אם מישהו יבוא ויצלם תמונה סתם ככה אפילו בלי להסתקל ובתמונה נראה רגל של כיסא רצפה ונעל האם התמונה הזאת היא גרועה או שהמדד הוא אישי?
גם לגבי שירה, לדוגמא:
תאורת מטבח
נפטלי בנט
שנה ליד בר
ט ירושלים.
האם בגלל שהוא חסר משמעות וא הופך להיות גרוע? הא חוסר משמעות הופך שיר, סרט לגרוע?
ובכלל מה המדד?
.
השורות,שלא ניתן לפשט אותה או להרגיש אותה-זו יצירה...לא הכי טובה.
למשל קראתי פעם ספר שהסופרת כ"כ ידעה וחותה את הדקויות,כך שהצליחה לכתוב בדיוק על מה מדובר ולפרט על המורכביות בלי לכתוב במפורש,אבל המסר היה חזק ועמוק.
כמו בספר אף אחד בשום מקום,למשל.שהיה ברור שהיא אוטיסטית ועוד אבל היא כתבה על עצמה בלי להכניס אפילו את המילה 'אוטיזם' 'הזנחה' וכד',רק בסוף למי שלא הבינו.ויש עוד ספרים כאלו.
אבל בשביל לכתוב יצירה כזו צריך גם-להכיר ולדעת המון,אם לא הכל,על מה שרוצים לכתוב עליו,וגם חוסר מעורבות רגשית עמוקה מדי כי אז אי אפשר לבטא לגמרי.או שממש ממש קשה לבטא.
(אגב ספר מאוד מאוד מומלץ לקרוא(למי שמסוגלים לקרוא גם תיאורים קשים))
וכנ"ל בשירה ללא ספק.
כל כך מגוחך, כמו שפעם מישהו אמר לי "ברוכים הבאים לעולם הרוק, ברוק כל אחד מבין מהשיר מה שהוא רוצה...לא חשוב למה התכוון היוצר..."
ברבורי מוח. לא ייאמן.
לא בטוחה שזה נחשב סיפור יותר משיר...
(רק שזה יהיה היום..)
עכבר הכפראחרונהלפי מה שאחרים כתבו זה גם ככה לא ניראלי התאים 
אני לא מתכוון ביקורת אלא באמת ניתוח רציני של רעיונות סצנות וכו'
פשוט הרגע סיימתיי את הרט רטטוי וכל כך בא לי לכתוב ניתוח של הסרט יחסי ערבים יהודים, יהדות מול ההשכלה.
פשוט יש בסרט הזה מין עומק, מין גאונות שבמקרה מוצגת בתור אנמציה לילדים.
יש משהו שמאד מפריע לי בפסיפס... אני בטוח שתסכימו איתי.
ישנה ה"במה" שנועדה להבליט יצירות טובות במיוחד,
נוצר מצב שכמעט תמיד ימצאו בה יצירות מתחום הצילום או הציור, וזה לא אמיתי!
יש כל כך הרבה יצירות בכתב ובכלל שהן ברמה גבוהה פי כמה (יחסית לתחומן) מצוירים ושרבוטים חסרי ערך שמופיעים ב"במה" כל כך הרבה,
אלא מה... ציור או צילום, גם כשהוא לא מבטא דבר, גם כשאין שום קשר בינו לבין אומנות - עדיין בנקל הוא ירשים, אם התמונה חדה וברורה ומצורף לה איזה משפט "מתוחכם" היא מקובלת על כולם...
דחוף!!! להשוות בין הקטגוריות (בהתאמה) בנוגע לרמה המינימלית הנדרשת מיצירה בכדי להתפרסם ב"במה"...
גם אם לקהל הצופים קל יותר להתרשם מיצירה חזותית... מן הראוי שהעורכים ישפטו לפי הבנתם, זה מ-ת-ס-כ-ל!!!
מסכימים?
כמדומני אלו היצירות האחרונות שהועלו... אאל"ט...
בכל מקרה, עכשיו היה שם קטע כתוב.. נעקוב מעכשיו 
האם כדאי לדעתך לפרסם שתי במות, אחת ליצירות חזותיות ואחת ליצירות מלל?
אם תהיה הענות לעצה הזו אנסה לקדם אותה מול משה
אם אין מלל בבמה- כנראה שאין מלל מספיק טוב.
אז במקום לעשות כמה במות שזה מוריד את כל הרעיון של הבמה- צריך פשוט לעלות את הרמה של המלל. זהו.
כל ציור או תמונה נכנס מייד לבמה... זה מגוחך! אי אפשר לתת דוגמאות כמובן - אבל זה ממש הזוי לפעמים!
צריך או להקל יותר בקטגוריות האחרות... או להחמיר בחזותי... שזה יהיה אחיד,
פשוט לדבר עם העורכים של החזותי, של המלל ושאר הקטגוריות, (אני אישית העליתי בעיקר מוסיקה)
כי אולי יש משו מאוד יפה ומרשים בחזותי, אבל אם כ"כ קשה להגיע לשם עם יצירה כתובה, זה סתם מוריד מהערך של מה שכתוב...
אנשים מתלהבים באמת משטויות כמו שמוטי אומר, ואז נוצר מצב שאני רואה כמעט רק חזותי וזה, ובקושי אפשר להיתקל ביצירות הכתובות, גם אם הם ברמה טובה פחות וק"ו ברמה ממש טובה...
אני, בתור עורכת שירה, ממליצה רק על יצירות שהן הכי מעולות שאני רואה פה.
כן, זה קשה להגיע לבמה. בדיוק בשביל זה היא נועדה.
פתיחת במה נוספת תשאיר אותה הרבה פעמים ריקה לגמרי- פשוט כי אין לי על מה להמליץ, שוב, לא כי אין טובים- טובים יש בלי סוף- אלא כי אין מעולים.
אבל בתחום הצילום לא נותנים רק למעולים כנראה.
ז"א, זו אולי תמונה יפה - אבל עד כמה אפשר לקרוא לה "יצירה", "אמנות" - אני לא יודע.
זה שחזותית היא מרשימה, כי במקרה העכבר נעמד בתנוחה מעניינת - לא הופך את התמונה למעולה.
צריך להיות שוויון בין הקטגוריות,
אגב, אני לא בטוח שצריך לתת "במה" רק ליצירות "מושלמות",
אחרי הכל רוב היוצרים פה צעירים, בתחילת ה"קריירה",
החשיפה פה אמורה לעודד אותם ולהמריץ אותם להתקדם.
לכן לדעתי צריך לתת במה לטובים ביותר שישנם, לא דוקא למושלמים.
ובקיצור,לתחום הצילום יש עדיפות על התחומים האחרים, כי הרבה יותר קל להרשים בתחום הזה, שמת לב למראה מעניין... חשבת על כותרת... - והנה כבר יש פה "יצירה" "אמנות".
בכתיבה ומוסיקה הרבה יותר קשה להרשים.
ולכן העורכים צריכים להיות סלחניים יותר,
להתחשב יותר בהשקעה וביצירתיות ופחות בחיצוניות ובתוצאה המרשימה (במבט ראשון וחיצוני). להעריך את היוצר\ייצור\יצירתיות ולא את התנוחה המעניינת של העכבר או הנוף היפה.
זו דעתי.
אגב, דוקא קיבלתי עכשיו "במה" (מוסיקה)
בעזהי"ת.
אם אתה לא מתמצא בתחום הצילום, אל תכניס את הראש לשם.
מסתבר שיצירות צילום מומלצות לפי קריטריונים דיי מחמירים ביחס לתחום ולמצב היוצרים. וכבר היו על זה תלונות הפוכות.
כעורכת מדור צילום אני חושבת שמצב יצירות הצילום בבמה- בסדר גמור.
בהצלחה.
למי שלא היה בתקופה, יוצרים פותחים שרשור עם קצת על עצמם ועל היצירות שלהם, וכל היוצרים האחרים יכולים לצלוב אותם בשאלות ושזה יהיה לגיטימי ולא חטטני מידי?
טל אוריהלהעלות את עצמו על המוקד?
לראות.
(מועתק מפרוזאים..)
יש לי רעיון חדש.
זה הולך ככה. פעם ידיד שלי סיפר לי על תחרות שהייתה בבית הספר שלהם, תחרות הסיפור הקצרצר.
כללי התחרות הם כאלה- הסיפור לא יכולה לעלות מעל ל100 תווים, כולל סימני פיסוק ורווחים.
הנקודה היא כמובן, לא לכתוב משפט, אלא סיפור. להכניס ממש סיפור שלם אל תוך שורה.
הוא שלח לי את הסיפור הקצרצר שלו ואז אני והוא כתבנו על הסיפור הקצרצר סיפור קצר רגיל'/ קטע.. והחלפנו אותם ביננו.
היה ממש נחמד להשוות בין הסיפורים ובכללי דבר כיפי לעשות.
אז אני מציעה דבר קצת שונה, מה דעתכם שכל אחד יכתוב סיפור קצרצר (שלא יעלה על 100 תווים), נגריל לכל אדם סיפור קצרצר של מישהו אחר שהוא יצטרך לכתוב עליו סיפור ארוך?
מי בעניין? מה דעתכם?
מסתבר שזה ממש קשה לכתוב קטעים קצרים..
עם רווחים!!צמח ברואח"כ 99
זה לא אומר שצריך להאכיל בכפית את העלילה. זה לא עניין של לדחוס כמה שיותר פרטים ב100 תווים.. זה להצליח להכניס עלילה, רעיון שלם כלשהו. אבל בסדר גמור שיהיו פתחים ודברים לא ברורים. בסדר שיש מקום לשאלות "למה", ו"איך" וכדומה...
עד מתי מותר?
יאי! עוד אדם הצטרף.
זה כל כך כל כך כל כך קשה! אחרי אין סוף ניסיונות כושלים.
אם יהיה לי זמן אני אשלח לך=]] עד מתי אפשר?
לעזעאל, זה קשה.
כדי שנוכל להשוות עם מה שיכתבו אח"כ?
סתם ככה, כתבתי ורציתי לבדוק אם זה מספיק וזה יצא 100 תווים, אבל אני ממש סקרנית לדעת מה זה בעצם הסיפור הזה!
רצים לי תסריטים בראש
ותקווה קטנה..
וייאוש גדול
חח שבוע טוב!
זה ממש קשה.
או שהבעיה היא אצלי?
בא לי.
אבל בכללבכלל לא בטוח שילך לי.. כי אני דיי בתקופה מיובשת עכשיו.. אני אנסה...
רק להשתדל לשלוח עד יום שלישי הקרוב.
מקצועי.
יש חבר'ה שמעלים לפעמים לצלילים ומוסיקה (לפחות פעם זה היה ככה, אני כבר לא עוקבת שם)
כדאי לנסות שם!
לרוב הם יוכלו לעזור לך. או שתפני אליהם באישי...
(ומוזמנת אלי, אולי אני גם אצליח לעזור במשהו.)
א. חשבתי שאפשר לעשות קטגוריה כזו של כל היצירות שעלו לבמה (כמו המלצות העורכים שיש ב'ביכורים')
ב. אולי כדאי לעשות דירוג כזה (גם כמו שיש ב'ביכורים') מ1 עד 5 (או עד 10), כי אמירות (כמו 'נחמד' ו'טוב') הם לפעמים מעורפלות ולא מובנות.
מטרתן של שתי ההצעות שלך היא לטפח את היוצרים הטובים ביותר, ואולי ליצור סוג של תחרותיות
ולנו בפסיפס אין עניין בזה. במות ליצירות טובות יש בכל רחבי האינטרנט, ולעומתם אנו עוסקים בקידום היצירה. לפעמים אני מאשר או אפילו ממליץ לבמה יצירה בינונית ומטה, רק בשל ההתרשמות שהיוצר התקדם ביחס לעצמו ומשקיע מעבר ליכולותיו.
בכל מקרה רמתן של התגובות לא קשורה לפתרון שהצעת
סקר קטן:
איך בד"כ אתם כותבים: בבית? בחוץ? עם דף ועט? ישירות למחשב?
ועוד משו קטן: אם שורה עליכם הרוח בזמן שאתם לא יכולים לכתוב בשום אופן, מה אתם עושים אז? שוכחים את היצירה או זוכרים? (סתם מעניין אותי, בתור אחת שלא מעט פעמים הלכו לה יצירות לפח כי לא יכלה לרשום...)
אני חייבת תמיד לכתוב עם דף ועיפרון, גם עבודות לביה"ס, גם, שירים, קיצור, הכל. אני לא מבינה את אלה שיכולים ישר לכתוב במחשב...
לשאלתך השנייה, אני מנסה פשוט לזכור אותה, אולי אפילו להמשיך אותה כמה שיותר ולחזור עליה בראש, חוץ מזה, אני משתדלת להסתובב תמיד עם פנקס ועיפרון כדי שלא יקרו מצבים כאלה.
אבל עקרונית הרבה יותר נוח לי לכתוב על המחשב (במיוחד בג'מייל שיש אפשרות לטיוטה וקל לשמור כל פעם מחדש. אם כי זה קצת מסוכן וקל למחוק בלי לשים לב. זהירות!)
כי כתב שלי נורא מבולגן ואני עצמי בקושי מבינה אותו, במחשב זה עושה לי סדר בראש ויש לי יותר פנאי לשים לב למה שאני עושה..
לפעמים הדף והעט יותר קוסם.. אבל קשה, במיוחד דברים ארוכים..
ובקשר לחוסר יכולת לכתוב, פשוט מנסים לזכור בעל פה.. לפעמים שוכחים, וזה עצוב..
הכתב שלי לעצמי לא מובן.. (הי! אבל השנה ממש ניסיתי לשפר אותו! זה כבר פדיחה- אנשים מצלמים ממני סיכומים ויום לפני המבחן שואלים אותי מה בדיוק כתבתי.. )
פשוט לא נוח. חוצמזה שאני חייבת מוזיקה ברקע. בלי מוזיקה אין כלום.
פלספניתמוטיזהיו לי כ"כ הרבה פעמים שכ"כ רציתי לכתוב או להקליט, אם הייתי מתיישב לכתוב אולי היה יוצא מזה משהו... וכן להקליט,
מה שנורא פה זה שבשבת זה ה-זמן למחשבות ורעיונות... בשבת יש שקט אמיתי,
בערך כל שבת עולה לי משהו, ואף פעם לא נשאר מזה כלום
ובזמן האחרון נמנעת מלכתוב בכוונה.
לא לגמרי ברור לי למה...
אולי תנסי בכל זאת להגיד למה? ממש מעניין אותי, גם בגלל שגם אני הייתי ככה עד לא מזמן....
זה ממש נוח, ומצטרפת להרהור עמוק- זה באמת עושה יותר סדר... אלא אם כן אין ברירה, ואז אלך על דף....
והאמת - שמרוב שרגילה להקליד מהר במחשב, אני יותר נוטה לכתוב על המחשב סתם מ.. עצלנות
ו.... תודה על העצה לשנן בשבת. קרה לי בסוכות ובאמת למחרת הצלחתי ללשחזר כמעט הכל + שיפוצים קטנים
על הקיר בחדר, אבל חייבת לכתוב בדרך מוחשית.. עם עיפרון, עט או.. ****
(כל אלו שפנו אלי באישי- מצטערת אם דילגתי על מישהו ולא ראיתי.)
אז ביום חמישי, בשעה תשע וחצי מול צומת ספרים בתחנה המרכזית. נפגשים שם- ומשם מחליטים לפי המזג אוויר לאיפה ללכת.
אם יש שאלות- עדיף במסר, כדי שאני אראה וזה יהיה מסודר.
בואו בהמונכם!
אם גרים במרחק שעתיים וחצי נסיעה?
(מניחה שנתעכב שם עד עשר- מקסימום, אני אתקשר להגיד לך איפה אנחנו נמצאים?..)
בספונטניות וברוח טובה הגיעו כמעט 20 חבר'ה
מכל הארץ מכל המינים (2 סה"כ) ומכל הגילאים,
והיה פשוט כיף! 
זכינו לחוות 3 סדנאות+דיונים מעניינים בנושאי דת גאולה ואמנות.
ממש מושלם.
תודה לכם!
הייתי בטוחה שיגיעו בקושי עשר, אז בכלל לא היה מספיק מהדפים של בר אילן בסוף...
אלעד ומנו' העבירו סדנאות מעולות, והיה ממש נחמד לפגוש אנשים חדשים.
(חוץ מזה שאת כל מי שהכרתי- בדיוק ככה דמיינתי. אני מעולה בזה. )
ישנו גל עד שעומד ביער. אותו מקום הוא עמוק ואפל כמו מקומות רבים באותו יער.
אותו יער הוא ירוק בדומה ליערות רבים,
אך אותו היער אינו זוכר את ההולכים בו והם אינם זוכרים אותו, אין בו שבילים, או סימונים.
העצים לא זוכרים היכן הם צמחו, הבלטים לא זוכרים היכן הם נפלו.
זהו יער בו עצים אבודים שואלים סמורים "סליחה? אתה מפה?".
ביער המבלבל הזה ישנו גל עד. גל עד של זיכרון.
סמור, סמור, הם מגיעים ליער, מודעים לעצמם מבינים את מטרתם, וצועדים לקראתה.
בעודם הולכים ביער הם חושבים לעצמם, שורקים לעצמם,בוחנים את עצמם ובעיקר הולכים לעבר מטרתם.
ואז הם פוגשים את העץ הראשון: "שלום עץ", "שלום סמור". והעץ מכוון אותם לעבר הגל עד.
לאותו גל עד יש אבן שמתחתיה הוא מתחבא. אבן לבנה לשעבר היום היא שחורה.
הוא מרגיש בסמור, מרגיש בכל הדברים שהביאו עד הלום.
הסיבות, המשפטים, והאירועים שיצרו אותו.
הוא חש בסבל, באושר, בקיום ובשמחה.
ומרחם על ההולכים.
ומעניק תקווה וחסד או לפחות זה מה שהוא חושב שהוא עושה.
הוא פשוט נוטל מהסובבים את המניעים והעבר שלהם.
ומשקיע אותם באבן שמכסה אותו והפך אותה ליותר שחורה. ומחשרר אותם לטבע.
ליער.
ושומר לעצמו את הזיכרונות.
הוא מין גל עד כזה
אפשר לומר שהוא גל עד של זיכרונות.
זכרון ליום ראשון
מעורפל, כמו עשן או אדים על חלון חדש
כך הזכרון הראשון.
מעצב, ראשוני, כמעט בתולי,
התמונה והצליל שבתודעה. חרוטים היטב.
שמורים.
מטושטשים אך עמוסים ריח
הרבה דמיון, מעט מציאות
אבל היום, זה כבר לא משנה.
(הקטע של האבן מזכיר לי את אבני החומה מהספר לוחמי התמורות- מכיר?)
אבל נזכרתי בספר שרצו פעם (לפני שנתיים בערך) להוציא. מה קרה?
אפשר לנסות להוציא חדש...
לא יפה
שרוצה לעזור לי?
אם כן אז בבקשה שיפנה באישי
בתו"מר
בהצלחה!
בעקבות נסיון של שנים קודמות, נשמח לשיתוף פעולה מכלל היוצרים!
מתי? כשנח לכם! כל מי שמעוניין להשתתף במפגש, מוזמן להציע תאריכים.
איפה? האם יש לכם רעיון? סוכה ציבורית שניתן להתאסף בה? בית במקום נגיש?
מה? האם יש לכם רעיון לסדנא יצירתית? תמיד חלמתם לספר לכולם על היצירות שלכם? כולם יותר ממוזמנים לכתוב במסר או בשיחה אישית אל אלעד או אליי.
הדבר כמובן לא נעשה מתוך רצון "להפיל" הכל על היוצרים אלא מתוך נסיון לשתף את כולם בתכנונים, כדי שיהיו כמה שפחות אנשים שלא יוכלו להגיע משיקולי נוחות כאלה ואחרים.
נשמח להערות והארות, ידע נצבר ממפגשים קודמים, וכל מה שעולה על דעתכם!!
ערב טוב!
צוות עורכי פסיפס
אני כבר מהחופש מחכה לזה.ניגוניםמתי? אין לי מושג. רק בואו נקבע מהר, שאני אוכל לשריין..
איפה: ירושלים, לא? הכי מרכזי לכולם.
ושאלה, מותר להביא חברה שמתעניינת ולא מהאתר?
תעדכנו פרטים...
(שריינתי את י''ח, תגידו לי אם יש שינויים.. ואני יודעת על אנשים שבאים אבל לא מתפקדים כאן, אז נראלי צריך לשלוח מסר''ש לכל היוצרים...)
אם זה יהיה בירושלים בי"ח בערב זה ממש מצויין כלומר בבוקר אני לא יכולה.
אולי בעצם כן יש מצב שאני אגיע בבוקר. אולי לא תשע וחצי אפס אפס אבל באזור
ולראות שהגולשים רובם נשארו הכו שיורש באתר
בטוח התחתנו ובטוח ילדו ילדים שמחה להיות איתכם
בזמני הדל בכיף
ולאחל לכם שנה טובה ורק טוב
לכול הגולשים החדשים והוותיקים
חג שמח וגמר חתימה טובה
ביום חמישי הקרוב, בירושלים
ייתקיים מפגש פסיפס ספונטני ויצירתי שיעסוק בנושאי שירה וציור.
נתכנס בשעות הבוקר לשעתיים שלוש, פרטים אצלי או אצל ניגונים
חג שמח!
האם מישהו יכול לענות לשאלה חשובה מאד בשבילי?
אין לי תנור לשריפת חימר (לצערי...), האם אוכל לשרוף את עבודות החימר בתנור אפיה פירוליטי שמגיע ל-500 מעלות?
העבודות יצאו יציבות או מתפוררות כמו חימר שלא נשרף כלל?
התשובה חשובה לי מאד. תודה רבה לכל העונים.
משהו כמו 1000 מעלות.
נא להתפלל לרפואת נועם אברהם בן רויטל, תושב מעלות ולומד בישיבה באיתמר שנפצע קשה מנפילה מסוס.
ממצבו התדרדר בלילה!! ניסו להעיר אותו והגוף לא הגיב.
מצווה להפיץ את ההודעה הזאת לכמה שיותר אנשים שיתפללו וילמדו תורה לרפואתו.
נועם אברהם בן רויטל.
שנשמע בשורות טובות!
ימלא ה' את כל משאלות ליבכם לטובה יחד עם שאר כל בית ישראל.
אמן ואמן.
שנה טובה ומתוקה מלאה ביצירה
