יותר טוב?משתדל

לא רוצה להאריך יותר מדיי, זה נראה לי יהרוס את התחושה של המירוץ שרציתי להעביר. אשמח לעוד תגובות. גם כאלה שיגידו שאני בכלל לא בכיוון, אני פשוט כרגע מתלמד ומנסה כל מיני סגנונות כתיבה, וממש יעזרו לי הערותכם תודה!!

מסתכל בפלאפון, "שיחה שלא נענתה" מביט במספר בסקרנות,

מרדכי הופמן?  לא דיברתי איתו מאז שהתחתן?! מעניין מה הוא רוצה?

אבל האמת היא שאני כבר יודע טוב טוב מה הוא רוצה.. עוד לא חזרתי אליו אבל אני יכול כבר לדמיין את השיחה:

שלום עידו מה מצב? אתה פנוי? פשוט אני ואשתי ישבנו וחשבנו ופתאום עלה לנו השם שלך..

"ולמה נראה לכם שזה שייך?" אני שואל.  פשוט אשתי אמרה שה"גברת" רוצה מישהו שישב וילמד אבל לא "כבד" אתה יודע אז חשבנו עליך..עונה. ממש כפפה ליד מגחך בליבי.. איפה אמרת שהיא למדה? "מעלה רכסים".. יפה חושב ביני לבין עצמי, אם אני אצא איתה אני אסגור "רביעיה" מאותה אולפנה יהיה לי סריה חדשה, עוד אחת לאוסף.

כמה שיחות כאלה כבר עברתי?מהרהר, ומה אם אין לי כבר כח? ונזכר אין אופציה כזאת.. חייבים להמשיך, כי מה? עוד חודש יהיה כח?

ישר מתקשר ליגאל, אישתו למדה שם. "הלו יגאל, כן צריך טובה תשאל את אשתך אם היא מכירה את לאה זקובסקי ואם זה נראה לה שייך? טוב חייב לזוז החברותא מחכה..

שעה וחצי אחרי מקבל sms  "לך על זה זו אשתך+סמיילי.. הלוואי אומר בליבי.

יום אחרי, מתארגן מתלבש מציץ למראה וזז לתפוס את האוטובוס הקרוב..5 דקות של ביישנות, הקרח מתחיל להשבר והנה מתחילה לה שיחה קולחת, פעם בדקה שתיים בדיחה טובה.. יש לה חיוך מתוק חושב ביני לבין עצמי, אולי הפעם זה ילך, חוזר לישיבה, נשכב לישון.

יום אחרי: מתקשר, שיחה זורמת:

<מה את אומרת?באמת?הסרט האהוב עלייך בת הים הקטנה? קשה למצא בנות כאלה, אני אומר לך מניסיון בדקתי הרבה[הרבה מאוד מגחך בעצב לעצמי] גם בשבילי זה נחשב אחד הסרטים האהובים.

<ביני"ש משיעור ו' עליך לא הייתי מאמינה...צחוק.

ומשם עברנו לכמה נושאים רציניים:

<אתה צודק תורה זה חשוב אבל מה עם צבא?

ועונה תשובה ארוכה ומנומקת שיוצאת לי מהפה כמו תפילה בלי להתכוון, בלי לשים לב למילים, כי גם הם  ממש כמו תפילה שגורים על פי.. כמה פעמים אמרתי אותם כבר? סופר,כואב, כמעט בוכה אבל מתאפק..

לרובוט הפכתי חושב ביני לבין עצמי, "רובוט יציאות" .. האם יש לזה סוף? מסיים את השיחה בתחושה לא טובה.. הולך לחדר, חבר חדר צעיר מסתכל עליי.. אומר: "שוב פעם לא הלך ב"דייט"? אני חושב שאני במקומך הייתי לוקח הכל אחרת, פוגשים אנשים, רואים עולם אפשר ממש להנות מזה, אני יודע שאני אהנה מזה". נכנס למיטה עם הבגדים, אין לי כח להחליף. מתכרבל בשמיכה ואומר "הלוואי, הלוואי שבאמת כך יהיה לך" אך קשה לי באמת להתכוון לזה.. נרדם.

לא שאני מבינה בזה משו..ואחת עם חצאית
אבל אני ממש אהבתי..זה יצר אצלי תחושת בלבול כזאת..כאילו הכל רץ מהר ואין אפשרות לעצור שנייה..לפי דעתי הסוף קצת לא ברור אבל שוב..אני לא מבינה בזה..
בהצלחה בהמשך..=)
אשמח לעוד תגובות.. זה ממש יעזור לי..משתדל
תודה!!
הסיפור הזה הקצר כתוב טובאלכסנדר
וזורם.

הסיפור והרעיון כשלעצמו הוא ממש טוב אבל המסר לא ממש ברור. מציאת זיווג לא ממש מתנהלת איך שרוצים וזה לא נקבע ככה סתם הנושא הזה מאוד מורכב.

מה שכן, פן אחד של הנושא כתוב כאן יפה ואפילו מעניין. ומדוע אני אומר מעניין? כי את האמת אני לא אוהב לקרוא אריכות כל כך גדולה על המסך אני אוהב יותר לקרוא בדפים ואילו כאן התחלתי כמה מילים וזה ממש גרר אותי לקרוא מה שאומר שזה טוב.

המשך הצלחה.
לא יודע אם הובנתי או לאמשתדל
אבל רעיון של הסיפור הוא לבטא את הקושי, של החזרה על הכל שוב ושוב. והקושי לדרוש מהדם ליצור רגש והתלהבות כל פעם מחדש. אף אחד לא טען שהעולם מתנהל על פי החלטתך.. אך הקושי נשאר קושי.. ממש תודה על התגובות.
דווקא את זה פחות הבנתי מהסיפוראלכסנדר
אולי צריך להוסיף עוד קצת מירוץ.
לא מספיק ברור??משתדל
"אם אני אצא איתה אני אסגור "רביעיה" מאותה אולפנה יהיה לי סריה חדשה, עוד אחת לאוסף"
"כמה שיחות כאלה כבר עברתי?מהרהר, ומה אם אין לי כבר כח? ונזכר אין אופציה כזאת.. חייבים להמשיך, כי מה? עוד חודש יהיה כח?"
"קשה למצא בנות כאלה, אני אומר לך מניסיון בדקתי הרבה[הרבה מאוד מגחך בעצב לעצמי"
"ועונה תשובה ארוכה ומנומקת שיוצאת לי מהפה כמו תפילה בלי להתכוון, בלי לשים לב למילים, כי גם הם ממש כמו תפילה שגורים על פי.. כמה פעמים אמרתי אותם כבר? סופר,כואב, כמעט בוכה אבל מתאפק..
לרובוט הפכתי חושב ביני לבין עצמי, "רובוט יציאות""
וגם הקטע של החוסר התכבות על פרטים והריצה לא הייתה מורגשת?
אהבתי את הסיפור!אנונימי (פותח)
אבל, לי קצת הפריע הפיסוק, אני אישית חוטא בזה המון.

המסר הועבר בצורה טובה אך הסוף קצת איבדתי אותך למרות שהסיפור נורא קצר.

ערב נעים! בהצלחה!
את הסוף של הסיפור לא כל כך הבנתי.. וגם יש לי עודאנונימי (פותח)
בטעות שלחתי לפני שסיימתי...אנונימי (פותח)
אז ככה, הרעיון לדעתי ממש נחמד, אבל אם תנסח את זה בשפה קצת יותר עשירה, זה יהיה יותר ברמה של סיפור של ממש ולא בעיתון נעורים. אני באמת לא רוצה להעליב!!! אבל תאמת- נהנתי לקרוא!!!!! תמשיך לכתוב, ולפרסם למרות ההערות...
גמאני את הסוף לא כל כך הבנתי---חיים אליסף
אבל זה סיפור שאין מה לדבר...
נחמד, אבלמילים נסתרות.אחרונה
אין לסיפור רצף.

נגיד בהתחלה הוא מדמיין בראש את השיחה עם מרדכי הופמן, אבל פתאום הוא כבר יוצא עם אותה אחת שמרדכי הציע לו בשיחה הדמיונית.

המסר נחמד, הסיפור היה לי קצת מוזר.
נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך