התלבטות חותכת את חיי..אייכה?!
הגעתי למצב של ייאוש על עצם היותי אתיופית, אחרי אינספור אנשים שלא רצו אותי מראש בגלל העדה, הפסקתי עם החיפוש.
הגעתי למקום שאני לא מאמינה באהבה
ובגלל שח'ברה דוסים לא מתעניינים בי, התחלתי לחפש אחרים שיאהבו אותי בדיוק כמו שאני.
לא באמת חיפשתי אבל ראיתי.
הבעיה היא כזו- האם לוותר ולהתחתן עם בחור שהוא פחות דוס ממה שציפיתי ואולי קצת להיות עם רגשות אשם כל החיים או לא להתחתן בכלל?
לעניות דעתי...גאולה

בס"ד

 

שלום לכולם,

 

כדאי שתתפללי לקב"ה שיזמן לך את אישך המתאים.

כמובן שתבקשי ממנו אלו מידות, אולם הקב"ה הוא

שקובע בסופו של דבר.

 

                                           בתודה ובברכה

נשמע שאת הולכת עם סטיגמות לא פחות מאחרים..אייכה!
את אמורה לחפש את האדם שמתאים לך אישית(!)מכל הבחינות גם העדתיות וגם הדוסיות גם החיצוניות וכו' וכו'
אולי הכיוון שהלכת עליו עד עכשיו פשוט לא מתאים לך?
דוסיות זה הדבר האחרון שאמורים להתפשר עליו לפניו יש רשימת דברים אחרים...

בהצלחה יקרה!
את תמצאי יש אלפים שחיפשו שנים ובסוף מצאואדר ב
יכול להיות גם שאת צריכה לשנות כיוון בחיפוש או במה שאת משדרת
בת כמה את?
שלום יהודייה יקרה!יהל
עבר עריכה על ידי יהל בתאריך ט' בחשון תשע"ה 22:41

את שואלת שאלה כואבת מאוד.
באמת נצבט לי הלב כשקראתי את שאלתך.
לצערנו יש עוד דברים שצריכים תיקון, וזה אחד מהם.
המראה החיצוני הוא אחד הפרמטריים המרכזיים כיום לרב הבחורים.
 לצערנו יש בחורים שזו נקודה שתפריע להם, אבל מה שמעודד בדבר הזה הוא שאת מתחתנת עם אחד. ולכן הם חוסכים לך מראש את הכאב ראש והסינון נעשה עוד לפני שאת פוגשת אותם.
שם המשחק הוא סבלנות והרבה תפילה לריבונו של עולם. ההצעה שרלוונטית תגיע, השאלה היא מתי.
הייתי שוקלת במקומך ללכת לשדכנית שקיים אצלה מאגר של סוג הבחורים שאת מחפשת וכך היא תפנה אלייך רק הצעות שהבחור כבר נשאל אם הוא מעוניין. כך ההצעה מגיעה אלייך אחרי כל התהליך של שאילת הבחור.
אני מכירה שמות של כמה שדכניות, את בשמחה מוזמנת לאישי. ובנוסף אוסיף אותך לתפילותיי מצד ההשתדלות שלי.
מאחלת לך המון שמחה והצלחה במציאת זיווגך. ובע"ה עוד נשמע ממך בשורות טובות בעיתם

אשריייך..רק אחדאחרונה

אשמח לקבל טלפונים של שדכניות !!תודה

לדעתי, תבטחי ב-ה', והוא יזמין לך בחור אפילו יותרחסדי הים
דוס ממה שצפית.

[דרך אגב, אני מכיר כמה בחורים אתיופים שממש דוסים שעוד לא התחתנו. כולם צדיקים ומתמידים בתורה. אחד מהם מתמיד בתורה ברמות על. אני לא מכיר אותך אישית, אבל אולי אחד מהם יכול להתאים לך, או אולי אני ידע על בחור דוס מעדה אחרת שיתאים לך.]
כואב לי שכך את מרגישה, אנסה להגדיר את המציאותה' אחד!

בסופו של יום - ברור שלכל אדם יש מנגנון סינון טבעי משלו. אבל השאלה היא מה זה אומר "בגלל העדה"? צריך לדעת, שעדה זה גם מנטליות וסגנון מסוים שיכול להיות שלא לכולם הוא מתאים. אני רק מעלה את זה למודעות מבלי להכנס לעוד כמה פרמטרים שיכולים להוות סיבה שאינך יודעת עליהם. אבל - לא נראה לי שצריך להשים במרכז את העניין הזה של האתיופית, את צריכה להיות שלימה במה שאת  -לדעת שאת עושה את המקסימום שאת יכולה מצד ההשתדלות ולבטוח בקב"ה שישלח לך את המיועד, רק כדי להרגיע אותך - אני מכיר חבר שממש רוצה לתת עדיפות לאתיופיות בגלל חשיבות העניין לעליית הנישואים מחוץ לעדה. ואני מכיר מישהי אשכנזייה שגם היה לה חשוב וראתה דווקא בעדה האתיופית דברים מדהימים שגרמו לה לחפש דווקא בחור אתיופי שגם אכן נפגשה איתו ועוד חבר אתיופי שהתחתן עם "פרנג'ית". נכון, המציאות עדיין לא שלימה ויש עוד מה להתקדם, אבל יש גם מקומות ורודים ויפים - ואני בטוח שעוד תגיעי לשלימות המתבקשת ואין לך מה להתפשר על דבר - מתוך הנחה שאינך מבוגרת כל כך...

 

יש אנשים שלכאורה באו מהמקום שכביכול נראה לנו כלפי חוץ כמושלם אבל מתעכבים בשידוכים סך זמן(לדוג' לפני כמה זמן העלו כאן על מישהי שמרוב שהיא יפה זה מפריע לה בשידוכים.. כל אחד והבעיה שלו) אין לנו לייחס את זה לנקודה זו או אחרת(אלא אם אנו יודעים שיש משהו בנו שצריך לשפר) אלא לחשוב מה אנו יכולים לעשות יותר טוב מצד מה שתלוי בנו, להשען על הקב"ה שיסייע בידינו מתוך ההבנה שאנו עושים השתדלות ולשאוף גבוה עד כמה שאפשר...

 

בהצלחה רבה!

שתי האפשרויות -ד.

שטויות..

 

זה לא קשור ל"אמונה באהבה".. צריך למצוא מישהו מתאים.

 

ואפשר למצוא גם ברמה דתית כמו שאת רוצה.

 

יש גם בחורות לא מאתיופיה, שמרגישות את אותה בעיה, ובעז"ה מוצאות בסוף.

 

[חוץ מזה - אני ראיתי "דוסים" לגמרי גם מהעדה האתיופית, בדיוק כמוך.. צדיקים ועדינים]

 

 

 

אחותי היקרה!מחכה לשקט

הקב"ה מסייע לך לברור טוב טוב את אותו יהלום שאיתו

תזכי להתחתן בסוף!

כל הקשיים והבחורים ש"מסננים" אותך עכשיו בגלל הסיבה הזאת זה רק

בשביל שבסופו של דבר שתמצאי את אשר נועד לך

הוא יהיה מושלם בשבילך ברמות שלא תביני!

 

 

 

 

 

 

יומקסימלאושרוחניותרמרחף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בהצלחה רבה!

המחכה ומצפה לביאת גואל צדק בכליון עיינים

כפיר גולן

אין ייאוש בעולםפרח-בר
הכל מדויק - אם ראית אז תנסי , למה לא?
מד' אישה לאיש! אל תתיאשימינימאוס2

יש הרבה אנשים שלא מוצאים בקלות את זווגם

כל אחד יש את ה"סיבה" שתוקעת אותו:

על אחת אומרים שהיא מידי עדינה, אחד נקרא מידי נמוך, בחרוה אחת כל כך גבוהה שהבנים נרתעים

הרביעי חוזר בתשובה החמישית הוריה גרושים

כל הדברים האלו שכתבתי אין בהם שום אמת!!! הכול תירוצים ולא סיבות אמיתיות

ומתי שמגיע הזמן למרות הכול האדם מוצא את שלו

כל אחד יש לו את הזווג שלו שנקבע עוד לפני שהוא נולד,

והזמן שהוא אמור להתחתן שאנחנו לא יודעים מתי הוא כי אנחנו לא נביאים

כמעט כל האנשים , גם אלו עם היותר בעיות והפחות מתחתנים בסוף כשמגיע זמנם

(אם הם עושים השתדלות מתאימה ולא תוקעים את עצמם בכוח)

אם עוד לא מצאת את הזווג שלך אות הוא שעדיין לא הגיע הזמן לכך!!

להתפשר על רמה דתית זה לא רעיון טוב כל כך  בגלל שאחר כך את צריכה להסתדר איתו

אם הפערים הם קלים - אולי מלכתחילה זה רעיון טוב בלי קשר לשאלת האתיופית כן או לא 

אם הפערים הם רציניים זה לא נראה הגיוני כי אתם אמורים גם להתאים אחד לשני

 

 

 

 

ברוך ה' שיש לך בעדה את מה שמציל אותך מגיזענים!וחס-סבבות!

וחסרי אהבה!!!

 

כל התגובות פה נכונותפרח-שלג

ואוסיף עוד משהו

שראיתי הרבה זוגות מעורבים, שבתחילה זה היה לי משונה ולאט לאט ראיתי יותר, עד שהיום זה כמעט ולא בולט לי,

אט אט העולם משתנה ואנשים מכירים את השונה,

ולמה לא בחורים אתיופים? יש הרבה דוסים, והם כאלה חמודים.

בעזרת ה' יגיע לך..שירה9521
ביינישים אתיופים זה הדבר. אני מאוהבת בהם!! איזה כיף לך שאת אתיופית.. באמת. הם מדהימים. אני מאוהבת בעדה הזאת..
ואני מכירה מלא זוגות מעורבים ..חברה טובה שלי אשכנזייה שיוצאת עם אתיופי..
יהיה בסדר
תפני לשדכנים הנכוניםדעה
השאלה היא מה את מחפשת? חסר אתיופים דתיים?
וכן עדתיות זה עניין חשוב גם ככה נישואים זה לא קל למה ללכת להתחתן עם מישהו שהתרבות שלו מאוד שונה,
יש לי משהו לומר לךאריק מהדרום
אבל לא אכתוב לך כאן על גבי הפורום כשאת במשבר.
אם תרצי פני אלי באישי אחרי שתתעודדי.
מגיעה לך אהבה. מגיע לך כבוד.שלהבת
תחפשי את זה שייתן לך אותם.
מתוך כבוד ואהבה ייתכן שגם יהיה יותר "דוס".
תכלס, הדת היא לא מה שחשוב בנישואים. חשוב לכבד את הדעות, המחשבות והרצונות של האחר. תזכרי את זה
זהד.

לא מדוייק.

 

ה"דת" זה מאד חשוב בנישואין.  זה כל הצורה של הבית.

 

בלי סתירה לחשיבות של מה שהזכרת, שגם זה אמור להיות חלק מהמידות של ה"דת"..

זהשלהבת
מדוייק מאוד.
אם הוא לא יודע לכבד, המצוות שלו לא שוות כלום.
יותר מזה, יש כאלה שמשתמשים בדת כדי לשלוט על האשה ולהגיד לה מה היא צריכה לעשות ואם בכלל הם מרשים לה לצאת מהבית.
אז זה לא אנשים שבאמת עובדים את ד'מינימאוס2


ויש אנשיםפרח-שלג

 שגם הם אתאיסטים גמורים ושתלטנים ורודנים בלי דת בכלל, ששולטים על האשה ואומרים לה מה לעשות ואם בכלל לצאת מהבית.

סו וואט?

 

 ויש נשים ששולטות על הבעל ורומסות אותו וקובעות לו מה לעבוד ומה לעשות ואיך להתנהג ומה לומר.

                                                                                                                               סו וואט?

מה קשור לדת?

לפחות אין להם תירוץ.שלהבת
אפשר לזהות את האלימות.
אך אשה שבעלה לא מרשה לה ומשתמש בתירוץ של דת, מה תגיד לו? איך תתגונן?
בקיצור, לפותחת הפוסט, שימי לב, דת זה לא כל החים. כבוד ואהבה זה האישיו.
נולדנו בשביל דת לא בשביל אהבהמינימאוס2

מישהי דתיה שהדת זה כל חייה תאתגר את עצמה מאוד עם בעל שפחות דתי ממנה 

בפשטות,שהוא טועהשואף לאור

אם הוא מגיע למסקנה כזו שמותר לו להשתמש באלימות מכיוון שהוא כועס הוא משקר לעצמו או טועה בצורה פאתלית.

אם הוא לא רוצה להקשיב,אז הסיטואציה הזו לא שונה מכל סיטואציה אחרת של הונאת לגיטמציה שלא באמת קיימת במקור.וזה לא קשור ל"דת"

 

מעבר לזה,קשה להבין מה בדיוק את מייחסת ליהדות וכיצד את שמה אותה במדרגה נמוכה יותר כאשר היא היא משמעות החיים ומקורם (אני נמנע מלהשתמש במושג "דת" לבדה כמו בצורת ביטוי של "הדת", מכיוון שאליבא דאמת המושג הזה לא מייצג בצורה מדויקת ומלאה את היהדות ואת ההקשר ללאום המיוחד לה,ומכיוון שהיא בעלת קונטציה ל"דתות אחרות" ביניהן שופכות דמים וע"ז ולענ"ד אי אפשר להמנע מההקשר הפסיכולוגי הזה לגמרי כאשר משתמשים באותו מושג)

מה זה "מה תגיד לו"?..ד.

תשאל רב אם מה שהוא אומר בשם ה"דת" זה נכון...

 

ואם הוא יאמר לה לאכול לא כשר בשם ה"דת", היא לא תשאל?

 

ואם לא דתי לא ירשה לה בשם ה"מעמד" מה תעשה, איך תתגונן?...  

 

התירוץ לא משנה. העיקרון אותו עיקרון.

 

הרי יכולת לומר גם הפוך: ה"דתי" משתמש בכך כדי להסביר למה הוא מחויב לכבדה יותר מגופו, אפילו שקצת עצבנה אותו...  כי זו ההלכה.  ומי שלא - לא..  אין לדבר סוף.

 

בקיצור: התורה (לא סובל את הביטוי "דת".. האמת) זה מקיף את כל החיים, כולל התחום הזה. "כבוד ואהבה" - זה חלק מהענין - "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו", ובלי הדרכתה וסיוגיה של תורה, גם הם יכולים להתפספס.

 

 

כנראה, שפגשת דוגמאות אחרות - זה מאד מצער באמת. אבל חבל להסיק מזה כוללנית. "דוגמאות" לצערנו, יש בכל הכיוונים.

ואהבת לרעך כמוך, תזכרי, זה חלק מה"דת".ותן טל

ככה ש"לכבד" - זה חלק בלתי נפרד מהדת. זה לא אומר שמי שיש לו רק את זה אבל שאר תחומי הדת שלו חלשים יותר או לא קיימים בכלל - עדיף להעדיף אותו...

 

צריך לחפש אדם שמשתדל בהכל, לעניות דעתי.

 

ולפותחת השרשור - אין לי מה להגיד מלבד תפילה זכה ומעומק הלב לה', שימהר את גאולתך ויראה לך את חתנך...

ואהבת לרעך כמוך יכול להיות רק לאדם שנעים לךהלוי מא

להיות בחברתו ולכן אם קיים ביניש נחמד שפשוט לא נעים לו עם כלה ממוצא כזה או אחר אין לו פגם ב"ואהבת"

שלו אם מחר יבקשו ממנו תרומה או שלא יעלה אותה טרמפ זה משהו אחר אבל להינשא חייבים למישהו שבא

לך בטוב ולא חלילה משהו אחר 

בכלל לא התייחסתי למה שאתה אומר. תסתכל בתגובהותן טל

שלפני, ותבין על מה אני מדבר.

 

היא אמרה לפותחת השרשור ש"דת זה לא הכל ויותר חשוב:"לכבד את הדעות, המחשבות והרצונות של האחר  - ורק על זה אמרתי, שזה כבר כלול בתוך הגדרת הדת, כי זה מצוות ואהבת לרעך כמוך (והמצווה הזאת היא תקפה לגבי כל אדם, בין אם אתה נשוי לו ובין אם לא. גם אם אתה מסתדר איתו וגם אם לא - את כולם צריכים לכבד ולאהוב בתור יהודים).

 

וזה בכלל לא קשור למה שענית, במחילה...

 

 

לא חלקתי אלא הוספתי על ואהבת במישור הזוגיהלוי מא

יישר כח על דברייך

 

במישור הזוגי כדאי שיהיה מישהו שאתה מאוד אוהב מכבד ומעריך ובא לך בטוב בכדי שזה יצליח ולא יהיה בדיעבד

אם הוא לא מכבד אז הוא לא מקיים מצוות בצורה שלמהשואף לאור

זה פשוט.

מאידך איך אפשר לומר שהצורה שהבית נראה מבחינה מהותית וערכית זה לא מה שחשוב ? אם משמעות החיים שלנו נובעת מן התורה,אז איך בית יראה בלעדיה ?

אבל לא על זה דובר..ד.

דובר על כך שה"דת" כלשונך, היא דבר חשוב מאד. התורה והמצוות זה הבסיס.

 

[אני לא יודע אם אפשר להגיד "אם הוא לא יודע לכבד המצוות שלו לא שוות כלום".. את זה נשאיר לקב"ה]

 

אם הוא "מפרש" את המצוות כרצונו, ובוחר אלו מהן מוצאות חן בעיניו - אז הבעיה אינה בעיקריות של ה"דת", אלא בו...

 

ועוד יותר - אם ממציא בשם ה"דת" דברים כמו שכתבת כאן.

 

אז זה לא שהיא לא דבר חשוב בנישואין. היא חשובה מאד. אבל יש עוד דברים חשובים - וגם הם בעצם כלולים בדרכה של תורה. "משתלטים" יכולים להיות מכל מיני גוונים, לא דווקא בשם ה"דת"..  כמובן אם "משתמשים בה" לדברים בזויים, אז זו לא היא, אלא ניצול מסולף שלה.  זה עדיין לא סותר שדרכה האמיתית ולא ה"מומצאת", היא חשובה מאד לבית בישראל.

אל תתיאשי - משה נשא לכושית --בן-גרא

במדבר פרק יב

א וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  {ס}

 

ד וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.  ו וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  ז לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  ח פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  ט וַיִּחַר-אַף יְהוָה בָּם, וַיֵּלַךְ.  י וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  יב אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.  יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ.

לפותחת השרשור ולמגיבים:נועה נועה

קודם כל אליך. לא, אני לא הולכת להפריח זיקוקים באוויר ולשאול על מה את מתלוננת. ברור לי, כמביטה מהצד, שלאתיופית דוסית קשה למצוא, נקודה. כי למרבה הצער - בקצוות ה"חזקים" של הציבור הדתי הלאומי יש הרבה בורות, בעיקר, בנוגע לסוגיית היהדות, הגיור וכו'. חוץ מזה - כמו בכל חברה - יש גם אנשים עם דעות קדומות, ואנשים שלא מאמינים שאדם יכול להיות שונה במנטליות מהחברה שהגיע ממנה. אז יפה שכל אחד פה אומר "אני מכיר זוג כזה" אבל זה רק היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל - אני מכירה הרבה זוגות פרנג'ים והרבה זוגות אתיופיים ו, מה לעשות, רק שלושה-ארבעה זוגות מעורבים, וגם זה כי הדרכתי בסניף עולים והרבה מהחברות שלי גם אז יש מפגש ישיר יותר. ואני לא יודעת מה ההגדרה שלך ל"דוסים", אבל לדעתי עדיין רוב מוחלט של זוגות מעורבים מגיע מהכרות אישית ולא משידוך, ואולי מבחינתך לעבוד במסגרת מעורבת (הדרכה בבני עקיבא, התנדבות במרכזי קליטה וכו') כבר פוגמת ברמת הדוסיות שאת מחפשת בבחור.

אז כן, זה נכון, זה מצער וזה הכי קשה בעולם, ואני לגמרי איתך. אבל בעיני - אסור, אסור, אסור!! שזה יגרום לך להתחתן ממקום של ויתור. אם תפגשי בחור פחות דוס וההתאמה מבחינתכם תהיה נהדרת מכל הבחינות האחרות וזה לא ירגיש לך כמו התפשרות אז הייתי מדברת אחרת. אבל לוותר מראש רק בגלל הקושי הזה? הרי יש הרבה אנשים עם חסרונות בולטים שמקשים עליהם להתחתן. לפחות אצלך הקושי הוא חיצוני לך, ומעיד לרעה הרבה יותר על האנשים שפוסלים עליך מאשר עליך. לאמא שלי יש משפט קבוע - כל פעם שהיא היתה שואלת אותי אם יש לי בחורה בשביל בחור שהוא ככה וככה וככה, והייתי עונה לה שלי קשה לחשוב על מישהי שתתאים לדבר הזה, היא היתה עונה לי - הוא צריך רק מישהי אחת. וזה משפט שמאוד הולך איתי (במיוחד שבחורים שאמרתי עליהם את זה גם התחתנו אחר כך). 

 

------

 

ולאלו שאמרו - יש אתיופים דוסים והם כאלה חמודים!!!!11 אתם משקפים את הבעיה לא פחות מאנשים שמסרבים להפגש עם אתיופי. בסניף קראנו לזה "גזענות חיובית", כי אתה לא אומר משהו שלילי, אבל מכליל את כל העדה כאילו הוא גוף אחד. כל האתיופים חמודים? לא. האתיופים הם חברה נורמלית לא פחות מהאשכנזים והצ'רקסים, ולכן כמו בכל חברה נורמלית יש חמודים ויש פחות. זה כן נכון שבעדה יש יותר חינוך לצניעות ולכבוד, אבל זה לא אומר שכל מי שמתנהל ככה הוא בהכרח "חמוד".

ואם אמרתי שפגשתי מרוקאים חמודיםפרח-שלג

או אשכנזים נחמדים אז אני גזענית חיובית?

מה קשור?

האמירה הזאת הייתה נטו על זה שראינו לא מעט בחורים אתיופים שהם דוסים ותוספת... שהם כאלה חמודים.

את לא אמרת "פגשתי אתיופים חמודים".נועה נועה

אמרת "יש אתיופים דוסים, והם כאלה חמודים". כלומר, כל האתיופים הדוסים חמודים. או אם נעביר ללוגיקה של פסיכומטרי - אתיופי דוס--->חמוד. וזו התייחסות גורפת לאתיופים דוסים, כאילו כל האתיופים הדוסים הם בליל בלתי מזוהה. ואת לא היחידה שהתייחסה ככה. זו נטיה רחבה של אנשים להתייחס לאתיופים כאל קבוצה כללית, ובצורה חיובית דווקא. וכן, זה משגע אותי כשאומרים את זה גם על תימנים, למשל ("תימנים הם כאלה חמודים!!"), ואומרים. 

 

 

(ומתחשק לי להגיד דברים חריפים יותר על האמירות האלו אבל אני מתאפקת כי אני יודעת שזה באמת מגיע ממקום תמים ואוהב ולא מודע לבעייתיות שבזה)

יש נטיה לאנשים להכליל בכל דברפרח-שלג

גם בחרדים וחילונים ובוסים ושכירים וגברים ונשים וכו'

ואני חושבת שהפגיעות המיותרת הזאת לחפש מתחת לשטיח ממה להפגע ומה גזעני באמירה, היא רק עושה רע לבנאדם עצמו.

אם תתבונני היטב תראי שבכל תחומי החיים אנשים מדברים כך, זו נטיה אנושית ואין שום קשר לקבוצה מסוימת או מגזר מסוים.

אני מסכימה איתך מצד אחד, צד המקבל.נועה נועה

אני בתור אישה, ודתיה, וכל אלף התיוגים האחרים שאפשר להצמיד לי - משתדלת לא להתרגש ולא לחפש את ההכללות שאנשים מדביקים לי (ולמען האמת, אפילו נהנית להפריך אותן כשמכירים אותי קצת יותר מקרוב).

אבל מהצד השני, של להסתכל על אחרים - אני כן משתדלת עד כמה שאני מצליחה להימנע מתיוגים והכללות, וגם כשאני לא מצליחה להימנע, לפחות להיות מודעת לזה שאלו תיוגים והכללות שלי ובכלל לא מעידים בהכרח על מה שקורה באמת.

זו צריכה להיות בעיני נקודת המוצא בכל נושא: להשתדל בעצמי להיות מודעת ולעורר מודעות להתנהלות שהיא נכונה לתפיסתי, ולצד זה, כשהתנהלות לא נכונה מופנית אלי לקבל אותה בפרופורציות. ובטח שקל יותר לקבל בהבנה אם אני רואה על עצמי כמה זו התנהלות שקשה להשתחרר ממנה.

 

אבל היא צודקת.לך דומיה תהילה

בתור אתיופי, התחושה היא שמדלגים עליך כפרט.

וזה הולך איתך לכל מקום, כך שאתה מקוטלג ככזה

או אחר, בהתאם לסטיגמה - מחמיאה או מבזה.

 

זה לא לחפש מתחת לשטיח ממה להיפגע. מדחיקים

את האישיות והמאמץ האישי שלך לקרן זוית - זה לא

מעליב? היחס של "לית ליה מגרמא כלום".

 

קל להגיע למחשבה: אז למה להתאמץ בכלל?

אז בתור מביט מן הצד אני מבין את ההסתכלות השכלית

הקרה שלך. פחות מורכב להסביר בעיה כשאתה לא מעורב

רגשית.

 

-------

והראיה כביכול מזה שככה אנשים מדברים לא מנחמת. 

כי:

א. זה שככה אנשים מדברים לא אומר שזה דבר טוב.

ב. זה שאנשים לא מתכוונים להעליב לא אומר שזה לא פוגע.

ג. כשהיחס לאתיופים יהיה כמו היחס למגזרים אחרים, אקבל.

אתה יודע, אני חרדית,פרח-שלג

ואצל חרדים עדיין ישנה את האפליה בין ספרדים לאשכנזים,

בהרבה מאד מקומות חרדיים יש ווריאציות את העדפה ועליונות של אשכנזים חוצצים עצמם מספרדים,

מעולם, אבל מעולם, לא הרגשתי שום נחיתות מהם,

הם לא רוצים להינשא לספרדי?

אני לא רוצה להינשא להם,

הם לא רוצים לקבל את הילד שלי לת"ת שלהם?

אני לא רוצה להכניס אותו לשם,

הם לועגים על ההלכות שלי

אני מחזירה על שלהם,

 

עכשיו זה אולי נשמע גזעני האמירה שלי, אז אני מבהירה שאני מתייחסת כך רק למי שמתייחס אליי כך, רק לבעלי הדירה שכותבים לאנ"ש בלבד וכו', אינני עושה חילוקים בכלל, אך כזה צץ פתאום אצל האנשים יש לי את הביטחון והגאווה שלי בדרכי ומורה ההלכה שלי ועדתי.

 

אז אתה יכול לומר שהסתכלות שלי קרה, אבל לדעתי היא רק מועילה לבנאדם,

הרגשת נחיתות רק גורמת לאנשים להסתכל עליך מלמעלה למטה,

ראה את הסגנון של טהוניה רובל ושל אורטל גושן, ותבין את ההבדלים.

 

 

 

 

 

 

אני אהיה יותר קיצונימופים

הם לא רוצים להינשא לספרדי?

ענין שלהם

הם לא רוצים לקבל את הילד שלי לת"ת שלהם?

אני אבדוק איזה ת"ת הכי טוב בסביבה ואלך אליו

הם לועגים להלכות שלי?

אני אבוז ללעג שלהם

 

ההבדל הוא שאת עושה סוג של ריאקציה - לא רוצים - אז דוקא להיפך

ואני לא חושב שזה נכון, כי זה גם כן סוג של תגובה

הכי טוב פשוט לא להתייחס לזה, כאילו זה פשוט בדיחה (לא רק כאילו)

למה אני צריך להתייחס לאנשים שיש להם שטויות בראש? למה אני צריך להתייחס בכלל? אני אפילו לא אלחם איתו, הוא לא שווה יחס

אתה צודק.פרח-שלג
אני חושב שהיו כאן כמה אי-הבנות.לך דומיה תהילה

לא התכוונתי "קרה" במובן שלילי, לא רציתי שישתמע ככה.

ב"קרה" התכוונתי ל"עניינית".

 

בקשר להרגשת נחיתות: אני לא מרגיש שום נחיתות. יש הפרש

ניכר בין פגיעות בהקשר מסוים לבין נחיתות. נא לא לערבב בין

המושגים.

 

אם זו הגישה שבחרת לך, מי אני כי אלין. אבל אני לא רוצה לבנות

את היחסים החברתיים שלי על בסיס התחשבנות עדתית. אולי יש

לי חיווט פגום במוח, אבל אני רוצה לאהוב את כולם. ואני בסדר עם

זה. להיות "מהנעלבים ואינם עולבים" זו לא קלישאה ששמעתי ביסודי,

אני משתדל לחיות את זה.

 

אין התאמה מלאה בין הבידול שהצגת לבין הדברים הנידונים. החברה

החרדית מחולקת קהילתית: יש ישיבות ספרדיות וישיבות אשכנזיות, יש

ת"ת ספרדיים ויש אשכנזיים. וכן על זה הדרך. ספרדי שנדחה בממוסד

אחד יכול להשתלב באחר. אבל אין במציאות "קהילה אתיופית". יש 

אתיופים שהם שכנים, חברים, אבל קהילות אני כמעט לא מכיר. לכן יותר

אתיופים משתלבים במסגרות חיצוניות. אתה לא יכול להשתלב איפשהו

עם יחס גורף-עוין כזה כלפי אותו מקום. הרוב יכול להחרים את המיעוט,

המיעוט לא יכול להחרים את הרוב... 

 

מנוע מלהתייחס לסגנונות של הדמויות שהזכרת בסוף כי אני לא מכיר...

 

אבל חזרה לנושא ממנו התחלנו:

זה לא חיפוש מתחת לשטיח ממה להיעלב. יש דברים שהם מאוד בולטים.

והאמירות האלו הן לא חד-פעמיות, הן חוזרות ונשנות כמעט כל הזמן באותו

סגנון. את מסכימה איתי שבשלב מסוים זה מתחיל "לצאת מהאוזניים"?

לשנות את העולם, זו גישה מעט נאיבית, והיא יפה,פרח-שלג

אך לאט לאט אתה רואה שלא כך הם פני הדברים,

אי אפשר לשנות ולא נוכל לשנות, אני עצמי יכול לנסות להיות יותר טוב מהם.

חבל על כאבי הלב.

 

הייתי שבוע שעבר למשך כשבועיים בבית החולים עם בני הקטן,

שם ב"ה התחלפו הרבה אנשים במשך שהותינו בחדר,

הייתה שם מנקה אתיופית, נחמדה,

אבל לא התחברתי אליה, למה?

כל מאושפזים אתיופים שהיא ראתה היא התחילה לדבר איתם ולהתיידד איתם, ואתה רואה שהיא מרגישה איתם יותר בנוח, אבל לי לא היה נעים, אתה שומע צחוקים בחדר, דיבורים, והיא מדברת איתם רק באתיופית ואז הם כך עונים לה שתרגיש בנוח, אבל מה עם לחשוב על האנשים הנוספים בחדר, זה נעים לבנאדם שמדברים כל הזמן לידו בשפה זרה?

והשכנים שלי לחדר מעצמם בכלל לא יצרו את ההבדלים האלו, ועברו כמה, דיברנו, ושוחחנו והתחברנו וצחקנו, והכל בעברית, הם מדברים בטלפון רק בעברית ושרים לילדה שלהם אמא יקרה לי והם עולים חדשים!!

המנקה עצמה דוברת עברית מצוין, רק היה לה יותר נוח להתחבר לאנשים מעדתה,

אבל אחר כך היא יכולה להתלונן למה אנשים לא מדברים איתה כמו שמדברים עם כולם, כי היא לא נותנת את ההרגשה הזאת, היא סוגרת את הפתח שלה.

 

אני גרה בשכונה חסידית, פעם לא הייתי מנסה בכלל לדבר עם הנשים בגינה כי מה לי ולהן, היום למדתי ואני מדברת ומחמיאה על הילדים ולמדתי וראיתי כמה הן חביבות ונחמדות וכמה נחמד להכיר והיום אנחנו חברות.

אז נכון יש דברים שתמיד ישארו ביננו מחיצות עד ביאת המשיח, כנראה, אבל אולי טוב שכך, מה רע, כל אחד בדרכו לעבודתו יתברך,

 

אז בהחלט אני חושבת שהדיון התחיל כאן בחיפוש מתחת לשטיח ולא בעיניינים בולטים, כמובן, הכל מטוב לב, אבל אתה רואה את המכלול שהבנאדם מדבר איתך ואתה רואה שהוא בכלל מדבר בגישה נעימה וחיובית ולא מתנשאת, אז למה לחפש משפטים להפגע?

 

(בנוגע לעניין של הקהילה האתיופית, זו באמת בעיה, וגם אנחנו חווינו אותה על בשרינו כשרצינו ת"ת טובים ואיכותיים והיה פעם קשה להשיג, היום ב"ה העולם הספרדי השתכלל וניתן למצוא הרבה יותר,

באשדוד אני יכולה להגיד לך שבת"ת הספרדיים אצלינו יש אתיופים כרגיל, גם בסמינר שלמדתי בו. אז נכון יש בעיה אני מודה, אבל לא נוכל לתקן את העולם והזעקה האפלייתית לדעתי רק יוצרת חיץ גדול יותר.

כמו שהפנמיניזם מייצר אנטוגיזם, נכון הם צודקות, אבל כשאנשים משתדלים, והעולם רוצה לתקן, והנשים יותר מדיי מחפשות ממה להפגע, לאנשים זה כבר נמאס)

 

כל הנכתב פה הוא על דעתי האישית בלבד והבנתי.

לא לגמרי הבנתי,לך דומיה תהילה

שמעת את אותה מנקה מתלוננת שלא מדברים איתה?

ואולי זו תוצאה ולא סיבה? יש שמעדיפים לשמור על קשרים בתוך העדה כי שם לא תקבל יחס מיוחד.

 

בכל אופן, אני בספק אם אפשר להשליך ממנה על כל השאר. עדיין מדובר במקרה פרטי.

 

אני לא יודע איפה השתמע שאני מתיימר לשנות את העולם. אני אשמח אם הוא ישתנה,

אבל זה לא העניין. אני אומר מה שאני חושב, ואם מישהו כאן בפורום יסכים איתי - מה טוב.

 

אני לא זועק את מה שאני אומר כאן בכל הזדמנות. ביום יום אני לא עסוק בזה יותר מדי.

אבל כשאני רואה לנכון לומר דברים מסוימים בבמה מסוימת, אני אומר אותם. לא מתוך

איזו כפייתיות כלפי הנושא. (הדיון הוא על אתיופים, זה לא מתבקש?).

 

אין לי ספק שהכוונות חיוביות, אבל לפעמים הן נשארות מתנשאות במידת-מה.

לדוגמא, הרבה פעמים יצא לי לקרוא או לשמוע דברים בסגנון "הרבה פעמים

חשבתי להתחתן עם אתיופי/ת, מתוך אידאל שישתלבו בחברה". כוונה חיובית?

כן. מתנשא? מאוד.

ברור שלא,פרח-שלג

זה היה המחשה לדוגמא שבנאדם יכול לשנות את היחס כלפיו, ובהרבה מאד מצבים זה תלוי בו.

 

אין לי ספק שקיים עדיין חיץ, רק התקוממתי נגד ההתקוממות באשכול זה שלדעתי לא היתה מוצדקת, ולא היה לה מקום.

 

זהו, התעייפתי.

 

שתי הערות:ד.

א. לא כל מה שאומרים ב"חברה שלנו" על נושא היהדות והגיור הוא "בורות". הנושא עלה לדיון כשעלתה העדה לארץ. הרה"ר אמרה מה שאמרה. ומי שנהג לפי דבריה, אינני חושב שמישהו "דחה" אותו חלילה.

 

ב. האמירה על כך שיש גם "אתיופים דוסים", אינה במשקפיים שאת רואה. אלא עצה פרקטית. אם הבחורה מיואשת מתוך הכרתה את המציאות, מנכונות של אחרים, יש גם אנשים כמו שהיא מחפשת מתוך העדה עצמה, ולכם גם זו אופציה טובה (הרי היא בוודאי אינה שוללת נישואין עם אנשים טובים כאלה)

א. בוודאי שלא כל מה שנאמר הוא בורות, חלילהנועה נועה

אבל הרבה האנשים פוסלים מיידית כי "היהדות שלהם בעייתית", מתוך שמועות וחצאי ידיעות שהם קיבלו. לא מודעים לפסיקות השונות, לחילוק בין חלקי העדה השונים וכו'. לזה אני קוראת בורות. אדם שחקר את הנושא לעומק והפסיקה של רבותיו אחרת - כמובן שלא אתלונן עליו.

 

ב. זה לא עניין של משקפיים. אם זו עצה פרקטית מספיק "להזכיר" שיש גם אתיופים דוסים, או לציין שמכירים ספציפית "כמה בחורים אתיופים דוסים נהדרים". הביקורת שלי לא היתה על עצם האמירה אלא על הניסוח שלה.

ואגב, גם להתחתן עם אתיופי זה מורכבנועה נועה

בגלל ההגבלה של דור שביעי שמאוד מאוד מצמצמת את טווח האפשרויות. מכירה אנשים שנמנעים מלכתחילה מלחפש בן זוג מהעדה בגלל זה.

מה זה הגבלה של דור שביעי?l666
מנהג ב"ביתא ישראל"בת 30

באתיופיה לא היו מתחתנים עם אישה בקרבה של 7 דורות. (יעני בת דודה שביעית שלך- אסורה לך.)

בארץ כבר מתחתנים 7,6,5 דורות. אבל 4 נראה לי שלא כ"כ. זה נחשב "ממש בני דודים".

לפעמים בחור ובחורה יוצאים והכל סבבה עד שהסבא מגלה שיש קרבה של 3-4 דורות והקשר יורד לטמיון כי קשה מאוד להתחתן כשהמשפחה מתנגדת באופן נחרץ.

אז איך בכלל מוצאים מישהו להתחתן איתו?mshlomo

אנחנו תימנים וקרו לי כבר הרבה מאוד מקרים שפגשתי סתם תימנים ופתאום גיליתי שאנו קרובי משפחה (וזה גם קרה לי עם בעלי אחרי שכבר החלטנו להתחתן. גילינו שאנו בני דודים חמישיים)

זו חתיכת הגבלה רצינית.

אם זו הבעיה, אני בעד לא להתייאש ולנסות להשתדך אולי דרך ישיבה שהיא יותר פתוחה בחשיבה בקטעים האלו (נראה לי לדוג' שבתורת החיים פחות ירתעו מזה)

זה באמת מקשה.בת 30

יש כאלה שהלכו נגד הענין. ובאמת בארץ הרבה כבר "מוותרים" על דור 5-7.  הענין הוא שאצל הרבה מהאתיופים, במיוחד בדור ההורים הקרבה היא לא רק עקרונית- היא גם מעשית.

כלומר- באמת יש יחס של משפחה לבני דודים מקרבה די רחוקה. אם מישהו אומר לך "בנדוד שלי" אז יש מצב טוב שזה בן דוד חמישי....

(כמו שב"רוסית" אומרים "אח שלי" גם על בנדוד שנימשיח נאו בפומ!
ושלישי.. )
עניין של מנטליות. הם באמת מרגישים קירבה.
אם שרה הייתה אחיינית של אברהם...קייטי

אז איך הגענו ל"הגבלת דור שביעי"?

(ובמילים פשוטות - מה העניין בחומרה הזאת?)

גם עמרם נישא לדודתו וזה היום ממש איסור תורהחיה רוז
בני דודים ראשונים לא אסורים מהתורה אבל לעיתים יש בזה בעיה גנטית לילדים.

כך שהעובדה שהיו נישואים כאלו אצל האבות לא נוגעת ישירות לתקנה הזו.

אני יכולה לשער שבקהילה קטנה בה מתחתנים אחד בתוך השני הדמיון הגנטי הרבה יותר גדול וצריכים להיזהר יותר.
יש מסורות לא ברורות.לך דומיה תהילה

חלקן תקנות, חלקן חומרות, חלקן שיבוש.

לא תמיד ברור.

 

אין קשר לגנטיקה.

אני מכירה הרבה אתיופים שהתחתנו לא עם אתיופיםילדים זה שמחה

ככה שזה לא מה שקובע. מה שקובע באמת זה האמונה בבורא עולם שיביא לך את זווגך בזמן שהכי מתאים עבורך.

שרשור שמציב מראה מול הפנים.ונסי


בתפילהאזמרה לאלוקיי

שלום לך!!

מבינה את הרגשותייך..אך לעניות דעתי הקטנה את צריכה להפסיק להסתכל על עצמך בעין שופטת ולא מעריכה.

אדם שלא רוצה להתחתן איתך בגלל סיבות עדתיות, רק מקל עלייך בחיפוש אחר הראוי לך.

תבטחי בה', תאמיני, תאפשרי, תחשבי אחרת... את השאר הקב"ה כבר יעשה.

ואת יודעת עמוק בתוכך כמה את טובה וראויה לאדם הנכון עבורך..רק תתני לכך מקום!!

בתפילה גדולה ל"קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".

נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולדאחרונה

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

יש כאלה שכבר נשחקו מרוב דייטיםנושאת עיניים

ולכן עד שלא בטוחים שיש פוטנציאל ממשי, כביכול חוסכים את האנרגיה הזאת למישהי המתאימה.

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

פשוט תהיי עצמךבחור עצוב
ותסבירי לבחור במילים ברורות מאוד מה טוב לך ומה לא.

תודה!אני:)))))
פשוט לבוא עם אנרגיה טובה I guessחתול זמני

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

 

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

 

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

 

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

תודה!אני:)))))
בקצרה כעתארץ השוקולד

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.


2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.


3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.


4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.


5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.


6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.


בהצלחה רבה

כן?הפי
סתם נקודה 6 של @ארץ השוקולד הזכירה ליחתול זמני
תודה!אני:)))))

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

 

שניה/שלישית לדעתיארץ השוקולד
לדעתי, רק רק דבר אחד:*צדיק יסוד עלום

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.


בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...


סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

_אבל אישה צריכה שיחזרו אחריההההה_חתול זמני
גם נכון. ושייזמו ויובילו.אני:)))))
וירימו משקלים כבדיםחתול זמני

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

כן גם ,אולי בלי החלק של הדובים..אני:)))))

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

דווקא החלק של הדובים הכי מגניב חתול זמני
נשים מסתפרותחתול זמני

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

נראה לי המשפט הכי מהמם ששמעתי מבחורה זהחתול זמני

"לא התאפרתי כי אני מרגישה בנוח איתך".

זה מעניין..אני:)))))

כי אני דווקא לאחרונה חשבתי על משפט שמישהו אמר פה פעם, שהלוואי שנרצה תמיד להראות במיטבנו מול הבני זוג.

ויש סיפור על צדיק אחד שלפני שנכנס לבית לאשתו היה מסתכל במראה ומסתדר.

 

אפשר להראות במיטבנורקאני

בלי איפור...

האיפור זה תוספת נחמדה להתייפות עוד יותר

כל אחד והיכולות שלואני:)))))

גם תכשיטים זה תוספת..

נכוןרקאני

אפשר להראות במיטבנו גם בלי תכשיטים

אני חושבת שהבסיס זה להיות נקיה ורעננה עם בגדים נקיים

וחיוך

יותר מזה זה תוספת

..אני:)))))

זה אני חושבת מול אנשים זרים אבל בבית כן להשקיע יותר. למה להישאר עם הבסיס?

לא סתם עזרא תיקן שימכרו בכול עיירה תמרוקים ותכשיטים. 

אישה אוהבת להתקשט ולהשקיע בנראות וכל הכוחות האלה נועדו בעיקר לבית וחבל שמשקיעים יותר ביציאה מהבית.

אולי אנחנו לא מדברות על אותו דבר...

כי בסוףרקאני

ביום יום קשה להשקיע

ולכן חשוב לזכור שהבסיס הוא מהמם

ולא צריך להתאמץ כדי להיות רעננה ויפה לבעלך

מידי פעם אפשר גם להתקשט ולהוסיף

אבל כן לזכור שגם כשאין כוח להשקיע

עדיין יש דרך קלה לקבל את בעלך מהממת

וזה פשוט להתקלח ולהתלבש יפה ולחייך

..אני:)))))

להיות נקייה זה משהו בסיסי שמצופה מכל אחד גם אם הוא לא אישה\בעלי.

אבל אני כן מבינה שלא תמיד יש כוחות להשקיע וזה בסדר גמור!(:

יש נקייהרקאני

 ויש נקייה ורעננה ומחייכת 😉

 

שמעתי פעם דבר מענייןנקדימוןאחרונה

מפסיכולוג קנדי...


הוא ניתח את הרעיון של האיפור במבט תת-מודעי כזה, ואמר שהסיבה בגללה נשים התחילו להתאפר (לפני נצח בימי קדם קדמונים) זה למעשה כדי להראות בריאות. מכיוון שאישה בזמן הווסת היא עייפה יותר, חלשה יותר, וחיוורת יותר לפעמים אז האיפור נועד להחזיר את המראה הבריא ובכך לשדר לגבר (ולעולם) שהכל בסדר ותקין ב"ה.

מכאן זה כמובן התפתח למשהו קצת יותר תרבותי, כמו כל תופעה אנושית אחרת..


זה הסבר ששם דגש על היחסים הגופניים בעיקרו, אבל זה נשמע לי מעניין והגיוני. זהו, סוף שיתוף.

איני נגד איפורחתול זמני

דווקא זה יכול להיות נחמד מהצד האומנותי שבזה (יש לי תפישה קצת אחרת ביחש ליופי אני חושב)

חושבני שיש משהו גם בזה וגם בזה

..אני:)))))

אני לא מתחברת לאיפור כבד...

וכל אחד ומה שהוא מתחבר

 

תודה!אני:)))))

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

בסך הכל יש לכם דרישות מינימליות..אני:)))))

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

 

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

זה ידועהפי

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה


הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)


להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)


להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי


גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...


זהו  כל השאר מלמעלה

המלחמה הזו רוקנה לי את החשק קצת אז אני מבקשמוקי_2020

ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה. 
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?

אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון)   ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם. 

לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניהאחרונה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלתאחרונה

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.אחרונה

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?אחרונה

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אולי יעניין אותך