למצוא את שמי\ שירן

אז מה? אז מה?

שאני קצת מוזרה?

אז מה? אז מה?

שאני קצת משונה?

אנשים שחושבים שהם נורמלים.

הם אפורים קצת שחורים!

אז מה? אז מה?

שאני לא ממש יודעת מי אני עדיין.

מותר לי עכשיו בין ערביים.

לנסות למצוא את שמי.

אני כותב שירים אבל אם של ילדים קטנים ..

וזה פדיחה לשלוח לפה

וגם המישפחה שלי תוענת שאין להם קטע

כי זה סתם שירים של כלום ללא תוכן ככה אם חושבים (אבל אני כותב את הרגשות שלי )

...........................................................................................................מה אני עושה אם זה???

אני לא יודעת אם מקובל לכתוב את זה פה,או שיש מקום אחר,

או שפשוט לא כותבים את זה.. אני חדשה,הייתי רוצה לדעת איך אני יכולה להעלות יצירות..ניסיתי,לא בדיוק הלך ><

אשמח להכיר,באמת תודה.

אני.

הי, אני חדשה כאן..

וקוראים לי הללי..

אז שתיהיה שנה מוצלחת!!!!

שלום לכולם!

רציתי לדעת אם אפשר להעלות {אם מאשרים וכו'}

יצירות של שירים בלי מנגינה...

זאת אומרת רק שירה....

תודה וגמר חתימה טובה!!

זה  אחד מהסיפורים הראשונים שלי, ואני מרגישה שמשהו חסר בו, וזה מפריע לי, לא יודעת מה...

אני אשמח לעזרה ובעיקר להערות....

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

חודש אלול בא, ואיתו אוירת התשובה והסליחה. כל המורות דיברו על התשובה, על איך שצריך להתקרב לה', להיות יותר טובים, להשתפר, לקבל קבלות לעתיד. ואני, כמו כולם, הקשבתי בחצי אוזן, חצי מקשקשת, חצי מדברת.                      טוב, אז צריך לחזור בתשובה, אבל אני? אני בסדר, במה אני צריכה לחזור? אני עושה את הכל טוב, ואולי יותר מכך.       נכון שלפעמים אני קצת מדברת בתפילה, או מעתיקה מחברה במבחן, אבל.... זה ממש קצת!!                                   וגם, אז מה? כל אדם הוא כזה שיש לו נפילות!

ראש השנה הגיע, בית הכנסת היה מלא במתפללים. אתם יודעים, כל הדודות והסבתות הזקנות האלו, או האמהות הצעירות שחושבות שבית הכנסת הוא קייטנת הילדים שלהם. ישבתי ליד אימי, וכל הזמן רק רטנתי לה על החום הנורא, ועל הרעש שיש פה, ואיך אי אפשר, פשוט אי אפשר להתכוון כך!

הייתי קטנה, לא מבינה, עדיין הילדה של שנה שעברה...

קריאת התורה הסתיימה, עוד כמה דקות יחלו התקיעות. ופתאום, כמו אני שומעת מתוכי את קולה של המורה לנביא "זמן התקיעות, הוא זמן מיוחד, עת רצון, זמן לתשובה ולקבלה לעתיד", אז בכל זאת נכנס בי משהו מכל השיחות האלו, חשבתי לעצמי. פתאום התחילו המחשבות לשטוף אותי, לא הסכמתי לקבל אותם, אבל הם התגברו עלי.                                 ישבתי וחשבתי על כל מה שעשיתי השנה, המילים "בן אדם מה לך נרדם" עלו שוב ושוב מול עיני. גיליתי כמה עבירות עשיתי.                                                                                                                                              כמה כעסתי והתעצבנתי על האחים הקטנים שלי, שלא עשו לי כמעט כלום, והחטא היחיד שלהם היה, שעבר עלי יום קשה, ולא היה לי מישהו אחר להוציא עליו את העצבים שלי.                                                                        כמה לא הקשבתי להורים שלי, חשבתי שהעצות שלהם מיושנות, מפעם, ואחר כך התביישתי להודות כמה טעיתי.      כמה דיברתי בתפילה עם החברות, במקום לדבר רק איתך. חשבתי שמתפללים רק כדי לצאת ידי חובה, ולא באמת בשבילך, בשבילי...                                                                                                                          כמה נפילות נפלתי השנה, כמה דיברתי לשון הרע. כמה, כמה לא הייתי בסדר!!!                                                  גיליתי כמה אתה נתת לי, לא הענשת ולא כעסת, רק חיבקת, והבאת עוד ועוד ועוד.

שקט, אני רואה שכולם עומדים ורק אני יושבת עדיין, אני קמה במהירות ונעמדת.                                           תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה... התקיעות מהדהדות בראשי והפעם שלא כמו תמיד, הן נכנסות, חודרות פנימה.         אני מרגישה איך כל תקיעה מטהרת אותי, מקרבת אותי אליך אבא. אני מרגישה, שאתה מקבל את התשובה שלי. אני מרגישה שאתה אומר לי, אל תדאגי, למרות הכל את עדיין הבת שלי, ואני אוהב אותך.                                            העיניים מיטשטשות, לא, זה לא יכול להיות!! אני... אני לא בוכה...                                                                  אבל הכתמים השקופים שעל דפי המחזור, מעידים על כך יותר מכל דבר אחר.

שנה הבאה, אני מבטיחה לך להיות יותר טובה, להשתדל יותר. התפילה שלי ביום כיפור, תראה אחרת, באמת!             כל הזמן אני טעיתי, צעדתי לי בדרך לא נכונה, לא הבנתי כמה דברים אתה נותן לי, במתנה.                                     מה שהיה היה, אבל מעכשיו אני אתקן, אשתדל להיות אחרת, לזכור את כל מה שאתה עושה לי, רק בשבילי!

אני יודעת שבשנה הקרובה אני שוב אמעד, אפול, ואטעה, אבל.... אני אשתדל שבשנה הבאה, כשאעמוד לפניך כאן שוב , בעוד כשנה, אני אצטרך לתקן הרבה הרבה פחות.

.

כתבתי משהו, ואני לא יודעת אם לשבץ אותו כ'קטע' או כ'סיפור קצר'

הקטע (כולל רווחים..) באורך של שלושת-רבעי עמוד פוליו.

מישהו יכול  לייעץ לי או להסביר לי מה ההבדל בין שתי הקטגוריות, כדי שאוכל להחליט?

יצירות גדולי האמנים היהודים בירושלים

יש בעיה הלכתית לכתוב סיפור פנטזיה?? או בכלל על כסמים וכו'..

יש לי רעיון חמוד.. זה עדיין בטיוטה.. אבל נראה לי שזה יכול להיות נחמד... ! (אמם.. לבנתיים יש לי רק את ההתחלה גם זה רק בטיוטה..)

קיץ.. אשמח גם לעזרה בעניין עם זה שייך או שקר דרמה (או דרמה קומית) הולכים כאן...

אז שהיה לכולם יום שמח!! ^-^

אני רואה הכול

כדי שאוכל לגדול.

כדי שהיה לי טוב.

אני לא מוותרת

כדי שאוכל להתקדם.

כדי שאוכל לנשום.

אני מאמינה ב- ה'

דכי שאוכל לחיות.

אך לחיות באמת!

שהשקר לא יסנוור אותי!

חברה שלי שאלה איך אפשר לדעת אם סיפור הוא מועתק... זאת אומרת יש מצב שאתה כותב ומישהו אומר לך שהסיפור מאוד דומה ל... ויכל להיות שהוא מועתק..אבל בעצם לא התכוונת/ה להעתיק... זה באמת בא מהלב אז איך אפשר לדעת??

יש לי מלעעע רעיונות לציורים בעת גרפי (יש לי) אבל אני לא יודע איך משתמשים בזה (כי זה לא פטושופ הרגיל )

ואולי מישו יודע איך משתמשם אם...Hanvon ?

ואיפה אפשר להוריד פוטושופ המלה????

בקשר לסיפור בהמשכים שלי...

כעיקרון יש לי סוף לסיפור מצד שני גם יש לי המשך וסוף אחר...ואני לא יודעת במה להחליט...

בסוף הזה או בסוף אחר...!!!

ואני לא יודעת במה להחליט!!!