צריכה את עזרתכםמתבוננתיש כזה פסוק במגילת אסתר שהמן אומר " וכל זה אינו שווה לי " ככה אני מרגישה:
מרגישה שאני לא שמחה בחיים שלי בלימודים בעבודה עם החברות .. מרגישה שאין לי את המקום והפינה שלי והחוסר הזה משתלט עלי וקשה לי לשמוח.. מה אתם אומרים זה נורמלי? או שזה מצריך טיפול?
(בבקשה לא לשים בעמוד הראשי)
בת כמה את? האם בחרת ללמוד מקצוע כי זה מה שציפו ממך או כי זה מה שאת אוהבת?
לי היה קטע כזה בזמן השירות הצבאי שלי. הכל נראה לי דלוח וחסר תוכן. אבל בדיעבד אני יודע בדיוק מה גרם לי לתחושות האלה: 1. בחורה שזרקה אותי (כמה קלישאתי); 2. פחד מפני 'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול'.
בסופו של דבר, אחרי שנהיה לי ברור מה אני רוצה לעשות בעתי - המצב השתנה לגמרי. כשהגעתי לאוניברסיטה הייתי מאד ממוקד, והיום אני ממש מאושר מהמסלול שבחרתי, וב"ה טוב לי.
אז ההמלצה שלי היא קודם לנסות לבדוק אם זה קשור לעניינים כאלו, של חוסר ביטחון בדרך שבחרת. ואם כן - אז לראות אם רלוונטי לנסות לעשות שינוי.
זה עוזר.. מניסיון!
אלו מצבים שקורים. לא צריך להיבהל. אם אחרי תקופה שמנסים לבד ועדיין.. אז אפשר גם לקבל ייעוץ.
תני זמן לעצמך, בנחת, מעבר לדברים שהזכרת. לנשום, להתבונן בנחת בטוב שבעולם, בטוב שה' נתן לך, לחייך, להודות. תרגיל יומי. לקרוא, לשמוע מוסיקה שטובה לך. זמן בנחת.
מתוך זה - גם לראות את המקום, הערך, הטוב, בכל אחד מהדברים שהזכרת. כשהפרטים מחוברים לאיזה מרכז, לאיזו מטרה, אז גם הם מאירים יותר, משמחים יותר, ומשמעותיים. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
בגדול- כאשר השאיפות הרוחניות הן משותפות אז יש בסיס מצוין לקשר.
יכול מאוד להיות שבחור ובחורה עם סגנונות שונים למעשה יהיו בעלי אותן שאיפות, רק שמגדירים אותן במילים או שניסוחים שונים.
אני בהחלט חושבת שזו לא עילה לפסול, וזה שהוא חושב שזה חשוב לו- ניחא. אולי עכשיו זה חשוב. בשלב אחר- זה כבר פחות חשוב, יותר חשוב השיח של הנפש מאשר ההגדרות החיצוניות של זה.
חוצמזה שאלו דברים שמשתנים. לפני החתונה אף פעם לא למדתי בן איש חי, למשל. והיום אני ממש נהנית ללמוד ביחד בן איש חי, והוא אחת הדמויות המוערצות אצלנו בבית...אז מה זה אומר? שזה לא באמת משנה, כל עוד יש בסיס משותף.
ואם הוא לומד סגנון שאת לא מכירה? שילמד אותך, ותכירי.
בתוכי ניטש ויכוח זה מכבר.
אני נותן אמון רב באינטואציה, וברגש.
ולכן מהר מאוד אני סבור שאני יודע אם יש כיוון או אין.
וחותך אחרי דייט או שתיים
מנגד עומדים דמויות רבניות, שאומרות לי "ואל בינתך אל תשען".
ואומרים שיש לצאת לפחות 4 פגישות להכיר בכלל את מי אתה שולל.
אז ניסיתי לממש צו וזירוז זה.
עד כה ללא הצלחה רבה.
עכשיו אם אני יוצא אם מישהי 3 פגישות.
אני חש פער.- "לא בא לי"בלעז
"אני לא שמח יותר מידי בקשר".
ואני צופה שהוא יחתך במוקדם או במאוחר
אבל זה בא קול הרבנים ואומר, המשך.
אז מה האמת פה?
מי שצריך להתחתן זה אתה.
מצד שני- הם כבר התחתנו אז אולי הם קצת יותר חכמים ממך בענין הזה.
אני חושבת שתמשיך כמו שעשית- אל תפסול אחרי פגישה שתיים- תמשיך להיפגש, ואם הלב פשוט צועק "לא", אז לא.
אגב- לא בטוחה שזה קשור לרגש.
אני (הייתי) בחורה מאוד מאוד שכלית, ובכל זאת ברוב הפעמים המשכתי סתם, למרות שידעתי שלא.
עד שהגיע ה"כן"- וזה היה אחרי הפגישה הראשונה- הרבה לפני שהיה רגש.
רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה.
מפני שסתירת זקנים - בנין, ובנין נערים - סתירה
(מגילה לא: )
מן הסתם הם ראו כבר מקרים שאנשים המשיכו למרות ההרגשה, ובסוף הסתדר...
למה לא להשתמש בניסיון חיים של מישהו אחר.
בס"ד
[בדיוק כתבתי את זה בשרשור פה ].
אבל, וזה אבל חשוב, אני גם מבינה שצריך לתת הזדמנות ולהמשיך לבדוק דברים. אולי נגלה משהו חדש שישנה לנו את הרגש.
אם כי להמשיך יותר משתתיים שלוש פגישות במקרה שהאינטואיציה שלי כל הזמן אומרת לי שלא, אני לא הייתי ממשיכה.
ואני חושבת שרבנים עם כל הכבוד הם לא אלה שעומדים במקומי והם לא תמיד יכולים להבין את האינטואיציה שלי ובסופו של דבר זו הבחירה שלי. זו לא הלכה.
אני כן בעד לתת הזדמנות, אני לא בעד לאלץ את עצמך לצאת לדייט רק כדי לצאת ידי חובה.
מרגיש שזה לא אז זה לא.
ובזה זה נגמר.
אם אתה סומך על האינטואיציה שלך והיא הוכיחה את עצמה בעבר אז אני חושבת שאתה צריך ללכת איתה.
לא לחתוך אחרי פגישה ראשונה אבל לחתוך אחרי שלוש נראה לי מאוד סביר.
אז אולי יש משהו שאתה צריך לתקן, אולי לא, אבל בכל מקרה תעשה את זה כי אתה באמת רואה את הבעיה, לא כי ככה אמרו לך.
אם תעשה את זה כי ככה אמרו לך זה גם ככה לא ייראה אמיתי ולא יועיל. זה יפספס את כל המטרה גם של מה שהם ניסו להעביר.
כמובן שאם לפני זה ממש מרגיש לא מתאים, אז מסיימים
זה לא דחייה.
ולא שלא כיף.
אם זה היה ככה, אני חותך גם אחרי ראשון.
אלא זה תחושה סתמית כזאת- בסדר, נחמד.
ואילו אם בנות אחרות היה משהו אחר באוויר.
אולי זה הדמיונות, אבל מה נעשה עם זה.?
נצא ונראה.
בטוב.
ענבלמניסיון אישי
ממש חשוב להקשיב לאינטואיציה
במיוחד לאנשים כמוך
שיש לה אינטואיציות חזקות
אינטואיציה זו מתנה
כדאי להקשיב לה
שווה לנצל אותה
מה שכן,
דייט ראשון זה לא הדבר הכי משקף
אז אני כן משתדלת לתת צאנס נוסף
ולהיפגש לדייט שני
למעט מקרי קיצון
כשברור שזה לא קשור
מכירים שדכנים של ישיבות כמו שדרות ,ירוחם ,ישיבות שיש שם חברה דוסים אבל גם פתוחים?וגם אם למישהו/יש את המספר של ישפה ?
תודה רבה
@ענבל
התכוונתי לקרב במונח "פתוח"
ותו לא.
שההבדלים ברמה האינטלקטואלית בין גבר לאישה באמת משפיעים בחיי הנישואין?
אני אישית מרגישה את ההבדל בצורת החשיבה של גבר ושל אישה באופן מוחשי ממש
וזו לא בעיה בכלל, ההפך זה טבעי מאד
אלא הבעיה שלפעמים גברים מתייחסים לנשים קצת בנחיתות.
כאילו שאישה פחות חכמה מהם ומרגישים צורך להסביר לה כל דבר קטן. (ולגחח הרבה ממה שהיא לא קלטה)
או כי באמת היא לא הבינה משהו, אז מסתבר שבהכל היא אהבלה, סליחה על המילה
מה שמדאיג אותי.. שעם כאלו גברים, שאני לא מסתדרת איתם בחיי היומיום, עלול להיכלל גם בעלי שלי 
אז אני כן מסכימה שלגברים יש ראש חד ומהיר יותר בד"כ כי אישה מונעת גם מהרגש (כמוני ממש)
אבל למה אני צריכה להרגיש פחותה?
כך הבחורים גורמים לי לחשוב בדרך שבה הם מדברים איתי
ויש בנות שזורמות בקטע הזה ומשחקות אותה טיפשות
אז מחילה, אני לא כזאת. וגם לא אהיה
טיפה שונה ממכם בחשיבה וזה טיבעי, מה קרה?
בשביל זה להוציא אותי טיפשה?! חכו תכירו אותי לעומק, יש לי אינטילגציה במקומות שאצלכם יש רק אבק
אני מתנצלת אם זה נשמע פמיניסטי מידיי, בד"כ אני לא אוהדת דגולה של נשים. אבל יש גבול לכל תעלול..
זה מאד מדאיג אותי שבעלי לעתיד חלילה גם יחשוב כמו שאר הגברים שניתקלתי בהם בחיי
וזה חבל מאד...
מסקנה לגברים: רק כי האישה למולכם לא חושבת בדיוק באותו קו כמותכם. לא עושה אותה לכסילה..
איזה כיף לי.. (:
כמעין הנובע
ענבללא אומר שהיא לא יכולה לעשות את זה... כמו לקדש את אחותך. אין איסור - זה פשוט חסר משמעות.
בס"ד
יואו |מיואשת|
וזה די היה ברור שזה בהומור. אבל כשמישהו אומר אח"כ קביעה הלכתית כתגובה לזה - מן הראוי שזו לפחות תהיה קביעה נכונה...
זה לא חייב להיות משלוח מנות הלכתי בו ביום אבל כמחווה לחג המתקרב/מתקיים,
אם יש רצון לקדם את הקשר, אין שום איסור לתת מתנות קטנות גם בלי שום קשר לחג הפורים,
ואם מצב הקשר והתפתחותו מתאימים לכך- רצוי ומומלץ.
צריך תמיד להיות עם הרבה רגישות במתנות בשלב הדייטים, לא להלחיץ, אם זה לא מתאים,
וגם לשים לב איזה משלוח לתת, לפי רמת הקשר, אפשר משהו קטן וסמלי אם הקשר עוד בחיתוליו, אם בכלל נפגשים בפורים,
או שלא חייב, ואולי היא מצפה?
ואם הקשר בוודאות מתקדם לכיוון רציני, אפשר קצת יותר..
בעלי נתן לי כשיצאנו משלוח מנות ארוז יפה (לפני פורים) ובתוכו הייתה קופסת פררו-רושה בצורת לב,
זו הייתה ממש התקדמות בקשר ועשה רק טוב, קידם לטובה, ושוב, זה התאים! לדוג', סוכריה בצורת לב שכתוב עליה
"I love you" הוא לא חשב לשים.....
בקיצור- הרבה רגישות!!!!
אין בזה שום דבר חיובי משום סוג.
ורציתי לקדם את הקשר, הוא עוד חשב...
בפורים הוא היה בדיוק במילואים אז שלחתי לו משלוח מנות לבסיס,
הוא היה קצת בשוק אבל שמח.
לקח עוד די הרבה זמן אח"כ אבל בסוף התחתנו 
כיוון שמקובל (וטוב, מקובל מתוך סיבה...) שלא לתת משלוח מנות מאיש לאשה, לא הייתי שובר את המקובל.
כן הייתי דואג למחווה נחמדה אחרת. מילולית, מן הסתם.
אתם כבר בנויים לחיים של זוגיות?
עוד סתם אחדחח זה תלוי אופי, אם זה מה שאתה אל תנסה להיות מה שאתה לא, בע"ה הקב"ה יסדר לך אישה שאולי היא בעצמה קיטשית (ואולי לא מודעת לזה ואז זה יצא ממנה גם בסוף ] והיא גם תעריך את זה מאוד, לא חסר בנות כאלה אל דאגה ;)
תפוח יונתןתפוח יונתןמשה באלאנגאחופשיה לנפשיבעז"ה שבוע של טוב נגלה לכולם
) בעז''ה שיהיה לי זמן.
הייזל
אנונימית1111
באמת???כמעין הנובע
מוטיבציהאחרונההיו כאן כמה פעמים בנות ששאלו אם יש מקום לברר מחדש אחרי תשובה שלילית..
אם זה בטעם טוב, אז יש מקרים שיכול להצליח, גם אם בד"כ זה לא נכון לעשות (ולא תמיד-תמיד "חשבה ולא מעוניינת"..).
אם כי בד"כ, זה כנראה נכון. ועדיף להמשיך הלאה.
ולמי ננדנד ולמי לא
ומי שזה לא נוח לה שתתקשר למשטרה
כשאת אומרת "לא"
כדאי שתבהירי שאת מהסוג הזה שבאמת מתכוון ל"לא".
ופתחה בשם זה- שרשור?
קרוב מאוד לרכבת מרכז
'הדחפות' זה לא דבר בהכרח שלילי.
אני לא אומר לעשות החלטות בלי שיקול דעת. וברור שצריך לדעת למה מתחתנים ובמה זה כרוך. אבל ההדחפות הזו נוצרה בנו כאנשים בכדי שנוכל להתפתח. בלי להעיז ובלי הכוח לעשות דברים שאנחנו לא יודעים איך הם יגמרו העולם לא היה מתקדם ומתקיים.
בגיל צעיר הרבה יותר קל להעיז - וזה לא שאין שיקול דעת, פשוט יותר קל לקבל החלטה מהפכנית כי בטבע של אנשים צעירים (המחקרים אומרים עד גיל 24) זה לעשות דברים בלי להבין את ההשלכות עד הסוף - יודעים שיש השלכות אבל לא לגמרי וזה מה שמקדם אותנו.
ועוד שביל זה יותר קל לצאת מאזור הנוחות ולשנות הרגלים שרכשת לעצמך במהלך השנים.
לכן הצד החיובי גובר בעשרות מונים על השלילי שתארת.
לשם שמיים, זה מצוין, אבל אם בונים במידות טובות, עם מישהו טוב, בהתחשבות - אז "שכרו בצידו" לגמרי. גם בעוה"ז.
ולא צריך להגדיר: "כדי להשתנות", אלא יותר כדי להוסיף קומה יפה מתוך האופי, במצב החדש, הטוב, והמאתגר.
הולם במיוחדכמו מספר ילדים מבוקש, רמת הכנסה של החותן מבוקשת, וכדו'...
נראה לי שבסופו של דבר אחרי הכנסת כל המשתנים אפשר לעשות אפליקציה של קידושין על ידי שליח...
הולם במיוחדהרוזן!) יודעים שזה ויכוח ישן-נושן)
אושר תמידי כמעין הנובעשמן פשתןסוף סוף מרגישים כאן קצת פורים
ריבוזוםנו... שיצאו דברים טובים בעז"ה
(הכסילופון שלי לא ידע לשאת את זה... ואולי בכ"ז יש דרך. בלאגן גדול)
אם קובעים פגישה ראשונה לשבוע אחרי הטלפון
(כן, אני יודע שזה לא מומלץ, אבל קורה לפעמים...)
האם שייך בזמן הזה לסמס או להתקשר לבחורה?
מצד אחד זה מרגיש מוזר להתעלם,
ומצד שני מרגיש מוזר להסתמס עם בחורה שאני לא ממש מכיר ועוד לא נפגשנו...
על מה כבר אני יכול לכתוב?!
מה דעתכן?
בנים יכולים גם כן להגיב
)" וזהוהולם במיוחד(ולגבי זה באופן ספציפי, גם אם "מבליעים" שישמע קליל וזורם, זה ניכר שיש פה הגדרת מותר ואסור כזו, וזה כן יכול להעיק, לדעתי..)
הרוזן!הייזלכמעין הנובעהייזלאחרונהאפילו לא נפגשתם... איך זה נחשב התעלמות?
אם אין הכרות קודמת לא נראה לי שיש סיבה לדבר/להתכתב. בהצלחה
כשהאישה יותר 'דוסית' מהבעל
דווקא אני רוצה שבעלי לעתיד יהיה ברמה דתית-רוחנית יותר גבוהה ממני, מאשר להפך
כי אם זה יהיה להפך, שאני יותר גבוהה ברוחניות, זה ייצור מצב מעצבן שאני כל הזמן מנדנדת לו ללמוד יותר, שיתעורר בבוקר למניין, שיקפיד יותר, ואז הוא יתעצבן עליי וזה יקלקל את השלום בית 
אבל אם הוא יהיה ברמה דתית גבוהה יותר, לי יהיה יותר קל להתגמש וללכת לקראתו, כי "נשים דעתן קלה",
ואני בעקרון גם כן בשאיפה של כל הזמן לעלות ולהתעלות, אז אם בעלי יהיה יותר רוחני ממני זה ייצור בשבילי דרבון לזה,
וגם ששמעתי איפושהו שהרמה הדתית של הבית נקבעת לפי הבעל, אז אני מעדיפה רמה דתית גבוהה יותר ולא נמוכה יותר.
עדיף שתבררי מראש אם ההבנה הזו נכונה. ואז תקבעי עמדה לגבי השידוך. השיקול הזה לכשל עצמו הוא לא טרף. אבל אם זה עולה מראש בצורה כזו. כדאי לבדוק אם מתאים לך ללכת על זה.
תהלים בלנ"וא-י (נלקח)
יא-כ (נלקח)
כא-ל (נלקח)
לא-מ (נלקח)
מא-נ (נלקח)
נא-ס (נלקח)
סא-ע (נלקח)
עא-פ (נלקח)
פא-צ (נלקח)
צא-ק (נלקח)
קא-קיב (נלקח)
קיג-קיח (נלקח)
קיט-קכא (נלקח)
קכב-קל (נלקח)
קלא-קמ (נלקח)
קמא-קנ+ יהי רצון. (נלקח)
יישר כוח לכולם! תיכף ספר שני בע"ה
כמעין הנובענשארו ככה (נא לא להגיב להודעה זו, אלא להודעה הראשית)
א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ (נלקח)
פא-צ (נלקח)
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח
קיט-קכא
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ+ יהי רצון. (נלקח)
עינב66
