פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1078)

מא-נ





קלא-קמ
          

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ

קא-קיב
קיג-קיח

קכב-קל
קלא-קמ
 

לא צריך אהבה נרגשת ולבבות פורחים באוויר.

צריך ידיעה ברורה פנימית שזה זה.

נכון שלפעמים זה זה אבל יש מלא מחשבות אם..ואולי..ולמה כן ולמה לא...

אבל כשמחליטים- זה צריך להיות ממקום שלם ובטוח. לא בהימור שאולי יצליח ואולי לא.

ואם עד עכשיו היה ערפל- כנראה שעד עכשיו זה לא היה זה...

מאחלת לך שבקרוב תרגישי את הבהירות.

אני חושבת שאם מידי פעם תוך כדי הקשר תבדקי עם עצמך האם זה באמת מה שאני רוצה? תעשי לך רשימה מסודרת של איזה דברים ממש חשובים לך ועל איזה את מסכימה להתפשר.. ואני חושבת שככל "שתחזרי לעצמך" ותתחברי לעצמך יהיה לך יותר קל להבין אם זה זה או לא. לצערי לא אומרת מתוך ניסיון אלא מתוך תחושה פנימית...

א. דעתנו לא באמת משנה

ב. היתרים הלכתיים תמצא בקלות

ג. במציאות בתכלס תמצא בעיות בחיים כאלו, אם לא עקב קושי באותו הזמן, - יתכן קושי אח"כ עקב חוסר בזוגיות בתחילתה

(עבדך הנאמן אחרי פרק א' שהתחיל כך עם קשיים)

חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל:

הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא נקרא אדם וכיון שנשא אשה עונותיו מפקפקים שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (טור):

סעיף ב[עריכה]

אין מוכרים ספר תורה אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה:

סעיף ג[עריכה]

מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר. אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. בשום ענין לא יעבור מך' שנה בלא אשה ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר.

נראה שהכיוון הפוך קצת לא?
לפחות בעולם ההלכה

אם יש לך חברה - מאוחר מדי לשאול אותנו...

ואם אין לך - למה לך להכניס אשה למצב כזה?

זה שאתה מרגיש בדידות לא אומר שאשתך צריכה לסבול...

אני לא הייתי עושה את זה (לא הייתי הסדרניק, אבל זה לא הנושא...),

ואני מניח שאם הייתי - הייתי מתחיל אחרי הצבא.

אבל כל מקרה לגופו, ואם אתה בייניש - יש לך רבנים שמכירים אותך,

וכדאי שתתרגל להתייעץ איתם על ענייני זוגיות. זה רק יעשה לך (ולכם, בע"ה) טוב.

בהצלחה!

ככלל אני חושב שלא בריא להתחתן לפני צבא ולפני שיעור ד'. זאת במידה ואתה רוצה לעשות שירות משמעותי בקרבי (אני הייתי עורפי ולא מזלזל ח"ו) שלא יתאפשר או שיתאפשר עם פגיעה גדולה מאוד בזוגיות - עקרונית אסור לך לעזוב את אישתך ללילה אחד כל שנת הנישואין הראשונה.

אז נכון שיש אנשים שהתחתנו לפני צבא שירותו בשירות קרבי והזוגיות שלהם פורחת - אלו יוצאי דופן. לכן אני ממליץ לך ללכת לרב שמכיר אותך להתייעץ איתו על זה, להבין האם זה באמת חסר לך והאם באמת תצליח לעשות שירות משמעותי וכמובן האם בת הזוג שלך תוכל להתמודד עם זה. 

ב"הצלחה.

מי שיכול לדחות ולשבת ללמוד - זה עדיף. ומי שלא - לא צריך לאנוס את עצמו, אלא ללכת על מה שמתאים לנפש שלו. מומלץ גם להתייעץ עם רבנים שמכירים אותך וכדו'.

אני אישית התחתנתי באייר של שיעור ב'. לא עשיתי צבא.

הוא לא ברר את הדברים לפני שאמר מה שאמר, והוציא עיוות נוראי של דברים

בתור מי שעבר חוויה דומה, ושמע שקרים הזויים עליו,

אני הרבה יותר ממבין אותך.

אני גם גם יודע שיש שני צדדים למטבע,

ולפעמים אחרים חווים דברים באופן אחר מאיתנו, ומקצינים מסערה רגשית.

אני נורא מבין את הצד השני, סך הכל - 'למיחש מיבעי'...

עצתי: נסה לארגן שיחה עם הרב [אולי יחד אם גרושתך, אם שייך] ותבהיר לו את המצב.

ונקודה לחיזוק, שעלתה לי בשבוע שעבר:

יוסף אמר לאחיו בסוף פרשת ויחי "כי התחת א' אני",

ופרש רש"י:

"שמא במקומו אני?! בתמיה,

אם הייתי רוצה להרע לכם כלום אני יכול?!

והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה והקב"ה חשבה לטובה,

והיאך אני לבדי יכול להרע לכם?".

הקב"ה מנהל את העולם. רק הוא, ולא אף אחד אחר.

אתה בנו יחידו, והוא כ"כ אוהב אותך ושמח בך!!

"ד' לי - לא אירא מה יעשה לי אדם! ד' לי בעזרי ואני אראה בשנאי".

"בטח בד' ועשה טוב!... והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך".

שהקב"ה ישלח לך את זיווגך בקרוב,

ותזכה לשלמות ושמחה אמיתית!!

לצערי

רבנים שהיו שותפים לא עזרו

ואנשי משפט עזרו

שכל אחד ואחת ידעו: קיימת מערכת משפט תורני ואזרחי שמגנה בדברים כאלו, כולל פיצוי כספי

הוא לא אמר לי כל כך את האמת בנוגע למשהו חשוב .

באותה מידה הוא לא יכול להחזיר לה 6 חודשים.

למעשה, אנחנו לא יכולים להחזיר גלגל זמן לאחור- אז כל שניה חשובה. האם אתה מוכן להקדיש משהו בשביל קשר?

נו באמת. למה להכנס למצפון שלה?

אם יש עוד עצות, אשמח לקבל

אבל תמיד בקטע של התיעצות אם משו לא נראה לך/התיעצות אחרי הפגישה אם יש ספק, אני מעדיפה להעזר בחברה שהיא בוגרת יותר, ואפילו נשואה.. ככה בטוח יש לה יותר ניסיון 

זה אצל אחד הרבנים שלי,

שהוא גם יועץ נישואין לקהל הרחב.. (: 

(אני מתכוונת לכל מיני שאלות לגבי דברים שדיברנו בדייט..)

החבר יפרגן לך, החברה ככל שאת מאושרת מהדייט היא תנסה לבאס יותר

(1-2-3  מתקפת בנות)

קנאת בנות תרבה - ?... (: 

 אני משתדלת להיות כנה עם חברות שלי, במיוחד בנוגע לנושאים כאלו

לפעמים כנה עד להכאיב...אבל באותה מידה- אם חברה מאושרת בצדק- אני אשמח ואתרגש איתה ביחד.

אין לי שום עניין לבאס חברה רק כי אני מקנא או לא יודעת מאיזו סיבה אחרת..

ברור את אשה.

ככה זה.

אצלו גם מכל הסיפורים שהוא מספר לי על הזוגות.

זאת האשה ששואלת,

מביאה את בעלה / חבר וכ'ו.. 

(: 

אצלי אישית בגלל שאני חברותי,

כולם מתים עליי ובחיים לא אמרו עליי משהו רע.. 

בגלל זה גם לטעמי (המציאות מראה לי זאת..) המושג בירורים זה חרטא אחת גדולה.. 

נ.ב אני אוהב לתת מספרים של חברים פוליטיקאים ... ;) 

תנסי לפני השיחה לבדוק עם עצמך מה חשוב לך לשמוע,

ולנסות לגלות מה הם לא אמרו כשהם מתארים בחופשיות.

מתוך כך נובע - תגידי להם לתאר בלי שאלות.

בשלב השאלות: שאלות פתוחות, אפשר מטעות.

דוג': את שונאת פדנטים ושואלת:

איך הוא בעניין של סדר, מסודר, מתוקתק כזה?

בהצלחה רבה רבה!!

בשורות טובות!

רק צריך לזכור שלא כולן (ואפילו רובן) לא יכולות לעמוד בזה... אז תחפש לך מישהי כזאת.

בהצלחה רבה, שתמצא מישהי מיוחדת כזאת. אשריה

יש כאלה ב"ה, וצריך להעריץ אותן [אפילו שהן לא יודעות לאן הן נכנסות...].

אפשר להדגיש לשדכנים את הכוונות והמטרות שלך.

אפשר לסנן הצעות משדכנים שלא מכירים את עולם הישיבות (בהנחה שיהיו לך מספיק...).

אפשר להדגיש מאוד בבירור את דרך החיים שלך בפגישות, ולהיות רגיש לתגובות של הבחורה.

ואף על פי כן, כותב שורות אלה נמצא במצבך, עשה את ההשתדלות נ"ל ויותר, ולא נושע...

ישועות עצומות!!

אם תרצה בפרטי (עדיף מסר ולא שיחה, אין לי זמן לזה) אפשר

אני, למשל, כבר לא בישיבה, וגם כשהייתי בישיבה ידעתי שלא אשאר הרבה.

לכן לא יצאתי עם בחורות שמראש רוצות בעל שישב וילמד תורה, כי זה לא אני.

בהצלחה.

לעזור בנושא הפרנסה. אך אל תשכח שאתה זה שחותם על הכתובה ככזה שמתחייב לפרנס . לכן לדעתי כן תיפגש גם בחורות שמבינות את ערך התורה ומוכנות לעשות למען התורה, אך בוודאי שאם יהיה צורך, והפרנסה לא תהיה מצויה בבית מסיבות שונות- אתה תצטרך לקיים את ההתתחייבות שלך וודאי שאין ביכולתך לכפות על האישה לעשות הכל. ולידיעתך- הבית  והילדים דורשים המון תשומת לב , השקעה ותיחזוק,ויכול להיות שזה באיזשהו שלב יהיה כבד עליה ולא יהיה שווה את המחיר- אז תהיה עירני.  

מה שאני רוצה להגיד בסך הכל זה לראות שהאשה עושה את הדברים בלב שלם ובשמחה, ואם זה מגיע למצב שלא- אז היא לא אשמה בכך, כי כבר יש לה תפקיד משמעותי ותובעני בבית- ולכן גם אתה תמלא את תפקידך בשמחה. (אפשר גם להתפרנס בתחום התורני.)

זה חשוב לך אז אתה צריך לשאול על זה ולברר האם היא מוכנה לחיים כאלה.

ולגבי מיוחדת- אם אתה מיוחד אז בע''ה תתחתן עם מיוחדת!

שלהם ראוי עולם התורה ויש גם שלמרות שבחרו בעולם התורה לא מפילים את הפרנסה רק על האישה אלא עושים את חלקם, אם מעט ואם הרבה.

הבעיה שיש לא מעט שבוחרים בזה מתוך פחד מהעולם האמיתי, בתור בריחה מאחריות ומעול

הבעיה היא גם בחינוך הנערות לאידיאליזציה של האישה שעושה הכל כדי שבעלה ילמד תורה. לא סתם התורה חייבה את הבעל בעול הפרנסה

כמו שהרבה פה אמור חובת הפרנסה היא על הבעל.

להחליט פתאום לשנות את התפקידים זה ממש לא בגיל 18 גם אם אתה מאוד מודע לעצמך!

דבר שני אתה בסך הכל בן 18 והתחלת שנה ראשונה בישיבה, אתה אומר בעצמך שאתה לא יודע אם אתה רוצה ישיבה או קריירה. וככה אתה כבר מסדר לך שאתה רוצה שאשתך תפרנס?זה לא הגיוני.

כשתתבגר כבר ותבין שהחיים הרבה יותר מורכבים ממה שאתה רואה עכשיו תוכל גם לחשוב איזה אישה אתה רוצה.

ב"הצלחה.

גם אנחנו היינו בטוחים שפנינו לעמלה של תורה.

תיכננו שאני אפרנס והוא ילמד.

6 שנים הוא למד בישיבה ועם ההריון הרביעי הוא הרגיש שמיצה. פשוט כך.

לקח לו זמן "להודות" בזה, לשתף אותי בתחושות.

וזהו. יצא לחיי עבודה.

בהתחלה כר"מ בישיבה תיכונית.

היום בתחום אחר לחלוטין.

מה שאני אומרת: רצוי וכדאי לתכנן.

חשוב להיות גמישים.

אולי יגיע שלב שאשתך תאמר שקשה לה גם לפרנס וגם להיות עקרת בית?

אןלי תרגיש שאתה "בודק את הפלורסנטים" בישיבה? (כמו שאמר בעלה של חברתי אחרי 12 שמים בישיבה כאברך)

אני בטוחה שאם הקשר ביניכם יהיה אמיתי, עמוק ואמיץ-תצליחו בכל מה שתבחרו.

החיים מאוד מפתיעים.

"הייתי שמח ללמוד תורה, לפחות בהתחלה". 

חברה שלי אומרת שהיא רוצה בעל שילמד תורה, ואולי בעתיד יתפרנס מזה. ככה פסלה לה דייטים עם אנשים בכיוון אחר. 

שוב, חוזרת על מה שאמרו- יכול להיות שהיא מאוד תרצה שתלמד ובילד ה3 (או הראשון) יהיה לה קשה. או שהיא תרצה לגדל את הילד, או שלא תרוויח מספיק, או (שזה גם שיקול) שההריונות שלה יהיו ככ קשים שלא תוכל לקום מהמיטה. יש כאלה. לכן תזכור שחובת הפרנסה היא עליך. גם אם היא מפרנסת האחריות היא עליך. תוכלו להחליט אם זה לנקות בניינים בלילה או לעבוד בתור ר"מ. אבל העיקרון ברור. 
אם הייתי יוצאת אם מישהו ובדייט הוא היה אומר לי שהוא רוצה ללמוד, הייתי אומרת לו שזה לא רלוונטי על המקום. בכלל לא רלוונטי. וחבל שלא אמר לפני.

אין חכם כבעל הניסיון

אישית אני חיפשתי מישהו שילמד,

מתוך ידיעה ברורה שאני אפרנס ונחיה בפשטות ובשמחה.

מכירה עוד הרבה בנות כאלו.

יש מספיק עמי הארץ שמורים הלכות לציבור...

שב בישיבה כמה שנים, תלמד ללמוד, שב על נשים-נזיקין...

אחרי בסיס טוב בעיון תוכל לגשת להלכה בצורה הרבה יותר נכונה.

בהצלחה!!

תגדל ותעלה מעלה מעלה!!

ואריק צודק, תרגע...

ואם כנים דבריו על חכמתו הגדולה, אני לא חושב שזו אמורה להיות בעיה.

הנקודה המרכזית של דברי היא שאם הוא בעל חכמה גדולה הוא לא צריך רק לשבת וללמוד, אלא גם להשפיע לאחרים. וכדי להתפרנס, כדאי לעשות רבנות.

דווקא לחכמים יש בעיה בלימוד תורה,

כי המושכל הראשון שלהם כ"כ הגיוני והם צריכים המון ענווה בשביל להעמיק.

גם אני היום לומד הלכה, בנושא שלמדתי לפני כמה שנים בעיון.

אחרי חזרה קצרה על עיקרי הסוגיות, לימוד ההלכה הוא אחר.

גם לא הייתי בהכרח אומר לו להתפרנס מהרבצת תורה.

יש תופעות כמו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי.

אדם צריך ללמוד כמה שנים תורה לשמה, בלי חשבונות,

ומתוך כך יתיישר בע"ה ודרכו תאיר לו מתוכו.

ו @זה אני - מסכים איתך מאוד, רק חבל שלרוב לא עובדים כך.

בהמון מקומות המקסימום שלומדים הוא טור ב"י שו"ע ונושאי כלים, ואז יש שיעור.

אני נגד לזרוק על 'אסוקי שמעתתא', ולא פחות נגד מלזרוק על 'אליבא דהלכתא'...

מי שלומד רבנות הוא לא עם הארץ שמורה הלכה - בכל זאת הוא למד קצת. 

דבר שני לעניות דעתי הלכה לומדים מהתחלה - זאת שיטת לימוד ולא כזה פשוט לעבור משיטה של תירוצים לכאן ולכאן לשיטה של פסיקת הלכה בה אין מקום לכל הדעות

. ולכן לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא כדאי להתחיל ללמוד כבר משיעור א' ואחרי שמשתפשים בשיטה ובלימוד ממשיכים לרבנות.

ב"הצלחה!

נושאי שיחה מעניינים - לקראת נישואין וזוגיות

אפשר לעשות לה ספירה לאחור

כמובן שבת כלה

לנסות להקל על הלחץ ולעזור עם הזמנות נגיד- לאסוף כתובות, אישורי הגעה ועוד..

בעיקר להיות כמו שטוב לה- אם היא צריכה לשתף, אם היא צריכה רעיונות לספרים ללמוד לקראת, אם היא צריכה ספייס... בלי הרבה ביקורת, זאת תקופה עמוסה נפשית.

אם את צריכה קבצים למחברת כלה וכלמיני קישורים רלוונטים תשלחי לי באישי את המייל שלך,  בשמחה!

בלי דיכאון

להתחייב 

כן.נישואין זה דבר משמח ומלא אושר

שיש בו גם מחוייבות ואחריות עצומה

הגדרה עצמית-אם היינו מחכים להגדרה עצמית אז סביר להניח שרובנו היינו נשארים רווקים עד גיל 100. 

אבל בהחלט כן צריך מודעות,כיוון לחיים,סדרי עדיפויות וכו

"יצר" ורצון להתחתן- "יצר" זה ללכת בקניון ובא לך לאכול פיצה. רצון זה שמחבל רץ אחרייך עם סכין ואתה רק רוצה לחיות.

זה רגש, קשה להגדיר במילים. שתרצה להתחתן, תבין.

הגדרה עצמית- יש צורך לדעת מה אתה רוצה להיות ומה האמונות שלך בחיים. שאתה יוצא לדייטים הרבה פעמים השיחה עם הבחורות גורמות לך לחדד יותר את ההגדרה העצמית שלך

ורק לדייק-לאפ'חד מכם לא מפריע הרעיון שיצאו אתכם וע"י כך יקבלו כיוון?

שישתמשו בפגישה כשיעור חינוכי בסוג של ניסוי וטעיה?

המון הצלחה בע"ה

לפעמים יש אנשים שצריכים עזרה בדחיפה ואז הם ממשיכים. כמו רכב....

מה היית רוצה לקבל מתנה ליום הולדת, מה הייתה השנה המשמעותית בחייך, זיכרון ילדות , עד כמה עבודת ה' תופסת מקום בחייך, איזה דברים עיצבו אותך כבנאדם, מה החלום שלך.

אבל זה כמה שאלות. הדבר החשוב זה להקשיב ולהתעניין באמת בבת זוג שלך.

הזכרת לי משהו שעשיתי עם בעלי דווקא אחרי החתונה, אבל נחמד גם ללפני..

שואלים שאלה (למשל מה החלום שלך, איך נראה סדר היום שלך או משהו בסגנון) ומכינים מראש עיגול עם חוגה שמסתובבת ועליה מספרים מ-10 עד נניח 80.

שואלים שאלה ואז השני צריך לסובב את החוגה. נגיד יצא בסביבות ה-16, אז הוא צריך לענות לשאלה כאילו הוא בגיל 16 (מה היה החלום בגיל 16, איך היה סדר היום בגיל 16..) אם יצא 75 צריך לענות נכון לגיל 75.

זה נחמד, גם מבט לעבר וגם לאיך אתה רואה את העתיד..

מי זה? וואלה באמת אין לי מושג

אבל מה מיוחד בחביתה?

לכו חפשו מה זה אומר...זה הזמן להעשיר את המדוייט במידע חיוני זה ולפתח שיחה בהקשר (מבחן אינטליגציה על הדרך ;)