פורום יוצרים (עמוד 71)

בהנהלת:
שרשור חדש
האם אתם מכירים....אנונימי (פותח)

האם אתם מכירים קורס לכתיבה?

קורסים ברמה גבוהה? משהו שלא פוגע בכיס בצורה משמעותית?

הלוואי ויהיו תגובות לענין =]

באיזה אזור בארץ?ההיא מהחוף
לא כ"כ משנה לי....אנונימי (פותח)
אני מהצפון, אבל מרכז וי-ם גם תופס..
מה שלי ידועאלכסנדר
זה שקורסי כתיבה רציניים אי אפשר למצוא בזול והקורסים שעולים זול בדרך כלל גם שווים זול.
יש פתגם שאומר: בחינם יש רק כנים. {באידיש זה נשמע יותר טוב}
בהצלחה.

אתה יודע את זה בספרדית?חיים אליסף
*באידישחיים אליסףאחרונה
טוב אז כל מי שעדין לא שמע! שיכנס דחוף!!!בנדא מצוי!!

אני יודע שזה לא קשור אבל יש אנשים שנכנסים רק לפה אז.....

הרב מרדכי אליהו עשה הבוקר צינטור בלב והצנטור נחשל!
בסביבות 16:00/17:00 הרב נכנס לחדר ניתוח!
הרב יצא ב-22:45 מחדר ניתוח ב"ה בשלום!
הוא נמצא עכשיו על הרבה מאוד תרופות!
שלושת הימים הבאים עלינו הם ימים מאד קריטיים בשביל הרב!
חשוב ודחוף להתפלל על הרב הרבה! להרבות יותר בתפילות!
כנראה שלמעלה רוצים אותו מאד!

אז נא להתפלל לרפואת הרב מרדכי צמח בן מזל!

לקופת צדקה לרפואת הרב מורדכי אליהו צמח בן מזלאנונימי (פותח)
וגם תפילה הוספה בעוד פרק תהילים בשבילו,חוץ מהרגיל של כל אחד ההוספה בס"ד תציל אותו ,קופת צדקה מגנה חזק, על הבוקר לשים ומי שלא שם בבוקר במשך היום ,להדגיש לרפואתו תודה,עם ישראל ערבים זה לזה גאה בכולם .
הוסיפו לו את השם רפאלאנונימי (פותח)
מאיפה שמעת את זה!?הביצה שהתחפשה
רפואה שלימהאלכסנדר
כולם מתפללים עליו/בשביל כל יום. ה' יעזור שייצא מזה חזק ובריא וימשיך להנהיג את העם.
אמן !  אמן !אנונימי (פותח)אחרונה
שבוע טובעד מתי?

אשמח לתגובות מכל הסוגים

זה נסיון כתיבת שירה ראשון שלי

ב"ה

1750

כשאני מתחיל בכתיבה

מיד לי עולה שאלה

למה טוב לכתוב?

במה זה מוסיף טוב?

 

וכמו מעצמה

מתחוללת בי התשובה,

הרי זה די ברור

לפרוק את מה שבי קבור.

 

אם בך המחשבות לוחצות

ואת רוחך הם מטרידות,

שב ופרוק כובד המשא

לבך הוא לא מחסן כביסה.

 

זו תשובה ראשונה

ובמהרה שניה עולה,

אדם בעל שאר ורוח

רוצה לעזור לחלומו לפרוח

 

אידאלים כמוסים רעיונות גדולים

איך יבואו לכלל מעשים?

יכתבם ויעלם על גבי הכתב

ועל נפשותיכם ישפיע המכתב

 

בסגנון יפה, מהיר וחש

רגש יעורר בלי חשש

זו סוד הצלחתה

של אויבתנו בעלת המרקע,

 

רגש מעוררת

ואת השכל היא מרדמת

כך על ידי סיפור ויצירה

נוכל לעורר את זו התגובה.

 

וכן מיד ישאל התוהה,

אם באידאלים הוא הוגה

מה איכפת לנו בכלל

איך  הוא משפיע על הכלל?

 

ואענה את שעל ליבי מעיק,

ואותי מכל יצירה מרחיק

אם כלי בלבד זו יצירה,

מדוע זכתה בכל  התהילה?

 

הרי במחי מקלדת ועפרון

אפשר להוריד אנשים לטמיון

למשול משל עוועים

וטעות ללמד חכמה מחפשים?

 

ומי אמר שהאמת

אצלי בכיס נחבאת?

וגם אם לבי טהור

מעשי שחורים משחור?

 

זו שאלתי ותמיהתי

אשר מכתיבה מצמיתתי

ואולי בידכם היוצרים

תעלה הפתרונים?

1817

 

ובקיצור,

למה בכלל לכתוב?

א כדי לפרוק מה שבלב

ב , כדי להשפיע על אחרים (מי שחושב שאינו משפיע, אז הוא תמים

ולעניין כתיבה נייטרלית, למה זה טוב?

ובנוסף כמעת תמיד יש הצבת עמדה, או שאולי אני מגזים?)

    וכאן מתחילות השאלות, למה להשפיע? מי אמר שאני צודק?

        אולי אני טועה ומטעה?

 

 

מספר מיליםאלכסנדר
1. מאיזה צד שלא נביט על זה אין כאן שירה אולי קטע, פרוזה אבל לא שיר.

2. סגנון הכתיבה יפה. באמת יפה. אם זה יצירת בוסר אז את/ה ממש גדול/ה.

3. בנוגע לתמיהתך: הכותב כותב ראשית לעצמו ברגע שאתה כותב מתוך מחשבה כיצד זה ייראה בעיני קורא זה כבר איבד מחינו ומערכו וחבל. שירה נועדה להשתפכות הלב ונועדה ראשית לשימוש עצמי.

4. יצא לך משהו מוצלח? אתה מרגיש צורך לשתף אחרים? פרסם!

המשך הצלחה וחורף בריא.
תודה על התגובה הטכניתעד מתי?
ועל המחמאה, באמת

בנוגע לתשובתך, אתה באמת מאמין של מי שכותב עושה זאת אח ורק מעם שפיכת הלב?
אתה לא מכיר שום יצירה שהיא מוכוונת מטרה?
סיפורי צדיקים למשל
ספרות חרידית, סיפורי ושירי ילדים.

מה שלי מציק זה שאם הטעם היחיד הוא שפיחת הלב, אז כנראה שלא אכתוב לעולם, אין לי עניין בזה. מה שבליבי אני מנתח ללא כתיבה.
אבל אם יש מטרוצ נוספות, אז אולי
השאלה אם יש, והאם הם מוצדקות.
אם להקים פה איזה דיון מאולתרנור
אני חושבת, שברוב המקרים- הכותב גם רוצה לומר משהו (לעצמו, לעולם) והוא משתמש בכתיבה כדי להעביר את זה...

ישנ פעמים שאדם כותב לפירוק הרגשות בלבד.. (ברוב המקרים- קטעים כאלה לא יעניינו את האנשים בציבור, כי אין בזה שום אמירה וזה נועד רק לשפיכת רגשות..)
על הכתיבהאוהב אמתאחרונה
שלום,

יש ארבע דרגות בכתיבה:

א. כתיבה מתוך הנפש - השתפכות נפש.
ב. כתיבה שיוצאת מהפרט אל הכלל - רוח.
ג. כתיבה מתוך הנשמה - הוא היה אומר.
ד. דומיה כי לשם נאוה תהלה.
אני חושבת שזה יפה!!שרון כהן
כתבת לכתוב לשפוך מהלב,משפט אחרון הנכון כדי להשפיעאנונימי (פותח)
אתה צודק ,בשבילי הקריאה היתה שווה,למשפט האחרון וכמובן שרצוים להשפיע לטוב.המשך הצלחה להמשך
למה לכתוב?ההיא מהחוף
את דעתי אתה יודע, אבל נחזור שוב על הרעיון.
א. כן, כדי לפרוק את מה שבלב, זו גם דרך שיחרור. זה לא רע.. ואם לא ניסית - אז קדימה לנסות. בד"כ הדברים הכי מוצלחים הם אלו שמגיעים מהמקום הכי עמוק שקיים אצלך, עם הרבה אמת.
ב. כן, לפעמים גם כדי להשפיע על אחרים. לפעמים אתה מרגיש צורך ורצון לתקן איזה עיוות או לצעוק עליו או משהו כזה. במצב כזה אתה לא תלך ותצעק ברחוב, אלא פשוט לכתוב משהו שיזעזע או ישפיע על אנשים אחרים. זה יכול לבוא בצורת שיר, סיפור, מאמר או כל דבר אחר. האנושות מושפעת מכל כך הרבה גורמים ודברים שאת היצירה נזניח? למה?
למה שאחרים ישפיעו עלי ואני לא אשפיע טוב על אחרים? (במידה וזה טוב)
זה נראה לי מינימלי... אם כל אחד יתאמץ להיות טוב לאחרים נהיה במקופ אחר לגמרי. חוצמזה, שיש כאלו שניתנה להם מידה פחותה של רגישות והם לא שמם לב להרבה דברים שנעשים סביבם, אם אתה בא עם יצירה ופוקח את עיניהם - אשריך. אז שנשב בחיבוק ידיים? למה?

ואולי אתה טועה, ואולי גם מטעה - אבל הדרך הכי בטוחה ונכונה היא ללכת עם האמת שלך עד הסוף. נראה לך שזה טוב? לך עם זה. מקסימום תשנה את הדרך באמצע ותייעל אותה, תשפר אותה, לך למקום יותר טוב ולשם תקח את היצירות הבאות שלך. אבל הפחד הוא לא פיתרון.
אם כל אחד היה מוציא את כל הכשרונות והיצירות החבויות בו היינו במקום אחר לגמרי.
ולא, אל תפחדו לנסות! (בעיקר כשיש לנו את אתרי האינטרנט שנותנים לנו אפשרויות רבות להתפתחות בתחום)
שוב אמרתי דבר טוב כשיש עצב כל הזמן עושה עצבאנונימי (פותח)
כשמגוונים זה טוב רוצים להשתף אותנו עצב אך גם שמחה לטבל כי בשמחה תשצאו ובשלום תובלון,גם אני כותבת עצב אך למגרה,שמחה עושה טוב לכולם
ועדיף לפרסם שירי שמחה שמשמיח עצובים,ויש עצב שאפשר לקרא לא עצב שאני אזדההעד כאב ,זה עושה לי לא טוב,כך אני אני רגישה לקרא עצבות עושהלי עצוב באופן כללי.
שיר... צריכה את עזרתכםמיטל!

טוב..
יש לי שיר שכתבתי אבל אני חושבת שלא יבינו מה רציתי לומר בו ושהוא לא גמור עד הסוף.
לפני שאני מעלה אותו לחממה שלי- אשמח להארות...

WANTED
 
כל המחפש את שלוות
נפש ההומה לחופש
בין ציוץ הזרזיר
לנצנוץ מחטי
האורן בשמש
בהירה בזריחתה.

כל המוצא מקום רוגע
בו אין הבל פיו של
האדם העמל,
אך הבל נשימתם
של הפרחים
הנוצצים מטל
גפנים ורימונים
מצלים,
עוד לא נדף.

מנוחה רגעית
מתמשכת לתוך
שקיעה אדומה
כתפוחה של שלגיה.


לא יימצאה לעולם
כי אם את שלוות העצלים.

ואם מחפש הוא
שלווה אמיתית
-המופיעה ונעלמת,
באה והולכת
נכנסת ויוצאת-
WANTED מכונה,

שבת.
....אלכסנדר
ראשית, הכתיבה נהדרת וזורמת.

אני באופן אישי לא אוהב המשכים בצורה הזו כגון: לנצנוץ מחטי ובשורה הבאה האורן בשמש. אבל זה עניין של טעם וריח, דעה והשכל.

הסוף כמובן לא גמור, לא ברור או לא מובע.

אני מוכן להתווכח ולהוכיח שאין שלווה לעצלים אבל אולי זה לא המקום להתווכח על זה. ועל עוד דבר אני מתווכח וזהו על הסיסמה הזו מסריוס בלק שאינה צודקת כי הכלל הוא שקל לאדם להתכופף לגבוהים ממנו ולנמוכים ממנו והכי קשה לו להיות כפוף לשווים לו כי הרי הם שווים לו אז למה להיכנע לפניהם.

לגדולים נכנע מחמת שהם גדולים לקטנים נכנע מחמת שהוא רוצה ולשווים קשה מאוד להתכופף.

נחזור לעניין, באופן כללי השיר טוב.

המשך הצלחה.
.--מיטל!
[אחרי שלמדתי קוהלת כמובן שהשתנתה נק' מבטי, אבל בכל זאת.. זה כדי להדגיש את ההפכים...]

בתאורי הנוף-
זה מעצים את הרעיון של הזריחה והשקיעה, של זה שהכל נראה טוב וזוהר אבל בתכלס זה לא....
וזה גם מתקשר ל"אין שלווה לעצלים"...

אשמח אם תסביר שוב לגבי הסוף, מה לא היה מובן...

[וסיריוס בלק, אני לא ממש מסכימה איתך... אבל זהו באמת לא המקום..]
תודה רבה!
אמממ אני צריכה עזרה!!!....מיטל!
שיר יפה הבנתי שתיארת את הטבע ביופיו ושבת הבאהאנונימי (פותח)אחרונה
והולכת כמכונה,שמכונה מדיקת בזמנים קצובים,נכנסת ויוצאת,המשך הצלחה
שבוע טויב!! אני צכה קצת עזרה..אנונימי (פותח)

נתנו לנו עבודה לכתוב שיר אנפורי עלי ועל אחד ההורים..

(אנפורה- "חזרה על מילה בראשי הטורים.
לעתים החזרה צמודה ובאה ברצף,
ולעתים החזרה סרוגה ובאה לסירוגין.
החזרה בעקשנית מבליטה ומדגישה את הנאמר".)

יש לכם אולי הצעות\תגובות בונות איך לשפר את השיר?

והינהו לפניכם:

נוגודיי ומה שביניהם:
אימי באש ובמים נלחמה
וקולה התדיר אינו מסגיר דבר.
אני מלאת חמה,
שותקת פן קולי יסגיר אנקתי.

אימי היא כדרור המזמר לבין העצים,
עליזה ומרוממת.
אני כזאבה בודדה המשוטטת 
לבין עלובי החיים הנחים בקרבי.

אימי מלטפת ענוגות ביד רכה,
אהובה ואוהבת.
אני איני מרבה להראות אהבתי הנוגה
וידיי הקשות כקשורות לצידיי גופי.

אני אינני אימי
ואימי אינה אני,
אך  דרכינו השלובות יחד מאירות
את דרכי חזרה לחיים.


האמת?אלכסנדר
העבודה הזו טובה מאוד הייתי מגיש אותה ככה איך שהיא. אהבתי את הסוף. מאוד.

בהצלחה וחורף בריא.
מצטרף....חיים ביטון
ובהצלחה!
תןדה רבה לכם!אנונימי (פותח)
חיזקתם אותי... לא היייתי בטוחה אם זה עדיין ראויי להגשה ככה או שזה עדיין כזה טיוטה..

ערב טויב
נראה לי שיר על ארץ ישראל ,שיר חמודאנונימי (פותח)אחרונה
מה אתם אומרים?*תהילה*

האם לדעתכם מותר לקחת משפט מאיזה שהי יצירה של מישהו אחר ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי או לא?

לדוג': "אלילתי היפה-פייה, אני פה בכלא בודד וגלמוד.
בליבי קבר ובראשי תהום. מה את עושה, אלתי, בשעה כזאת בלעדי?
אח! אילו ידעת כמה אני כועס על המפרידים בינינו."

|מתוך הספר"אהבת איתמר"\דבורה עומר|

בן ציון(איתמר בן אב"י) כותב זאת ללאה אהובתו כאשר התורכים השליחו אותו לכלא...


**
האם לדעתכם מותר לי לקחת את המשפט "בליבי קבר ובראשי תהום" ולעשות ממנו שיר?
האם זה העתקה? 
מותר לי לקחת משפט\אמרה מיצירה כלשהי שאהבתי\שהזדהיתי איתה ולהוסיף אותה ליצירתי שלי?

מקווה שהובנתי..
חג שמייח לכולם!!

אם מבקשים רשות מהיוצרת והיא מסכימה אז מותר.הסהר האיתן
הוא כבר מת /=הסנה-בוער
בס"ד
נראה לי שאם את כותבת נגיד ליד הביטוי את המספרונצ'יק הקטן, או עושה כוכבית כמו בספרים, ואז למטה כותבת [איתמר בן י'הודה], זה בסדר. הבנת למה התכו'ונתי?
מסכים עם הסנה הבוער.אלכסנדר
אסר זו גניבת רעיון,לפי חוקי זכויות יצרים אקו"ם ,אנונימי (פותח)
הם שומרים על זכויות המחבורים אליהם חברי אקו"ם
אל תנסה ,אסור גם על פי התורה כי אקו"ם יטפל באנשים
שלא מאריכים, יצירת ולקחים משפט ורעיון,הם יכולים להסתבך .
תלוי מאודאלכסנדר
נראה לי שאם זה משפט של יוצר שכבר מת לפני נגיד מאה שנה {בהגזמה} איזו בעיה תהיה אם יכתבו בשמו ציטטות? האם גם מחבר ספר או כותב מאמר צריך לבקש רשות מכל אותם מאות הוגי דעות שמהם הוא שואב את רעיונותיו???

אם זה יוצר חדש אולי הדין אחר!

לבד מזאת, צריך לבדוק האם זה נעשה לשימוש מסחרי שאז אולי תהיה יותר בעיה משא"כ מי שכותב לעצמו או מפרסם בעלון בית ספר וכדומה וודאי שכמעט ולא שכיח שתיווצר בעיה.
אם יש יורשים זכויות שעברו אליהם יכול להיות בעיה?אנונימי (פותח)
אני חושבת שניתן לעשות זאתמיטל!
יוצא לי הרבה פעמים לקחת צירוף מילים ולהשתמש בו כבסיס ליצירה חדשה.
ברגע שאת לא לוקחת פיסקה שלמה אלא רק שורה זה בסדר... [זה לפחות מה שאני יודעת מביקורי התכופים במגמת ספרות המהוללת...]

מילים כולן הן שיכות לעברית,העיקר לא רעיון והעתקהאנונימי (פותח)
של שורות שלמות ,אי מעבירה לכם שיעור, בזכויות יוצרים,כי ניסיון יש לי,ועברו עבירות אצלי זמרים,ושלמו את המגיע לי,בזיוף רשימת שירי לא נכון בדיסק, שיצא לאור,ותקנו ישר אני לא תבעתי אותם אקו"ם תבע, יש להם עורך דין והוא עושה עבודה נפלאה,בהפרט שהיוצר יש לו חברות באקו"ם.המשך יצירה פוריה .
אפשר קצת להאיר עיניים?יעקב רובין
מדובר בביטוי אחד שנלקח למקום אחר,
איני רואה שום בעיה כאשר מדובר במשפט אחד
אולי אפילו שתיים. אבל אולי הערה וחצי.

1. שזה יהיה ציטוט צדדי מהיצירה ולא משהו מרכזי בה.
2. שזה יהיה באמת חלק קטן מאוד מהיצירה ולא לקחת את כולה.
3. באם זה באמת נצרך לקחת קטעים שלמים באמת צריך לבקש מהיוצר/ת.
וכמה שידוע לי לא עבר מפסיק זמן בשביל שהזכויות לכתבי היצירה של דבורה עומר פקעו עדיין... [שבעים שנה לפחות לאחר המוות..]

יעקב.
והערה לא קשורה וכן קשורהיעקב רובין

קישור תמיד יעזור לנו הקוראים לראות ולהאיר על היצירה בצורה רחבה יותר,
זה כשלעצמו תמיד נחמד לתת את זה.

יעקב.
יש משהוא בדבריך אך לא משפטיםמרכזים שולים בשיר למלאאנונימי (פותח)
ברור שמותר!יהודה ו.
קוראים לזה "השראה".
ולגבי מה שכתבו כאן על זוכיות אחרי שמתו, ככל הידוע והזכור לי הזכויות פוקעות שבעים שנה אחרי מות היוצר [מה שאומר ששל רחל פקעו, ושל אלתרמן וזלדה לא ממש].
אתה יכול להשתמש בשיר שלה אך לכתוב רחל שפירה ,אנונימי (פותח)
גם לאקום יש בעלות על שיריה,אם אומר לך לך בדרך המרמה אסור לי ,כי בדרך הישרה אתה ישן בשקט בדרך אחרת שנדמה לך שמותר,יום אחד תתפס ע"י אקו"ם ,אך אמליץ לך לעבוד עם הראש ולכתוב פרי תבואתיך .בהצלחה
אקו"ם לא יכולה לתפוס על משפט בודד וצדדי, זה מגוחך.יעקב רובין
רוצה עוד סיפור ,האמרגן שסיפרת עליו אמר לי לכתובאנונימי (פותח)
על שירים קיים שירי אהבה, מפורסמים בקודש שאלתי את האמרגן אם שאל את היצר בכתיבה אם הוא מסכים ,שיכתבו על השיר שלו ענה שכן אין לו התנגדות לקחתי מילה אחת הלב צמא,אך המשפט היה לב השיר ,והיתי הגונה וכתבתי אסתר ויוצר שכתב את השיר הקיים אהבה, הוא די מוכר ,והכל בניהול האמרגן שעבד עלי שהסכים, והוא לא כועס ,עם הכל כתבתי את שמו על השיריחד עם כהן אסתר נכון לאז,ושמו של היוצר בשיר החילוני,שכתב יחד איתי את שיר הקודש המשפט הלב צמא, אם הייתי חצופה אולי היה תוביע אותי למרות שלא אני ניהלתי איתו משא ומתן ,הסברתי לו ששמו רשום על שני המילים הלב צמא,הוא פגע בי,אך קיבלתי בהבנה,ויותר לא כתבתי לאמרגן אחרי שישה שירי קודש כל החיים לומדים, שבוע טוב
"אך המשפט היה לב השיר"יעקב רובין
קראת מה שכתבתי? :S

כתבתי משפט צדדי.
אוקי אך גם עשיתי שותף לשיר שכתבתי אסתר+ Aאנונימי (פותח)אחרונה
שכתבנו את השיר הלב צמא לשכינה למרות כל השיר שלי הואר קודש וכל מילות השיר שלי, זה לא מוצדק על כן הוא היה שותף לשיר שלי אסתר aו וגם קיבלתי על הראש שהוא לא כתב מילה מלבד הלב צמא,הוספתי לשכינתך ,לא צודק ולא כדאי להתעסק במשפטים או שני מילים שהם עיקר השיר הלב צמא ,וזאת רמאות לא מצידי אלא מצד האמרגן שאמר לשלא איכפת לו ,שוב יעקוב צודק שמשפט צדדי,זה לא משפט מרכזי,אם מותר זה לשיכולכם ,אני הסקתי מסקנות ,השירים שלי נטו כל המילים,סומכת רק על עצמי . המשך ערב נעים
ברור שאפשר...גייטל רייזל

במיוחד מספר...

אני, אם אני רואה משהו, שורה מאיזה ספר שמאוווווווד תופסת אותי ובדיוק אני במוזה שאם אני מוסיפה לזה עוד כמה משפטים יוצא לי שיר..אז אני כן לוקחת ומעתיקה לי ת'שורה הזאת, מספרים אבל, משירים אף פעם.
וגם זה, מספרים, מעולם לא יצא לי.
[מוזה? הרי תמיד יש. משבר כתיבה? מזה?! ]

נא לאאאאאא לפתוח דיון על הנהוגתי הפרועות.
תודה.
אז זהו... אני גם חושבת שלקחת רעיון\דימויים משירים-*תהילה*
לא נראה לי שזה בסדר...
זה ממש מורכב..גם אם אתה מאוד מזדהה.. זה עדיין דימויי של הכותב..אתה לא יכול להוסיף את זה לשירך.. זה לדעתי..

מספר זה יותר אימרה שאתה יכול לקחת את הרעיון שלו ולהוציא ממנו שיר וגם השמירה על זכויות היוצר זה יותר אם אתה לוקח איזה קטע שלם ולא על איזה מטאפורה או סתם משפט גאון..
ככה אני חושבת...






השיר שלי הלב צמא לשכינה והוא הלב צמא לאהבה גשמיתאנונימי (פותח)
כל בית המשפט הלב צמא
למרות ששני השיריםהפכים
עדיין הלב צמא מככב בכל השיר
לכן אני לומדת משגיאות למרות ששם השיר שלי הלב צמא לשכינה כתבתי אסתר +נגיד ישראל (שם בדוי )על שם השיר שלי הלב צמא לשכינה,לא צודק לקבל נזיפה הרי כתבתי אותו שותפף לכתיבה.גם של שיר הקודש,על זה לא נדון .לומדים מטעויות לא לסמוך על אף אחד אלא לאמת דברים בעצמך
למנהלי האתר וכן לכולם שלום !אנונימי (פותח)

שבוע טוב!
רציתי לשאול האם יש הגנה וזכות יוצרים על יצירות שמתפרסמות באתר?

כן. עפ"י חוקי התורה הקדושה.הביצה שהתחפשה
בס"ד

ולהבדיל, עפ"י חוקי מדינת ישראל. הזכות לקניין.
לא הבנתי איך החוק עובדאנונימי (פותח)
אם גנבו לך יצירה ומצאת הוכחה.יעקב רובין
יש לך את מלוא הלגיטימציה לתבוע אותו.
מה זאת אומרת?הביצה שהתחפשה
בס"ד

אסור להעתיק. נקודה.
יש לנו תורה שואמרת "לא תגנוב", ויש לנו מדינת ישראל שספר החוקים שלה נשתת- בין אם תרצה בין אם לא- על התורה.
וכך נאמר בספר המשפט:
"ב. קניין רוחני
היא הזכות של כל אדם על כל מחשבה, יצירה, תוצר, פרי מחשבה או תכנון שלו, זהו קניינו של האדם ולא ניתן לקחת אותו ממנו.

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות על הנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון, מחשבה, יצירה, המצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמא: לא למכונה אשר יוצרה לפי ההמצאה, אלא להמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה). זכויות יוצרים הינו תרגום לחקיקה של הזכות לקניין רוחני (מתוך אתר משרד המשפטים- רשם הפטנטים)"


מ.ש.ל
חסל.
אבל באתר חלק שמים שם בדוי אז אולי זה יתן לגיטימציהאנונימי (פותח)
להעתיק
הוכחה לא מי האדם, הוכחה שהיצירה שהוא לקח שלך..יעקב רובין
אך אני לא טיפשה, שיר עם שם בדוי באקום עם שם מקוריאנונימי (פותח)
מה האנשים טיפשים .
אושרית אוהב אמת
זה לא כל כך פשוט. יש פוסקים האומרים שאין קנין רוחני, כי כל דבר רוחני הוא נחלת הכלל. ואולי יש לומר שהזכות לפרסם דבר רוחני, שייכת רק ליוצר, אלא אם-כן נתן רשות מפורשת למישהו נוסף.
אפילו על סידור רשום זכויות יוצרים..יעקב רובין
ואני חשבתי שזכות היוצרים של אנשי הכנסת הגדולה אוהב אמת
זה על התפילה על אות הדפוס וכל מיני דברים כאלה.יעקב רובין
"מדינת ישראל שספר החוקים שלה נשתת.. על התורה"משתדל
אתמהה. ספר החוקים של המדינה נשתת על התורה.. הגיע המשיח ולא סיפרו לי?
מייסדי המדינה ניסו ליצור מדינה של שיוויוןהביצה שהתחפשה
בס"ד

וכבוד הדדי וסולידריות וכיוצב'.

אסור לרצוח, אסור לגנוב, אסור לאנוס, אסורים הרבה דברים [ברמת העיקרון]- וזו גם דרך התורה.
כאשר הערכים האלה מגיעים עם חיבור של קדושה, הם מחזיקים.
אבל הם לא.

[אוך, הסתבכתי.]
לא משנה.

אגב, לגבי השאלה שלך- משיח כאן.
מהי גניבה מגדירים על פי התורהמשתדל
ולא על פי חוקי המדינה שלצערינו לא הולכים על פיה.נראה לי שייתכן לאסור מצד דינא דמלכותא אך זה לא פשוט ועובדה שרבנים פוסקים בזה שונה מהחוק. בכל אופן להיתר ודאי שאין לסמוך על החוק. יום טוב!!
רבים האנשיםמילים נסתרות.
שםם יראו ש"אסור לגנוב" בחוקה של המדינה, ילכו לגביי זה, ולא משנה אם זה נכתב בתורה או לא.
ואם יש חוק של המדינה שאוסר משהו, אך התורה לא אוסרת אותו- אני אישית אלך על פיה המדינה.
אנחנו חיים פה? -אנחנו צריכים ללכת ע"פ חוקי המדינה.
וכשחוקי המדינה מתנגשים עם חוקי התורה? גם אז תלכי עהביצה שהתחפשה
בס"ד

עפ"י חוקי המדינה?
אנחנו בנים של הקב"ה? -אנחנו צריכים ללכת עפ"י חוקי תורה.
אז הולכים ע"פ חוקי התורה.מילים נסתרות.
אנחנו הבנים של הקב"ה, אבל אנחנו גם התושבים של המדינה. עלינו לפעול למען החוקים של שניהם.
רוב חוקי המדינה מבוססים על התורה יש זיפים לפה ולשםאנונימי (פותח)
אז כדאילכת על לפי התורה שמדיקת .
כתבתי פחות או יותר,הלואי והיה  מאה אחוז על תורהאנונימי (פותח)
אספר לכם סיפור שקרא לי ,הזמינו ממני שירי קודשאנונימי (פותח)
לזמר ש/שר את שירי חצי דיסק 4 שירים,שירי קודש ולא אומר איזה שירים מה שמותם ולא מי הזמר?כי זה לשון הרע, העסק שלי היהי עם האמרגן של הזמר דתי,והאמרגן היה דתי כמוני אך חיצוני לצערי ,וכשכתב בדיסק שמות שותפים ליצירות שלי שמות אחרים כשותפים לכתיבה כמובן שהגזל הביא אותי לשיאה ,ושירים שהושמעו בכל ערוצי הקודש מדובר לפני עשר שנים,פניתי אל האמרגן לא עזר וכבר 1000 דיסקים נמכרו בזיף של שמי בשירי פרי תבואתי פניתי לבית משפט בבני ברק לדין תורה,להראות לו כמה הוא דתי,לא הגיע ועוד פעם לא הגיע,טוב אין כוח לבתי משפט,אין להם שוטרים כמו בית משפט רגיל ,ראיתי שזה כך פניתי לאקו"ם לע"ד שלהם,ישר מכתב חריף קיבל 10,000 כנס + משפט על עוגמת נפש וכו,הפחד אחז בו שם טלית קטנה על גופו ואמר אחותי,תביני לא רציתי להבין כלום מלבד שיתקן תמעוות, חשב שבזה ישכניע אותי לרדת מהתביעה ,אמרתי לו שעם אחותי אני לא הולכת למכולת, עכשיו אם לא תיקח אותי להוצאה לאור של הדיסקים ותתקן שם לעיני,תשלם כנס ותביעה מחכהלך,הכל באותו יום עשה, ידע אין חוכמות יש שוטרים ויש בית משפט ולא כדאי לו להסתבך אז כך ,טוב עשיתי שתבעתי אותו לדין תורה,כי נהגתי כיהודיה גאה בתורה ,וכשאין כוח מספיק לתורה,כי אין מספיק תביעות דרך דין תורה,אין ברירה וחוזרים לבית משפט של מדינת ישראל ,המשך הצלחה בכל לכולם.
הזדהתי.אלכסנדר
חבל שכך היה אבל מהנסיון הזה אולי תלמדי וגם תלמדי אחרים לעשות חוזה מפורט כדי למנוע עגמת נפש.

ובאמת חבל שאין לדיינים את הכוח הדרוש להם להוציא לפועל פסקים.

בהצלחה.
בי משפט לפי דין תורה אם אדם לא מפחד מהחרמות ומצפצףאנונימי (פותח)
כי הואלא אדם אמיתידתי אז אין ברירה למחופס כדתי פונים לביתמשפט שחוק זכויות יוצרים שם חזק ומקל את עונשו ,גם בביתמשפט דין תורה כשהשנים מגיעים לבית משפט ולא אחד , אשמחלעזורלכל מישיפנה אלי בכיוון ספר ובכיוון שירה לזמרים,כי זה עולם לקל,יגעת ומצת תאמין , שבוע טוב וחודש טוב ומבורך ,
עולם המוסיקה עולם לא קל ,ספרות יותר קל,אבל צרייךאנונימי (פותח)
מימון להצליח ולא תמיד בטוח ההצלחה בספר ראשון
מסכים עם כל מילהאלכסנדראחרונה
הרבה אנשים חושבים ככה.
אני חושבת שיש...שרון כהן
אני חושבת שיש תכנון.. לא?
אם לא.. כידי לבדוק...
כולם....!!!!!אליעד.

שאלה שמציקה לי....... הרבה זמן...........

"המטרה" של האתר זה לתקן / לעודד את היצירה..!.?.!.?.!.?.!.?.!...

איך אפשר לתקן את היצירות אם מעלים לכאן רק את הטובות............??????????

אז העצה שלי...

זה שהיה פה מקום שלשם שולחים את כל מה שלא יתקבל....

למשך שבוע / שבועים, ושם יש אנשים + העורכים....

שיכתבו מה הבעייה ביצירה,

ומה צריך לשפר / למחוק / להוסיף..............ואחרי שבועים...

מוחקים ואומרים ליוצרים לתקן ולעלות....ללא"ת..

ככה זה היה אתר שבאמת עוזר...

מי שחולק אלי שיכתוב תגובה....

עלו* והצליחו......

אליעד.

*עלו לל"ת

 

על זה נאמר:ההיא מהחוף
בוקר טוב אליהו.
אז אני שמחה שאתה חושב, מרגיש ומנסה לתקן את הדרוש תיקון. זה מעולה וטוב. אבל כבר היה פורום כזה - והוא נסגר מחוסר ענין לציבור....
ניסינו כבר הרבה דברים והכל תלוי בשת"פ (והוא חסר במידה רבה) ולכן זה נפל בין שאר הדברים שניסינו.
וכן, אני חולקת עליך וחושבת שכן יש כאן מקום לשיפור, התקדמות ופירגון.
אם היינו מעלים הכל (ואנחנו מאוד לארג'ים איתכם) האתר היה הופך לאתר מגירה בו כל הדברים מצטברים בין אם טובים או לא. (ויש הסוברים שהוא כבר אתר מגירה).
אבל תמיד אתה יכול לעזור בתגובות שלך. לעזור לכוון, לשפר וסתם לומר מילה טובה. זה תמיד טוב ומועיל.
מה אני יגיד...אליעד.
אני מיואש...
כולכך חבל...
אל כול האתר הזה.....
ומה אני כבר יכול לעשות..
אני???
הקטן הזה שבקושי לצייר יודע....
תאום כונות.....
אבל זה כולכך קשה???
להכין את זה..??
אם לא ינסו לא יצליחו....
"למשך שבוע / שבועים," זה לא מגירה...זה עזרה..
ואני צריך עזרה...
למה אף אחד לא משתף..פעולה..
וזה גם תלוי בעורכים..
אני לא אומר שאם לא עושים כלום אבל אני אומר שיש לאם גם פשלות...
ואני לא הולך לרכל פה אל אנשים..
אבל יש לי הרבה דברים לומר....כולל אל העורכים..
ויש גם יצירות שניפסלות...בגלל הטעם של העורך...
וזה לא צריך להיות...
אפשר לקדם פה משו גדול..
אבל אני צריך עזרה..
וכבר דיברתי אם יעקוב...
אל סדנות...
אבל אין פה אנשים שרוצים ליתקדם....
לגדול..
וזה חבל..
אם יש פה קבוצה של 7 אפילו זה היה טוב..
אבל אחד שבן 14 בקושי..
זה לא יעזור...
ואפשר גם לדבר אם שמעון שיצרף את היצירות המובחרות...
לבין הטיפות...
טוב..
ניראה לי ששפחתי מספיק לבנתים...
עלו והצליחו...
אליעד..
שנידבק מי .....נקודות....
ביי...

ואם כבר מדברים על בין הטיפות,יהודה ו.
למישהו יש מושג מה שלומו?
יצא גיליון ראשון שלו לפני שנה בערך, ומאז ככל הידוע לי הוא עדיין גם האחרון.
?
מצטרף לשאלה של יהודה...חיים ביטון
(וואו!)
זה בדיוק מה שנעשה בשירשפוראלכסנדר
מעלים לכאן שיר וכולם משפרים אותו.

כבר עשו את זה חמשה יוצרים ואני מתוכם וכולם קיבלו תגובות נהדרות.

תעשה את זה גם.

מעלים כאן בפורום יצירה וכולם משפרים לך אותם.

בדוק בבקשה בדפים האחרונים של הפורום ותגלה שה'עסק' הזה פעיל.

אבל ..אליעד.
אני לא חושב שזה המקום..

צריך משו שעותמתית זה מגיע...

לי כבר נימעס מלעלות לפורום...

האמת שגם ללא"ת זה משעמם..

אני לא מרביח כלום מיזה חוץ מי כמה "מחמאות" זה לא מה שאני מחפס...

באמת אני רוצה עזרה ביצירה...

ולא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא "מחמאות"...

ואיך אני יכול לקבל עזרה ביצירה שלא מקבלים אותה...חוץ מהטובות..........

באמת יש פה רעיון אדירררר... האתר... זה ממש יכול לעזור לאנשים קשרונים..

ויש פה כאלה הרבה...וחבל ...

שזה לא מספיק מנוצל...

עלו והצליחו..

אליעד.
אבל ..אליעד.
אני לא חושב שזה המקום..

צריך משו שעותמתית זה מגיע...

לי כבר נימעס מלעלות לפורום...

האמת שגם ללא"ת זה משעמם..

אני לא מרביח כלום מיזה חוץ מי כמה "מחמאות" זה לא מה שאני מחפס...

באמת אני רוצה עזרה ביצירה...

ולא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא "מחמאות"...

ואיך אני יכול לקבל עזרה ביצירה שלא מקבלים אותה...חוץ מהטובות..........

באמת יש פה רעיון אדירררר... האתר... זה ממש יכול לעזור לאנשים קשרונים..

ויש פה כאלה הרבה...וחבל ...

שזה לא מספיק מנוצל...

עלו והצליחו..

אליעד.
למה לחפור?!שירושקי
אופס....חחח..אליעד.
אליעד לא קצת הגזמתה?שרון כהן
כמה פעמים אותה הודעה!!
לא יודע..אליעד.
?שרון כהן
אתה לא יודע??
ז-ה-י-ר-ו-ת נצל''ש...חיים ביטון
(תעשו את זה במקום אחר פליז..)
אני לא מסכימה איתך..פגזניקית גאה!
כי כל קטע שנפסל- שולחים מסר, עם תגובה- למה הוא נפסל.
וככה אתה יכול לשפר.
לא כולם חייבים לסבול מהטעויות שלנו.
מנסיון..

אביה, עם כינוי בדוי.
אני דווקא כן מסכים!בנדא מצוי!!
ישנם אנשים שצריכים יותר מדעה אחת(של העורך) איך לתקן לפעמים יש התלבטות וככה כשאתה מעלה יצירה שלא כל כך טובה ואנשים באים מכל הלב והנשמה ומאירים את פניו של היוצר בעצות איך ומה לעשות ככה זה יקדם אותו פי אלף!
ולגבי מה שאמרו שאפשר להעלות לפורום אני חושב שלא כדאי להעלות לפורום אלא לעשות מקום בללא תולעים של עזרא או תיקון יצירות!
לגבי יצירות מגירה אלו לא יהיו כי אחרי שבועיים הם נמחקות!
זו דעתי!
נ.ב.
כדאי לנסות את זה אם זה יצליח ויקדם את היצירה ויעשה טוב לאנשים הרווחנו פעמים אם לא יצליח לפחות ניסינו!
הקפצה......חשוב!בנדא מצוי!!
טוב..מי עוזר ליאליעד.
אני צריך עזרה ב..לנסות לערים פה משו...
טוב..אני כבר יהביר במס"רש...
אליעד, השאלה האמיתית היאיהודה ו.אחרונה
האם בהערות ובפידבקים שקיבלת - השתמשת? האם למדת מהערות שקבלו יוצרים אחרים? האם ניסית באמת ללמוד?

אתה לא צריך לענות על השאלה הזו לי, אלא לעצמך. אם אתה חושב שהתשובה היא חיובית - אנא שלח לי מסרישי ואני אנסה לומר לך מה אתה יכול לעשות בשביל להשתפר.
שלום לכולם..בת שמש

אני צריכה עזרה..

אני כותבת איזשהו סיפור על הפרעות אכילה וזקוקה לקצת יותר פרטים...

אם למישהו יש קרוב/ חבר/ סתם מכר, שמבין בדברים האלה, אני אשמח אם הוא יביא לי את הטלפון שלו...
[או, לחילופין- אם מישהו מכיר אתר מקצועי שמדבר על זה.. לא שטויות שילדם כותבים..]

תודה מראש!

יש כ"כ הרבה חומר ברשת...ההיא מהחוף
חיפשת שם?
לכי תקראי הרבה חומר על זה - ותראי איך הרמה בסיפור שלך עולה.
באחריות.
מכיוון המטפלים, המורים, החברים, האחים, המופרע בעצמו..
ני לא צריכה גישות של אנשים.בת שמש
רק מידע ענייני.
[לדוג', האם למישהי שהיתה בולימית וחזרה לעצמה יש סיכוי "טוב" יותר להפיל בלידה?]
גם זה יש שם.. והרבה.ההיא מהחוף
הבעיה היא שלי יש שאלות ספציפיות,בת שמש
ואת זה אין שם כ"F.
[חיפשתי- לא מצאתי..]
את זה ראית?ההיא מהחוף
יש שם כמה דברים שנוגעים אליך.
http://www.nofitcenter.com/Site/article/main.asp
תודה.בת שמשאחרונה
שאלה.שירושקי

אני הרבה זמן חושבת...

מזה מונולוג?!

ניסיתי לקרוא "מונולוגים" ועדיים לא מצאתי תשובה...

מישו יכול לעזור לי?

תודה ולילה קסום!!

אוףףף!!!!!!חיים ביטון

אנשים!!! תתחילו להשקיע בעצמכם לפני שאתם מעלים לפה שאלות כאלה!!!

בסיס שבבסיס ויקי: |חברתינו הנאמנה...|

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92

אוי מאיי גאש!!!

אוי אוי אוי..שירושקי
אני לא עד כדי כך חסרת חיים... כדי לבדוק ב--ו-י-ק-י-פ-ד-י-ה!!!!!!!
חחח...
ותודה לכוולם=]]
אם את רוצה לבדוק משהו,מילים נסתרות.
ונכנסת לאתר שמיועד לבדיקת דברים, את לא נקראת חסרת חיים. בכלל לא.
כמו שטליש אמרהאדרת
מונולוג זה למעשה חד-שיח, אדם המשוחח בינו לבין עצמו.
להבדיל מ"דיאלוג" - דו-שיח. שיחה בין שני אנשים.
הממ...גייטל רייזלאחרונה
מונולוג, ענו לך...
מה שרציתי להגיב זה-
פירסומיישין!!!!!!!!!! קבלייייייייי!!!

~יש לי בכרם שני מונולוגים..~
סוף פירסום.

[לא היה נורא, נכון?!]

את מוזמנת לקרוא..חחח...[הממ וגם אתה/את, אתם/אתן..:-p]

קישוריישין? טוב, הפעירות שלי לא מגיעה לכאלה מימדים גבוהים....

[יאוו הפורום הזה נהיה פעיל...סחטייניישין *חבריקויים...]

*חברים.


תולעים יקרים! יו_יו
עבר עריכה על ידי יו_יו בתאריך ט"ז תשרי תשס"ט 01:26
עבר עריכה על ידי יו_יו בתאריך ט"ו תשרי תשס"ט 20:14

מועדים לשמחה!

רק רציתי להגיד תודה על התקופה הנפלאה בה ישבתי אתכם פה, באתר.

נהנתי כמעט מכל רגע,

הגעתי לכאן לפני יותר מחצי שנה במטרה לנסות לקדם את האתר, נכנסתי לתפקידי כעורך ויזואלי- צילומים ועיבודי מחשב.

נהנתי מהתפקיד, ומהקשר שיצרתי עם חלק מחברי האתר.

כחלק מתפקידי כעורך נאלצתי לפעמים גם לפסול תמונות, היו שקיבלו את הפסילה בצורה יפה ובוגרת, והיו כאלה ש'בכו' בצורה דיי תינוקית, ולא קיבלו את הערתי או את החלטתי.

אני חושב שיש כאן יוצרים מסויימים שלא כל כך בנויים עדיין לקבל ביקורת בונה, אלא בנויים רק לקבל מחמאות ו"פוצ'י מוצ'י". זה דבר שמאוד הפריע לי בתפקידי א.עורך. ב.לקדם את התחום הויזואלי באתר.

בשביל להתקדם צריך לעבור הרבה מחשולים ותחנות. אחד המכשולים הוא קבלת ביקורת. גם אני עברתי אותו, וזה קשה, וזה לפעמים פוגע. אני יודע!

אבל עד היום (וגם היום) אני מודה על כך לכל האנשים שצפו בתמונות שלי וביקרו אותם.

הרגשתי לא מעט שיש פה את החבר'ה שאכן רוצים לקבל ביקורת ולהתקדם, ויש מצד שני את החבר'ה שעדיין מחפשים רק מחמאות וליטופים, ואין להם שום מטרה להתקדם ולקדם את האתר.

אני חושב שכן הצלחתי לקחת את עצמנו- כאתר- צעד אחד קדימה, אבל לאחרונה אני מרגיש שזה לא מספיק להתקדם צעד אחד כה קטן בחצי שנה, במיוחד שמדובר באתר חי ונושם.

יש פה אנשים מקסימים, למרות שהיו מדיי פעם קשיים- אני מסכם את התקופה הזו כתקופה טובה.

הרגשתי שהתפתחתי בזכותכם ובזכות התפקיד- לא מעט,

אז קודם כל תודה לכם!

ועוד כמה תודות חשובות מאוד:

ל"ההיא מהחוף" שהביאה אותי לאתר וליוותה אותי לאורך  כל הדרך!

למשה היקר! שתמיד היה ועזר ותמך!

ליעקב! שהכניס אותי לתפקיד והיה עירני לאורך כל הדרך.

לשירה, בת מלך, ארגמן, ונדליסטית ואריה- העורכים היקרים שליוו גם הם!

וסליחה אם שכחתי מישהו...

 

כרגע אנחנו עוד לא חושפים בפניכם את העורך החדש עד להודעה חדשה. תישארו במתח

 

והבהרה-

אני לא עוזב!

אני נשאר פה, אני רק יוצא מניהול הפורום ומעריכה.

מוזמנים לכתוב מסרים, שיחות אישיות, תגובות פה וכו'...

 

אוהב,

יוחאי

מהדלת הזו לא ניתן לך לעזוב לגמרי.יעקב רובין
תודה על הכל.
י'וחאי!הסנה-בוער
בס"ד
המון המון תודה, על הכל!
האתר עלה המון, אנחנו עלינו,
עזרת לנו, העשרת אותנו, הוספת ובנית.
עלה והצלח,
ושלא תעיז להפסיק להעלות יצירות...
תודה, יוחאי.הביצה שהתחפשה
בס"ד

[מזל שכתבת את ההברה בסוף.
חשבתי שגם אתה נפגעת בדרך כל-שהיא מאיתנו...]

חג-שמח ומועדים לשמחה!
אמממממממ...אליעד.
א) תודה שעזרתה...לי .....בצילום... אם אתה בכלל זוכר......אם לא (תגיד לי אני יזכיר)

ב) תודה אל כול התגובות הבונות....השכ'רה בונות כי אם עזרו לי לבנות את אצמי..בצילום...

ג) אני ממש במתח...אני מקווה שהיה מישו..ניראה לי שאני יודע מיזה..!?!

ד) ואתה ממשיך לעלות תמונות ברור....(זה פקודה...)

ה) טוב..בהצלחה .....במכום אחר....(אם זה בישיבה או ב...)

ו ).............................

אליעד.


יוחאי-שירה חדשה
בס"ד.

תודה על תקופה מדהימה.
היה ממש טוב להיות איתך בצוות, יש לך המון מה לתת.

ובעיקר תודה על כל מה שעשית באתר עצמו.
העלת את הרמה הויזואלית באתר לרף גבוה ממה שהיה עד עכשיו.
אז תודה על העריכה, התגובות הבונות, ובעיקר על הדוגמא האישית...

המון ב"הצלחה בהמשך דרכך!
שירה.

חייבת להגיד!!שרון כהן
אומנם אני ממש לא בקטע של תמונות ועיבוד מחשב..
אני יותר בקטע של הסיפורת..
ואני רוצה להגיד שמי שכתב מעבל ל.. "מהמם!!" וכתב לי באמת ביקורת בונה זה הכי עזר!!
וזה מה שמקדם ומשפר!! ומהמם צריל גם..זה נותן עידוד להמשיך.. אבל זה לא מקדם מעבר לזה.. ומי שלא מבין את זה..אולי לא מתאים לו להיות באתר... שיכתוב למגירה וזהו..(בלי לפגוע אבל מה אנשים מצפים?? כשזה מגיע לקהל ברור שאנשים שיגידו לך בקורת!!)
תודהישראל ש
ומסכימים איתך בכל מילה
ותודה ליוחי!!שרון כהן
למרות שלא הכרתי אותך... כי אני ממש לא מבינה בתצלום!! (חוץ מלצלם בטיול שנתי אני ממש לא נוגעת במצלמה..)
*יוחאי התכוונת...הביצה שהתחפשה
כתבתי מהר.. \מסמיקה...\שרון כהן
יוחאי!משה
ישר כח על הזמן שלך כאן. ניכר היה כי תרמת רבות, גם כיוצר וגם כאיש צוות.


שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך ו...תודה על הכל


משה
בשם ההנהלה והעובדים - ערוץ 7.
=9חיים ביטון
מצטרף למעל'ים...
תודה גם לך!ארגמן
סליחה שהייתי קצת קשה כלפיך בהתחלה...
יישר-כוח על ההשקעה והאכפתיות.
יוחאי יוחאי יוחאי... (:בת מלך
אופס. ההודעה נשלחה ללא תוכן...בת מלך
בעזרתו יתברך נאמין באמת

יוחאי,
רק אודה לך באמת על המון השקעה וזמן ואיכות וטוב.
וכמובן על הכיף שהי'ה להיות אתך בצוות, לשעבר.

אני סומכת עליך,
המון הצלחה בהמשך בכל בחירה שתעשה,
שהי"ת יהי'ה אתך תמיד. קרוב(:

נפגש בשמחות!
ושוב תודה על כל מיני דברים שמסתכמים בהמון חוויות ושמחה.
אל תעז לאבד שמץ משמחת החיים שבך;)
יוחאי,ציר 60
תודה רבה על תקופה של השקעה שהקפיצה את כולנו בכמה רמות מעלה,
עכשיו אתה פנוי ואין לך תירוץ שלא להפציץ אותנו בתמונות איכותיות שעוד לא נראו כמותן..
יישר כח על הכל!
עורך יקר שלום.ההיא מהחוף
אם ברצונך להצטרף לאתר אנא הקש אחת.
אם ברצונך לקדמו - הקש שתיים.
אם ברצונך לעזוב - אנא המתן ותענה לפי התור, תודה.


סתם. יוחאי!
א. תודה על הכל - באמת באמת ואתה יודע שיש הרבה על מה להודות, אני חייבת לציין שהבחירה שלך באתר והרצון שלך להתמודד עם הכל לימדה אותי הרהב דברים. אז תודה.
ב. המעשה של להביא אותך לאתר היה אחד הדברים הטובים שקרו כאן - אז באמת יישר כח גדול על האומץ, היוזמה, הבגרות, האחריות וכל השאר.

ולפני שזה ישמע כמו הספד רק נאמר תודה...!!


ועוד משהו ליוצרנו היקרים:
אם עד עכשיו חשבתם שיוחאי היה קשוח תתכוננו נפשית לזה שנהיה קצת יותר קשוחים (בכל התחום הויזואלי). כי מכיתה א' צריך לעלות לב' גם אם זה דורש עוד קצת ש.ב. ...
אז עכשיו יוחאי היה קשוח? היה סבלן.. אוהו כמה סבלן. אז אל תגידו שלא אמרו - תתכוננו.

ועל הבחירה של העורך?? מברוק!! היא מעולה! באמת. אני שמחתי בה מאוד.
מתח? לא נורא, זה עושה שרירים ללב....

חג שמח!!
אוהו(:-בועה-
יוחאי,
תודה לך. על הכול..
עלה והצלח בהשך דרכך.
מי ייתן והקב"ה יישלם שכרך..

עלה והצלח!
חג שמח..

תודה רבה!פעימה
בס"ד

אשריך!
יוחאי --מיטל!
תודה רבה על כל מה שעשית למעננו באתר המדהים הזה...
נשמח [אני לפחות...] לראות את התמונותיך וגם את הערותיך והארותיך [...]
בהצלחה!
תודה ענקית!ruthi
למרות שכמעט לא העליתי תמונות, ולמרות שיותר נפסלו לי משאושרו...
על ההשקעה, הסבלנות, ההסברים, ההארות... הכל... שוב תודה!
ברכה והצלחה.גייטל רייזלאחרונה
מה דעתכם..משתדל

בנאלי מדיי? חסר עלילה? ומה על סגנון הכתיבה.. אשמח להערות..

מסתכל בפלאפון, "שיחה שלא נענתה" מביט במספר בסקרנות,

מרדכי הופמן?  לא דיברתי איתו מאז שהתחתן?! מעניין מה הוא רוצה?

אבל האמת היא שאני יודע טוב טוב מה הוא רוצה.. עוד לא חזרתי אליו אבל אני יכול כבר לדמיין את השיחה:

שלום יוסף מה מצב? אתה פנוי? פשוט אני ואשתי ישבנו וחשבנו ופתאום עלה לנו השם שלך..

"ולמה נראה לכם שזה שייך?" אני שואל.  פשוט אשתי אמרה שהיא רוצה מישהו שישב וילמד אבל לא "כבד" אתה יודע אז חשבנו עליך..עונה.  ממש כפפה ליד מגחך בליבי..

כמה שיחות כאלה כבר עברתי? מהרהר ביני לבין עצמי, ומה אם אין לי כבר כח? ונזכר אין אופציה כזאת.. חייבים להמשיך, כי מה? עוד חודש יהיה כח?

מתארגן מתלבש מציץ למראה וזז לתפוס את האוטובוס הקרוב..5 דקות של ביישנות, הקרח מתחיל להשבר והנה מתחילה לה שיחה קולחת, פעם בדקה שתיים בדיחה טובה..כרגיל, אין בעיות מיוחדות. "יש לה חיוך מתוק" חושב ביני לבין עצמי, אולי הפעם זה ילך, חוזר לישיבה, נשכב לישון.

יום אחרי: מתקשר, שיחה זורמת:

<מה את אומרת?באמת?הסרט האהוב עלייך בת הים הקטנה? קשה למצא בנות כאלה, אני אומר לך מניסיון בדקתי הרבה[הרבה מאוד מגחך בעצב לעצמי] גם בשבילי זה נחשב אחד הסרטים האהובים.

<ביני"ש משיעור ו' עליך לא הייתי מאמינה...צחוק.

ומשם עברנו לכמה נושאים רציניים:

<אתה צודק תורה זה חשוב אבל מה עם צבא?

ועונה תשובה ארוכה ומנומקת שיוצאת לי מהפה כמו תפילה בלי להתכוון, בלי לשים לב למילים, כי גם הם  ממש כמו תפילה שגורים על פי.. כמה פעמים אמרתי אותם כבר? סופר,כואב, כמעט בוכה אבל מתאפק..

לרובוט הפכתי חושב ביני לבין עצמי, "רובוט יציאות" .. האם יש לזה סוף? מסיים את השיחה בתחושה לא טובה..

הולך לחדר, חבר חדר צעיר מסתכל עליי.. אומר: "שוב פעם "דייט" לא טובה? אני חושב שאני במקומך הייתי לוקח הכל אחרת, פוגשים אנשים, רואים עולם אפשר ממש להנות מזה, אני יודע שאני אהנה מזה". נכנס למיטה עם הבגדים, אין לי כח להחליף, מתכרבל בשמיכה ואומר "הלוואי, הלוואי שבאמת כך יהיה לך" אך קשה לי באמת להתכוון לזה.. נרדם.

 

כמה דברים..שרון כהן
קצת מבולבל כל כך חסר במילים... נראה שיש לסיפור המשך וזה לא נגמר ככה. חבל שלא הבאתה את כול הסיפור. ואם הסיפור נגמר ככה חבל שלא תארתה יותר על השיחות עם החבר וישתו... פשוט חסר בסברים יש הרבה חורים לטעמי. מהיר מידי לא הצלחתי להכנס בדיוק לסיטאציה! על מה בדיוק אתה מתכוון..
סה"כ מאוד יפה...(על תעלב תאמין לי שלי זה יותר גרוע!! חח) מאוד רלוונטי ועכשיו כל הכבוד!!
תחכה עוד כמה ימים יבואו עוד תגובות, תגובות יותר ברורות משלי...
מקווה שעזרתי לך...
לילה טוב.
שרון
ביעקרון בכוונה כתבתי את זה בצורה מהירה..משתדל
ולא התעכבתי על פרטים, להעברת התחושה שהכל רץ מהר מידי כמו סרט נע גםלגיבור העלילה, הסיפור חיצוני ומהיר, ואין חוויותיות.. אשמח לעוד תגובות!!
אין כאן סיפור.בת שמש
לא סיפור מהיר מדי ולא כלום.
לסיפור צריכה להיות עלילה, גם אם מאוד מאוד קלושה. פה אין עלילה.
אולי מונולוג. סיפור זה לא.
[זה לא אומר שזה לא טוב. לא דיברתי על זה.]
באמת זה לא סיפור,משתדל
אבל זה גם לא מונולוג, לא יודע איך לקרא לזה.. זה לא אמור להביא עלילה אלא תחושה... המטרה הייתה לא להכנס לשום פרט בעלילה אלא לרחף עליו מלמעלה..
יעעע...גייטל רייזלאחרונה
יש לציין שהכתיבה שלך טובה ומאוד מעניינת!
קצר..אבל אני אוהבת את הכתיבה הזאת, תעשה ארוווך ..
הצעות לשיפור שירשרון כהן

המסע/ שרון כהן (יש לזה שם!!)

לא יכול להיות שזה חלף.

המסע הזה.

כמו האביב והסתו.

ורק הדממה גורמת לי לחשוב

שהחיים מתחילים רק עכשיו.

להבין את עצמי

להבין את האחר

ולהבין בעיקר את האהבה.

באופן כלליאלכסנדראחרונה
הרעיון יפה ומחורז טוב.

השורה האחרונה לא משתלבת לי בשום אופן אולי צריך סגנון אחר.

באופו כללי חסר כאן הבנה מסוימת כדי שהקורא יוכל להבין על את המסע שגרם לך שהחיים נגמרו ושעל ידי הדממה הבנת שהם בעצם כאן.

לדעתי, תיקונים קלים מאוד ייטיבו עם השיר הזה והוא יהיה מוצלח מביוחד כמו יתר השירים שכבר פורסמו.

בהצלחה.
מילות פרדה!!שרון כהן

אני חייבת להודות שיום אחד זה נפל עלי... אבל, החלטתי ואני ע-ו-ז-ב-ת!! אני חושבת שבמקרה הזה אני אתגעגע אליכם יותר מאשר אתם תגעגעו אלי...כי, אני אוהבת לכתוב... מכתה ח' החלום שלי זה להות סופרת..(עלק!!) אז סיבת עזיבתי זו אי יכולתי לכתוב..כמו שסבתי תמיד אומרת: "יש אנשים שנולדו לכתוב ויש אנשים... שלא."

אני יודעת שהייתם נחמדים ואדיבים... אבל אני באמת גרוע בזה!!לפחות 5 אנשים אמרו לי את זה היום... ואימא שלי אמרה לי פעם: "אם משהו אחד מעיר לך על חולצה שאת מאוד אוהבת.. תגידי לו שיעוף.. אבל אם זו קבוצה... כידי שתחשבי ברצינות..." אז אני לא יכולה בלי לומר כמה תודות!!

תודה ליעקוב עזרתה לי המון!! בכול התחומים... שירה וסיפורת..ובכלל למידתי ממך המון.. את המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא רק מה שיש בו" למדתי ממך!!

תודה למשה על הסבלנות שיש לו למרות כל העומס! משה אני מעריכה אותך על זה! כול הכבוד!!

גם לההיא מהחוף תודה רבה רבה!! (אבל פעם הבאה שאת מקבלת אחת כמוני.. אל תאשרי לה את היצרות חחח...)

ארגמן! אין עלייך את פשוט נשמה!! יש לך כח להסתכל באינטרנט רק בשביל איזו ילדה אומללה שצועקת הצילו!!(חח) תודה רבה רבה!

גילבוע נשמתי! אין עליך! עצוב לי לעזוב אותך... כן בעיקר אותך!! למדת אותי להאמין בעצמי.. והתקדם ולפרוח..( עכשיו תורך!!)

לרות 21 תודה תודה!! על שעות של דיבורים ודיבורים! על הזמן שהקדשת לי בזמן שיכלת לישון...

לטליש אין מצב שאני אשכח אותך!! חייבת לך המון!!(רק את יודעת כמה...)

לחיים ביטון תודה על התגובות הבנות!! קבל 10!! חח(אני כנראה לא ארד מזה...)

לבת שמש, תודה על התגובה והכנות... תודה..

מיסטר דום.. פשוט לא יכולתי שלא להזכיר אותה!! תהנה מהחיים והתהיה תמיד שמח טוב!

ולכול מי ששחכתי.. סליחה מראש.. בשעה כזו נראה אותכם!! חח

אני באמת התגעגע!! זה אתר ביתי וחם כל כך!! חבל לי לעזוב...

התגעגע הרבה לכולם...

אז יאללה ביי

שרון

 

אני חושבת שאת קצת-הרבהגייטל רייזל
מגזימה. לעזוב ת'אתר? ועוד עם הודעה כזאת כאילו ניתקו את כל המחשבים בעולם מהאינטרנט, וזהו. פרידה ממש.

אז ככה, אם זה החלום שלך לכתוב, את תנסי, שוב ושוב, ולא עוזבים בגלל כך!
"סיבת עזיבתי אי יכולת לכתוב"-יש כאלה שנולדים עם זה, נכון כישרון מולד של כתיבה. ויש אלה שלא, ומטפחים את זה, ואת יודעת, שרון, שדווקא הסוג השני בעיני ראויים יותר להערכה, כי הם משקיעים, מנסים ולא מתייאשים.

את יכולה להיות בסוג השני אם רק לא תתיאשי, ולא תעשי עכשיו הודעה דרמטית של עזיבה..

ובכלל, תמיד אפשר להיות פה. באתר. להגיב, להשתתף בפורום, כך שאני באמת לא מבינה למה לכתוב הודעה כ"כ דרמתית..

יש עוד תחומים ביצירה חוץ מפרוזה שאת יכולה להמשיך ליטול בהם חלק.

בקיצור, נראה לי שההודעה שלך לא נכתבה במיוחד במחשבה עמוקה..

אוהבת,
תהילה.
ואווווווווווווווו..............אליעד.
עבר עריכה על ידי יעקב רובין בתאריך י"ח תשרי תשס"ט 10:11

זה היה מוזר,
את מיתלוננת שאת לא יודעת לכתוב??????????..
סתקלי אליייייייייייייייי.......
ניראה לך שלי קל??????
אפילו סתם הודע כאן אני לא מצליך לכתוב.......
זה קשה אבל שווה.....
האמת שבניסוך של ספרים אני דיי טוב....(כי עבדתי אל זה...)
זה כמעט בלתי אפשרי....
אבל זה ":-כמעט-:" בלתי.....
ושוב זה קשה אבל שווה.....
עכשו בקשר...."יש אנשים שנולדו לכתוב ויש אנשים... שלא."
זה לא ככה, ממש לא....
יש אנשים שנולדו אם כישרון ויש אנשים... שלא......
אבל אפשר גם לעבוד אל זה ולהצליח......
"אני לא אומר שזה קל אני אומר שזה הפשרי"
כדייייייייייייי שתנסי......זה שווה אבל.....
טוב....
מי פה זה כבר אחלתה שלך.....
אלו והצליחו...............

אליעד.
לאלעדאנונימי (פותח)
תסתכלי כותבים עם כ' ולא עם ק'...
חחח
.....שרן בר לבאליעד.
לא אלעד...אליעד...כמו שלא שרן ..שירן..
חחחשרון כהןאחרונה
מצטרף...חיים ביטון
ממש.
מקווה שלא אמרת את המילה האחרונה... דווקא הסיפורים שלך טובים מפעם לפעם(!!!) (אמרתי את זה פעם ..לא?).
די חבל...
דווקא כן נראה שיש לך כישרון... + .

ואם את באמת סגורה על עצמך - אז בהצלחה...
לא כדאי לךדמוסתנס
דווקא קראתי את הסיפור האחרון שלך (ההוא עם הסמים) והוא יפה מאוד. נכון, את עדיין לא ... (מלא את החסר) אבל זה היה יפה, וחבל אם תעזבי את האתר בגלל שאת קצת מבולבלת מכל מיני תגובות של אנשים.
מצטרפת.ההיא מהחוף
ובחירה שלך אם להקשיב לה או לא.
ואני אומריהודה ו.
אם את באמת שואפת להיות סופרת - תמשיכי.
אבל אין מה לעשות [וזו אחת הבעיות הגדולות באתרי היצירה האינטרנטיים] - לא כל אחד צריך ויכול להיות סופר, ואם נדייק יותר - אחוז קטנטנטן מכלל האוכלוסיה נועד להיות כזה.
צריך לדעת לוותר [אם זה יעודד אותך, גם אני וויתרתי. זה לא אומר שאני לא כותב לעצמי או למגירה, אבל על הרעיון של להיות משורר ממש וויתרתי. רק שעשיתי זאת בלי להודיע וליצור טררררם.].

שבת שלום!
טעות.אלכסנדר
בתור אחת שסיסמתה היא "לא לישון לעשות" היית צריכה לדעת שכך לומדים וכל מתקדמים.
יש לך יצירות טובות ופוטנציאל.
דווקא בכזה אתר- אם את באמת יכולה לשמוע ביקורת- תוכלי להתקדם ולהיות מקצועית במהלך הזמן.
את עוד לא בת שמונים נכון? משתבחים עם השנים.
בכל אופן בהצלחה בדרך שבחרת וחג שמח.
בקשר לשרון...אנונימי (פותח)
אף אחד מאיתנו לא מושלם..
תמיד צריך להתקדם... אם את אומרת שאת באמת אוהבת את הכתיבה וחולמת לכתוב... תמשיכי!! על תוותרי לעצמך!!
תכתבי ותתיעצי עם אנשים שמבינים ויכולים לתת לך הסבר..
אני גם לפעמים מרגישה שיש כאן אנשים שנותנים בקורת בלי לדעת בכלל בנושא וזה מיאש...
או אנשים שאמרים כאן דברים לא נעימים וכלל לא נכונים... אל תקשיבי להם... תקשיבי למה שאת רוצה לעשות..
ויהודה... אוומנם משוררים יש הרבה סופרים יש פחות.. במיוחד בעדן שלנו... וחוץ מיזה תמיד אפשר להיות בתוך הקומץ הקטן הזה... אם באמת רוצים ומשקיעים!!!
לא, לא מסכימה.E.B.
מה נראה לך ברור שאת לא יכולה ככה לעזוב!
מה זאת אומרת 'עוזבת'?הנשר
ועוד בגלל שאת חושבת שאת לא יודעת לכתוב??!!
אם את אוהבת את זה, תנסי עוד ועוד, ואם את ממש בהחלטה של להפסיק לכתוב למה לעזוב פה??
תישארי, תגיבי, וכמובן אם תאהבי משהו שכתבת, תעלי לפה!
וחוץ מזה יש פה עוד הרבה קטוגריות, תנסי.
אבל את לא עוזבת.
אין מצב.
הנשר
תודה לכם!!שרון כהן
אין עליכם!! כבר אמרתי את זה??
ממש תודה על התגובות שלכם!!
לא יכולתי לעזוב את האתר הזה!!(הרי אמרתי שאני התגעגע!!)
תודה רבה לכולם..אבל נראה לי שבכול זאת בזמן הקרוב אני לא אשלח יצרות...
חג"ש
שרון
הודעה לכלל היוצרים/ות.יעקב רובין
עבר עריכה על ידי יעקב רובין בתאריך כ"ג תשרי תשס"ט 15:38

בס"ד

כיוון שבכל בוקר תמיד פעמיים ושלושה שואלים.
יצירה המתקבלת למערכת מחכה עד שיגיע עורך,
זה יכול לקחת יום או יומיים ויותר וגם חמישה רגעים,
וייתכן שיש שיקולים מעבר כמו שאלה של תזמון החלפות כל היצירות בדף הבית בבת אחת.

יעקב.

[ונא לא לחזור על השאלה בפורום, אם היצירה לא תיכנס בכל מקרה,
 תקבלו הודעה בנושא]

שלום שמי ניבה ואני חדשה באתר אודה לכם על עזרתכםאנונימי (פותח)
ברוכה הבאה ניבה אשמח לעזור במידה ותתקשי בהצלחהאנונימי (פותח)
ברוכה הבאהאלכסנדראחרונה
באיזה תחומים את צריכה עזרה?

כולם כאן עוזרים זה לזה בכל עניין.

חורף נעים.
שאלה:מתי אני יודע אם השיר שלי הולך להתקבל או לא?משתדל
אי אפשר לדעת. אבל אפשר לנסות.ההיא מהחוףאחרונה
מותר / אסור לאייר בחוה"מ ?אור77

מועדים לשמחה!

האם מישהוא יודע אם מותר לצייר/לאייר(יותר נכון..) בחול המועד?

אודה לתשובות הלכתיות.

2 תשובותפינגווין
האם מותר לצייר בחול המועד? הרה"ג זלמן מלמד שליט"א

שאלה:
אני לומדת אמנות, האם מותר לי לצייר בחול המועד לצורך לימודים או בשביל עצמי?

תשובה:
ציור הוא מלאכה ומלאכות הותרו בחול המועד לצורך המועד, לצורך דבר האבד או לצורך מצווה. אמנם גם התירו לכתוב אגרת שלום לחבירו בקצת שינוי שעושים בראש האיגרת וגם ציור אולי בכלל זה ואפשר לצייר ולשלוח, אבל מה שאינו בגדרי הכללים שאמרנו לעיל, אסור בחול המועד.





האם מותר לצייר בחול המועד? הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
האם אפשר להתיר ציור בחול המועד כמו נגינה? יש היתר במקרה והציורים יזרקו לאחר החג? העניין מאוד חשוב לי.

תשובה:
ציור דינו ככתיבה. אסור לכתוב במועד אלא לצורך מיוחד.
ייתכן שרישום חלקי ומרושל לצורך יהיה מותר כמו כתיבה בדרך זו, אלא שלשם כך צריך לברר יותר מהו הצורך ומהו רישום חלקי ומרושל.
תשובה שלי:חיים ביטון
זה לא נראה לי |לעשירות דעתי| מתאים לפורום הנ''ל...
אשמח אם תפנה אותי לפורום המתאיםאור77
מצטערת על החדירה לפורום לא מתאים...
תודה על התשובה.אור77אחרונה
חג שמח לכל בית ישראל. ופיתקא טבא!
והנה זה בא...!!ההיא מהחוף
איזה אדירים אתם!!!!!!! בהצלחה ממש!!!!!!!!הביצה שהתחפשה
מגניב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!הנשר
בהצלחה לכל מי שינגן!!!
הנשר
יישר כח!נועה
בעזר ד'!

ב"הצלחה ענקית לכל העושקים במלאכה.
עלו והצליחו!!!
מחכה לתוצאות
אני מת לנגן אבל יש לי בעיה!בנדא מצוי!!
אפשר אולי לטפל במשהו אחר בדיסק ההוא?
אתה רוצה לפרט לנו מה הבעיה?שירה חדשה
בס"ד.

אולי אפשר לפתור אותה...
רק בעוד חודשיים אני אוכל לנגן כי אני באבל!בנדא מצוי!!
תנסי לפתור לא תצליחי!
לכן אני אשמח לקחת משהו באירגון שלו!
אולי משהו בהפקה!
בנדא מצוי... במה אתה מנגן?מאמין בן מאמין
וואי מיסכן שנה שלמה בלי לנגן ובלי לשמוע מוזיקה... אני היית מיתפלץ...
מישהו יכול לפרט מה בדיוק הולך להיות שםציר 60
כל אחד מגיע עם הכלי שלו ומקליט סולו?
מרכיבים תזמורת? או אולי יש איזו תזמורת שמלווה?
תבוא, ותראה.גייטל רייזל
מה אמורים לנגן?ברניי
שירים מקוריים שלנו או שירים מוכרים??
ובכל זאת,ציר 60
אני אשמח לקבל תשובה לשאלה שלי.
תשאל את ההיא מהחוףגייטל רייזל
או את יעקב רובין.

בחירה חופשית..
המטרה - האפשרות הראשונה.אריקל
אולי גם נלך לכיוון האפשרות השניה - אבל הכיוון העיקרי היא האפשרות הראשונה.
משום מה אני לא רואה את התוכן של ההודעה הראשית...מאמין בן מאמין
מישו יכול להגיד לי במה מדובר? זה קשור למוזיקה?
התוכן:הביצה שהתחפשה
בס"ד

מנגן?
פרוייקט חדש יוצא לדרך...
אתה מנגן- אנחנו מוציאים דיסק.
מה עליך לעשות?
לבחור קטע, שיר, או קטע שאתה מעוניין לנגן,
להרשם בשירשור המיועד הפורום "יצירה לאומית"
להגיע למפגש היוצרים הקרוב, לשפר ולהשתפר
ובסופו של התהליך נקליט כולנו יחד את היצירות באולפני ערוץ 7.
תודה.מאמין בן מאמין
אבל עכשיו הצלחתי לראות.. דרך שרת אחר...
היתי רוצה אבל אני לא באה לנפגש יוצרים ומשתדלת לאחילא דמשכנא
לנגן לפני בנים כשהם רואים(-אם הם רק שומעים לא אכפת לי)
לך חסידת ה',בזכות נשים צדקניות נגאלנו בס"ד אמןאנונימי (פותח)
ונגאל בס"ד אמןאנונימי (פותח)
אני יודעת לנגן מצוין וגם לשיר מהמםאנונימי (פותח)
להזמנת הופעות ניתן לפנות אלי במסר אישי
פרסומת?ההיא מהחוף
לא אמורה להיות כאן.
עם כל הכבוד -ויש כבוד.
אחרי שמקליטים מה קורא, ערוץ שבע משמיע תשיר אם ראויאנונימי (פותח)
להשמעה, או סתם הקלטה שכל אחד פועל כפי מחשבתו וכוחו לפרסם.
כמובן שגבר ישיר סקיצה שיקליטו בנות ?מחכה לתשובהאנונימי (פותח)אחרונה
סקרנית איך הולך כי בנות לא ישמע כולן,כמובן אולי באולפן להקליט ולהוצא לדיסק שיר יצירה מילים ולחן, להמשך להעביר ישיר זמר?
אוקיי..לי יש בעיה ממש רצינית!!טליע

בס"ד

אני כבר ניסיתי עשרות פעמים לשלוח יצירות ואף אחת מהן לא התקבלה...

זה גרם לי ליאוש ואני מהססת תמיד אם לשלוח יצירה או לא...

בבקשה תעזרו לי..ותתנו טיפים לשיפור יצירות...

אם תתני יצירות..בת שמש
נוכל לתת לך הצעות לשיפור..
הבעיה שאי אפשר לראות יצירות שליטליע
כי אף פעם לא מקבלים אותן
אז.........אליעד.
אז תעלי אותם לפה וכאן נומר...
לפי עורכי האתר,לתשובה שקבלתי לא מעלים שירים כאןאנונימי (פותח)
העלית לשתי קטגוריות את אותו השיר.יעקב רובין
העלית במקור לקטגוריות שירי ילדים ושירהיעקב רובין
אפשר דוגמאות? :Sיעקב רובין
יעקוב אם אפשר אשמח ,באתר שלחתי  רק ליצירה לאומיתאנונימי (פותח)
והראשון אנשים חיים בבועה שרק לאתר,אז חלה כאן טעות כנראה שבת שלום ומבורך.
היצריה אושרה מזמןיעקב רובין
תודה, אני תמיד שמחה להיות בביתאנונימי (פותח)אחרונה
צריכה אתכם למשהו קטן..שרון כהן

לכול המבינים בסיפורי פנטזיה ולכל אלו שמבינים בסיפורים..

אני שלחתי לא מזמן פרק א' בפנטזיה אני לא בטוחה שהוא יתקבל בכלל כי אין לי שם אפילו ובקושי רב הצלחתי להוציא הבפרק הזה משהו בכלל...

אבל אני רוצה שתתנו את הדעה האמיתית שלכם (אפילו אם זה אומר לכתוב: "שמעי חמודה זה כל כל לא הז'נר שלך.. תשארי במציאות.." )

אני באמת הודה לכם עם תעשו זאת!

שרון   

הינה הסיפור פנטזיה אם אפשר לקראו לו ככה.. שרון כהן
פרק א:
יום אפרורי גשום וקר בנו יורק. רק כמה אנשים מסתובבים עם מעילים ומטריות.
לפתע, נשמע פיצוץ ליד פינת הרחוב כמה אנשים הביטו בסקרנות מה קרה.
ברחוב מספר 67 יש הרבה בניינים אך, לא בניינים גבוהים במיוחד. זה סתם רחוב נוי יורקי ממוצא.
איש מבוגר אולי בן 40 ונער יצאו לרחוב כשבגדם מלאים פיח ושערותיהם נעמדו.
" מה נראה לך שאתה עושה! " צעק המבוגר.
" אבא... אנשים מסתכלים..." לחש הנער.
האב רתח אך, הבליג.
אנשים הביטו בהם בתמיהה. והם המשיכו ללכת.

בקצה השני של נוי יורק אישה התחילה לצרוח " שמישהו יעשה משהו!! הצילו! "
איש אחד פנה אילה- " מה קרה? " שאל ברוגע לא נראה לו שהיא בסכנה ממשית. " תסתכל למלה!! " צרחה.
האיש ראה על הגג נערה- הוא לא היה נותן לה יותר מ 17 נראה שהיא מתלבטת עם לקפוץ או לא.
"הי את! " צעק האיש "את לא קופצת! אני מגיע! "
הבחורה נלחצה אך, לא זזה ממקומה.
האיש הגיע לשם והוריד אותה מהגג, הוא דיבר אל היא לא שמע כלל. הוא הוריד אותה בגרם המדרגות מהגג לקומה תחתונה. אז ירדו את כול הדרך במעלית.
" מה שמך? " שאל האיש.
" ליז " ענתה ללא רצונה כי, לא הייתה לה בררה.
" איפה ההורים שלך? " חקר בסבר פנים חמור.
" מתו בתאונה. " אמרה כמעט בבכי.
" איפה את אמורה להיות? " אמר הפעם ביותר רכות, ופניו החווירו.
"אני אמורה להגיע לדודים שלי שגרים בצד השני של העיר... " אמרה בעייפות.
פניה היו חיוורים ענייה בהירות ושערה חום אגוז בגדייה היו מסודרים. מעילם ארוך ושחור. צעיף ארגמן וכובע תואם.
לאחר זמן, האיש לקח את ליז לכתובת של הדודים שלה רחוב 67 . "מקום נחמד. " אמר האיש כמו מנחם.
ליז הנהנה לשמע דברו.
" פעם הבאה שאני אראה אותך מנסה להתאבד אני אקראה למשטרה ואז זה לא יהיה נעים! " קרא האיש ונסע לו.
ליז הביטה על הרחוב במבט מיוסר ועייף היא נעמדה מול הקיר האחורי של בניין 8 ואמרה את הסיסמא:
" כוכב השחר לא איפול אך לפעמים שמש יכולה להעלם פתאום ."
לרגע היה הבזק אור ואז ליז נעלמה לתוך יער עבות.
היא התהלכה בשביל המסומן זמן לא רב אך, בכול זאת יכלה לפגוש בחיות כמו: שנאים, נמיות, ציפורים ופרפרים עוברים בין רגליה.
בסוף השביל הייתה בקתה מעץ אלון, בגג הייתה ארובה שהוציא עשן.
וככל שליז התקרבה לבקתה ככה ריח הבישול גבר. ליז דפקה חלושות על הדלת.
אישה גבוהה עם עור ככה ושער עורבני פתחה את הדלת- היא חייכה.
" הו! את בטח ליז! " קראה במבטה צרפתי כבד.
" בואי היכנסי! היכנסי! " אמרה ונתנה לה ארבע נשיקות כמו שצרפתים עושים.
"את בטח דוד ג'קלין. " אמרה בקול מונוטוני.
" כן, ג'ימס ומייק יצאו, רגע הם יחזרו! בואי תראי את סופיה כמה שנים כבר לא ראית אותה! אני לא זוכרת! כנראה שזה היה מזמן. " דברה במהירות מבור התלהבות.
"סופיה! סופיה יקרתי בואי תראי את ליז!" צעקה לה אימא מהקומה התחתונה לקומה העליונה.
סופיה ירדה במדרגות, היא מאוד דמתה לאימה רק שענייה היו ירוקות, היא זכרה ליז, כשהייתה קטנה. ג'קלין תמיד אמרה שענייה שייכות לסבתא עליה השלום.
שנהן הביטו אחת בשנייה וצחקו. "כמה זמן עבר!! " קרא סופיה וחיבקה את ליז.
" התגעגעתי! " קראה ליז.
בדיוק באותו הרגע נכנסו ג'ימס ומייק בצעקות רמות מצידו של ג'ימס.
" אני אומר לך פעם הבאה שאתה עושה את זה אני יחרים לך את הפלוצר! " איים אביו.
מייק לא פחד ממנו הוא ידע שהוא מכור לפלוצר בדיוק כמוהו.
בטח אתם שואלים את עצמכם מה זה פלוצר. אז, פלוצר זה מכשיר עגול וקטן. בגודל של כפתור שמפעילים עלו קסם שכתוב באריזה. (כל מכשיר זה שונה..) אז רואים דמויות בגודל לא יאמן... (כמובן שאפשר לבחור את הגודל. זה יכול להגיע לגודל של בית ולראות כמה חבריה ביחד על הדשה.. ויכול להיות משהו אישי ונחמד.)
" טוב... טוב תריבו אחר כך.. עכשיו ארוכת צהריים. " אמרה ג'קלין בחומרה.
מייק היה נבוך כשראה את ליז הוא הוזז כמה שערות חומות בהירות מענייו הדבשיות והסמיק. זה היה ניקר על עורו הבהיר.
ליז חייכה אך, הסתירה את חיוכה והלכה למטבח עם סופיה.
הם ישבו ואכלו פשטידת ירקות ושורשים, בשר צלוי עם רוטב דובדבנים מתוק.
ולבסוף עוגת תותים טעימה.
" תודה רבה ג'קלין, הארוכה הייתה מעולה! הרבה זמן לא אכלתי ככה! " הודתה לה ליז.
ג'קלין חייכה בסיפוק.
" את יודעת שאת מצטרפת לבית הספר של סופיה ומייק לומדים בו..." אמר ג'ימס לפתע.
ליז הרהרה רגע, " כן, אני מתארת לעצמי. "
ג'ימס חיכה שתגיד עוד משהו אך לא אמרה, אז הוסיף. " הם לומדים בבית ספר לקסמים... מה שאני הבנתי מאחי זה שאת לא למדת בבית ספר לקסמים..." אמר והבעה מודאגת על פניו.
" כן, זה נכון. אבל, אימא לימדה אותי בבית... על צמחים ועל חיות קסומות ועל דרך טיפולן.. היא לימדה אותי לרפא בעזרת כסמים.. וגם לעוף! " אמרה ליז מנסה לגוננן על הוריה.
" אני לא יודע עם זה יספיק..." ניסה ג'ימס לומר.
"אני יעשה לה מבחן ונראה... וחוץ מי זה תמיד אפשר לסדר מורה פרטי! " התפרצה ג'קלין
ג'ימס השתתק, 'הרי על אח שלי אני מדבר... גם אם אני מסכים איתו על חינוך הילדים..זה עניין שלו... וחוץ מי זה הוא מת עכשיו! ' חשב בכובד ראש.
לפתע היה שקט בשולחן ג'ימס הביט מסביבו וצעק: " מייק! שלא תעז לגעת בלפוצר! אני יחרים לך אותו! "
" בואי ליז... " אמרה סופיה וקמה ממקומה לא לפני שפינתה את הצלחת שלה ושל ליז.
שנהן יצאו לעבר היער והתהלכו בין העצים הגדולים והירוקים. בין ציוצי הציפורים הקטנות. סופיה הביטה בליז, נראה היה שהיא רוצה לשאול אותה דבר מה אך לא ידעה איך לשאול אותה.
"קרה משהו סופי? " שאלה מהרהרת.
" האמת, כן. את יודעת על המלחמה? " שאלה בחרדה.
" כן. ההורים שלי היו קשורים... אני לא ממש יודעת הם לא סיפרו לי דבר. " אמרה ליז בעצב.
אני יודעת...שרון כהן
אני יודעת שאני לא אמורה לגיד את זה..
אבל אני אשמח לתגובות...
דעתינור
לפי דעתי, הסגנון שלך ממש נחמד, אני חושבת שאת בהחלט יכולה לכתוב סיפורי פנטזיה.

אני אישית, הייתי ממליצה שבסיפורים האלו במיוחד, תאטי קצת את קצב העלילה, אל תקפצי ישר ללב העניינים ולמלא דמויות שעושות בלאגן במוח.

( בהתחלה, זה היה נורא מוזר שישר היא ניסתה לתאבד ואז ישר האיש בא והיא ישר ענתה ואז היא הגיעה ואז היא עשה איזה סיסמא ונכנסה לאיזה יער ואז..)

חוצמזה, הייתי ממליצה לך לתת לקוראים להבין את כל הדברים הטכניים תוך כדי סיפור (לדוגמא: העסק הזה עם הפלצור.. היה נחמד אם היינו מבינים מה זה תוך כדי השיחה של השניים, ולא בהסבר הזה שקצת קטע את הרצף.. )

הערה שלישית ואחרונה: אל תגלי את כל הפרטים בסיפור מיד. לפי דעתי, אנחנו יודעים הרבה יותר ממה שכדאי לאחר קריאת החלק הראשון, (לדוגמא: אני כבר יודעת שהבן-דוד שלה מחבב אותה, ושאבא שלה נפטר..)
אהבתי את הסוף שמשאיר מתח, אבל היה נחמד אם היית משאירה עוד כמה דברים לגילוי בפרקים הבאים...
הוא ממש יפה!!חתלתולה
יש רק כמה שגיאות כתיב
כסמים-קסמים..
ארוכה-ארוחה
והיו עוד כמה שאני לא זוכרת....
אם.. אני לא חושבת..שרון כהן
אני צריכה לשנות אותו..
התחלתי כבר בראש אני רק צריכה לכתוב את זה..
ניסיתי לסדר את הסיפור.. אם כבר התחלתי..שרון כהן

פרק א:
יום סתוי אפרורי גשום וקר בנו יורק. רק כמה אנשים מסתובבים עם מעילים ומטריות.
לפתע, נשמע פיצוץ ליד פינת הרחוב כמה אנשים הביטו בסקרנות מה קרה.
ברחוב מספר 67 יש הרבה בניינים אך, לא בניינים גבוהים במיוחד. זה סתם רחוב נוי יורקי ממוצא.
איש מבוגר אולי בן 40 ונער יצאו לרחוב כשבגדם מלאים פיח ושערותיהם נעמדו.
" מה נראה לך שאתה עושה! " צעק המבוגר.
" אבא... אנשים מסתכלים..." לחש הנער.
האב רתח אך, הבליג.
אנשים הביטו בהם בתמיהה. והם המשיכו ללכת.

בקצה השני של נוי יורק אישה התחילה לצרוח " שמישהו יעשה משהו!! הצילו! "
איש אחד פנה אילה- " מה קרה? " שאל ברוגע לא נראה לו שהיא בסכנה ממשית. " תסתכל למלה!! " צרחה.
האיש ראה על הגג נערה- הוא לא היה נותן לה יותר מ 17 נראה שהיא מתלבטת עם לקפוץ או לא.
"הי את! " צעק האיש "את לא קופצת! אני מגיע! "
הבחורה נלחצה אך, לא זזה ממקומה.
האיש הגיע לשם והוריד אותה מהגג, הוא דיבר אל היא לא שמע כלל. הוא הוריד אותה בגרם המדרגות מהגג לקומה תחתונה. אז ירדו את כול הדרך במעלית.
" מה שמך? " שאל האיש.
" ליז " ענתה בקצרה, היא כלל לא רצתה להתאבד אך, לא אמרה דבר כדי לא לגלות את סודה, היא נאנחה קלות.
" איפה ההורים שלך? " חקר בסבר פנים חמור.
" מתו בתאונה. " אמרה כמעט בבכי, זה היה עדיין טרי במוחה, לא עבר חודש מאז.
" איפה את אמורה להיות? " אמר הפעם ביותר רכות, ופניו החווירו.
"אני אמורה להגיע לדודים שלי שגרים בצד השני של העיר... " אמרה בעייפות.
פניה היו חיוורים ענייה בהירות ושערה חום אגוז בגדייה היו מסודרים. מעילם ארוך ושחור. צעיף ארגמן וכובע תואם.
לאחר זמן מה, האיש לקח את ליז לכתובת של הדודים שלה רחוב 67 . "מקום נחמד. " אמר האיש כמו מנחם.
ליז הנהנה לשמע דברו.
" פעם הבאה שאני אראה אותך מנסה להתאבד אני אקראה למשטרה ואז זה לא יהיה נעים! " קרא האיש ונסע לו.
ליז צחקה לשמע דבריו של האיש ' מסכן... חשב שאני רוצה להתאבד.. ' חשבה בחיוך .
' מגוחך ' . ליז הביטה על הרחוב במבט מיוסר ועייף ' המון זמן לא הייתי כאן... ' חשבה בכאב. היא נעמדה מול הקיר האחורי של בניין 8 ואמרה את הסיסמא:
" כוכב השחר לא איפול אך לפעמים שמש יכולה להעלם פתאום ."
לרגע היה הבזק אור ואז ליז נעלמה לתוך יער עבות , עלי העצים בערו בצבעים כתומים ואדמים שהעידו על הסתיו, השביל כולו היה מלא בעלים שנשרו.
השמים מכחולים והשמש השקרנית( למי שלא מבין שמש שאינה מחממת.) שהתפרסו מול ענייה. ליז נדהמה מהיופי של היער.
היא התהלכה בשביל המסומן זמן לא רב אך, בכול זאת יכלה לפגוש בחיות כמו: שנאים, נמיות, ציפורים ופרפרים עוברים בין רגליה.
בסוף השביל הייתה בקתה מעץ אלון, בגג הייתה ארובה שהוציא עשן.
וככל שליז התקרבה לבקתה ככה ריח הבישול גבר. ליז דפקה חלושות על הדלת.
אישה גבוהה עם עור ככה ושער עורבני פתחה את הדלת- היא חייכה.
" הו! את בטח ליז! " קראה במבטה צרפתי כבד.
" בואי היכנסי! היכנסי! " אמרה ונתנה לה ארבע נשיקות כמו שצרפתים עושים.
"את בטח דודה ג'קלין. " אמרה בחיוך.
" כן, ג'ימס ומייק יצאו, רגע הם יחזרו. בואי תראי את סופיה כמה שנים כבר לא ראית אותה! אני לא זוכרת! זה היה מזמן... " דברה במהירות מרוב התלהבות.
"סופיה! סופיה מונשרי (יקרתי) בואי תראי את ליז!" צעקה לה אימא מהקומה התחתונה לקומה העליונה.
סופיה ירדה במדרגות, היא מאוד דמתה לאימה רק שענייה היו ירוקות, היא זכרה ליז, כשהייתה קטנה. ג'קלין תמיד אמרה שענייה שייכות לסבתא עליה השלום.
שנהן הביטו אחת בשנייה וצחקו. "כמה זמן עבר!! " קרא סופיה וחיבקה את ליז.
" התגעגעתי! " קראה ליז.
בדיוק באותו הרגע נכנסו ג'ימס ומייק בצעקות רמות מצידו של ג'ימס.
" אני אומר לך פעם הבאה שאתה עושה את זה אני יחרים לך את הפלוצר! " איים אביו.
מייק לא פחד ממנו הוא ידע שהוא מכור לפלוצר בדיוק כמוהו.
וגם מייק היה תמיד יכול להעלים את הפלוצר כי הוא היה מכשיר קטן כל כך קטן.. אולי בגודל של כפתור.
"אני יודע מה אתה חושב! " קרא. " אני יודע שבלילה תשב בחוץ אם החברים המופרעים שלך ותסתכלו בקולי קולות בדמיות המרצדות בגודל של בית!! " התעצבן.

" מה הקטע עם הפלוצר? " לחשה ליז לסופיה.
סופיה נאנחה: " מייק תפריע לאבא שלי לישון... את יודעת הוא מכשף את הפלוצר ככה בכוונה תחילה! "
ליז חייכה אך, שאלה: " מה זה פלוצר? " .
סופיה נראתה המומה לרגע אך, הסתירה את ההפתעה והסבירה: " זה מכשיר קטן שמגיע באריזה. מכשפים אותו על פי מה שכתוב באריזה, זה כמו שאומרים..." חשבה לרגע סופיה. "טלביזיה רק הרבה יותר משוכלל.. זה יכול להיות סרט בכול הגדלים( זאת אומרת בגודל של בית קולנוע עד גודל של אם פי 4 במוסג של בנ"א) וזה לא דווקא טלביזיה! אפשר גם ליצור סרט לפי הדמיון שלך! ואפשר לעשות עם זה עוד המון דברים. רק שאני לא משתמשת בזה כל כך... "
" טוב... טוב תריבו אחר כך.. עכשיו ארוחת צהריים. " אמרה ג'קלין בחומרה.
מייק הביט לפתע בענייו הדבשיות בליז חייך במבוכה והסמיק.
" מה קרה למייק? " לחשב ליז שוב לסופיה.
סופיה צחקה בשקט כדי שהמסובים לא ישימו לב. " הוא ככה עם כל בחורה... עוד יומיים והוא יתחיל לריב איתך... אימא שלי אומרת שזה הגיל..."
הם ישבו ואכלו פשטידת ירקות ושורשים, בשר צלוי עם רוטב דובדבנים מתוק.
ולבסוף עוגת תותים טעימה.
" תודה רבה ג'קלין, הארוכה הייתה מעולה! הרבה זמן לא אכלתי ככה! " הודתה לה ליז.
ג'קלין חייכה בסיפוק.
" את יודעת שאת מצטרפת לבית הספר של סופיה ומייק לומדים בו..." אמר ג'ימס לפתע.
ליז הרהרה רגע, " כן, אני מתארת לעצמי. "
ג'ימס חיכה שתגיד עוד משהו אך לא אמרה, אז הוסיף. " הם לומדים בבית ספר לקסמים... מה שאני הבנתי מאחי זה שאת לא למדת בבית ספר לקסמים..." אמר והבעה מודאגת על פניו.
" כן, זה נכון. אבל, אימא לימדה אותי בבית... על צמחים ועל חיות קסומות ועל דרך טיפולן.. היא לימדה אותי לרפא בעזרת כסמים.. וגם לעוף! " אמרה ליז מנסה לגוננן על הוריה.
" אני לא יודע עם זה יספיק..." ניסה ג'ימס לומר.
"אני יעשה לה מבחן ונראה... וחוץ מי זה תמיד אפשר לסדר מורה פרטי! " התפרצה ג'קלין
ג'ימס השתתק, 'הרי על אח שלי אני מדבר... גם אם אני מסכים איתו על חינוך הילדים..זה עניין שלו... וחוץ מי זה הוא מת עכשיו! ' חשב בכובד ראש.
" אני ניסיתי לעוף לכאן.. אבל קרה לי משהו מצחיק... חשבו שאני מנסה להתאבד!! " צחקה ליז על ביש מזלה.
כל המסובים צחקו יחד על המקרה המוזר.
לפתע היה שקט בשולחן, ג'ימס הביט מסביבו וצעק: " מייק! שלא תעז לגעת בלפוצר! אני יחרים לך אותו! "
" בואי ליז... " אמרה סופיה וקמה ממקומה לא לפני שפינתה את הצלחת שלה ושל ליז.
שנהן יצאו לעבר היער והתהלכו בין העצים הגדולים. בין ציוצי הציפורים הקטנות שעוד נשארו לפני נדידתן. סופיה הביטה בליז, נראה היה שהיא רוצה לשאול אותה דבר מה אך לא ידעה איך לשאול אותה.
"קרה משהו סופי? " שאלה מהרהרת.
" האמת, כן. את יודעת על המלחמה? " שאלה בחרדה.
" כן. ההורים שלי היו קשורים וגם אחי הגדול ביל. ההורים שלי כמו שאת יודעת נרצחו, ואחי. הוא נעלם... אני לא ממש יודעת הם לא סיפרו לי דבר. " אמרה ליז בעצב.
אני באמת צריכה את עזרתכם..שרון כהן
נאנחת
דעתי...דמוסתנס
לדעתי יש בסיפור כמה בעיות.
א.שגיאות כתיב. נכון שזה רק טכני אבל כשיש שגיאות זה לא נעים לעין.
ב.תיאורים- אם תשימי לב את רוב הספרים בכלל היה אפשר לצמצם לרבע מהגודל שלהם אם רק היו "מורחים" אותם פחות והיו מספרים רק את העלילה. א ב ל המריחה הזו של התיאורים (אם היא עשויה טוב) ממש עושה את הספר, למשל אצלך בסיפור כשהם אוכלים ביער הארוחה נמשכת על פני שורה וחצי אם תפתחי את אחד הספרים של הארי פוטר הארוחה נמשכת על פני 2-3 עמודים.
או למשל כשההאיש עולה להוריד אותה מהגג צריך לתאר את רגשי החרדה שלו את התהיה שלו למה היא רוצה להתאבד וכו.
הפירוט והתיאור הזה נצרכים לסיפור (לפי דעתי) כדי שהקורא יוכל להתחבר ולהזדהות עם הגיבור של הסיפור וכך ממילא הסיפור מושך אותו.
אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל אם תקראי את הסיפור שוב, יש מן הרגשה שהוא רץ מהר מדי ונדמה לי שזה בגלל זה.
ג. סתם כך לדעתי היה צריך להעלות משהו קצת יותר ארוך שנותן התחלה של עלילה. כאן אמנם יש כאן התחלה אבל לא התחלה שתשאיר אותי במתח גדול כדי לקרוא את ההמשך.
ד. בנוגע להמשך דבר שהבחנתי בו מקריאה של הרבה ספרי פנטסיה. (ואולי זה ככה גם בשאר הז'אנרים, אני לא יודע כי אני לא קורא אותם כ"כ )
הם מחולקים לכמה סוגים:
1. יש ספרים שבראו עולם חדש (דוגמה הכי קלאסית "שר הטבעות" של טולקין)
ונכון שהעלילה שם מסומנת מראש, (כלומר יש טבעת וצריך להשמיד אותה) אבל העלילה עצמה לא צפויה אע"פ שאין בה איזה מהפך מדהים שהופך את כל מהלך הספר.
2.המון המון ספרים ניסו לחקות את טולקין והם יצאו די בנאלים ודי משעממים. (כלומר שוב פעם אורקים, אלפים, קוסמים ושוב פעם גיבור יחיד שצריך לעשות משימה נגד האופל ולהשמיד אותו ושמצטרפת אליו חבורת גיבורים) ולרוב קוראים את הספרים האלו רק כדי לדעת איך זה בדיוק הלך. (ונרדמים באמצע...)
בתוך הנ"ל יש ספרים שכתובים יפה ומעניין לקרוא אותם אבל עדיין חבל שהם רק חיקוי.
3. ספרים הכי הכי טובים לדעתי הם ספרים בעלי מהפך. כלומר נדמה לך שאתה יודע איך יגמר הסיפור ולפתע הכל משתנה. (למשל "המשחק של אנדר", "הארי פוטר", וגם טולקין עשה את זה למעשה כשבסוף לא פרודו משמיד את הטבעת אלא גולום).
4. ספרים שלדעתי הם הכי נוראיים לקריאה לדעתי הם אותם ספרים שבעמוד 800 של כרך א' (מתוך 6) אתה עדיין לא מצליח לזהות לאן העלילה מובילה אלא זה סתם סיפור של איזה מישהו באיזה עולם. והם בדרך כלל הספרים שאחרי כמה זמן סוגרים את הסםר והולכים לישון...

זה לדעתי (ואני מדגיש: "לדעתי") הדברים שצריך לשים עליהם דגש.
בהצלחה
תודה!!עזרתה לי מאוד!!!שרון כהן
סדרתי אותו שוב בפעם השלישים..(בעצם רביעית.)שרון כהן

פרק א:
יום אפרורי גשום וקר בנו יורק. רק כמה אנשים מסתובבים עם מעילים ומטריות.
לפתע, נשמע פיצוץ ליד פינת הרחוב כמה אנשים הביטו בסקרנות מה קרה.
ברחוב מספר 67 יש הרבה בניינים אך, לא בניינים גבוהים במיוחד. זה סתם רחוב נוי יורקי ממוצע.
איש מבוגר אולי בן 40 ונער יצאו לרחוב כשבגדם מלאים פיח ושערותיהם נעמדו.
" מה נראה לך שאתה עושה! " צעק המבוגר.
" אבא... אנשים מסתכלים..." לחש הנער.
האב רתח אך, הבליג.
אנשים הביטו בהם בתמיהה. והם המשיכו ללכת.

בקצה השני של נוי יורק אישה התחילה לצרוח " שמישהו יעשה משהו!! הצילו! "
איש אחד פנה אילה- " מה קרה? " שאל ברוגע לא נראה לו שהיא בסכנה ממשית. " תסתכל למלה!! " צרחה.
האיש ראה על הגג נערה- הוא לא היה נותן לה יותר מ 17 נראה שהיא מתלבטת עם לקפוץ או לא.
האיש קימת את מצחו בקדיחה ."הי את! " צעק בחרדה. "את לא קופצת! אני מגיע! "
פניו היו נוקשים וליבו הלם בפראות לנוכח אותה נערה. הוא פחד שכאשר יתקרב עליה היא תקפוץ
הבחורה נלחצה אך, לא זזה ממקומה.
האיש הגיע לשם והוריד אותה מהגג, הוא דיבר בפיזור נפש ובלבול, ואפילו תמיהה על יהירותה ורצונה להרוג את עצמה ככה. ולאחר מכן כעס על הוריה שהם לא רואים מה קורה לבת שלהם, ולא דואגים לה והוא זה שצריך לעשות את זה . הוא הוריד אותה בזהירות בגרם המדרגות מהגג לקומה תחתונה. אז ירדו את כול הדרך במעלית.
" מה שמך? " שאל האיש באנחת רווחה.
" ליז. " ענתה בקצרה. היא כלל לא רצתה להתאבד אך, לא אמרה דבר כדי לא לגלות את סודה, היא נאנחה קלות.
" איפה ההורים שלך? " חקר בסבר פנים חמור.
" מתו בתאונה. " אמרה כמעט בבכי, זה היה עדיין טרי במוחה, לא עבר חודש מאז.
" איפה את אמורה להיות? " אמר הפעם ביותר רכות, ופניו החווירו.
"אני אמורה להגיע לדודים שלי שגרים בצד השני של העיר... " אמרה בעייפות.
פניה היו חיוורים ענייה בהירות ושערה חום אגוז בגדייה היו מסודרים. מעיל ארוך ושחור. צעיף ארגמן וכובע תואם.
לאחר זמן מה, האיש לקח את ליז לכתובת של הדודים שלה רחוב 67 . "מקום נחמד. " אמר האיש כמו מנחם אותה.
ליז הנהנה לשמע דברו.
" פעם הבאה שאני אראה אותך מנסה להתאבד אני אקראה למשטרה ואז זה לא יהיה נעים! " קרא האיש ונסע לו.
ליז צחקה לשמע דבריו של האיש ' מסכן... חשב שאני רוצה להתאבד!! ' חשבה בחיוך . מחשבה כזאת אף פעם לא עלתה במוחה אפילו לא לרגע.
' מגוחך ' . ליז הביטה על הרחוב במבט מיוסר ועייף ' המון זמן לא הייתי כאן... ' חשבה בכאב מצב רוחה השתנה בפתאומיות. זה קרה לעיתים קרובות מאז שהוריה מתו.
היא נעמדה מול הקיר האחורי של בניין 8 ואמרה את הסיסמא: " כוכב השחר לא נופל אך לפעמים שמש יכולה להעלם פתאום ."
לרגע היה הבזק אור ואז ליז נעלמה לתוך יער עבות , עלי העצים בערו בצבעים כתומים ואדמים שהעידו על הסתיו, השביל כולו היה מלא בעלים שנשרו.
השמים כחולים והשמש השקרנית( למי שלא מבין שמש שאינה מחממת.) שהתפרסו מול ענייה. ליז נדהמה מהיופי של היער.
היא התהלכה בשביל המסומן זמן לא רב אך, בכול זאת יכלה לפגוש בחיות כמו: שנאים, נמיות, ציפורים ופרפרים עוברים בין רגליה שהתארגנו לחורף הקרב ובא.
בסוף השביל הייתה בקתה מעץ אלון, בגג הייתה ארובה שהוציא עשן.
וככל שליז התקרבה לבקתה ככה ריח הבישול גבר. ליז דפקה חלושות על הדלת.
אישה גבוהה עם עור ככה ושער עורבני פתחה את הדלת- היא חייכה.
" הו! את בטח ליז! " קראה במבטה צרפתי כבד.
" בואי היכנסי! היכנסי! " אמרה ונתנה לה ארבע נשיקות כמו שצרפתים עושים.
"את בטח דודה ג'קלין. " אמרה בחיוך.
" כן, זאת אני! " צחקה ואז הוסיפה באותו מצב רוח טוב. "ג'ימס ומייק יצאו, רגע הם יחזרו. בואי תראי את סופיה כמה שנים כבר לא ראית אותה! " "אני לא זוכרת! זה היה מזמן... " דברה ליז במהירות מרוב התלהבות.
"סופיה! סופיה מונשרי (יקרתי) בואי תראי את ליז!" צעקה לה אימא מהקומה התחתונה לקומה העליונה.
סופיה ירדה במדרגות, היא מאוד דמתה לאימה רק שענייה היו ירוקות, היא זכרה ליז, כשהייתה קטנה. ג'קלין תמיד אמרה שענייה שייכות לסבתא עליה השלום.
שנהן הביטו אחת בשנייה וצחקו. "כמה זמן עבר!! " קרא סופיה וחיבקה את ליז.
" התגעגעתי! " קראה ליז.
בדיוק באותו הרגע נכנסו ג'ימס ומייק בצעקות רמות מצידו של ג'ימס.
" אני אומר לך פעם הבאה שאתה עושה את זה אני יחרים לך את הפַלוֹצֵר! " איים אביו.
מייק לא פחד ממנו הוא ידע שהוא מכור לפלוצר בדיוק כמוהו.
וגם מייק היה תמיד יכול להעלים את הפלוצר כי הוא היה מכשיר קטן כל כך קטן... אולי בגודל של כפתור.
"אני יודע מה אתה חושב! " קרא. " אני יודע שבלילה תשב בחוץ אם החברים המופרעים שלך ותסתכלו בקולי קולות בדמיות המרצדות בגודל של בית!! " התעצבן.

" מה הקטע עם הפלוצר? " לחשה ליז לסופיה.
סופיה נאנחה: " מייק מפריע לאבא שלי לישון... את יודעת הוא מכשף את הפלוצר ככה בכוונה תחילה! "
ליז חייכה אך, שאלה: " מה זה פלוצר? " .
סופיה נראתה המומה לרגע אך, הסתירה את ההפתעה והסבירה: " זה מכשיר קטן שמגיע באריזה. מכשפים אותו על פי מה שכתוב באריזה, זה כמו שאומרים..." חשבה לרגע סופיה. "טלביזיה רק הרבה יותר משוכלל.. זה יכול להיות סרט בכול הגדלים( זאת אומרת בגודל של בית קולנוע עד גודל של אם פי 4 במוסג של בנ"א) וזה לא דווקא טלביזיה! אפשר גם ליצור סרט לפי הדמיון שלך! ואפשר לעשות עם זה עוד המון דברים. רק שאני לא משתמשת בזה כל כך... "
" טוב... טוב תריבו אחר כך.. עכשיו ארוחת צהריים! " אמרה ג'קלין בחומרה.
מייק הביט לפתע בענייו הדבשיות בליז חייך במבוכה והסמיק.
" מה קרה למייק? " לחשב ליז שוב לסופיה.
סופיה צחקה בשקט כדי שהמסובים לא ישימו לב. " הוא ככה עם כל בחורה... עוד יומיים והוא יתחיל לריב איתך... אימא שלי אומרת שזה הגיל..."
הם ישבו ואכלו פשטידת ירקות ושורשים, שהייתה מעט מוזרה בגלל צבעה הירקרק אבל, טעימה פלא ממש ודלעת ממלאות בשר צלי שיצא רך רך , וירקות בשלל צבעים ומינים מגינת הירק של ג'קלין בארוגות שבכניסה לבית, חוץ מהעובדה שזה באמת היה טעים זה גם נתן כניסה ירוקה לבית. ירקות כמו: סלרי, ברוקולי, קישואים, עגבניות. ועוד מינים נוספים.
ולבסוף עוגת קרמל תותי עץ מתוקה וטעימה שנקטף בשדה האחורי של בית הדודים, שזה היה שייך לג'ימס.
" תודה רבה ג'קלין, הארוחה הייתה מעולה! הרבה זמן לא אכלתי ככה! " הודתה לה ליז.
ג'קלין חייכה בסיפוק.
" את יודעת שאת מצטרפת לבית הספר של סופיה ומייק לומדים בו..." אמר ג'ימס לפתע באמצע הארוחה.
ליז הרהרה רגע, " כן, אני מתארת לעצמי... "
ג'ימס חיכה שתגיד עוד משהו אך לא אמרה, אז הוסיף. " הם לומדים בבית ספר לקסמים... מה שאני הבנתי מאחי זה שאת לא למדת בבית ספר לקסמים..." אמר והבעה מודאגת על פניו.
" כן, זה נכון. אבל, אימא לימדה אותי בבית... על צמחים ועל חיות קסומות ועל דרך טיפולן.. היא לימדה אותי לרפא בעזרת כסמים.. וגם לעוף! " אמרה ליז מנסה לגוננן על הוריה שגבר לא מבין החיים.
" אני לא יודע עם זה יספיק..." ניסה ג'ימס לומר.
"אני יעשה לה מבחן ונראה... וחוץ מי זה תמיד אפשר לסדר מורה פרטי! " התפרצה ג'קלין
ג'ימס השתתק, 'הרי על אח שלי אני מדבר... גם אם אני לא מסכים איתו על חינוך הילדים..זה עניין שלו... וחוץ מי זה הוא מת עכשיו! ' חשב בכובד ראש.
" אני ניסיתי לעוף לכאן.. אבל קרה לי משהו מצחיק... חשבו שאני מנסה להתאבד!! " צחקה ליז על ביש מזלה.
כל המסובים צחקו יחד על המקרה המוזר.
לפתע היה שקט בשולחן, ג'ימס הביט מסביבו וצעק: " מייק! שלא תעז לגעת בלפוצר! אני יחרים לך אותו! " הוא נאנח ' הילדים של היום...' חשב בעגמומיות.
" בואי ליז... " אמרה סופיה וקמה ממקומה לא לפני שפינתה את הצלחת שלה ושל ליז.
שנהן יצאו לעבר היער והתהלכו בין העצים הגדולים. בין ציוצי הציפורים הקטנות שעוד נשארו לפני נדידתן. סופיה הביטה בליז, נראה היה שהיא רוצה לשאול אותה דבר מה אך לא ידעה איך לשאול אותה.
"קרה משהו סופי? " שאלה מהרהרת.
"אני באמת תוהה איך תוכלי להצטרף לבית ספר שלנו..." אמרה סופיה מודאגת.
"אל תדאגי.. אני אהיה בסדר..." צחקה ליז כשראתה את הרצינות שעל פניה.
סופיה נראתה עדיין מודאגת.
" יודעת מה.. אני יוכח לך שאין לך מה לדאוג בתנאי שאת לא מספרת לאף אחד! " קראה ליז בהזהרה.
סופיה הסתקרנה: " טוב בסדר. " למרות שלא רצתה הסכימה.
" אני אזמן פיות! תראי..." אמרה ליז.
סופיה נרתעה לאחור, היא מצדה חשבה שהיא הולכת לעשות את התנועות ומילות הקסם. במקום זאת ליז התיישבה על האדמה לחשה כמה מילים.
סופיה הופתעה כשהופיעו שתי פיות מאירות. כנפן ורודה וסגולה, ושמלתן ארוכות ונוצצות גם שהשמים התחילו להתערפל. בידיהן החזיקו גבשושים מאירים בצבע זהב בוהק שאם היו מסתכלים זמן רב אפשר היה להסתנוור מרוב בהירותם.
שלושת הפיות עפו סביב סופיה והנחיתו את הגבשושים שהפכו לאבקה בהירה. לפתע, סופיה הרגישה שמחה חמימה מתפשטת בגופה וזה גרם לה לחייך. ואז הפיות עפו סביב ליז.
היא לחשה עוד כמה מילות קסם והן נעלמו.
" נו... מה את אומרת? " שאלה ליז ונעמדה.
סופיה התלהבה: " בחיים שלי לא ראיתי קסם כזה יפה! ראיתי כבר שמזמנים פיות... וזה לא היה מחזה כזה.. זה היו פיות אחרות.. למטרות לחימה.. לא מטרות שמחה יופי! " הודתה סופיה.
" מטרות לחימה! " נרתעה ליז מן המחשבה.
"כן, את יודעת שאנחנו בתקופת מלחמה..." תמהה סופיה, ' לא זה לא סביר... ' חשבה לעצמה.
" אני יודעת... אבל זה מחליא אותי ששולחים פיות למטרות מלחמה!! " אמרה ליז בכאב.
" הן לא נראות אותו הדבר כלל... הפיות ההן כלל לא זוהרות הן אפלות... נטולות כל צבע! הן לא דומות בכלל לפיות האלו..." ניסתה סופיה להסביר.
" אז מה את חושבת? אני אתקבל? " חייכה במבוכה.
סופיה צחקה, "כן..."
ליז נאנחה והביטה בסופיה: "אני היום לא מבינה למה ה רוֹקִים הרגו את ההורים שלי. " יבבה ליז. היא הרגישה כילו גוש ענק עומד לה בגרון והוא עומד להתפוצץ כל רגע.
סופיה נאנחה והביטה בה, " אל לך לשאול שאלות כאלו... את לא תקבלי תשובה! "
לפתע גשם התחיל לרדת, בהתחלה היו רק טיפות ולאט לאט הפך הטיפות למבול של גשם. ליז הביטה לשמים ולפתע שמה לב שיחד עם אותן טיפות גשם גם דמעותיה שלה זולגות עם הגשם.
אני יודעת שזה לא אופר לבקש...שרון כהן
גם בגלל האורך של הסיפור... וגם שיש כאן שגיאות כתיב.. אבל רציתי קודם לעבוד על התוכן.. ושגעאות אני תמיד יכולה לבקש ממשהו שיעזור לי... בקיצור..
טמח מטנצלת על האורך של הסיפר.. אבל זה יעזור לי אם תכתבו לי הארות ודימו.. אני העתקתי את ההערה שלך למחשב שלי.. לקחתי אותך ברצינות!! גם את נור.. פשוט דמו כתב לי עוד כמה הערות שהייתי צריכה לסיפור שלי...(בסיפור פנטחזיה..)
גם כאן כדאיההיא מהחוף
לבדוק שגיאות כתיב ומקלדת לפי שלוחצים על "שלח" לפחות להשתדל..
אני קודם כל רוצה לסיים את הפרק מבחינת התוכן ואזשרון כהן
לעבור על שגיאות כתיב..
לא שייך.ההיא מהחוף
תקראי שוב את שכתבתי.
כמה עצות.ארגמן

מתוך לקסיקון טרקי-סיטי, ה"אל תעשה" של ספרות המד"ב והפנטזיה. הרבה מהכללים תקפים לסיפורת מכל סוג.

---אנגרית
השפה שבה משתמשים, בטעות, כותבים רבים מדי בעברית, בעקבות השתלטות מונחים מאנגלית על עולם המושגים שלהם. אמנם רוב המדע הבדיוני בעולם נכתב באנגלית, אבל אם האותיות שבהן כתוב הסיפור נקראות מימין לשמאל, מוטב שלדמות יקראו חיים ישראלי ולא ג‘ון סמית, ושחיים ידידנו יימנע מביצוע מסע מחוף לחוף, תיאור חוויות הקולג‘ שלו, יריה בפייזרים על צבא הקראשרים צמא הדם ממרס, או כל ביטוי אחר שמקומו לא יכירנו בסיפור עברי מקורי. הרבה יותר הגיוני שחיים ייזכר בחוויות מוזרות מהטיול השנתי במצדה, או יספר לחבר‘ה על חוויותיו מהריתוק עם הפקידה הפלוגתית ביום שבו פלשו אנשי המאדים.
המונח שימש במקור את יצחק בן-נר לתיאור העברית המאונגלזת בישראל הדיסטופית של ”מלאכים באים“. עברי, דבר עברית.

---הלו!!! מישהו שומע אותי???
יש כותבים המשוכנעים כי הקורא לא יתייחס לדבריהם ברצינות אם לא ישתמשו בדי סימני קריאה ושאלה. סיפורים פרי עטם נוטים להיות צעקניים משהו, וכן לכלול שלל שאלות הרות גורל. במובן מסוים הם צודקים – הקורא אכן לא יתייחס לדבריהם ברצינות!!!

---תופעת עלוני ”אמר“
פעלים מלאכותיים שמשמשים לעקיפת המילה ”אמר“. ”אמר“ היא אחת מאותן מילים בלתי נראות בשפה שכמעט שלא ניתן להשתמש בה יותר מדי. אין ספק שהיא מסיחה את הדעת הרבה פחות מאשר מלים כמו ”החזיר“, ”חקרה“, ”פלט“ ומוזרויות אחרות. המונח ”עלוני ’אמר‘“ בא מחוברות דקות שהכילו מאות מלים נרדפות למילה ”אמר“, אשר נמכרו לסופרים שאפתניים במודעות קטנטנות במגזינים האמריקניים בתקופת טרום מלחמת העולם השניה.

---הראה, אל תסביר
עקרון חיוני בכתיבה טובה. הקורא צריך להיות מסוגל להגיב באופן טבעי לעדויות שהסיפור מספק, מבלי שהסופר ידריך אותו כיצד עליו להגיב. מהלכי ארועים ספציפיים ופרטים שתוכננו היטב יכולים לבטל את הצורך בהרצאות ארכניות מיותרות. כך, במקום לספר לקורא ש“היתה לה ילדות קשה ואומללה“, אירוע ספציפי – המערב, למשל, ארון נעול ושתי צנצנות דבש – ימחיש את העניין טוב יותר.
היצמדות מופרזת לעקרון הראה-אל-תסביר יכולה להפוך לעניין חסר כל טעם. בעניינים שוליים עדיף, לפעמים, לטפל באופן הישיר ביותר שניתן.

---עמעם
מרכיב מוטיבציוני שהכותב התעצל לספק. הביטוי ”משום מה“ הוא סמן טוב לאזורים העמומים בסיפור. ”משום מה היא שכחה להביא את אקדחה“.

---צחוק מוקלט
דמויות צועקות מהיציע ומושכות בשרוולו של הקורא בנסיון לכפות עליו תגובה רגשית מסוימת. הן צוחקות בפראות לבדיחות של עצמן, בוכות בקול על כאביהן, ושודדות מהקורא את האפשרות לתגובה רגשית כנה מכל סוג שהוא.

---דאוס אקס מכינה, או ”האל שיצא מהמכונה“
רכיבים סיפוריים עם פתרונות מופלאים לקונפליקט סיפורי, שמגיעים משום מקום והופכים את כל תהפוכות העלילה עד אליהם לבלתי רלבנטיים. ה“ג וולס הזהיר מהחיבה המופרזת של המדע הבדיוני לאל שבמכונה כשטבע את האימרה ”אם הכל אפשרי, דבר אינו מעניין“. המדע הבדיוני, המתמחה בהפיכת הבלתי אפשרי לסביר, רותק מאז ומתמיד לרעיון הכוחות העליונים הנצורים בכיס החולצה. בינה מלאכותית, מציאויות וירטואליות וננוטכנולוגיה הם שלושה נו-מה-שמו-ים נפוצים במיוחד במדע הבדיוני העכשוי, שמהווים מקור זול וזמין לנסים מכל סוג וצורה

---היה זה לילה קודר וסוער
היה זה בוקר זיוותני וחם. הסופר חיפש פתיחה, אבל לא היה לו מושג מה לכתוב. בצר לו, ויתר על הנסיון למצוא פתיחה שתהיה קשורה במשהו לתוכן הסיפור או לאופיו, ובחר באופציה המטאורולוגית - תיאור סוער, קודר, מפזז, מעונן חלקית עם ממטרים פזורים, והרוח מתגלגלת בשלווה בין הקלישאות ויוצרת אווירה זולה ומשומשת.
המושג ”לילה קודר וסוער“, הפך לשם מקובל של תחרויות בכתיבה קלישאית מכוונת.

---יש לי, יש לי, יש לי!
”הרעיון שלי כל כך טוב עד שהוא חייב להיות הפואנטה של הסיפור“. הכותב מפתח רעיון, בונה אותו בקפידה, וברגע שהוא חושף אותו בפני הקוראים, בום! הסיפור נגמר. כמעט תמיד הסיפור ירוויח אם גילוי הרעיון יהיה התחלה להתפתחות מורכבת יותר, ולא המטרה הבודדת שאליה מוביל הסיפור.

---זרקור באפלה / בריאה ספונטנית
מצב בו הכותב לא טרח לפתח את העולם לפני שהחל לכתוב, וכתוצאה מכך אלמנטים חיוניים בעלילה אינם מקבלים אקספוזיציה עד הרגע בו הם נחוצים לכותב. כך אנו מתוודעים לחברו הטוב של הגיבור, שהוא כאח לו והיה שותף לכל האירועים החשובים בחייו, רק כשמגיע זמנם לצאת למסע נועז יחדיו; וכך אנו גם מתוודעים לחליפת החלל חסינת הלייזרים רק לאחר שגיבורנו ניצל מאש לייזרים צולבת. לעתים קרובות, כתיבה זו מתאפיינת בריבוי סוגריים וכן בפסוקיות לוואי ארוכות כאורך הגלות, שנועדו להשלים את המידע החיוני שלא הוצג קודם לכן. השם נובע מכך שבכל רגע נתון, רק חלק העולם שמואר בזרקור תשומת לבו של הכותב זוכה לקיום, וכל שאר העולם מוסתר בצללים.

---עלילת ואז
עלילה שבה קורה דבר אחד, ואז דבר אחר, ואז עוד משהו, והכל פחות או יותר מסתכם בשום דבר.

---"אתה הבנת את זה, ברוך?“
צורה ממארת של מסלקת מידע (ע“ע) שמועברת תוך כדי דיאלוג, שבו הדמויות מספרות זו לזו דברים אותם הן כבר יודעות, על מנת לעדכן את הקורא מהר ככל הניתן. טכניקה נפוצה זו ידועה גם בשמות ”דיאלוג רון ודון“ (במקור, דיימון נייט), או ”דיאלוג המשרתת וראש המשרתים“. (אלגיס בודריס).

---מסלקות מידע
מקטעים של מידע סביבתי בלתי ניתן לעיכול שמיועד להסביר את סיטואציית הרקע. מסלקות מידע יכולות להיות מוסוות, כמו עיתון דמיוני שמוכנס לעלילה או מאמרים של ”אנציקלופדיה גלקטיקה“, או גלויות לכל, כאשר ההתרחשויות קופאות במקום והמחבר תופס את הבמה ומתחיל להרצות. מסלקות המידע ידועות גם כ“גיבובי הבהרות“. השימוש במסלקות מידע מהירות, בנויות היטב ונוחות לקריאה ידוע גם כ“קיטנור“ או Kuttnering, על שמו של הנרי קאטנר. כשהמידע מוכנס ללא כל הפרעה לזרימתו הטבעית של הסיפור, הדבר מכונה Heinleining, או בתרגום קלוקל – ”היינלון“.

---סטייפלדון
השם שניתן לדמות הנעמדת במרכז הבמה ומתחילה להרצות. לרוב מובא כשם עצם פשוט, כמו ב“הבאת סטייפלדון לפתור את הבעיה במקום לתת לדמויות להתמודד איתה“.

---גברת כהן (או בראון)
האיש הקטן, הפשוט והיומיומי, שבדרך כלשהי מצליח ללכוד נקודה מהותית וחשובה על הקיום האנושי. ”גברת כהן“ היא דמות נדירה במדע הבדיוני, עקב היותה חוסה בצלם של תת מיתוסים (ע“ע) בולטים העשויים מהקרטון מצופה הזהב המשובח ביותר. במאמר מפורסם שלה, ”מדע בדיוני וגברת בראון“, גינתה אורסולה לה גווין את היעדרותה של גברת בראון משדה המדע הבדיוני (במקור, וירג‘יניה וולף).

---ג‘ון אפללו משכונת התקווה
דמויות שאינן מתאימות לסביבת החיים שלהן. גיבורי סיפור שמתרחש בישראל אמורים להיות ישראלים בשמם ובהתנהגותם, בדיוק כמו אמריקנים בארה“ב, סינים בסין, וקלינגונים בקלינגוניה עילית. אופייני, באופן מטריד, לאחוז גדול מסיפורי המדע הבדיוני המקוריים בעברית. חופף, חלקית, לבעיית האנגרית (ע“ע).

---צלמי קרטון
דמויות – החל באדם בודד וכלה בצבאות שלמים – שתפקידן מתמצה בהיותן תפאורה. הן מושלכות לתוך הסיפור כמו היה קדרה מהבילה, במטרה להגיד לגיבור שהוא צריך לפנות ימינה בפניה השלישית, או פשוט לאפשר לו להפגין את גבורתו בקרבות אדירים אליהם הן מסתערות ללא מחשבה או סיבה נראית לעין. אופייני במיוחד (אך לא רק) לפנטסיה הנוסחתית.

---כולה עז
גורם בסיפור שנראה לכותב מזעזע, מחריד או דרמטי להדהים – ומתקבל על ידי הקורא באדישות או בשוויון נפש מוחלט.

ועוד כמה פרטים טכניים שנוגעים ספציפית אלייך.ארגמן
-שגיאות כתיב, הקלדה ופיסוק. מאד חשוב לעבוד על זה.
-כדאי להימנע מעלילה קלישאתית שמוכרת לנו מאיפה שהוא ומדמויות קלישאתיות [כמו הדודה הצרפתייה האלגנטית].
-כדאי להוריד באנטרים ולהשאיר פסקאות שלמות כגוש. לא חייב לבוא אנטר אחרי כל נקודה.
-יש תיאורים מיותרים. לדוגמה- לא צריך לתאר לנו איך כל דמות נראית ומה היא לובשת ואוכלת לארוחת ערב, אם זה לא רלוונטי לעלילה.

אל תקחי את זה קשה. הכל במטרה לעזור לך...
תודה ממש על הביקורת!!שרון כהן
משהוא דווקא אמר לי שבפנטזיה צריך לתאר את זה... לפני כן התיאור על האוכל היה בערך שורה וחצי..
אמם... התבלבלתי..
לגמרי!!שרון כהן
עומס תיאורים לא הכרחי לפנטזיה.ארגמן
הוא בעצם מעיק.
חוץ מזה שהוא מאפיין בעיקר את הפנטזיה הז'אנרית ולא את הפנטסיה האורבנית [שזה מה שאת כותבת].
מה ההבדל?שרון כהן
האם את כותבת על עולם דמיוני או נשענת על המציאות.?יעקב רובין
נראה לי
כן, זה פחות או יותר ההבדל.ארגמן
פנטסיה ז'אנרית לא רק מתעסקת בעולם מומצא אלא גם יש בה את אותם יסודות בדר"כ. לכן היא נקראת גם פנטסיה נוסחתית.
פנטסיה אורבנית מתעסקת בתחום העל-טבעי והנסתר שמסתתר לכאורה בעולם המציאותי.
ויש גם כמה דברים באמצע...
הצילו!!שרון כהן
יש לי עריונות חדשים בקשר לסיפור... אבל משהוא יכול לתת לי תגובה שפשוט מסבירה על מה אני צריכה לעבוד??
כול אחד אומר לי משהו אחר... (והם דברים נכונים וצודקים..) מה אני אומורה לעשות?...
אני מתחילה לטבוע כאן.. ובכלל גם מה שאנשים אומרים לי על הסיפור "שינוי הגורל"..
אני מבינה את הביקורת..רק אני לא ממש יודעת איך לייסם אותה!!
משהוא יכול להסביר לי לפני שאני נופלת לבור שממנו היצאה... (טוב די ברורה! אני אפסיק לכתוב מרוב יאוש!!)
לשרון.אהובה קליין
עם קצת מחשבה ופחות פאניקה, בע"ה תצליחי לכתוב סיום טוב כמו שאת מסוגלת ויכולה!
" אין דבר העומד בפני הרצון".
בהצלחה.
מאהובה.
תודה על העידודשרון כהן
אבל זה לא עוזר לי!!
תודה באמת..שרון כהןאחרונה
נראה לי שאני מבינה מה הבעיה..
אני מתכוונת להפעיל אותה!