פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1186)

בע"ה אפרסם את זה בין חברות!

בהצלחה רבה!

בס"ד

 

שלום, 
אתמול פרסתי פוסט על חתונה שבוטלה לי ועל הצרות הכלכליות שזה הכניס אותי. בהמשך לעניין הצלם שאני מחפש לו זוג בנרות יש את עניין האולם,
אתמול הייתה לי פגישה עם בעל האולם. הוא מתעקש לקבל את הכספים (רוב רובם) ומנחם אותי בזיכוי קטן שאולי בעתיד אם אתחתן אצלו הוא יזכה אותי בחצי.
אני לא יכול לשלם את הסכומים שהוא דורש (לדעתי לדרוש את רוב הכסף כשלא נקנה מזון ולא הופעל האולם זה לא בסדר). אני די נואש בעניין. קודם הצלם ועכשיו האולם... זה לא נגמר.

יעזרו לו להיחלץ לפחות מחלק מבחינה משפטית.

 

וזה באמת כואב..

תוציא ספר שירים!

אני אשמח לסייע.

איך לא גיליתי אותו עדיין?

אשמח לנהל אותו

|בתרתי משמע, לצערי|

ופנה ל-אלעד הוא המנהל היחיד שעדיין פעיל בערוץ. או לAdmin.

שעבר. מאז אין שום פעילות בפורום מלבד הודעות טעות או הודעות טכניות וכו'...

 

ואדם אחד או שניים לא יכולים להחזיק פורום - צריכים קבוצה של אנשים שמוכנה לתרום ולהרים את הפורום (לצורך התחלה - לפחות 10-20 איש...)

יפה שהטיפוס הזה בכלל יודע מה זה זויות...

וככל שתתנו אחד לשני יותר ביטחון בקשר, אתם תצליחו להתגבר על המחסומים האלה ולשתף יותר..

 

בהצלחה!

תרגישי..  זה טוב שיש תחושה.

 

יש גם דברים שמשאירים לאחרי החתונה..

ציון בפסיכו סתם.
או את זה שאת אוהבת אותו ...

כל דבר שאת לא מספרת מכל מיני סיבות גם למי שאת כן מספרת באופן כללי...
כל אחד והעניינים שלו..

כל עוד הוא לא נשוי לך, הוא לא בעלך... אין סיבה שתתיחסי אליו כאל יותר מחברה קרובה לדעתי...

אם מותר/ראוי להגיד שאוהבים לפני החתונה, יש רבנים שאפילו כמעט מחייבים להגיד זאת לפני החתונה.

אולי יש כאלה שבלי זה נשארים חסומים רגשית...

בכל אופן, אין לי מושג מה אני אעשה בעניין. משאירה את האופציות פתוחות...

זה יהיה יותר קל

לא חייבים לשתף הכל בבת אחת (ונראה שהרצון לעשות זאת בבת אחת הוא שגורם לקושי)

תשבי אם עצמך ותעשי רשימה של דברים שחשוב לך שהבחור ידע

ובסופו של דבר הוא ידע "הכל הכל הכל"

מה שקורה לך הוא טיבעי וברוך ה' שיש לנו מנגנון טיבעי שעוזר לנו להיפתח לאט לאט ובשלבים.

זה טוב ובריא שאת משתפת כל פעם קצת.

זה היה מבהיל את הצד השני וגם את עצמך אם היית משתפת הכל בבת אחת. לכן כל פעם תשתפי עוד קצת, וככל שהתגובות שלו יהיו יותר מיטיבות איתך, החשק לספר לו יעלה, והשיח יהפוך להיות מתקדם יותר ופתוח. ובמקביל לאט לאט יתחזק לך הביטחון בקשר, וזה יעצים עוד יותר את הרצון לשתף אותו בנבכי נפשך.

לכן, בלי לחץ, לאט לאט, כל פעם עוד קצת שיתוף, ובע"ה תגיעו לכל הנקודות שחשוב לך שהוא יהיה שותף אליהן.

המון הצלחה!

 

 

אם עכשיו כבר תספרי לו הכול מה תחדשי לו אחרי האירוסין?!

לא צריך לשמור שום דבר.

ואל תדאג, גם אם תספר ה-כ-ל לפני החתונה, יהיה לך עוד הרבה מאד דברים לספר לאחר החתונה.

גם 20 שנים אחרי החתונה, עוד יהיה לך דברים לספר על עצמך שאשתך לא יודעת עליך..

מסכים איתך בהחלט.
אבל הגב' מינימאוס הציבה איזו קביעה כיודעת דבר, על כן שאלתי בתמימות - מה.
מה כ"כ קריטי לספר דווקא אחרי האירוסין או החתונה?

אז מן הסתם הם גם לא נפגשו יותר מדי פעמים לפני האירוסין/חתונה..

קל וחומר בתקופת הדייטים.

כל אחד לפי מה שהוא מרגיש, גם לגבי תקופת הדייטים, מה לספר מה לא..

 

ומתי להגיד שאוהבים.

 

לפי התחושה שלך.. תזרמי, אבל מה שכן חשוב, זה להתקדם בקצב שלו..

ברור שהכוונה להסבר כמו "פינות שקשה לאדם עם עצמו" למשל, או "נפילות עבר שהוא כבר התגבר עליהן ולא חושב שיחזרו" או מה שאריק חושב,

ולא לפירוט *מה הן* אותם נפילות ופינות...

ואכמ"ל.

חשבתי שרק בגלל שאני חרדית אמרתי לשמור לאחר כך ...

ודיבר על דברים שלא ייאמרו גם לאחר מכן.

אה, ואכן אין קשר למגזר אליו את משתייכת.

חרד שלא יעשו שטויות...

לק"י

שיש עניין לספר..
בטח לא חייבים לספר כשמדובר בדברים שלא קשורים לזוגיות.

ואם מדובר בדברים מהותיים- לא הייתי דוחה לאחרי האירוסין (מופנה למינימאוס).

רעיונות למקומות מגניבים- שיט, מיני גולף, החלקה על הקרח, טיול משותף-ואז תלוי מה הסגנון שאת מחפשת..

רעיונות למשחקים מגניבים- את יכולה להכין כל מיני משחקים שכיף לשחק אותם בזוג. את יכולה בכיף לפנות באישי...

בהצלחה!

אבל זה נראלי הונאה...

דווקא מישהו שלא עשה צבא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t675314#7476550

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t675537#7478913

זה לא מתחלק לסוג א וסוג ב,

זה פשוט לא מתאים!

 

אם בחורה היא לאומית, והיא מאמינה שלפי התורה אתה חייב להתגייס - אז מבחינתה אתם לא מתאימים!

היא רוצה לחנך את הילדים שלה בצורה מסויימת,

ואז או שיהיה חילוק מהותי בחינוך שלכם או שאתה לא תהיה אבא שהיא תרצה שהילדים שלה יקחו ממנו דוגמא - שזה לא חינוכי..

 

כמו שמבחינתך, אתה כנראה לא תרצה להתחתן עם בחורה שהייתה בצבא קרבי או עם בחורה חילונית וכד'.

(לדוגמא, פטור מסיבות רפואיות)

ואז הטענה הזו לא ממש שייכת..

הטענה שלי היא, שלא מדובר על סוג א וסוג ב, אלא על חוסר התאמה.

 

כל מה שמובא אח"כ, אלו דוגמאות נפוצות בלבד..

 

לכל אחד ואחת יש סולם ערכים משלו, והוא יחליט במה הוא שם דגש יותר ובמה פחות.

אין עניין לכתוב כי "זה פשוט לא מתאים!".

לא רגיש ולא בוגר.

 

כל עוד לא מדובר במניע עקרוני, כל מקרה לגופו וההכללות לא שייכות.

 

ואני חותמת לך שפותח השרשור לא התכוון למניע אידאולוגי.

 

ובינינו, בלי להתמם, הציבור הדת"ל בהחלט מחשיב יותר את מי ששירת

[חוץ מכמה בודדים, שיש להם הדרכה רבנית להשאר בישיבה..].

השאלה אם אפשר להתעלות מעל זה ולבדוק כל מקרה לגופו.

אם כי אני לא מכיר מצב כ"כ בעייתי להתגייס למודיעין..

דווקא מי שיש לו פטור מלא, הרבה יותר קל בשבילו להגיע ליחידות האלה.

 

אני התכוונתי שהמונח "לא מתאים" הוא סובייקטיבי,

ושזה לא נכון לקרוא לחוסר התאמה סוג א וסוג ב.

שלהתקבל למודיעין זה לא כ-זה פשוט.

ממש לא כל אחד מתקבל לשם.

 

אני מכירה כמה וכמה אנשים מעולים, בריאים בנפשם וגופם, שלא התקבלו בכלל לצבא.

לפעמים הצבא לא רוצה לקחת סיכונים ועושה גדרות לגדרות..

ולפעמים באמת יש "קושי" גופני/ "נפשי" קל, שלא מאפשר לשרת,

אך בהחלט מאפשר לבנות זוגיות בריאה ויפה.

עדיין לא נתקלתי במישהו שבאמת רצה להתגייס ולא הצליח..

נכון שהצבא עושה לפעמים בעיות, אבל מי שבאמת רוצה מצליח.

וכיום יש את המסלולים של שח"ר ו"בינה בירוק" וכו' שמאפשרים לדתיים להתקבל ליחידות ג'וב מועילות מאד בקלות.

אבל כל הדיון הזה לא קשור למקרה שלנו..

 

אני לא מדבר כאן על איזה זוגיות אפשר לבנות,

רק אני אומר שכל אחת תחליט בעצמה מה מתאים לה ומה לא,

בלי חלוקה, קיטלוג ודירוג של אנשים.

את הוצאת את דבריי מהקשרם..

את לקחת דוגמאות שהבאתי, למה לבחורות מסויימות לא יתאים בחור מסויים,

והפכת את זה לטענות שלי כלפי אלה שלא התגייסו, או לא רוצים להתגייס.

אבל תכל'ס בעיה שלהם
לי יש עיקרון שתורה לפני צבא
מי שלא מתאים לה בעיה שלה
ה' מזווג זיוגים

ותכלס מה הקשר באמת לסוג א' וב'...

 

לא מתחברת למושג הזה בכלל.

 

זה מושג של שדכנים שהייתי מוותרת עליהם מראש.

וחוץ מזה זה ממש לא עניין של סוגים זה עניין של סגנון

 

יש סיבות שבהחלט הגיוניות ומתקבלות על הדעת.

 

ברור שיש בנות שלא ישמעו על זה ולא משנה מה-

 

אבל זו בעיה שלהן, וכנראה שממילא הן לא יתאימו למישהו שלא עשה...

האם כל הציבור החרדי (בכוונה אני מכליל) שהם אנשים יראי שמים בעלי חסד וביניהם תלמידי חכמים מורי הוראה עצומים סוג ב' ?!

אבל הם לא עשו צבא! נכון אבל מהמניעים של יראת ה' שלהם.

 

הסוגיה היא לא מה התבנית המעשית אלא מה קיים בפנים - וזה לא תמיד מה שהאדם אומר! יש כאלו שיגידו שזה למטרה נעלה אבל בעצם זה מעצלות.

אני קטונתי מלהגיד איך בוחנים אבל אני לא חושב שראוי לפסול על תבנית מעשית נטו בלי לברר את הנושא.

לק"י

הייתי מחליטה לפי הסיבה שהוא לא התגייס- אם זה מתאים לי או לא.

יש אנשים מקסימים שלא עשו צבא מכל מיני סיבות..

בגלל שלא עשיתי צבא! ובגלל זה הבנות לא רוצות מישהו שלא עשה צבא

איפה שאני נמצאת יש מלא בנות שזה ממש לא כזה עקרוני להן...

איפה הן?

בינך לבין הרבה בחורות...

 

אני מניח שבחורה גבעוניסטית פאנטית, פחות יפריע לה חור שלא עשה צבא, לעומת בחורה יותר ממלכתית שמאמינה בחשיבות של הצבא, וכאשר תכיר אדם שהאידיאולוגיה שלו היא לא לעשות צבא וכו' וכו' - זה יפריע לה מעצם האידיאולוגיה ולא רק זה ש"הוא לא עשה צבא".

 

ב"הצלחה בכל מקרה.

בס"ד

חזרו אלי איזה פעמיים 3-4. ועוד שיחת טלפון משבוע שעבר..                                                                                   לא הכי פורה. אבל מי יודע. אולי זה גם רק אני...

הם ממש משתדלים שכן

..שיענו לי רק כדי לדעת שהם קראו את זה, והם עוד לא ענו..

 

וגם שאלתי אותם פעם אם יש להם כמה הצלחות והם גם על זה לא ענו..

אולי לא עבד והפסיקו? .. לא יודעת מה המצב היום. כנראה שמה שנשאר זה לנסות לתאם לעצמך.. בהצלחה

בס"ד

 

אגיד על עצמי-

אצלי זה רק משהו מהותי של לדעת שהבחור רוצה וחושק בי.

אני ממש לא ביישנית בקטע הזה.

אבל זה לא אומר שלא אנסה אם אראה בחור שנראה לי מתאים..

 

אם דחפתי לקשר ברמה שבאמת דיברתי איתו מלא ודי כיוונתי אותו לשם אז כן, זה יגרום לי להצטרך ליותר אישורים שהוא באמת רוצה אותי .

אבל אם פניתי דרך צד שלישי, ויצאנו לדייטים והכל הלך כרגיל אז אני לא בטוחה שזה ישנה לי כל עוד אני יודעת שהוא רוצה וכל עוד כמובן הוא לא מסתיר ממני אם הוא חושב לחתוך.

 

בקיצור, אני לא אימנע משום דרך ואני פשוט אעבוד על עצמי להבין שזה נורמלי והגיוני.

 

חוץ מהעניין שלא אנסה דרך שהיא לא דרך צד ג'. מתביישת.

שבחור מתעניין ומתקשר ומראה שרוצה ומוכן להתחייב. נותן הרגשה שהוא באמת איתי

 

כשבחורה יוזמת אין שום הבדל כי זה אמור להתאזן בהמשך ואם זה לא מתאזן אז יש בעיה

 

 

זה פחות קשור לביישנות

כי עובדה שיש המון בנות ששופעות בטחון עצמי 

ובכל זאת,בתור עיקרון-הן לא ייזמו קשר עם מישהו

(לא יודעת, אולי אפשר לראות בזה גם סוג של עדינות נשית כזאת..

 

קצת קצת אגו כזה?
את האמת אני גם ימנע מאד מליזום וכן בעיקר בגלל הרצון להרגיש שבחרו בי.. תחושת ביטחון בקשר יותר..
סליחה מראש אחיות שלי אוהבתתנו

כל קשר שאני תפסתי בו את השליטה והייתי המובילה והיוזמת- התפרק.
הקשר היחיד שנתתי לגבר להיות המוביל והיוזם זה הקשר שממנו התארסתי.
למה?
כי לפעמים בנות רואות דברים אחרת. וכשהן תופסות יוזמה ומובילות את הקשר זה יכול להתפרש אצל הגבר כנודניקית דביקית קרציה, או סתם הוא לא קולט מה היא רוצה ואיפה היא עומדת (כי בנות, מטבען לרמוז ולא להגיד ישירות. אז הוא לא קולט, היא חיה בסרט שהוא קלט ואז היא נפגעת כי הוא לא מתנהג כמו שמישהו שקולט היה מתנהג וכו'..)

כשגבר מוביל הוא עוזר לאישה להיפתח, לגמרי. אם גבר לא יוביל, לדעתי, האישה תהיה סגורה יותר ותזרום פחות..
מזה יוביל?
יחזר אחריה, יראה שהוא רוצה להמשיך, שטוב לו איתה... זה גורם לבנות להיפתח יותר, לרצות יותר, לזרום יותר...

ישנן כאלו שיפרשו אחרת.. בקטע של קבלת החלטות.

סליחה על הנצלו״ש

<מוביל מבחינתי, ת'אמת, זה האחד שמתחיל, לא מחליט..>

 

אבל בהחלט יש גם מקום של קבלת החלטות.

או כמו שנאמר-

הגבר תמיד אומר את המילה האחרונה- "כן אשתי"

 

הוא מחליט בסופו של דבר. הוא גומר ת'דיון, הוא משלם (), הוא הכל.

האישה פשוט צריכה לדעת להוביל אותו שהוא יוביל אותה...

"אישה טובה עושה רצון בעלה"

זה לא אישה כנועה.

זה אישה ש*עושה*- ממש מכינה- את רצון בעלה. 

הוא מוביל. הרצון שלו הוא הנראה בקשר והדומיננטי.

(ופשוט במאמר מוסגר שלא יקפצו עלי פמיניסטיות- האישה מובילה את הגבר להיות המוביל. פשוטו.. אבל לא ע"י מעשים.)

התגובות שלכן מבאסות!!
אני מאמין לכם שזה משמעותי לכם שבנים יפנו אליכם. וזה לא נטו אגו, או תרבות הוליוודית זולה, אבל מניסיוני הדל הטביעות עין שלכם מוצלחת משלנו, כך שהאידיאל שלכם קצת מבאס...

לי חפרו כל הזמן שאני לא נותנת לבן להוביל, ולא נותנת לו להיות "הגבר"

וכששדכן אחד שמע שאני התקשרתי פעם לבחור לפני פגישה ראשונה ולא חיכיתי כמו אהבלה שיתקשר אלי ברגע הכי לא קשור- הוא שטף אותי שאני "חוסמת את הצד השני" ושאני לא אתחתן ככה..

 

כלומר- זה לא רק ציפיה נשית, זה גם השדר שכל הזמן החברה משדרת (ולא רק החברה הדתית- גם הכללית)

"תני לו להוביל"

 

כי זה נותן תחושה שהבחור בחר בה ומעוניין בה...

לגבי השאלה לתוספת-לא בטוח. תלוי מה היחס שלו כלפיה.

אני לא יודעת לומר באופן גורף, אך אני כן יכולה לשתף על סמך החוויה האישית שלי שהרבה יותר נעים לי כשהבן יוזם.

התחושה של להרגיש מחוזרת, ורצויה היא תחושה מאוד נעימה. ואין ספק שגם התחושה שלי בתוך הדייט היא טובה יותר כשאני יודעת שהבחור בחר בי, ורצה לצאת דווקא איתי. 

בפעמים שאני יזמתי אני יכולה לומר שלא הרגשתי שהייתה לזה השלכה על המשך הקשר, מכיוון שהבחור דאג לחזר במהלך הקשר, ואז היה 'פיצוי' נעים על כך שהוא לא זה שיזם.

אני טוענת שהגבר צריך להתחיל עם הבחורה, והבעל צריך "לחזר" אחרי אשתו.

 

כמובן שאם אשתו מייבשת לו את הצורה הוא יפסיק באיזה שהוא שלב.

 

אבל כן, אני חושבת שבעיקר זה תפקיד של הגבר.

 

אף פעם לא העזתי להתחיל עם בחור, הרגשתי שזו השפלה.

 

למרות שהיו פעמים שרציתי להתעניין בבחור. לא עשיתי את זה..

 

איכשהו, נראה לי שלגבר יהיה יותר ביטחון עצמי גם אם הבחורה שאיתה הוא התחיל תדחה אותו על הסף.

 

אני הרבה פעמים סירבתי לבחורים שהתחילו איתי אבל לא נראה לי שהם הפסיקו להתחיל עם בחורות בגלל זה.. 

באחת מהן הרגשתי מאוד מחוזרת לאורך הקשר. ב"ה. זה נחתך בסוף דווקא כי לבחור הפריע שהיוזמה הראשונית היתה שלי.. כנראה זה התיישב לו והאיר לו באור הזה את שאר הקשר או משו.

 

 

בשניה הבחור לא ידע שאני משכתי לזה (סיפור מסובך.. לא יזמתי מאפס. השדכנים דיברו איתי, שכחו מזה מסיבות של עומס אישי, ואני כבר נכנסתי לעניין אז לחצתי עליהם לנסות שוב בהמשך, כשראיתי שאני עדיין חושבת עליו..). אבל לאורך כל הקשר אני עצמי כאילו חיפשתי את המקום שגם הוא רוצה בי. שלא סתם "כפיתי על בחור מסכן קשר" .

 

ובסוף חתכתי בדיוק על זה. שלא מצאתי את החיזור שלו אחריי בחזרה.

 

[ואז הוא הסביר לי חצי שעה  - באמת, לא כמטבע לשון - למה לדעתו חשוב להמשיך, ואיך הוא כבר יותר בטוח בעצמו וכו'.. ולא תכננתי את זה, אבל זה ענה בדיוק על החיזור שהיה חסר לי אז נעניתי וקבענו פגישה, ואז בשעת הפגישה - הוא היה אמור לבוא אליי - סימסתי משהו חמוד והוא בתגובה התקשר ואמר שבעצם התחרט ושהוא לא בא.. בנים - אל תעשו את זה. שום דבר טוב לא יצא לכם מבחורה שלא מצליחה שלא לקטרג עליכם בשמיים, באמת...]

אבל סתם ככה ברחוב: "סליחה, אתה בא לפה הרבה"?

 

זה לא עשיתי.. מה שאת עשית כן עשיתי והצטערתי.. כי הוא לא רצה, אז מה יצא מזה? סתם השפלה...

 

ניסית בצורה יפה וסולידית זה הכל, מותר לנסות

זה לא ששרת לו סרנדה מתחת לחלון

ומצטערת שאין לי אומץ ליזום באופן ישיר, אחרי שכל כך הרבה בחורים פה כותבים שאם זה היה נעשה בצורה עדינה זה היה מאוד מחמיא להם ומגדיל את הסיכוי שיסכימו.

אבל אצל דוסים זה נקרא "להתחיל" לא? 

לא להקשיב להמלצות של אחרים!

 

תגדירי לעצמך כמה נקודות שאת יודעת שהן חשובות לך, ועליהן תבררי..

תבררי מה שבאמת חשוב לך, ותזרמי , מקסימום זה יצליח ... לא כזה נורא !

אני יכולה לשתף אותך אילו נקודות חשובות לי בבירור:

הדבר הראשון והכי חשוב כי הוא הבסיס לכל טיב הקשר הוא- מידות. לי אישית יש כמה מידות מסויימות שחשוב לי לברר עליהן. 

הדבר השני- הרמה הדתית- שכוללת את השאיפות הרוחניות של הבן אדם. איפה הוא נמצא, ואיפה הוא רוצה להיות.

הדבר השלישי והאחרון- לבדוק מה הכיוון שלו בחיים, והאם זה מתואם גם לרצון שלי.

עניתי על שאלתך אילו נקודות כדאי לברר. 

איך לברר את הנקודות הללו? זה כבר סיפור אחר. שבשמחה אשמח לענות לך באישי כי אני לא רוצה להלאות אותך במידה ושאלתך הייתה עניינית- נטו לברר מה.

בהצלחה רבה!

רשומה של דברים שכתבתי בעבר ואתה יכול להיעזר לעניינך, נכתב עבור בייני"ש אם אינך בייניש עשה את ההתאמות לבד.

רשימה של דברים שחשוב לדעת (או: דייטים למתחילים):

(נכתב עבור חבר וראיתי שיכולה להיות בו תועלת גם לאחרים. מיועד לגברים ככלל ולביינישים בפרט. מבוסס על קובץ ראשוני מהאתר שעבר עריכה מקיפה והרחבה משמעותית שלי.).

(סעיף א). מה אתה רוצה:

1. טכני ( = דברים לא באמת חשובים ששואלים בשביל הנימוס) :
*שם + משפחה, גיל, מראה + גובה, רוחב(מראה כללי, לא משקל)... ,
*עדה,
*מקום מגורים, מקום לימודים (תיכון/אולפנא), שרות לאומי (אם לא עשתה לשאול בקצרה - למה?) , מדרשה אם יש, פסיכומטרי, לימודים גבוהים ו\או עבודה - אם יש,
*(עיסוק של ההורים, מס' ילדים במשפחה) וכו'


2. מהותי (לקחת דברים בעירבון מוגבל עקב פער בהגדרות בין מקומות שונים, למשל מי שבצפון נחשבת דוסית ביו"ש לא תמיד נחשבת כזאת, ומתנחלת "מפונקת" במקום רגיל לפעמים נחשבת אפילו למוזנחת...הכל יחסי....):
*רמה דתית, כשרות (אוכל רק מהדרין או רבנות (לגבי בשר חלק, חלב נוכרי וכו' יהיה מספיק זמן בהמשך בע"ה)) צניעות (לשים לב להיות צנועים בזה, למשל: שאלה קצרה(!) על חצאית קצרה/ אמצע רגל/ ארוכה/ עד הרצפה ← לגיטימית, מדידת סנטימטרים ←לא! ,לשים ♥ שהנושא לא גולש).
*תכונות מאפיינות בסיסיות: שקטה\רועשת, קופצנית, שמחה, מסודרת, אחראית, גמילות חסדים, טובת לב, משקיענית, עצלנית כשרונית, יצירתית ,סגורה/פתוחה, בחורה בייתית, רגישה, רגשנית, עדינה, אוהבת, מפונקת,חברותית, אוהבת ילדים, מחוברת למציאות, רוחנית, קמצנית, פזרנית, חסכונית, וכו'...
(רצוי לשאול בהתחלה על 3-5 עקרוניות והשאר אפשר לדעת משאר הרקע או משאלות עקיפות, למשל: אם היא עשתה שירות משמעותי וטוב כמדריכת אולפנא/קומונרית בד"כ זה סימן שהיא חברותית ואוהבת ילדים, ואם היא 'פולטת' שהיא מחכה מהבוקר לטלפון שלך (הראשון) כנראה שהיא רגשית/מתרגשת/בל"חית..., ואם אחד מהתחביבים שלה הוא משחקי קופסא/פאזלים כנראה שהיא לא קופצנית מידי...)
*תחביבים (לא לחפור מידי -למשל שאלות מסוג: האם יש לך אוסף של בולים כמעט תמיד לא רלוונטיות).
*מגורים לעתיד: ישוב\ מושב\ עיר\ גרעין תורני\ גבעה, צפון/ דרום/ מרכז , (מיקום מרכזי/ פריפריה/ שכונות קצה בעיר).
*אוכל: צמחונות/ טבעונות/ אלרגייה למוצרים בסיסיים (אלרגיה לחלב/גלוטן -חשוב, G6PD - לא חשוב), עישון, אלכוהול.

3. תיאום ציפיות: עבודה ולימודים מול הורות: מתכננת לעבוד או ללמוד/ לגדל ילדים בבית ולא לעבוד/ לעבוד מעט שעות ולהיות רוב היום עם הילדים/ לעבוד רוב היום מהבית כדי להיות עם הילדים ... עבודה מול לימודים (הסבר: בשנים הראשונות כשאתה בייניש (היא בד"כ לא ) אין ברירה ולמרות כל האידיאלים והכתובה אז היא המפרנס העיקרית בבית): לעבוד וללמוד חצי-חצי\לעבוד ולדחות את הלימודים או ללמוד במינון נמוך\ ללמוד כמה שנים טובות ואח"כ לעבוד... [בהמשך הקשר (אבל בהתחלה!) לברר עד כמה היא מתכננת לחיות על חשבון ההורים, איך ההורים שלה מקבלים אתזה, ואיפה הגבולות כדי שההורים לא יתערבו בקשר (בעל המאה הוא בעל הדעה)]…
*שאיפות בכיוונים שונים (לימודים, קריירה, עבודה, משפחה, ועוד...

(סעיף ב). מה מחפשת:

1. טכני - יש משהו מסויים שמעדיפה/ לא רוצה.
*עדה, גיל, גובה - למשל שלא יהיה נמוך יותר או שלא יהיה פער משמעותי בגובה, למי שמציק כמובן), האם היא מעדיפה בחור עם זקן ארוך/זקן קצר/ זיפים/ זיפים+/זיפים++/או ללא זקן, למי שמפריע מישהו שמן...
*צבא/שרות לאומי/לא עשה שירות...
*בחור ישיבה/הסדר/מכינה...

2. מהותי
*רמה דתית - מה מחפש\ת
*תכונות מוכרחות\ רצויות\ מועדפות (למשל מישהי שלא מוכנה להתפשר על בחור שיש לו לב טוב, ומעדיפה בחור שקט אבל לא מאוד לחוצה על זה...(אפשר לשאול ישירות: 'מה עקרוני בעינייך? ')
*מחפשת בחור שמתכנן לעבוד/ ללמוד/להתאברך... (עיין בסעיף א)

3. שאיפות לחיים
* אם מעדיפות בחור מישיבה מסויימת או נראה להן שישיבה מסויית יותר מתאים וכו'...
*כל מה שסיפרת על עצמך בסעיף הקודם לוודא את דעתה בנושא.

(סעיף ג). עוד קצת טיפים:

*לדבר בביטחון (זה עושה את זה לבחורה), לא להסס להגיד כשצריך 'לא חשבתי על זה עד היום' או 'אני צריך לחשוב על זה לעומק', זה עדיף על פני תשובה שתחשוב שוב ותגיד בדיוק הפוך...
*תמיד כדאי לשאול את המועמדת אם יש עוד פרט שחשוב להם לציין בנוגע לעצמם או למה שהם מחפשים...
*חוק דתיים שלובים (לאתר ביחד חבר נוסף שמכירים (חוץ מהשדכן, כמעט תמיד יש כזה גם אם היא מכירה את אשתו/אחותו) ולדבר עליו ועליכם ביחס אליו/ה.
*לשאול שאלות עקרוניות בכיוון הדתי (אם יש, למשל, טיולים בחו"ל, מוזיקה לועזית וכדו').
*לנסות לזכור הכל! - אולי זה לא ילך ותרצו להציע מישהו חדש (לעצמכם תמיד אפשר להתנצל ש'שכחתי לרגע' ). חבל לטרוח ולשאול שוב איפה למדו וכו'...
* מה לא לשאול: שאלת: 'איך יראה שולחן השבת שלך?' פוליטיקה (אפשר להסתפק בשאלה כללית כמו 'איפה אתה ממקם את עצמך מבחינה פוליטית', לחפור בנושא יהיה מספיק זמן),

(סעיף ד).אחרי שהתכוננת נפשית:

*לפני הדייט הראשון יש שמתקשרים לטלפון קצר (10-30 דקות) ופגישה עד 3 ימים אחרי, ויש שנוהגים לעשות טלפון נוסף ארוך קודם הפגישה ולהשלים בו את שאלות הבירור (עד שעתיים, לא להגזים גם אם זורם!) ואת הפגישה לקיים עד שבוע מהטלפון הראשון, כל אחד ומה שנוח לו.
*בערב אחרי הדייט הראשון טלפון/סמס לוודא שהגברת חזרה בשלום ועד למחרת בערב החלטה ראשונית אם ממשיכים אם זה... תמיד אפשר להתחרט בהמשך
*מומלץ להקיש את השם שלה (גם בעברית וגם באנגלית) בגוגל ובפייסבוק, לא פעם מגלים דברים חשובים.
*[טלפונים לבירורים - בד"כ 2 חברות ורב\מורה\... (מישהו מבוגר יותר), (שחיטת פרות קדושות: אין חובה לברר עם חברות...! אפשר לסמוך על האינטואיציה ולבדוק את ההתנהגות שלה מול חברות בהמשך (לא פעם חברים ומכרים ישנו מהאמת ולעיתים עדיף לקבל תמונה עצמאית))]…
*רצוי לברר מראש מה אתם מעדיפים - אם מעדיפים שהשדכן יהיה שותף בקשר או ישב בצד (תלוי גם ברמת הפתיחות שבקשר), בכל מקרה רצוי שמי שמשדך יהיה טיפה מעורב בקשר (ממש ממש טיפה) כדי לנסות לעזור שלא לחתוך על שטויות (למשל חוסר הבנה בדבר מסויים...)

(סעיף ה). נ.ב.

*למרות שאנחנו ביינישים והם יודעות את זה, מקלחת, דאורדורנט, צחצוח שיניים, גזיזת ציפורניים, שיער באורך נורמלי, וסידור זקן ושפם, נעליים, ובגדים נורמליים+ הם חובה!
*דייט ראשון ושני לפחות - אתה משלם על הכל. לבוא אם אשראי או כסף גדול. את גם נוסע אליה, וגם צריך לחזור אז תוודא שיש לך כסף מספיק לזה.
*תפילה. לא רק לבנות מותר לקרוא תהלים... יש גם יהי רצון שכתב הרב חיד"א (מופיע בספרו עבודת הקודש) ועוד אחד מהרב אליהו (עיין בגוגל).
*בהצלחה רבה!

(סעיף אחרון).
אם הקשר לא הצליח להתרומם -
1. לשים לב - לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לאחד מהצדדים (או לשניהם). כאן צריך לחשוב אם את\ה האדם המתאים לעזור ולעודד... הרבה פעמים כן אבל לפעמים גם לא).
2. לברר את הסיבה - אם אפשר. גם כדי לבדוק אם זה לא שטויות (אולי באמת היה חוסר הבנה ואפשר לתקן ולהמשיך...)
3. לברר מה התאים ומה לא, ולנסות לחפש לה מישהו מהחברים שלך...

וזה לא יעזור לך. בנים-לשימושכם.

אבל ממש תודה, ואלו בהחלט נקודות מהותיות גם לבנות...

לענ"ד, זה גרוע מאד להתנהל בצורה כ"כ תבניתית..

 

לגבי סעיפים א ו-ב, התבניתיות בבירורים גורמת לכולם לחפש את אותו הדבר, שזה דבר שהוא לא הגיוני ולא נכון.

וחוץ מזה, זה יגרום גם שהתשובות בבירורים יהיו אותו הדבר כמעט על כל הבנות.

 

לגבי סעיפים ג ו-ד, לענ"ד צריך לסיים עם החקירות מייד לאחר שלב הבירורים, זה פוגע בדינמיקה ובכימיה של הזוג.

אח"כ כבר קשה מאד לתקן זאת.

כשמכירים בן-אדם כבר לא צריך לשאול על רמה דתית וכד', אתה כבר מכיר אותו, ואתה יודע זאת בעצמך!

כמו שאתה כנראה אף פעם לא שאלת את החברים שלך לגבי הרמה הדתית, ובכ"ז תוך כמה שעות ידעת כבר לקטלג את הרמה הדתית של כל אחד ואחד, אותו הדבר גם כאן!

ואצל בנות זה אפילו הרבה יותר קל לזהות את הרמה הדתית שלהן מבנים.

 

לגבי סעיף ה, התת-סעיף הראשון - נכון!

לגבי השאר, נכון שצריך קצת תבניתיות עד שמתחילים להכיר, דהיינו פגישה ראשונה (ושניה), אבל אח"כ צריך לשחרר..

לגבי התשלום, אני לא חושב שזה נכון להגיע עם אשראי או כסף גדול לפגישות הראשונות,

כ"כ הרבה קשרים מתפרקים בשלבים ראשוניים וגם א"א לצפות את התגובות אחד של השני בשלבים כאלו,

כך שזה פשוט לשים את כספך על קרן הצבי.

 

לגבי הסעיף האחרון,

1. לא לעודד את הצד השני, כי זה יכול לנטוע בו תקוות שווא של חזרה עתידית. (בהנחה שלא מדובר על קשר מאד מאד רציני)

2. בד"כ כשיש החלטה ובייחוד אם מדובר על פגישות ראשוניות, אין טעם לברר את הסיבה - אתה גם ככה לא תקבל תשובה כנה ואמיתית.

3. אפשרי בהחלט!

ושוב, לשחרר...

 

 

אבל קשה לי להאמין בזה..

אני בהחלט מבין אנשים שמתנהלים ככה ואני משבח את הרצינות אבל בעיני זה 

לא כלכך אמיתי.

 

אבל לדעתי זה בירור רב מידי ומיותר מידי.

 

הכשרות שהיא אוכלת? איפה היא מתכננת לגור? תחביבים? צמוחונית? אלרגית? עיסוק של ההורים ומס' ילדים?

כל סעיף 3 של תאום ציפיות! (הייתי מצמצמת לשאלה מינימלית: היא מתכננת לעבוד/עקרת בית? הוא מתכננן לעבוד/להיות אברך?)

 

שכל אחד יחשוב מהם התכונות אופי, דת, ומראה שמהותיות מבחינתו ויברר עליהם.

 

ולגבי הנ.ב. לא חושבת שהוא חייב להגיע אליה. הגיוני להיפגש גם באמצע הדרך.

ואין צורך שיבוא עם כסף גדול, מספיק שיביא כיבוד קליל, זה יראה על השקעה וייתן מענה לשתיקות...

 

 

באמת אין צורך לשאול "איך יראה שולחן השבת שלך" כשצבע המפיות סגור כבר מהברורים.

אני מניח שהסכמת כבר לפגוש אותו לא?

 

אם כן - עזבי את הבירורים. אני חושב שזה ממש לא מוסרי להגיד לא לאדם אחרי שהסכמת להפגש איתו.

ואם את רואה את זה כ"בזבוז זמן" אני אשאל אותך שאלה - אם היו אומרים לך שכדי למנוע ממישהו להיעלב

את פשוט צריכה לדבר עם אדם זר במשך שעתיים היית רואה את זה כבזבוז?

ולעניין - לא נשמע לי ככה, נשמע לי שהיא עוד לא נענתה להצעה.

אם התגובה הראשונית טובה אז לנסות להכיר אותו.

 

ואם התגובה הראשונית זה: "מה? הוא? אוי ואבוי..." (חס וחלילה)

אם התגובה הראשונית *מסויגת*.

 

כי לי עוד לא קרה (כמעט) שאמרו לי דברים רעים על בן אדם, וזה למרות שלחלק מהבחורים שביררתי עליהם כן היו בעיות מבעיות שונות, שהן דומיננטיות מאוד ובחלק מהמקרים נגעו בדיוק בדברים שקריטיים לי.

 

מקום קלאסי ליישם בו "מכלל לאו אתה שומע הן" ולהיפך [סליחה שהציטוט לא מדויק, ביינישי הפורום  ;) ].

אני חושבת שזה הרבה הרבה יותר מכבד כשאתה מגיע מאורגן ומסודר ולא מאיזה שבוע שטח בחור נידח...
ובלי קשר כבר היה פה מלא שירשורים בנושא הזה.
תינבור במעמקי הפורום תמצא...

[זה הוכח מחקרית במחקר שנערך על 178 בנות]

נועם ה', וה' הוא מלכנו...
חשוב לציין שללוחם שמעוניין להתחיל לצאת אין המון זמן. להפך...
ועם זאת, כמובן שהכוונה שיגיע אחרי מקלחת, עם מדים נקיים (מדוגם היטב )
דייט זה לא "על הדרך" כמובן, אבל אם זה לא מפריע לבחורה, שזה מה ששאלתי, נכון לנהל את הזמן בחכמה. ואם בדרך מהבסיס אתה יכול לעבור במקום שנח לשנכם זה ממש מעולה. גם חסכת כסף, גם חסכת זמן שאין לך המון. כמובן שרק אם יש לך מספיק כוחות פיזיים ונפשיים, ולא כשאתה חוזר "סחוט" משבוע שטח...

אז התמונה שונה (-;
הרבה יותר עושה את האפקט...(-;

אבל בא לי לראות אותו בתור אזרח ולא רק כחייל...

 

כי לראות אותו במדים זה לראות חייל, ולראות אותו כאזרח זה יותר לראות *אותו*...

 

אז נכון שזה יפה וחתיכי, אבל... מממ מה זה יעזור לי בחיים?

לק"י

אם הוא לא יוצא מהבסיס כמובן..

לק"י

נראה לי שבתור הגבר הייתי משלמת על הנסיעה ובאה עם בגדים רגילים.
אלא אם כן, יש תקציב מוגבל/ מדובר בנסיעה שעולה הרבה כסף.

אפשר להביא בתיק בגדים אזרחיים להחלפה.

ברגע שמגיעים לתחנת רכבת/אוטובוס להיכנס לשירותיים ולהחליף לאזרחי.

ובחזור להחליף בחזרה.

 

יצאתי עם בחור שזה מה שעשה באופן כמעט קבוע.

יצא שפעמים בודדות הגיע על מדים.

וכמה פעמים שילם על הנסיעה כשלא היתה ברירה.

 

הערכתי את זה מאד.

כל עוד הוא נקי וערני לא היה מפריע לי..
(ת'אמת? בהמשך הקשר לא היה מפריע לי שהוא גם מגיע לא בדיוק אחרי מקלחת ושינה של 6 שעות.. אבל לאמשנה)

אין לי כאן בעיה עם המדים.
ברור לי שכשאני יוצאת עם בחור בצבא, לרוב הדייטים הוא יגיע עם מדים.
זו עובדה שאני מודעת אליה, ומקבלת אותה כחלק מהחבילה של "לצאת עם חייל".

כמובן, נאה שהחייל המתוק יגיע מכובד לדייט - אחרי מקלחת, דאורדרנט...
תלוי כמובן גם בשלב הקשר וביציאות החייל.
(ויש גם קשרים שעדיף להפגש "טיפלה ג'יפים" - אבל להפגש.)

 

קיצור - שישים על עצמו חיוך והכל יהיה בסדר

 

כשיצאתי עם מישהו בצבא יש פעמים שהעדפתי שיהיה לנו עוד זמן פגישה מאשר שיעביר אותו בהחלפת בגדים והתארגנות כזאת.. ממילא יוצאים על מדי א שהם מטבעם יותר נקיים (אמורים להיות לפחות..)...

לדוגמא אני לא אצא עם מישהי שלא תסתדר בגבעה או משהו כזה, 

אבל ממש לא משנה לי באיזה עדה היא.

ומעבר לזה לא באמת הכרתי אותה(לא משנה שבסוף לא היה לי את האומץ...).

בכלל לא היה קשור ל'יופי"

אם ההפכים שלכם גורמים לזה שאתם משלימים אחד את השניה - אתם תחיו בגן עדן!

 

אם ההפכים שלכם גורמים לזה שאתם סותרים אחד את השניה - אתם תחיו בגהינום!

אם טוב לך איתו- סימן שזה משלים.

 

אם לא- לא.

 

לעולם לא תוכלי לדעת מעבר למה שעינייך רואות, לכן לא מובטח לך שום דבר בשום מצב.

 

אם כיף לך עכשיו, יהיה לך כיף גם אחכ. התמודדויות ועבודה תהיה עם כל אחד שתבחרי.

 

 

בקיצור, התאמה לדעתי נמדדת לפי שביעות רצון בהווה.

אז זה בדיוק נקרא הפכים משלימים.

הוא מוסיף את האקשן שאת לא מביאה, את מוסיפה את הרוגע והשקט

זה דווקא סוג של הבדל אופי שכיף בנישואין כי באמת כל אחד נותן את מה שהשני לא מביא

 

רק תוודאי שעם כל הרעש והבלגן הוא נותן מקום גם למה שאת אומרת ולא תופס את כל הבמה

 

זו לענ"ד השאלה.

 

 

השאלה אם זה נכון גם בעתיד..

וב"ה הוא דווקא ממש לא תופס את כל הבמה. הוא ממש מקשיב, ומתעניין בי.

אם זה טוב לך, אז למה לא? בהצלחה!

באמת יש משהו בכך ש"באותו כיוון".

 

אבל לפעמים, נותנים אחד לשני, מתוך כבוד, את הצד השני.

 

לדעתי, זה לא כ"כ שאלה של "מה אתם אומרים". זו שאלה של האם מרגישים מעבר לדברים האלו חיבור פנימי נינוח, מכנה משותף פנימי; או שהשונות מפריעה לזה. והאם השונות מפריעה לכל אחד להיות הוא. כמה רגישות יש.

 

תבדקי ותראי.

 

שבן הזוג הוא מראה ואם את תיהיה מסודרת הוא מבולגת ואם הוא שקט את רועשת.

אני לא חושבת שיש בזה רע. יש דברים שבעלי ההפך הגמור ממני הוא גם יותר בולט בחברה אחד שיוזם וכו' ואני פחות. וזה דווקא מאזן אותי.

זה לא בהכרח רע. צריך רק לראות שזה מאזן אתכם ולא עושה להפך.

אני נשואה ברוך השם כבר כמה שנים.

לדעתי, ההתאמה חשובה ביניכם בדברים העקרוניים (איך תגדלו את הילדים וכדו')

באופי יש הרבה זוגות שהם הפכים לחלוטין ומצליחים להגיע לאיזון בזוגיות מבחינת התכונות

ברור שיש קצת חיכוכים בגלל השוני באופי אבל זה אצל רוב הזוגות כי אצל כולם יש גם תכונות הפוכות..

 

והכי חשוב שאחרי שמחליטים מהם הדברים העקרוניים עליהם לא מוותרים בבן הזוג - לקחת את שאר הדברים בפרופורציות הנכונות.

מי יתפוס את חברת הסוללר חזק...

אמא שלי תמיד חשבה שאני אמורה להתחתן עם ההפך ממני.

אני בחורה 'רעשנית'  עם מרץ בלי עין הרע, אוהבת לדבר לעשות, וכד'.

אמא שלי טענה שעם אחד כמוני הבית יתפוצץ וניסתה לשדך לי בחורים רגועים.

כשיצאתי עם אחד כזה פשוט השתעממתי! (בלי ח''ו לפגוע בכל האנשים העדינים והשקטים יותר)

בעלי היום שיחיה נמרץ ורועש כמוני וכיף לי כך.

 

התשובה שלי היא כזו. הפכים יכול להיות דבר נהדר אבל באנגלית יש מימרה שאומרת: 

opposites attract but then attack

כל עוד את נהנית באמת מהשוני וזה לא מפריע לך, כלומר את לא רק מתלהבת מה'אחר', ההבדלים, אני אישית חושבת שזה נהדר.

כי אם בהתחלה מגניב שבן הזוג הוא כזה נמרץ, מארגן, שומעים אותו, אבל את בכלל לא כזו באופן שזה יפריע לך אחר''כ

כלומר, את תסלדי מהקולניות ותחפשי את השקט שלך, או ימאס לך שרק הוא מדבר ואת לא נשמעת בכלל 

אז זה לא טוב.

 

תעשי בודקים עם עצמך, בדייט/ים הבאים ותראי איך זה מרגיש לך.

 

בהצלחה

 

לי אחרי החתונה?

לפני שנכנס לעניין אם זה טוב שבני הזוג הפכים או לא...

מה זה אומר שהוא רועש? בחברה?

זה שהוא (בשונה ממך) לא ביישן ושקט שהוא בחברה זה לא אומר שזה לא יסתדר בניכם.

צריך להיות בניכם חיבור מעבר לזה שהוא רועש יותר, חייב להיות לו צד של שקט, של רוגע, שמסתדר עם השקט שלך. שכיף לכם ביחד לבד. 

אם אתם נהנים מאותם דברים, מהרוגע, מהשלווה, אם את לא מרגישה שהוא מחפש אקשן בפגישות ובדיבור איתך, אקשן שאת לא מחפשת, אז הכל בסדר.

זה שעם אנשים הוא יוזם ופועל כביכול בשונה ממך זה לא מחייב שזה מנוגד אלייך..

מבינה?

עוד נקודה- את אוהבת את התכונות האלה? יוזמה, פעולה וכו'.

אני למשל מאוד אוהבת את התכונות האלה, אולי דווקא כי הם לא קיימים בי כל כך.

את צריכה לראות אם זה בא לידי ביטוי בקשר התכונות האלה, ואיך. איך זה מנוגד אלייך? זה פוגע בך? איתו את לא תהיי ביישנית בסופו של דבר. אתם תהיו אותו דבר.. השאלה איפה בקשר נכנסות התכונות האלה שלו שמנוגדות אלייך.

ועוד נקודה אחרונה- גבר הוא יותר חיצוני, האישה יותר פנימית. הגבר הוא המשפיע, הנותן, יוזם פועל. האישה צנועה. זה בסדר.. 

השאלה אם עצם הדברים שהוא עושה או אומר הם דברים שאת אוהבת. שאת גם היית אומרת אותם אם היית פחות ביישנית פחות ביישנית. 

מקווה שירדת לסוף דעתי. 

בהצלחה! 

אם תרצי לדבר בפרטי בכיף

 

תמיד יימצאו הבדלים, מעצם היותכם גבר ואישה, ובני אדם שונים. בעיקרון כדי להקטין חיכוכים, עדיף להתחבר למישהו שבסך הכל דומה לך.

 

אבל

זה ממש לא אומר שהבחור הזה לא מתאים לך. מה שכתבת מייצג רק חלק קטן וחיצוני באישיות. לטעמי, בתחום הזה ההבדל הוא יתרון. אני מכירה בחורה שקטה וביישנית שנפגשה עם בחור כמוה ונוכחה לדעת שהיא מחפשת משהו אחר. (אבל סביר שזה כן יוביל לחיכוך מסוים - לא נורא. עובדים על זה.)

 

ממליצה לך להמשיך ולראות אם יש ביניכם גם נקודות דמיון.

 

בהצלחה!

 

אבל דבר ראשון- תתפללי תתפללי תתפללי. בלי זה א"א לדעת כלום..

דבר שני- כל אדם צריך לעבור התמודדויות מסויימות בחיים ולעבוד על מידות מסויימות.

גם אם תתחתני עם בחור שקט וגם אם תתחתני עם בחור תוסס, את המסלול שה' יעד לך את תעברי.

נישואים זו עבודה במשרה מלאה.. מי שלא עובד יהיה לו קשה להסתדר עם כל אחד.

לא כדאי לפסול מראש. תיפגשו, תבדקו, ובראש פתוח..

בהצלחה!

בהכל אנחנו הפכים, בחיצוני וגשמי ובפנימי ומידתי.

ומשנה לשנה ומיום ליום ואתגר לאתגר אנחנו רק אוהבים ומעריכים יותר

אני מאמין שלא תצטרכי להגיע לצומת החלטה כזו - כי כל עוד תרגישי טוב בקשר, הרי שזה אומר שזה לא מפריע לך. לענ"ד, אין צורך בדברים כגון אלו לחפש ולעמוד על הפרשים ופערים, אלא פשוט להרגיש - האם טוב לך? זורם לך? האם את מרגישה שהוא מצמצם אותך מאוד או שזה דווקא נותן לך תחושה טובה והקשר ממלא את המקום שלך.. אם את מרגישה טוב ונוח - מצוין! זה כנראה אומר שזה לא מפריע לך.

 

אני מכיר מקרוב אדם שהוא מאוד דומיננטי שגם לרוב זה ההצעות שהוא מקבל, אבל באמת הוא הבין שיותר מתאים לו אחת רגשית, ביישנית ועדינה. זה עושה לו טוב יותר... וכמובן שזה מורכב ותלוי בפרמטרים נוספים.

אני טיפוס עדין ורציני יותר..ובעלי חברמן זורם אוהב אקשן ורעש..בהתחלה זה הפריע לי..כי בנוסף הוא סטלבתן וקצת שטותניק..אבל כשראיתי שהכל עד אליי..שאליי הוא מתייחס ברצינות..דווקא כייף בעל שמח וזורם...פעם הייתי מבקשת ממנו להיות קשוח ורציני..היום אני לא יכולה בלי הצחוקים והזרימה שלו...והאמת שהוא גם פתח אותי..תארי לך איזה לא כייף ש 2 בני הזוג עדינים ורציניים..לוקח קצת זמן להתרגל,אבל אחרכך איאפשר בלי

ממש נהניתי.
אין לי הרבה להוסיף כי חכמים ממני כבר הציגו את רב הדברים.
אך אני חושבת שמה שחשוב בקשר בסופו של יום הם כמה דברים שאם תעני עליהם בחיוב את יכולה להיות רגועה:
האם אני נהנית לדבר איתו? האם אני מחכה להיפגש איתו? האם אני מרגישה שיש לי במה ומקום בקשר לשתף אותו בעולמי הפנימי? האם אני מרגישה שהוא מעריך את הדברים שאני מביאה איתי לקשר? האם אני מעריכה אותו ואת מה שהוא מביא לקשר? האם הוא מעניין אותי?
אני חושבת ששוני בין בני הזוג הוא מפרה ומאתגר. ויכול להביא הרבה ברכה לקשר.
החשוב הוא להיות מודעים לשוני ולהיות קשובים כל הזמן לבן זוג. משם זה בעיקר סיעתא דישמיא.
אני מכירה מישהי מקרוב שהיא מאוד נשית באישיותה שלוקחת דברים ללב ומחפשת מישהו שיאזן אותה בנקודות האלו ויהיה אחד שדווקא גברי מאוד ולוקח דברים בצורה יותר קלילה.
שוב, העיקר הוא שיהיה דיבור מתמיד בין בני הזוג.
בהצלחה נשמה!

ממש ממש עזרתם לי לסדר את המחשבות.
בנתיים ממש הולך לנו טוב וזורם..
מעניין אם זה באמת גם ימשיך ככה..

מצאתי עבודה

 

וגם סופגי פלצת זכור לטוב.

בס"ד

 

שלום לכולם,

 

תודה רבה לקב"ה על הכל.

 

                     בתודה ובברכה

                   שבוע טוב ומבורך

ועכשיו, מה יותר קשה: למצוא שידוך טוב או מקום עבודה?

בהצלחה בכל אופן לכולנ"ו!

לק"י

שבוע עמוס בכל מיני דברים, וביניהם שמחות:
1. שבע ברכות- היה ממש ממש חביב ב"ה.
2. חתונה של חברה מהשרות- היה לי טרמפ הלוך וחזור מהבית לחתונה.
היה שמח וגם כיף לפגוש את החברות!
3. עברנו ישיבה אחת בעבודה.
4. התחלתי קורס חשוב ומעניין..
5. סיימנו עוד ביקור בית אחד, וב"ה עבר בשלום.
6. יום שישי רגוע עם הספקים נחמדים.
7. שבת מיני- משפחתית: היה פשוט כיף עם המשפחה האהובה
וכמובן שעם האחיינות המתוקות שגדלות להן ב"ה

שבוע טוב ומבורך ובשורות מצויינות!

זמן חורף התחיל עם הרבה יותר שלוה, סדר והספק לימוד מבדרך כלל אצלי.

אפשרות נוספת שכדאי לבדוק.

חבר התארס!

טוב תמיד.







היה שבוע לא משהו בכלל,
ונרדמתי באיזה 5 בלילה (יום ה'.) קמתי הפוכה קצת מאוחר רק בשביל להכין שבת.
והכנתי שבת תוך שעתיים!!-
כולל סלטים, מנות עיקריות ותוספות לשתי הסעודות!!!
אחכ היה זמן להוסיף מעבר לזה.
חוץ מעוגה, היה הכל.
הזוי.
יד ה' היתה זאת..
(אולי אפשרי רק כשאין אמא שמאיצה בך ועומדת לך על השכל)

שבת נחמדה מאוד...
שינוי אווירה..

וטוב שה' הוא האלוקים, ולא אף אחד אחר...
הוא היחיד שמבין אותי עד הסוף ומתחשב לגמרייי..........♥

בס"ד

ב"ה יש לי חברים טובים שנמצאים תמיד כשצריך אותם
ב"ה אחרי הרבה הרבה עבודה כבר רואים את הסוף

הצלחתי לברך השבוע על הרעה כשם שאני מברכת על הטובה

מוקפת באנשים טובים ב"ה!

ברוך ה' יצא לי שבוע מצויין של משמרות בבית חולים ככה שיש לי זמן גם לדברים אחרים.
ואני מקווה שזה יהיה שבוע של התחלות חדשות בעזרת ה'!

היה לי פעם שיחה ראשונה כמה דקות לפני תחילת תרח"ט והספקתי להזהיר אותה מראש (למזלי) שאם יתחיל אני חייב לנתק ואני לא יודע עוד כמה ימים נדבר שוב, ואחרי פחות מ- 10 דקות התחיל ודיברנו שוב רק אחרי 3 ימים.
ומסכנה הבחורה אבל הצבא גרם לי לעוד כמה 'העלמויות' באותו קשר...

ממממ.... מה זה?
|בייניש כבד|

תרח"ט - תרגיל חטיבה

 

זה תרגיל ארוך שבד"כ לוקח כמה ימים.

נכנס לסיטואציה שהוא לא יכול לדבר בה

נגמרה לו הבטריה

נכנס לאזור בלי קליטה

 

וכן, גם יכול להיות שהיה משהו בשיחה שגרם לו לחשוב שהוא מעדיף שלא להיות איתך בקשר, ואז הוא "ברח".

נכון, זה לא ראוי ואנשים עם דרך-ארץ לא עושים מעשים כאלה, אבל א"א להתכחש שקיימים גם בחורים כאלה..

 

אבל כדי לדעת יותר, צריך לדעת מה הרקע לקשר, ובאיזו סיטואציה הבחור נמצא כעת.

 

תשלחי לו הודעה, שהתנתקה לכם השיחה ושתשמחי שהוא יחזור אלייך כשהוא יוכל.

ואם הוא לא מגיב תוך *פרק זמן סביר, תשלחי לו הודעה שאת מבקשת הבהרה ביחס לאיפה הקשר עומד מבחינתכם.

 

*פרק זמן סביר - זה תלוי במצב שלו, אם למשל הוא חייל בשלבי הכשרה (טירונות, אימון מתקדם, קורס פיקודי וכד'),

                     אז גם יכול להיות שלא יהיה לו פלאפון במשך שבוע.

                     אצלנו, חייבו אותנו בשבוע הראשון לטירונות להתקשר כל יום הבייתה.

                     ובשבוע השני לקחו לנו את הפלאפון למשך כל השבוע בלי התראה מוקדמת,

                     ואז אמא שלי ממש נכנסה לפאניקה, כי פתאום היא לא הצליחה ליצור איתי קשר במשך כמה ימים.

ושלא משעמם לאחד מכם...

 

לי לפחות זה נותן ביטחון

באופן עקרוני, כדי שזוג ירגיש ביטחון בקשר, צריך ששניהם ירגישו/ידעו ששניהם מעוניינים בקשר.

 

אז כדי שהוא ירגיש ביטחון בקשר (בהנחה שהוא לא מתלבט בעצמו על הקשר),

את צריכה להראות לו בדרך כלשהי (שתהיה ברורה גם לו) שאת מאד מעוניינת בו,

שיהיה ברור לו שמבחינתך את רצינית ומתכוונת להשקיע בקשר איתו, ושאין לך מחשבות להפסיק את הקשר.

 

יש כל מיני דרכים:

להגיד לו שאת מתגעגעת אליו בין פגישה לפגישה.

"לשים את הדברים על השולחן" - לגלות את ליבך והרגשתך ביחס לקשר.

לתת לו מחווה מסויימת, שהוא ירגיש שאת ממש רוצה את הקשר.

 

זה נכון רק בתנאי שהוא בעצמו מעוניין מאד בקשר, אבל רק חסר לו הביטחון והפריצה קדימה.

אבל אם הוא מתלבט בעצמו אם להפסיק או לא, אז אין לו ביטחון בקשר כי גם לא צריך להיות לו..

אז למה הוא צריך ביטחון בקשר? מה זה יעזור?

 

צריך לפתור את ההתלבטות, ולטפל בבעיית הביטחון בקשר רק כשהדברים יהיו קצת יותר ברורים מבחינתו.

{כולי האי ואולי...}

זה דבר שהוא נרכש. ככל שעובר הזמן הבטחון עולה.

גילויי בלעדיות. שאין מישהו אחר.
אמון.שהיא סומכת עליי..
לדעת שהיא מעוניינת ורוצה להמשיך.

לא משנה מי המציע אלא מה ההצעה .

שבכלל לא מתאימים לך בגלל שהלכת על הצעות מאנשים שלא מכירים אותך בכלל, ואז תרגישי שאת רווקה זקנה שפוסלת את כולם ותהיי עצובה מזה שיצאת מלא ולא מצאת.

אז ברור שיכולה להיות הצעה מתאימה גם מבן אדם שלא מכיר אותך טוב. אבל מה הסיכוי?

לפי נתונים חיצוניים, אני גם יכולה להציע לך.. מליון בחורים. אבל מה זה שווה?

 

בעיקרון לא.

בס"ד

מתייחסת כמו לכל הצעה..

הצעות מאנשים שכן מכירים אתם לא בודקים לפני?
גם בודקים.

לא הייתי מתייחסת שונה.

אם ההצעה נשמעת טובה - אני אמשיך לברר; אבל באופן כללי פחות אתלהב לשמוע מאשר מאלו שמכירים אותי (ומאלו שאני מכיר אותם ואת ההצעות שהם עשויים לתת). גם פחות אבקש מכאלו לחשוב על הצעות עבורי.                     ההיגיון הוא התפיסה שיכולות להיות הרבה בנות שיכולות להתאים לי, ושאם כך כדאי לחפש במקומות שבהם סביר שיש יותר מהן.

 

הדגשה: אחרי שנעניתי להצעה - אין יותר הבדל. אתייחס אליה באופן רציני בדיוק כמו תמיד.

לנחש אני יכול בעצמי באמצע הרחוב. ואז גם תהיה לי את האופציה לבחור מישהיא שמוצאת חן בעיני.

בסופו של דבר הבנאדם השני הוא אדם שיכול להתאים לך.

פשוט תבררי עליו לבדוק שזה לא "פח" ושלא סתם תצאי ולדעתי זרמי.

 

הדייטים הכי טובים שלי היו מאנשים שלא הכירו אותי כלכך טוב!

 

אבל תלוי גם מי זה ה"לא מכיר" הזה. אני למשל מחברות של אימא נזהר עשרים פעם לפני שאני מנסה.

 

טוב.. נראה לי ננסה רק אם היא ממש תלחץ עלי לצאת איתו.. תודה לכל מי שהגיב

לפחות לשמוע את ההצעה ולראות אם שייך או לא שייך. לא לפסול כי המציע לא מכיר. אולי זה הבחור?