התלבטות חותכת את חיי..אייכה?!
הגעתי למצב של ייאוש על עצם היותי אתיופית, אחרי אינספור אנשים שלא רצו אותי מראש בגלל העדה, הפסקתי עם החיפוש.
הגעתי למקום שאני לא מאמינה באהבה
ובגלל שח'ברה דוסים לא מתעניינים בי, התחלתי לחפש אחרים שיאהבו אותי בדיוק כמו שאני.
לא באמת חיפשתי אבל ראיתי.
הבעיה היא כזו- האם לוותר ולהתחתן עם בחור שהוא פחות דוס ממה שציפיתי ואולי קצת להיות עם רגשות אשם כל החיים או לא להתחתן בכלל?
לעניות דעתי...גאולה

בס"ד

 

שלום לכולם,

 

כדאי שתתפללי לקב"ה שיזמן לך את אישך המתאים.

כמובן שתבקשי ממנו אלו מידות, אולם הקב"ה הוא

שקובע בסופו של דבר.

 

                                           בתודה ובברכה

נשמע שאת הולכת עם סטיגמות לא פחות מאחרים..אייכה!
את אמורה לחפש את האדם שמתאים לך אישית(!)מכל הבחינות גם העדתיות וגם הדוסיות גם החיצוניות וכו' וכו'
אולי הכיוון שהלכת עליו עד עכשיו פשוט לא מתאים לך?
דוסיות זה הדבר האחרון שאמורים להתפשר עליו לפניו יש רשימת דברים אחרים...

בהצלחה יקרה!
את תמצאי יש אלפים שחיפשו שנים ובסוף מצאואדר ב
יכול להיות גם שאת צריכה לשנות כיוון בחיפוש או במה שאת משדרת
בת כמה את?
שלום יהודייה יקרה!יהל
עבר עריכה על ידי יהל בתאריך ט' בחשון תשע"ה 22:41

את שואלת שאלה כואבת מאוד.
באמת נצבט לי הלב כשקראתי את שאלתך.
לצערנו יש עוד דברים שצריכים תיקון, וזה אחד מהם.
המראה החיצוני הוא אחד הפרמטריים המרכזיים כיום לרב הבחורים.
 לצערנו יש בחורים שזו נקודה שתפריע להם, אבל מה שמעודד בדבר הזה הוא שאת מתחתנת עם אחד. ולכן הם חוסכים לך מראש את הכאב ראש והסינון נעשה עוד לפני שאת פוגשת אותם.
שם המשחק הוא סבלנות והרבה תפילה לריבונו של עולם. ההצעה שרלוונטית תגיע, השאלה היא מתי.
הייתי שוקלת במקומך ללכת לשדכנית שקיים אצלה מאגר של סוג הבחורים שאת מחפשת וכך היא תפנה אלייך רק הצעות שהבחור כבר נשאל אם הוא מעוניין. כך ההצעה מגיעה אלייך אחרי כל התהליך של שאילת הבחור.
אני מכירה שמות של כמה שדכניות, את בשמחה מוזמנת לאישי. ובנוסף אוסיף אותך לתפילותיי מצד ההשתדלות שלי.
מאחלת לך המון שמחה והצלחה במציאת זיווגך. ובע"ה עוד נשמע ממך בשורות טובות בעיתם

אשריייך..רק אחדאחרונה

אשמח לקבל טלפונים של שדכניות !!תודה

לדעתי, תבטחי ב-ה', והוא יזמין לך בחור אפילו יותרחסדי הים
דוס ממה שצפית.

[דרך אגב, אני מכיר כמה בחורים אתיופים שממש דוסים שעוד לא התחתנו. כולם צדיקים ומתמידים בתורה. אחד מהם מתמיד בתורה ברמות על. אני לא מכיר אותך אישית, אבל אולי אחד מהם יכול להתאים לך, או אולי אני ידע על בחור דוס מעדה אחרת שיתאים לך.]
כואב לי שכך את מרגישה, אנסה להגדיר את המציאותה' אחד!

בסופו של יום - ברור שלכל אדם יש מנגנון סינון טבעי משלו. אבל השאלה היא מה זה אומר "בגלל העדה"? צריך לדעת, שעדה זה גם מנטליות וסגנון מסוים שיכול להיות שלא לכולם הוא מתאים. אני רק מעלה את זה למודעות מבלי להכנס לעוד כמה פרמטרים שיכולים להוות סיבה שאינך יודעת עליהם. אבל - לא נראה לי שצריך להשים במרכז את העניין הזה של האתיופית, את צריכה להיות שלימה במה שאת  -לדעת שאת עושה את המקסימום שאת יכולה מצד ההשתדלות ולבטוח בקב"ה שישלח לך את המיועד, רק כדי להרגיע אותך - אני מכיר חבר שממש רוצה לתת עדיפות לאתיופיות בגלל חשיבות העניין לעליית הנישואים מחוץ לעדה. ואני מכיר מישהי אשכנזייה שגם היה לה חשוב וראתה דווקא בעדה האתיופית דברים מדהימים שגרמו לה לחפש דווקא בחור אתיופי שגם אכן נפגשה איתו ועוד חבר אתיופי שהתחתן עם "פרנג'ית". נכון, המציאות עדיין לא שלימה ויש עוד מה להתקדם, אבל יש גם מקומות ורודים ויפים - ואני בטוח שעוד תגיעי לשלימות המתבקשת ואין לך מה להתפשר על דבר - מתוך הנחה שאינך מבוגרת כל כך...

 

יש אנשים שלכאורה באו מהמקום שכביכול נראה לנו כלפי חוץ כמושלם אבל מתעכבים בשידוכים סך זמן(לדוג' לפני כמה זמן העלו כאן על מישהי שמרוב שהיא יפה זה מפריע לה בשידוכים.. כל אחד והבעיה שלו) אין לנו לייחס את זה לנקודה זו או אחרת(אלא אם אנו יודעים שיש משהו בנו שצריך לשפר) אלא לחשוב מה אנו יכולים לעשות יותר טוב מצד מה שתלוי בנו, להשען על הקב"ה שיסייע בידינו מתוך ההבנה שאנו עושים השתדלות ולשאוף גבוה עד כמה שאפשר...

 

בהצלחה רבה!

שתי האפשרויות -ד.

שטויות..

 

זה לא קשור ל"אמונה באהבה".. צריך למצוא מישהו מתאים.

 

ואפשר למצוא גם ברמה דתית כמו שאת רוצה.

 

יש גם בחורות לא מאתיופיה, שמרגישות את אותה בעיה, ובעז"ה מוצאות בסוף.

 

[חוץ מזה - אני ראיתי "דוסים" לגמרי גם מהעדה האתיופית, בדיוק כמוך.. צדיקים ועדינים]

 

 

 

אחותי היקרה!מחכה לשקט

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

אין ייאוש בעולםפרח-בר
הכל מדויק - אם ראית אז תנסי , למה לא?
מד' אישה לאיש! אל תתיאשימינימאוס2

יש הרבה אנשים שלא מוצאים בקלות את זווגם

כל אחד יש את ה"סיבה" שתוקעת אותו:

על אחת אומרים שהיא מידי עדינה, אחד נקרא מידי נמוך, בחרוה אחת כל כך גבוהה שהבנים נרתעים

הרביעי חוזר בתשובה החמישית הוריה גרושים

כל הדברים האלו שכתבתי אין בהם שום אמת!!! הכול תירוצים ולא סיבות אמיתיות

ומתי שמגיע הזמן למרות הכול האדם מוצא את שלו

כל אחד יש לו את הזווג שלו שנקבע עוד לפני שהוא נולד,

והזמן שהוא אמור להתחתן שאנחנו לא יודעים מתי הוא כי אנחנו לא נביאים

כמעט כל האנשים , גם אלו עם היותר בעיות והפחות מתחתנים בסוף כשמגיע זמנם

(אם הם עושים השתדלות מתאימה ולא תוקעים את עצמם בכוח)

אם עוד לא מצאת את הזווג שלך אות הוא שעדיין לא הגיע הזמן לכך!!

להתפשר על רמה דתית זה לא רעיון טוב כל כך  בגלל שאחר כך את צריכה להסתדר איתו

אם הפערים הם קלים - אולי מלכתחילה זה רעיון טוב בלי קשר לשאלת האתיופית כן או לא 

אם הפערים הם רציניים זה לא נראה הגיוני כי אתם אמורים גם להתאים אחד לשני

 

 

 

 

ברוך ה' שיש לך בעדה את מה שמציל אותך מגיזענים!וחס-סבבות!

וחסרי אהבה!!!

 

כל התגובות פה נכונותפרח-שלג

ואוסיף עוד משהו

שראיתי הרבה זוגות מעורבים, שבתחילה זה היה לי משונה ולאט לאט ראיתי יותר, עד שהיום זה כמעט ולא בולט לי,

אט אט העולם משתנה ואנשים מכירים את השונה,

ולמה לא בחורים אתיופים? יש הרבה דוסים, והם כאלה חמודים.

בעזרת ה' יגיע לך..שירה9521
ביינישים אתיופים זה הדבר. אני מאוהבת בהם!! איזה כיף לך שאת אתיופית.. באמת. הם מדהימים. אני מאוהבת בעדה הזאת..
ואני מכירה מלא זוגות מעורבים ..חברה טובה שלי אשכנזייה שיוצאת עם אתיופי..
יהיה בסדר
תפני לשדכנים הנכוניםדעה
השאלה היא מה את מחפשת? חסר אתיופים דתיים?
וכן עדתיות זה עניין חשוב גם ככה נישואים זה לא קל למה ללכת להתחתן עם מישהו שהתרבות שלו מאוד שונה,
יש לי משהו לומר לךאריק מהדרום
אבל לא אכתוב לך כאן על גבי הפורום כשאת במשבר.
אם תרצי פני אלי באישי אחרי שתתעודדי.
מגיעה לך אהבה. מגיע לך כבוד.שלהבת
תחפשי את זה שייתן לך אותם.
מתוך כבוד ואהבה ייתכן שגם יהיה יותר "דוס".
תכלס, הדת היא לא מה שחשוב בנישואים. חשוב לכבד את הדעות, המחשבות והרצונות של האחר. תזכרי את זה
זהד.

לא מדוייק.

 

ה"דת" זה מאד חשוב בנישואין.  זה כל הצורה של הבית.

 

בלי סתירה לחשיבות של מה שהזכרת, שגם זה אמור להיות חלק מהמידות של ה"דת"..

זהשלהבת
מדוייק מאוד.
אם הוא לא יודע לכבד, המצוות שלו לא שוות כלום.
יותר מזה, יש כאלה שמשתמשים בדת כדי לשלוט על האשה ולהגיד לה מה היא צריכה לעשות ואם בכלל הם מרשים לה לצאת מהבית.
אז זה לא אנשים שבאמת עובדים את ד'מינימאוס2


ויש אנשיםפרח-שלג

 שגם הם אתאיסטים גמורים ושתלטנים ורודנים בלי דת בכלל, ששולטים על האשה ואומרים לה מה לעשות ואם בכלל לצאת מהבית.

סו וואט?

 

 ויש נשים ששולטות על הבעל ורומסות אותו וקובעות לו מה לעבוד ומה לעשות ואיך להתנהג ומה לומר.

                                                                                                                               סו וואט?

מה קשור לדת?

לפחות אין להם תירוץ.שלהבת
אפשר לזהות את האלימות.
אך אשה שבעלה לא מרשה לה ומשתמש בתירוץ של דת, מה תגיד לו? איך תתגונן?
בקיצור, לפותחת הפוסט, שימי לב, דת זה לא כל החים. כבוד ואהבה זה האישיו.
נולדנו בשביל דת לא בשביל אהבהמינימאוס2

מישהי דתיה שהדת זה כל חייה תאתגר את עצמה מאוד עם בעל שפחות דתי ממנה 

בפשטות,שהוא טועהשואף לאור

אם הוא מגיע למסקנה כזו שמותר לו להשתמש באלימות מכיוון שהוא כועס הוא משקר לעצמו או טועה בצורה פאתלית.

אם הוא לא רוצה להקשיב,אז הסיטואציה הזו לא שונה מכל סיטואציה אחרת של הונאת לגיטמציה שלא באמת קיימת במקור.וזה לא קשור ל"דת"

 

מעבר לזה,קשה להבין מה בדיוק את מייחסת ליהדות וכיצד את שמה אותה במדרגה נמוכה יותר כאשר היא היא משמעות החיים ומקורם (אני נמנע מלהשתמש במושג "דת" לבדה כמו בצורת ביטוי של "הדת", מכיוון שאליבא דאמת המושג הזה לא מייצג בצורה מדויקת ומלאה את היהדות ואת ההקשר ללאום המיוחד לה,ומכיוון שהיא בעלת קונטציה ל"דתות אחרות" ביניהן שופכות דמים וע"ז ולענ"ד אי אפשר להמנע מההקשר הפסיכולוגי הזה לגמרי כאשר משתמשים באותו מושג)

מה זה "מה תגיד לו"?..ד.

תשאל רב אם מה שהוא אומר בשם ה"דת" זה נכון...

 

ואם הוא יאמר לה לאכול לא כשר בשם ה"דת", היא לא תשאל?

 

ואם לא דתי לא ירשה לה בשם ה"מעמד" מה תעשה, איך תתגונן?...  

 

התירוץ לא משנה. העיקרון אותו עיקרון.

 

הרי יכולת לומר גם הפוך: ה"דתי" משתמש בכך כדי להסביר למה הוא מחויב לכבדה יותר מגופו, אפילו שקצת עצבנה אותו...  כי זו ההלכה.  ומי שלא - לא..  אין לדבר סוף.

 

בקיצור: התורה (לא סובל את הביטוי "דת".. האמת) זה מקיף את כל החיים, כולל התחום הזה. "כבוד ואהבה" - זה חלק מהענין - "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו", ובלי הדרכתה וסיוגיה של תורה, גם הם יכולים להתפספס.

 

 

כנראה, שפגשת דוגמאות אחרות - זה מאד מצער באמת. אבל חבל להסיק מזה כוללנית. "דוגמאות" לצערנו, יש בכל הכיוונים.

ואהבת לרעך כמוך, תזכרי, זה חלק מה"דת".ותן טל

ככה ש"לכבד" - זה חלק בלתי נפרד מהדת. זה לא אומר שמי שיש לו רק את זה אבל שאר תחומי הדת שלו חלשים יותר או לא קיימים בכלל - עדיף להעדיף אותו...

 

צריך לחפש אדם שמשתדל בהכל, לעניות דעתי.

 

ולפותחת השרשור - אין לי מה להגיד מלבד תפילה זכה ומעומק הלב לה', שימהר את גאולתך ויראה לך את חתנך...

ואהבת לרעך כמוך יכול להיות רק לאדם שנעים לךהלוי מא

להיות בחברתו ולכן אם קיים ביניש נחמד שפשוט לא נעים לו עם כלה ממוצא כזה או אחר אין לו פגם ב"ואהבת"

שלו אם מחר יבקשו ממנו תרומה או שלא יעלה אותה טרמפ זה משהו אחר אבל להינשא חייבים למישהו שבא

לך בטוב ולא חלילה משהו אחר 

בכלל לא התייחסתי למה שאתה אומר. תסתכל בתגובהותן טל

שלפני, ותבין על מה אני מדבר.

 

היא אמרה לפותחת השרשור ש"דת זה לא הכל ויותר חשוב:"לכבד את הדעות, המחשבות והרצונות של האחר  - ורק על זה אמרתי, שזה כבר כלול בתוך הגדרת הדת, כי זה מצוות ואהבת לרעך כמוך (והמצווה הזאת היא תקפה לגבי כל אדם, בין אם אתה נשוי לו ובין אם לא. גם אם אתה מסתדר איתו וגם אם לא - את כולם צריכים לכבד ולאהוב בתור יהודים).

 

וזה בכלל לא קשור למה שענית, במחילה...

 

 

לא חלקתי אלא הוספתי על ואהבת במישור הזוגיהלוי מא

יישר כח על דברייך

 

במישור הזוגי כדאי שיהיה מישהו שאתה מאוד אוהב מכבד ומעריך ובא לך בטוב בכדי שזה יצליח ולא יהיה בדיעבד

אם הוא לא מכבד אז הוא לא מקיים מצוות בצורה שלמהשואף לאור

זה פשוט.

מאידך איך אפשר לומר שהצורה שהבית נראה מבחינה מהותית וערכית זה לא מה שחשוב ? אם משמעות החיים שלנו נובעת מן התורה,אז איך בית יראה בלעדיה ?

אבל לא על זה דובר..ד.

דובר על כך שה"דת" כלשונך, היא דבר חשוב מאד. התורה והמצוות זה הבסיס.

 

[אני לא יודע אם אפשר להגיד "אם הוא לא יודע לכבד המצוות שלו לא שוות כלום".. את זה נשאיר לקב"ה]

 

אם הוא "מפרש" את המצוות כרצונו, ובוחר אלו מהן מוצאות חן בעיניו - אז הבעיה אינה בעיקריות של ה"דת", אלא בו...

 

ועוד יותר - אם ממציא בשם ה"דת" דברים כמו שכתבת כאן.

 

אז זה לא שהיא לא דבר חשוב בנישואין. היא חשובה מאד. אבל יש עוד דברים חשובים - וגם הם בעצם כלולים בדרכה של תורה. "משתלטים" יכולים להיות מכל מיני גוונים, לא דווקא בשם ה"דת"..  כמובן אם "משתמשים בה" לדברים בזויים, אז זו לא היא, אלא ניצול מסולף שלה.  זה עדיין לא סותר שדרכה האמיתית ולא ה"מומצאת", היא חשובה מאד לבית בישראל.

אל תתיאשי - משה נשא לכושית --בן-גרא

במדבר פרק יב

א וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  {ס}

 

ד וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.  ו וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  ז לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  ח פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  ט וַיִּחַר-אַף יְהוָה בָּם, וַיֵּלַךְ.  י וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  יב אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.  יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ.

לפותחת השרשור ולמגיבים:נועה נועה

קודם כל אליך. לא, אני לא הולכת להפריח זיקוקים באוויר ולשאול על מה את מתלוננת. ברור לי, כמביטה מהצד, שלאתיופית דוסית קשה למצוא, נקודה. כי למרבה הצער - בקצוות ה"חזקים" של הציבור הדתי הלאומי יש הרבה בורות, בעיקר, בנוגע לסוגיית היהדות, הגיור וכו'. חוץ מזה - כמו בכל חברה - יש גם אנשים עם דעות קדומות, ואנשים שלא מאמינים שאדם יכול להיות שונה במנטליות מהחברה שהגיע ממנה. אז יפה שכל אחד פה אומר "אני מכיר זוג כזה" אבל זה רק היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל - אני מכירה הרבה זוגות פרנג'ים והרבה זוגות אתיופיים ו, מה לעשות, רק שלושה-ארבעה זוגות מעורבים, וגם זה כי הדרכתי בסניף עולים והרבה מהחברות שלי גם אז יש מפגש ישיר יותר. ואני לא יודעת מה ההגדרה שלך ל"דוסים", אבל לדעתי עדיין רוב מוחלט של זוגות מעורבים מגיע מהכרות אישית ולא משידוך, ואולי מבחינתך לעבוד במסגרת מעורבת (הדרכה בבני עקיבא, התנדבות במרכזי קליטה וכו') כבר פוגמת ברמת הדוסיות שאת מחפשת בבחור.

אז כן, זה נכון, זה מצער וזה הכי קשה בעולם, ואני לגמרי איתך. אבל בעיני - אסור, אסור, אסור!! שזה יגרום לך להתחתן ממקום של ויתור. אם תפגשי בחור פחות דוס וההתאמה מבחינתכם תהיה נהדרת מכל הבחינות האחרות וזה לא ירגיש לך כמו התפשרות אז הייתי מדברת אחרת. אבל לוותר מראש רק בגלל הקושי הזה? הרי יש הרבה אנשים עם חסרונות בולטים שמקשים עליהם להתחתן. לפחות אצלך הקושי הוא חיצוני לך, ומעיד לרעה הרבה יותר על האנשים שפוסלים עליך מאשר עליך. לאמא שלי יש משפט קבוע - כל פעם שהיא היתה שואלת אותי אם יש לי בחורה בשביל בחור שהוא ככה וככה וככה, והייתי עונה לה שלי קשה לחשוב על מישהי שתתאים לדבר הזה, היא היתה עונה לי - הוא צריך רק מישהי אחת. וזה משפט שמאוד הולך איתי (במיוחד שבחורים שאמרתי עליהם את זה גם התחתנו אחר כך). 

 

------

 

ולאלו שאמרו - יש אתיופים דוסים והם כאלה חמודים!!!!11 אתם משקפים את הבעיה לא פחות מאנשים שמסרבים להפגש עם אתיופי. בסניף קראנו לזה "גזענות חיובית", כי אתה לא אומר משהו שלילי, אבל מכליל את כל העדה כאילו הוא גוף אחד. כל האתיופים חמודים? לא. האתיופים הם חברה נורמלית לא פחות מהאשכנזים והצ'רקסים, ולכן כמו בכל חברה נורמלית יש חמודים ויש פחות. זה כן נכון שבעדה יש יותר חינוך לצניעות ולכבוד, אבל זה לא אומר שכל מי שמתנהל ככה הוא בהכרח "חמוד".

ואם אמרתי שפגשתי מרוקאים חמודיםפרח-שלג

או אשכנזים נחמדים אז אני גזענית חיובית?

מה קשור?

האמירה הזאת הייתה נטו על זה שראינו לא מעט בחורים אתיופים שהם דוסים ותוספת... שהם כאלה חמודים.

את לא אמרת "פגשתי אתיופים חמודים".נועה נועה

אמרת "יש אתיופים דוסים, והם כאלה חמודים". כלומר, כל האתיופים הדוסים חמודים. או אם נעביר ללוגיקה של פסיכומטרי - אתיופי דוס--->חמוד. וזו התייחסות גורפת לאתיופים דוסים, כאילו כל האתיופים הדוסים הם בליל בלתי מזוהה. ואת לא היחידה שהתייחסה ככה. זו נטיה רחבה של אנשים להתייחס לאתיופים כאל קבוצה כללית, ובצורה חיובית דווקא. וכן, זה משגע אותי כשאומרים את זה גם על תימנים, למשל ("תימנים הם כאלה חמודים!!"), ואומרים. 

 

 

(ומתחשק לי להגיד דברים חריפים יותר על האמירות האלו אבל אני מתאפקת כי אני יודעת שזה באמת מגיע ממקום תמים ואוהב ולא מודע לבעייתיות שבזה)

יש נטיה לאנשים להכליל בכל דברפרח-שלג

גם בחרדים וחילונים ובוסים ושכירים וגברים ונשים וכו'

ואני חושבת שהפגיעות המיותרת הזאת לחפש מתחת לשטיח ממה להפגע ומה גזעני באמירה, היא רק עושה רע לבנאדם עצמו.

אם תתבונני היטב תראי שבכל תחומי החיים אנשים מדברים כך, זו נטיה אנושית ואין שום קשר לקבוצה מסוימת או מגזר מסוים.

אני מסכימה איתך מצד אחד, צד המקבל.נועה נועה

אני בתור אישה, ודתיה, וכל אלף התיוגים האחרים שאפשר להצמיד לי - משתדלת לא להתרגש ולא לחפש את ההכללות שאנשים מדביקים לי (ולמען האמת, אפילו נהנית להפריך אותן כשמכירים אותי קצת יותר מקרוב).

אבל מהצד השני, של להסתכל על אחרים - אני כן משתדלת עד כמה שאני מצליחה להימנע מתיוגים והכללות, וגם כשאני לא מצליחה להימנע, לפחות להיות מודעת לזה שאלו תיוגים והכללות שלי ובכלל לא מעידים בהכרח על מה שקורה באמת.

זו צריכה להיות בעיני נקודת המוצא בכל נושא: להשתדל בעצמי להיות מודעת ולעורר מודעות להתנהלות שהיא נכונה לתפיסתי, ולצד זה, כשהתנהלות לא נכונה מופנית אלי לקבל אותה בפרופורציות. ובטח שקל יותר לקבל בהבנה אם אני רואה על עצמי כמה זו התנהלות שקשה להשתחרר ממנה.

 

אבל היא צודקת.לך דומיה תהילה

בתור אתיופי, התחושה היא שמדלגים עליך כפרט.

וזה הולך איתך לכל מקום, כך שאתה מקוטלג ככזה

או אחר, בהתאם לסטיגמה - מחמיאה או מבזה.

 

זה לא לחפש מתחת לשטיח ממה להיפגע. מדחיקים

את האישיות והמאמץ האישי שלך לקרן זוית - זה לא

מעליב? היחס של "לית ליה מגרמא כלום".

 

קל להגיע למחשבה: אז למה להתאמץ בכלל?

אז בתור מביט מן הצד אני מבין את ההסתכלות השכלית

הקרה שלך. פחות מורכב להסביר בעיה כשאתה לא מעורב

רגשית.

 

-------

והראיה כביכול מזה שככה אנשים מדברים לא מנחמת. 

כי:

א. זה שככה אנשים מדברים לא אומר שזה דבר טוב.

ב. זה שאנשים לא מתכוונים להעליב לא אומר שזה לא פוגע.

ג. כשהיחס לאתיופים יהיה כמו היחס למגזרים אחרים, אקבל.

אתה יודע, אני חרדית,פרח-שלג

ואצל חרדים עדיין ישנה את האפליה בין ספרדים לאשכנזים,

בהרבה מאד מקומות חרדיים יש ווריאציות את העדפה ועליונות של אשכנזים חוצצים עצמם מספרדים,

מעולם, אבל מעולם, לא הרגשתי שום נחיתות מהם,

הם לא רוצים להינשא לספרדי?

אני לא רוצה להינשא להם,

הם לא רוצים לקבל את הילד שלי לת"ת שלהם?

אני לא רוצה להכניס אותו לשם,

הם לועגים על ההלכות שלי

אני מחזירה על שלהם,

 

עכשיו זה אולי נשמע גזעני האמירה שלי, אז אני מבהירה שאני מתייחסת כך רק למי שמתייחס אליי כך, רק לבעלי הדירה שכותבים לאנ"ש בלבד וכו', אינני עושה חילוקים בכלל, אך כזה צץ פתאום אצל האנשים יש לי את הביטחון והגאווה שלי בדרכי ומורה ההלכה שלי ועדתי.

 

אז אתה יכול לומר שהסתכלות שלי קרה, אבל לדעתי היא רק מועילה לבנאדם,

הרגשת נחיתות רק גורמת לאנשים להסתכל עליך מלמעלה למטה,

ראה את הסגנון של טהוניה רובל ושל אורטל גושן, ותבין את ההבדלים.

 

 

 

 

 

 

אני אהיה יותר קיצונימופים

הם לא רוצים להינשא לספרדי?

ענין שלהם

הם לא רוצים לקבל את הילד שלי לת"ת שלהם?

אני אבדוק איזה ת"ת הכי טוב בסביבה ואלך אליו

הם לועגים להלכות שלי?

אני אבוז ללעג שלהם

 

ההבדל הוא שאת עושה סוג של ריאקציה - לא רוצים - אז דוקא להיפך

ואני לא חושב שזה נכון, כי זה גם כן סוג של תגובה

הכי טוב פשוט לא להתייחס לזה, כאילו זה פשוט בדיחה (לא רק כאילו)

למה אני צריך להתייחס לאנשים שיש להם שטויות בראש? למה אני צריך להתייחס בכלל? אני אפילו לא אלחם איתו, הוא לא שווה יחס

אתה צודק.פרח-שלג
אני חושב שהיו כאן כמה אי-הבנות.לך דומיה תהילה

לא התכוונתי "קרה" במובן שלילי, לא רציתי שישתמע ככה.

ב"קרה" התכוונתי ל"עניינית".

 

בקשר להרגשת נחיתות: אני לא מרגיש שום נחיתות. יש הפרש

ניכר בין פגיעות בהקשר מסוים לבין נחיתות. נא לא לערבב בין

המושגים.

 

אם זו הגישה שבחרת לך, מי אני כי אלין. אבל אני לא רוצה לבנות

את היחסים החברתיים שלי על בסיס התחשבנות עדתית. אולי יש

לי חיווט פגום במוח, אבל אני רוצה לאהוב את כולם. ואני בסדר עם

זה. להיות "מהנעלבים ואינם עולבים" זו לא קלישאה ששמעתי ביסודי,

אני משתדל לחיות את זה.

 

אין התאמה מלאה בין הבידול שהצגת לבין הדברים הנידונים. החברה

החרדית מחולקת קהילתית: יש ישיבות ספרדיות וישיבות אשכנזיות, יש

ת"ת ספרדיים ויש אשכנזיים. וכן על זה הדרך. ספרדי שנדחה בממוסד

אחד יכול להשתלב באחר. אבל אין במציאות "קהילה אתיופית". יש 

אתיופים שהם שכנים, חברים, אבל קהילות אני כמעט לא מכיר. לכן יותר

אתיופים משתלבים במסגרות חיצוניות. אתה לא יכול להשתלב איפשהו

עם יחס גורף-עוין כזה כלפי אותו מקום. הרוב יכול להחרים את המיעוט,

המיעוט לא יכול להחרים את הרוב... 

 

מנוע מלהתייחס לסגנונות של הדמויות שהזכרת בסוף כי אני לא מכיר...

 

אבל חזרה לנושא ממנו התחלנו:

זה לא חיפוש מתחת לשטיח ממה להיעלב. יש דברים שהם מאוד בולטים.

והאמירות האלו הן לא חד-פעמיות, הן חוזרות ונשנות כמעט כל הזמן באותו

סגנון. את מסכימה איתי שבשלב מסוים זה מתחיל "לצאת מהאוזניים"?

לשנות את העולם, זו גישה מעט נאיבית, והיא יפה,פרח-שלג

אך לאט לאט אתה רואה שלא כך הם פני הדברים,

אי אפשר לשנות ולא נוכל לשנות, אני עצמי יכול לנסות להיות יותר טוב מהם.

חבל על כאבי הלב.

 

הייתי שבוע שעבר למשך כשבועיים בבית החולים עם בני הקטן,

שם ב"ה התחלפו הרבה אנשים במשך שהותינו בחדר,

הייתה שם מנקה אתיופית, נחמדה,

אבל לא התחברתי אליה, למה?

כל מאושפזים אתיופים שהיא ראתה היא התחילה לדבר איתם ולהתיידד איתם, ואתה רואה שהיא מרגישה איתם יותר בנוח, אבל לי לא היה נעים, אתה שומע צחוקים בחדר, דיבורים, והיא מדברת איתם רק באתיופית ואז הם כך עונים לה שתרגיש בנוח, אבל מה עם לחשוב על האנשים הנוספים בחדר, זה נעים לבנאדם שמדברים כל הזמן לידו בשפה זרה?

והשכנים שלי לחדר מעצמם בכלל לא יצרו את ההבדלים האלו, ועברו כמה, דיברנו, ושוחחנו והתחברנו וצחקנו, והכל בעברית, הם מדברים בטלפון רק בעברית ושרים לילדה שלהם אמא יקרה לי והם עולים חדשים!!

המנקה עצמה דוברת עברית מצוין, רק היה לה יותר נוח להתחבר לאנשים מעדתה,

אבל אחר כך היא יכולה להתלונן למה אנשים לא מדברים איתה כמו שמדברים עם כולם, כי היא לא נותנת את ההרגשה הזאת, היא סוגרת את הפתח שלה.

 

אני גרה בשכונה חסידית, פעם לא הייתי מנסה בכלל לדבר עם הנשים בגינה כי מה לי ולהן, היום למדתי ואני מדברת ומחמיאה על הילדים ולמדתי וראיתי כמה הן חביבות ונחמדות וכמה נחמד להכיר והיום אנחנו חברות.

אז נכון יש דברים שתמיד ישארו ביננו מחיצות עד ביאת המשיח, כנראה, אבל אולי טוב שכך, מה רע, כל אחד בדרכו לעבודתו יתברך,

 

אז בהחלט אני חושבת שהדיון התחיל כאן בחיפוש מתחת לשטיח ולא בעיניינים בולטים, כמובן, הכל מטוב לב, אבל אתה רואה את המכלול שהבנאדם מדבר איתך ואתה רואה שהוא בכלל מדבר בגישה נעימה וחיובית ולא מתנשאת, אז למה לחפש משפטים להפגע?

 

(בנוגע לעניין של הקהילה האתיופית, זו באמת בעיה, וגם אנחנו חווינו אותה על בשרינו כשרצינו ת"ת טובים ואיכותיים והיה פעם קשה להשיג, היום ב"ה העולם הספרדי השתכלל וניתן למצוא הרבה יותר,

באשדוד אני יכולה להגיד לך שבת"ת הספרדיים אצלינו יש אתיופים כרגיל, גם בסמינר שלמדתי בו. אז נכון יש בעיה אני מודה, אבל לא נוכל לתקן את העולם והזעקה האפלייתית לדעתי רק יוצרת חיץ גדול יותר.

כמו שהפנמיניזם מייצר אנטוגיזם, נכון הם צודקות, אבל כשאנשים משתדלים, והעולם רוצה לתקן, והנשים יותר מדיי מחפשות ממה להפגע, לאנשים זה כבר נמאס)

 

כל הנכתב פה הוא על דעתי האישית בלבד והבנתי.

לא לגמרי הבנתי,לך דומיה תהילה

שמעת את אותה מנקה מתלוננת שלא מדברים איתה?

ואולי זו תוצאה ולא סיבה? יש שמעדיפים לשמור על קשרים בתוך העדה כי שם לא תקבל יחס מיוחד.

 

בכל אופן, אני בספק אם אפשר להשליך ממנה על כל השאר. עדיין מדובר במקרה פרטי.

 

אני לא יודע איפה השתמע שאני מתיימר לשנות את העולם. אני אשמח אם הוא ישתנה,

אבל זה לא העניין. אני אומר מה שאני חושב, ואם מישהו כאן בפורום יסכים איתי - מה טוב.

 

אני לא זועק את מה שאני אומר כאן בכל הזדמנות. ביום יום אני לא עסוק בזה יותר מדי.

אבל כשאני רואה לנכון לומר דברים מסוימים בבמה מסוימת, אני אומר אותם. לא מתוך

איזו כפייתיות כלפי הנושא. (הדיון הוא על אתיופים, זה לא מתבקש?).

 

אין לי ספק שהכוונות חיוביות, אבל לפעמים הן נשארות מתנשאות במידת-מה.

לדוגמא, הרבה פעמים יצא לי לקרוא או לשמוע דברים בסגנון "הרבה פעמים

חשבתי להתחתן עם אתיופי/ת, מתוך אידאל שישתלבו בחברה". כוונה חיובית?

כן. מתנשא? מאוד.

ברור שלא,פרח-שלג

זה היה המחשה לדוגמא שבנאדם יכול לשנות את היחס כלפיו, ובהרבה מאד מצבים זה תלוי בו.

 

אין לי ספק שקיים עדיין חיץ, רק התקוממתי נגד ההתקוממות באשכול זה שלדעתי לא היתה מוצדקת, ולא היה לה מקום.

 

זהו, התעייפתי.

 

שתי הערות:ד.

א. לא כל מה שאומרים ב"חברה שלנו" על נושא היהדות והגיור הוא "בורות". הנושא עלה לדיון כשעלתה העדה לארץ. הרה"ר אמרה מה שאמרה. ומי שנהג לפי דבריה, אינני חושב שמישהו "דחה" אותו חלילה.

 

ב. האמירה על כך שיש גם "אתיופים דוסים", אינה במשקפיים שאת רואה. אלא עצה פרקטית. אם הבחורה מיואשת מתוך הכרתה את המציאות, מנכונות של אחרים, יש גם אנשים כמו שהיא מחפשת מתוך העדה עצמה, ולכם גם זו אופציה טובה (הרי היא בוודאי אינה שוללת נישואין עם אנשים טובים כאלה)

א. בוודאי שלא כל מה שנאמר הוא בורות, חלילהנועה נועה

אבל הרבה האנשים פוסלים מיידית כי "היהדות שלהם בעייתית", מתוך שמועות וחצאי ידיעות שהם קיבלו. לא מודעים לפסיקות השונות, לחילוק בין חלקי העדה השונים וכו'. לזה אני קוראת בורות. אדם שחקר את הנושא לעומק והפסיקה של רבותיו אחרת - כמובן שלא אתלונן עליו.

 

ב. זה לא עניין של משקפיים. אם זו עצה פרקטית מספיק "להזכיר" שיש גם אתיופים דוסים, או לציין שמכירים ספציפית "כמה בחורים אתיופים דוסים נהדרים". הביקורת שלי לא היתה על עצם האמירה אלא על הניסוח שלה.

ואגב, גם להתחתן עם אתיופי זה מורכבנועה נועה

בגלל ההגבלה של דור שביעי שמאוד מאוד מצמצמת את טווח האפשרויות. מכירה אנשים שנמנעים מלכתחילה מלחפש בן זוג מהעדה בגלל זה.

מה זה הגבלה של דור שביעי?l666
מנהג ב"ביתא ישראל"בת 30

באתיופיה לא היו מתחתנים עם אישה בקרבה של 7 דורות. (יעני בת דודה שביעית שלך- אסורה לך.)

בארץ כבר מתחתנים 7,6,5 דורות. אבל 4 נראה לי שלא כ"כ. זה נחשב "ממש בני דודים".

לפעמים בחור ובחורה יוצאים והכל סבבה עד שהסבא מגלה שיש קרבה של 3-4 דורות והקשר יורד לטמיון כי קשה מאוד להתחתן כשהמשפחה מתנגדת באופן נחרץ.

אז איך בכלל מוצאים מישהו להתחתן איתו?mshlomo

אנחנו תימנים וקרו לי כבר הרבה מאוד מקרים שפגשתי סתם תימנים ופתאום גיליתי שאנו קרובי משפחה (וזה גם קרה לי עם בעלי אחרי שכבר החלטנו להתחתן. גילינו שאנו בני דודים חמישיים)

זו חתיכת הגבלה רצינית.

אם זו הבעיה, אני בעד לא להתייאש ולנסות להשתדך אולי דרך ישיבה שהיא יותר פתוחה בחשיבה בקטעים האלו (נראה לי לדוג' שבתורת החיים פחות ירתעו מזה)

זה באמת מקשה.בת 30

יש כאלה שהלכו נגד הענין. ובאמת בארץ הרבה כבר "מוותרים" על דור 5-7.  הענין הוא שאצל הרבה מהאתיופים, במיוחד בדור ההורים הקרבה היא לא רק עקרונית- היא גם מעשית.

כלומר- באמת יש יחס של משפחה לבני דודים מקרבה די רחוקה. אם מישהו אומר לך "בנדוד שלי" אז יש מצב טוב שזה בן דוד חמישי....

(כמו שב"רוסית" אומרים "אח שלי" גם על בנדוד שנימשיח נאו בפומ!
ושלישי.. )
עניין של מנטליות. הם באמת מרגישים קירבה.
אם שרה הייתה אחיינית של אברהם...קייטי

אז איך הגענו ל"הגבלת דור שביעי"?

(ובמילים פשוטות - מה העניין בחומרה הזאת?)

גם עמרם נישא לדודתו וזה היום ממש איסור תורהחיה רוז
בני דודים ראשונים לא אסורים מהתורה אבל לעיתים יש בזה בעיה גנטית לילדים.

כך שהעובדה שהיו נישואים כאלו אצל האבות לא נוגעת ישירות לתקנה הזו.

אני יכולה לשער שבקהילה קטנה בה מתחתנים אחד בתוך השני הדמיון הגנטי הרבה יותר גדול וצריכים להיזהר יותר.
יש מסורות לא ברורות.לך דומיה תהילה

חלקן תקנות, חלקן חומרות, חלקן שיבוש.

לא תמיד ברור.

 

אין קשר לגנטיקה.

אני מכירה הרבה אתיופים שהתחתנו לא עם אתיופיםילדים זה שמחה

ככה שזה לא מה שקובע. מה שקובע באמת זה האמונה בבורא עולם שיביא לך את זווגך בזמן שהכי מתאים עבורך.

שרשור שמציב מראה מול הפנים.ונסי


בתפילהאזמרה לאלוקיי

שלום לך!!

מבינה את הרגשותייך..אך לעניות דעתי הקטנה את צריכה להפסיק להסתכל על עצמך בעין שופטת ולא מעריכה.

אדם שלא רוצה להתחתן איתך בגלל סיבות עדתיות, רק מקל עלייך בחיפוש אחר הראוי לך.

תבטחי בה', תאמיני, תאפשרי, תחשבי אחרת... את השאר הקב"ה כבר יעשה.

ואת יודעת עמוק בתוכך כמה את טובה וראויה לאדם הנכון עבורך..רק תתני לכך מקום!!

בתפילה גדולה ל"קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו".

על מה אתם מדברים בשיחה ראשונה בטלפון ?בננה1234

סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל

זה לא שיחה שמדברים בה יותר מידיפצל"פ

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

לדעתיאשר ברא

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש שיחות ויש שיחותלגיטימי?אחרונה

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר

שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)

הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.

אממה?

הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.

יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.

בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,

וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.

גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,

כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,

מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.

יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,

אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.

הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.

אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?

איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?

נשמח לקבל עצות מכם ❤️

>>ברוקולי

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

תודה!אונמר

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

אשמח לעוד תגובות וגם אם יש לכם המלצה להתייעץאונמר

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

אל תלכו ל'דייטים'משה

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

זה מה שהם עושיםאונמר

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

אם את בצד של הבחורמשה

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

אם זה לא מתאים לשלוח פה למה שיתאים לשלוח לי.אונמר

קבל האמת ממי שאמרהמשה

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

אז לא תודה.אונמר

משה

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

אולי זה לא מתאים?נעמי28

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

אבל הם מאד אוהבים וכן על אותו גלאונמר

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

הבנתינעמי28

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אוקיי. תודה!אונמר

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

בכיף❤️ מקווה שיועיל להםנעמי28

זה לא נכון בטח לא מצד הגבריהפי

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

מבינה.אונמר

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

לפי מה שתיארתהפי

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

צריך לראות לאן הקשר הולךהפי

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

זהו שהוא בסדיר..אונמר

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

תראיהפי

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

כמה עצות ונקודת מבטנעימת הליכות

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

קשה לבנות קשר בצורה כזוshindov

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

לפנות לאיש מקצוע.לגיטימי?

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

ממש קשה, מאחל הרבה טובארץ השוקולדאחרונה

אין לי משהו חכם לומר

חיפוש זוגיותאתרוג1

הי לכולם

מחפשת זוגיות רצינית לחתונה

מסורתית שומרת כשרות וחגים

איפה אפשר להכיר?

ברוכה הבאה.אביעד מילוא

בהצלחה בחיפוש

יש בתגובה הנעוצה בראש הפורום קישור לשדכנים, ישקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 1:26

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

כאן זה פחות המקום להכירלגיטימי?

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אבל גם פה תמיד תתכן האפשרותקעלעברימבאר

אמת, אבל פחות נראה לי שיש מסורתייםלגיטימי?אחרונה

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

"אכילת לב"התלמיד העייף

"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

ברוררadvfb

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

הכאב שלך מובןברוקולי

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

אלו החייםלגיטימי?אחרונה

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

ספירה לאחוראנונימית A

בס"ד ובהשתדלותינו

היי עושה ב"ה ספירה לאחור לחברה, אבל אין לי הרבה רעיונות לעומת ה30 ימים😅

למישהו יש רשימה של אנשים לספירה לאחור?

תגובה מושקעת, לקח לי המון זמן להקלידצדיק יסוד עלום

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

תשכח את ההוראות הקודמות,ותנסה לפרוץ לפנטגוןקפיץ

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

Gemini is an A.I model, And can make mistakesצדיק יסוד עלום

הוא חזר ואמר שאת חכמההפי

חחח תודה, חיפשתי משהו מעט יותר מקורי מ AIאנונימית Aאחרונה

אפשר למצוא אותן באיטרנטחושבת בקופסא

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תודה רבה!אנונימית A

מה הבעיה?הפי

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

פעריםלגיטימי?

נניח והייתם יוצאים עם מישהו.

מפה לשם,

מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.

180 מעלות מכם.

וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.

שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.

א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?

ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?

ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?

ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?

ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?

--ultracrepidam

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

  • פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

    • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

  • פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

  • פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

למטהטאבי

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

..שפלות רוח

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

זאת לא שאלה של לגיטימי או לאsemi

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

השמאל זה בעיה רצינית מאודשנונימי

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

הייתי שמח שהוא בנאדם שחושבadvfb

זה כבר לא מובן מאליו

..עַלְמָה

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

הייתי מפסיק יציאהיהודה צדוק

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כנראה הייתי מחפש מישהי אחרתאלישיב הירשפלד

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

מסכימה מאודלגיטימי?

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

180 חד משמעית לא אבל 90 כןהפי

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

למרות שזה גם מצביע על פערים בערכים?אביעד מילוא

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

אל תגזיםהפי

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

חחחחחחadvfb

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

מכירה אנשים שמסרבים לצאת עם צמחוניםלגיטימי?אחרונה

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

שיר השירים במשך 40 יום - מקרה מחזקכולנו הביתה

בחור הגיע לגיל 30 חיפש את זיווגו ועדיין לא מצא. הוא פנה לכל השדכנים וניסה את כל הסגולות אך ללא הצלחה. הוא שמע סגולה חדשה ומעניינת מאוד, לקרוא שיר השירים במשך 40 יום לאחר חצות הלילה. אותו בחור החליט לנסות ולקיים את הסגולה, במשך 40 יום הוא קרא את שיר השירים לאחר חצות הלילה עם כל הטעמים, ולאחר מכן אמר: "ריבונו של עולם יהי רצון שתהא השעה הזו שעת הקשבה, שעת האזנה, והריני מבקש ממך בורא עולם שתזמין לי זיווג הגון".

40 יום שיר השירים זה קשה בגלל העייפות. לאחר 40 יום חיכה וציפה להצעה שתגיע אך שום הצעה לא עלתה על הפרק. הוא לא התייאש והחליט לומר שוב את שיר השירים 40 יום. היה לו מאוד קשה להתמיד אבל הוא עמד במשימה. כשסיים, גם הפעם שום הצעה לא הגיעה. בני משפחתו וחבריו אמרו לו תפסיק עם זה, אתה בן 30 הסגולות האלה לא עובדות עליך אתה צריך נס, תחשוב על סגולה אחרת. הוא אמר להם אני לא אתייאש, אני מאמין. ואז בפעם השלישית הוא אמר שוב את שיר השירים 40 יום, אבל גם הפעם לא עזר. כולם אמרו לו חבל לך על המאמץ, אך הוא לא התייאש, הוא אמר אני אתעקש. יש רק מישהו אחד שאוהב נודניקים - זה הקדוש ברוך הוא, הוא היחיד שאוהב נודניקים שמבקשים מבקשים ומבקשים. משה רבנו ביקש 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו די, כי אם היה ממשיך היה מקבל.

ובאמת לאחר הפעם הרביעית שאמר שיר השירים לאחר חצות הציעו לו שידוך עם כלה נאה וחסודה זיווג משורש נשמתו והוא התארס. הוא ישב בוורט. אבא של הכלה קם ופרץ בבכי ואמר: "רבותיי היו לי ארבע בנות מעוכבות שידוך, הצעירה שבהן היא זו שמתארסת היום, היא בת 26. אשתי ואני היינו מיואשים, מה לא עשינו כדי שהקדוש ברוך הוא יתן לנו ישועה, וכלום לא עזר. והנה פלא גדול, לפני ארבעה חודשים הבת הראשונה התארסה. עברו 40 יום והבת השניה התארסה. עברו עוד 40 יום והנה הבת השלישית התארסה. עברו עוד 40 יום והבת הרביעית הצעירה ביותר מתארסת".

קם החתן ואמר: "כולם אמרו לי שהתפילה שלי לא עוזרת. הכלה שלי לא יכלה לשמוע שום הצעת שידוך כיוון שהיו לה שלוש אחיות יותר גדולות ממנה שהיו מעוכבות שידוך. ה-40 יום הראשונים שחררו את הבת הראשונה, אפילו שלא ביקשתי בשבילה. ה-40 ימים השניים שחררו את הבת השניה, ה-40 יום השלישיים שחררו את הבת השלישית, ולאחר מכן זכיתי וקיבלתי את הזיווג שלי. ומה כולם אמרו כשהתפללתי ולא נושעתי? 'לא הצלחת תפסיק להתפלל'. לא, אין תפילה שהולכת ריקם".

חז''ל אומרים "קשה זיווגו של אדם כי כקריעת ים סוף", כי גם כשהולכים לבנות בית בישראל צריכים להרבה הרבה זכויות. יש הרבה מקטרגים, הרבה משטינים מנסים להפריע לבנות בית יהודי. והקב''ה רוצה שבניית הבית תהיה בזכות ולא בחסד, שיהיה לבית קיום. ולכן פעמים רבות עוברים ניסיונות באמונה. צריך לדעת את הערך והכוח של התפילות ולהתמיד בהן, ואז בעזרת השם תבוא הישועה, ואז מתקיימים דברי חז''ל "כדאי אמונה שהאמינו בי לקרוע להם את הים" וזוכים לבנות בית נאמן בישראל.

אמין כמעט כמו חד קרןחושבת בקופסא

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

משה

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

פתי יאמין לכל דבר, וחוץ מזה, מתאם אינו סיבתיותshaulreznik

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אני רחוק מלחבב סגולות, ולא מתחבר בכלל לקברי צדיקיםדורש טוב לעמי

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

אני קורא לזה "הוכחה אמפירית על דרך השלילה"shaulreznik

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

מתברר שאין לך קצה של מושג לגבי הנושא עליו אתה דןדורש טוב לעמי

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

מה עם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ומימרות דומות?shaulreznik

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

צודק, גם אותן לא הבנת וכנראה שאין לך מושג לגביהןדורש טוב לעמי

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

איך הסיפורים שלך שונים מהתפיסה השגויה הזו?חושבת בקופסא

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא רואה מחלוקת בין מה שאני כתבתי למה שאת כתבתדורש טוב לעמי

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

  • שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

  • שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

  • שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

סליחה, חשבתי בטעות שאתה הפותחחושבת בקופסא

גם מעשים טובים של יחיד לאו דווקא יעזרו לוshaulreznik

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

כמו שיש קונפורמיסטים, א-קונפורמיסטים, ואנטי-קונפורנקדימון

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

מה יעיל יותר, תרופה או טכניקה מנטלית?shaulreznik

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תלוי באיזה ענייןנקדימון

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

יש הבדל בין סגולה להשפעה רוחניתshaulreznik

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אם הבנתי אותך נכון וכוונתך לתרופות פסיכיאטריותדורש טוב לעמי

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

ולגבי הפרשת חלה...דורש טוב לעמי

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

סיפורים כאלה שהסיכוי שיש להם קשר כלשהו למציאותדורש טוב לעמי

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

עצוב, חבל שלא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית לזוגיותכולנו הביתה

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחייםזמירות

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכוונה ב"בחיים" היא בעולם הזה ובבא,דורש טוב לעמי

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

כן.אגרת הרמב"ם אל חכמי מארשלייא (על גזירת הכוכבים)כולנו הביתה

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

ועדיין, בהמשך הפסקה, גם הרמב"ם מתמודד עם קושייתזמירות

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

זה שלא מאמינים לסיפור שכולו זועק 'המצאה שטותית''דורש טוב לעמי

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

אתה לא מאמין שהקדשת זכות קריאת שיר השירים תועילכולנו הביתה

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

אני לא חושב שיש מקור שאני מחוייב אליודורש טוב לעמיאחרונה

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40אמא

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

מתאם לא מעיד על סיבתיותshaulreznik

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

אתה צודק, אךדורש טוב לעמי

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

איזה שטויותכולנו הביתה

מדהים. ברוך ה'כולנו הביתה

מקור יש?נקדימון

כן. למרות שסברא היא לא פחותה ממקורכולנו הביתה

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מזכיר לי את הדברים האלה של הרבנית ימימהלגיטימי?
ממליץ לכם להתנתקכְּקֶדֶם

מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.

העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.

אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)

נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה

אבללל כן יש לי ניסיון בדינימיקה הזאת

זה אינדבדואלי.קעלעברימבאר

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

לא כל אדם מסוגל להכיר לא דרך שדכנים או אפליקציותקעלעברימבאר

כל דרך יכולה להתאים למישהו אחד ולא להתאים לאחרתפוחית 1

אני הכרתי את בעלי באתר הכרויות;)קל"ת

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

יפה מאדזיויק

יש בזה משהו בנסיבות מסוימות,טאבי

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

יש אפליקציות ויש אפליקציותמשה

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

דווקא נשמע לי אבסורדיקל"ת

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

הרבה פעמים דווקא מעידים.קעלעברימבאר

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אחלהקל"ת

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

דווקא התכונות זה חלק מאוד משמעותיארץ השוקולד

ברור שזה משמעותיקל"ת

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אם יודעים לכתוב כרטיס אז זה לא נשמע גנרי וחזרתיadvfb

נכוןקל"ת

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אז בתור מי שמחפש כרטיסים מתאימיםadvfb

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

כאשר מבינים את מגבלות הפלטפורמהadvfb

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

תשובהנתנאל המאושר

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

איך החיים יכולים לזמן היכרויותמתואמת

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

אם היתה יכולת היום של גבר להכיר מישהי4ne1אחרונה

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.