פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1079)

המון הצלחה בע"ה

לפעמים יש אנשים שצריכים עזרה בדחיפה ואז הם ממשיכים. כמו רכב....

מה היית רוצה לקבל מתנה ליום הולדת, מה הייתה השנה המשמעותית בחייך, זיכרון ילדות , עד כמה עבודת ה' תופסת מקום בחייך, איזה דברים עיצבו אותך כבנאדם, מה החלום שלך.

אבל זה כמה שאלות. הדבר החשוב זה להקשיב ולהתעניין באמת בבת זוג שלך.

הזכרת לי משהו שעשיתי עם בעלי דווקא אחרי החתונה, אבל נחמד גם ללפני..

שואלים שאלה (למשל מה החלום שלך, איך נראה סדר היום שלך או משהו בסגנון) ומכינים מראש עיגול עם חוגה שמסתובבת ועליה מספרים מ-10 עד נניח 80.

שואלים שאלה ואז השני צריך לסובב את החוגה. נגיד יצא בסביבות ה-16, אז הוא צריך לענות לשאלה כאילו הוא בגיל 16 (מה היה החלום בגיל 16, איך היה סדר היום בגיל 16..) אם יצא 75 צריך לענות נכון לגיל 75.

זה נחמד, גם מבט לעבר וגם לאיך אתה רואה את העתיד..

מי זה? וואלה באמת אין לי מושג

אבל מה מיוחד בחביתה?

לכו חפשו מה זה אומר...זה הזמן להעשיר את המדוייט במידע חיוני זה ולפתח שיחה בהקשר (מבחן אינטליגציה על הדרך ;)

אלא אם כן הוא אמר משהו חריג במיוחד..

זה מאד יפגע בבנאדם ויעליב אותו, ובכלל, יכולה לצאת לכם פגישה מעולה גם אחרי שיחה יבשה, מניסיון..

נגיד כשיש קצת פז"מ בדייטים ורואים שדיבור מסויים משקף ברמה גבוהה

אישיות מהסוג שלא רלוונטי עבור מישהי כמוני

בנות נא לא להישרט סתם..

השיחה הראשונה זורמת ובדייט יבש

ככלל עדיף להימנע מלחתוך מהר. נכון שלפעמים אני מעדיף לצפות בפגוש את העיתונות מאשר בדייט הבא אבל אם נראה שיש לכם עם מה לדבר ופשוט זה תקוע אולי כדאי לנסות עוד פעם. לפעמים בנאדם קם על רגל שמאל, לפעמים עבר עליו יום מעייף ומתיש או עוד כמה סיבות. אני יכול להעיד על עצמי שהיו מספר פעמים (בודדות) שחתכתי מהסיבה הזאת ובדיעבד אני די מצטער עליהם.

שבאים בגישה של "משעמם זה בטח לא ילך" אז זה מה שקורה. צריך לבוא בגישה פתוחה ומשוחררת ככה אפשר להתחיל

גם נראה לי פוגע, אבל בעיקר - לא חכם. יכולה להיות לא משקפת.

אמנם יש ציבורים בהם השדכן קובע הכל, אבל אצלנו זה לא ככה...

השיחה הראשונה בסך הכל באה כדי לקבוע מקום וזמן לפ. ראשונה.

אבל אכן, אם חותכים - רק באמצע שיחה ולא אחריה, וגם זה לעיתים נדירות מאוד.

בואו נודה על האמת, השיחה הראשונה יש בה משהו מאוד לא טבעי

אמורים לקבוע פגישה עם מישהו שלא דיברתי איתו מעולם

לא רוצים שהשיחה תהיה ארוכה מידי וגם לא משהו בסגנון: אז מתי נפגשים?

בגלל הסיטואציה הדי מביכה הזו לא לבחון על פי זה

*אם שמעת דברים שממש לא נראים לך- אז אפשר לחתוך אבל סתם כי 'לא זרם'??

ז"א לפי שיחת טלפון שלא כ"כ זרמה את לא יכולה לדעת שהפגישה לא תצליח.. אבל אם יש לך סיבה באמת טובה אז עדיף לחתוך לפני הפגישה ולא סתם  לטרוח ולהטריח..

בס"ד

פעם אחת חשבתי לחתוך אחרי שיחה ואז יצאתי וראיתי ממש הפוך.
זרם לחלוטין במפגש- ומהשיחה דמיינתי דמות אחרת לחלוטין.

משום מה המסר לא נקלט אצלי- ועכשיו אני שוב מתלבט על העניין..

אבל נראה שלמעט משהו חריג מאוד לא כדאי לחתוך..
בהצלחה רבה 

חבל על שניכם.
כן תהיי ממנומסת: נסי לדבר ולשמוע איך הולך, אולי גם אל תסתירי יותר מידי מה שאת מרגישה שהשיחה לא תשמע לו 'מתחמם'.

לפעמים הבחור מתרגש או משהו ולכן נשמעת שיחה קצת מוזרה 

קרה לי בעבר עם איזה בחור שהשיחה ממש ממש לא זרמה והדייט זרם בטרוף!!

ושמעתי גם מחברות שלי על מקרים דומים

לפעמים פגישה פנים אל פנים הינה הרבה יותר "זורמת" מאשר בטלפון, לכן לא כדאי לחתוך על כך.

אך אם בשיחה מתגלה מידע כזה או אחר שמעיד על חוסר התאמה (כל אחד ומה שהוא מגדיר כלא מתאים לו)- מומלץ לסיים, למרות חוסר הנעימות שבכך- שוודאי זה עדיף על פני דייט חסר תוחלת.

ושזה לא בהכרח משקף.

על חוסר התאמה - אם זה חוסר התאמה מהותי, שיתקבל גם על דעת הצד השני - אז נראה לי לחתוך.

אם זה חוסר התאמה, אבל לא ברור שהצד השני מבין את זה, [או שזה חיסרון אובייקטיבי של הצד השני], אני לא יודע, האם עדיף דייט חסר תוחלת, או לחתוך לפני, והצד השני ירגיש שלא נתנו לו הזדמנות.

שלום לך

לפעמים שיחות לא זורמות משום שכל אחד מהצדדים בה בגישה של 

"לבדוק את התאמת הצד השני"

ואז ברור שבאים בגישה יותר פאסיבית " כי אני רק בודק"

פחות יוזם, פחות מביא את עצמי לפגישה, אולי פחות מדבר

ובסופו של דבר יש תקיעות בשיחה - והקשר נופל

כי גם הצד השני כזה . . . . 

הדרך הנכונה לדעתי להיפגש היא לא להגיע לפגישה בגישה של "לבדוק את הצד השני"

אלא בגישה של באתי "לבנות עם הצד השני"

כך אני יותר מביא את עצמי לפגישה, יותר מחפש את המשותף

יותר מספר על עצמי, יותר זורם ויוזם

כך זה מביא חיות לפגישה, וגם הצד השני נדבק בזה

והפגישה זורמת

הגעתי למסקנה שבינתיים את נפגשת בדרך הראשונה

משום שמה שעומד מאוחרי הסקר שלך

זה לא האם אנו יכולים לבנות ביחד

אלא "אם זה לא ילך. .  . ."

כלומר לא באת מהכיוון של לבנות ביחד

אני ממליץ ךף לאמץ את הדרך השניה (על עיוור)

כך תזכי להכיר באמת את הצד השני

ואם אי אפשר לבנות איתו

מימלא תחתכי את הקשר בעתיד

אבל זה יהיה אחרי שיהיה לך בסיס אמיתי למסקנה

אני מאחל לך בהצלחה רבה

אלי גרון

כולל אני....

כמו שכתבת אנחנו באים כמו "מבקרי איכות" ולא מתוך רצון להתחבר רגשית עם הבחור\ה מולי. נכון שזה קשה רגשית להיפתח לאדם שלא מכירים (וזה גם שוחק מנטלית) אבל ככה אפשר לבנות זוגיות.

אי וי או גיוועלד.

לא פשוט בכלל.

פעם משיהו שהתחתן בגיל 30 בערך אמר לי- תשמע- 

אל תדאג- הקב"ה לא יתן לך להפריע לו לחתן אותך- או משהו כזה.

"מוציא אסירים בכושרות מושיב יחידים ביתה".

להתאמץ בעוד ועוד אמונה ותפילה- כי זה מה שיש לנו פה בעולם.

ואם שייך איזה הדרכה מאיש תורני/ יועץ / מעמיק ראות וכו'. אולי כדאי.
 

"נאור אתה אדיר מהררי טרף".

בהצלחה רבה צדיק.

(יותר במובן של קנאה)

ואחרי עבודה עם עצמי פשוט הגעתי למסקנה ש"כל אחד בזמנו". אין לי מה לקנא בו, הוא התארס עכשיו כי זה זמנו ואני אתארס כשיגיע זמני.

נכון, זה כואב מאד וזה טבעי לחלוטין.

חזק ואמץ

ממש עכשיו לפני כמה שניות ראיתי את הכתבה על אילה שפירא ו..

הראש פשוט הסתובב לו 180 מעלות.

ונותר לנו רק להודות ולהלל ולשבח ולומר תודה אבא תודה רבה!

כמה גבורה ,כמה אמונה ,כמה תעצומות נפש...

אל ייאוש בקרוב ממש!

אל תחשוב שאתה אשם, אל תסתובב עם תחושה שזה בגלל שאתה לא בסדר.

זה מזכיר לי שפעם בכיתי למורה שלי שכל הקשרים שלי לא עוברים את הפגישה השניה. חשבתי שאני פשוט לא יודעת איך לבנות קשר וזה התחיל להוריד לי את הבטחון העצמי. אז היא אמרה לי משפט כ"כ נכון ומעודד: "תגידי תודה לה' שהוא מעיף לך את כל הלא מתאימים מהר. כשיבוא המתאים- את תצליחי". ולמרות שהיה לי קשה להאמין לה, היא אכן צדקה. ובמבט לאחור אני מודה על זה שלא היו לי הרבה קשרים משמעותיים. אולי אחד לפני בעלי וגם זה בספק. (ולא התחתנתי בת 20...)

זה ברור שזה קשה לך. יש מישהו שזה לא קשה לו?

אבל אל תיקח את זה על עצמך. זה לא נכון לחשוב שחטאת וה' מעניש אותך. ה' הוא טוב ומיטיב, רחמן ומרחם על בריותיו. לא סבא זקן וחמור סבר שמחפש אותנו בסיבוב כדי להעניש אותנו.

תתחזק באמונה שמה שה' עושה איתך ולאן שהוא מוביל אותך זה הכי טוב בשבילך.

נכון, יכול להיות שיש אצלך איזו נקודה תקועה שאתה צריך לברר (לרובנו יש...) ואולי זה יעזור לך ויפתח לך, אבל אתה לא יכול ללכת עם התחושות הקשות האלה.

זו לא אשמתך, אלא אם כן אתה פוסל על שטויות או מתנהג בצורה מגעילה ממש בפגישות...

זה רק לטובתך.

(יכולה לספר לך שלו הייתי נפגשת עם בעלי חמש שנים לפני, ואפילו חצי שנה לפני- בכלל לא היינו מסתכלים אחד על השניה מרוב שזה לא היה רלוונטי. כל אחד היה צריך לעבור את מה שעבר ואז נפגשנו- לא שניה אחת מוקדם מדי ולא אחת מאוחר מדי. בדיוק בזמן.)

רק לפעמים נראה שה' מעיף את כולן

אפילו חפץ חיים יכול לעזור.

אונאת דברים זה איסור דאורייתא, ולא שווה את העקיצות האלה.

אני, אגב, ציני להחריד, ועובד על זה...

אם תרצה לקבוע חברותא, אשמח

בהצלחה!!

בפגישות.

לא כולם זורמים ומבינים שאתה בעצם מתכוון לטובה...

אז או שתסביר לה שאתה כזה ואתה לגמרי צוחק או שתפסיק! תתאפק ותיהיה אחר..

נישואין נהרסים בגלל שטויות כאלה,

קשרים בין הורים לילדים נחרבים ממש כך,

יחסי עבודה או סתם חברויות נגמרות מזה.

זה פשוט רע. ממש רע.

צריך לעבוד על זה...

גם עם ציניות צריך להיזהר (ונכוויתי בזה קצת...),

אבל לפגוע במישהו זה איסור גמור...

לא באתי לדבר עלייך, אלא לעורר על הנקודה...

בהצלחה בעבודה!

לפעמים ציניות הפכה לחלק מהדיבור הרגיל שלנו...

לפעמים זה אפילו יכול להעיד על בטחון בקשר. לא היית עוקץ מישהי בפגישה ראשונה, נכון? אלא, אתה כבר מרגיש בטוח איתה... ואתה נהייה טבעי.

אני לא חושב שצריך לחפש לזה איזה שורש עמוק... זו פשוט החברה היום, למרבה הצער.

ולא שזה דבר טוב! אבל אפשר להבין מאיפה זה בא...

נראה לי אפשר וכדאי, בנוסף לנסיונות להימנע, להסביר לה שאין צורך להיפגע.

א. כי אינך מתכוון לפגוע.

ב. אם אכן הבנתי נכון שזה מראה על בטחון - אז כי אתה בטוח בקשר.

אני מדגיש שזה לא אומר להמשיך "עסקים כרגיל"... ודאי מצידך להימנע. אבל לא חובה להיפגע מכל דבר...

ונראה שבקשר בין איש לאישה יש מקום להקפיד יותר.

זה קשר ייחודי ומאוד יוצא דופן, שממש נבנה על התקשורת ביניכם.

אח שלי יישאר אח שלי גם אם כל היום רק נריב... אישה, אולי לא. ובוודאי שמישהי שאתה רק נפגש איתה ולא נשוי לה, לא.

אז אינני חושב, כמו שנאמר פה, שזה פוגע בדמות שלך כמגונן עליה. זה חיים... הדברים מורכבים יותר.

כלומר, גם אם תרד עליה מדי פעם... היא תוכל לדעת שאתה מעריך אותה, גם בנקודות בהן אתה יורד עליה. ובוודאי מגונן עליה בשאר עניינים כשצריך...

וגם לא שהיא לא תוכל לשתף צדדים רגישים... אפשר להיות רגיש יותר כשהנושא רגיש יותר.

אבל מכיוון שקשר הנישואין הוא כ"כ רגיש, וכ"כ מורכב, וצריך כל הזמן לבנות אותו ולעבוד עליו - באמת כדאי מאוד להימנע לגמרי מירידות, אם אפשר...

כי זה לא בריא.

נסה לחשוב על הדברים מהצד שלה. מהעיניים שלה.

ייתכן שזה בא לה בהפתעה. ייתכן שהיא מצפה להערכה, ומרגישה את ההיפך.

אתה מכיר אותה, אתה יכול לומר יותר טוב איך היא רואה את זה...

אם תבין את הדברים מהצד שלה, ובכל פעם שתעמוד לך "עקיצה" על הלשון תבין איך זה יישמע אצלה, אולי יהיה לך קל יותר להימנע...

הוא סה"כ אמר שמידי פעם קורה מצב כזה

זה לא שזה תמיד קיים , פשוט צריך לפעמיים לדבר פחות ולחשוב על המילים

לפעמיים אתה מנסה להחמיא ויוצא שאתה עושה בידיוק ההפך , זו נראה לי הכוונה שלו ..

סה"כ בחירה לא נכונה של המילים ..

קרה לי הרבה שפגעתי בלי כוונה בגלל ציניות כזאת ..

וזה יותר כואב שהצד השני מפרש את זה בצורה לא נכונה כשאתה יודע בוודאות שלא התכוונת..

לפעמיים צריך לדעת לשתוק

מאוד אוהבת לקרוא אותך..

תפילות נאות.

שפת אמת

יש צדיקים בעולם.

חמין קטלני. .

כדורסל.



ישתבח.

ולא צריך סיבה בשביל זה. (: 

היא רק למדה לכתוב בעברית לפני שבועיים.. 

אני יוצא איתה.. 

הכנסו אותה למצב לא נח .

עכשיו היא בדילמה במי לבחור..

אני ממליץ על פשרה יום אחד איתך.

ואז איתי ואז תראה מה הכי מתאים לה..

ממליץ לך לא להכנס לתוצאות... 

לטובת כולנו..

שאני יקח אותך.. 

חמוד , חתיך, מצחיק כמונו.

לא נראלי שיש בכל העולם.. 

תברח לה מתי שלא תשים לב..

ותעשו קוצי מוצי אחד לשני ?

יפה זה לא סיבה הרבה מעבר לרמה שלכם

היא בסדר גמור.. 

בחצי שנה / שנה האחרונה זה החמיר אצלי.

סוף התואר, הרבה מהכיתה מתחתנים, מתארסים או לקראת זה. 
רק אני לא מקבל הצעות בכלל. 
אני מאחל שתמצאי במהרה את מה שאת מחפשת.

להפסיק להתייאש, להתחיל לקוות וליזום הצעות. לא כולם מקבלים הצעות על מגש כסף

אבל למה בגלל שאחרים מתארסים? 

זה לא אמור להלחיץ אותך.. זמנך יגיע.. לא חייב כולם ביחד;)

ואם את כבר ממש רוצה עכשיו אז תציעי את עצמך, תיידעי את הסביבה שאת בעניין, תקשרי לשדכנים/ות

בהצלחה

ואם את כבר בעניין ומוכנה להתחתן אז כמו שאמרתי תתחילי להביא לעצמך הצעות אם הן לא מגיעות לבד..

יש רגעים שאני פשוט מחכה להתייאש

כן.מחכה שזה יגיע כבר

והיום הרגשתי את זה סוף סוף!

אין הכוונה ליאוש של חוסר אמונה

או ליאוש מוחלט מהחיים

אני מתכוונת ליאוש מסוג אחר

יאוש מהמחשבה שהעשיה שלי תשנה הכל

יאוש מהצורך לפתור את כל הבעיות בן רגע

יאוש שמצליח למחוק לי את החיוך המזויף מהפנים

יאוש שמצליח להחזיר אותי אל הענווה הפשוטה

אל האמת הפנימית,אל האמונה השלוה

יאוש ברוטב דבש 

יוצא לי הרבה. אני לא יודעת אם אני ממש מיואשת, אבל כן דואגת וכואבת. יש משהו קשה בחברות שמתחתנות זו אחר זו, ופתאום השכונה ריקה מחברות...

לפני כמה חודשים בן דוד שלי התחתן (הוא מבוגר ממני בקצת פחות משנתיים). אין לי מושג למה, אבל היה לי כל כך קשה בחתונה הזאת. זה לא שאני כל כך קרובה אליו או משהו, אבל פתאום תפס אותי כל כך חזק הרצון האדיר שלי גם להתחתן כבר. כל החתונה והשבת שבע ברכות הנשמה שלי הייתה כל כך סוערת. זה היה כל כך קשה... וגם אני - זה לא כאילו שאני כל כך מבוגרת, אבל אני כן מרגישה את החוסר.

וחוץ מזה, באופן כללי אני כרגע בשלב בחיים שאני לא יודעת מה אני עושה עם עצמי. סיימתי לימודים ואני פשוט לא מצליחה למצוא עבודה בכלום, לא במקצוע שלי ולא בשום דבר אחר. כל החיים שלי עכשיו הם תחושה אחת גדולה של מה קורה אתי?! אני רוצה כבר להתקדם בחיים, למצוא את עצמי, להגיע לשלב הבא, לבנות את החיים שלי לטווח הארוך... ואני פשוט תקועה בכל תחום אפשרי.

אז כן, אני מזדהה עם כל מילה.