פורום יוצרים (עמוד 13)

/Mosaic/Read/25158

יש לחצן למטה "תגובות".

בהצלחה

בחזרה לנעורים ?

או משהו עם נעורים

אושר ועושר

אתה יכול לומר את אותו דבר על כל קטעי הסיפורת והשירה שלא תמיד קוראים..

אבל כן צריך לשנות את המבנה של האתר, הוא מאד לא נוח.

בכתיבה אתה מוכרח ליצור, כך שטענות כמו "עידוד היוצרים.." אפשר להבין למה נותנים ליצירות ברמה נמוכה להתקבל, בצילום אתה לא חייב לעשות שום דבר.

ויש כאן בלי סוף תמונות שאין להן שום ערך אמנותי, וגם לא "עידוד יצירתי".

 

אני בספק אם דוחים תמונות כלשהן מלהתקבל.

 

זה שוטף את פסיפס והופך אותו ללא רציני.

מה שמרים גבה כשרואים את היצירות שכן התקבלו.
(דברים מתפתחים לאט לאט, גם רף צילום)

בעזהי"ת

 

וש'פרוייקט ל"ג בעומר' עדיין מככב בראש העמוד, למרות שאנחנו כבר בחודש אב..

העובדה שעד אתמול הדף הראשי כלל רק ציורים נבעה מהוראה שירה שלי לעורכים שלא לאשר שום יצירה אחרת, עד לאחר תחרות הציור. חבל שלא עקבת אחר המתרחש.

 

והתמונה של תחרות ל"ג בעומר הייתה אמורה להזרק לפני זמן מה, לצערי אנחנו לא אחראים ואין לנו סמכויות בצד הטכני של האתר וגם אנחנו חורקים שיניים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t553800#6181669

א. כדי שכל יצירה שמועלית תזכה לחשיפה ממושכת וקבלת תגובות, שהם העיקר של פסיפס, למעשה.

ב. כרגע נערכת תחרות ציור באתר, ולכן עד מחר לא יאושרו יצירות שלא קשורות אליה.

 

בברכה.

חמוד להפליא

 

(למה בסוגריים בסוף?!)

הייתי משנה את המילים של הפזמון :S

זה די מקובל.

חוסן

משהו כזה

אולי-

ים החיים

 

 

ממש אהבתי, תודה!

 

בהצלחה בהמשך...

 

 

כיף לשמוע
אני מחפשת שם יותר חידתי כזה..
לא יודעת להסביר:/
תודה!! עוד רעיונות?(;

 

מים שאין להם סוף..

 

הציעו לי מצולות..זה מתאים?

תודה!!

בחנות מאוד קרובה לבניני עזריאלי, נראה לי שזה נקרא "פנאי לי".

 

 

שקד הסביר מיהו ומה הוא עושה פרט למידע חסוי שאסור היה לו לגלות, והחל לחקור אותו .

-"בתאריך 19.5 בשעה 00:30 התקבלה ממך שיחה בתחנת המשטרה ביפו, אתה יכול בבקשה ךהסביר לי על מה דיווחת?"

-"אוקיי, אז בשעה 12:00 בצהריים של אותו היום ראיתי מודעה על מסיבה שתערך בחוף כאן, מתחת לבית שלי, למטה היו כתובים  הפרטים כולל מס' הפלאפון של המארגן, התקשרתי אליו ובקשתי שיבטל את המסיבה כיון שלא ביקש ממני אישור לעשות אותה "עד השעות הקטנו של הלילה" מתחת לבית שלי, הוא עמד על שלו ואני איימתי עליו שאם לא ייבטל אני אתקשר למשטרה.

הזמן עבר והמודעה עדיין הייתה בתוקף, התקשרתי למשטרה ואמרתי להם מה שמתוכנן בלי אישורי והם אמרו לי שכל עוד לא הייתה מסיבה אין לי שום סיבה להתלונן, אבל בגלל שגם ספרתי להם שאימתי עליו עם משטרה  זה יכול לסבך אותי ושאני פשוט אחכה ללילה ואם המסיבה תעבור את השעה 23:30 רק אז להתקשר. בינתיים התפנתי לעיסוקים שלי ובאמת בשעה 21:30 שמעתי מוסיקה רועשת מגיעה מיכוון החוף, השתדלתי להתעלם אבל לא הצלחתי ובשעה 22:45 ירדתי ירדתי וביקשתי מהם להנמיך את המוסיקה, הם התייחסו אלי בבוז טרק הגבירו אותה.

חזרתי הביתה וחיכיתי לשעת השיא שבה אוכל להתלונן עליהם, ב- 23:15 המוסיקה נחלשה ו"נעלמה" כלא הייתה.

זה היה חשוב ומוזר אבל שמחתי והלכתי לישון בחדרי, בשעה 00:00 ממש שנייה ליפני שנרדמתי שמעתי צרחות מגיעות מכיון האזור שהמסיבה הייתה בו.

בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות אבל אחרי 5-10 דק' ירדתי ליראות מה הולך שם,- בקבוקים שבורים, אנשים עם מכות וחבולים בכל הגוף, דם על הרצפה, זה היה זוועה.

אחרי כמה דקות שראיתי מה הולך שם רצתי הביתה להזמין משטרה ושני נערים שקלטו מה אני הולך לעשות מיד תפסו אותי, השליכו אותי לרצפה ולמזלי מהר מאוד התאוששתי , ראיתי אותם רצים אחרי לכיוון הבית, נכנסתי, נעלתי את הדלת ומיד התקשרתי למשטרה."

-"אוקיי וכשהייתה שם, ראית מישהו מיתנהג בצורה חשודה? גבר שניראה בן 45+ בורח, מסתתר או משתתף בהמולה?"

-"עכשיו כשאתה אומר את זה, באמת ראיתי מישהו ממש בתוך ההמולה אבל כשירדתי והלכתי לכיוונו הוא מיד ברח, אני לא יודע אם הוא מי שאתה מחפס אבל לפי דעתי הוא היה ממש חשוד."

-"אוקיי, הקלטתי את כל השיחה, עכשיו אני רק צריך שתגיד את הפרטים שלך-שם+משפחה , כתובת , מס' טל'\פל'."

שקד חזר למשרדו והקשיב להקלטה שלוש פעמים, אבל עדין לא הבין כמה דברים והלך ליעד השני שלו.

זה היה בשכונה אפלולית בשעת ליליה מאוחרת, -:"אפי ויט! צא החוצה!" כעבור דקה או שתיים יצא אדם שניראה כמו בן 20+ שמנמן ונמוך. -"מה אתה רוצה?" לפי הבגדים שלו, זה לא ניראה היה שהוא קם משנתו אלא יצא ממסיבה.

-"אתה אפי ויט?"

-"מודה באשמה, מה אתה רוצה?"

השפה לא ממש גבוה.

וזה כיף. כי ככה כל האנשים יכולים לקרוא את זה,

ולהבין כל מילה.

כבר בתחילת הקטע הרגשי שזה התחלה של ספר מתח, ואני ממש רוצה לקרוא

את כל הספר מיד.

תמשכי כך.

(ואולי עוד תוצאי ספר בעז"ה)

-"רק לשבת ולברר איתך כמה דברים, אני חוקר את התיק של אדון דמון, שמעת עליו?"

-"לא."

--"אולי תכיר אותו בתור אילי דמון?" -"אה, את האמת, גם אם אני ארצה זה יהיה קשה לי לשכוח אותו."

-"אתה מוכן לפרט יותר?"

-"טוב, אז אולי זה יראה לך מוזר אבל פעם היינו חברים ממש טובים, הכי טובים על לחתונה שלו.

ליפני החתונה אירגנתי לו מסיבה מפוארת לגמרי, אני לא יודע למה הוא עשה את זה, אולי בגלל התרגשות מהחתונה אבל הוא התחיל להשתולל ולהרוס הכול! בקשתי ממנו שיפסיק וזה לא עזר, פיזרתי את המסיבה וניתקתי איתו כל קשר, כי מי שבאמת חבר לא היה הורס בכוונת תחילה משהו שחבר שלו הכין במיוחד בשבילו.

לפני שלושה שבועות, ביקשו ממני לארגן מסיבה ממש מפוארת יותר מכל דבר שאפשר לדמיין וכניסה בהזמנה בלבד! המסיבה החלה בשעה 23:00 ובשעה 23:45 שמעתי חריקת מכונית מחוץ לאולם,יצאתי לראות מיזה וחברטה של גברים ירדה מהרכב וניסתה להכנס, כמובן שהם לא הצליחו, הם שלפו אקדחים ורק כיוונו עלינו והצליחו להכנס, היה שם אחד עם מסכה שהוא הוביל את הכול, כשהגיע לבמה המרכזית "לשאת את נאומו", הוריד אתה המסכה וראיתי שזה הוא, אילי,הוא אמר שמבחינתו זה כמו סגירת מעגל רק שאני לא הבנתי מה גרם לייצירת המעגל הזה, אחרי שיצאו למסיבה לא היה כל טעם להמשיך.

הוא אמר שיום יבוא ואני אבין את המעגל הזה ואשמח עליו, ניראה לי הוא סתם מקשקש אבל מאז לייתר ביטחון, עשיתי רישיון לאקדח ואני משתדל תמיד ליהיות בחברת אנשים."

בדרך לביתו מצא שקד מכנה משותף לשני המקרין האלה וחשב לעצמו שהוא פשוט מין "הורס מסיבות" שפעם אחת הוא הגזים אבלנהוא בכלל לא יודע כלוםם, שקד חשב לרדת מהחקקירה הזאת כיון שבינתיים הוא מוצא רק דברים לרעתו של דמון.

אבל בד"כ היצירה תשקף משהו לגבי ההרגשות שלך.

למשל כשאני בבאסה רצינית אני איכשהו רואה שהדמויות בציורים שלי עם מבט עצוב.

וכנ"ל להיפך, כשאני בשיא המצב רוח, אז הדמויות מלאות חיים..

זה לא אומר שהיצירה היא הדרך לפרוק את הרגשות.

אולי כן.

לדעתי לא.

הרעיון פשוט צץ.

כשיש רגש או חד פעמי, שצץ ועולה עם רעיון מוצלח, או תהליך רגשי- שגורם ליצירה, יצירה אומנותית, או מוזיקלית-

אז יש מה לשפוך ולכתוב.

 

ברור שלפעמים עולה שורה, או בית, באמצע נסיעה באוטובוס, סתמית.

כלומר- לא תמיד היצירה עולה מרגש שמפעפע וכולי וכולי.

הלחנה, מנגינה- ללא מילים, מעולם לא מתוך רגשנות, או בכי. תמיד באמצע שטיפת כלים.

הכתיבה- היא יותר זו שיוצאת אחרי ביטוי רגשני, או מקרה שעורר שמחה, או עצב.

האומנות, הציור- רק בזמן פנוי.

 

או פניות נדירה שאני מנצלת לציור ולא לכליון זמן

לא התרגשות, לא עצב ולא שום רגש.
ציוריי הם על טוהר היצירתיות המתפרצת

לשאלתך השניה-
אין *אמור להיות*!
למרות שזה נורא רומנטי- צייר מדוכדך מצייר לבבות וזרמי צבע,
או ציור בהשראת התרגשות עזה עד פיצוץ...

רק אולי כדאי להוסיף לכותרת (פורסם בפוכ"ח או פורסם בי"ל) מה שימנע ממי שכבר קרא את הקטע לפתוח אותו סתם.

|ואז מגחך|

 

כ"כ קשה היה לפתוח?

פשוט בפוכ"ח אנשים פחות נכנסים..

אבל עדיין מסכים עם עצמי.

אם המטרה היא פרסום נוסף אין עניין שמי שכבר קרה והחליט להגיב/לא להגיב יצטרך לקרוא שוב.

אתה משהו שאין פה. באמת!