פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1186)

שזה נשכח ממך..

אצלי באמת הכל "צף" כמו שכתבת...סוג של צונאמי ריגשי..

ואני מבינה למה זה קורה לעוד הרבה רווקים,

דווקא בגלל כל האחדות והביחד במשפחה, מרגישים את החיסרון של החצי השני..

וזה שאנחנו מצווים לשמוח בחגים "ושמחת בחגך",אז זה קצת יותר קשה כי אנחנו שמחים מאד אבל השמחה עדיין לא בשלמותה,

כי החיסרון הזה של בן\בת הזוג מלווה אותנו(אותי לפחות) וזאת עבודה להיות בשמחה,"עבדו את ה' בשמחה"..

...אבל ב"ה תודה לקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לנו,בעזרת ה' זיווגים הגונים לכולם!חג שמח!

גם בשאר השנה לא לחוץ לי.
אבל בחגים אתה כזה עם המשפחה/בתפילות. זה פחות מורגש.
גם אין אצלנו נשואים טריים כאלה בשולחן אז אתה לא חושב על זה בכלל אלא אם כן יש איזה בחור אורח בארוחות שנראה לו כל החג שאת יכולה להתאים לו...

אבל במשך השנה אתה קולט שאתה רוצה את זה

במה קורה עם המשפחה ובכמות הזוגות/ החברה בחג. לא אפרט יותר מידי (אאוטינג וזה )

וכן, אני די מזדהה עם מעריצה של אבא, גם, החג לצערי ממש הכניס אותי לתחושה הזו...

אם אצלך זה ההפך?- הכי טוב בעולם!!

 

אם נגמר באופן סופי - מאחלים לו בהצלחה בדרכו ופשוט לוקחים פסק זמן מדייטים כדי לעכל ולהבין שיש עוד הרבה אנשים נפלאים בעולם (לא צריך להתחיל לחשוב "כמה הוא באמת לא מתאים ומלא חסרונות" אלא להבין שיש עוד הרבה אנשים בעולם שאפשר לבנות אתם בית בקדושה ושמחה) זה קשה, מעצבן, מעיק, אבל זו הדרך היחידה. בסוף זה בד"כ עובד.

 

אם זה לא סופי - זה כבר משהו אחר..

 

*נכתב בלשון נקבה ומיועד לשני המילים כאחד

שיש שיקולים למעלה וכנראה זה לטובתי.
שהוא לא התאים ושהאחד והיחד מחכה..

זה לא ניתן לשליטה.. אני בדיוק בשלב האבל הזה.. לא מסוגל לדלג על זה

יישר כח על היוזמה!

מתוך השאלה שלך נראה שאתה מסופק. גם זה נאמר יותר מרמז בדבריך.ולכן אני חושב שצריך כן לתת לזה סיכוי. דעתי מתוך דבריך אבל ברורר שצריך לבחון יותר לעומק על מה ולמה הינך מרגיש את התחושה הזאת של לחתוך וחסרים הפרטים כאן כדי לאבחן. בהצלחה

זה עוזר בהרבה מקרים כי זה או ממש מקרב או ממש מרחיק,

במיוחד שיתוף בחוויה אישית כלשהי.

 

אפשר גם להעלות לדיון איזו התלבטות שיש לך ולשאול לדעתה.

 

 

אצלך מתאפיינת כנראה התסבוכת- "הבעיה הגדולה שבטוב היא היותר טוב"

 

בדוק לעומק. 

 

לא מצאת משהו שלילי? = המשיך.

 

ניסת וניסת ולא התחברת? = סיים

 

עכשיו זה כנראה בטח לא הזמן לחתוך.

 

 

 

 

 

 

השבוע ראיתי תמונה, שאלו זוג זקנים איך אתם עדיין ביחד? הם השיבו, לפני 65 שנים לא היה דור של "קדימה זרוק". יש בעיה, מנסים לפתור ולהתגבר

אתה יכול לתת טיפה יותר פרטים? מה זה אומר זה לא זה?! למה?

 

מקריאה בין השורות אני מבין שהיא לא אשת חלומותיך אבל היא מישהי ממש חמודה. הייתי ממליץ לך לנסות עוד פגישה או שתיים ולראות איך אתה מרגיש.

 

בהצלחה.

בס"ד

השאלה היא השאלה הכללית: "בשביל מה צריך בני אדם". וכדברי הפסוק "על מה שוא בראת כל בני האדם". תהילים פט מח. זה מוסבר שןם ע"י המלבי"ם. שכשלא מכירים את התכלית.. אז בני אדם הם מיותרים. אבל "נתאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים". וכבואר בהרבה ספרי חסידות שהתגכלות ה' היא ככ שיותר ברואים יכירו באחדותו. כך יתפאר שמו יותר ויותר. אחדות של מליון פרטים קטנה מאחדות של מליארד פרטים וכו'. זה נראה לי מובא בתניא שער הייחוד והאמונה פרק ו' או איפשהו באיזור.. אז התורים הארוכים לבנקים הם לא העניין. התור הארוך לבית המדרש/ בית כנסת/ מצוות שונות. ובעזרת ה' לבית המקדש. זה הסיפור ידידי.. 

כי אם היו פחות אנשים היו  פחות פקידים, היו צריכים אותם בחקלאות.
למרות שמפתה אותי לחשוב כמוך,הכי קל וכיף לדמין מציות מושלמת. המקום של היסורים חשו בעולם שאנו מכירים, והלוואי ותהיה לנו מספיק ענוה, אז לא נסבול כל כך מתורים, פשוט נתכנן את הזמן אחרת.

(יואו, אני במצב רוח כבד-חופר...)

ככה שהבעיה הזאת לא בהכרח היתה קורית

יש במשק ביקוש והציע, מצב נורמלי. הבעיה זה שאנשים לא מצליחים למצוא עבודות מתאימות, אבל זה נושא טיפה אחר...

 

אומרים טוב לו לאדם שלא נברא - משנברא.

 

בבקשה לא לקחת את השרשור הזה יותר מידי ברצינות!

תחשבי שרק חמישית מהם היו קיימים

ותחשוב שרק חמישית מהם היו קיימים..

בעיקר בשמחת תורה שבה הגדרות נפרצות לגמרי והבנות ממש פותחות את כל המחיצות (מוילונות) בינם לבין עזרת הגברים ומסתכלות עלינו במפורש...

לק"י

(חוץ מאשר אם אתה נמצא איתם בסעודה).

אבל להסתכל על ריקודים- לא נשמע לי אסון.
אני גם הייתי נהנית להסתכל על אנשים מתפללים..

רק כי אני חושבת שהיה מעצבן אותי אם היו מסתכלים עלי והורס את החופשיות והכיף. אממ וזה גם די לא מעניין אותי, משתעממת אחרי רגע בדיוק.
דעתי האישית.
ושיכורים זה עוד הרבה הרבה יותר מביך לענ"ד

גם אני כנ"ל, וכמו שיעלי אמרה- כיף לשמוע את הבנים רוקדים ושרים, למה צריך להסתכל??

נראה לי הגינות מינימאלית של מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך..

למה בנות בכלל נהנות פשוט לעמוד ולהסתכל על בנים.

למה ללכת למקום אם את יודעת מראש שאת לא יכולה לרקוד בו?? 

לא באות לבחון

לא ראיתי שבוחנות, הסתכלות סתמית על הרוקדים. גם ככה אי אפשר לדעת מי פנוי וגם אין כל כך אפשרות למצוא אותו אחרי זה. (אם כבר ראיתי יותר גברים שמסתכלים בכניסה)

 

ורק אתמול ראיתי סרטון של גברים חסידיים רוקדים מול קהל של גברים שמסתכלים

לא חושבת שהרוקדים הרגישו שבוחנים אותם (למרות שאולי חלקם באו לחפש חתנים)

 

ואם היית רואה איך צפוף בעזרת נשים היית מבין למה אי אפשר כמעט לרקוד וחוץ מקצת הרקדות פה ושם זו האפשרות שיש לבנות להשתתף בשמחה.

גם ספרי התורה נמצאים למטה בשמחת תורה!!!

רק הגדולים ביותר היו רוקדים..

אני מחוץ לעסק

מישהי צילמה תמונה ש'במקרה' היינן ברקע,
אחר כך היא באה לכלה ואמרה לה שתברר מי זה שם בתמונה מאחורה
(אין לי מושג מי זאת, זה היה מזמן)

בחיים לא חשבתי שאנשים לוקחים את זה רציני
טוב נו לפחות זה מחמאה לא רעה בכלל

בשמחה של מצוה - זה דבר מרומם.

 

ויש הרבה נשים ששמחות בכך. ואינן רואות בכך מקבילה ל"ריקוד עצמי", שגם לו צריך שתהיינה הזדמנויות.

 

ואם העזרת נשים אינה ממש קרובה (ויש כאלה שגם אם כן), רבים כלל אינם שמים לב לכך, זה לא מענין אותם. הם בריקודיהם והן בתצפיותיהן..  כמובן, אם יש כאלה שמפריע להם - צריך להתחשב ולא "להידחף" מידי...

וזה, דומני, מקובל בעם ישראל, שנשים רואות, בצניעות, את אלו שרוקדים.

 

[בזמנו במרכז הרב, אני לא חושב שמישהו היה בכלל מודע לנושא. חוץ מר' אברום זצ"ל, שאמר שבשמחת תורה יקראו במנין המרכזי לנשואים, כי נשיהם רואות מלמעלה וזה ישמח אותן..]

ואותנו יעזבו לנפשינו

כשהייתי בת שירות התלהבתי מזה... אבל אחרי שראיתי בישיבה אחת שלט שכתוב בו שהבנים מבקשים לא להסתכל עליהם כמו חיות בגן חיות (משהו כזה) אז זה עשה לי משו והפסקתי... לא לחוץ לי לראות אותם... זה מרגש אבל אני גם יכולה להתרגש מבלי להסתכל עליהם. להיות עם עצמי קצת...

זה כן קצת הרבה מעניין
אבל אני מעדיפה לרקוד בעצמי

מבחינתי חינוך הילדים וההשקפה של הבית היא דבר מרכזי ביותר אם לא הכי מרכזי.

אם אין לנו אותן השקפות וכוונה לבנות את אותו הבית - אז אין בכלל על מה לדבר.

וזה לא התאים בינינו, להבנת שנינו.

 

זה מה שאני חושב...שזה דבר מאוד מהותי לחיי נישואין.

 

ב"הצלחה.

כללית שהיא שונה

אבל זה קשור לשאיפות רוחניות שונות וכיוונים שונים בחיים

זה לא אמור להוות בעיה ? 

כל כך גדול של שנים.
אנשים משתנים עם הזמן
ובכלל החיים הרבה יותר גדולים מזה.
אשתי חולקת עלי בזה

אתה סובר שגם במידה ויש הבדל שכזה בין בני הזוג - זה לא אמור להוות חשש בגלל שיש סיכוי גדול בעתיד לשינוי מחשבה, התגמשות והסכמה הדדית ? 

תקן אותי כמובן אם טעיתי בהבנתי.

זה לא סוף העולם.
אני לא מסכים עם אשתי בהכל,
זה הגיוני, לומדים לחיות עם זה
לאהוב עם זה
לשמוח עם זה
ואפילו לשמוח בזה

כאמור החיים הם הרבה יותר גדולים מזה

כנראה שכבר הגיע לשלב..

(כשהמחשבות הופכות לרציניות, לא כל ילדה שמשחקת באמא ותינוקת)

 

לדעתי זה דבר ראשון הרגשה חזקה של רצון לזוגיות.

 

מי שצריך להתבשל-לפעמים צריך זמן, לא כל בחור בן 20 שלא מרגיש צורך להתחתן צריך לדאוג. אם מדובר בגיל מבוגר יותר אז אני הייתי מציעה ללמוד ספרים על זוגיות ולהתסכל על זוגות נשואים[נניח להזמין את עצמך לחבר שנשוי וזה מתאים להזמין] לראות את היופי בזוגיות ובנישואים. ואז יכול להתעורר הרצון לזוגיות.

 

בהצלחה וחג שמח!

וגם לי עברה מחשבה שכזו בעבר מסתבר שלא שומעים מספיק את זקנות העדה

תוהה אם זה אומר טוב או רע בכל אופן לא חשבתי כשפוגשים אנשים פנים מול פנים שואלים אם סיימתי כבר תיכון

זה הסגנון כתיבה שלך כנראה..

באמת שואלים אם סיימת תיכון? בטח את נראת בת 16

אה ואתה יכול להפסיק להשמין את הסמיילים התגלה לי הסוד הנורא

מוחעחע...

על כל סמייל מקבלים אחוזיםם!!
רק היוםם

אבל כשאמצא יגיע לי תוספת מאמץ!!! 

 

אה ותזכור שאני מעדיפה העברה בנקאית!!!!

בס"ד

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t662901#7358747

23..גיוואלד..עדיין לא התרגלתי לזה

22...

28 רווק

איתי על זה היום....

וחשוב שאמרת

 ככה יעשה לבנות האדם הללו.. (ע"י גוי , בשינוי, 4 אמות ועוד)

בחור ערכי, עם התאמה כמו שציינת לא מוצאים כל יום!

 

קיים אמנם קושי, אבל בכך את שותפה פעילה לתרומתו כי רבה.

 

שיהיה בהצלחה.

זה שהוא בחור ערכי לא אומר שזה מתאים לכל אחת.

יש הרבה בנות שזה לא יתאים להם.

א. לא הבנתי מה אתה רוצה.

ב. לא אמרתי שלא מתאים, אמרתי שזה לא מחייב ושלא תהייה כזה נחרץ. 

ג. יכול להיות שזה כן מתאים לה.

ואל תיפגע אך אני שומר לעצמי את הזכות להגיב כפי רצוני.

אני לא נפגע, וגם אני שומר לעצמי את הזכות להגיב כפי רצוני. מה הקשר לדיון פה?

עניתה לה תשובה נחרצת שלפי דעתי לא נכונה, אז חלקתי עליך.

ובמקום להגיב לעצם הטענה אתה אומר שזכותך לענות מה שבא לך.

אז תבין שלהתחתן אם גבר או אישה שאין להם שגרה מסויימת, אז זה מאד יכול להקשות על הזוגיות ולרוב בני האדם, קשה להם להתמודד עם זה (וקח בחשבון שיש בין 11-14 יום, תלוי לפי איזה מנהג הולכים, שהאישה אסורה, עכשיו תשלב את זה בחוסר שיגרה).

אך עוד יותר מבין את הקושי במציאת בן זוג עם התאמה טובה כפי שציינה. ולגבי העניינים שציינת, יש להתייעץ כמובן עם רב מוסמך ואכמ"ל.

 

לתרומתו יש ערך רב ולה בהחלט יהיה חלק בזה.

 

מי שזה מתאים לה, אז מה טוב. מי שלא, אז עדיף שלא תכניס את עצמה לקשר כזה, לא משנה כמה הבחור טוב, זה סתם יגרום עוגמת נפש מיותרת לשניהם.

תשאלי אותו אם את יכולה להצטרף לשבתות לפעמים...

בטוח שאי אפשר ?? (נמשל שהוא בכוננות בזמן רגוע ולא בתפקיד ממש) 

לדעתי חבל לפספס בגלל דבר כזה אבל תדברו על זה. 

תשאלי אותו מה יהיה שיהיו ילדים. 

לגבי להיות איתו במילואים וזה בלתי אפשרי.

 

 

 

יש המון נשים שנשואות לאנשי קבע, אמנם הן לא חיות בחוסר ודאות כמו שלך אבל הן רוב הזמן לבד בבית, לך 'לפחות' יש את השבועיים שלושה שהוא בבית. השאלה היא האם את מוכנה למחיר כזה כי כל השאר נשמע מתאים.

 

סתם שאלה - במה הוא מתכוון לעבוד עם תפוקת מילואים כזו?

תלוי בך. תלוי גם כמה את מוכנה להיות "איתו" בראש הזה. להרגיש שתורמים ביחד למדינה.

 

לאידך, תלוי בו - עד כמה באמת שכזה לא הכרח-הצבא, הוא גם מוכן להתמסר לבית. כלומר: השצבא זה לא דבר ש"לא כ"כ חשוב" אלא מאד-מאד חשוב, ואע"פ כן, חשובה מאד התרומה למדינה, לכלל.

 

ענ"ד.

 

[וכדאי שתשאלי בפורום "נשואים טריים". יש שם מנוסות בכגון דא, בערך]

א. להמשיך לצאת עם הבחור מתוך בחירה והבנת המצב, אבל זה דורש המון הבנה, סבלנות וכוחות נפש, ואי אפשר פתאום להחליט באמצע שזה לא מתאים לך, את חייבת להחליט לפני ולדבוק בהחלטה שלך.

ב. להגיד שזה לא מתאים, לחתוך ולחפש מישהו שיהיה בעל שגרה פחות או יותר קבועה ויהיה יותר בבית.
אין פסול בלבחור באפשרות זו, מכיוון שבאמת לא קל לנהל קשר בריא כשאין שגרה מסויימת וכשיש לא מעט ריחוק פיזי (ויש גם את כל עניין הנידה שיכול עוד יותר להקשות על הזוג, למשל, יכול להיות שהוא דווקא לא יהיה בבית בזמן שאישתו מותרת וכשהוא כן יהיה, היא תהיה אסורה).

שתי האפשרויות נכונות, אין כאן אפשרות אחת שיותר טובה מהשנייה, אלא רק האפשרות שיותר נכונה לך.

בהצלחה וחג שמח.

אם הוא מתכוון להיות נשוי איתך, שיהיה נשוי איתך ויגיד לך מה בדיוק הוא עושה במילואים. ואם יראה לך הגיוני שהוא עושה ככ הרבה מילואים אז תסכימי לו.. ואם לא- הוא חייב בשמחת אשתו אז שימצא דרך אחרת לפתור את זה.

בעל שנעלם כל חודש לארבעה ימים זה בכלל נשמע רע.

הוא לא מחתן אותך עם האידיאלים שלו והוא לא בקבע ככה שאין צורך שתצטרכי לסבול..

 

מה גם שמימיי לא שמעתי על יחידת מודיעין שכזו שדורשת מילואים ארבעה חמישה ימים בחודש ועוד על סופשים...

 

מבחינה כלכלית, אם אמת נכון הדבר מדובר על 40-50 ימי מילואים בשנה, והמענק על מילואים כאלה הוא עצום.

אבל הכמות לא נשמעת לי הגיונית אלא אם כן הוא השתחרר בדרגת סרן או רב סרן

כאלה יחידות.חבר טוב שלי עושה מילואים כשבוע בחודש ע"פ הקפצות.הם רואים בזה ערך עליון ומשקיעים בזה עם כל הקושי.
חוצמזה כדאי לקחת בחשבון שהרבה פעמים דברים משתנים למשל חבר טוב אחר שלי מ"פ ביחידת קרבית והוא כנראה עוזב בגלל החלטה משותפת לטובת השקעה במשפחה(אגב הוא נמצא בצבא הרבה יותר ממה שציינת,יוצא פעם בשבועיים שבת וערב אחד בשבוע אם אין אירוע מיוחד..) ככה שאם הייתי במקומך הייתי מתמקד באדם.יש אנשים שעובדים בעבודות שישנים כל השבוע מחוץ לבית או שעובדים בחו"ל,וחיים עם זה.בהצלחה!

כל הקרבה שלו, כל תרומה או אידיאל שלו
הוא צריך להיות גם אידיאל שלך.
כל הקרבה שלו זה גם הקרבה שלך.
ואת זה שניכם צריכים לדעת.
גם הוא צריך לדעת שמעכשיו זה חא הוא לבד עם הרצונות
והאידיאלים שלו, אלא שגם לך זה צריך להתאים.
וגם את צריכה לדעת שכמו שהוא מקריב -גם לך זה צריך להיות חשוב.
כמו שהוא מוותר על דברים, גם את...
נכון שבפועל זה הוא שעושה ופועל, אבל גם את מקריבה לפחות כמוהו.
אם את מוכנה להקרבה כזאת כמו שהוא עושה - אז מעןלה

חג סוכות ונהנים עם כל המשפחה והאחיינים המתוקים
היה שבוע ממש נחמד ב"ה

בס"ד

 

ב"ה גם השבוע הייתי באירוסין של חבר

ב"ה פגשתי כמה וכמה חברים מהעבר ומהווה בכמה הזדמנויות

קיבלתי החלטה קריטית וחשובה כל כך.

 

הסוכה מהממת ונעימה ממש.

 

משפחה ועוד משפחה.

 

כיף בחג.

הייתי לראושנה בחיי בברכת כהנים הענקית!

 

מכרתי את הסמארט' שלי בשעה טובה

והקונה אמר שיש בעיות ודרש את הכסף בחזרה

והיום הוא הודיע לי שהוא מכר אותו והכל בסדר!

 

היו אחלה מפגשים!!!

 

פגשתי את מו"ר שליט"א!

 

האינטרנט סוףסוף חזר!

 

אני חי!

 

אני נושם!!

 

אין ספק שזה מפחיד. כדאי מאוד לדבר בניכם על הפחדים והחששות כי זה יכול קצת להרגיע (בסופו של דבר כולם עושים את זה..) וגם בצורה כזאת תברר מה אתה רוצה מעצמך. וגם שיחות כאלו יסיעו בהתפתחות הקשר

יש אנשים שזה מפחיד אותם ממש.אני כמעט ונפרדתי מאישתי מרוב פחד לפני שהתארסנו...מוזמן לפנות באישי כי אם זה פחד שמונע ממך להחליט ולהתקדם כדאי לפנות לטיפול.זה משחרר ופותח וההחלטה היא מתוך שמחה ורוגע.

ב"ה
אבל זה בחירה שלך אם לתת לפחד לשתק אותך או שימנף אותך...
אז עכשיו מצאתם עוד נושא שיחה.. בהצלחה!

אבל יש להניח שנפגשתם מתוך כוונה להתחתן. אז כנראה שקלת רציונאלית שיש מקום כעת לכך.

 

הרי אין ענין ל"חיוכים, הרגשה" אם לא במטרה לבדוק התאמה לבנין בית.

 

כדאי להבדיל בין הדברים. לבדוק התאמה בפני עצמה, ובמקביל - לחשוב רציונאלית בנחת על תכניותיך/ם.

 

לפעמים אפשר להתבגר ולבנות דרך עתידית, ביחד. אם יש ענוה ורצון טוב וישוב הדעת הדדיים.

 

כמובן, צריך שתהיה תחושה בסיסית ורצינית ש"לבנות בית" מבחינת הכחות הפנימיים,  יכולים. בין איש לאשתו, משפחה.

בעיקר בהתחשב בכך שזה קשר ראשון שלך...

אולי אל תמהרו, אבל שהמטרה של הקשר שלכם תהיה ברורה...
תבדוק עם עצמך שאתה מסוגל לבנות בית כרגע. ושיש בסיס טוב ובריא לקשר.

ואם ההורים התגרשו לא מזמן- לוודא שלא נשאר רושם שיותיר השלכות בעיתיות.-
בעיקר שהגרושים עוד טריים ואולי עדיין מבעבעים...
(אני מציעה ללכת למישהו חכם שיגיד לך מה הוא חושב בעניין... רב/פסיכולוג טוב שמבין בזה)

[סליחה שאני מוסיפה עניין שלא שאלת עליו כאן. אני פשוט חושבת שחשוב לבדוק את זה עם עצמך]

בהצלחה רבה מאוד!
שמחה לשמוע

גם אם יתארסו היום זה לא למהר!
קשר ראשון זה חלום של כל אחד! כאילו אתה יוצא עם הראשונה סתם?
ולא הבנתי איך הגעת לגירושין של ההורים אבל למרות זאת מסכימה עם העצה.

אפשר להתחתן בעוד חודש, אפשר בעוד חודשיים לפי מה שמתאים לכם.

החלום הוא להתחתן עם מי שמתאים.

השאר קשור להודעות אחרות של הכינוי. (כבר הרחבנו באישי).

קשה לי להאמין שאינך יודע מה אתה רוצה בחיים... יכול להיות שאתה לא יודע מה אתה רוצה לעבוד ולעסוק ובמה להתעסק במרבית חייך, אבל את עיקר הדברים אתה מן הסתם בוודאי יודע. אתה בטח יודע מה הרמה התורנית שלך ואיך אתה רוצה לראות את הבית שלך מהבחינה הזו, אתה בוודאי יודע מהן המידות באנשים שאתה מתחבר אליהן ומעריך, ואתה בטח יודע להגדיר באופן כללי לאיזו סוגי אישיות אתה מתחבר.

תנסה להגדיר את עצמך ולחשוב בהתאם מה מתאים לך, תעשה את זה כאילו לא נפגשתם מעולם ובהתאם אח"כ תנסה לחשוב האם הבחורה שאיתה אתה נפגש עונה לך על הציפיות, אל תצפה לראות שאם הגדרת משהו שהוא חשוב לך מאוד שהיא תהיה בו 10 מ1-10, היא בן אדם וזה טבעי ונורמלי שהיא לא תהיה מושלמת. תנסה לראות אם אתה יודע להגדיר אותה, אם אתה מכיר אותה ויש לך חיבור אליה, אליה כאישיות ולא רק כאישה(אני מקווה שמובנת כוונתי).

 

לאחר כל זאת - אל תחשוש! תהיה חזק! אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אנו יכולים להעריך רק לפי מה שיש לנו עכשיו ולשער מה יהיה בהתאם בעתיד. אם אתה מגיע למסקנה בשכל שהיא יכולה להיות אשתך ותשמח בזה וגם ברגש יהיה חיבור - אל תהסס, תדע שהתחושות הקשות הללו הן טבעיות ונורמליות בכל אחד ותחליט שאתה הולך על זה בגבורה!

בהצלחה רבה!

שנראה לי שהחיים זה דבר מפחיד, ובכל גילוי של חיים יתכן ואף סביר משהו מפחיד. אבל החיים זה גם דבר טוב,ואנחנו מצווים לבחור בהם, כדי שיהיה לנו טוב. כי הקב"ה באמת רוצה שיהיה לנו טוב, כי אם זה לא טוב זה רע.

ואחרי השיחת מוסר הזאת לעצמי: בנחת אחי. כשתרגישו מוכנים לקבל החלטה קבלו אותה. בנתיים - פתחו את הקשר על פי ההלכה: אם אתם נתקעים בגלל סיבות הלכתיות בטח תלמיד חכם שמכיר אתכם ורגיש מספיק יוכל לעזור לכם לנתב את הקשר כמו שצריך. ושיהיה לכם טוב, רק טוב, טוב ונעים!!

 

 

להערב זה ילך שם יותר בקלות

ואין לי רעיונות סורי! בטוח יש הופעות בכל מקום של כל סגנון רצוי אבל אין לי מושג..

בהצלחה ותהנו!!

הם מחרפנות לי את השכל.. 

הופעה פה/שם/כאן אם יש לכם רכב ודלקן מה יותר טוב מזה??