עזרו כל השיחות, ואפילו לא שתי מורות זכורות במיוחד לדיראון שהיו מורידות לי ציונים על אי-הכנת שיעורי בית בכתב. לפחות אחת מהן אפילו טרחה והודיעה שכל שלוש פעמים של אי-הכנת שיעורים אי תוריד ציון. התוצאה היחידה הייתה שהממוצע שלי ירד מ"טוב מאוד" ל"טוב" ומטה... ברור שכעסתי, במיוחד כאשר תלמיד אחר היו מעלים לו ציון אם היה עושה שיעורים... (זה היה במיוחד לאחר שבמשך שנתיים הייתה לי מורה שויתרה לי על השיעורים....). כל המוטיבציה שלי ללמוד ירדה פלאים, ופשוט ניתקתי מגע... זה אגב לא מנע ממני לגמור תואר שני במדעי הרוח... אבל למה ומדוע?
צריך להבין שהכנת שיעורים דורשת מהתלמיד משאבי קשב מרובים. צריך לזכור שאצל אנשים עם הפרעות קשב, משך הקשב אינו עולה על 15 דקות, ובדרך כלל פחות, גם אם הם מאוד רוצים, גם אם זה מאוד מעניין אותם... הם פשוט לא יכולים להתרכז. בנוסף לבעיה של טווח קשב, לבעלי הפרעת קשב יש בעיות נוספות. שתיים מהן חשובות במיוחד: קשיי התארגנות יום-יומיים – מה שלפעמים נקרא "פיזור", וקושי להתרכז בסביבה עם כמה גירויים. צריך להבין שויסות הגירויים, ההחלטה מה חשוב ומה לא, הינה תכונה נפוצה אצל רוב בני-האדם. ואילו אצל בעלי הפרעת קשב יש בעיה "להחליט" מה יותר חשוב, הרעש של העפרון מטור הימני, הSMS מהטור שמאלי, הקול של המורה ... כל אלה הם גירויים שמונעים מבעל הרעת קשב להתרכז. יש לציין שבין בעלי הפרעת הקשב יש כאלה שצריכים הרבה גרויים – אבל בכמות שכל אדם נורמלי היה משתגע מהם. לא ברור למה, אבל זה חלק מאוהה הפרעה. כדי להכין שיעורים התלמיד צריך להעתיק מהלוח נכון, לרשום הכול במחברת, ולעשות זאת בזמן קצוב מבלי שדעתו תהייה מוסחת – לרוב האנשים זה נשמע פשוט. לבעלי הפרעת קשב זה כמעט משימה בלתי-אפשרית, במיוחד אם נזכור שלרבים מהם יש לקות למידה נוספת. זה בערך כמו לדרוש מנכה רגליים לרוץ מאה מטר... (במקרה שלי הפרעת הקשב לוותה בתפיסה חזותית בעייתית במיוחד, ובעיות עיניים שונות = כולל בעייה של מיקוד ראיה - שחלקן נתגלו רק לאחר גיל 40)....
אנו רואים לפיכך שהכנת השיעורים מהווה עבור תלמיד עם הפרעת קשב משימה בלתי אפשרית כמעט, או קשה מנשוא. אם הוא מתגבר עליה זה במאמצים מרובים, שתובעים את מחירם בתחומים אחרים. זה נכון בעיקר לגבי סוגי מסויים של ילדות שכדי לרצות את סביבתן משקיעות מאמצים ללמוד, ומשלמות על כך מחיר כבד אז אם בכל זאת שהילד/ה יכון שיעורים, צריך לעשות זאת בדרך המתאימה לו. כדי למצוא דרך כזאת צריך לחשוב ראשית לשם מה צריך להכין שיעורים... ניתן לחלק את המטרות של שיעורי הבית לשלוש עיקריות:: 1. לאפשר לתלמיד תרגול נוסף של מה שנלמד בכיתה 2. להרגיל אותו לבצע עבודות חקר 3. לאפשר למורה לדעת מה הילדים למדו והאם אפשר להתקדם הלאה. צריך להודות כי ישנם תלמידים שצריכים את שיעורי הבית כדי ללמוד יותר טוב. אבל בדרך כלל תלמידים עם הפרעת קשב אינם כאלה... אם הם ניחנים ביכולות אינטלקטואליות, הם לומדים לבד, מה שמעניין אותם, ובית הספר רק מפריע... אם לא, שום דבר לא יעזור, או שלפעמים אפילו יגרום לנזק. בכל מקרה, כדי שיוכלו לעשות זאת יש צורך בשיתוף פעולה בין ההורים למורים , ולהגיע ביחד לסיכום של איזה שיעורים להכין, באיזו כמות ואיך להכין. סיכום כזה תלוי במידה רבה ביכולתו של כל ילד ובקושי שלו. בשבל שני המשפחה צריכה להתארגן כך שלילד/ה יווצרו התנאים הטובים ביותר להכנת שיעורים.
להלן מספר הצעות:
אילו שיעורים להכין: זאת לכאורה שאלה פשוטה, שהרי כולם צריכים להכין אותם שיעורים. אבל לא. לבעלי הפרעת קשב יש "מנגנון" שונה אסור שהשיעורים היו משעממים וחד גוניים. בנוסח 1 כמה זה 3+5 2. כמה זה 2+4? וכן הלאה... סגנון כזה יביא אותם מהר מאוד לשעמום, להסחת דעת ולחיפוש אחר גירויים חדש. חשוב שהשיעורים יהיו מגוונים וינסו ל"אתגר" יש לדאוג שהדף לא יהיה עמוס מדי. רצוי לחשוב על שיעורים שיתאימו לתחומי העיניין של התלמיד. למשל במקום לשאול כמה זה 40% של מאה, אפשר לאמץ זאת למשל בדרך של שאלה בכדורסל. דרק שארפ (שחקן מכבי בכדורסל) קולע 45 אחוז משלוש נקודת, ו-50 אחוז משתי נקודות. יש לו 10 זריקות במהלך המשחק. מאיזה מרחק עדיף שיקלע?... או לבת אפשר לנסוח זאת בצורה של תחרות ריקודים...
כמה שיעורים להכין? מאוד תלוי בכל ילד ובקושי שלו. יהיו ילדים שלא יצטרכו בכלל שיעורים, יהיו אחרים שיותר.
איך להכין שיעורים? שוב לכאורה תשובה פשוטה - בחוברת. אבל בעלי הפרעת קשב מתקשים לא פעם עם מחברות, יש להם כתב יד לא ברור ועוד... למה שלא יכתבו במחשב? יותר פשוט ויותר ברור... ואם קשה להם לכתוב, למה שלא יקליטו את התשובה? או אולי שיכתיבו אותה, או יביעו בציור או במצגת, או בשיר? ה נכון גם לגבי ליקויי אחרים, ולא רק לבעלי הפרעת קשב...
ואם יהיו כאלה שיגידו לי ומה עם הבגרות? אשיב שהשיטה של להכריח את הילד לעשות שיעורים למרות הקשיים עלולה לפתח אצלו כל כך הרבה תסכולים וקשיים עד שהבגרות תהיה רחוקה ממנו והלאה..
לאחר התארגנות עם בית הספר, יש להתארגן גם בבית, וליצור את התנאים שבהם הילד יוכל להתרכז בצורה הטובה ביותר. ושוב, זאת לא דרישה מוגזמת, אם רוצים שהילד ילמד, צריך לעזור לו. כשיגדל הוא יוכל לפעול במסגרת הנוחה לו, אם יצליח. עד אז, צריך לעזור לו.
להלן מספר עצות:
1. אם הכנת השיעורים מהווה קושי מהותי, נסו לדבר עם המורים הרלוונטיים ולהפחית את המטלות לבית. 2. חזרה על דבר מוכר הינה משימה קשה לבעלי הפרעות קשב. לפיכך אין זה מפתיע שילד אינטליגנטי עם הפרעת קשב יתקשה בהכנת שיעורים. השתדלו שבשיערי הבית יהיה גיוון ואתגר. 3. דאגו שהילד יוכל לברר עם חברים לכיתה מה בדיוק השיעורים שיש להכין, אם לא, נסו לברר עם המורה או עם חבר מהם השיעורים. אין לראות בכך סתם הפניית תשומת לב לילד. סביר להניח כי הילד יצטרך להודות בהמשך כי יש לו הפרעת קשב המקשה על ביצוע מטלות מסוימות, והוא צריך עזרה והבנה מהסביבה. עדיף לפיכך להתרגל לכך כמה שיותר מוקדם. 4. בהתייעצות עם המורים, נסו להיעזר במידת האפשר באמצעי המחשה ויזואליים וקוליים – סרטים, מצגות וכיו"ב. 5. העדיפו להתמקד במטלות יצירתיות ומפעילות דמיון ויכולת הבעה על פני תרגילים משעממים. 6. חשוב מאוד לקבוע זמן מוגדר מראש להכנת שיעורים, אולם תדאגו להשאיר מספיק זמן לפעילות חברתית, תחביבים וכו'. 7. דאגו שהילד יאכל משהו לפני הכנת השיעורים, כדי שלא יהיה רעב, אך לא "מפוצץ" ורדום. 8. התאימו את הזמן להכנת שיעורים ליכולת הקשב של הילד. זכרו כי ללא טיפול תרופתי טווח הקשב הממוצע של ילד עם הק"ר אינו עולה על 15 דקות. 9. תאמו מראש את הציפיות שלכם. אל תצפו שבבת אחת הילד יכין מראש את כל השיעורים. התייחסו לכל תשובה ותרגיל עשויים כאל הישג ראוי לשבח. חישבו על צ'ופר מתאים. (המינון יכול לרדת בהדרגה). גם ככה קשה לו. 10. באשר מדובר בפרויקטים ארוכי-טווח חלקו אותם למנות קטנות ככל האפשר. 11. הכינו מקום מסודר ונוח, מומלץ שתהיה "פינה מיוחדת" לשיעורי הבית. 12. השתדלו שהילד ישלים את כל המשימות שלו לפני הכנת השיעורים. (פינוי זבל, שטיפת כלים, שיחות עם חברים, תוכנית טלוויזיה אהובה...) 13. דאגו שבעת הכנת השיעורים לא יוטרד התלמיד – אלא כאשר הדבר חיוני. הימנעו גם ככל האפשר מרעשים לא-חיוניים. זה לא טרור, ילדים הסובלים מפיצול קשב יתקשו מאוד לחזור לשיעורי הבית אם יש אירוע המטריד אותם. תשתדלו גם לא להפעיל רעשים מחוץ לחדרים כמו טלוויזיה בקול רם וכו'. במידה והרעש מפריע לילד בצורה בלתי-נסבלת, נסו להרגיל אותו לעבוד עם אוזניות. 14. בידקו עם הילד אם התנאים באזור הלימודים מתאימים לו מבחינת אור ואוויר, ותנו לו לקבוע תנאים אלה. למשל, אל תחליטו על דעת עצמכם להדליק מזגן, או לפתוח חלון וכיו"ב. לפעמים אפילו לעט בו משתמש הילד יש חשיבות. 15. אם לילד יש התאמות - התחשבו בהן (לא חבל על הכסף הרב ששילמתם או ששילמו הוריו?). אל תתקנו לילד עם פטור משגיאות כתיב את שגיאות הכתיב, ואל תכריחו ילד לכתוב בעט אם יש המלצה להשתמש במחשב. 16. זכרו כי עבודה עם ילד הסובל מהפרעת קשב ו/או לקויות למידה דורשת ידע מקצועי רב. במידה ואתם נוכחים לדעת כי הכנת השיעורים עם הילד הינה משימה קשה מדי עבורכם, אל תיקחו אותה על עצמכם. אתם עלולים לגרום נזק הן לעצמכם והן לילדכם. 17. ועצה נוספת: אם הילד לא הכין עד כה שיעורי בית, אל תתחילו עם דרישה שישב שעה או חצי שעה. הציבו לו שעון חול או דקות, והתחילו מ-5 דקת נטו – שלא כוללות את הזמן לטלפון, להסתובבות בבית ועוד... תתפלאו לראות כמה אפשר לעשות ב-5 דקות פשוטות.
וזכרו תמיד, הילד לא מעמיד פנים ולא מתעצל. באמת קשה לו להכין שיעורים.
המאמר נלקח מהאתר קשב לADHD |
תמיד אמרתי ששיעורים זה דבר מיותר, חח לקח לי שעה לקרא את מה שכתוב פה.. חבל שההורים והמורים לא קוראים את זה
אגב-אני מכירה מישו שאת השיעורי בית היה עושה תוך כדי משחק ! (בכדור, מסירות, קלפים..)
וחניכים שלי ששכתבתי להם את השיעורים הם סיימו אותם בקלות
יפה ל על היוזמה.. מאמר מעניין
מזכיר לי את שנות לימודי ביסודי- תיכון..
ואת אבא שלי משחק איתי משחקים כדי ללמוד להכתבות באנגלית..
או את זה שהתחלתי לכתוב במחשב והציונים קפצו בין 25- ל 50 נקודות..
וגם שגילתי שעם מוזיקה טראנס רמת הקשב שלי עולה..
ואת הצעקות של אמא שלי שאני יוריד את המוזיקה כי אני יהיה חירשת.
ובעקבות זה את המעבר שלי ללמוד בדירת שירות ריקה..
ועוד מליון סיפורים על איך אני לומדת כיום..
מעניין אותי... רק שתדעי מאז שאמרת לי על המחשב אני שמה לב שזה ממש עוזר לי! אני לא הייתי שמה לב לזה אחרת..
לרות יש רעיונות חכמים..שרבוב|גם אני מחכה לשמוע|
פרח532[גם אם אתם לא זוכרים שהגבתי פה אולי 3 פעמים, הייתי קוראת פעם מלא(: ]
לייק על המאמר!
שלי..
אני לפעמים רצה במכשיר ריצה או משהו עם החומר מוקלט..
או בתיכון שלי לפני הבגרות הייתי הולכת לים ומציירת שם את כל החומר במתמטיקה..
פותרת תרגילים בגיאומטריה ואלגברה..
וההורים שלי היו מתחרפנים .. איך זה יכול להיות שיום לפני הבגרות אני בחוף הים..
אבל כך היה לי טוב..
הייתי מוצאת מקום שקט מדי פעם נכנסת לים..
כדי להתאורר..
עוד משהו שהיה ממש עוזר לי זה לשחק פינג פונג עם אחים שלי ושמישהו מקריא לי חומר או שואל שאלות קצרות..
זה היה טוב בתקופה של הפסיכי בעיקר למילים או בהכתבות באנגלית שהייתי צריכה לדעת את הפירוש של המילה..
וואו...עצות טובות
שרבוב(ודאי שזוכרים
)
שרבובהגיוני ומוכר....
לא צריך להלחץ מזה 
תעשי מה שאת יכולה בשביל להרגע (נשימות ארוכות, זמן פנאי בשבילך)
ובשביל להצליח (אסטרטגיות למידה שאת יודעת שעזרו לך בעבר להצליח במבחנים וכו'.)
בהצלחה..
אפשר לקנות כמוסות כמו רגיעון, קלמנרבין ועוד בבית טבע או בבית מרקחת. שימי לב שיש כאלו שנועדו ליום ויש שנועדו ללילה (מרדימים) או גם ללילה. יש גם בטיפות אם את לא אוהבת לבלוע כמוסות. את נכנסת לבית טבע ומבקשת מהיועצת צמחים שמגיעים לחץ בתקופת מבחנים. וזהו זה.
חוץ מזה, בזמן מבחנים, תכיני לך סדר עבודה. למשל, ביום א את לומדת פרקים א-ד בספר ואת החלק המתאים במחברת. ביום ב' פרקים ה-ז (כי פרק ז ארוך או קשה יותר), ... ביום ד'- חזרה על חצי חומר או על מבחנים (אם מדובר בבגרות). אם יש לך מטרות קטנות, יותר קל להתמודד מאשר לחשוב על כל החומר כחטיבה אחת.
סתם.. עמוס נפשי..
וחושב על דברים אחרים..
לפעמים גם זה בגלל הרטלין
לבעיות קשב.
צריך לבדוק אם ישנם עוד תסמינים כדי לאבחן בעיה..
חשבתי את/ה שואלת על חברה או משו... בכל אופן זה יכול באמת ליהיות סימן לזה. לפעמים אבל זה בגלל השפעות נפשיות, לחץ.. תקופה קשה.. משו מטריד או מרגש אותך...
הפרעות קשב וריכוז מתבטאות במספר תחומים כשריחוף הוא אכן אחד מהם. כדאי לדבר עם היועצת, אם זה ADHD חבל לסבול. לאנשי ADHD יש לרוב אפשרות "לחלק את הקשב", נסי לבצע עוד פעולה בזמן שהמורה מדברת כמו ציור ולראות אם זה עוזר להקשבה.
בכל מקרה תמיד כדאי להתייעץ עם גורם מוסמך. בהצלחה.
להפרעות קשב וריכוז תסמינים רבים. ריחוף בשיעורים הוא אכן אחד מהם (במיוחד אצל בנות). אם השיעור משעמם גם אנשים ללא ADHD ישתעממו וירחפו. אבל אם זה מציק כדאי לדבר עם היועצת, חבל לסבול.
לאנשים עם ADHD יש פעמים רבות אפשרות לפצל את הקשב, כלומר לבצע שני דברים בבת אחת, נסי לצייר או לעשות פעילות דומה בזמן שהמורה מדברת ותראי אם זה מגביר לך את הריכוז.
אם את רוצה לקרוא קצת על קשיי קשב וריכוז, יש לך הפניה לאתר (במקרה זה של קופת חולים כללית). בסוף הדף תמצאי גם הסבר על מבחן טובה (T.O.V.A) שבודק את רמת הריכוז שלך (אחרי 9 הנקודות לאיבחון היפראקטיביות תדלגי עד לקטע של מבחן טובה, כי ההוראות הן לחברי קופת חולים כללית דווקא).
http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/adhd/articles/tova.htm
לא מזמן עשיתי דדידקטי... קיבלתי את התוצאות והמאבחנת אמרה שאני צריכה ללכת לועדת חריגים,של משרד החינוך.
יש למישהו מושג מה זה? מישהו עשה את זה? שווה לי לעשות את זה? זה עולה כסף?
בקיצור כל מה שידוע!
בת כמה את?
אם אני מבינה נכון (אני מהצד השני של המטבע - מורה שקצת מבינה בוועדות...) אז מדובר בתיכון?!
לקראת בחינות הבגרות משרד החינוך ממנה כל שנה וועדה לאישור הקלות שקיבלו תלמידים לבחינות הבגרות.
מי שעבר איבחון דידקטי יוכל לקבל (במידה והוועדה תאשר) הקלות כגון תוספת זמן, הקראת שאלון וכד'.
הקלות משמעותיות יותר, כגון מבחן מותאם או מבחן בע"פ, חייבות איבחון פסיכו-דידקטי!
אני ממליצה להתייעץ עם היועצת בבית ספרך, היא אמורה להנחות אותך בדיוק מה לעשות ומההכי יעזור לך בנתונים שלך.
בהצלחה
כמו שאמרו זה וועדה שדנה אם לאשר לך את ההתאמות הרציניות שהמאבחנת נתנה,
יש שם כמה יועצים וכו, ההורים שלך, את-אם את רוצה, לפעמים המורה או מישהו מבית הספר והם עוברים על האבחון שלך ועל מסמכים אחרים אם יש ולפי זה הם עורכים דיון ומגיעים להחלטה אם לאשר לך את ההקלות או לא
עוד כיניו-אני בכיתה ח'. והמאבחנת אמרה שאולי אני צריכה 50% תוספת זמן (מקווה שזה נכון)
איך כיתה ח' קשור אז..
אין לך בגרויות..
ותוספת זמן זה יחסית קל לקבל.
את תצטרכי לשלוח להם הסבר למה את חושבת שאת צריכה תוספת זמן..
אבל בועדה עצמה את לא משתתפת..
אני עברתי מלא ועדות כאלה..
וזה לא אמור לעלות לך כסף..
וגם המורות שלך והיועצת יצטרכו לכתוב ..
ואולי לעשות לך מבחנים עם ההקלות ובלי כדי לראות את ההבדל ולשלוח להם..
בשלוש שנים האחרונות משרד החינוך לא ממש נחמד..
והוא לא ממש נותן הקלות.
אז כדי שתערבי כמה שיותר אנשים במסכמים שאת שולחת עליהם..
לא מחייב שצריך להסביר למה אני חושבת שאני צריכה תוספת זמן...אני גם עשיתי אבחון כזה ואובחנתי כ-ADD (זה אומר בעיות קשב וריכוז) ואוטומטית קיבלתי הקלות של: הארכת זמן, הקראת מבחן וליהיות בחדר ניפרד..אבל אני משתמשת רק בהארכת זמן כי אני לא רוצה את השאר...(למבחנים לאופנות לשנה הבאה, אני לומדת בביה"ס יסודי שהוא מ- א'-ח'...וגם סתם למבחנים בביה"ס אני משתמשת בהרכת זמן) אז לא בטוח שאת צריכה להסביר למה את צריכה...אה, וגם קיבלתי הקלה במבחן לאולפנות שבחשבון אני יכולה ליהיות עם מחשבון..
-בהצלחה-!
סליחה על החפירות![]()
בקשר לבושה שנקבה מהמדבר כתבה...
אני חייבת עזרה!
יש לי בעיית קשב אני סובלת מ A.D.H.D
(בעיית קשב וריכוז)
והמליצו לי לפני שבוע לקחת ריטלין סיפרתי את זה לשתי חברות שלי (שלא ממש חברות שלי )
והם צחקו עלי וסיפרו את זה לכיתה כולה! כל הכיתה צוחקת עלי והכל התחיל משתי בנות
תגידו! אנשים לא יכולים לקבל את זה שאני לוקחת ריטלין?!?!
אנשים מסתכלים רק על החיצוניות ולא על הפנימיות?
הם לא יכולים לקבל איך שאני?!
הייתי ממש מקובלת ועכשיו אני בשוליים!
חבריייא תעזרו לי אני באמת במצוקה!!!
שרבובקודם כל- קבלי
.
את צריכה להתמודד עכשיו עם החֶברה בנוסף להתמודדות האישית,
וזה בטוח לא פשוט.
בת כמה את?
קצת קשה לי לאמין שהן עד כדי כך לא בוגרות כדי להגיב לזה כמו שצריך....
בכל אופן, זה ממש עצוב ולא נעים.
אני בטוחה שהן מתי שהוא תבנה שאת נשארת כמו שאת מקסימה,
והעובדה שאת לוקחת ריטלין בכלל לא קשורה לזה.
ובכלל- לא שווה להפיק להיות חברה שלך רק בגלל כזה פרט שולי ולא חשוב.
בכל אופן-
אם יש משהי שפנוייה לשמוע תסבירי לה על זה באריכות,
יכול להיות שהן לא יודעות מה זה אומר בדיוק,
ורק השם של זה מפחיד אותן...
תסבירי שזה לא אומר שאת ח"ו טיפשה או משהו כזה,
להפך,
אנשים עם בעיות קשב וריכוז לא נופלים מאחרים ברמת האינטלגנציה שלהם,
והם מוכשרים בתחומים אחרים מעל הממוצע (למשל באומנות).
אם המצב ממשיך-
כדאי לפנות ליועצת או למורה.
ממש בהצלחה!!!
עם חברות שלי..
נגיד אני עושה משהו לא חכם..
אז אני אומרת נגמר הרטלין..
ועוד.. אני ימשיך לכתוב בערב..
פשוט עכשיו אני צריכה לעוף
אני בכיתה ח'!
והבנות בכיתה שלי ממש לא בוגרות (לא רק בריטלין בכל התחומים)
ואני לא ממש מעדיפה להסביר למישי באריכות כי אם אני יסביר לה אולי היא תצחק עלי ותוסיף עוד פרטים חוץ מהריטלין...
נ.ב: אולי קצת הגזמתי שכולם יודעות את זה אבל אנחנו בכיתה 30 ו15 בנות יודעות מזה בערך וזה לא שהם צוחקות עלי כל הזמן למשל: לא הצלחתי במבחן ואז חברה שלי אומרת נו מה זה בגלל הריטלין ומתחילה לגחך כזה
סתם דברים קטנים שממש ממש פוגעים!!!
סורי שהגזמתי פשוט אני ממש במצוקה!
זה מאוד לא נעים...
בכל אופן-
את בעצמך צריכה להאמין שזה שאת לוקחת ריטלין זה בכלל לא מפחית מערכך כלום...
אחרי שאת באמת באמת מאמינה בעצמך, במשך הזמן יהיה לך פחות ופחות קשה ש"מעליבים" אותך...
(במרכאות, כי זה כבר לא יעליב אותך..)
וכפי שאמרתי,
כדאי לפנות לעזרה בתוך ביה"ס (מורה או יועצת)
זה התפקיד שלהן..
ואין לך מה להסתיר את זה,
אני חושבת שזה די מעצבן להסתיר.
הייתי אומרת משהו כמו "נכון,, לפחות זה לא אשמתי.."
או " לי לפחות יש תירוץ"..
אני התחלתי לקחת בכיתה ה' שאף אחד עוד לא לקח..
ובאמת בהתחלה לא ידעו..
ואז באיזה כיתה יא כך גיליתי שיש לי כמה חברות שגם לקחו ואף פעם לא סיפרנו אחת לשניה..
והתחלנו להריץ צחוקים..
שאת חוש ההומור המיוחד לבעיות קשב וריכוז,
בדר"כ מאבדים עם הרטלין....

עם רילטין אני קצת פחות שמחה וצוחקת ובמצב רוח עליז....
(לא מאבדים את חוש ההומר אלא את החשק להשתמש בו...)
וכל זה נכון רק לזמן שהריטלין משפיע...
אח"כ אני חוזרת לעצמי
(ובגדול
)
פשוט אל תיטיחסי אם יראו שזה לו מוזיז לך אם יאזבו אותך בשקט
או שתשתפי פעולה
ככה ה' ברא אותך , וזה לא יצא לו בתקלה. וככה את הכי טובה בעיניו,וככה הוא רצה אותך בעולם וככה זה הכי טוב.! וזה פשוט בכלל לא חסרון , ומי שלא מבין את זה אז הוא הדפוק(וכמו שכבר כתבו זה נובע מגאווה) מנסיון בטוח שיש לך יתרונות אחרים. אגב אני מכירה בנאדם שאחרי שאיבחנו אותו והוא עבר את כל המסלול(את מכירה) הוא סיים תואר 3 במחשבים ותואר 1 במתימתיקה, והיום הוא מנהל מחלקה במפעל היי טק גדול, אני מכירה רופא מנהל מחלקה שלוקח כל יום ריטלין. בקיצור מה הבעיב בריטלין? ומי שמחפש על מי לצחוק סימן שהוא דפוק.
קבלי נשיקה וחיבוק ה' אוהב אותך
אל תתייחסי אליהם בכלל.
עוד לא התבגרו. ואת בוגרת.
הם פשוט לא ברמה שלך.
אני הייתי עפה ביסודי על ימין ועל שמאל מהבית ספר בגלל מכות ושטויות כאלה..(ואני בת זה הרבה יותר גרוע..)
וגם זה נכון שלפעמים יורד המצב רוח..
אבל לפעמים אני לומדת לשלוט על זה..
ובכל זאת זה שווה את זה..
לפני שלקחתי המצב שלי היה זוועה..
אבל אני לא יכולה להגיע לכם שכל החיים שלי עם רטלין הם נוף וצופים.. ממש לא..
שהמינון לא נכון אני ממש סובלת..
אבל עכשיו שאני מאוזנת אז המצב טוב..
שמעי גם אני לוקחת ואלי לא צוחקים, כי מה יש לצחוק?
הבנות בכיתה שלך מפגרות נקודה.
למה לוקחים? כי לאנשים שצריכים רטלין זה לא שהם מפגרים זה פשוט שהמוח שלהם חסר לו חומר מסוים והרטלין מעניק לו את החומר שחסר!
סתם שתדעי אנששים אם לקויות הם אנשים חכמים מאוד!
למשל אני לוקחת מינון ממש חזק וה IQ מעל לממוצע אז שיסתמו!
טוב נורא התעצבנתי
לא , אין לי בבית נוטל ריטלין,
אבל בכל משפחה יש "צרות" משלה...
ראשית- החברות- פשוט גועל נפש. לצחוק על קושי שיש לאדם היא מעלה גרועה שבגרועות ונובעת מגאווה!
הייתי ממליצה לילד שלי לצלם את אגרת הרמב"ן, לתת למי שפגע בו, ולומר לו: נפגעתי!
ואם זה קשה לעשות זאת ישירות ( וזה מאד קשה לפעמים) - אז דרך חברה...
ומה שלימדתי את ילדי:
לכל אחד יש חולשות וחוזקות.
אין אף אדם מושלם
כל אחד יתחיל לעבוד על החולשות שלו...לא של אחרים. ואם חבר פוגע בך זכור תמיד: לך יש חוזקות שלו אין !!!
ויש חולשות שהן פיזיולוגיות, כך נבראת, ועם זה תנצח!
ראית את הסרט " פורסט גאמפ"?
הילד שם עם סדים ברגליים ויש חברים שצוחקים עליו.
כשאימו קולטת שהוא פגוע היא אומרת לו:
" אם אלוקים היה רוצה לברוא את כולנו אותו דבר- הוא היה בורא את כולם ........ עם סדים"!
ובמילים אחרות- אתה מושלם בדיוק כמו כולם!
מי קבע מהי שלמות? ( אני לא מדברת על מידות רעות שאותם ודאי יש לתקן) נער שיודע שיש לו בעיה ומטפל בה עדיף בעיני על מי שמכחיש את הבעיות שלו. ורוע לב כלפי חברים - היא בעיה קשה הדורשת טיפול יסודי....
וזה באמת לא כזה נורא!! אני בכלל לא מתביישת מזה וזה ממש עוזר לי..!! אז למה לא?
וכל הבנות שצוחקות עלייך אל תשימי עליהם!!! זה הבעיה שלהם ולא שלך, וגם את- אל תתביישי בזה כ"כ ואל תראי להם שאת מתפדחת מזה ואולי אז הם יבינו שהם סתם צוחקות ושהם התינוקות פה!!..
או שאני זורמת איתם או שאני אומרת דיי זה כבר לא יפה והם מפסיקות איין חבירות שלי צ-ד-י-ק-ו-ת-!!
והיום הוא על ריטלין- עו"ד מצטיין, עובד במקום יציב נשוי וטוב לו,
ועוד אחד שאיבחנו אותו רק אחרי שהוא נזרק מאלף עבודות ועבר מיליון פעם דירה ומאז שהוא לוקח ריטלין הוא נשאר באותה העבודה, הוא נהיה יציב יותר ולכל המשפחה שלו הרבה יותר נעים לידו
אצלנו בכיתה הבנות של על רטלין הכיתה מקבלת תגידי להם שיש אנשים עם משקפיים זה לא בעיה שלהם...
ואת על רטלין...
בהצלחה!! ואם את רוצה דברי איתי באישי...!
אם אחזור על רעיונות מסויימים -אני מתנצלת.
קראתי את דברייך וחשתי צביטה בלב ואת מצוקתך הרבה.
לא פשוט לחוות משהו ולהרגיש שאת לבד, אף אחד לא מבין אותך, אני שונה, ADHD
קשה לי ועוד....
מה ניתן לעשות והאם יש מה לעשות?
כן, יש מה לעשות !!!
קודם כל ההבנה שאת חברותייך אינך יכולה לשנות ואם כן ייתכן וזה ידרוש ממך עבודה מרובה.
אך,ביכולתך לשלוט במחשבותייך והתנהגותך מבלי לפגוע חלילה בערך העצמי שלך.
את החוזקות שבך את יכולה לכוון למטרות טובות.
[הפרעת קשב וריכוז זאת לא קללה, מי שצוחק ומי שמזלזל משמע שלא מבין את משמעות הקושי]
הרטלין זה לא הסיפור...
השאלה כיצד את מתמודדת עם זה ?
ציינת שבעבר הייתי מקובלת והיום לא...
המלצותי,
1.קחי בידייך את המושכות בחזרה וחשבי כיצד אני יכולה לצמוח למעלה מאותה התמודדות שנזדמנה לידיך.
2. שתפי בתחושותייך את הורייך, מישהו מהמשפחה או מישהו מתוך המערכת הבית ספרית - [מורה\ יועצת\ מדריכה] התייעצי איתם - הם ישמחו מאוד לסייע.
3. העברי שיעור בכיתה \למדי ושתפי את חברותייך בקשייך.
יתכן ותופתעי לגלות שאולי יש עוד כמוך בכיתה או שחברותייך אינן מבינות את הקושי עימו את מתמודדת יום יום.
והכי חשוב האמיני בעצמך.
בהצלחה רבה
אורנה פרידמן
עקב מחיקה פתאומית ושחזור הכתוב השתנתה הכותרת.
הכותרת הנכונה היא:
שקד, לא קראתי את כל השרשור מתנצלת מראש שאם אחזור על דברים שנאמרו...
ברוך ה'!!!!
דיברתי עם המורה שלי והיא אמרה לי שיש עוד 4 בנות מהכיתה שלוקחות ריטלין (היא לא אמרה לי את השמות...)
קיצר היא ממש עודדה אותי ואמרה שהיא תעביר שיעור בנושא הזה לכיתה
קיצר בנות ממממש לקחו את זה לצומת ליבם וזהו
הם ביקשו סליחה וזה...
ווואי באמת תודה לכולם (אתם לא מבינים באיזה מצוקה הייתי...)
חיוכיםואי, הם לא בוגרות...
אבל כ"כ...
זה מה זה שטויות, רטלין יכול לשפר את יכולת הלמידה וההצלחה באחוזים ענקיים, אבל ממש! וזה בכלל לא קשור לתכונות של הבנאדם או לאופי שלו...
אחת הילדות היותר מיוחדות שאני מכירה לוקחת רטלין,וזה לא פוגע בה בכלום.
היא נשארה בעיני אותה אחת גם אחרי שהיא התחילה לקחת, ההבדל היחיד אולי היה אחוזי ההצלחה והיכולת למידה שלה.
ערב טוב שיקפצו לך בזזגזג רציי יש את אלה שצוחקים בגלל שהם מקנאים והם היו רוצים גם ויש את אלה שצוחקים בגלל שהם לא מבינים שאתה בעצם יותר טוב מהם בבחינות אחרות אנרגטיות בנינו עדיף להיות אנרגטי מאשר חנון ויבש! וגם רוב העשירים הם היפרים ! אני לא הסכמתי לקחת רטלין בגלל שאני לא רציתי להנכיס את זה לגוף שלי אתה החלטת אז סבבה אין לך מה לקחת את זה קשה רציני!
יש אנשים חכמים ומוצלחים כמו איינשטיין, הגאון הידוע שסבל מבעיות דומות. יש אנשים שהם היפראקטיביים ואם הם מפנים את המרץ שלהם לכיוון חיובי, הם יכולים לעשות המון ולא מתעייפים.
לדעתי, כדאי לפנות ליועצת ביה"ס שתיכנס לכיתה ותסביר מהו ריטלין. היא גם זאת שיכולה לספר לכיתה שיש עוד בנות בביה"ס שאף אחד לא יודע עליהן אבל הן לוקחות ריטלין, וגם על ניסיונה משך השנים עם בנות מאד מוצלחות שהריטלין עזר להן.
כמו שאסור ללגלג על אחת שמנה שזו לא אשמתה (בגבול מסויים, כי אם היא אוכלת בלי הפסקה, היא אשמה בעודפים) או על אחת נמוכה מאד, או שעירה וכו', כך אין ללגלג על אחת שלוקחת ריטלין.
אם קשה לך לפנות אליה ישירות, תבקשי מהורה או אפילו מהמחנכת לפנות אליה.
אז הסבל שלי בשלוש שנים האחרונות סובב סביב נושא הרשיון..
שהתחלתי לא חשבתי שזה הולך להיות כזה גרוע..
נכון שהגעתי לטופס הירוק היו לי בעיות בגלל הרטלין והייתי צריכה לקבל אישור וכל הבלאגן..
אבל חשבתי שזה יעבור..
ושזה רק זה..
ויותר הלקויות שלי לא יפריעו..
אבל מסתבר שלא..
תיאוריה דווקא להפתעתי הצלחתי יפה..
ואז הגיע תורם של השיעורי נהיגה.
אז אחרי שקלטתי שיותר מדי קשה לי להתרכז בקלאז ובהילוכים (אחרי 8 טסטים...)
עברתי לאוטומט.. כי חשבתי שיהיה יותר קל..
אז נכון האוטו לא נכבה..
אבל הריכוז לדעתי צריך להיות גבוה..
וגם המוטוריקה של כמה ללחוץ על הגז..
כל אלו פשוט לא נקלטים אצלי..
שום דבר לא עוזר..
ועכשיו נגמר לי הטופס הירוק ובפעם השלישית אני צריכה להוציא אחד חדש והפעם מלווה עליו גם התיאוריה..
ואני תוהה לעצמי האם להמשיך..
או אולי פשוט לוותר..
להכיר בהפרעות הקשב וובחוסר מוטריקה שלי כזהו..
ניסתי אבל כנראה שאני לא יכולה..
עברת מסע ארוך ונראה כי את עדיין בעיצומו ,
המסע אינו פשוט.
קבלת רשיון הינו מאורע מיוחד אך, טומן בחובו הכנות מרובות
הדורשות {ובצדק} להכין את האזרח הישראלי, הנהג הצעיר לחיי נהיגה בטוחים וזהירים.
ההכנות הטרום -נהיגה דורשות לא מעט מהפרט.
היות והנהיגה עצמה דורשת מהפרט "האדם הפשוט" יכולות מגוונות וברמת מורכבות גבוהה כגון, מיומנויות מוטוריות ותפסתיות[ תפיסה שמיעתית, מרחבית ועוד...] וזיכרון קל וחומר אצל אדם בעל הפרעת קשב וריכוז או המתמודד עם לקויות למידה.
השאלה היא האם במהלך הזמן הזה חשבת לפנות לסיוע והכוונה.
היות ויש מרכזים שמיועדים לשם כך במיוחד.
אשר מלווים את הפרט בלימוד הנהיגה ,
לומדים לייעל את מערכת הקשב, לנשום , לשכלל מיומנויות גופניות -מוטוריות ועוד.
דעי לך- שניתן לקבל הכוונה וסיוע בתהליך הזה.
עברת כברת דרך ארוכה אך, אין זה אומר שאינך יכולה
אלא האם את מוכנה ורוצה להמשיך הלאה
והפעם לא להמשיך לבד אלא להסתייע בגורמים הנכונים.
באם את מעוניינת להפניות
צרי עימי קשר
ניתן במסר אישי.
בהצלחה רבה
ובעזרת השם נהיגה בטוחה ורגועה 
בברכה, אורנה פרידמן
מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום ופסיכותרפיה גופנית
שרבוב
אני חושבת שצריך להמשיך ולא להתייאש בגלל זה! אחרי כמה זמן באוטומט וניסיונות/כשלונות שונים.. את תקלטי את העניין של הגז וכל זה ותיהיי נהגת מעולה!!! בטוחה ב100% שתצליחי!(לא שאני מדברת מיניסיון בנהיגה.. אבל בדברים אחרים...)
שולחת לך מלאאאאא הצלחה =9
מה את אומרת? אנחנו אכן נפגשה ונדברה על הנושא?

אבל את לא היית במצ"ר...
רעש והמולה..
היי פורום קודם כל!! מזמן לא נכנסתי...
אםםם מישו שמע על הדבר הזה? מה זה? זה עוזר בכלל?
יש לי מהאוניברסיטה ומשום מה הם ממש לוחצים עליי ללכת אבל לא נראה לי שזה עוזר לא יודעת אני ישמח אם מישו יודע מה זה
אם מאפשרים לך ... למה לא לנסות -זוהי הזדמנות!
[לא בכל מקום את תראי נכונות לסדנאות מצד מוסד הלימודים].
שווה ללכת לנסות,לראות ייתכן ותלמדי אסטרטגיות למידה ייעילות יותר .
לא הייתי ממליצה לפסול הזדמנות כזאת.
בהצלחה
מה קורה?
אני שמעתי משו מעומעם על זה והבנתי שזה ממש טוב.
תבררי אצל מי שהיה שם אם זה שווה את זה,
בעיקרון זה נשמע טוב...
בהצלחה

תודה על התגובות אני יבדוק את זה לא בא לי סתם ללמוד משו שלא יעזור לי
איזה מאבחנת את מחפשת?
מה מטרת האבחון?
מקדי את שאלתך,
כך יוכלו להמליץ לך באופן ממוקד יותר
כ"ט
שרבוב[אפילו כמה תשובות...
]
א. תעשי מה שטוב לך.
את לא צריכה להתבייש מאף אחד\ת.
טוב לך לקחת ריטלין? קחי!
שימי פס על כולם..
[ולא, אין בזה שום בושה,
לכל אחד יש חיסרון כולשהוא-
אצלך זה החיסרון הזה.
ב"ה שיש דרך להתמודד עם זה]
ב. את לא חייבת להגיד את זה לכולם.
אישית-
אני באמת לא חושבת שיש מה להסתיר.
גם משום שאין מה להתבייש בזה,
וגם- את לא צריכה כל הזמן לסבול ולהסתיר דברים...
שכל אחד יעשה עם המידע מה שבא לו,
העיקר שאת שלמה, בטוחה בעצמך,
ומשוחררת נפשית בלי לשמור על סודות טיפשיים.
וד.א.
לאחרונה לקחת ריטלין זו פחות ופחות בושה-
זה נפוץ מאוד.
אנשים כבר לא מרימים גבות כשהם שומעים על אנשים שלוקחים את זה.
כ"ט

אשמח להבהרה.
מתגובותייך ושאלותייך לא הבנתי בשם מי את מדברת האם על עצמך או על אחותך?
רטלין, לא צורכים ללא מרשם וסיבה מובהקת בשטח.
שבת-שלום
אבל לדעתי זה ממש לא בושה.
אצלי זה כבר הפך להיות בדיחה עם החברות..
מה שכחת לקחת את הרטלין היום??
או רות.. הרטלין היום לא משפיע..
וכל מני כאלה..
גם הרבה יותר קל לי להסביר להם נגיד את האי ריכוז שלי או כל מני דברים כאלה ..
בההשפעה של הרטלין פגה..
או שחכתי היום לקחת..
וכו'..
זה כיף שחברות יודעות כדי שהן תוכלנה לתמוך בך בכל מיני מצבים.
(אם לקחת ואין לך תאבון או חשק,
או במצבים שאת בלי ריטלין ומשתוללת
)
היא עשתה בדיקות קשב ואמרו לה שהיא תצטרך לקחת ריטלין במינון לא כזה גבוה אמצע כזה והיא מתפדחת אפילו להגיד את זה לסבא והסבתא שלה... לחברות אין מה לדבר חוץ מהמשפחה אפחד לא יודע על זה...
וזה באמת גורם לאי תאבון? כי היא לא אוכלת כל היום ובערב היא מפרקת את הבית! זה קשור איכשהו?
אם להגיד את זה?
תחליטי אם הבנאדם מספיק בוגר או לא.
אדם בוגר לא יצחק מזה. הוא ייצא מטומטם אם הוא יצחק מדבר כזה.
בתי בכתה ג', והכנת ש.ב ממש קשה. זה לוקח המון זמן. אם לא יושבים לידה היא מרחפת, קמה ,עושה דברים אחרים.
נראה שנגמר לה הכח. כי בבי"ס מתפקדת טוב,לומדת, משתתפת.
בחנוכה שעשתה ש,ב בבוקר, הכל הלך מהר.
היא לא עצמאית, ולא כ"כ מנסה לעשות אומרת שלא מבינה, אם לא יושבים איתה.
גם אחרי שהסברתי את ההוראה ,אם היא נשארת לבד אחרי כמה דקות מתחילה המריחה...
דברתי עם מורה להוראה מתקנת והיא לא בטוחה שיכולה לעזור.
מה כדאי לעשות
לנצח אנגנך, שלום.
לפי מה שאת מציינת יש פער משמעותי בין בצוע המטלות של בתך בבית-הספר לבית.
השאלה האם זהו אכן המצב ולא מתגלה גם קושי בביה"ס.
באופן אישי אני ממליצה לך להתייעץ עם המחנכת לקבל את חוות דעתה.
האם בתך מבצעת את המטלות הנדרשות באופן עצמאי בשטח ביה"ס או שנדרשת לתיווך?
במידה וכן כיצד זה בא לידי ביטוי?
קושי בהכנת ש.ב יכול לנבוע מלא מעט סיבות...
ורצוי לבדוק שמאפיינים אלו לא מתקיימים גם בביה"ס
לאחר בירור ופרטים נוספים
אוכל יותר לסייע
בהצלחה
כדאי לאבחן
(אפילו אם זה לא קושי קיצוני.
יכול להיות שיש לה בעיות קשב וריכוז אבל בגלל שהיא שקטה ולא מפריעה לא עולים על זה.
ויכול להיות שיש לה קושי אחר...
ולפי דעתי חבל סתם למשוך את הזמן ולצבור תסכולים..
)
שהיתה משו כזה גם.. ופשוט הייתי משבחת אותה כל פעם שהיא הצליחה,עבדה לבד בלי לקרא לי והתקדמה וכו', כל פעם כזאת הייתי מראה את החוברת שלה למורה שממש שמחה לראות, הייתי עושה לה סמיילי ענק בחוברת וכו'
והיא פשוט בזכות זה היה לה כח רצון מטורף והיא היתה מסיימת חוברות שלמות לבד, באיזהשהוא שלב היא לא הסכימה לי גם להתקרב אליה כדי שהיא תעשה את זה "לבד לבד"
קיצר אין מה להגיד אם תתני לה מוטיבציה היא תעבוד הכי טוב שהיא יכולה! פרסים גם יכוליםלעזור..
כמה שעות היא ישנה בלילה?
את מתארת מצב בו בבוקר- הילדה מתפקדת טוב. ובצהריים- יש קושי. נשמע כמו עייפות או תשישות.
תנסי אולי לשלוח אותה לישון שעה אחרי שהיא חוזרת מבי"ס, ואז לעשות ש"ב.
או לתת לה כדור של ויטמין C (זה נותן אנרגיה)
זה קרה לך רק בזמן האחרון או שזה כבר כמה שנים ככה?
השם של כולם,
במידה והספטומים הינם חדשים ולא כבעבר
מומלץ, ללכת לבצע בדיקת דם.
במידה ולא, יש מקום ללכת להתייעץ עם איש\ת מקצוע לברור.
"עיפות תמידית, חוסר חשק לעשות דברים, איטיות, התנתקות מהמציאות לעיתים קרובות, לפעמים בילבול"
הם לא דברים שביום יום האדם צריך לחוות.
תעשי בדיקות דם,
אם הכל תקין כדאי לבדוק לעומק.
זה יכול לקרות לך מכמה סיבות.
- כמו שאמרו פה כבר- חוסר בויטמינים. מחסור בברזל, בויטמין D, בהמוגלובין וכאלו- יכול לגרום למה שתיארת.
- עייפות ומצבי רוח יכולים להיות גם מזיהום או טפיל.- צריך ללכת לרופא ולבקש בדיקות דם מקיפות.
- עוד אופציה שכדאי לבדוק- זה מצב נפשי, גם דיכאון יכול לגרום לזה.
תלכי לרופא המשפחה. תבקשי לבדוק את העניין.
שלום לכולם
יש לי בן מקסים בכתה ז' שיש לו בעיית התארגנות איומה ובעיית קשב וריכוז, אם כי לא הוגדר כ ADD. הוא יושב יפה בכתה (למרות שהוא "תנועתי") אבל לא מפריע בכלל בשיעור ומקבל ציונים לא רעים בכלל-ממוצע סביב ה-9 כל השנים. הוא פנה אלי לפני כחודש ובקש להתחיל לקחת ריטלין.הוא אמר שהוא מרגיש שהוא מפסיד הרבה בגלל בעיית הריכוז שלו.התייעצתי עם רופא והחלטנו ללכת על תק' נסיון. הוא התחיל לקחת 10 מג ומדווח שהוא הרבה יותר מרוכז, ואומר שהולך לו יותר טוב עם חברים ואפילו בספורט הוא מצליח יותר.הוא אומר שהוא מרגיש שכל מה שהוא עושה-הוא מרוכז בו יותר ולכן מצליח יותר. אני מתלבטת אם לאפשר לו להמשיך ולקחת כי נראה לי שזו סוג של אמירה ש "אתה צריך קביים כדי להסתדר בחיים" ואני מונעת ממנו את האפשרות למצא לעצמו את הדרכים להתגבר עם הכוחות שיש לו (ויש לו!!) על הבעיות שלו.אני מאד לא אוהבת את הרעיון ומצד שני, מתקשה להגיד לא לפלא הזה. חשבתי להתייעץ עם הורים אחרים ואולי נוער שיש להם נסיון בעניין ולשמוע מה דעתכם? אודה מאד למי שיוכל לחלוק איתי את נסיונו והרגשתו בעניין.
תודה!
צפורה
[שלחתי לך במסר סיפור אישי]
אני לא חושבת שיש פה אמירה מסוימת לילד שהוא לא יכול בלי "קביים",
הוא יודע בעצמו שהוא יכול, רק להצליח פחות....ולהיות מתוסכל...
לענ"ד אם הוא מבקש ריטלין תאפשרי לו לקחת,
בעז"ה עוד יבואו זמנים שהוא יסתדר בלי זה,
והמוח שלו עוד יכול להתפתח עד גיל 28...
עם כל הרצון הטוב א"א לומר לילד להשתדל יותר ולהצליח..כי זה לא תלוי בו,
והוא בסה"כ רוצה להצליח יותר ולא להיות מתוסכל מכשלונות שנגרמים לו...
והתסכול הזה יכול לגרום לדימוי עצמי נמוך יותר ולעוד תוצאות שליליות....
יש לי בת דודה בכיתה ז' שהתחילה לקחת ריטלין וזה עוזר לה באופן משמעותי
מנסיון אני ממליצה אבל יש כאלה שזה ממש לא מתאים להם
אבל אם את נותנת ריטלין תדעי ש-
א. כל האנשים שאי מכירה ז גום להם לחוסר תאבון מוחלט ובערב הם מפרקים את כל הבית
ב. יש מצב שאחרי שבוע שבועיים זה יתחיל לעזור
ג. אם זה לא עוזר לא להתרגש תתייעצי עם רופא אחר מה לקחת במקום ריטלין
בהצלוחה
לוקחת כבר חודש ושבוע ריכוזית H +אומגה 3, (בנוסף עוד כמה תוספים, אבל לא קשורים בהכרח לריכוז)
בכל אופן- אם המניע לחוסר ריכוז הוא נפשי (לפחות נראה לי), זה עדיין אמור לעזור?..
אני חושבת שזה קשור, אבל די מנסה, פשוט לא הולך לי לשבת בכיתה
ואני לא ילדה טיפשה
אני פשוט נכנסת לכיתה, יושבת כמה דקות, ולא מצליחה להישאר.. יוצאת, ואחר כך לא חוזרת..
או יוצאת ונכנסת כמה פעמים.. פשוט לא מצליחה להיכנס לראש של ללמוד...
|פריקה| פשוט מתוסכלת נורא מהקטע הזה..
שמהניע לחוסר ריכוז הוא נפשי?
מי המליץ לך על ריכוזית H ואומגה 3?
שמעסיקים אותי בכללי.. אבל גם כשאני ממש מנסה להדחיק הכל ולהקשיב- זה כזה...
ידעתי שקיים דבר כזה ריכוזית, אז הלכתי לקנות, ובחנות (עדן טבע מרקט) המליצו לי גם בנוסף לקחת אומגה 3...
אני כרגע לא רואה תוצאות נראלי , ואפילו ההפך- אני הרבה זמן "היפרית" בצורה ממש מציקה, שממש קשה לי לשבת, ואז יוצאת מהכיתה, וכמעט מתפוצצת- כי אין לי מה לעשות עם המרץ החזק והמציק הזה..=\
(ולפעמים יש ימים שעוברת במהירות ממצב של היפר לגמרי לדאון לגמרי, שוב ושוב, ואז
קיצר מתסכל..)
אני לוקחת בכללי עוד כמה תוספים, אבל שקשורים למצבי רוח, לא ממש לריכוז..
מה שלומך?
שוחחתי איתך בעבר והמלצתי בזמנו מס' דברים.
כיום, המלצותי עדין תקפות.
הפורום, נועד להכוונה והתייעצויות כלליות.
אין מתפקידו וביכולתו להציע פתרונות קסם.
לא נראה שיש כאן אנשי מקצוע שפעילים בנוסף אלי.
חברי הפורום יכולו לשתף אותך במה שמתאים להם אך לאו דווקא במה שנכון לך.
וזה חשוב מאוד אך לא מספיק.
אני ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום.
על -מנת שתחווי שיפור בהרגשתך.
תתייעצי עם איש מקצוע.
הפורום הוא נועד בשביל לתת אמפתיה+התייעצות ראשונית.
חנויות הן נועדו כדי למכור מוצרים ולא בשביל לתת מרשמי קסם.
בהצלחה!
הדבר שאת לוקחת משפיע אותו דבר על חוסר בריכוז שנובע מבעיות נפשיות ושכליות (רצופות מולדות)
בכל מקרה נראה לי שכדי לך ללכת לבדיקת דם (תמיד מומלץ כל שנתיים)
אם חוסר הריכוז הוא זמני אזי זה קשור לתקופה שאת עכשו עוברת..(לחצים שונים ועוד מקרים שאנו עוברים...)
ואז כדאי פשוט להירגע....
אם מולד אז לאיבחון....
בכל מקרה שיהיה לך המון בהצלחה ותמיד תמיד תזכרי שאת יכולה יותר!!!!!!!!אל תוותרי
1. תבדקי דרך רופא משפחה אם חסר לך ברזל או B12. הם משפיעים מאד על הריכוז (אומגה 3 עוזר להשפיע נפשית).
2. תחשבי האם את ישנה מספיק. אם את הולכת לישון מאוחר מדי, כמה תוספי מזון שתקחי וריכוזית/ריכוזון ועוד, לא יועילו אם חסרה לך שינה.
3. אם את לוקחת תוספי מזון וריכוזית יותר משבועיים וזה בכלל לא עוזר, כדאי לבדוק אפשרויות אחרות (למשל- אצל מרפאה בעיסוק, אם יש בעיה של וויסות חושי. יתכן שאור, רעש ועוד מפריעים לך לריכוז. תוכלי לבדוק כשאת מכינה שעורי בית, או אפילו יושבת לפתור תשבץ... ואולי לשוחח עם היועצת של ביה"ס)
שלום
הבן שלי בכיתה א והוא לומד בתלמוד תורה שהתנאי קבלה הוא שעליו לדעת לקרא.
כרגע הוא יודע לקרא אך מתבלבל בין אותיות דומות כמו ע-צ הוא שוכח מהר את הניקודים שלמד והוא קורא ממש לאט.
האם הקושי בזיהוי אותיות מעיד על משהו? אולי על ראיה לא טובה?
כדאי שתבדקי אם הוא מתבלבל בין אותיות דומות (ד-ר , ע-צ) או בין אותיות שנשמעות זהות (ד-ת , ג-ק) בכל מקרה, אם הבעיה היא לא ראיה. מספר שיעורים עם מורה מתקנת ייפתרו את הבעיה בעז"ה
בהצלחה.
האם הוא לומד בכיתה א, או עדיין לא? אם עדיין לא, זה הגיוני שבגיל זה עדיין טועים או שוכחים ולכן דאי ללמוד איתו כל יום-יומיים ולא אחת לשבוע. ולזכור- אם יש לו רתיעה, לא ללחוץ!
יתכן שלבן אין שום בעיה, פרט לגילו הצעיר. אם הוא עדיין לא בשל, צריך לחכות חודשיים ולנסות שוב. נסיתי ללמד את הבן בגן קריאה ונתקענו. ברגע שהיתה מילה עם 2 סוגי ניקוד, נתקענו. עשיתי הפסקה של חודשיים ואז, זה פשוט זרם. כנראה שיש גם גיל כרונולוגי שבו ילד בשל וחבל על מאבק ועל השנאת הקריאה אם הוא מתקשה ולא מעוניין.
אפשר גם לשנות שיטה. אולי שיטת המסורת קצת קשה לו, והוא צריך שיטה עם יותר עניין. יש היום הרבה ספרי לימוד לקריאה שמתאימות לגיל הרך ויכולות להתחרות יותר בהצלחה עם הספרים, המשחקים והתקליטורים של היום מאשר הספר היבש שאולי לא מספיק מותאם עבורו.
בכל מקרה, לקראת כיתה א צריך ללכת לבדיקה מקיפה של רופא עיניים ואם עשית ואת עדיין בספק, בקשי מהרופא הפניה לאורטופטיקאי שיבדוק בעיות מיקוד וכד'.
אם יש חלילה בעיה של דיסלקציה, לא מאבחנים כל כך מוקדם..
קודם כל תודה על התגובות
נראה לי שיש לו בעיה של מיקוד, אני אבדוק את זה. הו גם כותב מספים הפוך.
השאלה אם יש סימנים מקדימים לדברים האלו ומתי מאבחנים? באיזו כיתה?
תלכי למורה של הוראה מתקנת.
זה דבר נפוץ העניין של לכתוב הפוך ולהתבלבל..
ולרוב אחרי כמה שיעורים זה יכול לפתור את הבעיה.
ואם לא אז המורה להוראה מתקנת תגיד לך
ddba,בוקר טוב.
על מנת לשלול לקות למידה או סוגי לקויות אחרות יש לבצע מס' בדיקות שיסייעו באבחנה.
ומטרתן לשלול גורמים פיזיולוגים-גופניים.
אחת מהן היא בדיקת עיניים.
מומלץ, כבר היום ללכת לקבוע בדיקת עיניים [אין צורך לחכות זמן רב]
אלא ונהפוכו ככל שתאתרי את הגורם לקושי ולבלבול יותר מוקדם
הסיוע שתוכלי להעניק לילדך יסייע לו רבות וייתכן אפילו יפתור את הבעיה.
דבר נוסף, שחשוב לשים דגש הוא על בדיקת שרירי גלגל העין מה שעשוי להשפיע על תנועת העין, פזילה ומיקוד .
בביה"ס- אנו יכולים לראות סימנים- של התנגדות לקריאה, התעייפות מהירה מתהליך הקריאה ביחס לגיל, חוסר הבנת הנקרא ועוד.
למה אני מציינת נקודה חשובה זאת?
לעיתים הרופאים מציינים שהראייה תקינה והיא אכן תקינה, אך, יש חשיבות לבדיקה נוספת ולשם-כך מומלץ להתייעץ עם רופא עינים והיא בדיקת שרירי גלגל העין :מטרתה לבחון את תפקוד השרירים.
לידיעתך, שיטת אלבאום מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה.
כאשת מקצוע, אני יכולה לומר לך שיש חשיבות רבה לאיתור הקשיים הגופניים.
משום שלעיתים קרובות הם שמשפיעים לרעה על תהליכי הלמידה.
ממליצה לך לפנות לברור ולאתר על רקע מה נובע הקושי
ייתכן, שזה בכלל לא מעיניים אך, לשם כך יש להתיל בתהליך הבירור.
בהצלחה רבה
והם אמרו שהוא מאוד איטי - עד שהוא מוציא את הדברים מהתיק ו.... ומתחיל לכתוב... לוקח לו הרבה זמן.
הוא גם מאוד מפוזר.
הם אמרו שאיבחון זה הדבר האחרון שהם ניגשים לעשות קודם כל מנסים את כל האופציות לפני כן.
גם בבית הוא ככה ההתארגנות שלו מאוד איטית..
מה אפשר לעשות כדי לעזור ל להתנהל יותר בזריזות? במיוחד בהכנת שעורי הבית שלוקח לנו המון זמן?
א. לדבר איתו על זה.
(מה דעתך על ההתנהלות שלך?
היית רוצה להשתפר?
במה אתה צריך להשתפר?
מה אתה חושב שאפשר לעשות בשביל לשפר את המצב?)
להדגיש שכ"א צריך להשתפר במשהו, זה לא אומר שהוא ח"ו ילד גרוע וכו'.
ב. לעשות איתו "מבצעים" של נק' ולתת פרסים קטנים, זה מאוד מדרבן.
(תלוי ברמה של הילד, להתחיל מפרסים קטנים על כל מקצוע שהכין בו ש.ב.
אח"כ פרס גדול יותר לכל היום,
ואם אפשר להתקדם לפרסים גדולים יותר על נק' שצבר בכמה ימים...)
אפשר גם למדוד זמן עם סטופר ולעשות "תחרות"
ג.להחמיא כל הזמן....
להזכיר לו שהוא מסוגל ואלוף!
להראות לו עד כמה שהוא הצליח בכל מיני משימות!
וכמובן-
להתחיל מדבר קטן, שיחסית קל לו לעשות,
ואחרי חוויית ההצלחה להתקדם לדבר קצת יותר קשה וכן הלאה...
בהצלחה,
והרבה סבלנות!!
תבקשי בקופ"ח הפניה לאיבחון לריפוי בעיסוק. יתכן שיש לו בעיה של וויסות חושי, כלומר, שאיננו מרגיש טוב את הגוף שלו (יש 2 קצוות: האחד- רעש חריג מאד יפריע לו ולכן רעש גם יסיח את דעתו בש.ב. , קשיי הרדמות וזמן מה עד שהוא יתעורר בבוקר, או בעיות בכיוון ההפוך - גירוי יתר,...).
יש היום המון אפשרויות לטיפות ותמציות טבעיות לפתרון קשב וריכוז (גם האיטיות יכולה להעיד על בעיית קשב, גם בלי היפראקטיביות)
התלבשות בבוקר: תכיני כרטיסיות עם ציור ושם העצם הנדרש, למשל: חולצה, ציצית, גרביים, נעליים, מכנסיים,... ותבקשי אחה"צ שיעבור איתך ויראה איזה סדר מתאים לו. כל שלב שהוא עבר בבוקר, הוא יעיף את הכרטיס לקופסא, עד שיהיה לבוש. זה פועל יפה על ילד עם קשיי התארגנות ואולי יזרז את הקצב.
ש.ב.: יתכן שכדאי לקחת בחורה, אפילו בת 10 לפרק זמן קצר כדי להכניס אותו להרגל, עד שתקבלו איבחון או תחליטו מה לעשות. היא תשב איתו על ש.ב. והוא פשוט יעשה, ברבע הזמן שלוקח לו איתך.אולי כדאי למצוא חדר שקט בלי הפרעות ובלי הסחות דעת. חבל שתיכנסו איתו לעימותים על רקע זה.
אם הוא כבר קלט את הקריאה אז אל תתני לו לשכוח (אם יש בעית למידה זה קורא הרבה ) כל יום תשבי איתו לקרא. גם בשבת. הבעיה של קשיי למידה זה השיכחה ,הם צ'יקצ'ק שוכחים את הנלמד שווה לתת פרסים קטנים ,תיגמולים....
(אצל החרדים אין כמעט ילדים לא קוראים כי אין להם כמעט חופשים אז הילדים לא מספיקים לשכוח) גם בימי חופש לשבת איתו,וגם בימי בי"ס אל תסמכי אל הקריאה בכתה.
ב.המון מילים טובות ובלי שום מילים שמביעות חוסר שביעות רצון (ואפילו בנושא שלא קשור). מילים טובות -מחמאות אל דברים מדויקים שהוא יכול להבין מההוא עשה טוב. למשל לא אומרים לילד "איזה ציור יפה" אלא "צבעת בזהירות בלי לצאת מהקווים" או "השתמשת בצבעים מענינים המון כחול וירוק..." שהילד יבין מה טוב ומה לא טוב . למשל היה לי ילד שכתב מאוד לא ברור אף מורה לא הצליחה ללמד אתו לכתוב ברור ,לא עזר להגיד לו לכתוב שורה שלמה אאאאאאאאא עז אמרתי לו מהכן טוב."ה ל' שלך ממש ברורה" המחמאה כ"כ עודדה אותו שהיה לו חשק להמשיך להתאמץ.
ג.אל תעירי הערות מעצבנות שמורידות את המוטיבציה להתמודד ומיאשות, לא"למה שכחת" או "יותר מהר " או "אתה תאחר את ההסעה." רק מילים טובות כמו "אני רואה פה נמר זריז" (כשזה מגיע לו) או "מה כבר גמרת ?"או אתה ממש זריז .גם אם יגיד לך"בכתה או בגן אני דווקא לא נחשב זריז" אז תעני" אבל הפעם הצלחת " .
ד.תני בו אתכל האמון שהוא יכול . אל תתני לאף מורה ליאש אותך ואותו .ה' נתן לך ילד מתוק,ככה ה' אוהב אותו וככה גם את אוהבת אותו,ולאף מורה אין זכות לפגוע בו ותפקידך לשמור אליו ולעודד אותו .
ה.חלק מהאמור כאן מתאים לבי"ס אבל מתאים גם להכין אותול קראת בי"ס.
בהצלחה
והטיפים הם ממש עוזרים.
היועצת אמרה לי שבגלל שלוקח לו זמן כדאי לסנן לו את המטלות בשיעורי הבית
לבחור כמה ולתת לו לעשות רק אותם וכמובן שלשים דגש על הזריזות.
שמתי לו שעות מולו נתתי לו זמן ומיקדתי אותו במטלות ספציפיות
יש ממש שיפור בדרך הזו
זה פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה אבל יש לי שאלה.
אני עושה השנה שירות לאומי בפרויקט שח'''ם מי שלא יודע מזה זה עבודה עם שתי משפחות אתיופיות
שאני יומים בשבוע באה לכל משפחה ובבקר אני מלווה את הילדים שלהם בבית ספר.
עכשיו לעניננו..
יש לי בת של אחד המשפחות שיש לה הפרעות קשב וריכוז מטורפות! היא לא מסוגלת לשבת שניה על הכיסא
בלי לזוז היא אפשר ללמד אותה כי היא כל הזמן זזה ולא מקשיבה בכלל. הבעיה שהילדה הזאת מאוד חכמה
רואים את זה בהמון דברים עליה אבל בלימודים היא לא מצליחה בגלל הבעיה. כולם אומרים שהדבר היחיד שיהיה אפשר לפתור את הבעיה רטלין. הבעיה שכבר עשו עם האמא שיחה והיא לא מסכימ
בשום פנים ואופן וכבר המגשרת מפחדת להזמין את האמא לעוד שיחה והבעיה שהבת כבר בכיתה ד'
והיא לא לומדת וגם מפריעה לחברות שלה.
יש לכם אולי רעיון לפתור את הבעיה?
השאלה היא למה דווקא רטלין???
האמא לא סתם מתנגדת לתהליך הזה.
ראוי שדמות בעלת סמכות מקצועית אשר מכירה את התופעה ונגזרותיה תפגש עם האם
ותסביר לה במה העניין\מה משמעותו\מהו התהליך\למי פונים ומה עושים\ מהן שיטות הטיפול ומהן האלטרנטיבות. כיצד ניתן לסייע לבת להשתלב בצורה תקינה ושלווה במערכת החינוכית וכן, כיצד ניתן להדריך את המערכת בהתמודדויות השונות.
מי אמר שהילדה היא עם הפרעת קשב וריכוז, על-סמך מה?
המערכת? המורה?המנהלת?
הם לא הסמכות למרשם תרופתי.
יש צורך בהבחנה מעמיקה יותר של הגורמים העוסקים בתחום כגון, נוירולוג, פסיכאטר ילדים .
ילדים לעיתים משדרים קשיי קשב וריכוז לא על-רקע הפרעת קשב וריכוז.
הייתי ממליצה לך לפנות אל הגורמים השונים במערכת החינוכית ולהסב את תשומת ליבם
לנושא של מודעות והסברה.
ולמצוא ערוצי תקשורת פתוחים ומאפשרים בין המערכת למשפחה.
ומתוך כך כולי תקווה שהמודעות והאמפטיה תאפשר למערכת לגייס את ההורים לשיתוף -פעולה.
מה שעשוי להוביל לקידומה של הבת בתפקוד היום יומי.
כשאין תקשורת קשה להשיג נכונות.
בהצלחה רבה
שיש לילדה הפרעת קשב,
כדאי שמישהו מוסמך ידבר עם האם ויסביר לה את היתרונות והחסרונות של הרטלין..
בכ"ז צריך לתת לאמא לבחור,
אבל אחרי שהיא לא מאמינה לכל הפחדים המוגזמים שיש לכדור הזה,
ואחרי שבאמת יש לה רצון לשנות את המצב.
לא אומר שהוא לא נדרש או רצוי במקרה הרלוונטי, אבל למה ישר רטלין?
ריצה כל יום שעה וחצי לפני הלימודים? זה מחזיק אולי ל-3 שעות...
[הנוירולוג שלי גם רץ וגם לוקחי רטלין
]
שיטה אחרת של לימוד?
אין משהו כזה בשטח...
בתור תוסף,
אך לא יכול לפתור לגמרי את הבעיה...
אני לקחתי מתי שהייתי צריכה (כדי להרגע לפני מבחן)
בערך 2-3 טיפות
לא על כל אחד זה משפיע. בזמן מלחמת לבנון השניה, נתתי לחברה שהרגישה חרדה (בלי קשר למלחמה) וזה השפיע עליה תוך 5 דקות והרגיע אותה. כשלקחתי את הטיפות שלהם זה לא הועיל לי כלל, גם לא אלו שעוזרות לשינה.
להיפרים- יש היום תמציות שניתן לרכוש בבתי מרקחת (ריכוזון ועוד) שצריך לקחת לפי ההוראות. חברה שלי ניסתה אחת התמציות על הבן שלה וזה העלה לו את הריכוז והשפיע על הזיכרון.
סקארבןהתחלתי לקחת את שניהם לפני שבוע.. יש מישהו שיודע כמה זמן לוקח להשפיע/לעזור/לראות תוצאות?...
כרגע לוקחת (חח מתסכל כל בוקר לזכור את זה..)
(אהה, ולא מאובחנת או משהו, למרות שאמרו לי שאבחון בהחלט יכול לעזור וגם לתת הקלות..)
את זה..
בכל מקרה- כדאי לך לברר שהחברה שמייצרת את האומגה 3 באמת טובה.
(שמעתי שיש עם זה קצת זיופים..)
תעדכני אותנו איך זה..
אומגה 3 ממש משפיע נלטובה . יש אפילו כאלו שמחליפים בו את הרטלין וכו'.
חשוב לקחת אומגה 3 ממקור צמחי (לדוגמה משמן מרווה) מאחר והאומגה 3 שמקורה מדגים מכילה כספית ומתכות רעילות שהדגים אוכלים וסופגים אותם מהים הנורא מזוהם