פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1168)

עצה שלי- תזרמי.. לפעמים יותר מידי שאלות יכולות לגרום למדוייט שלך להרגיש קצת בחקירה או בבדיקה.. אין הכוונה שאין מקום לשאלות בינכם ,בוודאי שיש. אבל הם צריכות לבא בטבעיות וזרימה וחבל סתם לתכנן אותם מראש,
זאת רק עצה שלי, כמובן שאם את מרגישה שיהיה לך טוב אחרת זה לגיטימי מאוד.. שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!!!!

פשוט חשוב לי באמת לבדוק את  ההתאמה. לא בלחץ  ולא  בצורה של חקירות.

פשוט שאלות שיעזרו  לי להכיר אותו  יותר..

מה עם קלפי זוגיות? מכירה? וואלה אחד הדברים החמודים... אם יש לך איך להשיג, זה ממש יכול לעזור..

לא בצורת חקירה ושאילת שאלות,

 

בצורה של שיתוף והשמעת דעות.

 

כל אחד והדברים שחשובים בעיניו,

 

לדוגמא היחס לקשר עם ההורים , לדבר על הקשר הקיים לשוחח ולשמוע מה יש לו להגיד ,

 

חקירות זה הופך את הגישה בפגישה לביקורתיות .

וגם לאחר שיחות טלפוניות ארוכות..

 

 

 

 

 

 

אבל לפני ההתאמה תנסי לקלוט מידות.
שזה הדבר הכי חשוב, בהצלחה..

לא הבנתי את האם היית גבר. מדובר בנושא אינטימי?

פשוט הטיפים שלי זה לגברים בעיקר..


וזה שבסוף לא יצאתם היום, אין מה להתבאס, הכל מלמעלה. וככה הכי טוב שיכול להיות.
אתם תצאו מתי שה' ירצה..

השאלות הם בסה"כ  כלי זה לא שכל הפגישה הולכת להיות שות

יחס לאינטרנט (כלי לעבודה? יותר מזה?)
חינוך הילדים
לדבר על המשפחות ואיזו משפחה היה רוצה לבנות

צריך להכין את הלב שיהיה מוכן לשתף ולהיפתח,

 

להקשיב ולקלוט את הצד השני.

 

בהצלחה רבה.

מיסכן.  הוא  עשה תאונה קטנה עם האופנוע אז יש לו שבר  וגיבסו לו את הרגל.

ממש עצוב לי שלא ניפגשנו היום.

כמו שאומרים אדם מתכנן תוכניות, ולאלוקים תוכניות אחרות.

באסההה

"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". (סתם- אם רצית מקור...)

ויש גם ב"עלינו לשבח" את אותו עקרון:

 

"עוצו עיצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו ק-ל".

 

 

ולכי תבקרי אותו בבית חולים, יהיה לך שאלות חדשות...

הצד החיובי שרק שבר ולא משהו רציני.

גם אחי לפניו שעתיים החליק לי מול הפרצוף..

 ניראה לכם שכדאי  לבקר אותו? הוא ישמח זה?

זה מתאים בשלב הזה  של הקשר? כי  ממש באלי לבקר אותו. אני דואגת.

בטח הוא  מעדיף להיות עכשיו בסבבה. לנוח.

שומו שמים ותזדעזעי ארץ ת"ק על ת"ק פרסה

שבנות ישמעאל מחללות הארץ בפרהסיה 

ורומסות חומות הצניעות בריש גלי 

אוי לדור שכך עלתה בימיו 

בנות ישראל הכשרות מנעו רגלכן מנתיבתן

אין להכנס לשכונתנו אלא בלבוש צנוע בלבד 

אגב בהמשך לשרשור של טנגענס מה מקור הביטוי?!

שבנות ישראל היו כמותן בלבוש....

לא תודה.
ממש לא הלוואי. למה שנראה ככה??
הלוואי שנהיה צנועות.
זה^ לא צנוע.

למה ערבים יותר צנועים מאיתנו?

הם מגיעים ממקום שלא מבין כמונו את רצון ה' בעולם (על כל המחלוקות הפרשנות והכל...), אתה רואה בזה בעיה?

אני רואה בזה לא "יותר" מאיתנו אלא סילופים ועיוותים....

מה אתה רואה בזה?

השאלה האמיתית היא: מהי צניעות. הרי אנו, עמ"י, ובעיקר בנות ישראל מצוות על הצניעות מתוך הכת': "הצנע לכת". מכאן ברור הוא שמצוות הצניעות היא לא רק זכות של בנות ישראל כשרות, אלא זה גם חובה. חובה שהיא זכות וזכות שהיא חובה.

הזכות שבחובה- היא על בסיס המונח שבנות ישראל יקרות הן, הן לא כבנות של שאר העמים שמשוויצים ביופין, הן מיוחדות, יש להן חן מיוחד. ועל דבר כ"כ יקר וחשוב- שומרים.

זה כמו יהלום- ככל שהוא יותר יקר- מחביאים אותו יותר. כי הוא יקר, לא כולם יכולים לראות אותו, שומרים עליו מכל משמר כדי שלא ינזק. יהלום גדול ומיוחד במינו- יכניסו אותו לתוך שקיק בד מיוחד, ואח"כ יניחו אותו בתוך כופסא, ואת הכופסא ישימו בתיבת פלדה, ואת התיבה ישמרו בכספת הכי חזקה שיש. ולמה? כי היא יקרה, ועל דבר יקר שומרים ומחביאים, לא מראים את זה בראש כל חוצות. כך גם יופין של בנות ישראל- זה הדבר הכי יקר שיש, זה מתנה יקרה מה', ודבר כזה יקר שיש רק לאומה הנבחרת בעולם- שומרים ומחביאים. כדי לשמור שלא ינזק.

החובה שבזכות- נובעת מכך שבת ישראל היא בת מלך, ראית פעם את המלכה ויקטוריה? אולי לא, היא עוד הייתה בדור ההוא, אבל סרטים וקטעי וידיו יש מספיק, ובחיים לא תראי אותה הולכת בצורה חושפית או לא מכובדת. מה מה קרה? נוח לה פתאום חצאית/חולצה ארוכה בקיץ? היא לא רוצה להראות כמו כל הנשים בדור שלה?- בא לה. ועוד איך. אבל היא בת של מלך, ויש לה מחויבויות, זה לא רק זכות להיות בת של מלך- זו גם חובה.

ועכשיו לתשובה על השאלה:

למה הערבים יותר 'צנועים' מאיתנו- התשובה היא לא! הם לא יותר צנועים מאיתנו, כי צניעות אמיתית לא מתחילה מבחוץ- היא מתחילה מבפנים.

כשבת ישראל מבינה בערכה ובחשיבותה, היא לא תפקיר את עצמה ולא תרצה ללכת 'ככל הגויים'.

כי בת בישראל היא נסיכה, ואישה- היא מלכה. כשבת ישראל מרגישה שהיא כמו יהלום, שלא מסתובבים איתו בחוץ סתם ככה, כשבת ישראל מרגישה מיוחדת ויקרה- היא תדאג לצניעותה החיצונית.

הערביות אולי יותר 'מכוסות', אבל הן לא יותר צנועות. הן מתלבשות בצורה הזאת לא כי הן מרגישות בערך עצמן, כי הן מעריכות את היופי שלהן, אלא דווקא בגלל שהן לא. 

זה נוגע גם לנושא הפמניסטי בעולם- ידעת שלעורך כל השנים, כשכל העולם היה נגד נשים, התנהגו אליהן בחוסר שיוויון, לא כיבדו אותן וכו'. אבל דווקא תורת ישראל מלמדת על חשיבותה של האישה. האישה- בבית היהודי- היא מלכה.

אצל הגויים: הבעל הוא המלך והאישה היא שפחה.

אצל היהודים: הבעל הוא המלך והאישה היא מלכה!!!

למה נשות הטליבן יותר 'מכוסות' - כי הן שפחות, הן מקבלות עליהן את מה שאומרים להן, מבלי יכולת להתנגד. הן לובשות סמרטוטים, כי זה מה שנותנים להם.

אבל בנות ישראל- הבגדים שלם הם בגדי מלוכה. הכיסוי בא מכוח ההכרה בערך של עצמן. לא בגלל שמשהו הכריח אותן ללבוש בגד מסוים. הן לא השפחות- הן המלכות. אז הן גם מתלבשות בהתאם.

למה נשים ובחורות רבות מתקשות לשמור על מצוות הצניעות- זה נוגע ליצר, ואותו יש לכל אחד. 

אה, שניה, לא לכל אחד. רק לנשים המיוחדות, באומה הנבחרת- רק לבנות ישראל יש יצר הרע לצניעות.

בגוגל..

מעכשיו אני מסתכל עליך בתור -
"שירוש העתק הדבק.. "

בעיקרון אני אוהבת כינויים, אבל הפעם אני יוצאת ממש בורה בקטע של ההבנה.

באה מכתיבתך?


או העתק?

זה מהתורה. מקורות, מאמרים, שיעורים, הרצאות וכו'. לא חסר מקומות בהם הכל כתוב.
וחוץ מזה- זה חינוך ודרך חיים- לא העתק הדבק.

אשרייך אם ככה את חייה,

ושמך שונה ל:
"שירוש הרבנית... "

רק לא זה---

 

מנשק לך את היד, אבל אני שומר נגיעה..

מוסלמית שלא תתלבש בצניעות מתחייבת בנפשה.

כמידת פפוס בן יהודה שהיה נועל את הדלת בפני אישתו"
ממתי הכי צנוע זה הכי טוב. חדש לך דרך האמצע של הרמב''ם?
חוץ מזה שהמוסלמים מסתכלים על ה' בתור זקן עם מקל. לכן הם לוקחים הכל בקיצוניות

יא.. ממש יפה! ואמיתי

ואם כבר.

בס"ד

 

 

אם בהודעת ה"ואם כבר" הכוונה הייתה שאם כבר אני שולח תודה.

אכתוב גם משו בתוך ההודעה כדי שזה יקפיץ, כדי שעוד אחרים יקראו.

 

אם בשיר...טוב... בטח לא התכוונת לזה.

 

שלום.

אבל אתה צודק..זה באמת הרבה זמן לחכות, וזה די מתסכל. מבינה אותך.

לדעתי חכה למחר ואז תשאל אותה מה קורה

מוצ"ש זה עמוס אז אולי מחר יהיה לה תשובה.. סבלנות!

שהיה תחזיר תשובה בלי לברר ויכול להיות שאחרי שתצאו היא תחליט שמשהו שהיא יכלה לברר לא מתאים?

יתכן מאוד שקרה משהו שהיא היתה חיבת לסיים היום.
(אם היא סטודנטית זו בכלל יכולה להיות תקופה לחוצה...)

קורה. קורה.

והוי דן את כל אדם וכ'ו..
ועדיין אחינו -
אם עדיין לא ענתה, שלא יהיה צפיות..

מה כבר יכול לקרות?

 

אם אתה מפחד שבינתיים העולם יתפוצץ, אז גם אם היית מספיק להיפגש איתה אפילו פעמיים בזמן הזה, זה לא היה משנה את העובדה שהעולם יתפוצץ.

זה אולי לא מלחיץ כמו מורט 

 

אפשר לשלוח לה סמס : מה קורה?

 

אם לא תגיב,

 

המשך הלאה,

 

מצטערת לא ברור לי למה צריך למרוח מישהו מספר ימים,

 

וגם אם נאלצים מן הראוי להודיע משהו... .היה לי ארוע משפחתי לא הייתי פנויה, 

או לא תפסתי את מי שרציתי,

 

איזה שהיא תשובה.

 

צריך סבלנות - והרבה, צריך לדון לכף זכות,

 

אבל כדאי לבדוק שאתה לא סתם מחכה,

 

בהצלחה.

 

 

קיבלתי תשובה(:

אם היא חושבת להתחיל לצאת ולהתגלגל עם זה הלאה.

 

אמרת יפה שיש לתת לה אופציה לתשובה שלילית, אז כשמציעים אפשר לומר

לה שכל תשובה תהיה  בסדר מבחינתך.

יכול להיות נעים יותר לשני הצדדים.

שאתה קובע עובדות, זה יותר אפקטיבי, משאלת שאלות..

אופציה לסגת יכולה להפרש אצלה שאתה לא באמת רוצה,

 

אתה תביא את עצמך , אם היא לא תרצה היא תדאג לזה לא אתה.

 

בהצלחה.

מה זה אם היא לא רוצה היא תדאג לזה?

זה מצב מביך ולא נעים!

לפעמים הססנות יתר מותירה אותנו בודדים שנים.

 

מה יקרה , אם יהיה לה קצת לא נעים?? אף אחד לא מת מזה,

 

הבחור מותר לו להיות החלטי בכוונותיו ורצונותיו, אין על ישירות וכנות,

 

אז יש פחות בלבולים.

 

אם היא לא חשבה על זה, זה יכול לתת גם לה הזדמנות , 

 

אם לא מתאים לה, מכיוון שכוונותיו ברורות היא תוכל להחזיר תשובה ברורה.

 

 

כשאת באה ישירות את לא נותנת לה לחשוב.

למה לא לפנות דרך מישהו/י?
אפשר לערב צד שלישי שיפנה ויגיד שזה בא מהצד שלו. וככה יש אפשרות לחשוב על זה ברצינות.

יש הרבה בנות שידחו את האפשרות על הסף בטענה שהן לא יוצאות כרגע, ולו רק כי זו סיטואציה לא נעימה.

לתת זמן לתגובה מחושבת.

בתור הצעה שלו, לא שאתה ביקשת...

והשבטים המעורבים (והייתי בהם)

לא צריך לעשות את זה רשמי מדי

יותר נכון לא כדאי לעשות את זה רשמי

 

תתחיל מלהציע לה ליווי הביתה 

תמצא נושא ותדון איתה על זה

ולאט לאט תמצאו את עצמכם מדברים חצי שעה עד שעתיים מתחת לבית שלה 

 

תלוי בפתיחות שלכם שם

אפשר סתם להציע לה לצאת לסיבוב ספונטני/הליכה

 

להגיד שבא לך גלידה/פיצה ואם בא לה להצטרף (מה אכפת לך, אני משלם )

 

ממה שאני מכיר לפחות

שמכירים בנאדם מהכרות ראשונית,

לא תמיד כדאי להדבק לרשמיות

 

כי הרבה פעמים היא מגבילה ועוצרת את הזרימה הטבעית

 

כמובן שצריך לעשות את זה בצורה צנועה ויפה

כזאת שתהיה נעימה לשני הצדדים ותהיה על פי רוח ההלכה

 

בשיטות שאני כתבתי, בזרימה הזאת, אני מכיר לפחות 8 זוגות שהתחתנו רק מהסניף שלי

 

 

בהצלחה

צריך לדעת לפרגן במקומות שאף אחד לא מפרגן בהם.
בהצלחה.

"האוזניים שלך - -   זה משהו!!"

אתה קרוב

בין מחמאות שמקבלים ״מהסביבה״ לבין מחמאות שמקבלים מבחור/ה שיוצאים איתו/ה.

כמה שיגידו לבחורה שהיא יפה ומקסימה,
כשזה בא מהבחור שהיא יוצאת איתו זה יתקבל אחרת לגמרי.

(וכמו שביקשת לא אציין כאן את דעתי באיזה שלב זה מתאים...)

תמיד בנות אוהבות להתפרגן על המראה שלהן. גם כשזה בנאלי.

אבל כמובן, אל תתייחס אל היופי כאל דבר מרכזי יותר מדי, אותי אישית זה מרתיע וגורם לי לחשוב שבחרו בי רק בגלל מראה או משהו כזה.

דעתי היא שבני האדם שונים זה מזה, ובמפתיע - גם בנות אדם שונות זו מזו.

אתה מציג שתי נקודות, נקודה של איזו השפעה תהיה למחמאה עליה, ונקודה של איזו מחמאה תתן לך סיפוק אדיר. שים לב לזה.

ולדעתי, אנחנו לא מוגבלים למחמאה אחת ביום, לא צריך לוותר על מחמאה כי היא לא מספיק עצמתית. כשאתה רוצה להגיד - תגיד.

מחמאה- זה משוב. משוב בא כדי להגיד לבנ"א: ככה אתה נראה במציאות. מחמאה טובה- אתה/המציאות שלך- היא גם טובה.

בעיקרון ההתפתחות של בנ"א נעשה ע"י שימוש בפוטנציאל+משוב של הסביבה. (ועוד כמה דברים שממש לא עיקריים).

לדוגמה: ילד שמתחיל לדבר, הוא מתחיל להשתמש ביכולות שלו של כוח הדיבור. זה שלב ראשון. אבל אם עכשיו הוא לא יקבל משוב ( דהיינו- מחמאות, מחיאות כפיים, התלהבות, שמחה וכו') מצד הסביבה- הוא עלול לנטוש את מילוי הפוטנציאל- ובתרגום לעיברית מדוברת: ילד שמתחיל לדבר ומשתיקים אותו, מתעצבנים עליו שהוא מדבר ומבלבל את השכל- שכחו ממנו ודיבור. זה לא יקרה. לאומת זאת- תינוק שמקבל עידוד מהסביבה לגבי הגיבובים שלו, החצי מילים וכו'- ינסה לדבר עוד וכך הוא בעצם יצליח.

ז"א- עידוד (מחמאה), זה משוב של הסביבה שעוזרת במילוי הפוטנציאל. (במילים אחרות- תעודד בנ"א- הוא ישתמש בתכונות שלו)

בת מעוניינת במחמאות לא סתם בגלל שהיא נהנית לשמוע דברים יפים על עצמה (שהגם זה דבר בפני עצמו). כי היא מעוניינת במשוב, מחמאה- משוב חיובי. היא מעוניית כביכול- לקבל את 'אישור' החברה שמה שהיא עושה זה נכון ורצוי- וכך היא תמשיך.

מאוד פשוט לבדוק את זה: אם תתחיל להפגש עם בחורה, יום יומיים היא תשים שפתון/צלליות/בגד מסוים, ואתה לא תתיחס לזה- היא תסיק מכך שמה שהיא לובשת זה לא לעיניין והיא תפסיק ללבוש את אותו פריט. חוץ מהעובדה שהיא ממש תתחרפן- למה לא נראה לי שלקח לבחורה 2 שניות להתלבש/להסתרק וכו'- מניסיון- זה יכול לקחת ה ר ב ה זמן- ולהשקיע בזה ואח"כ לא לקבל מחמאה או משהו בסגנון- זה ממש מעצבן. כמעט מעליב. (לא משנה כמה אתה לא מסכים עם האמת הזאת ועד כמה שזה נשמע הזוי- זה אמיתי לחלוטין, תשאל את אחיות שלך...)

מסיבה פשוטה: היא נסתה משהו חדש, היא לא קבלה משוב חיובי (דהיינו: מחמאה או סתם התפעלות וכו') אז היא זנחה את הרעיון.

לכן- מחמאה על יופי או כל דבר אחר שנראה לך נדוש- זה לא נדוש, ולא מתעייפים לשמוע עליו מחמאות. זה משוב חיובי שנותן לבנ"א (במקרה שלך- לבחורה) תחושה טובה ו'הסכמה' כיביכול שמה שהיא עושה- זה נכון וטוב.

תמיד נחמד לשמוע מחמאה- משוב- על פוטנציאל/תכונה מוסרת או לא גלויה- זה משוב חיובי בנושא שמעולם לא קיבל משוב כזה. זה ייחודי- מיוחד. אבל זה ממש לא מוריד את הרמה של מחמאות אחרות/מקובלות.

ניקח משהו שק-צ-ת יותר קרוב לעולם שלך: נגיד שעבדת על דבר תורה ויצא לך משהו ממש מרשים, יפה וכו'. אתה הולך לכל מיני מקומות, שבתות, בר מיצוות וכו' ובכל מקום אתה אומר את אותם דברים: נראה לך שישתעמם לך לקבל מחמאות על הדבר תורה ועל המאמץ שלך אחרי 5/6 ואפילו 10 פעמים?- ממש לא. זה בנאלי לדעתך? זה מוכר? זה נדוש? יכול להיות- אבל תודה בעצמך שתמיד נעים לשמוע מחמאות על מה שעבדת. זה לא משעמם והאפקט של המחמאה ה20 לא יותר חלשה מהראשונה. (אם כי בראשונה הייתה לך יותר הקלה וכו- וזה קשור לנ"ל)

 

קיצר----

 

אתה יוצא עם בחורה, היא יפה או לא יודעת מה- תתן לה מחמאה מכל הלב, ככה. (כמובן במקום, בזמן ובצורה המתאים). 

תאמין לי- עוד לא פגשתי בחורה שנעלבה ממחמאה.  - סתם נקודה למחשבה...

בס"ד

 

מבחינה עקרונית, לעולם לא נמאס לבת\אישה לשמוע שהיא יפה.

וזה שברור לך שהיא יפה, מבחינה אובייקטיבית, לא אומר שזה כל כך ברור לה- ולא משנה מה היא משדרת.

לצורך העניין אחותי היא יפיפיה אמתית, ונראה שהיא מאד מודעת לזה, אך אני מכירה אותה באמת,

והיא מאמינה שאנשים פשוט אוהבים אותה ולכן הם חושבים שהיא יפה.

לאחרונה היא החלה ללמוד קורס איפור, 

ורק כשהמורה לאיפור התחילה לומר :"המטרה שלנו כשאנו מאפרות עיניים זה א. ב. ג.

כמו ל אחות של נקודה למשל. שימו לב איך באופן טבעי העין בדיוק במבנה הנכון..."

ואותו דבר כשהן למדו איפור שפתיים, וכ' וכ'.

אז עכשיו היא גילתה את הסוד- שהיא "כנראה" באמת יפה!

והכי מצחיק שהיא מופתעת. שאלתי אותה לפשר ההפתעה, היא ענתה :"חשבתי שאתם סתם נסחפים.."

אז זה שהיא באמת יפה לא אומר שהיא בהכרח מודעת לזה באופן אמיתי,

כי היא רגילה למראה שלה, ומבחינתה היא "רגילה".

 

זה בכללי לגבי מחמאות על יופי, לבנות אדם, והקשר בין זה שבחורה יפה לבין עד כמה היא יודעת את זה.

 

אבל כמו שאמרו לפני זה כן עלול להרתיע בקשר,

כי יש בנות שירגישו שזה מה שתופס את הבחור והוא מתעלם מהאישיות שלהן.

לבקשתך לא אתייחס מתי נכון להחמיא על יופי מצד התפתחות הקשר והגדרתו,

אך כן חשוב שזה יהיה רק לאחר שהיא יודעת שאתה מאד מעריך אותה כאישיות, כאדם, את המידות שלה וכ',

ולא ברגע שאתה מבחין בזה

 

ולגבי המחמאה עצמה- לא חייבים להחמיא בצורה בנאלית- "את יפה",

הרבה בנות יעריכו יותר חיבור אישיותי למראה- אצילות, עדינות, מאור פנים, וכ'.

משהו שמתחיל בפנימיות,ומתבטא בחיצוניות שלה. ביופי החיצוני שלה. 

ולמרות שלא שאלת- אחרי החתונה זה הרבה יותר חשוב להחמיא על יופי, מאשר לפני.

(לא נכנסת לדיון אם ומתי נכון לפני חתונה, אבל אחרי זה ממש צורך של אשתך בע"ה.)

בהצלחה!!

 

 

 

 

 

 

 

מחמאות  זה תמיד כיף לקבל. זה לא משנה אם  היא יודעת  את זה  או לא.

ואפילו שזה חיצוני אז מה במציאות יש צד חיצוני ופנימי ואנחנו אמורים להתייחס לשניהם  ככה גם בקשר עם אנשים.

כשזה מגיע במידה ובזמן  הנכון זה מעולה  אבל לאכל הזמן להחמיא על זה כי אז זה קצת לא נעים.

זה מעולה שאתה יודע  לפרגן לא  כולם יודעים לעשות זאת. ממליצה לך לפרגן גם על הפנים וגם על החוץ  ולעשות את זה במידה הנכונה ובזמן המתאים.

הרבה הצלחה.

גם אם הן רגילות לזה. במיוחד אם זה מבחור שכנראה הולך להיות בעלה בעתיד...

 

התגובות כאן ממש לענין 
וקבלתי תשובות שהתישבו לי על הלב
מי עוד היה מספר את הידיעות החשובות שאמרתן לי?
ברוך השם.
השקעתן
ובמיוחד שיר16 ונקודה- ממש כל הכבוד
(ותודה לכסיופיאה על המחמאה)

ומוסיפה-

זה לא נמאס אפעם. זה לפעמים מביך כשזה כל הזמן אז די צריך לאזן את זה עם המחמאות האחרות על הסבלנות/חכמה/חריצות וכו'... אבל בהחלט נחמד תמיד לשמוע שאת יפה, בעיקר אם זה מארוסך/בעלך (או קשר רציני וארוך...).. זה גם גורם להמשיך להשקיע בטיפוח, ביופי הזה.. וזה שווה לשני הצדדים...

מה שכן,

אם אתה מספיק פתוח איתה בשביל להגיד לה שהיא יפה,

אתה גם כנראה מספיק פתוח איתה כדי לשאול אותה אם לא נמאס לה ממחמאות על יופי כשיש בה מנהסתם עוד דברים חוץ מזה.. יכול להיות שמה שכתבנו פה לא נכון לגביה.. 

אולי יורשה לי לשאול:

מתי לדעתכם הזמן הנכון להחמיא?

התרשמת מיופיה - פרגן,

 

התרשמת ממשהו מאופיה - פרגן,

 

לא כל מחמאה צריכה לגרום לריגוש מיוחד,

 

בסך הכך הרבה מחמאות לאורך זמן יעילות יותר מבודדות מאוד מיוחדות,

 

אנשים זקוקים להערכה וחיזוקים כולם נבנים מזה,

 

למה לקמץ ולתת רק את המחמאות המיוחדות?

 

אתה אלוף במחמאות , איזה כיף לבחורה, 

 

מישהו כבר אמר זאת לפניך? אז מה ממך תמיד זה יישמע אחרת.

 

אולי כשאתה לא מחמיא לה על יופיה היא חושבת בליבה, מה הוא לא רואה שאני יפה?  עליו זה לא עושה רושם היופי שלי?? 

 

אם הייתי נכנסת לפורום עכשיו אולי זה היה הכינוי שלי....
תמיד אני מתלהבת ובסוף לא קורה כלום.... ואני עדיין לא מצליחה להרפות...
רק תשדתלי לקחת את זה בערבון מוגבל.... אני אומרת את זה כם לעצמי...

בהצלחה!

הרבה יותר הייתי מוטרד מלא להתלהב.

אדם צריך לתת כבוד לרגשות שלו (ולעצמו), לא לקרוא להם "דבילים"...

בהצלחה!

פשוט צריך לחשוב עם השכל..

צריך לדעת לאזן בין שני הדברים.

השכל מונע טעויות, וההתלהבות נותנת את החיות בקשר - שזה נפלא!

צריכות לנסות רק עם השכל אבל זה לא אפשרי אז יהיה מעט מין הרגש. והכל יבוא על מקומו בשלום..



זאת המציאות פשוט...

אחרת לא פועלים נכון ולא מסתכלים על הדברים בצורה נכונה. אם יש התאהבות קודם- הרגש עובד בצורה חזקה ולא בודקים אם זה האדם.... אזי יש התלהבות.

אבל, התלהבות זה גם חשוב. נותן חיות כמו שאמרו לפניי..


וגם אני תמיד מתלהבת. תמיד! לא משנה כבר כמה יצאתי... אני מתלהבת ומדמיינת אותנו כבר ביחד וזה.... ואז אני מתאכזבת אז בכלל זה גרוע... ולא משנה מה אני עושה ומה אניי אןמרת לעצמי, אני תמיד אמשיך עם זה ....

אפילו שאחי הגדול( ה' ישמור אותו),
התארס. עדיין לא היה לי ציפיות..

זה מתכון לחיים בריאים יותר..

את פניך אבקש - במקום לומר אני ימשיך עם זה,
תתחילי לנסות לעבוד על עצמך שלא יהיה סתם ציפיות וזה אומר שרק תגידי לעצמך..
תעשי לעצמך יעדים, מטרות.

אפילו תקנסי את עצמך אם תכשלי..

שמערבים כסף בד"כ משיגים תוצאות, בהצלחה..

אם את נכשלת, את מביאה לי את הכסף..

ובואי נלך על מאות.
אני בטוח שלא תכשלי..

את המילה:
"חי בסרט... "

זה אירוניה במיטבה...

יצאתי כבר עם שתי בחורים ועכשיו יוצאת עם בחור חדש.

ואני כל פעם מתלהבת מחדש. וכל הזמן חושבת עליו.

ואני אומרת לעצמי די תפסיקי לחשוב עליו את בכלל לא יודעת אם זה הוא או לא.

וכל הזמן מחכה  כבר לראות אותו.

זה ממש מתסכל אותי המחשבות  האובססיביות האלה.

ב2 הבחורים הקודמים התלהבתי ככה. ובסוף אני חתכתי כי  זה לא היה מתאים.

ואח"כ היה  קשה הפרידה. ובכללי זה שאני חושבת על בחור כל היום זה מתיש.

ואני מאוד מתנגדת למחשבות האלו..

אבל מה אפשר לעשות כלום לא עוזר..

עם החשבון בנק עדיין פתוחה.. 

 

 

אם יהיה לך כיף עם מישהו תבדקי שיש מספיק כיף ביחד ומכנה משותף לכיף הזה,

 

אחרי זה מתמודדים עם החסרונות, שיש לכולנו,

 

על כל פשעים תכסה אהבה

 

הלב שלך במקום הנכון תשתמשי בו .

הוא נועד לבקרת נזקים משנית, עיקר העבודה זה עם הרגש.
ואתה עוד יותר טועה במחשבה שאפשר לבטל רגשות על ידי השכל

הוא צריך להיות בראש הסדר ומטרתו  להנחות את הכל הרי מכאן ראשי תיבות מל"ך וזה נכון לכל מקום,השכל לא מחליף את הרגש אבל הוא כן צריך להנחות את הרגש באפלה ולהורות לו כלפי מי ראוי לפתח רגשות וכלפי מי לא(ומכאן שיש לו מקום בעולם הרגש),ובמקרה שפותחו רגשות שלא על פי הנחיות אלו אז לבקר אותן,אך זה בדיעבד.

לדעתי לא יוצא מן האמור לעיל שאין מקום להתלהבות שאינה בגדר שיגרור את האדם לדברים לא טובים או למציאות בה שיקול הדעת שלו נפגם.

לדעתי אפשר לבטל רגשות ע"י השכל אומנם נכון שזה לא תמיד בא בקלות או בחזקת דבר שהוא בהישג יד מידי

נשמע לך טוב מרגיש לך טוב, לכי על זה,

 

חבל לפספס, בהצלחה.

אם היית אומרת שהוא ממש עם הארץ והוא קצת דביל ואין בניכם שום קשר אז הייתי אומרת שזה דבילי מצידך

אבל 

היות שיש לכם הרבה מן המשותף הוא שנון רציני ולומד תורה  ומוצא חן בעיניך...

 

 

אצלי הבעיה הפוכה. לא מצליחה להתלהב ממציאות של בחור בעולמי.

וזה נורא קשה לקבל החלטה כזאת רק עם שכל...

אני בסיטואציה דומה כעת ומשהו בלב אומר לי להמשיך.
תקשיב ללב שלך!

אם זה משהו שולי / משהו שאפשר לשנות,
לא תמיד לחתוך זה נכון..

ובאמת חפש את הדברים הטובים,

 

אם מה שיקפוץ זה הלא חיובי, אז זה לא זה,

 

למה עוד הזדמנות? 

 

אנחנו בני אדם ולא תמיד מפרשים אחד את השני נכון.

 

ולפעמים מה שחסר לנו זה רק עוד הזדמנות ......

 

 

בדר"כ הדייט השני יותר מאתגר מהראשון,למה?

כי בדייט ראשון יש הרבה יותר נושאי שיחה: איך בלימודים? איפה אתה עובד? איפה היית בצבא? וכו

לעומת זאת,בדייט שני,לפעמים נוצרת מבוכה כי מצד אחד קצת מכירים ומצד שני ההכרות היא שטחית מדי

ועדיין אין ממש נושאי שיחה משותפים

 

אז השאלה היא:

מה הפריע לך? זה משהו ספציפי? משהו שעקרוני לך?

או  שסתם הרגשת שהייתה פגישה קצת יבשה והיו חסרים נושאי שיחה?

אם זה משהו ספציפי ועקרוני שמפריע-אז אולי באמת לחתוך

אם זה סתם תחושת יובש-יכול להיות שכדאי לתת עוד סיכוי

 

כמו יכולת זרימה וכבדות קשה. 

 

הרבה פעמים פגישה ראשונה בין אנשים (בכל סיטואציה) לא מצליחים להראות את האישיות כמו שהיא

בגלל המבוכה, ההכרות עם אדם חדש- הרבה אנשים לא מצליחים להיות הם עצמם בפעם הראשונה שהם פוגשים מישהו, בגלל ביישנות של התחלה (שאחר כך עוברת), ולפעמים בגלל שעבר עליו\ה יום קשה שלא משקף את שאר החיים.

לכן דווקא זרימה וכבדות הם דברים שיכולים להשתנות ובכלל לא ברור שהם באמת חלק מהאופי של האדם שמולך.

 

לכן כמה שזרימה וקלילות יכולים להיות חשובים בשבילך (ולא זילזלתי בחשיבות שלהם לרגע),

מומלץ במקרים כאלה לנסות שוב, כדי לראות אם הם באמת חלק מהאישיות, או שנבעו רק מהפגישה הראשונה או מדברים חיצוניים.

חבל לפספס אנשים טובים ומתאימים רק בגלל שעבר עליהם יום רע, או שקשה להם להיפתח מיד בהתחלה.

 

 

אחרי פגישה ראשונה אפשר לפסול אם יש חוסר מציאת חן משמעותית, או שהיא דיברה על עצמה וברור לך שעם מה שהיא אמרה על עצמה לא מתאים לך או שאתה לא רוצה לחיות (וביררת שהבנת אותה נכון, כבר היו אי הבנות גם בדברים כאלו)

כאלה דברים, שברור לך שלא מתאים ולא שייך להמשיך.

במקרה של ספק או דברים שיכולים להיות קשורים לפגישה ראשונה\יום רע כדאי מאד לנסות שוב, כדי לא לפספס.

זה אותו דבר כמו יום לימודים?

נכון שמלכתחילה לא מתאים לקבוע פגישה אחרי לימודים.. אני בכל אופן די עייפה...

אבל נראה לי שמתאים לומר, היה לי יום קשה, סליחה אם אני לא במייטבי... וכן הלאה....

הייתי חייבת

אתם סה"כ בהתחלה,

לדייט הבא תגיע יותר מוכן עם נושאי שיחה ואני מאמינה שיתחדדו לך דברים.

 

אחרי שתהיו שלושה חודשים ביחד, אז תתחיל לחשוב אם זה באמת רלוונטי להיפרד.

 

אז אני לא מבין בכלל בכלל את ההוא-אמינא שלך להיפרד אחרי פגישה שנייה?!?!?!?!

פירוש למשפט האחרון בבקשה

צריך לנסות כמה פעמים אבל לא בכוח- אם לא אז לא. להיות שלושה חודשים זה כשיש שם משהו ולא כי עדיין מתלבטים. זה גם לא פייר כלפי האדם השני...

גם אני ממש לא מסכים עם זה!

 

אני כתבתי בציניות על אלו שממליצים לו להמשיך כל עוד אין לו סיבה מוחצת לחתוך.

הם לא מבינים שברגע שלא בא לו להמשיך - זוהי סיבה מוחצת בפני עצמה!

 

לטובת שני הצדדים, כשמרגישים שזה לא זה, אז אין טעם להמשיך ולמרוח את הקשר.

מכיוון שכולנו בני אדם, ולא מושלמים,

 

אי אפשר לשפוט ולהחליט עלינו תוך 6 שעות 

 

מכיוון שכל אחד מגיע כבר אחרי הרבה אכזבות לא פשוט להיות כל הזמן במיטבך ולהביא את עצמך 

 

אז אם זה לא ממש לא, עדיף לדון לכף זכות ולתת הזדמנות , 

 

בהצלחה.

אם לא טוב למישהו להיות יחד עם מישהו אחר - אז נפרדים!

 

זה לא אומר שמי שנפרדו ממנו הוא לא טוב או שחסר לו משהו, אלא שפשוט לא מתאימים.

 

ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר ובלי מריחות.

 

וגם אני לא מצפה מאף-אחת שתהיה במיטבה כשהיא נפגשת איתי.

רק צריך למצוא ניצוץ קטן שיעיד על זה שיש סיכוי ורצון להתאמה.

מסכימה עם אמא ל5.
למה לא להמשיך עוד פעם? אולי הפעם הבאה תהיה שונה?

בתשובתי התכוונתי לכך שלא תמיד אנחנו במיטבינו בדייט. זה יכול לקרות. כמובן שעושים סוויץ׳ בראש ובאים חיוביים, אבל עלול לקרות גם ההפך.
אז למה לפסול אחרי פעם אחת? למה לא לתת הזדמנות שניה?
תקראו שוב את התגובה של אמא ל5 וגם של אמת ואמונה.

וזה לא משהו שצריך להימשך שלושה חודשים, אלא אחרי כמה פגישות. לזו כוונתי..

בנות...
(כדור בראש)

2 פגישות עושים אם אין סיבה רצינית להוריד

בשביל פגישה שלישית צריך סיבה רצינית להמשיך- הווי אומר הוא מענין אותך לנישואין

כמובן שזה נכון לגבי אנשים שמתארסים בפגישה רביעית-חמישית -שישית 

לא יודעת מה הדין במי שמתכלתחילה נפגש כמה חודשים 

זה עובד לעזוב כאן

יש סיכוי גם למי שפה!!


וגם פה, ממש שמחנו לשמוע מזלטוב!!

רוב ברכות, אהבה ואחוה ושלום ורעות.

בכל אופן מזל טוב

משמחת מלא..

ומצד שני מעלה קנאה להרבה בנות..

נראה לי זה פשוט משמח מאוד, וזהו.

 

[והמודיע יתברך בקרוב גם כן..]

בניין עדי עד

ממש משמח לשמוע.

ב"ה

 

בנין עדי עד.

שיהיו הכנות קלות ומשמחות. בעז"ה!

הרגת

מצבם של רוב ככל באי הפורום (ואת במקרה יוצאת דופן) הרי ידוע.

ומכאן גם תוכחת מגולה למספר ניקים שמבלי (או עם) משים זורים מלח על פצעי

אחרים, וד"ל.

בס"ד

 

אני בלנ"ו ואני לאיכולה להשתתף .

 

תהנו

אז כל מי שרוצה (בן או בת) והוא פעיל בלנ"ו או בצמ"ע או בשניהם - מוזמן להשתתף. בשביל שבכל זאת יהיה סף גיל מסויים - נקבע אותו בערך על גיל 15-16 - לא מאמינים שיש בלנ"ו כאלו פעילים או פעילות מתחת לגילאים האלו. מעל גיל 18 בוודאי שאין שום בעייה להשתתף במשחק אבל גם מתחת. מי שהוא או היא מלנ"ו ומתחת ל20 נא לציין זאת בהודעת המסר למשתמש זה

 

מוזמנים ומוזמנות להצטרף בהמוניכם!!! הארכנו את מועד ההרשמה עד יום שני או שלישי כדי לתת הזדמנות נוספת למי שרוצה להיות חלק מהדבר הבא בעם ישראל! מפלגת גמדענק התשע"ה פתוחה לשריין את כולם באהבה!!!

 

@gbck630

קורה לכל כך הרבה אנשים לצערינו..
כואב כואב

ידועה בחיים עוברים משברים לא קלים

כל פרדה כואבת מאוד זה הרגש וזה התפקיד של הרגש. לדעתי אם זה בא מהבנה עמוקה ממך לחזור ומבינה את המשמעות של הפרדה יש אפשרות לבדוק שוב אבל בגורם שלישי על מנת לוודא אם אצלו יש כוונה/תקווה לחזור או חושב אליך לתקן את המשבר.
חשוב לבדוק את העקרונות של הקמת בית לעתיד בשבילך.

אם את מרגישה שהסיבה שעזבתם לא באמת חשובה, ועדיף אותו עם החיסרון מאשר בלעדיו (תבדקי עם עצמך שככה את חושבת בשכל, ולא הולכת עם הרגש), נראה לי שכדאי לנסות לחזור. אפשר דרך השדכן, צד שלישי וכו'

אם הוא יחזור תשקלו ברצינות נישואין, ואם הוא יחליט שלא לחזור אז תוכלי להוציא אותו באמת מהחיים, כי לא תחשבי שהמצב זמני. ככה כשאת מתלבטת באמת קשה להשתחרר.

 

קחי בחשבון שאין אדם מושלם. לכל אחד יש חסרונות. מתחתנים עם אדם שאת יכולה לחיות עם החסרונות שלו, ושאת מעדיפה לחיות איתו עם כל חסרונותיו מאשר לחיות בלעדיו. אז אם ככה את מרגישה שווה לשקול את הנושא שוב.

הגיע הזמן לפגוש מישהו אחר.
נשמע שכבר עבדת כדי להתנתק ולהתקדם הלאה.
שלושה חודשים זה לא המון, אבל גם לא מעט. ואם במהלכם לא פגשת אף אחד (או אף אחד ש"שווה" לספור...), טבעי מאוד שיצופו זיכרונות ממנו, פשוט כי הם הזיכרונות היחידים שקיימים כשאת חושבת על קשר.
פעם דגלתי ב"לב נקי", ובזה ש"לא פיר" כלפי הצד השני להיפגש אם עדיין יש בתוכי שאריות. היום אני יודעת שלא תמיד אפשר ונכון להמתין עד לריפוי מוחלט (ובכל אופן, יהיר להציב כללים גורפים בעניינים הנוגעים לנפש).
בעז"ה הלב שלך יתנקה סופית מול הבחור הבא. והלוואי-הלוואי שהוא (משמע - הבחור הבא..) יהיה האיש שלך.
ואת לא לבד.(תראי כמה הזדהות את מעוררת..
חיבוק.

מה למען ד' עושים עם ההצטברות הזאת, השאריות האלה שאת אוספת מכל אחד שאת פוגשת,

וזה יוצר משקע עכור והלב שלך כבר לא נקי ואז גם הבירור שלך מול עצמך כבר לא אמיתי ונקי,

ו... זה מייאש.

לא רוצה לייאש אותך, אבל ממש הזדהיתי עם השאלה וההרגשה.

והלוואי שנצליח להשתחרר מזה...

שזאת אחת העבודות הגדולות ביותר בשלב זה של חיי. (שוב, גם בשל הגינות בסיסית כלפי הצד השני; וגם בשל הפחד שמרוב שאהיה עסוקה בשאריות לא אשים לב חס ושלום כשהאיש שלי אכן יגיע..)
מתפללים על זה. ומושכים את עצמנו בכוח למעלה. ומתפללים על זה עוד...

תנסי להפריד בין הרגש והשכל..

האם מבחינת השכל את מרגישה שזה יהיה נכון לנסות ולחדש את הקשר ושיש סיכוי?

במידה ותחזרו תוכלו להתמודד עם הסיבה שהביאה לפרידה ולהתגבר עליה?

אם כן תבררי איתו או דרך צד שלישי אפשרות לחדש את הקשר.

 

אם זה רק מבחינת הרגש, בגלל החור שנוצר ובשכל את מבינה שזה לא יהיה נכון, אז לדעתי עדיף לחכות עוד קצת וכשתרגישי מוכנה או שתהיה לך הצעה אחרת תלכי על זה, אולי זה מה שיגרום למחשבות עליו לדעוך.. 

יכול להיות שהחור הגדול נוצר לא בגלל הבחור הספציפי הזה אלא פשוט כי כבר אין לך את הקשר הזוגי שממלא אצלך מקומות ששום דבר אחר לא יוכל למלא באותה צורה.

 

מניסיון הציפייה האינסופית הזו היא לא בריאה בכלל.. ואני יודעת כמה קשה למנוע אותה וכמה כואב לנסות להשלים עם הפרידה אבל במצב כזה הדבר הכי נכון לעשות הוא או לחדש את הקשר אם את מרגישה ששייך, או לפתוח דף חדש ולחזור לפגישות..

 

המון בהצלחה בע"ה!

אבל לרוב:

בנות לא יודעות להבדיל בין רגש לשכל. 

 

ולא משנה הגיל.. 

 

בעיניי הן יודעות יפה מאד , פשוט זה מאד קשה!! לא תמיד יודעים למי להקשיב.

והרוב מצליחות?


לא...



שזה מה שאמרתי...

כך נראה לי לפחות..

אם לא שייך לחזור.. 

 

הפתרון לשכוח זה רק הזמן.... 

 

ויש פה עוד פתרון שמשהי כאן אמרה - רפואיי.... (-: 

יש אקסטזי רפואי?


:O

פותחה במקור ב1914 כתרופה נוגדת תיאבון....

בס"ד

 

 

לכי למקום מבודד יחסית(ללא סכנה) שעושה לך טוב להיות בו ותתבודדי עם רבונו של עולם.

תספרי בדיוק מה את מרגישה ומהם לבטייך ותבקשי שיתן לך את העצה הנכונה ושיסייע בידך, בין אם שיסייע לך לבטוח בו שתמצאי אחד אחר וגם שיסייע לך ל"להתנתק" מהקודם ,ובין אם להחליט לנסות שוב(לדוגמא ע"י אדם שלישי ומשהוא כזה לחדש את הקשר).

תספרי לרבונו של עולם בדיוק למה עזבת את הבחור הקודם ולמה את חושבת שאולי זה היה טעות ומה שאת מרגישה וחושבת , תפרטי בתפילתך.

 

ויהי רצון שכאשר ה' עוזר ויעזור לנו  לא נשכח את עזרתו! ושכן נכיר לו תודה!

 

בשורות טובות!!!!!!

רבי נחמן  מברסלב מתייחס בליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו לנבואה הזאת שמרמזת על פורים

וכך הוא אומר-

כי יש שני מיני הסתרות. וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת גם כן קשה מאד למצאו, אך אף על פי כן כשהוא נסתר בהסתרה אחת, אפשר להתייגע ולחתור, עד שימצא אותו יתברך, מאחר שהשם יתברך נסתר ממנו .אבל

כשהשם יתברך נסתר בהסתרה בתוך הסתרה דהיינו שההסתרה עצמה נסתרת ממנו...שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו,אזי אי אפשר למצוא אותו כלל . מאחר שאינו יודע כלל מהשם יתברך, וזה מבחינת "ואנוכי הסתר אסתיר" דהיינו שאסתיר ההסתרה, שלא ידעו כלל שהשם יתברך נסתר. 

אבל באמת אפילו בכל ההסתרות,ואפילו בהסתרה שבתוך הסתרה בוודאי גם שם "מלובש" השם יתברך, כי בוודאי אין שום דבר

שלא יהיה בו חיות השם יתברך, כי בלעדי חיותו לא היה קיום כלל"

יש הסתר  כזה של אנשים שלא יודעים מהשם אבל יש הסתר קשה יותר של אנשים שלא יודעים שהשם רחוק מחייהם .

מי שחושב שהנה אנו מקיימים קלה כחמורה לומדים תורה מקיימים מצוות שומרים שבת וזה כל הסיפור עם השם  ולא יודע שהשם הוא משהו גדול נשגב ועמוק .הקשר איתו הוא הדבר הכי עמוק בחיים .חי בהסתרה שבתוך ההסתרה . 

כל דבר שקורה לי כל כך מדוייק ומלא אהבה. מי שלא מבין שהחיים הם סיפור אהבה עצום שמוכרח ללכת ולהתברר לי כל יום יותר. כל תקופה יותר,כל נסיון,כל קושי עוד ועוד .

מי שלא מבין שהחיים הם הסוד הגדול לגילוי ה' ,לא יודע שה' נסתר ממנו .

הוא חושב שה' שהוא מכיר מאז הגן הוא ה' אבל ה' יתברך נסתר .ה' יתברך מלובש בכל דבר. אין שום דבר שהוא בלי ה' יתברך.

 

רבי נחמן אמר שיבוא זמן שהכל ישב על הנפש .היהדות שלי כמו כל הנוכחות שלי בחיים - הכל תלוי במצב הפנימי שלי.

הרב אושר מדבר על כך שתמיד צריך לחפש אותי  מה אוכל ללמוד מהחוויה ולצחצח עוד פינה נסתרת בנפשי שדרושה לצחצוח .

שאני בא לחפש את עצמי או לחילופין שאני מול יהודי אחר צריך לבוא עם כבוד מאד גדול .

צריך להבין שיש פה משהו מאד רגיש שירד ממקום של שלימות גדולה לעולם של הסתרה גדולה  והמפגש הזה טראומטי. בפרט 

שמדובר בנשמה יהודית שהיא מהעליונים מתחת לכיסא הכבוד .אי אפשר להבין את העומק שלה . היא מורגלת באהבה מאד גדולה,בעדינות מאד גדולה, ברגישות מאד גדולה והיא נכנסת לעולם מאד קשה .

כולנו היינו מורגלים בכבוד אלוקי. רבי נחמן אומר שהנפש היא הכבוד. "הנפש יקרה מאד צריך להיות זהיר בה ולשומרה מאד"

הנפש לא מכירה מה זה נקרא שבן אדם נהיה אנוכי כלפיך הנפש מזדעזעת מעוינות וניכור .אהבה כבוד ורגישות זה חמצן לנפש .

הנפש נמצאת בתוך מצוקה כל כך עמוקה שנובעת מזה שהיא כלכך קדושה ומיוחדת . 

וההבטחה היא גם שיום יבוא והיא תקבל את הכל . כל מה שקה פה קרה לתכלית . אנחנו יורדים למיני מקומות ועוברים עלינו

דברים כואבים , שהם החושך הפנימי של העולם הזה .והחושך הזה לאט לאט יהפוך לאור ולהבטחה על ידי הדמעות והתפילה והכאב והנסיונות שלנו. יבוא זמן שהכל יתוקן .

במצב של פגישות למטרת זוגיות לא לשכוח את הענין של הכבוד . לגאול את הכבוד האלוקי .לבוא ולחפש כמו בנר של בדיקת חמץ את המקום הטוב והמקסים של השני .אם לא באים ממקום כזה אחד פוגע בשני כי זה זמן שנחשפים .

למצוא את הנקודה הטובה בך ובכל יהודי .

כל יהודי הוא מדהים, הוא שלם הוא מיוחד הוא אינסוף .זה לא יאמן זו יצירה חד פעמית של השם יתברך .כל יהודי הוא פלא .

נכנס בן אדם ואתה אומר לעצמך- "הנה בא פלא. את הפלא הזה עוד לא ראיתי, זה פלא שהשם יתברך ברא רק פעם אחת"

ועם אתה עושה זאת בהתכוונות אז היהודי יטוס . הוא יעוף. הוא יעוף כי הוא ירגיש בנפש שמישהו מדבר אליו את הדיבורים שהוא מחפש מהיום הראשון שהוא פקח את עיניו .

יש לחיות עם ההבנה שיש פה מציאות אלוקית עמוקה . והשם מבקש מאיתנו שנבין שהאור של הגאולה בא משם מהעומק .

לצערי הרב המהות של עמלק זה שאנו ממקדים את מבטנו על הרע .אל כל מה ש-לא.

עמלק בא לקחת מאתנו את הכבוד האלוקי . ועל זה הקדוש ברוך הוא כועס . ומבקש את מחייתו .

עמלק מנצל את הזמן שאנחנו בתוך קושי כדי להוריד אותנו ולהסתיר מאיתנו את המעלה האמיתית שלנו . וזו הגלות .

וזה בדיוק מה שלא יהיה כשהמשיח יבוא .

אולי צריך חיזוק באהבת ישראל

 

 

 

 

אשתי היתה חילונית בשלבי קרבה למסורתיות ואני דתי מאוד.

חשבתי שזו סיבה לעצור את הקשר, ועצרתי.

אבל הגעגועים הרגו אותי.

אחרי שנה חזרתי אליה ואנחנו נשואים באושר.

קחי בחשבון שאהבת אמת זה משהו שמגיע פעם ב10 שנים בממוצע.

נסי להבין אם מה שמפריע לך בקשר נובע ממשהו שבאמת מפריע לך - למשל סימנים שהוא אדם אלים -

או דברים שמפריעים למשפחה\חברים\תדמית שלך בעיני עצמך - ואז שווה בשביל אהבה לעשות הכל

אתך האם הפרידה הייתה נכונה או לא.

 

לגיטימי לגמרי שיש חור וריק וגם אם יש חברה סביבך

עדיין החסך הזוגי לא מתמלא, הוא אולי רק מודחק ואצלך 

הוא גם לא מודחק.

 

יש כאלה שסוחבים פרידה הרבה יותר משלשה חודשים

ועד שאין משהו אחר לא שוכחים ויש כאלה שאפילו אחרי שיש משהו אחר לא שוכחים,

סה"כ תיארת קשר עמוק כיפי וממושך וזה ברור שהפסקתו יצרה ריק.

 

אולי בירור עם מישהי אובייקטיבית יגרום לך גם לשחרור מהקשר או לחילופין 

לנסות לחזור אליו.

 

אני ממש מודה לכולם כאן על כל ההצעות וההזדהות, זה מקל מעט מהכאב, תודה רבה לכם!!!!

תחזרי לעדכן בבשורות טובות.
בקרוב, בקרוב...

עברתי פרידה שבזמנו כאבה מאוד.
עצתי לך...
אם החלטתם רוב הסיכויים שזה הדבר הנכון, והחור שאת מרגישה הוא טבעי אחרי קשר ארוך שבו הרגשת אוהבת ונאהבת. ולאו דווקא אומר שהוא האדם הנכון לך.
(אלא אם כן את ממש ממש חושבת ומרגישה אחרת, אבל אם לא---)
את צריכה להמשיך הלאה כדי להתרפא ולמלא את החלל.
הבחור הראשון שיצאתי איתו ךאחר הפרידה הרגיש את זה עליי... לא הייתי הכי איתו... אבל הוא גם לא היה בשבילי כך שלא מחייב שזה היה קורה עם בעלי.
אבל זה מה שעזר לי להתרפא, המשכתי הלאה!!! היו ירידות בהמשך גם כשחשבתי שאני גיבורה גדולה.. אבל ב"ה גם זה עבר.
זו עבודה. אבל אם תעברי את זה נכון את תגדלי מזה מאוד.
ודברי עם ה' הוא ייתן לך את העצה הטובה ביותר יותר מכל המגיבים בפורומים

רוצה להתנתק מזה, לשכוח מזה, רוצה לשלוט במחשבות שלי ולא מצליחה. לא מסוגלת לחשוב להמשיך הלאה, ניסיתי והרגשתי שאני כאילו בוגדת, ניסיתי והרגשתי שאני ממש מרגישה לא טוב בחברת אחרים עד כדי כמעט סלידה ולא רוצה שזה מה שיקרה לי כי אני בטוחה שיש כ"כ הרבה בחורים טובים ומוצלחים בעלי מידות טובות, ושואפים תמיד להמשיך להתקרב אל ה', אבל מרגישה שהוא הכי התאים לי, איתו הרגשתי הכי טוב וזה כ"כ קשה ומתסכל לרצות להמשיך ולהרגיש תקועה.

בעז"ה ה' ייתן לי את הכוחות ואת האומץ להתגבר על הכל ולהמשיך הלאה, להסתכל על הטוב שיש בחיים ולהתמקד בדברים המשמחים כי אני מאמינה שלכל אדם מגיע להיות מאושר, וכל אדם גם יכול להיות מאושר אם הוא מעט יצא קצת מעצמו ויביט על העולם ועל כל הטוב הקיים.

תודה רבה חברים על כל העצות, ההבנה וההזדהות שגיליתם, זה עזר ועוזר לי מאוד!!!!!!

 

 

אבל באמת לא תמיד יש מה לעשות. אז מה עושים כשאין מה לעשות?- אין עושים.

מושכים, ומצפים שהעתיד אולי יושיט לנו חלק מהפתרון. אנחנו יכולים להבטיח לעשות ככל יכולתנו, ואולם לא נוכל להבטיח שנצליח. "חזק ונתחזק בעד עמנו ערי אלוקינו- וד יעשה הטוב בעיניו" ( שמואל ב יב )

 

בהצלחה רבה רבה...

אם עדיין קשה לך לצאת תעשי את זה בהדרגה ובנחת , בלי לחץ.
ובנתיים הרבה התחזקות ותפילה...לימוד אמונה, שיחות עם אדם קרוב, פריקה, אפילו בכי... אבל שיובילו אותך למעלה ולא חלילה לייאוש.
זה בסדר וזה טבעי.
תאמיני שאת יכולה להתגבר. את תזכי להקים בית שמח וטוב. תזכי לחבוק את ילדייך ולשמוח בבעלך כמו שלא שמחת מעולם עם אף אחד אחר.. את תזכי להכי הכי טובבשבילך. רק תאמיני. הקב"ה נותן כוחות.

ממש מבינה אותך . היה לי סיפור מאוד מאוד דומה לשלך .אני ניסתע לדבר עם הבחור לאחר כחודשיים אבל הוא עדיין לא רצה להחזיר את הקשר ובאופן כללי המשכתי הלאה ,עדין מדי פעם יוצא לי להזכר בו אבל אין מה לעשיץ פשןט צריך זמן

העיקר שיפגיש ביננו כבר

בס"ד

 

מאיפה שיבוא אקבל בברכה

 

מצידי שיתחיל איתי ברחוב.

בס"ד

 

ואני בכיף מוכנה

 

אבל עוד חודשים מועטים..

בס"ד

ממש לא!

סתם ככה פגשתי הרבה..

ואני עדיין פתוחה להכרויות חדשות

בס"ד

 

לדבר על דברים ואז גם מכירים.

 

מה גם שיש מפגשים.

 

אישית אני מעדיפה לא להכיר יותר מדי סתם..

 

אבל זה הגיוני.

לא באמת קשה למצוא מישהו שמכיר במציאות.
יש פה בערוץ לא מעט שאני צכמר. במציאות.

אתה מברר על מישהי

וחצי עולם יודע מזה

כי החברות שלה פלטו אתזה "בטעות"...

 

 

 

נ.ב אם הייתי יודע שהשירשור שלי יעורר כזאת סערה בפורום...

בס"ד

 

וצריך לקחת את זה בחשבון..

 

אישית אני חושבת שזה שווה את הניסיון.

זה חוסר יכולת לסנן מידע. דפקת ידוע אצל בנות.
ב. ברור שזה שווה את הניסיון - בשביל זה חצי מהאנשים נכנסים לפורום הזה

ביטוי עממי
שורש ש.פ.כ
ניגוד- 'בונקר'


"התלבטתי אם לשתף את שושי במה שעובר עלי.. "
"שלא תעיז" אמר לי יוסי "היא משפך אחי"
(עלילות ג'וחא שם, שם)

שמנהל את העולם ושאני צריכה לקבל את ה'פע שהוא נותן לי ולקחת את זה כאופציה.

כמובן שבשיקול דעת, תוך בירור מעמיק ואחרי שפנה אלי בחור..

ב"ה נשואים באושר..

זה ברור שזה הולך לכיוון הזה. וקשה לי להשתחרר מזה, להיפגש באינטרנט.

מצד אחד אני רוצה כבר את האחד שלי, אבל אני לא עושה השתדלות רבה.
למשל, לא נכנסת לאתרי היכרויות ולא מפרסמת פה פרטים.
אני מציגה פה בעיה שלי, אם יש לכם פיתרון בשבילי, דברו אאיתי.

הסקרנות שלכן, זה חחולשה, שהגברים מנצלים לרעה...

לתת לגברים רעיונות, וגם זה לא מענין השרשור.

לא סותר את מה שאני אמרתי.. 

 

 

לא הייתי בטוח במקומך.. לפעמים זה משנה מאוד, ואפילו כואב.

 

כמובן שאני מאחל לך ההפך... אבל בכל זאות תדעי לך כי אשב בחושך ה אור לי

שבת שלום, ובשורות טובות.

אמנם זה נשמע ממש רומנטי, אבל האמת היא שאם את עדיין לבד זאת אומרת שה' רוצה שתספיקי עוד כמה דברים/חישולים בעודך רווקה..
אבל בכל מקרה את אף פעם לא לבד.. ה' איתנו ב"ה מלווה אותנו

אבל זה תלוי אופי עד כמה זה משפיע.

ובמשפחות שלכם
תדמייני שהחלטתם להתחתן.. איך היחס של המשפחה אליו/אלייך
איך האתאקלמות עם המנהגים והשריטות של המשפחה..
ואז תלכי רחוק יותר ותדמייני שאתם נשואים..
בהצלחה

שירשרתי בטעות...
שבת שלום

נשאר: ז'-ק"ז