פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1063)

וזה ממש תלוי קשר וכימיה.

לא לכולם נוחה תקשורת דרך הודעות ומדיות כאלו ואחרות.

ולפותח השרשור-

כלל שיכול לעזור גם בהמשך - תביא את מה שמפריע בקשר אל הקשר. כך הוא נוצר.

דבר איתה על זה. נסה להבין את המקום שלה. תחשבו יחד איך מוצאים פתרון שיתאים לשניכם.

בהצלחה.

אם כל שעה הוא ישלח לה הודעה, וזה יבוא רק מצידו, זה כבר לא נעים ולא שייך...

פעם ב-- לשלוןח משהו, ובהמשך הקשר זה אמור גם לבוא ממנה... אבל אחרי שאתה תיזום את הסמסים הראשונים.

בהצלחה!!

השאלה אם היא באמת אוהבת את האישיות שלך ..

את זה אפשר לבדוק אחרי תקופה של חצי שנה בערך

לא אכפת לי שתאהב את התמונה ושתאהב מה שבא לה ..אבל צריך להיות טיפש בכדי לא להבין אם אחרי תקופה ארוכה

שאתם ביחד אם היא נמצאת איתך בגלל המראה או בגלל האופי + המראה.. זהו

חצי שנה.?..אולי רוצים להתרגל לאופי...אבל להכיר אופי ממש לא צריך כל כך הרבה זמן..אפשר גם לברר..

התכוונתי מהצד שלו , אם היא איתו סתם בגלל מראה הוא ירגיש וידע וצריך לתת לזה זמן

אולי הגזמתי מעט עם החצי שנה ..3 חודשים

אני לא מבין למה זו לא התגובה שאמורה להיות גם מהצד הנשי?

פנימיות צריך קצת יותר זמן אבל כבר אחרי שלוש או ארבע פגישות ארוכות אפשר להתרשם מהאופי.

יש כאלה שהרושם הראשוני קריטי בשבילם וזה חבל יכולים להפסיד....

אם זה קורה וכשזה קורה, כנראה זה בגלל שסוף סוף הבחורה ראתה מישהו שהצטלם ונראה בתמונה נורמלי ולא הבהיל אותה עם איזה סלפי מעוותP:

סך הכל אני מבין אותה... אני דיי חתיך 

בחייאת פעם משהי התחילה איתך?  

וזה דבר לגיטימי בימנו. 

שקרה לי לא מעט פעמים. 

ולבנות זה בווודאי קורה יותר... 

חוות דעתי - (אופן כללי. לא משנה בן / בת..) 

לצאת זה בסדר.

אבל שכל הקשר התבסס על היופי (כן כן, יש הרבה מקרים כאלו. בפרט אצל גברים, קטינות..)

זה הדבר הכי לא  בריא שקיים. וגרם להרבה מאוד גירושין..

שיהיה יופי , משיכה זה טבעי. וצריך את זה.  אבל זה לא אמור להיות הבסיס.. 

(: 

כתבתי איזה עשר פעמים ומחקתי כ"כ הרבה מלל...שורה תחתונה כן.

מהסיבה הפשוטה שזהו הנתון הכי נכון מכל הנתונים שאפשר לאסוף.(משפט לא ברור.פשוט העתקתי גמרות ואגדות אבל עדיף לכתוב פשוט- תחשבי על זה כמה זוגות את מכירה שלדעתך "לא מתאימים" והזוגיות שלהם מדהימה, אני מנסה להגיד שלפעמים אנחנו בדמיונות שהשכל יותר חזק מהרגש. לדעתי שניהם חלשים באותה מידה מכיוון ששניהם משתנים עם הזמן- שינויי בגיל בעבודה בסביבה- ולמרות שזה מרכז השאלה שלך זה פשוט דיון ארוך מדי,שכל ואופי, יופי ורגשות) באופן אישי כ"כ חשוב לי שאישתי (איפה שהיא לא מסתתרת...)לא תסתפק בבחור טוב אלא גם שתרגיש שיש לה בעל נאה\יפה אבל זה אישי (והנה אנשי "היופי הוא שטחי" קופצים עלי)

אבל לראות שיש איזשהו סיכוי..ולא סתם לבזבז איזה ערב..

ומה שמפתיע...קרה גם במציאות.. (אבל בסוף לא הלך)

באיזה שלב אתה צריך לספר, לשתף ולתאר על כמה אתה ענו וצנוע...

ולא, איך היא תדע שאתה כזה???

(עד כאן ציניות)

אתה אמור לזרום ולספר את החוויות שלך ואת הדברים שחשובים לך,

והיא כבר אמורה להבין בעצמה מי אתה..

ואם היא לא מבינה את זה באופן טבעי בעצמה,

אז כנראה שיש בעיה מובנית בכימיה ואתם לא מתאימים.

בקיצור, אתה לא אמור לגרום לה להבין כמה אתה כזה טוב, אלא היא אמורה להבין בעצמה.

אני לא רוצה לספר לה... כי זה גאווה אבל אני רוצה לספר לה את מה שעובר עלי ומה אני עושה בחיים.

אני ממש לא רוצה לספר לה שאני ענו כי אני לא מרגיש כזה וכי זה אמירה מטומטמת.

אדרבה- החישובים וחישובי חישובים עם האגודל מה "ייתפס כענווה אולי זה פסול ומה זה בכלל ענווה"... 
נו ...
הרי אתה לא הולך לתחרות מי יותר עניו, נכון?
אתה- תספר, תשתף, תבנה את הקשר בצורה טובה ובע"ה תהיה סיעתא דשמייא...
@סתם מישהו*, 
נקודת המוצא היא- אתה עצמך. ברגע שאתה מתייחס בשוויון נפש למעשה טוב כחלק מחוויות החיים שלך- ושמח בו, 
אין שום סיבה לא לשתף אחרים.

דוגמא- מישהיא מרפאה בעיסוק והצליחה לקדם ילד בצורה נפלאה- האם עצם הסיפור לבעלה בארוחת ערב על ההצלחה שלה נתפסת כגאווה? .

לענ"ד.

פשוט צריך לזרום בהתאם לאיך שהולך לך עם הבחורה,

ולא להתחיל לחשב יותר מדי חישובים.

יש בנות שתשמחנה לשמוע על זה בפגישה ראשונה,

ויש כאלה שזה יגרום להן לדחיה גם לאחר חצי שנה של פגישות.

אתה צריך שנושאי השיחה יהיו בהתאם לכימיה שלכם,

ולא לנסות לדחוף לה בכוח שאתה כזה וכזה,

או להיפך, להעלים ממנה שאתה כזה וכזה.

בקיצור תזרום....

זה ישמח אותה על הזכות שאתם נפגשים וזה לא רע

הכרה בכוחות ובכישורים וביכולות שניתנו לך תוך הפנמה שכל מה שאתה עושה זה לא מכוחך, אלא מתנה שהקב"ה נתן לך כדי למלא את התפקיד שלך בעולם. 

לענ"ד, ענווה מביאה למחשבה שמה שאני עושה זה חובה שלי, ולא משהו יוצא דופן שמישהו אחר שישנם לו את אותם הכוחות לא יעשה (ואם נתייחס לדוגמאות שהבאת אפשר לומר שאלו חובות שלנו...לימוד תורה וגמילות חסדים, ומניחה שגם שאר הדברים הטובים יכולים להכנס להגדרה של קיום מצוות), ותמיד שם שמיים שגור על פה ביחד עם הדיבור על "מה שאני עושה".

הכל מכוחו יתברך (ע"ע אגרת הרמב"ן).

העניין פה מתחיל באיך האדם מתבונן על עצמו, ולא באיך הסביבה מתסתכלת עליו. כשנרגיל את עצמנו להיות כך, זה יקרין החוצה.

וכמו שכבר אמרו פה, לספר על הדברים כעל דברים שהם חלק מהחיים ולא כעל דברים יוצאי דופן וחריגים.

ישנה ענווה פסולה

לדוגמא אדם שיודע לצייר יפה וכשאומרים לו איזה מוכשר הוא מבטל את זה

זו ענווה שהיא פסולה ולעיתים זה אף נובע מגאווה.

אדם צריך להכיר בכשרונות שה' תבע בו אבל להבין שזה מה' ולא בזכות יכולותיו הפנומנליות.

לדוג': אפשר לומר, ב"ה, אני עושה כך וכך וכו'  ושהמנגינה וטון הדיבור ישקפו ענווה, ואפשר לומר את אותם הדברים בצורה שתשתמע כסוג של גאווה..

יותר נכון, אל תחשוב. כאפליה מתקנת.

לענ"ד

אם אתה בן תורה, שים לב

א. אתה לא בהכרח "סתם מישהו". תזהר מאוד מענוה פסולה שהיא בעצמה גאוה!

ב. השאלה שלך היא תהליך בירור עם עצמך לטהרת המידה שאתה עוסק בה. אם אתה מרגיש גאוה מסיפור העניין, אולי אתה מייחס לזה אגו ("לא לשמה") ולכן לא נעים לך... לא מקיימים מצוות כי "זה עושה לי טוב"...

אז תתחבר בתוכך, ברוח נמוכה, יותר למקום של "לשמה", בענוה טהורה שזה לא "אני", וממילא לא שייכת גאוה.

"אם למדת תורה הרבה - אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת",

והוא הדין גם על מעשי חסד, תפילה בכוונה ושאר המצוות.

אנחנו בסה"כ שכירי יום שממלאים את חובתנו בעולמו, כולי האי ואולי...

ב"ה עכשיו אני כבר יותר טוב (עד הקריסה הבאה, שמקווה שבעז"ה לא תהיה...)

דיברתי עם חברה על נושא רגיש אצלי וזה הציף אצלי הכל בטירוף...

(וזה בטעות נכתב פה במקום בצמ"ע, למרות שזה קשור גם לפה.)

תודה ענקית ל @אורח כלשהו ו@את פניך אבקש שהתייחסו אליי בכלל. פשוט תודה שהתייחסתם לדברים ללא פשר שכתבתי, לכאורה. לא שפטתם ולא חשבתם שאני סתם בחורה סתומה שכותבת סתם..

​

• לא-מ
• מא-נ
• נא-ס
• סא-ע

• קיג-קיח
• קיט-קכא

​ הרבה טוב גדול! שבת שלום ומבורך בכל מכל כל! 

...........
נא-ס

סא-ע

קיג-קיח

קיט-קכא

אורה
שמחה
ששון
יקר
נחת
גאולה וישועה!

יש לך את אזור סירקין יש מקומות מאוד שקטים באזור הזה..

יצא לי לראות שם דייט ..

יש לך את הפארק ליד הקניון הגדול..

כן מקום סולידי שקט...אין איש במרחק קילומטר..מידי פעם מישהו ..עובר..

אחלה

להסתכל ולהגיד לעצמי "זה דייט ראשון"

מקומות פתוחים-פארק בילינסון

מקומות סגורים: קפה קפה ליד הקניון, מאפה נאמן

וה' אוהב אותך!

שהתישבה על פחד 

זה לא הדייטים ההם גרמו בהכרח לפחד, אלא רק הציפו

ונצרך תהליך פנימי מקצועי כלשהו לנטרול הפחדים, לאו דווקא מילולי. משהו בסגנון מח אחד אולי

ותפילות והתבודדות תמיד יעזרו

א. להתפלל.

ב. אולי להשתתף באיזו שבת/ מפגש רווקים/ות שתהיה לך הזדמנות לפגוש בחורים לא כמו אלה שפגשת...ועדיין לא פגישה של אחד על אחד.

ג. לשמוע עוד עצות חכמות(ברצינות!) של שאר החברים פה..

ככה, הייתי אומרת כמו סוג'וק, שכדי להוציא את הפחד הזה, יש שיטות ששמעתי שהן ממש מועילות  כמו שלושת המימדים וכד'.

בע"ה שתצליחי להתגבר על זה

יאללה קבוצת תמיכה

מי ראשון

לי נגרמה תחושת דחיה קשה בעקבות התנהגות של מישהי

מתנהגים בהתגוננות

..

מה גרם בעבר לתחושה הזו.

אח"כ, תחליטי על רשימה לא גדולה, של "נתוני בסיס" שאת רוצה, כדי לא לחוות שוב משהו כזה. וכדי שיהיה סיכוי שיצא מזה משהו. כולל, לקבל את המידע ממי שבאמת מכיר את האדם.

אם תעשי כך, תוכלי לומר לעצמך: עשיתי משהו כדי למנוע את החוויה הלא-נעימה. זו לא "הגרלה".. ותוכלי להכיר שוב (זה גם יכול לעזור למה שכבר היה, כי תאמרי לעצמך, "עיבדתי" את זה, הפקתי לקחים.. זה לא נשאר "באוויר").

יש לקוות, שגם אם לא תמצאי על  הפעם הראשונה, עצם זה שתראי שנפגשים עם אנשים "נורמליים" עבורך - ירפא את הבעיה שנוצרה.

בהצלחה.

ואז לפחות בהתחלה את יודעת מראש פחות או יותר מה את הולכת לפגוש.

אני גם עברתי משהו דומה, אז בהתחלה גם אני הגבתי כמוך.

היום אני פשוט נפגש, אם היא בכיוון שלי - אחלה!

אם לא - אני משתדל לא לקחת את זה קשה..

אם את רוצה אכתוב ספר על דייטים הזויים. אולי מתי שיגיע בחור טוב גם אם אולי הוא לא הכי מושלם בעולם תעריכי יותר.

אני באופן אישי בורר את המציעים. לא מכל אחד

נתתם לי נקודות למחשבה, וממש שימחתם!

שאחיין שלי בן שלוש לימדו אותו את השיר "לדוד משה היה פרה" (ולי קוראים משה)

אז שבת שעברה הוא בא אלי ושאל אותי  "דוד משה יש לך פרה??"

באמת ככה זה כנראה עובד ברמה האלוקית התמימה - כשמגיע הזמן דברים מסתדרים

ולא כמו שנראה כאילו מתחתנים כשדברים מסתדרים

שכנה שלי כשהיתה קטנה, אמרה לאחותי: את יודעת שאחי מתחתן? אחותי אומרת לה מזל טוב וכו'.. ואז היא- כשאני אהיה בכיתה ו'... חח

רק לפעמיים .

מתחיל כבר כשהייתי בכיתה ט' בערך, שהילדים בני 7 מסתכלים עליי כאילו אני מינימום בגיל של סבתא שלהם ושואלים את אני נשואה ואם כבר יש לי ילדים...

מתגמל על סקרים...

מעל 40 תגובות, X ש"ח

אבל הקשר הזה נגמר בסוף ולא היעזתי לנסות את אותו דבר עם מישהו אחר.. חח

תובנות על שידוכים ואהבה - לקראת נישואין וזוגיות

רק מראה שמשמיים מסכימים איתי

כל הכרות שהיא מאולצת היא נקראת שידוך

אם חבר מציע לי או בן משפחה או באיזה אתר או לא יודע מה

כל הרעיון הוא להכיר מישהי בלי שיגידו לך אוקי זאת הבחורה בוא תכיר

להתחבר אליה בגלל שאתה מאוהב בה ולא בישביל שתגרום לאהבה או תתן לה סיכוי להגיע אחרי זה

בואי נלמד אותך להבדיל בין אהבה להתאהבות

אהבה = רגש כללי שכולל בתוכו הרבה דברים שיכולים להיות מושפעים גם מנתינה

התאהבות = מה שאתה מרגיש לאדם שאין לך הכרות איתו שנים בלי חוויות מיוחדות שעברתם יחד

בלי סיפורי הרפתקאות , ובכל זאת את מרגישה מאוהבת בו - צריך להדגיש שמדובר פה בהכרות יום יומית

אבל משהו כמו חודשיים מקסימום לדעתי בכדי להרגיש התאהבות .

הרגש עובד פה והרבה וטוב שכך ,אם השכל אומר כן והלב גם אז אין בעיה

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ...את המשפט הזה את מכירה? אשריך

זה כל היופי זה בא ממקום פנימי בנפש , ולכן

גם אם לא יהיה התאמה בשכל היא תשאר אלא מה

צריך להיות חכם ולהבין שאולי אם התאמה שכלית ראוי לוותר עם כל הקושי העצום

היא חייבת להגיע אחרי הכרות וממש לא קטנה..כמו שכתבתי

אתה מתאהב במישהי בגלל מכלול של דברים שאתה מוצא בה והנפש שלה נמשכת אליהם

ולכן זה לוקח זמן של לפחות חודש ויותר של התראות יום יומית

ויש מקום פנימי יותר שאני מאמין שזו הדרך של בורא עולם לקשר בין נשמות אבל זו רק דעתי

זה גם יכול להיות הכרות במקום עבודה , אוניברסיטה וכו'

את מדברת על שליטה על הלב

אז קשה לשלוט כי זה מגיע לפני השכל..

אני מדבר על שכל כלומר

האם יש התאמה בינכם ואם יש אחרי התאהבות אז לכי על זה..

ואם לא ..אז אי אפשר לקיים קשר כזה לכן צריך להתמודד עם ההתאהבות הזאת ולהשליט את השכל

מאמינים שאהבה כללית זו האהבה האולטימטיבית

ושוכחים את ההתאהבות שזה המקור האמיתי של ההאהבה

אני ומואיז הקטןןן חחחחחחחחחחחחח

אבל מה למה זה מוקדש לי?

רגע מזה אומר "יייייללללללללדדדדדדדד" ?

אה שאני ילד קטן יענו?...יענו שלא מבין עדין כלום ..ממ..

למה את חושבת ככה?

את בעצם אומרת שאני מדבר על אהבה והתאהבות ובפועל לא מיישם את זה?

מה את חושבת שכל רגע מתאהבים..אם תהיה מישהי שאני אתאהב בה אני יהיה מאושר עד השמיים

כמובן אם נהיה ביחד

זה היה מביך/מצחיק כי זה היה מאולץ, אבל עכשיו זה קורה כבר באופן טבעי מלא פעמים, בלי לחשוב על זה בכלל...

[בע"ה...

אשמח שתזכרו לי את המשפט הזה ותעזרו לי ליישם אותו...]

דווקא לחדשים יש יותר מוטיבציה לזה...

בהצלחה! השיתוף מאוד עוזר... [ותודה לכל העוזרים...]

באמת הזדמנות להודות

זה לא לעניין...

לפעמים
יש עניין כזה לבן [מרצון טוב!]
"לדאוג" לבת ולהתעניין למשל- אם הגיעה הבייתה/ מצאה/ רעבה וכו'... ואז הרושם הוא "וואי הוא מעיק לי"...
זה טוב ויפה כשזה בטעם...

יותר מובן?

נגיד כל הדברים שכתבת מתבקשים בד"כ

שולחן זה הרבה מדי  

סתם אבל הוא צריך לדעת את זה לא?

ואתן הרי אוהבות רמזים

מה זה אוהבות? חולות על זה

בהמשך למה שלולי כתבה.. 

ואם תאמר בפניה תוכל לראות ולהרגיש אם זה מעיק או דוקא להיפך.

באוטובוס, ברחוב, בחנות, בעבודה, בלימודים, משפחה, חברים - לאן אתה מסתכל אם לא אל העיניים?

להסתכל בעיניים במבט לגמרי ממוקד, 100% של הזמן זה באמת לא רגיל.

(אה, ובטח אם שותקים.)