לתפוס טרמפים זה בכלל לא קשור ל"ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
החטיפה האחרונה שהתבצעה בטרמפ הייתה של אליהו אשרי ב-2006 (לפני 8 שנים).
אם נאמר שנוסעים בכ-1000 טרמפים ביום (ויש הרבה יותר מהנתון הזה) במשך כ-300 ימים בשנה בתקופת זמן של 8 שנים.
ואפילו נוסיף את הנתון של כ-40 נסיונות חטיפה בשנה שלא הצליחו (שזה השיא, וברוב השנים היו הרבה הרבה פחות נסיונות חטיפה בשנה)
אז יצא לך שהסיכוי להיות בניסיון חטיפה שלא יצא ממנו כלום הוא אחד ל-7500
(וגם זה לא בדיוק נכון כי רוב רובם של סיכולי החטיפה נעשים לפני שהטרמפיסט עולה לרכב).
והסיכוי להיחטף הוא אחד ל-2,400,000.
(בפועל הסבירות היא עוד יותר נמוכה, ואין שום קשר ל"ונשמרתם..")
בנושא הזה, אף-אחד לא נכשל, יש בארצנו לא מעט אנשים ("חיות אדם") שמעוניינים לראות את כל עם-ישראל קבור באדמה או בתוך הים.
אז עצם המציאות בחיים כאלה היא מסוכנת, וזה לא משנה מה נעשה.
הכשל שנעשה, הוא חוסר ההרתעה הישראלית, והבעיה היא שהחוקים הבינ"ל המטומטמים לא מאפשרים למדינה בסכנה ליצור הרתעה.
והכשל של מדינת ישראל שהיא הולכת כעיוורת אחרי החוקים הבינ"ל מסיבות אוויליות.
אבל מה שכן, צריך להיזהר ולבדוק לפני שעולים על טרמפ, ולא רק בגלל חששות למעשים על רקע לאומני.
ועוד דבר שקשור לנערים שלנו, החטיפה של הנערים מוגדרת כחטיפה שנכשלה. וזאת,
א. כי הם עלו שלושה ביחד לטרמפ, ואז למרצחים לא הייתה אפשרות לשלוט בשלושתם, ויש סימנים של מאבק במרצחים.
ב. הטלפון של גיל-עד גרם למרצחים לפעול בחופזה (כי הם לא ידעו שהמשטרה לא לוקחת את פניתו ברצינות), וזה מנע מהם את האפשרות להתמקח עליהם.