פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1002)

מתנצלת בשם כל החסרות רגישות בנושא באשר הן..

זה הכי פחות בעייתי..

אם אתה מציאה את עצמך או שדכן או צד ג', זה ממש מעצבן ולא בסדר אםלא מחזירים בתשובה, אבל באתרי היכרויות יש הרבה פחות 'מחוייבות' לענות תשובה..

והצד השני לא בעניין - עדיין היית מקבל בהבנה התעלמות?

באינטרנט, ובעוד אתרי היכרויות זה יחסית הכי לגיטמי 'להתעלם'. דווקא כי זה לא פנים מול פנים או דרך חבר

שכשאנשים לא רואים פיזית את הבן אדם מולם אז זהו? לא רואים אותו תרתי משמע? איבדנו נורמות חברתיות בסיסיות?

אתה צודק בנטגעמלחלק 'זה מעליב, גם באינטרנט זה מעליב.

אבל צריך לעשות הפרדה בין השתיים, אם פנים מול פנים זה מעליב, אז צריך לדעת שברשת זה מעליב הרבה פחות, ובאתרים שכל המטרה שלהם זה הצעות אז לגיטמי *יחסית* להתעלם לפעמים מהצעות...


וגם תגלה קצת אימפטיה, תחשוב שאתה בת עם אלף הצעות, לא נעים לשבת כל היום ותכתוב הודעות סירוב...

אם זה ברמה שמקוצר זמן אין אפשרות לענות אז אני איתך.

אבל מהתגובה שלך הבנתי, יתכן בטעות, שמובן לגמרי למה להתעלם.

ואפילו לתת לגיטימיות למי שמסנן..

שוב, באתרי היכרויות (ורק שם) זה לא בסדר אבל קצת לגיטמי לא לענות להצעה..

למשך יום אחד בלבד ונמחקה שמה שהולך באתררים ממש לא נעים! פונים אליך המון טיפוסים הזויים, מבוכרים, חילונים ומה לא אז עליך לגון לכף זכות כי אני מניחה שלא מעט בנות מרגישות שזה שוק בשר וקשה לצפות שיבררו ויבדקו כל הודעה בקפידה.
יכול להיות שבנים פחות מרגישים את ההצפה הזאת..

היום כשאנשים ממש לא קשורים שולחים לי הודעות ואני מוצפת- אין לי כח לענות לכולם.

דבר שני- מי שבלי מנוי- יכולה להכנס, כביכול "לקרוא" את ההודעה אבל לא לקרוא כלום, כי חסמו לה את ההודעה...

אבל אם הייתי, מנהסתם שגם אני לא הייתי מצליחה להגיב לכולם.
חברה שלי, לפני שהתחתנה, היתה באתרים כאלה, כל יום היו שולחים לה 50 הודעות לפחות.
יש לנו חיים.

זה אחד החסרונות באתרי הכרויות, צריך להשלים עם זה.
הצפות, התעלמויות, ועוד כמה... (לא לכאן)

אז זה קצת משפיע..

אבל אם זה, התחלת הפוך זה להעביר חוויות, לתת הסתכלות שונה על הדברים, כל עוד שומרים מאוד על גדרי לשון הרע זה בסדר גמור ולא פוגם בשום רגש..

שמטרת הפורום זה למנוע את החוויות הפחות נעימות (:

וללמוד מניסיונם של אחרים,וגם..לשמוע עוד חוות דעת.

אני חושב שרק אם יצאת ממש המון וכבר התעייפת אז ה'ריגוש' ירד.

אבל סתם ככה אין סיבה,חשוב גם להגיע בראש טוב..באופן כללי.

אבל סתם לספר לחברות עם מי יצאתי, מתי יצאתי ומה עשינו ביחד , אני לא מרבה לדבר,

אני חושבת שזה פוגם- " אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

הבנתי את ההבדל בין הפורום לבין לשתף חברות..

אבל עדיין אני מרגישה שכאילו כל העולם שלי סובב סביב זה בערך 80% מהזמן.

וכן, כבר יצא לי להיפגש עם כמה..

אני לא חושב שיש קשר בין המוכנות שלי לחתונה או מציאת אישה לבין המוכנות ומציאת אישה של אחים שלי.

אל תנסה להתמודד עם זה, ההתמודדות שלך צריכה להיות עם משהו אחר לגמרי, עם מוכנות ומציאת בת זוג שלך. בלי קשר לאיפה נמצאים האחים שלך..

אני גם חושבת שזאת לא אמורה להיות ההתמודדות שלך. כמו שיוני אמר.
אם הן מוכנות, שיהיה להן בהצלחה!

ההתמודדות היא מול עצמך...
תחפש את הזיווג שלך בלי קשר אליהן, תבדוק את ההשתדלות שלך בלי להשוות אליהן.
ותצליח!


לי יש אחות מתחתיי שאני מדרבנת להתחתן ולא לחכות לי.
אני לא חושבת שאם היא תתחתן לפניי זה יפגום בי.
היא מוכנה, הזיווג שלה נמצא- אז מה אני קשורה?! שתתחתן ושיהיה בהצלחה!
היא אמורה להישאר רווקה כי מאיזה שהיא סיבה אני לא מוצאת את הזיווג שלי??


למה בעצם זה כל כך נורא שהתחתנו לפניך?
זה מוריד מהערך שלך? זה פוגע במידות שלך? במי שאתה?
אתה נשאר בדיוק מי שאתה.
ובעז"ה תמצא את הזיווג שלך בזמן שהכי טוב לך.

בתור רווק בגיל קצת מבוגר ששניים משלושת האחים שלי נשואים עם ילדים. לדעתי זה דווקא מעודד שאתה יכול להתחתן כי הנה האחים שלך שדומים לך מצליחים להסתדר וגם ההורים מסתדרים לא רע עם הורים אחרים.

בדומה לזה כשהולכים לחתונות אפשר לראות משמחת החתן והכלה וההורים ולקחת וללמוד ממנה קצת שזה אפשרי ולבקש מצי שמברכים בבקרוב אצלך שיתפללו עליך. ככה אפשר לצאת מעמדה פסיבית מתגוננת (מדבר על עצמי וכל מי שמזדהה. לאו דווקא עליך) לעמדה שאני לוקח את האחריות ושמי שמברך אותי בבקרוב אצלך (שזו אכן שאלה מתי וכמה לברך כי זה יכול להכאיב) שיקח קצת אחריות מצידו ולא יזרוק סתם אמירות בלי מחוייבות (כמובן מי שלא רוצה להתפלל זה לגיטימי לגמרי)

ברור שזה מוריד מהערך שלי

זה משהו שהם מצליחים ואני לא

אם אחים שלך מצאו עבודה ואתה לא, זה אומר שהם מוצלחים?

ואם אחותך תלד כל שנה ואשתך כל שנתיים, אשתך פחות טובה?

לא!
צריך לזכור שלא הכל בידיים שלנו....
באלנו לשלוט בהכל. הכי כייף. ונדמה לנו שזה גם הכי טוב.
אבל יש מישהו אחר שמנהל את העולם, ומבין קצת יותר מאיתנו.
ואם הוא החליט שהן ימצאו את הזיווג לפניך, אז זה לא אומר עליך כלום חוץ מזה שזה עוד לא הזמן שלך.

אני יכולה להבין את החשש אם הוא מ'מה יגידו'.
כי באמת בעולם לפעמים אנשים שופטים בלי היגיון ומחליטים שאם עקפו מישהו סימן שהוא דפוק.
אבל אם אתה תאמין שזה לא נכון- זה מספיק. ולפעמים זה יכול להשפיע גם על הסביבה.

הזכרת לי הרבה שיחות פנימיות על מה החברה מגדירה כמוצלח, ועל פיה אנו שופטים ומבקרים את עצמנו, ומה זה הצלחה באמת, במושגים גבוהים יותר.

מוסיפה על דברייך, נכון שזה תלוי באמונה שלנו בעצמנו שאנחנו כרגע במקום שהכי טוב ונכון לנו עכשיו עם הפנים קדימה ולמעלה בתפילה. וזה תלוי גם בנקודת ההסתכלות שלנו על הדברים וביחס שלנו אליהם.
לראות את המצב כפיתוח של כוחות נפש ומידות שבאף מצב אחר לא היית מפתח, וכל זה כדי לדייק אותך לאשה שלך ולהכין אותך לחיי הזוגיות - היכולת לשמוח באמת בשמחה של מישהו אחר, ההכלה של המצב, פיתוח הרגישות, היכולת להסתכל על דברים מנקודת מבט אמונית, הזכות להגיע לקרבת אלוקים בהבנה שהוא מכוון הכל לטובתך ובדרך הכי מדויקת ונכונה לך ולשמוח ולהודות על זה.

 

לא קל, אבל ככה נוצרים ומתחזקים קשרים.
דרך סיבוך וקושי שמקרב יותר. בעז"ה שתזכה להרגיש את הקירוב בינך לבין הקב"ה, ובעז"ה בזמן הנכון לך, עם האשה שלך.

נשמע לא פשוט.
תזכור שהמחשבות האלה הן עצת היצר להחליש אותךאז הפתרון הוא להתחזק .
באמונה בהקב"ה, בטוב שבך,להזכיר לעצמך כמה אתה טוב, מואר וראוי לכל הטוב שבעולם מצד היחוס שלך..
.טוב הוא טוב כשהוא מגיע בזמן ובצורה הטובה המתאימה לנו ביותר ולא שנייה אחת קודם. כשתאמין חזק מבפנים הערות לא מספיק רגישות של הסביבה שברוב מוחלט מן הזמן ללא שום כוונת זדון לא יסדקו ויכאיבו

מצטרף לכולם מעלי

והמבקש על חבירו נענה תחילה

שאתה תתחתן
שהיא תתחתן
שכל אחד בעיתו ובזמנו שטוב לו
שלא תפחד שזה יקרה
שתשמח שהיא תתחתן
שתדע להתמודד עם כל דבר שה' יזמן לך, ושתצליח
ב"הצלחה!

אחי בשעטו"מ מתחתן בקרוב וכן הוא עוקף אותי, אני שמח בשבילו ואפילו לא מתרגש קצת מזה שהוא "עוקף" אותי כי מי קבע שאני צריך להתחתן לפניו???? נכון זה רגיל ונורמלי אבל לכל אחד יש את האחת שלו וצריך להתפלל למצוא אותה, כל אחד מתי שיתאים לו, קצת קלישאתי אבל "בעיתו ובזמנו" בעז"ה שתזכה למצוא את שלך בקרוב! והכי חשוב לפרגן ולשמוח בשביל האחים ולא לדאוג מה יקרה אם יעקפו אותך אלא לדאוג לעצמך ולקוות ולהיתפלל שזה יקרה בקרוב, בהצלחה!!!!!!!!!

ובקרוב אצלך

אחי הקטן ממני בקשר רציני, 

למרות שברור לי שאשמח מאוד מאוד בחתונה שלו

חיזקתם גם אותי! תודה

ובהצלחה לך ולכולם!

 

אבל מה באמת עונים ל'בקרוב אצלך' ?

אהבתי את רעיון של תתפללו עלי, אבל קצת מביך אותי.. 

 

אבל תכל'ס לא משנה מה את עונה לאחרים.. אלא מה את עונה לעצמך!

מה הסיכוי שבאמת הבקשת סליחה תגרום לצד שני להפסיק להיות פגוע לעומת הסיכויים שהבקשה אומנם תגרום לך להרגיש שלם/ה עם עצמך אבל בתכלס רק תפגע יותר.
כל מקרה צריך להיות נידון לגופו בדברים כאלה..

זה אנשים שחותכים/נחתכו
(אם אחרי פגישה אחת או שתים או עשר או אפילו אירוסין)
ומפתחים שנאה כלפי הצד השני.

היה לי יותר מקשר אחד
חלק אני חתכתי
חלק הן חתכו
ואפילו בקשרים הכי רציינים שהיו
מעולם לא שנאתי אותה
אולי התאכזבתי
אולי בכיתי
אולי התגעגעתי
אולי חשבתי שהיה צריך לתת לזה עוד הזדמנות

אבל לשנוא??!
מאיפה זה מגיע?
למה כל אחד שאני מספר לו על קשר כזה או אחר
שנגמר מצפה ישר שאני אקלל אותה עד אבות אבותיה?!
מאחל לה שיהיו לך רק חיים טובים ושמחים
עם מי שנועד לה
למה לי לשנוא אותה?!

בקשר משמעותי ומתקדם שמפורק תמיד יהיו משקעים (שיחלימו) גם אם מבקשים סליחה.
אבל אם מבקשים סליחה וסולחים קל יותר להתגבר ולרפא את הכאב ולהצליח להתקדם הלאה.

אם עושים את זה נכון, צד שלישי שיהיה שליח זה מעולה.

וזה זמן לעשות חשבון נפש על השנה כולה. ידועה ומוכרת לשון המשנה "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח, ז).
מכאן אנו לומדים שיש חובה לבקש סליחה ממי שפגענו בו (בלי קשר לתחושה המעיקה שלא עוזבת ולייסורי המצפון שהזכרת, שזה מצד המבקש).

 

 

 

אם לא ברור אם הייתה פגיעה או לא, אז או לשאול מפורשות/לברר בעקיפין, או להחמיר ולהניח שהייתה.

לצערי מדבר מתוך ניסיון.

שאנשים נפגעין ממש ומקפידים כי אמרו להם 'לא' ולא רצו להמשיך את הקשר וזה מה שקורה בהרבה מקרים..
אם היה מקרה של פגיעה ברורה אין ספק שצריך לבקש סליחה.
והמסקנה מכל זה היא שצריך להתפלל לפגוש אנשים שמבינים שזה העולם ושהכל בסוף באמת לטובה וקפדנים צריכים לעבוד על עצמם..

אנשים כאן נראה לי קצת מפחיתים מהעוצמה והקושי של ביטול אירוסין. ממליץ לך לא להיות בצד שביטלו לו אירוסין. אחרי זה אולי תדברי אחרת. (אני מדגיש: אני עצמי לא הייתי שם.שלא יובן לא נכון מדבריי).
אז כן,אדם שאמר כן, ועבדו למען החתונה ואירגנו ושילמו והתרגשו וחלמו וכו' ואז ברגע אחדבא הצד השני ובלי איזה גילוי מרעיש מיוחד על הצד השני שנניח הסתיר לפני (נניח הסתיר מחלה או לא יודע מה...) מחליט אותו צד לבטל הכל ולזרוק הכל -אזכן,יש את כל הזכות שבעולם לצד המקפיד להקפיד ולהיפגע מזה מאוד.זה מרסק. וכן, הצד שעשה את זה, בעצם התגובה וההפגעות של הצד השני,צריך לראות שהייתה פגיעה ולעשות הכל על מנת לפייס את הצד השני.
זה מעבר נניח רק לשאלה הכספית שבה נראהלי לגיטימי לחלוטין שצד שביטל כאשר זה ממש לא היה קשור לצד השני (כאמור לא היה דבר גדול שהוסתר וכו') - הצד הזה הוא שצריך לשאת בנטל כל תשלום הביטולים, כולל של "החלק של הצד השני". זה שהצד השני גם השתתף בתשלום המקדמה לאולם נניח, לא אומר שכרגע בגלל שהצד הראשון החליט לברוח ברגע האחרון, הצד השני גם צריך לסבול כלכלית מזה. מישהו החליט לבטל? שיקח אחריות מלאה על מעשיו.
(כל זה כאמור כשיש צד מובהק שביטל ותלוי בסיבה לביטול וכו'...וכל מקרה ידון לגופו)

הזכיר לי את הקטע מ'תהלה' של עגנון כשהיא כותבת לשרגא לפני שהיא נפטרת (ושם היתה סיבה לביטול, הוא היה חסיד)

איזה חיים מעפנים היו לה. מסכנה

מרש"י ותוספות במסכת תענית אם אני לא טועה.

@חסדי הים אולי אתה יודע להביא מיקום מדויק של הסיפור? 

הקפדה זו חובה גדולה.
שמעתי שמי שמקפיד תפילתו לא נשמעת , נסתמים לו צינורות שפע ועוד וכל זה בנוסף לעונש העצמי שמעניש עצמו המקפיד...זכותם זה לא.

אלא הם מבחינתם נפגעו באמת באמת ולא שמעו על כך סליחה ופיוס -על דבר כזה ממש לא צריך בהכרח למחול גם בלי בקשת סליחה,ולזה,אם לא היה מובן,אני קורא הקפדה.הקפדה בעייתית זה לאחר שהצד השני פייס ופייס וביקש מחילה וכו'...

(וזה להבדיל בדיוק כמו שאדם יפגע בך פגיעה פיזית או משהו בסגנון ולא יבקש סליחה - האם הצד הנפגע אסור לו להקפיד ולא לסלוח עד שתהיה בקשת סליחה? בוודאי שמותר לו.)

במסכת אבות מוזכרים הביטויים הבאים :אל תהי נוח לכעוס , קשה לכעוס ונוח לרצות, 

דברי החכמים מלמדים אותנו כמה חשיבות יש במידות האלו שהן אבות ובסיס לדרכו של יהודי.

ויותר משהאדם עושה למען האחר, לעצמו הוא עושה.

לתיקון מידותיו , ביכולת להעביר על מידותיו והקב"ה ינהג בו מידה כנגד מידה.

נכון שזה לא קל, אבל כלל מסור בידינו " כל דעביד רחמנא לטב עביד" הכל מידיו.

זה גם חלק מתיקון.

זה גם חלק מההשגחה.

זה מה שנקרא בטחון.

לדעת שכל מה שנעשה איתי גם אם הוא נראה לי רע, הוא עצמו טוב!

לא רק לטובה כמו שאומרים, אלא הוא עצמו טוב (כמו שאומר הרב חרל"פ במעייני הישועה).

ואם כך, מה טעם יש להקפיד? 

 

(מה שכתבתי למעלה "מתוך ניסיון" לא היה בהקשר הספציפי של ביטול אירוסין.אבל גם במקרה לא של ביטול אירוסין כל עוד הייתה פגיעה כלשהיא מוכחת, צריך לדאוג שתהיה מחילה...)

היה נשמע שביטלת

ב"ה

שיתבלבלו ויחשבו שביטלתי (או שבוטלתי. גם זה לא, כמובן. מעולם לא התארסתי. בעזרת ה' מתישהוא ) ולכן באמת באה ההבהרה שהניסיון הוא ניסיון בדבר אחר.

מצדה. היא בכתה הרבה וכו', ולי דווקא היה הרגשת שחרור.

נפרדנו בהתחלת הקיץ, ואז באלול חלמתי שפגעתי בה במשך הפגישות, אז שלחתי לה הודעה לבקש סליחה, והיא מחלה לי.

אמנם המקרה של 'שלוות עולמים', יותר מסובך.

באופן כללי נראה לי שאדם צריך לבקש סליחה רק אם עשה משהו לא בסדר, אבל אם הוא עשה משהו שהוא בסדר גמור לעשות אותו, כמו לחתוך ממישהי/מישהו כי הוא חושב שזה לא מתאים [שזה דבר טוב. כמובן במקרה שנעשה בצורה הראויה], נראה לי שגם אם הצד השני נפגע אין חיוב לבקש סליחה [כמובן שאפשר להיות נחמדים ולבקש, אך חיוב נראה לי פשוט שאין].

 

אם מישהו נפגע מזה שאני הולך ברחוב, וכי אני צריך לבקש ממנו סליחה?!

 

לכן לא שייך הכלל "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים...", כי זה צריך להיות קודם כל עבירה...

 

כמובן, שבשביל לקבל תשובה אמיתית צריך לשאול רב, אך באופן פשוט כך נראה לי.

אחרי אירוסין, על אחת כמה וכמה ככל שהחתונה מתקרבת (אין דין ביטול שבוע אחרי האירוסין כדין ביטול שבועייםוחצי לפני החתונה למשל) למרות שלכאורה זה לגיטימי והם עדיין לא מחועבים זה לזו - זהלא נכון.ברגע שהשתדכו ונכנסו גם להסדרים כספיים בנוסף לכל הקטעהרגשי, ואז צד אחד מוחק הכל ברגע,ברור שאם הצד השני נפגע שהוא חייב לרצות אותו גם אם כשלעצמו הוא לא מבין במה פגע.


לדעתי יותר מידי כאן מזלזלים בקטע הזה של ביטול אירוסין ולא מבין עד כמה הוא יכול לקרוע בנאדם. חבל. ביטול אירוסין זה לא עוד מקרהשבחור או בחורה חותכים קשר אחרי חודשיים או שלושה של קשר. זה לחתוך אחרי החלטה מסוימת.

שאלהלא פשוטה היא השאלה עד כמה צריך להתאמץ להשגת המחילה המבוקשת. יש כאלה שבטווח הארוך דווקא הניתוק המוחלט עוזר להם להתאושש מאשר מאמציםחוסרים ונשנים שעלולים לסבך את כל העסק.

ברמתהעיקרון התייחסתי לשלבים םחות מתקדמים למרות שגם בשלבים היותר מתרדמים ממש לא ברור שהייתה םגיעה, בטח מכוונת, כמו הדוגמא שדלוות עולמים הביאה על בליל רגשות ומחשבות כשברור מעל לכל ספק שאין שום אנטרס לשום צג לגרום לפגיעת האחר..

אלא באופן כללי במקרה שאחד הצדדים חותך במהלך הפגישות, והצד השני נפגע, או בכל דבר אחר בחיים כאשר האדם לא עשה משהו לא בסדר ומישהו נפגע מזה.

יכול להיות שבמקרה של ביטול אירוסין זה יהיה שונה [מן הסתם תלוי בנסיבות מה היתה ההו"א באירוסין ומה השתנה, וכו'].

זה ממש תלוי בהרבה גורמים שונים...

אבל נראה לי שחשוב שלא תסכלי על זה מנקודת מבט שלך של 'פגעתי- אז אבקש סליחה והכל גם לא יסתדר יהיה פחות לא נעים'
אלא תנסי לגלות אימפטיה ולחשוב על הצד שלו. (אולי הוא בכלל לא נפגע כמו שאת חושבת, אולי הוא נפגע וממשיך הלאה והודעה דווקא תציף לו דברים ותקש, ולכן עדיף לא לשלוח כלום.. ואולי גם ההפך..)

קיצור, תנסי לבדוק בפינצת מה התרחיש החיובי ומה השלילי ולראות אם זה כדאי...

והכי חשוב לא לשכוח להתפלל לה' שיעזור להחליט את ההחלטה הטובה ביותר..

הסליחה בתור אמצעי להשקטת המצפון שלנו בתור אנשים טובים. הסליחה בתור יצירת תפיסת עולם של טוב אצל מי שנפגע, יש נטיה למי שנפגע לזקוף לחובת השני כוונות זדוניות, ולטובת הנפגע צריך להצביע על כך שהמניעים היו טובים ולא זדוניים בשביל לימנוע ממנו לפתח רגשות קשים ותפיסת עולם כאובה שתפגע בו בהמשך, וגם אם הדברים לא יתקבלו עכשיו בהמשך זה יתקן.

ברור שתחזור אם נשמע לך מתאים.
חכה עוד שבועיים שלוש ותנסה שוב.

אני לא בטוחה שמי שמתפנה, חוזרת להצעות שהוצעו במהלך קשר אחר.

השאלה נובעת מכך שבנות בד"כ לא חוזרות להצעות שהוצעו להם [סתם כך, אשמח לדעת למה זה ככה...]

 

הבעיה היא, שהרבה פעמים לא כ"כ נעים לבקש כל פעם מהמציע לבדוק שוב

כי זה מפדח אותן לחזר... זה לא טבעי להן. זה כאילו משדר נואשות מסויימת. מבין?
אפשר להתעצבן על המין הנשי, ואפשר להבין שזו המציאות ולפעול לפי זה... זה יותר יעיל
(לא שנראה שהתעצבנת, סתם כתבתי...)

לוידע אם המילה "מעצבנות" זו המילה הנכונה, אבל...

שיאוו, מה נסגר איתכן..

 

 

 

דרכו של איש לחזר אחרי אבידתו

ודרכה של אישה להחביא לו את האפיקומן..

כדאי שתיזהר, כי הטובה מבנינו תנצח

ואם כבר צחצחת חרבות, אשמח שתתני בפיצלוש
*לא חוזרות להצעה כי מתפדחות
*לא זורמות עם בחור שהתחיל איתכן גם אם הוא נראה לכן
קיצר, ברגע האמת אתן נאלמות דום, בחייאת, איפה התשעה קבין שיחה שלכן כשצריך אותם?

כנראה שמי שטיפה חושבת מבינה שכדאי לחזור כי בסהכ זה לטובת שני הצדדים.
אני לא רואה בזה בעיה

אני אישית כן חוזרת אם זה נראה לי רלוונטי.

לדעתי אתה יכול לבקש לבדוק שוב.

לברה חזרה להצעה והיה תפוס וחזר אליה והיתה תפוסה וכן הלאה..בסוף יצא להם להיות פנויים ביחד והיום הם נשואים באושר
בעיני שווה לחזור ולהשקיע אם זה נשמע מתאים. חבל לפספס..

שלא תמיד נעים לבקש מהמציע לבדוק...

מה גם שכפי שכתבתי, קרה כבר פעמיים שהמציע אמר שבטח אם היא היתה מתפנה היא היתה חוזרת אליו [לפחות פעם אחת התברר כלא נכון...]

לכן אשמח לדעת כמה זה מצוי לבקש לבדוק שוב..

לפי מה שאני מכירה מקרוב, לרוב הן ממש לא חוזרות למציע כי הן מתביישות. אל תבנה על זה...

לזה אין לי פיתרון..
אבל לפחות עשינו את ההשתדלות. גם דייטים דורשים אומץ וב"ה כולם(או רובם) מוצאים את האומץ ועוברים את שלב הדייטים בהצלחה..

שפשוט תגיד למציע שישר שהיא מתפנה שיגיד לך, כי לפי הפרטים או מה שזה.. היא מסקרנת אותך.. וזהו ככה אף אחד לא ירדוף אחרי אף אחד;)

והוא צריך לפנות אליה כדי לדעת אם היא פנויה...

 

כשאת מתפנה תרימי אלי טלפון

היה בחור שכמחצית ממחזור המדרשה שלי נפגשו איתו וידוע על עוד הרבה נוספות..
איך הוא פעל? הוא שמר על קשרעם כל אחת מהבנות שהכיר, שמירת הקשר התבטאה בהודעות תזכורת לחפש לו מישהי ואכן רוב הבנות התאמצו כי יהודי ביקש.. ובסוף זכה להתחתן ב"ה.

אני מניחה שאתה הרבה פחות 'נודניק' ממנו.

בנות חוזרות להצעות 'בזמנים קשים', יובש נראה לי.

אז הן כן תחזורנה

שיבקש ממני לחזור אם אני פנויה...

לא הייתי מנסה כל שבועיים..

אם אחרי פעמיים נגיד אומרים לך שהיא עדיין תפוסה, אז או שהיא יוצאת הרבה זמן עם אותו בחור, ואז ממילא אין טעם לנדנד. גם אם תפרד ממנו אתה לא רוצה להיות ה"ריבאונד"..

ויכול להיות שהיא לא באמת החליטה אם היא רוצה לפגוש. ההצעה נשמעת לה פרווה אבל היא גם לא מסוגלת להגיד לא. אז גם חבל"ז.

 

אבל אם ההצעה ממש נראית לך ואתה ממש מצטער על זה אז תרגיש חופשי לשאול כמה פעמים שאתה רוצה.

וזה שהמציע צריך לשאול אותה במיוחד, לא נורא. לא יקרה לו כלום. כדאי שלא יגיד לבחורה שמדובר בך כל פעם שהיא לא תחשוב שאתה רווק נואש. בטח יזרקו עלי עגבניות בגלל זה עכשיו..

 

יש בזה פוליטיקות מורכבות מאין כמוהן. זכורים לי המוני דיונים כאלה משנות רווקותי האינסופיות (טוב, בסוף קרה הנס והן נגמרו).

אנחנו שמחים מאוד כשחוזרים אלינו חבר'ה שרצינו להציע להם והם היו תפוסים/הבחורה היתה תפוסה.

זה גם מסמן למציע שהוא הצליח לקלוע יחסית ושאתה מאוד מעוניין לשמוע. ואולי גם אם אותה בחורה לא פנויה, הוא יחשוב על מישהי אחרת באותו כיוון.

 

בהצלחה

תלוי איזה הצעה, האם אני רוצה לצאת אחרי שאני תפוסה ועוד...
בד״כ אני חוזרת למי שמציע לי.

לדעתי לפעמים הם לפעמים שואלים כדי להרגיש ש'עשו משהו' ואז שוכחים מזה לגמרי....

למרות שבשני מקרים אני אפילו לא בקשתי או דברתי איתם על זה.
וגם אחרי ששאלתי אם יש תשובה/חדש הם לא ענו

לא יודעת למה, אבל יש קטע כזה אצל שדכנים שאם זה לא- אז לא מחזירים תשובה. רק אם זה כן רלוונטי.
אני פשוט אומרת מראש למי שמציע, שאשמח לקבל תשובה גם אם זה כן וגם אם זה לא. לא תמיד זה עוזר, אבל לפחות עשיתי את ההשתדלות...

לגבי בשדכנים. גם אם הם נותנים לי פרטים ואני אומר כן והיא אומרת אח"כ לא, הם לא נותנים תשובה שלילית ? 
אם זה כך, זה מראה זלזול בבן אדם !

סליחה על השם הרע שהוצאתי לשדכנים... התכוונתי לחברות שמציעות הצעות.

אני מסכימה וחושבת שזה לא אמור להיות ככה. 

 

אני חושבת שמי שמציע צריך לשדר רצינות ולבדוק בצורה עניינית ולחזור בכל מקרה. 

כך זה בעולם מתוקן.

 

אבל כיוון שאנחנו לא בעולם מתוקן אני יכולה לראות ולהבין גם את הצד השני.

לפעמים אנשים עסוקים ובאמת נשכח והם לא זוכרים. לכן להזכיר זו אופציה מעולה. 

כשמישהו מזכיר לי לתת לו תשובה אני רואה את זה כהערכה. במיוחד אם באמת שכחתי. 

 

בנוסף לפעמים הצד השני לא מחזיר תשובה. קרה לי. שדיברתי עם בחור קודם. ואז פניתי לבחורה. 

הבעיה הייתה שלא היה לי קשר ישיר איתה וזה נעשה בעזרת חברה. 

כך נוצר מצב שחיכיתי המון זמן לתשובה וגם הבחור חיכה בזמן הזה. ולא נעים. 

 

דברים שאני למדתי מתוך הניסיון, 

1. לשאול את המציע מתי יחזיר תשובה.

2. לשאול אותו האם הוא מעדיף לחזור אליי או שאני אליו. 

3. לשאול אם המשדך מדבר ישירות עם המשודך או שזה דרך גורם נוסף, כי אז אני כבר קולטת שזה יכול להתארך. 

4. לשאול מה לעשות במקרה של הצעה נוספת, לחכות או לגשת להצעה אחרת. 

5. כמו שמישהי כאן אמרה לבקש שיחזירו תשובה בכל מקרה.

 

ולהאמין שאם יש מניעות ייתכן וזה לא השידוך שלי. 

בשורות טובות!  

 

  

הייתי חייב ללך אז שלחתי לזאת שהציעה תודה ושתעדכן אותי אם זה רלוונטי.
היא אמרה להזכיר לה בערב הזכרתי לה. ומאז לא שמעתי ממנה. 
עברו 4 ימים. אני אחכה בסה"כ שבוע ואם לו יהיה תשובה אשכח מזה. וכמובן הסיק מסקנות לעתיד, לא לסמוך יותר על הדברים האלה.

יש טעם להתקשר אליה? 

זכור לי אנשים שניקצו לי והיום הם נשואים.

תמיד ראיתי את זה באור חיובי.
אתה יכול לכתוב לה. אני לא אוהב להיות באוויר. רציתי לשאול מדוע התשובה מתמהמהת?
מקווה שתחזיר לך תשובה.
יכול להיות שהיה תשעת הימים אז אנשים פחות פנויים לכך.
בשורות טובות!

אפשר רק לדון לטוב,ולחשוב שהם שכחו

א. אתן לא יכולות לדרוש פרטים מבלי לתת פרטים על עצמיכן קודם.
ב. לא לזרוק משפט "יש לי מישהי שאני חושבת שתתאים לך, ספר על עצמך". תסבירי למה ותספרי עליה קודם.
ג. לא לנג'ס.
ד. לא לפנות אלי בבקשה(:

ניצלתי את הבמה שלך

זה יכול לקרות מ1001 סיבות.
פשוט לזכור שגם המציעים הם בנ''א ויכולים לשכוח/להיות טרודים וכו'.

מה שאתה יכול לעשות זה לחזור לאותו מציע ולשאול.
זה מה שאני עושה(: וכשיש עוד הצעה זה הכי קל.
'' רציתי לדעת מה קורה עם ההצעה שלך, פשוט הציעו לי עוד מישהו ו...'' -בסגנון הזה.

(אגב, משומה רוב המציעים שאלו קודם אותי ולא אותו. בנות! זה לא באמת כייף ששואלים אותך ראשונה..)

היא אמרה שהיא לא הצליחה להשיג את המספר שלה. 
כמה זמן לחכות לתשובה?
מתי ואם לשאול אותה אם יש חדש?

ואם היא תשיג עוד חודש? ואם הבחורה לא תרצה? אז יצא שסתם שרפת את הזמן בציפיה למשהו ערטילאי מידי.

אם היא תשיג והבחורה תרצה, אז נחמד מאוד.

אבל אתה מבחינתך אל תחכה.

ואם אין הצעות- תתפלל הרבה, תירשם לאתרי הכרות דתיים, תספר לכל מי שמכן לשמוע אותך שאתה רוצה להתחתן.

ואל תדאג. כדי להתחתן לא צריך מליון הצעות.

לא חייבים לצאת כל הזמן כדי להתחתן.

ברור שזה מתסכל שאין הצעות.

אבל תאמין שה' ישלח לך את ההצעה הנכונה בדיוק בזמן הנכון.

אבל אל תעצור את עצמך בגלל זה.
אם יש לך הצעה אחרת שנראית לך, אל תדחה בגללה.

מניסיון זה עוזר מאד למקרים כאלו שאתה יודע שיש לך עוד אפשרויות ואם מורחים אותך יותר מדי אתה פשוט אומר תודה רבה וממשיךמהלאה ואם הוא יחזור אליך יום אחד אז אפשר לדון בזה מחדש. חא לחכות יותר מדי

תפנה לשדכנים, תזכיר את עצמך לחברים.

לפעמים אני חושבת שעדיף שלא יהיו לי הצעות מאשר שכל מי שמכיר אותי יציע כל בחור שהוא מכיר בלי לחשוב שנייה אם יש קשר בכלל

אז תשמח שאתה לא סתם מטרטר מדייט לדייט.
וגם...תתפלל!
העזרה בסופו של דבר מגיעה רק ממנו ובזכותו!

ובעז"ה שתזכה לבשר לנו בשורות טובות, ובקרוב!

הבעיה עם שדכנים שזה מיועד לאנשים עם רקע תורני / ישיבתי. 
 

אני מאמינה שיש שדכנים שמתעסקים עם אנשים מרקעים שונים. לא הגיוני שמי שאין לו רקע תורני/ישיבתי לא נזקק לשדכן.

אולי אתה גם יכול להרשם לאתרים של שידוכים. אני לא מכירה אבל בטח יידעו להמליץ לך פה על אתרים כאלה.

נראה לי שכדאי לי לעשות הפסקה ארוכה. עד שאמצא עבודה ואהיה בטוח בעצמי.

 

קורה לטובים ביותר (:

סתם,חלומות שווא.. וכל אחד והתת מודע שלו.

ק"ש על המיטה אמורה לפתור את העניין.

וגם אם לא ,תהיי רגועה חח הכל בסדר איתך.

אם התכוונת לזה שזה עוזר לא לחלום אז כתוב דווקא בגמרא שזה לא טוב לא לחלום..

תודה רבה @danielo   (ככה מתייגים? חח)

נראה לי שהוא התכוון לחלום המוזר, ולא לחלומות בכללי.

ובעניין הזה אתה צודק - אומרים שהחלומות הם הרוגע והמרפא לנפש. 

 

וסתם מוסיפה..

עשו ניסוי - הראו לאנשים סרט מפחיד וחילקו לשתי קבוצות: 

לאחת נתנו לישון רגיל ואת השנייה העירו בכל פעם שהגיעו לשלב החלום..

יצא שהקבוצה השנייה הייתה היסטרית וחסרת איזון נפשי בימים של הניסוי..

ומה המסקנה ממנו..

 

אבל בלי קשר- כתוב גם בגמרא שהפרוש של החלום הולך לפי איך שמפרשים אותו,

יעני לא משנה מה החלום, אם כשאני יספר אותו השומע יפרש אותו לדבר טוב אז כך יהיה.

 

אז תבקשי ממישו שיפרש לך אותו בצורה טובה

לבדוק את חשיבות החלום ובמה הוא תורם לאדם.. 

הראו לשתי הקבוצות סרט מפחיד ושלחו אותם לישון

 בדקו קבוצה אחת שישנה וחלמה כרגיל

ובדקו קבוצה שנייה שהעירו אותה בדיוק בזמן שהתחילו לחלום (אפשר לדעת את זה על ידי בדיקת דופק הלב ועוד כאלה דברים..). ואז נתנו להם לישון ועוד פעם העירו אותם בשלב החלום וכך במשך כל הלילה.

 

ומצאו שהקבוצה שלא הגיעה לשלב החלום הייתה מאוד סהרורית, הסרט המפחיד הידהד להם בראש ולא נתן מרגוע, והם הסתובבו עייפים. 

ולעומתם הקבוצה שהגיעה לשלב החלום כראוי התנהגה כרגיל, הפחד מהסרט לא היה כמו בקבוצה הקודמת, ועוד.. 

 

 

נראה לי שחפרתי מספיק.. מקווה שהובנתי בנוגע לניסוי

יש מצב שקצת הרסו להם את השינה ולכן הם היו חסרי מנוח?
שלב החלום בשינה הוא השלב של השינה הכי עמוקה, אם לא נותנים לי לחלום אז בעצם גם לא נותנים לי לישון כמו שצריך...

לא לעבד בצורה נכונה את מה שקרה במהלך היום, ולכן הסרט לא נתן להם מנוחה.. 

צריך לבדוק את זה על ידי ניסוי דומה פשוט בלי סרט מפחיד לפני

סתם..
קורה שחולמים דברים מוזרים, בדר"כ אם חשבת עליהם ביום ואז בלילה זה הופך למשהו קצת מצחיק יותר... חח
ולפחות את זוכרת. יש כמוני שלא...

זה היה מוזר כי מאז ששמעתי שהוא התארס, ואחרי שעברה הצביטה החזקה בלב, הוא לא עלה במחשבותיי..

חלמתי שהציעו לי מישהו,
אבל אין לו פאלפון..
אני שואלת את המציעה איך מתקשרים איתו
-"דרך אמא שלו!"
ואז אני חושבת שעה איך לנסח הודעה ראשונה לאמא שלו

(ואז כשאני באה לסמס פתאום אני קולטת שאולי זו שעה מאוחרת לאימהות והיא כבר ישנה...)

לק"י

החתה שבת ממש כיפית אצל דודים עם המשפחה שלי!!
שבוע טוב ומבורך

היה שבוע עם הרבה לימוד ,יופי של שבת !
ומחר הופעה בירושלים
ויישר כוח
דונט משהו

היתה שבת רגועה! 
מנוחה אחרי טיול אוהלים משפחתי של שבוע בצפון..

איך חילקת את הלימוד? כל כמה זמן למדת?
למדת רק בקיאות?

פרק ליום, חמישה ימים בשבוע.

חזרה בשבת על כל השבוע ועוד חזרה בשבוע שאחריו.

 

למדתי בבקיאות, בעיקר מצודות דוד ורש"י (באיוב, דניאל וכדו' הוספתי/עברתי לדעת מקרא)

שתזכה ללמוד עוד הרבה, לקיים וליהנות מהלימוד

בד"כ כשקשה לי אני מתקשרת לחברות (בדכ לנשואות. כי רובן כאלה), משתפת אותן שקשה לי.
אם מתאפשר אני יוצאת עם חברות. או עם אחים שלי.

משתדלת שברגעים שקשה אהיה עסוקה ולא יהיה לי יותר מידי זמן לחשוב ולשקוע בקושי.

אם הייתי מאד מחובר אז לוקח זמן להתנתק,

אם זה היה קשר פחות 'מתאים' אז תכל'ס מסםיק לי כמה ימים.

 

זה תלוי גם אם הוא נגמר יפה או לא, ותלוי גם מי חותך...

לא יותר.

אני לא דוגמא לכלום אבל רק כדי להמחיש לך הבדלים ענקיים בין "מרווחי זמן" - יש שיצאתי עם בת, נגמר, ולאחר שבוע או שבוע וחצי כבר יצאתי עם חדשה, ולהבדיל יש שיצאתי עם מישהי ולאחר שנגמר לאחר כמה זמן, לקחו לא מעט חודשים עד שיצאתי עם הבאה בתור (ולא בגלל שלא היו הצעות)

אבל כל מקרה לגופו

מעניין איך עובד הסינון..

ועוד כמה דברים

וגרושה? - לקראת נישואין וזוגיות

אולי לא נעים אבל זה חשוב ונצרך.
לגבי משקעים, חשוב ללכת לטפל בעצמך ולברר שגם הבחור עבר טיפול.
משקעים לשני הצדדים תמיד יהיו וחשוב להכיל אותם.

מחשבות ותובנות, לא בשעה זו

תכירו עוד קצת.

 

ואז תגידי לו מאד מפריע לך שבזה המשפחה מתעסקת - והאם הוא יכול להפסיק את זה, כי זה ממש עלול לקלקל.

 

ותראי מה קורה..

לתת רגיעה עוד פגישה-שתיים,

 

ואז לומר (אם זה יימשך): תשמע, הנושא הזה ממש מפריע לי. אתה יכול להפסיק אותו כעת?.. זה יכול לקלקל הכל...

 

ולראות אם יתנער, ואם בכלל יכול..

את הבחור.באמת שלא.ניתקתי לו עכשיו שיחה מתסכול..בתקווה שזה ינער אותו ובאמת שכאב לי לעשות את זה

את כתבת ש"אם המשפחה שלו תמשיך כך, אני מהר מאד מפסיקה את הקשר"..

 

הגבתי לפי הנתונים שהצגת...

 

 

אובייקטיבית, זו אחת השאלות הקשות-יחסית. בחור טוב במקרה שיש בעיות עם המשפחה..  אם משפחה היו מבינים כמה זה מטופש להתעסק עם דברים כאלו, וכמה זה יכול לקלקל, היו חושבים אולי פעמיים....

 

נקווה שיתעשתו.

באישי

הפעמת אותי

מגיבים לך על כל שיר שלך ולי כלום!

איפה השיר שלך.?
תקפיצי ואגיב ב'נ

פאדיחות! לא יקרה

כיף לראות שריגשתי אותכן.

"הגיע, והוא בא בדיוק בזמן. כמה שחיכיתי כבר בעצם למשהו מרגיע, ואם הוא פה אז זה סימן שעבר עוד שבוע בשקט..."