האם אתם מכירים קורס לכתיבה?
קורסים ברמה גבוהה? משהו שלא פוגע בכיס בצורה משמעותית?
הלוואי ויהיו תגובות לענין =]
אני יודע שזה לא קשור אבל יש אנשים שנכנסים רק לפה אז.....
הרב מרדכי אליהו עשה הבוקר צינטור בלב והצנטור נחשל!
בסביבות 16:00/17:00 הרב נכנס לחדר ניתוח!
הרב יצא ב-22:45 מחדר ניתוח ב"ה בשלום!
הוא נמצא עכשיו על הרבה מאוד תרופות!
שלושת הימים הבאים עלינו הם ימים מאד קריטיים בשביל הרב!
חשוב ודחוף להתפלל על הרב הרבה! להרבות יותר בתפילות!
כנראה שלמעלה רוצים אותו מאד!
אז נא להתפלל לרפואת הרב מרדכי צמח בן מזל!
אשמח לתגובות מכל הסוגים
זה נסיון כתיבת שירה ראשון שלי
ב"ה
1750
כשאני מתחיל בכתיבה
מיד לי עולה שאלה
למה טוב לכתוב?
במה זה מוסיף טוב?
וכמו מעצמה
מתחוללת בי התשובה,
הרי זה די ברור
לפרוק את מה שבי קבור.
אם בך המחשבות לוחצות
ואת רוחך הם מטרידות,
שב ופרוק כובד המשא
לבך הוא לא מחסן כביסה.
זו תשובה ראשונה
ובמהרה שניה עולה,
אדם בעל שאר ורוח
רוצה לעזור לחלומו לפרוח
אידאלים כמוסים רעיונות גדולים
איך יבואו לכלל מעשים?
יכתבם ויעלם על גבי הכתב
ועל נפשותיכם ישפיע המכתב
בסגנון יפה, מהיר וחש
רגש יעורר בלי חשש
זו סוד הצלחתה
של אויבתנו בעלת המרקע,
רגש מעוררת
ואת השכל היא מרדמת
כך על ידי סיפור ויצירה
נוכל לעורר את זו התגובה.
וכן מיד ישאל התוהה,
אם באידאלים הוא הוגה
מה איכפת לנו בכלל
איך הוא משפיע על הכלל?
ואענה את שעל ליבי מעיק,
ואותי מכל יצירה מרחיק
אם כלי בלבד זו יצירה,
מדוע זכתה בכל התהילה?
הרי במחי מקלדת ועפרון
אפשר להוריד אנשים לטמיון
למשול משל עוועים
וטעות ללמד חכמה מחפשים?
ומי אמר שהאמת
אצלי בכיס נחבאת?
וגם אם לבי טהור
מעשי שחורים משחור?
זו שאלתי ותמיהתי
אשר מכתיבה מצמיתתי
ואולי בידכם היוצרים
תעלה הפתרונים?
1817
ובקיצור,
למה בכלל לכתוב?
א כדי לפרוק מה שבלב
ב , כדי להשפיע על אחרים (מי שחושב שאינו משפיע, אז הוא תמים
ולעניין כתיבה נייטרלית, למה זה טוב?
ובנוסף כמעת תמיד יש הצבת עמדה, או שאולי אני מגזים?)
וכאן מתחילות השאלות, למה להשפיע? מי אמר שאני צודק?
אולי אני טועה ומטעה?
טוב..
יש לי שיר שכתבתי אבל אני חושבת שלא יבינו מה רציתי לומר בו ושהוא לא גמור עד הסוף.
לפני שאני מעלה אותו לחממה שלי- אשמח להארות...
נתנו לנו עבודה לכתוב שיר אנפורי עלי ועל אחד ההורים..
(אנפורה- "חזרה על מילה בראשי הטורים.
לעתים החזרה צמודה ובאה ברצף,
ולעתים החזרה סרוגה ובאה לסירוגין.
החזרה בעקשנית מבליטה ומדגישה את הנאמר".)
יש לכם אולי הצעות\תגובות בונות איך לשפר את השיר?
והינהו לפניכם:
נוגודיי ומה שביניהם:
אימי באש ובמים נלחמה
וקולה התדיר אינו מסגיר דבר.
אני מלאת חמה,
שותקת פן קולי יסגיר אנקתי.
אימי היא כדרור המזמר לבין העצים,
עליזה ומרוממת.
אני כזאבה בודדה המשוטטת
לבין עלובי החיים הנחים בקרבי.
אימי מלטפת ענוגות ביד רכה,
אהובה ואוהבת.
אני איני מרבה להראות אהבתי הנוגה
וידיי הקשות כקשורות לצידיי גופי.
אני אינני אימי
ואימי אינה אני,
אך דרכינו השלובות יחד מאירות
את דרכי חזרה לחיים.
האם לדעתכם מותר לקחת משפט מאיזה שהי יצירה של מישהו אחר ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי או לא?
לדוג': "אלילתי היפה-פייה, אני פה בכלא בודד וגלמוד.
בליבי קבר ובראשי תהום. מה את עושה, אלתי, בשעה כזאת בלעדי?
אח! אילו ידעת כמה אני כועס על המפרידים בינינו."
|מתוך הספר"אהבת איתמר"\דבורה עומר|
בן ציון(איתמר בן אב"י) כותב זאת ללאה אהובתו כאשר התורכים השליחו אותו לכלא...
**
האם לדעתכם מותר לי לקחת את המשפט "בליבי קבר ובראשי תהום" ולעשות ממנו שיר?
האם זה העתקה?
מותר לי לקחת משפט\אמרה מיצירה כלשהי שאהבתי\שהזדהיתי איתה ולהוסיף אותה ליצירתי שלי?
מקווה שהובנתי..
חג שמייח לכולם!!
אוהב אמת
אוהב אמתשאלה שמציקה לי....... הרבה זמן...........
"המטרה" של האתר זה לתקן / לעודד את היצירה..!.?.!.?.!.?.!.?.!...
איך אפשר לתקן את היצירות אם מעלים לכאן רק את הטובות............??????????
אז העצה שלי...
זה שהיה פה מקום שלשם שולחים את כל מה שלא יתקבל....
למשך שבוע / שבועים, ושם יש אנשים + העורכים....
שיכתבו מה הבעייה ביצירה,
ומה צריך לשפר / למחוק / להוסיף..............ואחרי שבועים...
מוחקים ואומרים ליוצרים לתקן ולעלות....ללא"ת..
ככה זה היה אתר שבאמת עוזר...
מי שחולק אלי שיכתוב תגובה....
עלו* והצליחו......
אליעד.
*עלו לל"ת

אני צריכה עזרה..
אני כותבת איזשהו סיפור על הפרעות אכילה וזקוקה לקצת יותר פרטים...
אם למישהו יש קרוב/ חבר/ סתם מכר, שמבין בדברים האלה, אני אשמח אם הוא יביא לי את הטלפון שלו...
[או, לחילופין- אם מישהו מכיר אתר מקצועי שמדבר על זה.. לא שטויות שילדם כותבים..]
תודה מראש!

אני הרבה זמן חושבת...
מזה מונולוג?!
ניסיתי לקרוא "מונולוגים" ועדיים לא מצאתי תשובה...
מישו יכול לעזור לי?
תודה ולילה קסום!!
אנשים!!! תתחילו להשקיע בעצמכם לפני שאתם מעלים לפה שאלות כאלה!!!
בסיס שבבסיס ויקי: |חברתינו הנאמנה...|
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92
אוי מאיי גאש!!!

יו_יומועדים לשמחה!
רק רציתי להגיד תודה על התקופה הנפלאה בה ישבתי אתכם פה, באתר.
נהנתי כמעט מכל רגע,
הגעתי לכאן לפני יותר מחצי שנה במטרה לנסות לקדם את האתר, נכנסתי לתפקידי כעורך ויזואלי- צילומים ועיבודי מחשב.
נהנתי מהתפקיד, ומהקשר שיצרתי עם חלק מחברי האתר.
כחלק מתפקידי כעורך נאלצתי לפעמים גם לפסול תמונות, היו שקיבלו את הפסילה בצורה יפה ובוגרת, והיו כאלה ש'בכו' בצורה דיי תינוקית, ולא קיבלו את הערתי או את החלטתי.
אני חושב שיש כאן יוצרים מסויימים שלא כל כך בנויים עדיין לקבל ביקורת בונה, אלא בנויים רק לקבל מחמאות ו"פוצ'י מוצ'י". זה דבר שמאוד הפריע לי בתפקידי א.עורך. ב.לקדם את התחום הויזואלי באתר.
בשביל להתקדם צריך לעבור הרבה מחשולים ותחנות. אחד המכשולים הוא קבלת ביקורת. גם אני עברתי אותו, וזה קשה, וזה לפעמים פוגע. אני יודע!
אבל עד היום (וגם היום) אני מודה על כך לכל האנשים שצפו בתמונות שלי וביקרו אותם.
הרגשתי לא מעט שיש פה את החבר'ה שאכן רוצים לקבל ביקורת ולהתקדם, ויש מצד שני את החבר'ה שעדיין מחפשים רק מחמאות וליטופים, ואין להם שום מטרה להתקדם ולקדם את האתר.
אני חושב שכן הצלחתי לקחת את עצמנו- כאתר- צעד אחד קדימה, אבל לאחרונה אני מרגיש שזה לא מספיק להתקדם צעד אחד כה קטן בחצי שנה, במיוחד שמדובר באתר חי ונושם.
יש פה אנשים מקסימים, למרות שהיו מדיי פעם קשיים- אני מסכם את התקופה הזו כתקופה טובה.
הרגשתי שהתפתחתי בזכותכם ובזכות התפקיד- לא מעט,
אז קודם כל תודה לכם!
ועוד כמה תודות חשובות מאוד:
ל"ההיא מהחוף" שהביאה אותי לאתר וליוותה אותי לאורך כל הדרך!
למשה היקר! שתמיד היה ועזר ותמך!
ליעקב! שהכניס אותי לתפקיד והיה עירני לאורך כל הדרך.
לשירה, בת מלך, ארגמן, ונדליסטית ואריה- העורכים היקרים שליוו גם הם!
וסליחה אם שכחתי מישהו...
כרגע אנחנו עוד לא חושפים בפניכם את העורך החדש עד להודעה חדשה. תישארו במתח
והבהרה-
אני לא עוזב!
אני נשאר פה, אני רק יוצא מניהול הפורום ומעריכה.
מוזמנים לכתוב מסרים, שיחות אישיות, תגובות פה וכו'...
אוהב,
יוחאי




.גייטל רייזלאחרונהבנאלי מדיי? חסר עלילה? ומה על סגנון הכתיבה.. אשמח להערות..
מסתכל בפלאפון, "שיחה שלא נענתה" מביט במספר בסקרנות,
מרדכי הופמן? לא דיברתי איתו מאז שהתחתן?! מעניין מה הוא רוצה?
אבל האמת היא שאני יודע טוב טוב מה הוא רוצה.. עוד לא חזרתי אליו אבל אני יכול כבר לדמיין את השיחה:
שלום יוסף מה מצב? אתה פנוי? פשוט אני ואשתי ישבנו וחשבנו ופתאום עלה לנו השם שלך..
"ולמה נראה לכם שזה שייך?" אני שואל. פשוט אשתי אמרה שהיא רוצה מישהו שישב וילמד אבל לא "כבד" אתה יודע אז חשבנו עליך..עונה. ממש כפפה ליד מגחך בליבי..
כמה שיחות כאלה כבר עברתי? מהרהר ביני לבין עצמי, ומה אם אין לי כבר כח? ונזכר אין אופציה כזאת.. חייבים להמשיך, כי מה? עוד חודש יהיה כח?
מתארגן מתלבש מציץ למראה וזז לתפוס את האוטובוס הקרוב..5 דקות של ביישנות, הקרח מתחיל להשבר והנה מתחילה לה שיחה קולחת, פעם בדקה שתיים בדיחה טובה..כרגיל, אין בעיות מיוחדות. "יש לה חיוך מתוק" חושב ביני לבין עצמי, אולי הפעם זה ילך, חוזר לישיבה, נשכב לישון.
יום אחרי: מתקשר, שיחה זורמת:
<מה את אומרת?באמת?הסרט האהוב עלייך בת הים הקטנה? קשה למצא בנות כאלה, אני אומר לך מניסיון בדקתי הרבה[הרבה מאוד מגחך בעצב לעצמי] גם בשבילי זה נחשב אחד הסרטים האהובים.
<ביני"ש משיעור ו' עליך לא הייתי מאמינה...צחוק.
ומשם עברנו לכמה נושאים רציניים:
<אתה צודק תורה זה חשוב אבל מה עם צבא?
ועונה תשובה ארוכה ומנומקת שיוצאת לי מהפה כמו תפילה בלי להתכוון, בלי לשים לב למילים, כי גם הם ממש כמו תפילה שגורים על פי.. כמה פעמים אמרתי אותם כבר? סופר,כואב, כמעט בוכה אבל מתאפק..
לרובוט הפכתי חושב ביני לבין עצמי, "רובוט יציאות" .. האם יש לזה סוף? מסיים את השיחה בתחושה לא טובה..
הולך לחדר, חבר חדר צעיר מסתכל עליי.. אומר: "שוב פעם "דייט" לא טובה? אני חושב שאני במקומך הייתי לוקח הכל אחרת, פוגשים אנשים, רואים עולם אפשר ממש להנות מזה, אני יודע שאני אהנה מזה". נכנס למיטה עם הבגדים, אין לי כח להחליף, מתכרבל בשמיכה ואומר "הלוואי, הלוואי שבאמת כך יהיה לך" אך קשה לי באמת להתכוון לזה.. נרדם.

המסע/ שרון כהן (יש לזה שם!!)
לא יכול להיות שזה חלף.
המסע הזה.
כמו האביב והסתו.
ורק הדממה גורמת לי לחשוב
שהחיים מתחילים רק עכשיו.
להבין את עצמי
להבין את האחר
ולהבין בעיקר את האהבה.
אני חייבת להודות שיום אחד זה נפל עלי... אבל, החלטתי ואני ע-ו-ז-ב-ת!! אני חושבת שבמקרה הזה אני אתגעגע אליכם יותר מאשר אתם תגעגעו אלי...כי, אני אוהבת לכתוב... מכתה ח' החלום שלי זה להות סופרת..(עלק!!) אז סיבת עזיבתי זו אי יכולתי לכתוב..כמו שסבתי תמיד אומרת: "יש אנשים שנולדו לכתוב ויש אנשים... שלא."
אני יודעת שהייתם נחמדים ואדיבים... אבל אני באמת גרוע בזה!!לפחות 5 אנשים אמרו לי את זה היום... ואימא שלי אמרה לי פעם: "אם משהו אחד מעיר לך על חולצה שאת מאוד אוהבת.. תגידי לו שיעוף.. אבל אם זו קבוצה... כידי שתחשבי ברצינות..." אז אני לא יכולה בלי לומר כמה תודות!!
תודה ליעקוב עזרתה לי המון!! בכול התחומים... שירה וסיפורת..ובכלל למידתי ממך המון.. את המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא רק מה שיש בו" למדתי ממך!!
תודה למשה על הסבלנות שיש לו למרות כל העומס! משה אני מעריכה אותך על זה! כול הכבוד!!
גם לההיא מהחוף תודה רבה רבה!! (אבל פעם הבאה שאת מקבלת אחת כמוני.. אל תאשרי לה את היצרות חחח...)
ארגמן! אין עלייך את פשוט נשמה!! יש לך כח להסתכל באינטרנט רק בשביל איזו ילדה אומללה שצועקת הצילו!!(חח) תודה רבה רבה!
גילבוע נשמתי! אין עליך! עצוב לי לעזוב אותך... כן בעיקר אותך!! למדת אותי להאמין בעצמי.. והתקדם ולפרוח..( עכשיו תורך!!)
לרות 21 תודה תודה!! על שעות של דיבורים ודיבורים! על הזמן שהקדשת לי בזמן שיכלת לישון...
לטליש אין מצב שאני אשכח אותך!! חייבת לך המון!!(רק את יודעת כמה...)
לחיים ביטון תודה על התגובות הבנות!!
קבל 10!! חח(אני כנראה לא ארד מזה...)
לבת שמש, תודה על התגובה והכנות... תודה..
מיסטר דום.. פשוט לא יכולתי שלא להזכיר אותה!! תהנה מהחיים והתהיה תמיד שמח טוב!
ולכול מי ששחכתי.. סליחה מראש.. בשעה כזו נראה אותכם!! חח
אני באמת התגעגע!! זה אתר ביתי וחם כל כך!! חבל לי לעזוב...
התגעגע הרבה לכולם...
אז יאללה ביי
שרון
תודה לכם!!שרון כהןבס"ד
כיוון שבכל בוקר תמיד פעמיים ושלושה שואלים.
יצירה המתקבלת למערכת מחכה עד שיגיע עורך,
זה יכול לקחת יום או יומיים ויותר וגם חמישה רגעים,
וייתכן שיש שיקולים מעבר כמו שאלה של תזמון החלפות כל היצירות בדף הבית בבת אחת.
יעקב.
[ונא לא לחזור על השאלה בפורום, אם היצירה לא תיכנס בכל מקרה,
תקבלו הודעה בנושא]
מועדים לשמחה!
האם מישהוא יודע אם מותר לצייר/לאייר(יותר נכון..) בחול המועד?
אודה לתשובות הלכתיות.



בס"ד
אני כבר ניסיתי עשרות פעמים לשלוח יצירות ואף אחת מהן לא התקבלה...
זה גרם לי ליאוש ואני מהססת תמיד אם לשלוח יצירה או לא...
בבקשה תעזרו לי..ותתנו טיפים לשיפור יצירות...

לכול המבינים בסיפורי פנטזיה ולכל אלו שמבינים בסיפורים..
אני שלחתי לא מזמן פרק א' בפנטזיה אני לא בטוחה שהוא יתקבל בכלל כי אין לי שם אפילו ובקושי רב הצלחתי להוציא הבפרק הזה משהו בכלל...
אבל אני רוצה שתתנו את הדעה האמיתית שלכם (אפילו אם זה אומר לכתוב: "שמעי חמודה זה כל כל לא הז'נר שלך.. תשארי במציאות.." )
אני באמת הודה לכם עם תעשו זאת!
שרון
שרון כהן
)

מתוך לקסיקון טרקי-סיטי, ה"אל תעשה" של ספרות המד"ב והפנטזיה. הרבה מהכללים תקפים לסיפורת מכל סוג.
---אנגרית
השפה שבה משתמשים, בטעות, כותבים רבים מדי בעברית, בעקבות השתלטות מונחים מאנגלית על עולם המושגים שלהם. אמנם רוב המדע הבדיוני בעולם נכתב באנגלית, אבל אם האותיות שבהן כתוב הסיפור נקראות מימין לשמאל, מוטב שלדמות יקראו חיים ישראלי ולא ג‘ון סמית, ושחיים ידידנו יימנע מביצוע מסע מחוף לחוף, תיאור חוויות הקולג‘ שלו, יריה בפייזרים על צבא הקראשרים צמא הדם ממרס, או כל ביטוי אחר שמקומו לא יכירנו בסיפור עברי מקורי. הרבה יותר הגיוני שחיים ייזכר בחוויות מוזרות מהטיול השנתי במצדה, או יספר לחבר‘ה על חוויותיו מהריתוק עם הפקידה הפלוגתית ביום שבו פלשו אנשי המאדים.
המונח שימש במקור את יצחק בן-נר לתיאור העברית המאונגלזת בישראל הדיסטופית של ”מלאכים באים“. עברי, דבר עברית.
---הלו!!! מישהו שומע אותי???
יש כותבים המשוכנעים כי הקורא לא יתייחס לדבריהם ברצינות אם לא ישתמשו בדי סימני קריאה ושאלה. סיפורים פרי עטם נוטים להיות צעקניים משהו, וכן לכלול שלל שאלות הרות גורל. במובן מסוים הם צודקים – הקורא אכן לא יתייחס לדבריהם ברצינות!!!
---תופעת עלוני ”אמר“
פעלים מלאכותיים שמשמשים לעקיפת המילה ”אמר“. ”אמר“ היא אחת מאותן מילים בלתי נראות בשפה שכמעט שלא ניתן להשתמש בה יותר מדי. אין ספק שהיא מסיחה את הדעת הרבה פחות מאשר מלים כמו ”החזיר“, ”חקרה“, ”פלט“ ומוזרויות אחרות. המונח ”עלוני ’אמר‘“ בא מחוברות דקות שהכילו מאות מלים נרדפות למילה ”אמר“, אשר נמכרו לסופרים שאפתניים במודעות קטנטנות במגזינים האמריקניים בתקופת טרום מלחמת העולם השניה.
---הראה, אל תסביר
עקרון חיוני בכתיבה טובה. הקורא צריך להיות מסוגל להגיב באופן טבעי לעדויות שהסיפור מספק, מבלי שהסופר ידריך אותו כיצד עליו להגיב. מהלכי ארועים ספציפיים ופרטים שתוכננו היטב יכולים לבטל את הצורך בהרצאות ארכניות מיותרות. כך, במקום לספר לקורא ש“היתה לה ילדות קשה ואומללה“, אירוע ספציפי – המערב, למשל, ארון נעול ושתי צנצנות דבש – ימחיש את העניין טוב יותר.
היצמדות מופרזת לעקרון הראה-אל-תסביר יכולה להפוך לעניין חסר כל טעם. בעניינים שוליים עדיף, לפעמים, לטפל באופן הישיר ביותר שניתן.
---עמעם
מרכיב מוטיבציוני שהכותב התעצל לספק. הביטוי ”משום מה“ הוא סמן טוב לאזורים העמומים בסיפור. ”משום מה היא שכחה להביא את אקדחה“.
---צחוק מוקלט
דמויות צועקות מהיציע ומושכות בשרוולו של הקורא בנסיון לכפות עליו תגובה רגשית מסוימת. הן צוחקות בפראות לבדיחות של עצמן, בוכות בקול על כאביהן, ושודדות מהקורא את האפשרות לתגובה רגשית כנה מכל סוג שהוא.
---דאוס אקס מכינה, או ”האל שיצא מהמכונה“
רכיבים סיפוריים עם פתרונות מופלאים לקונפליקט סיפורי, שמגיעים משום מקום והופכים את כל תהפוכות העלילה עד אליהם לבלתי רלבנטיים. ה“ג וולס הזהיר מהחיבה המופרזת של המדע הבדיוני לאל שבמכונה כשטבע את האימרה ”אם הכל אפשרי, דבר אינו מעניין“. המדע הבדיוני, המתמחה בהפיכת הבלתי אפשרי לסביר, רותק מאז ומתמיד לרעיון הכוחות העליונים הנצורים בכיס החולצה. בינה מלאכותית, מציאויות וירטואליות וננוטכנולוגיה הם שלושה נו-מה-שמו-ים נפוצים במיוחד במדע הבדיוני העכשוי, שמהווים מקור זול וזמין לנסים מכל סוג וצורה
---היה זה לילה קודר וסוער
היה זה בוקר זיוותני וחם. הסופר חיפש פתיחה, אבל לא היה לו מושג מה לכתוב. בצר לו, ויתר על הנסיון למצוא פתיחה שתהיה קשורה במשהו לתוכן הסיפור או לאופיו, ובחר באופציה המטאורולוגית - תיאור סוער, קודר, מפזז, מעונן חלקית עם ממטרים פזורים, והרוח מתגלגלת בשלווה בין הקלישאות ויוצרת אווירה זולה ומשומשת.
המושג ”לילה קודר וסוער“, הפך לשם מקובל של תחרויות בכתיבה קלישאית מכוונת.
---יש לי, יש לי, יש לי!
”הרעיון שלי כל כך טוב עד שהוא חייב להיות הפואנטה של הסיפור“. הכותב מפתח רעיון, בונה אותו בקפידה, וברגע שהוא חושף אותו בפני הקוראים, בום! הסיפור נגמר. כמעט תמיד הסיפור ירוויח אם גילוי הרעיון יהיה התחלה להתפתחות מורכבת יותר, ולא המטרה הבודדת שאליה מוביל הסיפור.
---זרקור באפלה / בריאה ספונטנית
מצב בו הכותב לא טרח לפתח את העולם לפני שהחל לכתוב, וכתוצאה מכך אלמנטים חיוניים בעלילה אינם מקבלים אקספוזיציה עד הרגע בו הם נחוצים לכותב. כך אנו מתוודעים לחברו הטוב של הגיבור, שהוא כאח לו והיה שותף לכל האירועים החשובים בחייו, רק כשמגיע זמנם לצאת למסע נועז יחדיו; וכך אנו גם מתוודעים לחליפת החלל חסינת הלייזרים רק לאחר שגיבורנו ניצל מאש לייזרים צולבת. לעתים קרובות, כתיבה זו מתאפיינת בריבוי סוגריים וכן בפסוקיות לוואי ארוכות כאורך הגלות, שנועדו להשלים את המידע החיוני שלא הוצג קודם לכן. השם נובע מכך שבכל רגע נתון, רק חלק העולם שמואר בזרקור תשומת לבו של הכותב זוכה לקיום, וכל שאר העולם מוסתר בצללים.
---עלילת ואז
עלילה שבה קורה דבר אחד, ואז דבר אחר, ואז עוד משהו, והכל פחות או יותר מסתכם בשום דבר.
---"אתה הבנת את זה, ברוך?“
צורה ממארת של מסלקת מידע (ע“ע) שמועברת תוך כדי דיאלוג, שבו הדמויות מספרות זו לזו דברים אותם הן כבר יודעות, על מנת לעדכן את הקורא מהר ככל הניתן. טכניקה נפוצה זו ידועה גם בשמות ”דיאלוג רון ודון“ (במקור, דיימון נייט), או ”דיאלוג המשרתת וראש המשרתים“. (אלגיס בודריס).
---מסלקות מידע
מקטעים של מידע סביבתי בלתי ניתן לעיכול שמיועד להסביר את סיטואציית הרקע. מסלקות מידע יכולות להיות מוסוות, כמו עיתון דמיוני שמוכנס לעלילה או מאמרים של ”אנציקלופדיה גלקטיקה“, או גלויות לכל, כאשר ההתרחשויות קופאות במקום והמחבר תופס את הבמה ומתחיל להרצות. מסלקות המידע ידועות גם כ“גיבובי הבהרות“. השימוש במסלקות מידע מהירות, בנויות היטב ונוחות לקריאה ידוע גם כ“קיטנור“ או Kuttnering, על שמו של הנרי קאטנר. כשהמידע מוכנס ללא כל הפרעה לזרימתו הטבעית של הסיפור, הדבר מכונה Heinleining, או בתרגום קלוקל – ”היינלון“.
---סטייפלדון
השם שניתן לדמות הנעמדת במרכז הבמה ומתחילה להרצות. לרוב מובא כשם עצם פשוט, כמו ב“הבאת סטייפלדון לפתור את הבעיה במקום לתת לדמויות להתמודד איתה“.
---גברת כהן (או בראון)
האיש הקטן, הפשוט והיומיומי, שבדרך כלשהי מצליח ללכוד נקודה מהותית וחשובה על הקיום האנושי. ”גברת כהן“ היא דמות נדירה במדע הבדיוני, עקב היותה חוסה בצלם של תת מיתוסים (ע“ע) בולטים העשויים מהקרטון מצופה הזהב המשובח ביותר. במאמר מפורסם שלה, ”מדע בדיוני וגברת בראון“, גינתה אורסולה לה גווין את היעדרותה של גברת בראון משדה המדע הבדיוני (במקור, וירג‘יניה וולף).
---ג‘ון אפללו משכונת התקווה
דמויות שאינן מתאימות לסביבת החיים שלהן. גיבורי סיפור שמתרחש בישראל אמורים להיות ישראלים בשמם ובהתנהגותם, בדיוק כמו אמריקנים בארה“ב, סינים בסין, וקלינגונים בקלינגוניה עילית. אופייני, באופן מטריד, לאחוז גדול מסיפורי המדע הבדיוני המקוריים בעברית. חופף, חלקית, לבעיית האנגרית (ע“ע).
---צלמי קרטון
דמויות – החל באדם בודד וכלה בצבאות שלמים – שתפקידן מתמצה בהיותן תפאורה. הן מושלכות לתוך הסיפור כמו היה קדרה מהבילה, במטרה להגיד לגיבור שהוא צריך לפנות ימינה בפניה השלישית, או פשוט לאפשר לו להפגין את גבורתו בקרבות אדירים אליהם הן מסתערות ללא מחשבה או סיבה נראית לעין. אופייני במיוחד (אך לא רק) לפנטסיה הנוסחתית.
---כולה עז
גורם בסיפור שנראה לכותב מזעזע, מחריד או דרמטי להדהים – ומתקבל על ידי הקורא באדישות או בשוויון נפש מוחלט.