פורום יוצרים (עמוד 13)

יש לחצן למטה "תגובות".

בהצלחה

בחזרה לנעורים ?

או משהו עם נעורים

אושר ועושר

אתה יכול לומר את אותו דבר על כל קטעי הסיפורת והשירה שלא תמיד קוראים..

אבל כן צריך לשנות את המבנה של האתר, הוא מאד לא נוח.

בכתיבה אתה מוכרח ליצור, כך שטענות כמו "עידוד היוצרים.." אפשר להבין למה נותנים ליצירות ברמה נמוכה להתקבל, בצילום אתה לא חייב לעשות שום דבר.

ויש כאן בלי סוף תמונות שאין להן שום ערך אמנותי, וגם לא "עידוד יצירתי".

 

אני בספק אם דוחים תמונות כלשהן מלהתקבל.

 

זה שוטף את פסיפס והופך אותו ללא רציני.

מה שמרים גבה כשרואים את היצירות שכן התקבלו.
(דברים מתפתחים לאט לאט, גם רף צילום)

בעזהי"ת

 

וש'פרוייקט ל"ג בעומר' עדיין מככב בראש העמוד, למרות שאנחנו כבר בחודש אב..

העובדה שעד אתמול הדף הראשי כלל רק ציורים נבעה מהוראה שירה שלי לעורכים שלא לאשר שום יצירה אחרת, עד לאחר תחרות הציור. חבל שלא עקבת אחר המתרחש.

 

והתמונה של תחרות ל"ג בעומר הייתה אמורה להזרק לפני זמן מה, לצערי אנחנו לא אחראים ואין לנו סמכויות בצד הטכני של האתר וגם אנחנו חורקים שיניים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t553800#6181669

א. כדי שכל יצירה שמועלית תזכה לחשיפה ממושכת וקבלת תגובות, שהם העיקר של פסיפס, למעשה.

ב. כרגע נערכת תחרות ציור באתר, ולכן עד מחר לא יאושרו יצירות שלא קשורות אליה.

 

בברכה.

חמוד להפליא

 

(למה בסוגריים בסוף?!)

הייתי משנה את המילים של הפזמון :S

זה די מקובל.

חוסן

משהו כזה

אולי-

ים החיים

 

 

ממש אהבתי, תודה!

 

בהצלחה בהמשך...

 

 

כיף לשמוע
אני מחפשת שם יותר חידתי כזה..
לא יודעת להסביר:/
תודה!! עוד רעיונות?(;

 

מים שאין להם סוף..

 

הציעו לי מצולות..זה מתאים?

תודה!!

בחנות מאוד קרובה לבניני עזריאלי, נראה לי שזה נקרא "פנאי לי".

 

 

שקד הסביר מיהו ומה הוא עושה פרט למידע חסוי שאסור היה לו לגלות, והחל לחקור אותו .

-"בתאריך 19.5 בשעה 00:30 התקבלה ממך שיחה בתחנת המשטרה ביפו, אתה יכול בבקשה ךהסביר לי על מה דיווחת?"

-"אוקיי, אז בשעה 12:00 בצהריים של אותו היום ראיתי מודעה על מסיבה שתערך בחוף כאן, מתחת לבית שלי, למטה היו כתובים  הפרטים כולל מס' הפלאפון של המארגן, התקשרתי אליו ובקשתי שיבטל את המסיבה כיון שלא ביקש ממני אישור לעשות אותה "עד השעות הקטנו של הלילה" מתחת לבית שלי, הוא עמד על שלו ואני איימתי עליו שאם לא ייבטל אני אתקשר למשטרה.

הזמן עבר והמודעה עדיין הייתה בתוקף, התקשרתי למשטרה ואמרתי להם מה שמתוכנן בלי אישורי והם אמרו לי שכל עוד לא הייתה מסיבה אין לי שום סיבה להתלונן, אבל בגלל שגם ספרתי להם שאימתי עליו עם משטרה  זה יכול לסבך אותי ושאני פשוט אחכה ללילה ואם המסיבה תעבור את השעה 23:30 רק אז להתקשר. בינתיים התפנתי לעיסוקים שלי ובאמת בשעה 21:30 שמעתי מוסיקה רועשת מגיעה מיכוון החוף, השתדלתי להתעלם אבל לא הצלחתי ובשעה 22:45 ירדתי ירדתי וביקשתי מהם להנמיך את המוסיקה, הם התייחסו אלי בבוז טרק הגבירו אותה.

חזרתי הביתה וחיכיתי לשעת השיא שבה אוכל להתלונן עליהם, ב- 23:15 המוסיקה נחלשה ו"נעלמה" כלא הייתה.

זה היה חשוב ומוזר אבל שמחתי והלכתי לישון בחדרי, בשעה 00:00 ממש שנייה ליפני שנרדמתי שמעתי צרחות מגיעות מכיון האזור שהמסיבה הייתה בו.

בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות אבל אחרי 5-10 דק' ירדתי ליראות מה הולך שם,- בקבוקים שבורים, אנשים עם מכות וחבולים בכל הגוף, דם על הרצפה, זה היה זוועה.

אחרי כמה דקות שראיתי מה הולך שם רצתי הביתה להזמין משטרה ושני נערים שקלטו מה אני הולך לעשות מיד תפסו אותי, השליכו אותי לרצפה ולמזלי מהר מאוד התאוששתי , ראיתי אותם רצים אחרי לכיוון הבית, נכנסתי, נעלתי את הדלת ומיד התקשרתי למשטרה."

-"אוקיי וכשהייתה שם, ראית מישהו מיתנהג בצורה חשודה? גבר שניראה בן 45+ בורח, מסתתר או משתתף בהמולה?"

-"עכשיו כשאתה אומר את זה, באמת ראיתי מישהו ממש בתוך ההמולה אבל כשירדתי והלכתי לכיוונו הוא מיד ברח, אני לא יודע אם הוא מי שאתה מחפס אבל לפי דעתי הוא היה ממש חשוד."

-"אוקיי, הקלטתי את כל השיחה, עכשיו אני רק צריך שתגיד את הפרטים שלך-שם+משפחה , כתובת , מס' טל'\פל'."

שקד חזר למשרדו והקשיב להקלטה שלוש פעמים, אבל עדין לא הבין כמה דברים והלך ליעד השני שלו.

זה היה בשכונה אפלולית בשעת ליליה מאוחרת, -:"אפי ויט! צא החוצה!" כעבור דקה או שתיים יצא אדם שניראה כמו בן 20+ שמנמן ונמוך. -"מה אתה רוצה?" לפי הבגדים שלו, זה לא ניראה היה שהוא קם משנתו אלא יצא ממסיבה.

-"אתה אפי ויט?"

-"מודה באשמה, מה אתה רוצה?"

השפה לא ממש גבוה.

וזה כיף. כי ככה כל האנשים יכולים לקרוא את זה,

ולהבין כל מילה.

כבר בתחילת הקטע הרגשי שזה התחלה של ספר מתח, ואני ממש רוצה לקרוא

את כל הספר מיד.

תמשכי כך.

(ואולי עוד תוצאי ספר בעז"ה)

-"רק לשבת ולברר איתך כמה דברים, אני חוקר את התיק של אדון דמון, שמעת עליו?"

-"לא."

--"אולי תכיר אותו בתור אילי דמון?" -"אה, את האמת, גם אם אני ארצה זה יהיה קשה לי לשכוח אותו."

-"אתה מוכן לפרט יותר?"

-"טוב, אז אולי זה יראה לך מוזר אבל פעם היינו חברים ממש טובים, הכי טובים על לחתונה שלו.

ליפני החתונה אירגנתי לו מסיבה מפוארת לגמרי, אני לא יודע למה הוא עשה את זה, אולי בגלל התרגשות מהחתונה אבל הוא התחיל להשתולל ולהרוס הכול! בקשתי ממנו שיפסיק וזה לא עזר, פיזרתי את המסיבה וניתקתי איתו כל קשר, כי מי שבאמת חבר לא היה הורס בכוונת תחילה משהו שחבר שלו הכין במיוחד בשבילו.

לפני שלושה שבועות, ביקשו ממני לארגן מסיבה ממש מפוארת יותר מכל דבר שאפשר לדמיין וכניסה בהזמנה בלבד! המסיבה החלה בשעה 23:00 ובשעה 23:45 שמעתי חריקת מכונית מחוץ לאולם,יצאתי לראות מיזה וחברטה של גברים ירדה מהרכב וניסתה להכנס, כמובן שהם לא הצליחו, הם שלפו אקדחים ורק כיוונו עלינו והצליחו להכנס, היה שם אחד עם מסכה שהוא הוביל את הכול, כשהגיע לבמה המרכזית "לשאת את נאומו", הוריד אתה המסכה וראיתי שזה הוא, אילי,הוא אמר שמבחינתו זה כמו סגירת מעגל רק שאני לא הבנתי מה גרם לייצירת המעגל הזה, אחרי שיצאו למסיבה לא היה כל טעם להמשיך.

הוא אמר שיום יבוא ואני אבין את המעגל הזה ואשמח עליו, ניראה לי הוא סתם מקשקש אבל מאז לייתר ביטחון, עשיתי רישיון לאקדח ואני משתדל תמיד ליהיות בחברת אנשים."

בדרך לביתו מצא שקד מכנה משותף לשני המקרין האלה וחשב לעצמו שהוא פשוט מין "הורס מסיבות" שפעם אחת הוא הגזים אבלנהוא בכלל לא יודע כלוםם, שקד חשב לרדת מהחקקירה הזאת כיון שבינתיים הוא מוצא רק דברים לרעתו של דמון.

אבל בד"כ היצירה תשקף משהו לגבי ההרגשות שלך.

למשל כשאני בבאסה רצינית אני איכשהו רואה שהדמויות בציורים שלי עם מבט עצוב.

וכנ"ל להיפך, כשאני בשיא המצב רוח, אז הדמויות מלאות חיים..

זה לא אומר שהיצירה היא הדרך לפרוק את הרגשות.

אולי כן.

לדעתי לא.

הרעיון פשוט צץ.

כשיש רגש או חד פעמי, שצץ ועולה עם רעיון מוצלח, או תהליך רגשי- שגורם ליצירה, יצירה אומנותית, או מוזיקלית-

אז יש מה לשפוך ולכתוב.

 

ברור שלפעמים עולה שורה, או בית, באמצע נסיעה באוטובוס, סתמית.

כלומר- לא תמיד היצירה עולה מרגש שמפעפע וכולי וכולי.

הלחנה, מנגינה- ללא מילים, מעולם לא מתוך רגשנות, או בכי. תמיד באמצע שטיפת כלים.

הכתיבה- היא יותר זו שיוצאת אחרי ביטוי רגשני, או מקרה שעורר שמחה, או עצב.

האומנות, הציור- רק בזמן פנוי.

 

או פניות נדירה שאני מנצלת לציור ולא לכליון זמן

לא התרגשות, לא עצב ולא שום רגש.
ציוריי הם על טוהר היצירתיות המתפרצת

לשאלתך השניה-
אין *אמור להיות*!
למרות שזה נורא רומנטי- צייר מדוכדך מצייר לבבות וזרמי צבע,
או ציור בהשראת התרגשות עזה עד פיצוץ...

רק אולי כדאי להוסיף לכותרת (פורסם בפוכ"ח או פורסם בי"ל) מה שימנע ממי שכבר קרא את הקטע לפתוח אותו סתם.

|ואז מגחך|

 

כ"כ קשה היה לפתוח?

פשוט בפוכ"ח אנשים פחות נכנסים..

אבל עדיין מסכים עם עצמי.

אם המטרה היא פרסום נוסף אין עניין שמי שכבר קרה והחליט להגיב/לא להגיב יצטרך לקרוא שוב.

אתה משהו שאין פה. באמת!

יש מצב שאני בעלת לב חלש???

 

שמעי, יש לך כישרון תיאור שחבל על הזמן..הרגשתי כאילו אני נמצאת שם!

אבל הייתי רוצה לדעת את שאר הסיפור..

למה הוא עשה את זה??

 

רעיון לשם..ממ..אין לי ממש.

לפחות אני יכולה לומר שהזהרתי מראש ...

 

למה הוא עשה את זה?! כי הוא מטומטם, מה אני אגיד לך ...

 

כ"כ עצוב להגיד, אבל האמת שהוא סתם נער ממוצע.

 

מניסיון

אמור להיות איזו סיבה.

 

בתור קטע זה ממש יפה, אבל אי אפשר לומר שזה סתם נער ממוצע.

"מציאות"

 

כי הקטע המקסים הזההוא מציאות אמיתית. איך אנחנו נמשכים לדברים שאנחנו לא יודעים כמה הם רעים בשבילינו..

 

או אולי - (קצת נדוש)

 

"חיבוק דב"

 

בהצלחה.

 

זה יפהפה!

של הצניעות גם אם זה רק סיפור זה לא מנומס וגורם לאי-נעימות!

פשוט משל למה שהוא אמר, איך שהוא פצע אותה ישר בלב והיא נשארה שם מביטה בכוכבים עינייה כבר לא נוצצות.

אם זאת המשמעות זה סיפור ממש טוב.

כאילו ממש.

אני עוד צריך לחשוב איך אפשר לרמוז יותר שזה משל, כי בהתחלה פשוט חשבתי שזה קטע רגיל ופשוט.

אולי שישלוף את הסכין מהפה, או שהכתרת תרמז על זה.

כל כך חבל שסיפור, שרעיון כל כך טובים צריכים הסבר.

תמיד עדיף לרמוז לקורא מאשר להאכיל אותו בכפית

אכן, זה סוג של משל. בכוונה אמרתי סוג של, כי מצד אחד כ-ן רציתי להגיד שבמקום מסויים זה יהיה הסיפור, שהיא פשוט מתה,

 

ומצד שני רציתי גם להעביר עד כמה הוא שבר את ליבה ולכן הדגמתי זאת כמוות.

 

עיניה לא נוצצות יותר כי אין בהן חיים, זה מה שניסיתי לומר ... עוד מביטות בכוכבים- מביטות, העיניים מביטות, לא היא. אם הבנת 

 

את ההבדל..

 

תודה!!

 

ואשמח לעוד רעיונות לשמות .. כמו שאמרת שם שירמוז קצת ..

א. שמעת על המושג טריגר?

ב. אולי שם טוב זה היעלמות.או משחק באש.או קריעת מסיכה.

ג. נער ממוצע ממש לא מנהג ככה,וטוב שכך.

זה לא אומר שהם לא הורגים בך משהעו, ומשאירים אותך בלי חיות. לבד. בחושך.

דבר ראשון בשביל להרוג צריך שיהיה בנער\נערה\מי שלא יהיה שנאה מאוד גדולה,למידה טכנית של אלימות ועוד כמה דברים.זה ב"ה לא נוצר אצל נוער ממוצע.

כמו פציעה עצמית,וכד'.

 

 

 

 

או שאתה מנסה לומר שכל מי שאני מכירה שנרצחה,או עברה ניסיו לרצח,היא מישי ממוצעת.ממש ל--א.

זה מוכר לי גם אישית מקרוב,הנושא הזה.

ואפסיק כאן.

ושוב אני לא מדבר על הרג במובן הפשוט אלא הרג במובן שאילו התכוונה ילדת האור.

קצת מוזר לי לדבר על זה עם מישהי שעברה את זה באופן אישי אבל אני מדבר במיוחד על קשרים אצל נוער.

הקשע שבו אתה נותן את כולך לצד השני מחכה מצפה ויום אחד במספר מילים. הקשר מת.

 

 

ואל אני לא מנסה לומר שכל האנשים שעברו דברים קשים הם ממוצעים.

ושוב לא צריך להיות שנאה, כוונות רעות, או משהו כזה כדי להרוג.

כל כך הרבה פעמים זה פשוט דבריםש אמורים לקרות.

מה שאתה קורא לו 'אהבה' זה לא אהבה,זו נסיון להתמסרות מוחלטת שלא יכולה לקרות, כי האדם לא יכול לבטל את עצמו לגמרי,לא לעשות שום דבר למען עצמו אף פעם(אפילו טכנית-מי שלא אוכל או שותה כלום בסוף הגוף מתמוטט או שהוא מת)בלי שזה יוביל להתפתחות של שנאה כלפי עצמו-העולם-מי שהוא נהיה קשור אליו בקשר כזה לוחץ.וזה נכון שאצל נוער זה יותר..מציאות שיכולה להתאפשר.כי נוער הרבה יותר יכול להשקיע רגשית ושכלית ומכל הבחינות באחרים.

בד"כ זה לא מגיע לרמה של רצח מהסיבה הפשוטה שלא מגיעים לביטול עצמי ברמה של-אין דבר-כזה-אני,יש רק אחר

אבל ברמה מסוימת...

 

אהבה,זה להיות ליד ילד צורח באצמע הלילה,ולעזור לו.אהבה זה להיות מסוגל לטפל גם בך וגם באחרים,ואם צריך אז גם להגיע למסירות כלשהי אבל בגבולות האפשריים שלך,כי אתה לא רוצה לקרוס משום בחינה וכי ילד-לצורך העניין-זקוק לא רק לאמא שתטפל בו,אלא גם שתחיה.ובשביל לחיות היא צריכה להנות מהחיים,למשל.אמא כבויה ומדוכאת ומזניחה את עצמה לא תועיל לילד שלה.

ואם היא חושבת שזה אהבה,אז היא תצטרך באיזשהו שלב עזרה,ולו בשביל לא לפגוע בילד.

 

פשוט שהדברים אמורים לקרות??תרחיב בבקשה.אני לא ממש...מצליחה לנסות להבין כרגע בבהירות.

בהתחלה שקראתי הייתי בטוחה שהוא באמת רצח אותה

ואז כשהביאו את הקטע עם המשל קראתי שוב וחייכתי.

אשכרה ספרות-שצריך לקרוא פעמיים ולהיכנס לעומק המשמעות

אני אנסה גם להאריך.

אני מסכים לחלוטין עם ההתחלה של הדברים שלך, זאת לא אהבה. (ואילו חידשת לי את הקטע של שקעה בלי גבולות תגיע בסוף לשנאה כלפי-)

בד"כ זה לא מגיע לרמה של רצח מהסיבה הפשוטה שלא מגיעים לביטול עצמי ברמה של-אין דבר-כזה-אני,יש רק אחר.  פה אני לא מסכים איתך. המון פעמים נוצרת פגיעה בין נוער משני המינים שנקשרים אחד לשני, והקשר מתנתק.

היא מפתחת ציפיות, היא מפתחת ציפיות, ואז- טאק. מישהו אומר משהו. נפרדים. ויש חלק שמת בתוכך. אני חושב שזה מה שהתכוונה ילדת האור וזה מה שאני התכוונתי אליו.

ושוב לא צריך להיות שנאה, כוונות רעות, או משהו כזה כדי להרוג-לזה התכוונתי. התכוונתי שכולם יכולים לגרום לזה, ובלי מודעות להשאיר את בן הזוג פגוע, מת משהו.

 

לגבי החלק השני שלך- אני מסכים לחלוטין.

הדברים פשוט אמורים לקרות-זה לא היה קשור לשרשור הזה. לא אומר שזה נכתב בטעות, אבל זה לא שייך, ולא אמור להאמר בסיטואציה הזאת.

 

אני מצטער אם דרכתי על יבלות (ודרכתי) באמת מצטער, אני חושב שלא ממש דיברנו על אותו נושא ולכן התגובה שלי נלקחה בצורה כל כך חזקה.

אני כן טוען שקל מאוד להרוג חלקים מסוימים באדם, אבל אינ מצטער אם דברי הכאיבו לך או למישהו.

 

 

שוב, מי שלא הבין, אכ-ן התכוונתי להרג אך לא במובן הפיזי. התכוונתי במובן הרגשי. פשוט רציתי לתאר כמה חמורה

 

הפגיעה ולא מצאתי מטאפורה טובה יותר חוץ ממוות ...

 

 

עבר עריכה על ידי סרט כתום בתאריך י' בסיון תשע"ג 20:33

זה כתוב בהמשך כל כך טבעי, כל כך פתאומי, מאוד לא צפוי...וזה עצוב

(האמת שגם אני לא קוראת פה כמעט..)

 

הקטע ממש ממש יפה!!

 

לדעתי, זה מאוד ברור שזה משל, כי התיאור של הבחורה לא רגיל, וזו לא התנהגות רגילה וטבעית.

 

האי תזוזה שלה, ממחיש שזה משל, וגם את זה שבעצם היא מאמינה בו באמת ולא זזה מאמונתה הזו.

 

זה שזה פגיון- שזה כלי שלא משתמשים בו היום- גם ממחיש שזה משל, אם זה היה אקדח- הסיפור היה נשמע שונה.

 

גם התיאור על "מירב הדיוק- בתוך הלב"- זה משהו לא מציאותי כ"כ, ולכן מובן שזה משל.

 

העניין עם העיניים בסוף- גם מאוד מובן, שהעניים שלה מביטות ולא היא מסתכלת, ושהן אכן לא נוצצות- אלא נשארות פתוחות גם אחרי המוות- וזה כתוב בצורה ממש ברורה ויפה!!

 

יישר כח!!

יש לך כישרון!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t541277#6066544

תקרא רק את ההתחלה על איד אגו וסופר אגו.

אדם שיש לו דחפים חזקים מאוד לכתוב, לצייר, לשיר, אבל אין לו את הכלים לכך, הוא לא אמן.

הוא אדם רגכיש, מיוחד, ויכול להיות האדם המדהים ביותר בעולם, אבל אם הוא לא מצליח לשטף אחרים במה שעובר עליו הוא לא כזה.

לכן אני חושב שאמנים אכן נשארים ילדים מסוג מבחינה מסוימת.

כי מדי פעם נופלת עליהם הבחנה במשהו מיוחד, הם רואים רגליים כעמודי חשמל או יונים כסמל לשלום (וכאן אני חייב להביא ציטוט של ג'ק הינדי -"לדעתי הכרית צריכה להיות סמל השלום ולא יונה-יש לה הרבה יותר נוצות והיא לא תנסה לנקר אותך")

אבל בהחלט נחמד. תנסה לחשוב על בחירה חופשית, אותי זה תמיד הלהיב.

או על איוב, איוב זה טוב.

הילד שמאמין שהעולם שלו ובידיו ושמעשיו הם אלה שיכריעו לטוב ולרע ויש לשקול אותם ברצינות. כי העולם תלוי בו ושלו. לגמרי שלו.

והאמן היוצר, שהיצירה בידיו והבשורה שלו לעולם וודאי תביא שינוי. כך הוא מאמין.

ומעבר, היכולת לעשות את הדבר האהוב ללא ביקורת.
לשחק במשחק "דבילי" כזה או אחר, (מי יגיד לו משהו?)

והיוצר שלא יאמרו לו- היי, לא ככה עושים! לא ככה כותבים שיר/ מציירים ציור/ מכינים שלט.