פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1185)

תסבירו אחר ולתמיד איך הייתן רוצות שנעשה את זה?

‏(בהנחה שצד ג' זה לא שייך)

שהיא מהצד שלה כן התמקדה בו..זה לא אומר שבכללי הוא לא יוזם..

 

ולכן, כן, בהחלט - בחורה שרואה בחור שמוצא כן בעיניה מהרבה בחינות וחושבת שיש פוטנציאל, שלא תתבייש ליזום במגוון דרכים - החל ממשפחה/חברים משותפים, עבור בלדאוג ששדכנית תציע לו, דרך הרב או כל איש בעל משמעות בשבילו - ועד, כן, ללגשת בעצמך וליזום את הקשר איתו ישירות. מקסימום יגיד לא, טיפה פאדיחות וזה עובר...

הסיפור שהבאת מוכיח בדיוק הפוך מהמסקנה, לא?

סיכוי סביר מאד שהבחור לא התרשם בהתחלה ממנה, ורק לאחר שהיא פנתה אליו אז הוא החליט לנסות.

 

אז המסקנה לכאורה צריכה להיות:

בנות - אל תפחדנה ליזום, לפעמים זה שווה את זה.

בנים - אם בת "מתחילה" איתכם, אז אל תפסלו אותה על-הסף.

מתאימות..

 

לא דבר שצריך ללמוד ממנו...
זה התפקיד של הגברים, וזהו. אני חושבת שזה לגמרי מוסכם ..
זה משפיל. אני בכולופן בחיים לא הייתי מסוגלת לעשות דבר כזה..
אבל יפה להם. מקרה חריג..
בהצלחה.

מה זאת אומרת? ואם הוא לא שם אליה בהתחלה והיא מעוניינת בו, אז הם יפספסו אחד את השניה מפני שזה תפקיד של הגבר?!

אפשר לשלוח רמזים בצורה עדינה, למשל באמצעות צד שני.

 

בצורה מאוד עדינה זה יכול להיות.. דרך שליח או משו.. בסדר, קורה.
גבר מחזר אחרי האישה. לא האישה אחרי הגבר

עקרת בית, לשבת כל היום בבית ולגדל את הילדים ולא לצאת לעבוד? רק שאהיה עין בעין עם מה שאת אומרת..?

 

או במילים אחרות - הרי ברור שהמציאות היום השתנתה מפעם. היום בנות הן כבר לא מה שהיו פעם, אז ההתעקשות להיצמד לנוסח הישן דווקא בעניין הזה, היא סתם מיותרת.

 

כמובן שכלפי עצמך את יכולה להחליט שזה לא מתאים לך - אבל להגדיר חד משמעית ש:" זה התפקיד של הגבר" - זה חבל, זה פשוט כבר לא שייך היום...

 

ולעניין של בנות שמתחילות עם בנים (לאו דווקא בצורה הבומבסטית שהוזכרה כאן בפתיחת השרשור) - זה ממש לא חריג זה קורה לא אחת ולא שתיים, ויש גם הרבה הצלחות...

בעיקרון כן, העבודה של האישה זה בבית. וזה העבודה הכי יפה, מדהימה ואמיתי שבעולם. זה שלה.. של האישה. הבית, המטבח, גידול הילדים. (בעיקר) ברור שהגבר גם עוזר, אבל הוא עוזר.
כמו ששהתפקיד של הגבר זה בחוץ, להביא פרנסה, והאישה היא עוזרת.
ברור שהמציאות השתנתה, אני לא מתכחשת. אבל צריך לזכור מה הדבר הנכון.
התפקיד של האישה מעצם היותה אישה, המתכונות שקיימות בה ומהאינטואיציה שה' נתן לה, זה לגדל את הילדים, וכנ"ל עם הגבר..
זה התפקיד של הגבר וזה ברור.. במיוחד בחיזור. זה שהמציאות היום שונה זה כבר סיפור אחר.
ועדיין.. אם בנות מחליטות להתחיל עם הגבר ברור שזה צריך להיעשות בצניעות.

בלי קשר...

 

היום המציאות השתנתה וזה בדיוק סיפור אחר מפעם.

 

בדיוק כמו שאף בת היום לא חושבת אפילו שהיא תתנהג כמו סבתא רבא של סבתא רבא של סבתא רבא שלה ורק תשב בבית, ותציית לדברי בעלה בהערצה,ותהיה תלויה רק בו ועוד ועוד - ואני לא מכיר הרבה בנות כיום שהן כאלו, למעשה אני לא מכיר אפילו אחת - אזי בנות צריכות להבין שכאשר העולם השתנה והתפתח וגם בנות "יצאו לעולם" - זה אומר שגם בעולם השידוכין מאוד הגיוני שהן תיזומנה כאשר הן חושבות שמשהו מתאים.

 

בת שסתם תחכה שבן יבחין בה ויתחיל איתה - חבל עליה. היא מכלה את זמנה לריק.

 

גבר יתחיל עם בת כשהוא רוצה, אבל אם הוא בכלל לא שם לב, לא חושב על זה, והיא כן חושבת - מה את מצפה? שבגלל שהיא שמה לב אז הוא גם צריך לשים לב ולהתחיל איתה כי זה מה שהיא רוצה?

 

היא רוצה לבדוק משהו - שתיזום. אם לא תיזום - הפסידה פוטניצאל לקשר טוב.

 

ואי אפשר לדעת כמה זיווגים התפספסו/התעכבו, ובין היתר ושאר הסיבות, גרמו למה שיש היום רווקות מאוחרת, בגלל בנות ש"פחדו" להתחיל בכל דרך שהיא.

 

אם כולנו ננהג בצניעות, נתחיל בצניעות - זה לא משנה אם זה גבר או אישה שמתחילים. זה שהגבר הוא זה שהמצווה מראש מחוייבת עליו - נכון. זה לא אומר שהאישה לא צריכה לעשות השתדלות אקטיבית גם היא

 

ובעזרת ה' שבעיתם ובזמנם כולם יתחתנו...

לא אומרת שמה שפעם היה זה מה שצריך ללהיות.. ממש לא..
אבל יש כאן תפקידים מסוימים שהתבלבלו בתקופה הזאת.
וזה התפקיד של הגבר לחזר ולהתחיל .. הוא מצווה על זה..
יכול להיות שאתה צודק בזה שהתפספסו זיווגים בגלל שהבת לא יזמה, לא נראה ללי, אבל יכול להיות.
הבן צריך להתחיל עם הבת פחות בצניעות מאשר אם הבת מתחילה.
צניעות של אישה זה לא צניעות של גבר.

כשהגמרא בקידושין מדברת על "דרך האיש לחזר אחר אבידתו..",

היא מדברת במפורש שרק מדובר על מהו דרכו של עולם, כלומר היא מביאה עובדה שבמציאות יוצא שבד"כ הגבר מחזר..

שום מצווה ושום בטיח, אפילו לא בטוח שמדובר שם על המלצה כלשהי, אלא רק תיאור של המציאות..

 

ואל תדאגי, גם אם תחזרי עכשיו אחרי אלפי גברים עדיין את לא תצליחי לשנות את העובדה שהרבה הרבה יותר נפוץ שגברים מחזרים.

נכון שהיום נשים יותר מעיזות, אבל מבחינת אחוזים הן עדיין לא מתחילות לגרד את הכמות שהגברים מחזרים אחרי הנשים.

נכון שהאיש מצווה לחזר אחר אבידתו, אך מנגד אשה מעדיפה חיים זוגיים ושתגיד אני נשואה ל_\ אני רעייתו\אשתו של_ על פני חיי רווקות. אי-אפשר להגיד שהאחריות שווה, אך לא להתבייש, ואם נראה שזה זה - להתחיל לעבוד וללכת לכיוון (למשל באמצעות צד שני שזה פחות בושות..) ובע"ה לראות תוצאות.

ושנשמע בשורות טובות!

בצורה של צד שני זה בסדר. צנוע.
צריך לזכור פשוט מה סדר העולם.
לפעמים אנחנו מאבדים את זזה..

בדיוק עם אוזניות? או חייל עפוץ בדרך הביתה?
רק בגלל בעיות טכניות שגרמו לכך שהוא לא התחיל את תפספסי כי גבר מחזר אחרי אבדתו??

ומי שיש לה סיפוק מזה - שתהנה!
אבל זה בסדר גמור שיש נשים שרוצות להרגיש סיפוק גם מדברים אחרים ויוצאות להגשים אותם והופכות להיות רופאות , אחיות ,עורכות דין , עיתונאיות וכו׳ להרבה נשים יש את היכולות והרצון לצאת מחוץ לכותלי הבית ולעשות קרירה משמעותית ומאתגרת , בד בבד הגברים רוצים לקחת חלק משמעותי יותר בגידול הילדים ולכן כל מקרה לגופו ... וגם בתפקיד החיזור המסורתי - מי שחושבת שיש איזה זיווג שמתאים לה בהחלט יכולה לעשות צעד בעניין - למה לא?

*כרגע אני תפוס ברוך ה'.

משפיל להתחיל עם מישהי.

בלי להיכנס לויכוח האם אני מסכים או לא.

אבל הפנייה לבנים מיותרת.
"אל תגרמו לבנות להגיע למצבים כאלה. תיזמו קודם".

אם הבחור רוצה, הוא יזום.
ואם לא, אז למה שיזום? כי היא רוצה?

"אז מתי אנחנו מתחתנים?"

 

"למה?"

 

"למה להתחתן?"

 

לא   . למה את חושבת שאני אתחתן איתך ?

 

איש תמוה

( באנגלית זה היה נשמע הרבה יותר טוב -__- ... )

 

יש בנים שהם לא יזמים באופי שלהם ובנות שהן כן.

ולא בהתאם לציפיות חברתיות.

בס"ד

שמעתי גם מבנים,ופה אני רואה גם מבנות, תגובות הפוכות ומהופכות לאותם מעשים- "איזה אומץ" "טיפש". "שטות של החיים" "נפלא" "מזעזע". וכו'. זה הכל סובייקטיבי לגמרי. לכן המסקנה היא די פשוטה חיה ותן לחיות אם יש לך/ לך (חחח) אופי שיוזם ונוח לו עם הסיפור על כל הכרוך בכך . כלומר פדיחות שונות ומשונות (מנסיון קל) הצלחות מסחררות.לחיים סמוקות. ניסים גלויים. וכו' אז לחיים בהצלחה. ואם את/ה סבור שדרך השדכנות צד ג' ד' ה' ו' וכו' היא אשר נשאה חן בעיניך/בעינייך. אז לחיים. והעיקר לחיים לחיים.

אלא אם כן היה איזה קשר מסויים לפני

אבל אני יכול לומר מה הניסיון שלי אומר:

1. תחשוב על נושא שהוא עמוק רגשית מבחינתך,

ותמצא את הזמן והתירוץ לפתוח..

2. לדבר על זה - על איך עושים את זה.

3. לעשות פגישות יותר 'שוות'. מגוונות. 

 

 

הלוואי שיהיו פה עוד רעיונות.

אני הייתי ממליצה לך לדאוג שהדיבור ביניכם יהיה עם יותר תוכן רגשי.

איך לעשות את זה?

לשאול אותה שאלות על החוויה האישית שלה בדברים שהיא עוברת. לבדוק איפה הבחורה ממוקמת מבחינה רגשית באותה סיטואציה. 

למה לעשות את זה? כי זה יוצר קירבה, ופותח פתח להיכנס לתוך העולם הפנימי שלה.

 

וכנ"ל גם מצידך- לשתף בחוויה שלך.

ומתוך השיתוף שלך, בע"ה זה יפתח גם אותה "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם".

בהצלחה!

בס"ד

במקום לשתף בתאור הסיטואציה, לשתף באיך חווית אותה. במקום לשאול אותה מה היה, לבקש לשמוע א-יך- זה היה ל-ה.

להביא נושא לדיון.. אפשר ללמוד ביחד.

להכין משחקים (כן,כן! ממש לשבת ולגזור) שיוצרים שיתוף והעלאת סיפורים,חוויות,וכדו..

אין דבר יותר טוב ומועיל מאשר ליצור חוויות משותפות,

בייחוד אם לא מצליחים לפתוח דיבור רגשי ועמוק.

בס"ד

 

ב"ה הספר שעזרתי לערוך אותו השבוע, ישלח בעז"ה מחר לדפוס

איזה ספר?

בס"ד

 

אחרי שזה יצא עד עכשיו בחוברות על כמעט חצי ש"ס, עכשיו יוצא ספר מרוכז על מסכת ברכות ועל כל סדר מועד (כולל ירושלמי על מסכת שקלים).

אל השמים עלה מישהו שסיים את תפקידו בעולם. למעלה קיבלו מלאך ועשה לו סיבוב היכרות עם גרמי השמים.

הוא ראה אולם ענק מלא במלאכים שיושבים וממיינים אלפי פתקאות ושאל לפשר הדבר. השיבו לו שלמקום זה מגיעות כל הבקשות מכדור הארץ, וכאן ממיינים את הבקשות: פרנסה, רפואה שידוכין וכו'.

הוא המשיך עוד כמה צעדים והנה רואה אולם מלא במלאכים, שגם שם יושבים וממיינים פתקאות. הוא שאל לפשר הדבר, והשיבו לו שממקום זה שולחים בחזרה את התשובות לכדור הארץ. יפה מאד, הוא אומר, בהצלחה ובשורות טובות.

הוא המשיך עוד כמה צעדים, והנה הוא נתקל באולם גדול וריק, שם יושב מלאך רגוע עם כוס קפה, ולא עושה דבר.

שאל האיש מה זה זה? השיבו לו: לכאן צריכות להגיע כל ברכות ה"תודה" מכדור הארץ", אבל למה שמגיע – מספיק מלאך אחד...

מתוך דרשתו של דרשן אחד באחד מחדרי בית הכנסת מוסאיוף בין מנחה לערבית

יה"ר שנזכה כל חיינו לראות את הטוב בכל דבר ולהודות לד' בכל צעד ושעל.

שבוע טוב!

בס"ד

אֵין אֲנִי כְּבַד פֶּה כְּלָל
רַק שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם שְׁבָחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת
[וְעַל כֵּן הוּא נִרְאָה כִּכְבַד פֶּה
כִּי הוּא כִּכְבַד פֶּה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת]
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין אֲנִי כְּבַד פֶּה כְּלָל
אַדְּרַבָּא אֲנִי מֵלִיץ וְדַבְּרָן נִפְלָא מְאד
וַאֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר חִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים.

לחיזוק הפינה . גם אני צריך להתחזק על כל הנ"ל.

אז תודה ה' על חברים מופלאים. על שבת בבית מלון (נדיר בהחלט). על שהורדת לנו את בעל התניא ור' נחמן והמון צדיקים מופלאים שמעירים אותנו מתרדמתנו. תודה ה' על כל הבנות הנפלאות המצויות בעולמך. תודה שטרם מצאתיה. תודה שחברי מצאו את שאהבה נפשם. תודה על כל המוזיקה הנפלאה שנוצרת פה. שבוע מלא שמחה וישועה

סיימתי עם משהו מורכב מסובך ומעיק!!!!!! נשאר רק משהו קטן.
היתב שבת בסה"כ טובה...
עשינו תכנית בישולים כל האחים יחד (עם אבא) ביום שישי לכבוד שבת. גילנו שם כמה כישרונות צעירים. היה ממש כיף.

בשבת עשינו סמפוניית אילתורים עם כל המוזיקאלים במשפחה... היה מצחיק רצח

משהו טוב מאוד קרה עכשיו לחברת נפש..........
הלוואי שזה יצליח! אבל אני מאושרתתתת

כל פעם אני מופתעת מעצמי מחדש שזה גורם לי לכזה אושר!

לא כולם ייענו, אבל תהיה היענות.                           אני עצמי - אני חושב שזה תלוי באיזה זמן ובאיזו תקופה שבת כזאת תתפוס אותי.

פעם אח שלי רצה לעשות שבת כזאת

והוא אמר שאחד הדברים העיקריים שהם יעשו כדי שזה יהיה אפקטיבי זה שהם יבררו את המגיעים...

כי אחרת שוב נוצר מצב שהדוסים לא באים [ואני שונאת את ההגדרות האלה..]

 

לא זוכר שזה ממש הצליח פה.

האם יש דברים ספציפיים שגמרו לכך?  המטרה שלנו אינה דווקא אנשים מהפורום... 

בס"ד

אני הייתי מעדיף פגישות בזק ספידייטינג בלעז. כי אם הגעת לשבת ולא זרם לך ולא נפתחת אז אתה תקוע במצב די לא נח... לעומת ספידייטינג. שם יש בירור מהיר של כימיה בסיסית. יש גם שם חסרונות רבים וכן גם זה לא הצליח. אמנהן לא נסיתי מעולם. אבל נשמע לי יותר נח משבתות. שבת שלמה. עם אנשים שאתה לא מכיר כשאתה צריך להפתח גם לבנות שאתה לא מכיר. בציבור התורני לא נראה לי יזרום.. אלא אם כן אנשים ממש ממש מיואשים מהדרך המקובלת.. זו דעתי הצנועה או ילדותי השנייה... עוד תובנה אולי אם כל הבנים מכירים זה את זה היטב וגם כל הבנות מכירות אז זה יכול לעבוד. כי אז יש כבר מצב רוח טבעי. אולי שווה לארגן בין רווקי ישיבות לרווקי מדרשות/ מכללות , איפה שיש קבוצות מגובשות.. ישר כח על  העלאת הרעיון, ככה חוסכים הרבה הרבה זמן וחוסר הבות סובייקטיביות. "אהההה תורני ופתוח בקטע כזה".? "התכוונת שמחה ממש??". וכו' וכו'.. עד כאן תובנות מעורבבות היטב.

ובהחלט ניתן לביצוע באופן הגיוני הלכתית

יכולה לעזור

שאמנם אל כדאי להציץ שם כדרך קבע

אבל כן לזכור שרובנו חיים בכיף ובשלווה ב"ה,

ושטוב לנו.

לדעתי

לא לרווקים וגם לא לזוגות צעירים מאוד

עוד לא עשיתי קורס מגיד עתידות

למה?!

זה בהחלט לא בסדר

בס"ד

 

מניסיון שלי,

החיים באמת, הם באמצע. הם לא בעננים. ולא בתהומות.

זאת אומרת, כל קשר זוגי יציב, מורכב מעליות ומירידות. כל עוד הן עליות וירידות ממוצעות.

אולי קל יותר להבין את זה מהסתכלות על הפן הפיזי: בין בעל לאישה יש תקופות של קרבה ויש תקופות של ריחוק.

כך גם בקשר הנפשי.

כי הרי, בשביל שיהיה 'זוג' צריך שני 'יחידים'. זאת אומרת שאצל כל 'יחיד' מבני ה'זוג'- קיימת נקודה מסוימת של בדידות . שזה רק הוא מול בורא עולם.

בזוגיות בריאה, בעז"ה, נקודת ה'ביחד' רחבה מאוד, ואילו תחושת הבדידות אינה מפחידה. כי יודעים שיש לנו בסיס משותף עם בן הזוג, ושהוא שם איתנו גם כשאנחנו  מרגישים קצת בודדים...

 

לשאלתך הספיציפית- אני לא יודעת לענות. אני לא מכירה אתכם, ולא את הנסיבות.

בהצלחה רבה בדרכך שלך.

 

שבוע מבורך, אור וטוב

 

נא לשים לב לסעיף מספר 5. כך נח יותר לקרוא את התגובות.

 

אשמח להצעות לשיפור השרשור השבועי, במסר אישי.

נשאר: א-פ"ט

 

יישר כוחך ונסי!

לא ברור מה לא לקחו בכל ספר.. 

ולא משרשרים נכון..

מומלץ לקרוא את סעיף5: כדי לקחת פרקים מסבב קיים: לוחצים "תגובה" בהודעה האחרונה באותו הסבב. כדי להתחיל סבב חדש, לוחצים "תגובה" להודעה בתחילת השרשור.
יישר כח חברים! תמשיכו לומר תהילים וללמוד תנ"ך בכלל!

מדובר בסה״כ בשני אנשים נחמדים שבאים לנסות ולהכיר אחד את השניה..

אין מה לחשוש מכך, מעט התרגשות זה נחמד אבל לא לבוא עם ציפיות בשמיים

זה לא יתרום.. לזכור שמדובר בסה״כ בפגישה ראשונה

 

תשבו תדברו קצת תצחקו ותשתפו, מה רע בכך? אפילו נחמד!

 

הרבה הצלחה!

תחשבי על זה ש.... ה' מנהל את העולם. את בסה"כ עושה את ההשתדלות שלך.
זה ממש מרגיע

בהצלחה נשמה!!

וגמלך הרבה הצלחה :-*

ותשתי קמומיל לפני לישון

ננסה!!
תודה

 

הציע למי שמתרגש לפני פגישה -  לפתוח ספר תהלים ולקרוא עשרה מזמורים מאיפה שנפתח.

 

 

אלא על מצב סטנדרטי ששום דבר קריטי לא התגלה מהצד השני, ובכל זאת צד אחד "חטף רגליים קרות" וחותך הכל.

 

אם הבנתי נכון פעם יש גם איזה עניין הלכתי שהמבטל צריך לקבל אישור מחילה או משהו כזה, מזה שבוטל לו, אחרת זה יגרום נזקים בשמיים וקפידות..לא זוכר מה בדיוק, רק זוכר ששמעתי על זה בסיפורים שונים (כאילו - שמי שמבטל חייב לפייס את זה שביטלו לו, ולקבל ממנו איזה כתב מחילה או משהו בסגנון).

מדובר במקרים בהם מבוטלת חתונה, מצד אחד שיוזם את הביטול, ועל כן יש "קנסות" כספיות שהחתן והכלה צריכים לשלם (אולם, צלם, דירה, וכו'..)- ועל זה אמרתי שלדעתי מי שהוא הצד המבטל, צריך לשלם את רוב אם לא את כל התשלומים שנגזרים מכך...

שהיה כאן מישהו שאמר שהכלה ביטלה את החתונה איתו. מי שמחפש צלם שידבר איתו....
מופיע כאן וגם בפייסבוק.

בשורות טובות..

אעזור להקפיץ שם...

על פניו זה נשמע לי תלוי מי לקח את ההתחייבות (מי הזמין? החתן? הכלה? שניהם יחד? אחד מהם בשליחות שניהם?)

מי שהזמין הוא זה שהתחייב, ואותו בתזמורת מכירה, ואותו היא תובעת.

 

ומה שהכלה גרמה כאן להפסד - זה נראה לי גרמא, ואי אפשר לחייב בבית דין על זה, והיא רק חייבת בדיני שמים

יש כמה וכמה תשובות במקרים כאלה שמחייבים פיצויים על הבושה, אבל אני לא זוכר שמדברים על כאלה דברים

כיום, הרוב עושים את ה'תנאים' דקות ספורות לפני החופה,

אז הם יוצאים לא רלוונטים למקרים כאלו.

בלי תנאים.
עושים קניין על ההתחייבות.

ב. ברור לכל שומע שאין הכוונה שהן ציפו שכבר תהיה כימיה בפועל,

    אלא הטענה שלהן היא, שגם אם תמשיכו - אז ממה שהן מרגישות עכשיו בקשר הסיכוי שתיווצר כימיה בהמשך הוא נמוך מאד..

    ולכן, הן לא רואות טעם להמשיך בקשר ובצדק.

 

    ולענ"ד, אכן ב-95% מהפעמים אפשר לזהות את זה כבר בפגישות הראשונות:

    סגנון חיים שונה, הרגשה של חוסר טבעיות אחד עם השניה, חוסר תקשורת, סתם הרגשה לא טובה וכד'

 

 

כמובן שיש בנות (וגם בנים) שיש להם ציפיות לא הגיוניות (דוגמא), אבל לדעתי זה חריג.

מה הולך ?

לא משו מיוחד. רק חייכת אותי ברגע מותש.

היה נראה קצת שחום 

כנראה תימני וחשב על כולן יחד 

 

 לדון לכף זכות 

בכלל טוב
הולך בדרכי האבות הקדושים

"מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי " 

מה הם עשו לפני הרגלים עם התכשיטים?העלו מס מכל ישראל?
כל ערב 18 כוסות קפה בשיחה יומית?
מה הם היו משרשרים בנשואים טריים? אני יוצא עם אשתי פעם בשלוש שבועות(דוד) פעם בשנתיים וחצי(שלמה).??? סרט.

יש בזה יתרון במיוחד כשהמספר זוגי 

 

כל אחת תחפור לחברתה 

ובא לציון גואל 

שבא איזה מישהו עם פיסקה של הרב על שלמה המלך
שבזכות העושר הנשמתי שלו הוא יכל לשאת אלף נשים
אז האיש טען שגם הוא יכול...
אז כמובן הרב זרק אותו מכל המדרגות

"עצה טובה קמ"ל - ארבע אין, טפי לא" (יבמות מד.).

עד 120  

או שהוא נסיך כמו בסינדרלה

ראה הרבה פרסומות לקראת לימוד מסכת יבמות, שם מוזכר אדם שיש לו שתי נשים. יישר כח לקופירייטרים

לפחות לא עד שיגיע לכתובות 

אדם עם שני נשים זה ממש בקטנה 

אומנם לא בהקשר של יבמות ספציפי אלא של מסכת אחרת - אבל זה נושא סבוך בצורה שלא תיאמן  ואדם יכול לסובב את הראש רק מהניסיון להבין את התרשימים האלו...

 

אולי פעם כשאגיע ליבמות אעבוד גם על תרשימים שרלוונטיים לשם (אני בטוח שיש כבר כאלו קיימים, אבל תמיד כיף לעשות בעצמך..)

תנסו להכיר משפחה תימנית שורשית לעומק

תראו כמה קשרי משפחה מכיוונים שונים יש לכל אחד שם 

 

הם לא מכינים עץ משפחה אלא חורשת משפחה. בכל מקום ובכל חור יש לו דודים ובני דודים

איך אתה מצייר את הסיטואצהי הבאה: אדם נשא 2 נשים ילדים משניהן גרושים לאחת מתחתנת עם מישהו אחר יש לה ילדים ממנו . יש לך פה את הילדים שלו מאחת, את הילדים שלו מהשניה, את הילדים שלה מהשני את הילדים שלו מהראשונה

 

 

WWWWWWWWW
VVVVVVVVVVVVV

מכיר מקרוב (לסבא שלי היה סולם וגם 2 נשים והמון ילדים )

מרים ספז 052-7204558,

עומר שפס 050-3303617, 

בת-אל גרינשפן

 

שרית שרון 0556692200

בת אל גרינשפן - 025386218

רחל ליבמן - 0528109881

 

בהצלחה!

נעמי אידלס - 0523121004

אם אתה רוצה לחתוך עדיף בעייני לגשת לעניין, בלי "איך עבר עלייך" וכו'.

אבל (!) לא להילחץ לסיים את השיחה שניה אחרי זה!

נעים יותר לשמוע כמה משפטי הסבר/הצלחה בהמשך/"בכל מקרה היה לי נחמד"/שמחתי שנפגשנו/מה שעולה לך...

 

אני לא אוהבת שמה שנשמע בשיחה, הסב טקסט, זה רק- בוא נסיים עם הקטע הזה כמה שיותר מהר! (שומעים את זה לגמרי...) שאחרי דייט של כמה שעות, פתאום אין את השניה אפילו לסיים את העניין בנחמדות.

 

טוב ששאלת.

הייתי שמחה להגיד את זה^^ לכמה..

יתאים משהו אחר. זה לא שאלה שניתן לענות עליה בצורה גורפת.
לענ"ד, להיות קשוב.

מצד אחד לא למשוך יותר מדי, מצד שני לא לשאול דברים שעלולים להעביר מסר אחר ממה שאתה מכוון אליו.
מבחינת סיום השיחה- לא מצליחה לחשוב על מילים שניתן להוסיף מעבר לאיחולי הצלחה. למה התכוונת?
 

 

 

 

לסיים ב "אז שיהיה לך בהצלחה.. ביי" זה לא שקדמה לזה שיחה ארוכה..
לדוגמא,
-היי, מה נשמע?
~בסדר, מה שלומך?
-בסדר.. ( שתיקה) אז חשבתי על זה הרבה (גם אם מהרגע הראשון ידעתי שזה לא קשור), את בחורה טובה ממש (מזכיר כמה פרט או שניים שהתרשמתי מהם בפגישה), אבל אני מרגיש שזה לא זה.
~בסדר גמור..
-טוב.. אז הרבה הצלחה בהמשך. .

אישית, אני מעדיף שיחה רגילה ונינוחה ולהיפרד כידידים אבל אני לא רוצה להשלות או לתת הרגשה לא נעימה לצד השני..

למרות שיש משהו מעצבן כשאומרים לי שאני בחורה טובה וכל זה.. אני יודעת שאני בחורה טובה אני לא צריכה את האישור שלך.. תגיד שזה לא מתאים לך וזה מצוין, יש לי מספיק אנשים סביבי שיחמיאו לי...

אבל זה קטע שלי...

את בחורה טובה. מאד התרשמתי מדרך הניהול, ומהאדמומיות המאפיינת את ניקך.

אבל זה פשוט לא ילך.

בהצלחה!

(את יודעת במה! )

ו-אמן!!!, את יודעת עלמה

אם אחרי כמה וכמה שהיו אומרים לך "לא מתאים לי" וזהו..

 

גם היית ממשיכה לחשוב כך - כי יש מסביב מספיק "מחמיאים"..  או שאולי דווקא הדיבור המתחשב הזה, גורם לחשוב שאין בעיה בלעדיו..

להפרד כידידים?זה לא שאתם מתכוונים לשמור על קשר מעבר לשיחה הזו.

חוץ מזה שיחה נינוחה זה תלוי בשדר שלך ובאיך שאתה תופס את השיחה הזו.

ברגע ששניכם מגיעים ממקום שיודע שאנחנו נפגשים בשביל לברר אם הקשר מתאים לשניכם, ואתם יודעים שיכול להיות שהקשר לא יתאים (מספיק שלא יתאים לאחד מכם) אז נפרדים ואין סיבה שיהיו כל מיני מטענים חורגים (במיוחד כשאתה מדבר פה על דייט ראשון).

 

נכון, שיחה כזו לא נעימה לאף אחד מהצדדים, ומעידה על כך ששוב יוצאים לחיפוש. 
אבל זה לא אומר שזה סוף העולם, שצריך להשבר מזה.
זה רק עוד מדרגה בדרך.

 

 

תודה

אז כנראה שלא התפתח ביניכם איזה רגש אפילו קטנטן.

 

אז אם מחליטים להיפרד לפני שמתפתח קשר רגשי,

אין שום סיבה לא להיפרד בצורה טכנית וזה אפילו עדיף.

 

דרך אגב, פעם שאלתי בחורה "מה שלומך?" כשבאתי להיפרד,

ואז היא התחילה לספר לי במשך רבע שעה את כל מה שקרה לה באותו היום..

ואז זה היה מאד מאד לא נעים לחתוך.

לאחר מכן אמרו לי, שכשבאים לחתוך לא שואלים "מה שלומך?"

מאחלים בנימוס "בוקר/צהריים/ערב טוב!", ועוברים ישר לעניינים.

ובוודאי שאסור לחלוטין לשאול שאלות כגון "איך עבר עלייך היום?" וכד',

כי אלו שאלות שמעבירות מסר כמעט ישיר שממשיכים!

 

לבנות, זה פחות נורא שהן תשאלנה את הבחור "מה שלומך?",

כי בחורים נוטים פחות לנתח כל שאלה שהבת שואלת,

אז בד"כ הם יענו לשאלה בצורה יחסית טכנית.

 

אם מדובר על קשר שהתפתחו בו הרבה רגשות, אז מה שכתבתי כלל לא רלוונטי.

הייתי שמחה באופציה הראשונה שכתבת- "מה נשמע?" וישר למטרה- להיות תכליתי.

וכן, רצוי שהסיום יהיה מיד אחרי החלק שאתה אומר שאתה חושב שזה לא מתאים, אין צורך במשהו נוסף מעבר לאיחולי הצלחה.

(אם אתה רוצה הסבר למה הייתי מעדיפה בדרך זו ולא אחרת, בשמחה אסביר לך, פשוט עניתי ענייני כי הבנתי שזו שאלתך.)

 

בהצלחה רבה!

**חשוב לזכור שמדובר בדיני נפשות. אז הכי חשוב שמה שיוביל את העניין הוא רגישות ועדינות.

 לשאול מה נשמע זה סבבה

אבל מעבר לכך,שאלות כמו "איך עבר היום?"

איזה ביסלי אכלת היום בצהריים? לכמה שלוליות נפלת?

עלולות לגרום לפירוט יתר ולאשליות שאתה מעוניין להמשיך

 

 

יש כאלה שיתאים להם ישירות ויש כאלה שלא.

 

אם הם נפגשו מעט מאד פעמים, הם לא מכירים אחד את השני מספיק בשביל לדעת איך השני יקבל את הפרידה.

ואז אופן החיתוך צריך להיות לפי איך שזה מתאים לרוב הבנות/הבנים, כי אין אפשרות לעשות התאמה ספציפית.

 

ותכל'ס, גם נראה לי שאפילו בקשרים ארוכים הרבה פעמים אי-אפשר לדעת איך הצד השני יקבל את הפרידה,

כי בד"כ לא שואלים את הצד השני במהלך הדייטים, איך הוא מעדיף שיפרדו ממנו.

ב"ה

 

לפעמים באמת מתחילה להתפתח שיחה וזה קצת מטעה... 

המידות וכו'- את צריכה לחשוב עם עצמך מה נכון לך, והאם זה רושם ראשוני מוטעה, או שאכן הוא כך.

 

לגבי הלהחמיא- אני לא הייתי מעוניינת שבחור יחמיא לי אחרי היכרות של 3 דייטים...

 

גם בקשרים הרציניים שהיו לי,

 

לא זכור לי שהבחור החמיא בשלב כזה,

 

ולא חושבת שזה שייך...

 

אישית, הייתי שואלת את עצמי אם באלי ללכת לעוד דייט, אם זה מעיק עליי או לא.

 

אם לא- אז ישמצב שכן כדאי לתת עוד צ'אנס.

 

אם לא- לא הייתי ממשיכה, ולא מפחדת לפספס את הזיווג עלזה...

צריך לדעת גם לרדת בדרישות

זה ממש לא דברים שאמורים להפריע, עם קצת עבודה

לא שפתאום תאהבי את זה שזה ככה, אבל זה מסוג הדברים שעם קצת עבודה לא מפריעים

לדעתי ממש לא לוותר רק בגלל זה, לא נורא אם את תיזמי יותר ולא תשחנשו כל היום וכו'

זה לא משפיע על האהבה

וזה גם לא דברים מהותיים, זה דברים יותר טכנים כאלה, מה שחשוב זה המידות, הכימיה,וכו'

וגם אם יש רצון ומידות טובות (שזה העיקר) אפשר (לא מיד בהתחלה) גם לבקש ממנו מדי פעם

ללמוד ביחד משהו או משהו כזה למרות שהוא לא כזה

ככה זה בזוגיות- באים אחד לקראת השני והכל מסתדר

ולא תוכלי למצוא אביר על סוס לבן

מה שכן- מבחינת המשיכה והרמה הדתית זה משהו אחר

המשיכה יכולה עוד לבוא, נפגשתם רק 3 פעמים בסה"כ

(ותעשי את השיקולים שלך עד כמה ובאיזה רמה המשיכה הכרחית) 

ורמה דתית- לפי מה שאני מבינה אתם שונים לא ברמה דתית אלא בסגנון הדתי

וזה ממש לא אותו דבר

שמעי הייתי בקשרים בעבר ואני יודעת איך הרגשתי והתלהבתי ופה זה לא ממש קרוב לאותה הרגשה..

למרות שבפגישות לא רציתי לברוח, השיחות זרמו..

אני מפחדת גם מצד שני להתפשר מדי על מה שלא צריך

מבחינת רמה דתית הוא גבוה כמו שרציתי כיבכול, הקטע שהסגנון לימוד שלו שונה ממה אני גילה ומה שציפיתי

אני נודעת שאני נשמעת איזה בררנית אבל זה ממש מכניס אותי לתסבוכים

שאת לא צריכה לחשוב על הסגנון השונה מבחינת לימוד ביחד וכו', אלא לחשוב אם זה 

מפריע לקשר ולאוירה וכו'. אולי זה משפיע על האופי שלו?

מבחינת משיכה, למה את מתכוונת משיכה? לדעתי מבחינה נפשית צריך חיבה מועטה ולראות שאתם מתאימים ויש פוטנציאל

לאהבה ואז האהבה תבוא ע"י נתינה וכו'

ומבחינה פיזית צריך שלא תהיה דחיה ולהיות שלמים עם המראה החיצוני

ואף אחד כאן לא יכול באמת לדעת אם יהיה לכם טוב להמשיך כי אנחנו לא מכירים אתכם ולא יודעים הכל

וזה צריך להיות לפי ההרגשה שלכם וההתאמה ולא לפי נתונים "חיצוניים" כמו סגנון לימוד וכו'

אבל לדעתי את צריכה לחשוב יותר על התאמה, ופחות על התלהבות וכו'

זה שאין עכשיו התלהבות לא אומר שלא תהיה וזה שהיתה

התלהבות עם אחרים זה אולי התלהבות "מזוייפת", סתם כי יש כאלה שיותר "מלהיבים"..

 

הסתייגות קטנה- אם זה מפריע למרות שזה לא אמור להפריע אז יש מה לשקול כי אין מה לעשות-צריך להיות שלמים עם זה ולקבל את זה באמת

זאת דעתי- קחי מה שמתאים לך (אני פוחדת קצת מהאחריות שלקחתי בתשובה כזאת..)

בהצלחה!

לגבי זה שהוא חסידי יותר- דברו על זה. תגידי לו שאת אוהבת להעמיק ולהתפלפל ..יכול להיות שגם. לו זה יהיה טוב, שהוא צריך צד כזה. תדברו על זה. אם זה מהדברים שלו זה הדרך שלו, וזה מפריע לך, אז זה לא..
אבל צריך לברר את זה. זה לא אומר ששזה לא זה אם הוא יותר עובד את ה' עם רגש בניגוד אלייך.
זה שהוא לא מחמיא- זה מצויין. אין מה להראות רגשות חיבה לפני שמחליטים להתקדם עם הקשר. זה בסדר גמור.. אם אחרי שהקשר יהיה יותר רציני ותחליטו להתקדם ותרגישי שהוא לא ממחמיא-זה כבר סיפור אחר.
את מתכוונת משיכה פיזית?
זה גם לא כזה נורא.. אתם עוד לא באמת מכירים. זה רק 3 פגישות.. ברוגע.
ומידות טובות זה מאוד חשוב.
ואל תפחדי לאבד את הזיווג שלך.. יכול להיות שהוא מתקרב למה ת רוצה, אבל זה לא זה.. ויכול להיות גם שכן.
תבררי את הדברי ותזכרי שנפגשתם רק 3 פעמים..
מוזמנת לדבר ולהתייעץ..

אני מהפלאפון.. יוצא קצת טעויות.
*יכול להיות שגם לו זה יהיה
*אם מהדברים שלו, זוהי הדרך שלו
* יכול להיות שהוא מתקרב למה שאת רוצה
*תבררי את הדברים

את בכלל בכלל בכלל אפילו לא התחלת להכיר אותו!

מהיכן לך כל הדקויות הקטנות שאת מספרת עליהן???

 

אם זה מהבירורים - אז למה יצאת איתו מלכתחילה?

אם זה מתחקורים - אז זאת הסיבה שאת נתקעת על השטויות האלה..

אם זה לא מזה ולא מזה - אז זה בכלל לא אמור לעניין אותך הדקויות האלה, את רק צריכה לבדוק אם טוב לך איתו או לא.

 

וגם הציפיות שלך מבחור שבקושי מכיר אותך - חסרות כל פרופורציה והגיון!

משיכה ומחמאות כבר בפגישה שלישית??

אם לא עשיתם בשלב הבירורים,

אז לדעתי, אם יש לך כבר הרגשה שהולך לכם טוב ביחד - אז עדיף שלא לעשות בכלל!

              הסבירות ששניכם נשאים של אותה מחלה היא מאד נמוכה, כך שבמצב כזה עדיף לסמוך על הקב"ה (גם מבחינה הלכתית).

              אם אין לך עדיין שום הרגשה בקשר לבחור אבל נראה לך שאתם עומדים להמשיך - אז לבדוק כמה שיותר מוקדם!

 

כמובן שיש כאן כאלה שיחלקו עלי ויגידו שצריך בכ"מ ובכל מצב לעשות כמה שיותר בדיקות,

אבל אפילו דור-ישרים אומרים שאם כבר יש ביניכם קשר רציני, אז עדיף שלא לעשות את הבדיקה.