פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1001)

אבל נראה לי שאם את רואה מישהו שמוצא חן בעינייך כדאי לעשות עם זה משהו, חבל לצפות שהוא יזום ולהתבאס אחר כך

אפתח ואומר שאני חושב שזו הייתה טעות
שלא פנית אליו.
אם את רואה מישהו שמוצא חן בעיניך
ואת עוד רואה שהוא "בעניין" כדי שתפני אליו.
אין לך ממה להתבייש ורוב הבנים ממש יעריכו אותך עלזה.
ב. תחשבי עלזה לרגע
בן שהוא שהוא ראה באוטובוס ומצאה חן בעיניו
איך הוא אמור לפנות אליה?!
היי תקשיבי, את נורא יפה
אז מה אומרת על לצאת איתי לדייט?!
במקרה הטוב הוא יקבל כאפה
במקרה הרע הוא יקבל שתי כאפות...

בנות שמתייחסות ל"התחלה" כזאת (אני מדבר בעיקר על הציבור שלנו ובעיקר על הציבור היותר "שמרני") כאל דבר מעליב/לא שייך בעליל וכן הלאה - לבחורים יורדת המוטיבציה לעשות את זה, בצדק, הם מפחדים/חוששים מתגובה לא פרופרציונלית/מעליבה/אדישה וכו' - אז כן, לשגות באשליות לגבי הבחורה החמודה שנראית סבבה ממש מבחינה דתית ועדינה וחייכנית ושממש אפשר לראות שהיא טובת לב וכו' וכו' - לשגות באשליות לגבי זה שתצא איתה/תציע לה לצאת - זה דבר שקורה להמון בחורים, ולכן המבטים וכו' - אבל בפועל הם באמת חוששים לעשות את הצעד הראשון.

וביוםש יהיה לך מספיק חשוב שמישהו יתחיל איתך - את תדאגי לזה בעצמך, שהוא יתחיל איתך. את תמצאי את הדרך לתת לו את התחושה שהוא יכול ללכת על זה בלי שום בעיה, או אפילו תיזמי בעצמך.

 

בעולם שלנו שבנות עושות כמעט כל דבר כמו בנים, גם ממש לא הזוי שהן גם יכולות להתחיל עם הבן אם הוא מוצא חן בעיניהן...

צריכה להתחיל בעצמך...

אבל בסוף יגיע האחד ואם זה הוא, אז תיפגשו בעז"ה שוב

שלהם בגלל סיבות כאלו ואחרות וגם כשהם כבר יתחתנו אחרי זה עם מישהו/י (בתקווה שיתחתנו) זה יכול להיות רק הזיווג השני (או השלישי..) שפחות משורש נשמתם מהזיווג הראשון... - זה ממש לא אומר שהנישואים האלו לא יוכלו להיות מוצלחים ממש, וגם לא אומר שיש נפקא מינא כלשהי - הרי במקרה כזה אתה לעולם לא תדע מי "זיווג ראשון" ומי "שני", אנחנו לא נביאים ולא בני נביאים - אבל זה כן משנה לכתחילה, לדעת שלעיתים חוסר בדרבון עצמי לעשות צעדים, יכול לגרום להפסד של דבר טוב מאוד.

 

נפוצה האמרה "אם זה לא יצא/הלך/לא נפגשנו וכו'... אז זה אומר שהוא לא הזיווג שלי". האמרה הזאת כאמור פשוט לא נכונה. 

בס"ד

 

בדיוק יצא לי לדבר עם חברות שלי על כך שהיום בנים לא ככ יוזמים אלא המון בנות הן אלו שיוזמות ראשונות...

 

אני מבינה שזה בטח מאוד מבאס אותך.. אך אני חושבת שאין לך מה להתבאס יותר מידי... תחשבי על כך שהכל מהקב"ה ואם את צריכה לפגוש אותו- את אכן תפגשי- ואולי אז זה יהיה בסיטואציה ובתנאים שיתאימו יותר לשניכם...

תנסי לחזק את עצמך באמונה הזו..

 

דבר שני, אין שום דבר פסול בעיניי שבנות יתחילו עם בן שהן מעוניינות בו... אם נפגשת וראית מישהו שאת חושבת שיכול לצאת מזה משהו- אז תיהי בהכי קטע לנסות וליזום שיחה יותר לכיוון ואפילו לשאול אותו בכנות..!

*אספר לך מקרה שקרה לי-

הייתי בחתונה של בן מהשבט שלי בבני עקיבא, וראיתי שיש לו חבר מאוד טוב והוא מצא חן בעיניי.. אחרי החופה יצא שאמרתי לחברות שלי (ככה די בצחוק) שיש מישהו שראיתי שמוצא חן בעיניי.. והן הלכו ושלחו מישהו לברר עליו- וכל השולחנות לידינו כבר ידעו במה מדובר- אבל לי זה לא הפריע כי הייתי מכוונת מטרה.. בסוף זה לא ככ הסתדר כי הוא לא רצה לצאת...

אחרי חודשיים/ שלוש ראיתי בשבת ביישוב את הבן הזה מהשבט שלי שהתחתן- ניגשתי אליו ובהכי כנות אמרתי לו ככה: "ראיתי בחתונה שלך את חבר שלך, נראלי קוראים לו____, אתה יודע אם הוא מעוניין לצאת..?" כבר למחרת הוא דיבר איתו ואיתי כדי לנסות לשדך.. בסוף זה לא הסתדר כי הוא בדיוק התחיל קשר...

ולמרות זאת- ממש הייתי גאה בעצמי שידעתי מה הרצון שלי, ופעלתי בדרכים כדי לקדם את עצמי...

 

ולכן, נראלי שאם את נתקלת בכזו סיטואציה שוב, על אף הקושי, שווה ממש להיות זו שיוזמת את השיחה ואת ההצעה לצאת..

כמו שאמרו פה קודמי- הרבה בנים מתביישים, מפחדים שהמעשה שלהם יתפרש כדבר זול וכו' וכו'... 

 

 

בהצלחה רבה רבה יקירה!! בעז"ה שילך לך בקלות ובסיעתא דישמיא!

 

 

*ואני חושבת שהשרשור הזה הוא נקודה למחשבה לכל הבנים שקוראים אותו....!!

 

 

כל הכבוד על האומץ!!
תלמדו

ברור שהכי נחמד אם הם היו עושים את הצעד הראשון,
אבל בלי קשר למגדר, לפעמים השני יותר ביישן/יותר חושש מהתגובה/ראלי מידי.. אז אחרי שמחכים ומחכים שמשהו כבר יקרה- ולא קורה, אפשר להחליט שאנחנו עושים את הצעד.

כל הזמן נשמע פה בתגובות שבציבור שלנו זה פשוט לא הולך ותקבל תגובה צוננת חזרה. לא יצא לי לעשות סקר, אבל ממה שאני מתרשמת זה ממש לא ככה.
סה"כ אם עושים את זה בצניעות וחביבות אני לא חושבת שהשני ייבש.
ואם הוא כן, בתכלס, זה מראה משהו על המידות שלו.. (אם הוא מגיב בצורה לא נעימה לא אם אומר שלא מתאים לו)
זו גם ככה סיטואציה מביכה שדורשת הרבה אומץ וקצת "הנמכה עצמית" כביכול, אז כל שנותר מהשני הוא לפחות להגיב בנועם.
אם לא- תדעו שנחסך לכם אדם לא חביב..

עד כאן דברי.
חזקו ואמצו ואל ירא לבבכם!

כי אני חושב על עצמי, כמה פעמים בת חשבה שאני רוצה להתחיל איתה, בלי שום ביסוס במציאות.

לדוגמא
לקחת מספר מבחורה
נתפס בבירור כ'להתחיל עם הבחורה'
ואני מליון פעם לקחתי מספרים בהתנדבויות, בעבודות ובעוד מקרים שונים..
בלי שום רצון להתחיל איתה..


שבוע שעבר מצאתי ת.ז של מישהו
ובאוטובוס ניסיתי למצא של מי זה
היתה שם איזה בחורה שביחד ניסינו לחפש את המאבד
כשכבר הייתי צריך לרדת, אמרתי לה שתביא לי את המספר שלה. אם היא תעלה על משהו שתעדכן..
מקווה שהיא לא היתה בסרט על זה😁



בקיצור, מה באתי לומר?
לא בטוח שהבחור רצה לצאת איתך ורק היה נראה לך שהוא זורק מבטים..
עדיף שלא תדמייני שאת יוצאת עם מישהו
אם את לא מתכוונת ליזום(בצדק לדעתי, דרך אגב..)

היא רצתה לצאת איתו אבל לא דמיינה שכבר כן..היא רצתה שזה ייקרה.
ומותר לשאול למה אתה סתם מפתח ציפיות לבנות אם אתה יודע בבירור שזה מה שאתה עושה ובעצם אתה לא מתכוון לכלום?
אתה מתכוון לומר שגם אם הבנות האלו היו 'ממשיכות' עם ההתחלה שלך שביקשת מספר, בכלל לא היית בכיוון ולא היית יוצא איתן?
(זהו חפרתי מספיק😁)

אם יש סיבה לקחת אני לוקח. אם אני אצטרך אותו למשהו טכני.

לא עובר לי בראש שזה להתחיל עם הבחורה.

מספרים לוקחים כדי להיות בקשר עם אנשים, מותר סתם צורך טכני או קשר גם ללא קשר לרצון לצאת וכד'...

קצת מצחיק אותי ההבנה שכל מי שלוקח מספר זה על דעת לצאת עם...

אבל אחדד - לבנות לא "נראה" שבנים זורקים אליהן מבטים, אנחנו מרגישות ושמות לב לזה. אין פה עניין של השערות בכלל. אם כי "מחפשת 111" -
זה שבנים מסתכלים ובוחנים, זה לא בהכרח אומר שצריך/עלול לקרות מזה משהו (כלומר, הגיוני שהרגשת ככה אבל הוא לא...אולי.)

יתכן שזה שהסתכלת עליו גם, נתן לו לגיטימציה להסתכל שוב ושוב (לראות אם גם את עוקבת אולי..חח )


ולך *צועד* - טוב שלא גרמת לה לחשוב שעוד שניה אתה מציע לה נישואים. גם ניסיתם להשיב יחד אבידה שהייתה כרוכה בזמן משותף, גם שניכם מהציבור הדתי וגם ביקשת מספר ובסוף אמרת "תעדכני במקרה ש..."
לא אתפלא אם היא פירשה את זה אחרת.

אני לא מדמיינת, אני יודעת להבחין כשמישהו מסתכל עליי במבט של מעוניין, ובמבט סתמי ונורמלי בין בני אדם ...
להסתכל כל עשר דקות עליי, לא ניראה לי סתמי..
וכדאי שתהיה יותר ברור עם הבנות שיוצא לך להיות בקשר כי אתה לא מספיק ברור כנראה.
וכן, זה קורה לפעמים ש דיבור או פנייה ניראה לנו כהתחלה...

וקחי בחשבון שבציבור הדתי שלהתחיל, בדרך כלל מתקבל כמשהו שטחי ולא ראוי. אז אל תמהרי לדון אותו.

שהייתי מאוד מתבייש להתחיל עם מישהי באוטובוס, גם אם היא נראית מתאימה. למה? בגלל שזה נתפס רדוד ושטחי, ולפחות כלפי חוץ - זה לא מתאים לבחור דתי.
וגם כי מן הסתם כל האוטובוס תוקע בנו עיניים עכשיו... לא אומר שזה הכי הגיוני, אבל זה מה שאני מרגיש, ואולי גם הוא הרגיש ככה

שסוג הבחורה שאני מחפש (בחורה תורנית) לא תזרום, אפילו אם היא עמוק בלב כן רוצה. למרות שהרוב כתבו שהן לא רוצות, למיטב זכרוני.

וזה מצטרף לעובדה שאני לא ממש יודע איך ("סליחה עלמתי, אבא שלך גנן? זה פשוט נפקא מינה לשאלה בדיני פירות הרכבה שחנטו בשנה השישית ולקיטתן בשביעית")
והחשש הרגיל שזה לא יצליח, שמתווסף אליו החשש מהסלידה של בחורה תורנית מהתנהגות כזו.

וכן עניין הלכתי- חתונה זה אחלה מקום להכיר. כולם לבושים יפה, כולם באווירה בלחי"ת. אבל להתחיל לסרוק את החברות של הכלה במטרה למצוא כלה- הבעיה הקטנה זה האיסור ההלכתי, הבעיה הגדולה זה מה שזה עושה לנפש של הבחור.

לך מותר להסתכל על מי שבא לך. לי לא.

בחתונה, באוטובוס, בכל מקום- אם את רוצה, פתחי פתח. תפני, אפילו רק תחייכי. תנסי ליצור קשר עין כמה פעמים. תני למטוס אישור נחיתה, הוא כבר ינחת לבד

אחלה דרך להתחיל...

יתר על כן: אם היא ממש מבינה מה אתה אומר - נראה לי שאפשר לוותר על כל הדייטים וישר לתת לה טבעת!

התגובה היחידה שאני מצליח לחשוב עליה היא: "לברוח"

"מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא, א)."
(שולחן ערוך אבן העזר, סימן כא סעיף ג)

רק להכיר, אפשר גם לקשר לשרשורי תמונות למינהם

"הנה, ראיתי אותך. אז אפשר?"

תזמי בעצמך!!!!

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע

 

פא-צ

 

קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
 

כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע

מא-נ
נא-ס
סא-ע

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס

עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ+ יהי רצון.

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס

עא-פ
פא-צ

קיט-קכא

קמא-קנ+ יהי רצון.

 

כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס

עא-פ
פא-צ

קיט-קכא

קמא-קנ+ יהי רצון.

בשבת ט' באב.
היא לא התכוונה ביום ראשון י אב...

אור וטוב לכולם שבת שלום

כא-ל
לא-מ
מא-נ

עא-פ
פא-צ

קיט-קכא

קמא-קנ+ יהי רצון.

תודה לכולם!
יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לגאולה ברחמים.
הרבה הצלחה, שמחה וברכה לכולם.
שבת שלום!

ואין חתונה .סתם משפט מצחיק שגנבתי.אבל סבבה חחחח

😯😯😯

כשמבינים זה באמת מצחיק 😷

בס"ד

 

אפשר הסבר...?

אני לא צינית ולא מבינה ציניות....

בד"כ מבטי רחמים זה על רווקות ..אז היא טומרת..אני הולכת לחתונה רווקה מבין מאות נשואות..כאילו (חתיכת מבטים הולכים לדפוק לה..היא היחידה רווקה) נמאס לה מהמבטי רחמים האלה..אבל מגיע להן.כאילו נמאס לה מהמבטים שעושים לה אבל זה בעצם עליהם על שהן נשואות..

לק"י

אני מזה לא....

ווואי עד שנפל לי האסימון אבל נקרעתיי

ולא הבנתי מה נסגר איתך.. כי את עדין קטנטונת... 

או שהתכוונתי למשהו אחר?

 

 

 

 

 

 

 

 

הזכיר לי את מה שר' זושא מהניפולי היה אומר-בעולם הבא לא ישאלו אותי למה לא הייתי אברהם אבינו אלא למה לא הייתי זושא.

תספרו באמת.
תנו לבחור/ה להחליט אם זה מתאים להם.
ו..בבקשה אל תעשו מצפון אם הוא/יא בחרו שלא להענות.

שנזכה כולנו לזה

בס"ד

 

אני בדיוק אחרי דייט שהיה ממש לא קשור.. ואחרי שיחה- שהייתי בטוחה שהבחור יבין שזה לא מתאים- אבל הוא ככ רצה לנסות עוד פעם, ולי היה ממש קשה כי מצד אחד לא נעים לפגוע, ומצד שאני זה באמתתת לא מתאים..

כבר אין לי כוח להיפגש עם כאלו שלא מתאימים לי..

זה מתיש ומייאש... מעלה הרבה מחשבות מחלישות..

וזה באמת היה יכול להיכסך....

|סורי על הניצלו"שון... הייתי חייבת לפרוק...|

זה באמת מתיש..
המון המון כח!


אחרי פגישות לא קשורות כאלה אני מנסה לברר עם עצמי איך אוכל פעם הבאה לברר מדיוק יותר ככה שלא לעמוד שוב תוהה איך זה קרה..
וכן, גם תמונה לפני, אם את מרגישה שזה יחסוך לך חוסר התאמה. בלי להתפדח לבקש..

ועוד משהו, אם את מרגישה שמי שמציע לא באמת מכיר, או מנסה רק "למכור" את הבחור, תבקשי עוד מס' לבירור. שתרגישי שמספרים לך עליו באמת.
כמו ששתינו מבינות, יש מה להפסיד.. אז אל תקשיבי למשפטים שכאלה.
(אם כבר פריקה, אז השבוע החלטתי ששתי הצעות לא מתאימות ומשני המציעים שמעתי את המשפטים האלה +מצפון של "למה את לא נותנת צ׳אנס לפגישה אחת סה"כ??" ומן "חבל..." שכזה... רציתי לשלח אותם להיפגש איתו בעצמם )

ואחרי כל זה, זה עדיין יכול לקרות..
ה' רוצה שנעבור את הדרך הזו, שנלמד ונתגדל ממנה.
נעשה רצונו באהבה

בס"ד

קשה לי מאוד לשמוע את המשפטים האלו מהסביבה של- למה לא לנסות, אל תיהי בררנית.. והכי כואב שכשאני מבקשת תמונה או אומרת משהו על זה ואומרים לי- אל תיהי שיטחית ותסתכלי רק על המראה החיצוני... ברור שלא רק המראה החיצוני קובע וממש חשוב להסתכל פנימה- אבל באמת לפעמים לא התחברתי למראה, או כמה שהבחור הוא טוב ויש לו מידות טובות זה פשוט לא הסגנון....
החברה מסביב לא ככ מבינה את זה... ולפעמים זה פשוט מתיש אותי...

ב"ה גם אני מאמינה שבאמת הכל מהקב"ה ויש לו את הדרך שלו להוביל אותנו בצורה שהכי טובה לנו- למרות שאנחנו לא מרגישים זאת תמיד...
ובאמת שמשתדלת ללמוד מפגישה לפגישה, לדייק יותר את החוויה של מה קרה לי פה, וב"ה אני גם לומדת גם על עצמי וגם על הבחירות שהכי יהיו לי טובות...

בעז"ה שנשמע בשורות טובות, ובקרוב!
ושתדעי שאת מאוד מחזקת אותי כשאת כותבת ככה בפתיחות ובכנות...!!

פשוט מזדהה איתך.
כל מה שאת כותבת.. פשוט מוכר

לקח לי הרבהה זמן להרגיש בנח לבקש תמונה. להפסיק לשים על מה חושבים עלי וכמה זה חיצוני.
(ועדיין לפעמים מתפדחת לבקש ואז מתעצבנת על עצמי..)
אנחנו יודעות אילו תכונות חשובות לנו ואיזה מראה
מוצא חן בעינינו. אנחנו אלא שבסוף נשקיע את הכוחות לפגישה. כולל כל מה שהיא כוללת..
אז מותר לנו "לחפור" בבירור, לבקש תמונה, ולהחליט בסוף אם מתאים לנו או לא.

כשאני כותבת את זה ^ אני מחזקת גם את עצמי על הדרך.. לא לפחד להחליט, ואח"כ לסמוך על ההחלטה ושיקול הדעת שלי. גם אם אחרים חושבים שאני טועה.
אז בא לי שתסמכי גם על עצמך. לגמרי.
מתוך כך גם הסביבה תתמודד...

את נשמעת לי מותק של בחורה!
אמן ואמן על הברכות.

לפני..שבוע בערך.

הבנתי מהמציע שהיא דתיה תורנית,ומסתבר שהיא חרדית,לפי שיטות מסויימות (:

וכמובן הגעתי והובן לי שלא שייך.

והמסקנות שלי הם שהאינטואציה זה כן דבר שאפשר להסתמך עליו.

ושתמונה זה אכן דבר שניתן לשלול לפיו,ושאם את מגיעה ואת רואה שזה לא שייך,פשוט - שעה דייט והביתה.

עוד דבר שבזכותו זה היה לי קליל,פשוט מאוד דיברנו רק פעם אחת שיחה בטלפון לפני הפגישה ובין לבין לא דיברנו בכלל,ככה שאף אחד לא פיתח ציפיות.

אני חושב שעם קצת ניסיון ולמידה אפשר לעשות את זה יותר קל,וכמובן בעזר השם.

בס"ד

 

קיבלתי את הרושם שהוא תורני רציני- מה שהוא לא... פשוט תגידו דתי לאומי...(קיצר- לא מה שציפיתי..)
הדייט היה שעה וחצי בקושי- כי כמה שהוא היה בחור חמוד הבנתי שזה לא זה..

וגם לא דברנו בכלל רק פעם אחת בטלפון לקבוע ואחכ דייט..

אממממה- הייתי בטוחה שגם הוא יבין שזה לא שייך.. אבל הוא נורא רצה להמשיך.. ואמר שהוא יכול לקבל על עצמו דברים מסויימים, ושהוא חושב שבאמת זה יותר טוב לו שאשתו תהיה יותר דוסית ממנו שתחזק אותו.. (וככה עוד דבורים בטלפון...)

ודי- זה קשה לי... קשה לי להגיד לו שזה לא מתאים, במיוחד שאני שומעת בקול שלו שהוא לגמרי מבואס מזה..

אני רוצה למנוע את זה....!

 

אני חושבת שלא סתם הקב"ה גילגל שאני אראה את השרשור של @בהשתדלותי... 

ובעז"ה אני חושבת שבמקום להיות ברגשות של "לא נעים" וכל הזמן לחשוב על זה, אני הולכת להפוך את הדייט הזה לתפנית בתהליך שלי- ופשוט להתחזק מזה..

זהו! אני רוצה לעשות ברור טוב, ואני רוצה לראות תמונה..!

אני לא שטחית, ולא בררנית, ולא כלום! 

 

אני רק רוצה לעשות לעצמי טוב, ולעבור את התהליך הזה בטוב.. בעז"ה!

 

תודה רבה בהשתדלותי, על הכתיבה הכנה, על החיזוקים והמחמאות!

שתדעי- שיש לך חלק בתפנית הזאת שלי!

תודה!!

 

 

 

*ואני חושבת שכולם פה יכולים לקרוא את השרשור הזה ולקחת את הדברים האלו- ולהתחזק..!

שלקחת את המקרה הזה להתקדמות והסקת את המסקנות הנכונות לך.
מחזקת אותך בהן!
(אלו הן ה"בעיות" של רגישים כמונו.. לא רוצים לפגוע ובטעות פוגעים בעצמם..)

העיקר שבזכות הדרך הזו נתקרב יותר אל עצמינו ו(מתוך כך)אל ה'.

מאחלת שתמצאי אותו בקרוב ממש,
בבהירות גמורה ושמחה גדולה!

(וריגשת אותי.. הייתי שולחת לך גם סמיילי נשיקה אם הייתי יודעת איך...)

בס"ד

 

בעז"ה שגם את תמצאי בקרוב בעז"ה את האחד של בבהירות הדעת ובשמחה גדולה!

 

 

 

 

ואני מתארת לעצמי שאת גולשת דרך הפלאפון... כותבים ( נשיקה) רק בלי הרווח....

אמן!

נמאס שחושבים שמי שמבקש תמונה הוא שיטחי וכו'...., חיזקת אותי

בס"ד

 

מקווה שכולם יתחזקו מזה... וכל אחד יקח את הדברים האלו למקום שזה מדבר אליו...

 

והתודה הגדולה היא לבהשתדלותי- ששמה את הדברים על השולחן בכנות ובאומץ גדול...!

אני רק מישהי אחת קטנה שהחליטה ללמוד מזה...

שלחתי לה את זה

מן דרך להגיד לה תודה..

מה שאני למדתי בזמן האחרון- זה להיות ממש בררנית בבירורים. כן. ממש ככה. בלי להתבייש מאף אחד.
חשוב קודם כל להגדיר לעצמך מה בדיוק את מחפשת, ולפי זה להתאים שאלות פתוחות (בלבד!! לא סגורות!! לדוגמא ״מה תחומי העניין שלו?״ ולא ״הוא נדיב, נכון?״ שזו שאלה סגורה) ואז בבירורים מגלים מלא דברים. אז קצת חופרים יותר לאלה שמבררים אצלם, אבל זה שווה את זב.

*ותודה לסדנה של עומק הקשר שנתנה לי את הכלים האלה. מומלץ!!

הייתי בשיעור של הזוג ביטקובר ובאמת הם מדברים על העניין הזה בן היתר.
(בגלל שלא היה לי דף יש לי סיכום בפלא, אם זה מעניין מישהו/י אני יכולה לשלוח)

שלחתי

משינויים והחלפות בפלאפון שלך, בלי רצונך.

[אולי לא הסברתי טוב, כי קשה לי להסביר מושג כזה בעברית.]

אבל זה לא זה

בתרגום חופשי זה רשת פרטית וורטואלית, מה שזה אומר שזה חיבור לאינטרנט שמנצא עג האינטרנט. כלומר אם לדוגמה מכשיר מתחבר לאינטרנט דרך 3G אז מה שvpn עושה זה לספק חיבור אינטרנט אבל הוא משתמש בחיבור רשת הרגיל. וככה כל תעבורת האינטרנט עוברת דרך הvpn.

זה משמש למגוון דברים:
א להחליף כתובת ip אם שרת הvpn נמצא באהב אז המכשיר יקבל את ip אמריקאי למרות שהוא באמת בישראל(ויוכל לקבל שירותים שיש רק לאמריקאים)
ב לעקוף סינון
ג לשים סינון (מה שנטספאק ורימון עושות)

מבחינה טכנית, בגדול מה שכתבת נכון, חיבור VPN הוא חיבור נוסף (חיוג) על גבי רשת האינטרנט, 

או מכל רשת שאינה אינטרנטית על מנת להתחבר לאינטרנט (בדרך כלל) או לרשת אחרת. 

הוט למשל מחברים את לקוחות "החייגנים" (VPN) שלהם שמחוברים בקבוע לרשת הפנימית של הוט דרך המודום, ואז מבצעים חיוג VPN-י כדי להתחבר לאינטרנט. 

 

רק הערה קטנה - למיטב ידיעתי רימון לא משתמשים ב VPN למטרות סינון. 

יש להם לקוחות שמתחברים בלי חיוג (לקוחות הוט שאינם חייגנים) או לקוחות שמתחברים עם חיוג (VPN-י או כל פרוטוקול אחר שבזק משתמשת בו). 

הסינון עצמו מתבצע דרך שרתי פרוקסי שרימון מחזיקים אצלם, אבל זה לא קשור לאופן החיבור של הלקוח של רימון בין אם הוא ב VPN ובין אם לא. 

 

לרימון יש תוכנה מגניבה (אך נוראית במובנים מסוימים) שנקראת "תוכנת רימון". 

זו תוכנה שכל משתמש בה שמתחבר לכל רשת, של כל ספקית, מפעיל אוטומטית חיבור VPN לרימון. 

ואז לא משנה לאיזה רשת הלפטופ מחובר, אתה תמיד גולש דרך רימון. 

גם את זה אפשר לעקוף. ובלי קשר, התוכנה בעייתית מאד מהמון בחינות טכניות. 

 

 

 

ואיזה תוכנה עושה את זה?

הם לא טיפשים, ולא יעשו תוכנה שקל להסיר. מי שהתקין אותה יצטרך להסיר אותה.

אבל אולי אפשר להפעיל אפליקציית vpn נוספת במקביל, ואז מה שנחסם יעבור דרכם ולא יסונן. אבל גם אם זה יעבוד, זה יבוא על חשבון מהירות הגלישה...

ולגבי רימון התכוונתי לתוכנת רימון, ואפליקציית החסימה שלהם לסמרטפונים שלא של סלקום

‏#1

כמו שכבר אמרו, זה ראשי תיבות לרשת וירטואלית פרטית. זו בעצם תקשורת פרטית מאובטחת בין מחשבים. אפשר גם להשתמש ברשת כזו כמו בפרוקסי, ואני מניח שלזה התכוונת.
(פרוקסי הוא שרת שמאפשר לך לגשת לשרת אחר דרכו. זו דרך לעקוף חסימות בסיסיות, או להסתיר את הip שלך. נגיד שאתה רוצה להכנס לאתר שמאפשר משהו רק לאנשים מארצות הברית, תוכל להיכנס אליו דרך שרת פרוקסי מארצות הברית...)
אפשר בקלות להוריד אפליקציות vpn בחנות

בתור חרדית, מאוד לא נחמד לי לראות את התגובות האלה...

רק_משתפת

שחררי

 

הפרום הזה הוא מקום מקסים ויש כאן את כל הסגנונות,כל אחד מביא את דעותיו וזה היופי פה.

אין למה לרדת לוויכוחים רדודים שכל הידע זה רק סטיגמות.

משני הצדדים.

. 

 

 

יומיים לא נכנס וישר הכל נגד חרדים

אבל בוודאי, מה שייך "נגד חרדים".

 

בכלל, מה שייך הכללות - קל וחומר כשמדובר בציבור שהשאיפה הבסיסית של עניינו, היא ללכת לפי רצון ה', וגם כשזה ע"ח דברים אחרים.

 

בכל ציבור, יש רמות שונות ביחס ליישום האידיאל. אבל בלי השאיפה הזו, אין כלום. וכל יכולת החידוש, נסמכת תמיד על הנאמנות והשיבה אל המקוריות. 

 

אכן, יש לעיתים חילוקי דעות ביחס להתסכלות על התקופה הזו, ונגזר מכך גם ביחס לתתי-נושאים נוספים, אבל המשותף רב על המפריד. צריך ללמוד את הטוב מכל אחד.

כל כך,
אגב
פתחתי עלזה שירשור...

תגידו, מה עושים אם מפחדים להתחתן? מי אמר שאני אמשיך לרצות - לקראת נישואין וזוגיות

?

אשמח להסבר

כי לאמא שלי אין כח..

אני פשוט טובה בלהכיל אנשים...

ואין לי הסבר לפחד מהחתונה אבל זה עובדה, את ההסבר רציתי ממכן, וכמוב עצה מה לעשות.

יכול להיות שעוד מישהו משתמש בניק שלך כדי להגיב בפורומים?

להתחיל להיפגש.

 

זו לא חייבת להיות תופעה חריגה במיוחד.

 

אם רוצים מאוד, אז גם רואים את זה באופן יותר "ממשי", על ההשלכות השונות, אז מן הסתם גם מעורר יותר פחד, מהמציאות החדשה הזו.

 

כדאי להגדיר לעצמך מה נראה לך מפחיד במיוחד, או שמא זה בלי הגדרה, סתם "כללית". אם יש דברים ספציפיים, אפשר לשמוע ממבוגרות יותר, שכבר הקימו משפחה טובה, רגועות, וכך יותר לעכל את הדברים.

 

ובמקביל, להתחיל להיפגש, ראוים שמדובר בבן אדם, מעלים דברים, ויתכן שזה יקרב אל המציאות המשפחתית בצורה רגועה יותר. 

 

הצלחה רבה.

ישלי חלום לאסוף את כל מאות הדברים שכתבתי,
אבל בשביל צריך:
1. מחשב
2. זמן
3. סבלנות
4. רצון חזק כפלדה
5. לא להתייאש באמצע.



ו...
אתן כל הזמן אומרות לי:
"את חייב לעשות עמזה משו"
אבל תכלס מה?
מה אני אעשה עמזה?
זה לא ממש פרקטי...

שזה יהיה לך שמור יפה כזה
כל השירים והקטעים שכתבת
ואז תראה.. אולי תלחין אולי תשתף עם הסביבה..

בכל אופן זה גם התיכנון שלי .. ובעז"ה אני יעשה את זה

יותר מידי השקעה,
וכסף שאין לי כרגע.


לא יודע...

בס"ד

 

כתוב יפה יפה יפה! ונוגעע ככ!!

 

בעז"ה תגיע האחת שתשיר לה השיר הזה ועוד הרבה שירים!!

אני ממש מתגעגע אליה

אתה כותב ממש יפה!!
מאחלת שבעז"ה היא תגיע בקרוב  

עברנו במנהרה הזאת של הת.מ.
וראיתי שם שירים שלך...

איך זה עובד?
מתגנבים לשם באמצע הלילה וכותבים?

ואתה כותב יפה מאוד... באמת.

לאור יום.
ממש אין לי במה להתבייש
אפילו היו כמה שעצרו, הסתכלו והתלהבו
וחבורת בנות שממש פירגנה.


ותודה על המחמאות

אולי אני אצלם ואעלה... נראה אם אספיק...

אבלאבלאבלאבל
חלק נמחק בשריפה
ועל חלק קישקשו אנשי בליעל
חסרי לב...

הכל ממנו

אשרי שזכיתי...

אבא- משורר מוכשר שכתב את אחד השירים הכי מפורסמים ממלחמת יום כיפור- "אי שם בבקעה" ששרה רוחמה רז שהייתה נחשבת אז לסופרסטאר
(יש ביוטיוב)

אמא-עורכת דין כבר עשרות שנים במקצוע

ומגיל אפס אני קורא המון
זה מה שיצא...

אתה יכול לטלטל נפש עם הכתיבה שלך.
ובזה נמדד בעיניי אומן.

רגע.
אתה כותב יחד עם נפתלי הדג? (או שאתה פצל"ש שלו? )
כי גם הוא כותב שם.
אבל הוא לא אהב לפרסם כאן את שיריו..
לא יודעת.
וגם אין לכם אותו סיגנון כתיבה בפורום.

תגלה לי?

אני כתבתי ראשון
והתקיים בנו "קנאת משוררים"
והוא גם התחיל לכתוב שם.


מכיר אותו- הוא בחור טוב...

שניכם מוכשרים אמיתיים.

 

במקום לעבור מהר מהר את המנהרה הזאת, אין ספק שאני הולכת לעצור ולהסתכל...

מדהים ממש!!!

ת'אמת שאני לא כותבת כמעט.. אבל חייבת להגיד לך שהשירים שלך כל פעם מחזקים מחדש. תודה!!

על המחמאות

תכתוב על דברים שאתה מרגיש, חושב וכדו' זה סבבה. אבל לפרסם ככה שירי אהבה זה די זול ויותר מתאים לציבור הפחות יהודי. מחשבות אהבה כאלו זה משהו שצריך להשאר בצנעה וזה היופי של זה.

בכתיבת שירים מעין אלו אתה נותן לאהבה שיש לך לאישה להתבטא במקומות הלא נכונים.

יש לך באמת כישרון כתיבה ואשריך! הקב"ה נתן לך אותו ותשתמש בו לדברים יהודיים וכשרים..

כך נראה לעניות דעתי

והתייעצתי עם מו"ר שליט"א לפני כן.

זאת עניות דעתי.

וצריך לפתוח את הנושא בעדינות.

 

בהצלחה!

אם אתם יוצאים כבר כמה חודשים, ואתה לא מרגיש שאתה רוצה לכתוב לה הודעות חמות (ועוד מגדיר את זה כ"לשון המעטה") - אז יכולות להיות לכך מיליון סיבות, והן יכולות להיות מוצדקות;

אבל חייבים - **חייבים**!!! - לדבר על זה, לא מחר, לא היום - אתמול. וכל דבר אחר הוא בגדר אונאת דברים, להבנתי.

תחשוב אם זה היה הפוך..
היית רוצה שפשוט ישתקו במצב שאתה מראה געגוע? במיוחד שזה לא הדדי?

בס"ד

הדבר שהכי הכי פוגע- במיוחד בקשר של כמה חודשים- זה לגלות שצד אחד לא היה מספיק כנה...!
אני מדברת מניסיון!! בבקשה! גם אם לא נעים תהיו כנים תמיד..!
הכאפה אחכ כואבת הרבה יותר.........

בס"ד

 

אם חש מחשבה לחתוך אז לא לכתוב גם אני על רגשות לא קיימים.

במיוחד אם לא מתגעגע זה רק בלשון המעטה.

מה האמת?

 מעדיף שלא לראות אותה בקרוב?

להיות טובים לזולת לא אומר לתת לו מה שהוא רוצה לשמוע,

הכי כייף לפרגן וכ', אבל חבל שהיא סתם תדמיין שאתם באותו מצב,

ובסוף זה ייגמר בהפתעה.

לענ"ד כל אחד מהצדדים צריך לדעת איפה הוא עומד,

אז נכון שלא צריך לתזכר כל רגע "שמעי אני לא בטוח לגבי המשך" וכ'..

אבל המינימום לא ליצור אשליות שיובילו לשיברון לב.

מה כן? במקרה כזה אפשר לשלוח סמיילי.

היא תרגיש שמשהו כאן לא קשורה- אמת.

אבל זכותה לדעת.

לפחות ברמז.

 

אלא אם כן הדאון לא קשור אליה אלא משהו כללי בחיים,

שלא מותיר פנאי לגעגועים...

אז אם אתה יודע שעקרונית היית מתגעגע אם לא היית טרוד כל כך- 

כן אפשר לכתוב גם אני...

זה להיות נחמד אליה בלי להיכנס לתסבוכת של שקר

אבל לא נראה שיש ברירה

סימפתית או תגובה הדדית כל שהיא: "גם אני" וכד'.

וחיוך זה לא מספיק סימפטי לאמירה כזו.
זה מרגיש באופן חד חוסר המילים "גם אני" או כל סימן למצב הדדי.

חיוך מבחינתי מתפרש כ: קיבלתי את המחמאה שלך ואני שמח ממנה..

לא חייב להחזיר "גם אני". גם במקרה שזה הדדי.

דווקא יפה ואמיתי בעיניי שכשאחד מרגיש משהו הוא מבטא אותו והשני מקבל באהבה, ולא מרגיש צורך להחזיר ישר שיהיה מובן שזה הדדי.
רק שהצד השני ידע לבטא גם את רגשותיו בזמן שמתאים לו..

ולפותח-
אם יש בניכם פער משמעותי במקום של הרגש, לא בטוחה כמה נכון לפתוח את זה מולה, אבל כן לברר את זה עם עצמך.
ואם כן החלטת לשתף אותה אז תוכל לומר לה (בעדינות!) שהרגש שלך מתקדם לאט.. ושטוב לך איתה (וכו וכו..שלל יתרונותיה..) אבל אתה רוצה להרגיש קצת יותר מעכשיו..
שגם היא לא תהיה באשליה או תפתח מידי כשאתה לא איתה באותו המקום.

געגוע כלפיה עד עתה.
מכאן, שרק חיוך כן יכול לפגוע.

אם הקשר שלהם היה מספיק חזק, יציב והדדי, במקרה כזה חיוך בהחלט היה במקום וכאן מסכימה עם מה שכתבת.

אז אם היא הגיעה למצב שהיא מביעה את געגועיה
כנראה הוא כן הביע קרבה בדרכים אחרות.
אחרת מן הסתם היא לא היתה מרגישה בנח להיפתח ככה..

אבל כבר לא מרגישה נעים להיכנס להם ככה לקישקע של הקשר אז נעזוב..
העיקר שהבנו אחת את השניה

הוא צריך להגיב לעצמו באמת אם הגיע גם למצב כזה איתה.
ואם כן - לאן זה נעלם?
ואם לא, אז לפתוח בעדינות.

אם על כל ביטוי אהבה שאני אגיד אני יקבל חזרה ממנה כמו מראה אז זה מוריד מהערך,

כי הסיבה שהיא אומרת לי את זה זה בעצם רק בגלל שאני אמרתי לה.

 

לעומת זאת אם לפעמים היא מקבלת את דברי האהבה שלי בחיוך,

אז א. זה ביטוי יותר אמיתי,

ב. כשהיא תגיב חזרה בביטוי אהבה אני אדע שזה בא באמת ולא רק בגלל שאני אמרתי והיא מרגישה מחוייבת

תקרא את תגובתי לבהשתדלתי. והיא בת

אבל גם אם לא- זה עדיף על פגיעה ברגשות הגברת..

תמצא דרך שנכון לך להביע בה חום כלפיה, או שפשוט תאמר שנעים לך לשמוע. ואחר כך, כשתיפגשו - לא בהודעות - תפתח את זה בעדינות. ייתכן שאתם לא באותו קצב, זה קורה. דברו על זה בגילוי לב ובנחת.
ושים לב לכך שאתה נמצא מולה ב"עמדת כוח", כי הקלפים שלה כבר פתוחים, אז תהיה הכי עדין ורגיש בעולם; אבל תאמר רק דברים שאתה שלם אתם.

"נעים לי לשמוע" זה נתיב מילוט טוב. ואף פעם לא לומר דברים שלא בכנות.

תגרום לה להבין בעדינות רבה רבה (לפעמים זה דיני נפשות ממש!)שאתה לא שם...

וואי..מרחמת על הבחורה הזאת..

מרגישה שלומר ולשדר משהו שהוא לא מה שאני מרגישה באמת כלפי מישהו, זה אחד הדברים הכי חמורים בעולם. לא יודעת למה, אבל פשוט אין לי לב להתאכזר ככה למישהו (ובעיקר לרגשות שלי) ולהיות צבועה (אפילו אם זה בקל של הקלים) כלפי מישהו.
אני מאוד מעריכה את הרגשות שלי, אני חושבת שהם אחד החסדים הגדולים, ואחד המשרתים הכי גדולים שלי.
אין מצב שאזלזל בהם ככה ואזכיר את שמם לשווא.
אני אומר את מה שהלב שלי יגיד לי לומר באותו רגע באופן הכי טבעי.
ואם ארגיש שאני אפילו לא מסוגלת לחייך, גם לא אחייך.
ככה לפחות הוא יהיה מודע למצב...
אמת זה החסד הכי גדול... ונכון שיש מקום לעדן אותה או להסתיר אותה... אבל לא לעוות אותה בשום פנים ואופן...

אני לא אומר בכל נושא אבל דבר כזה שולי לדעתי אין בעיה לומר גם אם אתה לא מרגיש את זה באותו הרגע.
כמו לשלוח בוקר טוב כל יום, לא כל בוקר הוא טוב- עכשיו אתה יכול להיות פלצן וכל בוקר לומר בדיוק איך הוא ומה אתה מרגיש בו או שאתה יכול לזרום ולומר בוקר טוב בלי להרוס למישהו אחר את הבוקר.
שלח לה שאתה מתגעגע חזרה ואם המצפון קשה לך תשכנע את עצמך שזה נכון

לא להיות כן כאן, זו עצמה פגיעה. לא הצלחתי להבין מדוע לדעתך מדובר בדבר שולי. אנשים שמים לב לדברים הקטנים הללו ומפרשים את מצב הקשר בהתאם. להשלות את הבחורה שמצבו הרגשי שונה ממה שהוא באמת עלול לגרום לפגיעה גדולה יותר בהמשך.

לתוהים מביניכם לגבי טיב הקשר עד עכשיו אז ברור שאחרי כמה חודשים טובים של קשר היו רגעים קרובים וטובים גם מבחינתי שאמרתי או כתבתי מילים חמות כי ככה באמת הרגשתי. אך ההתלבטות שהצגתי בהתחלה עלתה לאחרונה שאני מרוחק כרגע והיא ממשיכה באותה מגמה של התקרבות. בכל אופן תודה רבה לכל המגיבים הבאתם לי נקודות למחשבה.

שנראה לי כל זוג עובר את זה (שיוצא יותר משבועיים...)
זה הגיוני מאוד שלא תמיד הרגשות הם שווים והדדיים ושישנם פערים. במיוחד לנשים יש נטיה לשינוי ברגשות, וגם לגברים זה קורה כמובן.

[אגב, גם אחרי החתונה זה עובר על כל זוג. פערים במשיכה וברצון לקשר]

טרם החלטתי אם נכון לפתוח את זה מול השני או לא, בכל מקרה, שתדע שאתם לא לבד..

אהבתי שכתבת "ה' יתברך". זו כבר התחלה טובה...
זה יופי שאת לא מבינה מה הוא רוצה ממך... זו הזדמנות טובה להראות לו שאת נותנת אמון בטובו גם כשאת לא מבינה אותו
חוץ מזה, אלוקים שאפשר להבין, הוא לא אלוקים.

אני אומר לך מה אני עושה במצבים שהוא מכאיב לי.
אני אומרת לו "תודה". בכל לב... ולפעמים גם מצליחה לומר לו שאני מאמינה באמת שהוא רוצה בטובתי. ושאני מודה לו על זה, גם אם זה כואב.
"שבטך ומשענתך המה ינחמוני". בסופו של דבר, הכאב הזה מוציא הרבה טוב מתוכנו.
וכשזה בא מכאב, זה יותר בזכות מאשר בחסד... לא?
הוא רוצה ללמד אותנו, לפעמים הוא מאכיל בכפית, וזה כיף שאבא מאכיל בכפית. אבל לפעמים הוא רוצה גם שנהיה עצמאים וחזקים יותר... הוא דואג לנו באמת.

אז תגידי לו תודה ושאת באמת מאמינה שהוא אוהב אותך. ושהכל מאהבה.
ואח"כ תבקשי ממנו, ותגידי לו שהוא לא חייב, אבל את תשמחי להבין קצת, רק בשביל לעבוד אותו. לא בשביל להאמין בטובו. כי הרי את כבר מאמינה.
ברוב המקרים זה עוזר... ופתאום את מקבלת כאפה נעימה לפנים. ואת חושבת שאין יותר טוב מהכאב הזה שהוא שלח לך. פתאום את מרגישה אהבה עצומה ואינסופית.

❤

כתוב,שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה.

יש שאומרים שנקיפה זה מכה שאתה מקבל כתוצאה מתנועה שעשית ללא כוונה,ויש אומרים שזה כל פעולה.

על כל פנים אנחנו מבינים שמשמיים מאשרים לאדם פעולות.

וזאת אומרת שמנווטים אותנו ואם היה לך את הקשר הזה,סימן שהוא היה צריך להיות.

רק מה הבעיה?אנחנו לא יודעים למה ואיך וקשה לנו,קשה לנו בלי להבין כי אנחנו לא רואים את התמונה בכללותה.

אבל בוודאי שאבא שבשמיים מדייק לך מה שצריך ומתי שצריך, וכן,עם כל המסלול הלא נעים הזה בדרך.

 

 

משהו עליי.

לפני שנה התמיינתי לאישזהו מקום רציני ועברתי כמה שלבים,והתחלתי קורס לא פשוט,ושבוע לפני סוף הקורס אמרו שאני לא מתאים

מיותר לציין את הרגשות הנלווים שהיו לי אז.

אבל היום?אני אומר תודה להשם על כמה שכיוון אותי ועל כל שפע הטוב שיצא מזה בהרבה בחינות!

אז כנראה שהייתי צריך לעבור את זה מסיבות כאלה ואחרות.

וכך גם את,כרגע זה מרגיש לא נעים וזה ממש בסדר.

אבל עוד תיראי בעתיד כמה שזה יסתדר לטובה !

 

 

בס"ד

קשה לי לכתוב לך בפורום מה שיש לי להגיד לך.. בעז"ה אנחנו צריכות לדבר...

בינתיים ממש אוהבת ומסכימה עם התגובה של
@danielo

תתחזקי יקרה שלי! אני יודעת שיש לך בתוכך הרבה הרבה כוחות גדולים!

כדאי לברר איתה (בעדינות המירבית! ורק אם את חברה ממש ממש קרובה!) אם: 

 

א. היא הותקפה בעבר ויש לה טראומה. 

ב. לאיזה מין היא נמשכת. 

 

אחרי הבירור הזה כדאי בעיקר לנסות לשכנע אותה להתייעץ עם מומחים איך להמשיך הלאה (כי אם יש בעיות באחד משני הסעיפים הללו אז סיכוי סביר שהיא גם מתביישת ולא מסוגלת לעשות בעצמה את הצעדים הנדרשים). 

 

 

כמובן, תמיד יכול להיות גם שהיא נורמלית לגמרי, ופשוט לא מצאה את הזמן כדי לפנות לעצמה מקום נפשי לצאת; ואז פשוט כדאי להזמין אותה לשבתות אצל חברה נשואה ואז להציע לה שם הצעות ולפתוח את הנושא, עם הטיעונים הקלאסיים (שמאוחר יותר לא יהיה יותר זמן וכו'). 

אבל נראה לי שהנתונים מצביעים על כך שיש בעיה מסוימת; אבל איני מומחה (וזה כלל גדול שצריך לזכור לגבי כל התגובות שעוד יהיו כאן). 

אולי לא הרגישה בשלה אולי הסביבה שלה לא התאימה לה.. חסר אופציות?!

מכיר הרב בנות. הרבה בנות גם שלא מרגישות בשלות. וכולן יצאו לפני גיל 25. המקרים שציינתי אינם נדירים במיוחד, כדי לטעון שהם *הגזמה*.

אתה חושב אחרת? לבריאות. אבל כדי להביא הסבר משכנע אחר *אתה* זה שצריך להביא דוגמאות.

אם היא לא מרגישה רצון, אז אולי זה בעייתי... אבל מכאן עד טראומה או משיכה מינית זה הגזמה...

אם היא לא מרגישה רצון לזוגיות מבחינתי זה אין משיכה

זו לא ילדה זו בחורה בת 25 פלוס

לבין חוסר משיכה.

לבין חוסר רצון עדיין לשלם את המחיר שזה דורש.

ויש מצב שלא מוכנה עדין לנישואין

 

אבל אז צריך עדין להיות רצון לזוגיות ואם אין את זה אז כנראה שלא נמשכת לגברים או שלא נמשכת בכלל (יש דבר כזה)

אני נמשך לנשים מגיל 13 בערך....
אז בגיל הזה לצאת לדייטים?????

ויש הבדל עצום בין רצון לזוגיות למשיכה. רצון לזוגיות זה רצון לאחריות, למחוייבות, להקמת בית בישראל, נכון שחלק מזה זה משיכה, אבל ממש לא אותו דבר.

ושימי לב שהדיון היה על זה שהיא לא יוצאת לדייטים, לא שהיא לא רוצה זוגיות. ובטח לא שהיא לא נמשכת לגברים.

חשבתי שאתה יוצא כבר עשר שנים או משהו...

@ענבל למשל יוצאת מגיל 14 על סמך הרקורד שלה בפורום...

ראוי שכולם ילמדו פה ממנה;)

@~ילדונת~ וכולם פה, לא צריך לדחוף כל אחד פה להתחתן, תנו להם ולהן לבד להחליט מתי וכיצד הם והן רוצים ורוצות להתחתן...

בס"ד

אל תלמדו ממני.
צאו כשמתאים לכם בלי להתחשב באף אחד.
זה המסר שלי לאומה כמישהי שנושא החתונה סבב אותה מגיל 15 (14.10 אם זה ממש משנה) עד עכשיו ועכשיו זה נעצר ב"ה.

(והתכוונתי לעצם הקשר)

אתה התכוונת למשהו יותר מחייב מבחינת הקשר וסבבה

 

והדיון היה על סיבות אפשריות לזה שלא יוצאת

היא שאלה על בחורה (לא ברור ככ אם זו בכלל השואלת, או חברה/ אחות/ אמא/ שדואגת) שלא יוצאת לדייטים.
עוד סתם אחד טען שלדעתו זה כנראה נטיות או טראומה...

בכ"מ זה יכול להיות דיון מעניין כמה נפוץ טראומה או נטיות, ויכול להיות מאוד מעניין האם זה בכלל נכון להחליט לצאת לדייטים בגיל מאוחר.
אבל כרגע עד ש @~ילדונת~ לא תסביר (לבנתיים היא עדיין לא כתבה פה כלום חוץ מהודעת הפתיחה) מה בדיוק קורה, ולמה אז זה נשאר דיון בעלמה... לא רואה בזה טעם...

וביקשה עצות מה לעשות

בחורה בגיל כזה שלא יוצאת זה לא דבר כל כך נפוץ, אם זה קורה זה בגלל משהו

כמה בנות ידחו חתונה וזוגיות בשביל תואר כזה או אחר, גם אם רוצות קריירה ולימודים אינטנסיבים לא מכירה אף אחת שתדחה את זה בשביל זה בשלב כזה בחיים

 

 

אני כתבתי שכדאי לבדוק, כי אם מדובר באחד העניינים הללו - ככל שיקדימו לטפל כן ייטב. 

 

*דעתי* שזה כנראה זה?! איפה ראית את הדבר הזה? כל מה שכתבתי הוא שהחשש, לאור התופעה הנדירה, צריך לעלות, ושיש לברר איתה את זה בשיא העדינות. 

טעות

יעל מהדרום התחילה הגילאים האלה..
נכון, יעל?
אני מכירה מישהי שהתחילה בגיל 24 והתחתנה כעבור שנתיים...
25 ממש לא דומה ל30,30 זה כבר באמת מוגזם..

אבל הן התחתנו?
איך הן הרגישו?

עדיף שהיא מודעת לעצמה ולא יוצאת סתם ומשלה אחרים.

אבל זה לא נורמאלי (עובדה שעושות את זה). 

 

כל מה שאני אומר, זה שזה מחשיד. 

מקרים של תקיפה מינית ושל לסביות לא כאלו נדירים כדי לטעון שהחשד שלי הוא מוגזם. בטח לא יותר מאשר 'סתם לא בא לה'. גם הדוגמאות ש-@חלושששש הביאה אינן סותרות את העובדה הפשוטה הזאת, שזו תופעה נדירה, בטח יותר מהאפשרויות שאני העליתי. ולכן לפחות אפשרי לבדוק את הכיוונים האלה. כי אם זה אחד מהם - אז כדאי לדעת על זה ולעזור לה לטפל בזה כמה שיותר מהר. נכון? 

 

מלבד זאת, כפי שכבר כתבתי - אינני מומחה (ולכן דבריי אמורים להילקח בעירבון מוגבל ממילא, אז אינני מבין על מה יצא הקצף), אבל גם לא אתן. אז אני לא מבין מאיפה הביטחון שלכן שכתבתי שטויות, על בסיס שני מקרים שאתן מכירות שבהם הבחורה באמת לא יצאה עד גיל מאוחר והכל היה בעצם תקין. 

אם המקרים האלה לא כאלה נדירים, אז מצבנו עגום....
וסתם ישר לחשוב על המקרה הגרוע ביותר זה לא מומלץ בכלל.

וזה שמצבנו גרוע ביותר אם כן - זה לא סיבה לטמון את הראש בחול ולא לחשוש לפחות למקרים האלה. 

נשמע סביר .
נדמה לי שכל אישה שלישית עוברת הטרדה או תקיפה מינית ברמה כלשהי,
נטיות הפוכות - עושה רושם שזה לא כזה נדיר בדור המבולבל הזה,
בעיות נפשיות ופסיכולוגיות יש בשפע ..
..

ביישנית נורא? יש לה הצעות?
תציעי לה ותראי איך היא מגיבה.
את לא צריכה לחנך אותה או להטיף לה.

אם יש לה פחדים שמונעים ממנה אז לטיפול/ייעוץ (לא חייב תקיפה כמו שכתבו יש חרדות חברתיות למשל, אם היא מאוד מופנמת ואין לה חברות)

עוד משהו שיכול להיות זה שבאמת אין לה רצון להתחתן, לא נמשכת לגברים

אני פחות חושבת שזה טראומה או למה היא נמשכת, זה עניין של מה שהיא רוצה. אם היא ביישנית אז להציע לה לא קרה כלום. להילחץ מזה רק יגביר אצלה את הרצון לא להיפגש.

אולי היא עוד לא בשלה, אולי טוב לה במקום שהיא נמצאת בו, עדיין לא חסרה לה הזוגיות.. ועוד

לנסות לדבר איתה על הטוב בזוגיות, רצוי חברה נשואה שתגרום לה "לקנא" ולהתחיל להניע..

אולי זה לא נראה טוב בחורה בגיל כזה שעדיין לא יצאה, אבל ממש לא מחייב שיש כאן בעיה עמוקה! יש אנשים איטיים יותר.. שאנטי..

אבל בהחלט צריך לברר אם זה המקרה. ואם זה כן זה? לא תעזרו לה כי לא נעים, ואולי בכלל לא?

ולא ככ הבנתי אם את שואלת בגוף ראשון או שלישי...

אלא רוצה לפני הקמת בית קודם לעשות שני תארים, מקום עבודה נחשב, להתקדם וכו'...

אבל אני באמת חושבת שזה קצת מוזר.... הסדרי עדיפויות האלה...

 

אולי פשוט להתחיל לדבר איתה על זה... הרי גם משנה לשנה מספר ההצעות לא יעלו ככל שתגדל... ואם היא רוצה גם ילדים אז בכלל...

יש הרבה שבתות פו"פ, שליש גן עדן וכו'...

 

אבל קודם שהיא באמת תחליט שהיא שלמה עם עצמה ורוצה להתחתן...

ואת לא יודעת מזה?

גם אם לא, כל אחד/אחת מה שטוב לה. אי אפשר לדחוף אף-אחד לצאת.

ותמיד אפשר לדבר איתה על זה בצורה נכונה (במקרה שאת קרובה אליה ממש). כי יכול להיות שזה נובע ממקום שאפשר לפתור.

קודם כל תודה לכולם על התשובות ועל ההתייחסות.
בתור חדשה כאן, זה מחמם את הלב לראות את זה

בקשר לשאלה:
אמנם כתבתי את העיניין בתור שאלה כללית אבל זה בהחלט הסיפור שלי.
לא תכננתי לפרט אבל בהמשך לתגובות ראיתי את הצורך בכך...
היו לי הצעות בעבר אבל זה לא התפתח מעבר לשיחת טלפון אחת או שתיים. הרגשתי שאני לא מוכנה עדיין לצאת לדרך...ולכן מאז פשוט סירבתי להצעות מראש כי אין טעם לצאת סתם...
ב"ה לא עברתי שום טראומה ואין לי נטיות הפוכות.
הכל בסדר. ב"ה. רק לא הייתי בשלה לזוגיות...

ועכשיו...זה נשמע יותר טוב? זה עדיין הזוי?

עכשיו את מרגישה בשלה? את מחפשת דרך 'לקפוץ למים'? או שאת עדיין לא בטוחה שאת רוצה?

בכמ המון בהצחה...

וכן... מרגישה עכשיו יותר מוכנה לזוגיות.
יש לך המלצות על מקומות שאפשר להכיר שם?
איפה לבלות? או מה אפשר לעשות כדי להתחיל לצאת לדרך?

תודה! ושיהיה בהצלחה לכולם!!

ולהגיד לו/ה שעכשיו זה רלוונטי, ללכת לשדכן, להרשם לשליש גן גדן אם את בקטע(לא מתאים לכולם).
לשאול חברות אל הם או הבעלים שלהן מכירים מישהו שיכול להתאים....

אני לא על כך חושב שזה קשור למקומות בילוי, אלא את רוצה קשר שיתחיל בהכרח בצורה שהוא יתחיל איתך..,

טיפים לצאת? קודם כל לרצות, אח"כ לצאת (אף אחד לא קושר אותך) פשוט מאוד יוצאים ומסתדרים. מה עושים? כמו כל דבר בחיים לומדים לעשות. לא לפחד מכישלון הכי חשוב
נ.ב. אם זה לא מתוצאה של בעיה רפואית\ נפשית\ אחר אין לך צורך לספר שאף פעם לא יצאת, זה יפסול אותך כמעט על הסף

אם יש דבר כזה, סימן שיכול להיות.

 

כל אחד/ת עם עניניו והאופי שלו. אולי היא "מתבשלת" קצת יותר לאט.

 

אבל כדאי פשוט להתחיל.

 

זה בכלל לא קשור ל"לבלות", "ללכת". אולי ההיפך.

 

צריכה לראות בתוכה האם יש משהו מונע, מפחיד, או כד'.

 

אם כן- שתטפל בזה. אם לא, "להזיז" את עצמה.

 

לחשוב מה מתאים, לחפש מספר של שדכנית מתאימה לכיוון שלה; לדבר עם חברות נשואות -  וקדימה.

 

 

אם כן, פני לגורמים רלווניים חברות, שדכנים