פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1184)

נוספים...
מוזמנת להגיד עליהם...

הבנאדם לא ברור ואת מתחילה במשחק הניחושים..

בס"ד

אין באסה בעולם כלל . אבל כשאתה רוצה ל​צאת ולא מסתייע.. זה בחינת באסה.

שאתה פשוט לא מבין מה הבחורה מחפשת אז מדבר על המוכר לך

ואז היא חושבת שאין לך ריגשי במקום לכוון ולהסביר

 

הייתי חייב לעקוץ מחילה

כי זה פשוט קורה כל הזמן

טוב נו, לא הכל אני חייבת להבין

שבנים ובנות שונים במהות.

אנחנו מדברים בשפות שונות -

ולכן הנטיה הטבעית שלנו היא לברוח לשפה המוכרת שלנו.

אבל במקום להבין את הנקודה הזאת ולהשקיע בצד שמולנו וללמד אותו "אחינו אני לא דובר את השפה - למה אתה מתכוון בדיוק?" אנחנו ישר פוסלים בטענה ש"זה לא שם".

 

אני אדם מאוד רגיש למשל אבל את עיקר השיח שלי אני אוהב לנהל באופן פילוסופי כי אני פשוט כזה! זה לא שאני לא יודע אחרת אבל זה פשוט סוג השיחה שכיף לי לנהל ואני יכול לדבר שעות עם חברים ככה ומצד שני כשהם ירצו לבכות הם יודעים שאני שם בשבילם.

בחורה שלא תגיד לי "תקשיב זה כבד עלי אני מרגישה שאתה לא ער לרגשות שלי" לא תוכל להעיר את תשומת ליבי על הנקודה ואני לא אלמד להשתפר ואולי היא תפספס מלגלות שאני עונה לה על הצורך באופן מדוייק.

כי הרבה יותר קל לפסול מאשר להשקיע

ואם זה קורה לך כל הזמן

אתה יכול לשים לב לנק' הזו מראש בלי לחכות שתאיר את עניך.

 

ואם ככה אתה מדבר כל הזמן אז קשה לנחש שאתה יודע לדבר גם ב'שפה' שונה

(נכון אפשר לשאול או לבקש, אבל תלוי באיזה שלב וזה לא הכי נעים.)

דיברתי על הגישה שייצגה כותבת הפוסט

 

אני לא רוצה לפתוח את הנושא האישי פה כי אני לא נושא הדיון (וגם לא ממש אהיה)

אני רק אגיד שצריך את שני הצדדים ברצון כי אחרת זה פשוט לא יעבוד

לא נפתח את הנושא.

 

עכשיו שמתי לב שכתבת כתגובה ל'איזה באסה' של הפותחת..

לא ידעת לכן גם לא פגעת

 

אין לי בעיה לפתוח שום נושא אבל השאלה באיזו מסגרת.

הפורום לדעתי הוא מסגרת ציבורית בסופו של דבר

אם אני עונה לפוסט אני עונה לפוסט והמקסימום זה לתת סיפור אישי שלי שאולי יספק מענה.

אין לי שום סיבה להפוך לעצם הדיון אם לא פתחתי פוסט, זה הכל.

אתה מבואס , ואתה לא מצליח להסתכל על כל הטוב שמסביבך.

לבין התרשמות פנים מול פנים עם הבחור/ה שאת/ה מנסה לשדך...

 

אין מה להשוות בכלל. כל כך הרבה דברים שאי אפשר להעביר בטלפון ובמפגש אמיתי כן השדכן חד העין והמנוסה יוכל לשים אליהם לב ולהתאים הצעה טוב יותר...

 

והרבה שדכנים עושים את הטרחה בעצמם ונוסעים לישיבות/מדרשות/מכללות לבנות ועושים שם רישום לפנקס השדכנות שלהם...

 

ודמי רישום שהם לא גבוהים במיוחד - משהו בסביבות מאה או מאתיים שקלים, זה לא בשמיים - והגיוני, כיוון שזה צריך לכסות גם את העבודה הראשונית של השדכן הרי הוא משקיע בכך זמן ומחשבה... ורק אם השידוך יצליח, אז, נניח, יקבל אלף דולר מכל צד או משהו כזה...

 

ואפשר אולי להתנות עם שדכן שאתה מוכן לשלם דמי רישום אם בתוך חצי שנה יציע לך לפחות X בחורים/בחורות, שתהיה התאמה הגיונית כלשהיא ביניכם ולא סתם כדי לצאת ידי חובה. אני לא יודע כמה שדכנים יתלהבו מזה, אבל אולי אפשר לנסות...

לגבי הנקודה הראשונה- 

השדכן טורח ברמת הטלפונים, ברמת המחשבה והזמן.. אלו לא דברים של מה בכך. לטעמי יש בזה קצת חוסר מוסריות לומר: רק אם ייצא משהו- אשלם, כל המסביב אינו ענייני.

קחי בחשבון שאם ייצא משהו זה בזכות אותו הזמן והטלפונים שהושקעו..

מכירים טובה רק בזכות התועלת האישית היוצאת מכך? צריך להכיר טובה מעצם המחשבה והעשייה עבורך, גם אם תועלת לא תצא מכך

 

לגבי הנקודה השנייה- זה בדיוק מה שעושה את השדכן לטוב. עצם זה שהוא רואה אותך ולא מחליט רנדומלית ע"ס פרטי טלפון עמומים, זו נקודה שתאמר לזכותו

את מי היית רוצה שיציעו לך? את מי שראו ממש או מישהו שרק שמעו טלפונית?

 

ועוד מגנים אותי על זה.....

אני האחרונה שתיפעל בחוסר מוסריות, לכן החוסר הזה מצד השדכנים כ"כ צורם לי.

 

א. מהמבט שלהם, כל העניין נתפס רק כביזנס,

וחוויתי זאת על בשרי:

הגעתי לפגישה עם שדכנית שלא היה למה להציע לי, אבל היא בכ"ז גבתה דמי רישום

ודחפה לי בחור שבכלל בכלל לא מתאים; לא בערכים, לא בהשקפות ולא בדרגה הרוחנית.

 

ולמה אני צכה לשלם לה על עגמת הנפש ועל ההשפלה הזו (כי לדבריה "זה מה שמתאים לי....") ?

 

ב.  הכל טוב ויפה אבל עד הפגישה הכל- כך לא נצרכת הזו,

שואלים אותי היכן אני למדתי, ומה אני עושה עכשיו- ומפה והלאה........ הכל סטיגמות נוראיות!!!!

מדביקים עליי תוויות שאם למדתי בXXX אז אני Y ולכן מגיע לי בחור באותה רמה.

אבל מה אם השתנתי? התקדמתי? עליתי?

 

לכן גם פגישה כזו, אני שוללת.

 

 

אבל את מבינה שלא כולם כך.

ולכן לא לעניין לצאת בהכללות כאלה.

(התנאי לראות את האנשים פנים אל פנים דווקא נשמע לי הגיוני. בטלפון אי אפשר לקלוט מספיק טוב את הבנאדם)

מעשה באחד שבא לישיבה לפני הימים הנוראים כדי להתחזק ולשמוע את שיחות המשגיח. אמר לו המשגיח: אם חפץ אתה לשמוע את שיחותי, תשלם עבורם.

התפלא אותו אדם אך נענה לבקשת המשגיח. באותה שנה דיבר המשגיח על ההתרחקות ממחלוקת וכמה שהיא מזיקה.

לאחר כמה שנים הציעו לאותו אדם להתמנות לרב קהילה. באותה קהילה היו מחלוקות בין חבריה. נזכר אותו אדם בשיחת המשגיח והחליט לוותר על ההצעה.

לאחר כמה זמן פגש את המשגיח, ואמר לו השיחה שנתן הרב בענין המחלוקות מאוד עזרה לי עכשיו, שהציעו לי משרה וויתרתי עליה.

אמר לו הרב: זכור אתה שביקשתי ממך שתשלם עבור השיחות? השיב האיש: כן. אמר המשגיח: בהכירי את תכונותיך, ידעתי שעתיד אתה להתמנות למשרה בכירה, ואם לא הייתי דורש ממך תשלום עבור שיחותי דברי היו נכנסים מצד אחד ויוצאים מצד אחר. מששילמת, הרגשת צורך להקשיב ולקלוט כל מילה. הנה הכסף שלך בבקשה.

במידה מסוימת תשלום לשדכן לפני מראה על רצינות, הן מצד המשודך והן מצד השדכן שעכשיו הוא צריך "לעבוד" עבור מישהו. יש לו מחויבות כלפיו.

 

לגבי פגישה אישית עם שדכן, כבר אמרו: "טוב מראה עינים ממשמע אזנים". ניתן להתרשם יותר בקלות באמצעות פגישה פיזית ולא באמצעות שיחה. בכל מקרה שני הסוגים קיימים.

שיהיה המון בהצלחה בע"ה

 

ועל עצמי אני יכול להגיד בוודאות שזה ממש לא נכון!

 

גם על המסקנה, ובעיקר על המעשה שממנו אתה מסיק..

מסופר על הגאון רבי יצחק שמלקיש זצ"ל בעל ה"בית יצחק" שהציע שידוך לאחד ובא הדבר לידי גמר. שידוך זה כבר הציע שדכן אחר לפניו ולא הצליח להביאו לידי גמר.

בא אותו שדכן אל ה"בית יצחק" ושאלו מדוע הוא לא הצליח ואלו הרב הצליח בדבר?

השיבו ה"בית יצחק": על שני דברים אמרו חז"ל שהם קשים כקריעת ים סוף: מזונותיו של אדם וזיווגו של אדם. כאשר אתה עוסק בשידוך הנך עושה זאת עבור פרנסה ועל כן הדבר קשה פעמיים (משתי סיבות) ולכן לא הצלחת. אולם אנוכי לא עסקתי בשידוך כדי להרויח כסף, ולכן היה הדבר קשה רק מסיבה אחת, ולכן הצלחתי יותר ממך... (שיח זקנים).

חחחחחחח אהבתי את זה!!!!!!

ענין זה מופיע גם בגמרא:

ב"ק כ, ב "א"ל מתניתין היא הי מתניתין א"ל לכי תשמש לי"

מנחות ז, א "אבימי מסכתא איתעקרא איתעקר ליה ואתא קמיה דרב חסדא לאדכורי גמריה ולישלח ליה וליתי לגביה סבר הכי מסתייעא מילתא טפי".

מדוע בשני המקרים הללו לא השיבו האמוראים אלא אמרו לתלמיד שיעשה פעולה ואז ישיבו לו על שאלתו?

ידוע גם ממקורות אחרים שמה שאדם משקיע עבורו ועושה פעולה פיזית הוא יתאמץ יותר.

לענ"ד, הן ממש לא קשורות לכאן!

 

מדובר על מעשה חד-פעמי שמזכיר ספציפית את הלימוד הזה.

אבל אם בכל לימוד ולימוד חוזרים על אותו מעשה, אז יזכרו אולי רק את הפעם הראשונה..

(דרך אגב, לפחות בגמרא הראשונה שציטטת, הבאת את החלק הפחות רלוונטי.)

 

לשלם באופן חד-פעמי (כאקט מיוחד) כדי לזכור לימוד מסויים, זה אכן יעזור..

אבל ברגע שלא מדובר על אקט מיוחד, זה ממש לא יעיל..

 

וגם המעשים שם נועדו רק כדי שהדבר יוטבע בזיכרון,

בשונה משידוך, שעצם התשלום לא גורם לך שמי שמולך ימצא-חן יותר בעיניך..

 

אולי זה יגרום לשדכן יותר להתאמץ, אבל אם הבן-אדם לא מכיר אותי ו/או את הפוטנציאל - המאמצים שלו לא כ"כ יעילים!

ראיתי מחברות, אני לא משלמת מראש, סליחה.

 

(הגדילה לעשות שדכנית אחת- שאמרה לחברה שלי שזה תשלום שנתי

 

)

אז שהשדכנים יחזירו גם במקרה שלא יצליחו לשדך.

אם את מתעצבנת על שידוכים לא קשורים ולא מוצלחים את צריכה להבין יותר מכל אחד אחר את הצורך שהשדכך יראה אותך במו עיניו.

להציע לבחור שחשוב לו יופי בחורה לא יפה זאת התעללות (כנל הפוך כמובן)

הוא צריך להכיר אותך - בכל הרבדים - כדי שזה יהיה שייך.

לטעמי הפגישה הזו מיותרת לחלוטין.

א. לגבי יופי זה עניין של טעם אישי. גם אם שדנים יראו אותך ויקבעו שאתה נראה טוב, יש שלא יאהבו.
וזה גם לא שאפשר להעביר לשדכן קריטריונים ליופי... מסתכלים באופן כללי, ולכן חייבים להיפגש ולראות.

ב. שואלים אותי היכן אני למדתי, ומה אני עושה עכשיו- ומפה והלאה........ הכל סטיגמות נוראיות!!!!
מדביקים עליי תוויות שאם למדתי בXXX אז אני Y ולכן מגיע לי בחור באותה רמה.
אבל מה אם השתנתי? התקדמתי? עליתי?
 
לכן גם פגישה כזו, אני שוללת.

אבל בסופו של דבר - 

99% מההצעות עובדות ככה.
השדכן מסתמך על כך שזה קשר בין בני אדם ולא התאמה בין נתונים לכן הוא יכול לסמוך על נתונים - זאת דעתי לפחות.

הרי גם אם אני אומר לך "הבחור עניו" זה רק לפי ההגדרות שלי ומי אמר שהוא באמת כזה ומי אמר שהחיבור ביניכם יצליח?

 

לי למשל החיבור הכי מדהים שהיה לי היה עם בחורות שאולי אנשים שמכירים אותי בחיים לא היו מציעים לי וכשהציעו לי אותם אני בכלל לא ביררתי פרטים ומי שהציע לא כלכך הכיר אותי.

 

בנוגע ליופי - לא כלכך קיבלתי. זה נכון שלכל אחד יש טעם אישי אבל אי אפשר לכפור בעובדה שיש "יופי כללי" מסויים שרוב הבנים יעדיפו על פני מראה אחר לדוגמא. 

 

ובפגישה פמ"פ את לא חושבת שמקבלים גם טיפה מה"ווייב" שלך? ולא רק מהנתונים?

טן דו

שליש גן עדן

מתאימים

כולנו שדכנים 

 

שדכנים אני מכירה את השדכנית בתאל גרינשפן 

1.שידרוש מבעל האולם לראות שבחוזה מופיע סעיף על קנס ביטול כזה גבוה. אומנם הרבה פעמים הוא מופיע אבל לא תמיד.
2. אם בכל זאת באמת מופיע קנס בגובה כזה בחוזה שיודיע לבעל האולם שהוא לא מתכוון לשלם אלא רק חלק יחסי הגיוני על הוצאות האולם הממומשות (למשל 15-20%) ושהוא מוזמן ללכת לבית משפט. בעל האולם שיבין שהתאריך הזה נשאר ריק ואת הכסף הוא יראה, אם בכלל, רק עוד כמה שנים ישמח להגיע לפשרה מהירה.
***מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין לענייני ממונות יש הרבה פרצות בחוק (תקנות להגנת הצרכן) בעניינים האלו.

ובאותו עניין. 

לבדוק היטב בסעיף החוק להגנת הצרכן, 

על "אותיות קטנות". 

באופן כללי, סעיפים וסייגים המופיעים באותיות קטנות, אינם תקפים, 

בתנאים מסויימים, יש לעיין ב'אותיות הקטנות' של החוק. 

 

שבת שלום. 

 

בס"ד

מוזמנים לפנות אליו ולתרום מידיעותיכם

...

השאלה- האם יש לך מה להוסיף או רעיונות למדריך אותו תיארתי

שצריך

 

אנחנו עשינו את זה ב"ה

ולרגע לא הצטערנו

תודה רבה!

להשתדל להוציא לפני החג, גם אם מתכננים לשלוח שבועיים אחרי החג. זה יכול ממש להתעכב בגלל העיצוב\השליחה לדפוס\הדפוס עצמו\איך שזה מגיע אליכם- לשתי המשפחות\ ולא כדאי להתחיל לשלוח שבועיים לפני התאריך לאישור הגעה...

אצלינו עשינו שתי הזמנות נפרדות וזה היה הרבה יותר יפה לטעמי 

ולחו"ל צריך לשלוח המוווון זמן מראש 

 

זה יכול להוביל  לחילול ה' כאשר מוזמנים רבים שאולי לא כל כך דתיים או לא חושבים על זה, פשוט משליחים בסוף את ההזמנה לפח במקום לגניזה..

 

עם  כל הפיתוי לכתוב פסוק נחמד שנוגע - עדיף קטע של זלדה או קטע שלא קדוש עד כדי שמצריך גניזה.

 

ואשרייך על היוזמה!

בעיקר בתחום העיצוב וההדפסה עצמה

הכנו הזמנה לארוע ובחרנו דף מכל מני הזמנות שהציעו לנו בגוון מסויים עם הדפס ברקע.

לנו היה ברור משום מה, שהדף עצמו מדוגם. פתאום בהשגחה פרטית נכנס מישהו עם הזמנה שהדפיסו לו בטענות שלא הדפיסו לו על הדף שביקש.

התברר שהבחור בחר את אותו הדף שאנחנו רצינו, רק לא ידע (וגם אנחנו) שהדוגמא שעל הדף היא חלק מהגרפיקה ולא מגיעה מהנייר עצמו.

ב״ה שלנו זה קרה לפני שהדפסנו את כל ההזמנות, אבל הבחור ההוא היה אחרי ההדפסה וזה היה לא נעים בכלל...

לא להדפיס לפני שיש אישור שהעיצוב בסדר 

ושלא חסר שום דבר..

סתם.
זה תלוי בסביבה שלך, יש מקומות שזה יותר מקובל ויש שפחות..

בס"ד

אם את מרגישה מוכנה והתייעצת ואת באמת מאמינה שתוכלי לעמוד בזה בכל המובנים- נפשית ופיזית, אז בכיף, שיהיה לך בהצלחה.

אבל בדקי טוב טוב.
ואל תחששי גם להגיע למסקנה אחרת.

לא אמור להיות סתם רצון להתחתן..

 

את אמורה להרגיש חוסר מסויים => להכיר מישהו שמשלים לך את החוסר => וזה אמור לבנות לך את הרצון להתחתן איתו.

 

עצם הרצון להתחתן (ללא סיבה הנראית לעין), זה בד"כ מעיד על קלות דעת, פזיזות וחוסר בגרות.

 

|אני מחכה שהבנות תסקלנה אותי באבנים|

בס"ד

רק אמרה שיש רצון.

רצון חייב לנבוע ממקום כלשהו, היא פשוט לא טרחה לציין זאת

הרצון להתחתן הוא לא סתם, יש הרבה הגיון מאחורי הרצון הזה.


מה זה ״עצם הרצון להתחתן (ללא סיבה נראית לעין)״?!

אנשים בגיל הזה מתחתנים סתם כי הם יכולים,

ולא בגלל שהם משלימים אחד את השניה.

 

ולהתחתן רק "כי יכולים" - זה דבר שמעיד על קלות דעת, פזיזות וחוסר בגרות.

 

 

אני מכיר את ה"..בן שמונה-עשרה לחופה.."

א. המשנה הזאת מדברת על גברים בלבד!

ב. עיינו בהקדמת ה"בית-שמואל" על חלק "אבן-העזר" של השו"ע,

    והוא מסביר בדיוק מה היו השיקולים של חז"ל בבחירת הגיל ולמה המלצת חז"ל אמורה להיות שונה בימינו.

ג. מי שמשתמש בהמלצות חז"ל כי הוא באופן כללי פועל רק עפ"י המלצותיהם - זה מצויין!

   אבל מי שמשתמש בהמלצות חז"ל כדי לקדם את צרכיו האישיים - זו בעייה חמורה!

כזה דבר באופן מוחלט.

 

[הרחבות -לא לשרשור הזה, אם מישהו ממש ממש מעוניין, שיבקש ממני במסר.]

זכותה, לא?

בס"ד

אבל תכלס כולנו יצורים חברתיים וחברה זה דבר שמשפיע.
קודם כל לפעמים דווקא מומלץ להסתכל מה החברה הקרובה אליך חושבת, במיוחד בגיל הזה.
הרבה פעמים הם רואים דברים שאנחנו לא וההרמת גבה שלהם יכולה להיות משמעותית, לא הייתי מתעלמת ממנה כל כך מהר.
הייתי מבקשת סיבות, שואלת, מבררת ובסוף מחליטה מה באמת מתאים לי.

דבר שני, כשהחברה לא תומכת, כשהחברה רק חושבת שאת ילדה קטנה וטיפשה שחושבת שיכולה לשחק באבאמא, כשהחברה לא תהיה שם כדי לתמוך כי הם חושבים שאת טועה, אז זה קשה.
אני בטוחה שהרוב פה יכולים להעיד שתקופת הדייטים לא כולה ורודה, יש בה חלקים כואבים, לבור אותה עם תמיכה זה קשה, אז בלי תמיכה?!.

בקיצור זאת תגובה קצת.. לא יודעת, קצת מוזרה.
קל לכתוב אותה והיא נכונה, אבל לצערנו קצת פחות מציאותית.

(רק אסייג: ברור שהחברה לא צריכה לקבוע את חיינו וברור שאם בת 18 מחליטה שהיא בוגרת מספיק אז אני מאחלת לה ב"הצלחה. אבל לפעמים כדאי גם לשים לב..
רק באתי להראות את הצד השני.)

תשקלי עם ההורים/ מי שמכיר אותך טוב אם את בוגרת לעניין

אני חושב שדווקא הגיל הצעיר לחתונה עוזר למצוא זיווג בצורה טובה יותר.

 

לדעתי ככל שמתבגרים נהיים דעתנים יותר וקשה יותר למצוא את הזיווג,אבל חשוב 

ללמוד ולדעת לאן אנחנו מכניסים את הראש עם כל היתרונות והחסרונות

וכמובן הכי חשוב זה להתפלל! 

 

מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך

בגיל הזה לא ממש בשלים כדי לבנות בית..

 

לפעמים יש רצון אמיתי לקשר זוגי,

 

אבל כדאי לבדוק שבאמת בשלים לפתח קשר כזה,

 

כי יש עוד כמה צדדים לבניית בית,

 

ולא תמיד חושבים על ההשלכות של זה בגיל הזה.

 

 

שעד היום כולם היום התחתנו בגיל 18 וזה שיש אנשים  "לא בשלים" זה לא אומר שאין עוד אנשים שמסוגלים להקים משפחה בגיל 18

אמרתי שבד"כ זה כך.

 

ולא מעניין אותי מה היה פעם,

 

אני מסתכלת על המציאות כיום.

 

אם פעם אנשים היו מתחתנים מוקדם- זה אומר שגם היום צריך לנהוג כך?

 

פעם גם אנשים היו מתניידים עם חמורים ולא עם מכוניות- אז אני רוכבת על חמור?

אלא על הרבה יותר מאוחר 

בכל אופן זה דעתי . 

ישתבח שמו לעד!

היה פה שרשור בנושא שאני פתחתי. וחלק מהעניין היה שיש עניין ב"בן 18 לחופה", זה הרי לא הומצא סתם.. ואם למישהו יש כוח הוא מוזמן להעלות קישור, נאמרו שם דברים חכמים..

 

אבל צריך לזכור שיש לא מעט בנות שהתחתנו בגיל הזה, ואחרי כל השמחה וההמולה גילו שיש המון עבודה.

 

ואחרי שנה פתאום צץ לו ילד קטן שדורש טיפול עד מעבר לזמן.

 

ואחרי זה עוד ילדה, ובגיל 21 יש כבר וואחד משפחה.  

 

אם הצלחו להחזיק מעמד - מוטב.

 

ואם לא, שם תהה קבורתן.

 

 

אני פשוט מכיר מיקרה כזה שניגמר רע מאוד אז סליחה מראש.

 

ושוב כל מקרה לגופו.

אני נמצאת במקום בחיים שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי ואיפה אני רוצה לראות את עצמי בעוד עשר שנים.
אני יודעת שבית משפחה וילדים זה עבודה אבל אני מרגישה שאני בשלב בחיים שכבר מסוגל ויכול להחזיק משפחה וילדים.
אני מרגישה בשלה לחתונה ונישואין.
הרצון לחתונה הוא חלק מרצון שלם(משפחה ילדים בעל עבודה)
הוא לא רק רצון לזוגיות.הוא רצון למצוא את השלמות לתת להעניק ולקבל הביחד וכו'...

שלא אכפת לך מכלום

הרגע הוא אמר שאכפת לי!!!

 

 

ממשתמש בעל צבע אדום - זאת נורת אזהרה שמהווה אִיוּם!

 

שמטרתי הושגה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באמת..









(בזמן האחרון זה התפקיד שלי לנצלש)

ובתור אדומה

 

אפסיק את זה פה...

וגם התייעצות עם מישהו קרוב שאת סומכת על שיקול דעתו ועל ההכרות בינכם - לא הייתי חוששת.

זה גם תלוי בסביבה שלך, עד כמה המציאות שלך בשנים האחרונות עזרה לך "להתכוונן" לזה. כמו שאמרת- משפחה, ילדים, עבודה, ובעיקר עבודת המידות.

 

אני באופן אישי התחתנתי בגיל הזה ולא התחרטתי לרגע ב"ה. כמובן שזה לאאומר כלום על אחרים, אבל זה שזה הפך ללא "מקובל" נראה לי מעט עקום. סליחה. מי שבאופן אישי לא מתאים לו - בסדר, אבל זה שלכולם זה נהיה לא מתאים - קצת מוזר וחבל לענ"ד.

זה לא סותר שהרצון שלך הכי טבעי ונורמאלי בעולם. גם בגיל 18.

אבל אם נראה לך שאת מוכנה נפשית אז תתעלמי מדעת הסביבה. שהרי אלו חייך

כי אני יכול לתת לך טלפונים של כמה שעשו את זה, ומתחרטים.

לא, לא משהו דרמטי, עם פיצוצים וגירושין ושות'.

סתם. שמבינים שזה היה לא בשל, ועברו חוויות לא קלות. בשורה התחתונה, כרגע הם ביחד אוהבים, מגדלים ילדים ומשקיעים בזוגיות. כמו אחרים.

אבל הגיל הצעיר הזה, כן, זה - חבל עליו.

תפילה יפה מעומק הלב.
הקב"ה מתאווה לתפילתם של...

אתה וכל הצריכים לכך.

 

בנחת, בשמחה, בטהרה, באהבה, בקלות.

למה אתה מכניס אחרים לסיפור שלך?

אל תשווה את עצמך ביחס לאחרים..

תשמח שלאחרים טוב, ותתרכז באיך לקדם את עצמך ביחס לעצמך ולקב"ה!

 

בהצלחה, ובע"ה שתפילתך תתקבל! (חוץ מהמילים: "למה כולם מסודרים נשואים")

אבל זו המחשה ממש גרועה!

 

יש עוד הרבה מאד דרכים להמחיש קושי וכאב גם בלי לעשות השוואות!!

"ליבי זועק בקרבי"

"הגיעו מים עד נפש"

....

 

בעיניי, דווקא ההשוואה הזאת מורידה מהערך של הבן-אדם..

לפעמים זה פשוט רצון להמחיש, בצורה חזקה יותר.

אבל זה תלוי באופן שבו עושים את ההשוואה.

ולכן אני לא מסכים איתך במקרה דנן.

כי כשאתה תולה את ההרגשה הרעה שלך בטוב שיש לאחרים או כשאתה מקנא במי שטוב לו בגלל שלך רע - זו בדיוק ההגדרה של צרות עין.

 

השוואות אחרות יתקבלו בשמחה..

? אולי פעם תתרגע

אתה לא יכול להחליט מי יענה לך ומה הוא יענה.

 

אם אתה לא מעוניין בתגובות, אפשר לכתוב ביומן.

 

ואני בהחלט מסכים עם רוני. כשאתה משווה את עצמך לאחרים המצב שלך נראה הרבה יותר גרוע ממה שהוא באמת.

כנראה שהתחתנתי בגיל מבוגר יותר ממך, מאחרוני החבר'ה שהתחתנו.

זה לא השפיע לרגע על הקושי וההתמודדות.

 

קשה לך - לגיטימי.

רק אל תשכח לקח את זה בפרופורציות הנכונות.

 

(ואל תשכח שלפעמים עדיף לא להיחשף, גם אם רוצים לצעוק משהו).

אני חושב שכשתפסיק להסיט את המבט שלך לצדדים ולראות מה יש לאחרים,

אתה תהיה הרבה יותר שלם עם עצמך וזה גם יעזור לך למצוא את הזיווג בצורה הרבה יותר בריאה.

 

גם אצלי כמעט כל החברים שלי התחתנו וגם כמעט לכולם יש ילדים וגם אחים שלי הקטנים כבר עוקפים בסיבוב וחלקם עם ילדים,

וברור שיש דחף טבעי של קנאה, אבל באופן מודע החלטתי שאני מתגבר על ההרגשה הזאת..

אחרי שמצליחים להתגבר על הקנאה, מבינים כמה היא הרסנית וחייבים חייבים להתרחק ממנה!

לפי הגישה שלך, אני גם יכול להגיד לך שאני לא ביקשתי שיגיבו למה שכתבתי..

 

הוא כתב בפורום פתוח (וגם אני), אז נראה לי שזכותו של כל אחד להגיב כל עוד הוא מתייחס לדבריו של הכותב ונוהג בדרך-ארץ..

הוא לא התלונן על ש"כולם".. הוא ביקש שגם לו יהיה את הטוב הזה. יש "מלא" חבר'ה, בנים ובנות, שמתבטאים כך, בלי שעינם צרה באחרים. אז לא שחייבים דווקא כך - אבל זה ניסוח של הבעת כאב ורצון.

 

דומני שלא צריך להיתפס "לדקדוקים", הרי באותה מידה אפשר לשאול למה הוא פונה לה' דרך הפורום...

 

יש פה הבעת צער כנה, תפילה, שאחד ממהדברים שמבטאים אותה, היא התחושה שכבר היה יכול להיות אחרת. עובדה שאחרים..

 

ואכן, שבעז"ה התפילה תתקבל - ויהיה גם יותר קל לשמוח בשמחת אחרים.

 

 

[אח"כ ראיתי, שהסברת שכוונתך היתה לעזור - שאם יש כאן צד של תחושת "קנאה", אז השתחררות מהתייחסות אליה, עוזרת יותר למצוא.. יש בכך משהו בתור עצה פרקטית. אע"פ שלא קראתי בדבריו את זה]

 

וחוץ מזה שהוא ממש פרק ולא ביקש עזרה.
ולא כל שכן שתגיד לו מה לא בסדר אצלו.

אני רק חושב שאם הוא ישנה את הפרספקטיבה זה יגרום לו להרגיש יותר טוב..

רק היה צריך קצת להדגיש בהתחלה, שבנוסף על האיחול, אתה מציע לו משהו שמנסיון יכול לעזור.

 

לא נורא.. קורה לפעמים אי הבנה.

 

העיקר שכעת גם מזדהים איתו - וגם יש עצה טובה למקרה שיחשוב שזה רלוונטי למקרה שלו (כלומר, לא בטוח שמראש הסתכל כך)..

 

וגם המשתדל לטובת הצלחת רעהו - שיזכה בקרוב ממש..

 

עם כל הצריכים לכך.

מקנאה. אולי אתה פשוט רואה אותו מהמשקפיים שלך. (שלא בטוח שלא צריך להחליף אותם)

וחוץ מזה- מוסר שומרים להזדמנות אחרת. (אם בכלל).

זה לא שייך כאן כשהוא מוציא את הלב לפניך.

אולי תבדוק בבית מדרש של הרב יוסי שרים בגבעת שמואל הוא בטוח ימצא לך מישהו ראוי.
בהצלחה!

נראה לי זה ברור,לא?

מאוד תלוי כמה זמן עבר מאז, איך הוא עושה את זה, ולפעמים גם מה היה טיב הקשר.

באופן כללי, אישית, מעולם לא גרם לי לזלזל במישהו כזה. להפך. להעריך מאוד.
(ואולי לפעמים לגרום לי לחשוב על זה ברצינות)


[מכעיס אותי לשמוע על בנות שלא נותנות סיבה]

במקרה שלך- לדעתי, נסה דרך צד שלישי אולי אפילו קודם כל לדעת את ה"סיבה" איכשהו, כדי לבדוק שבכלל יש על מה לדבר... (לא דחוף, אבל נראה לי שעדיף)

בגדול, נראה לי שדרך צד שלישי תמיד יותר עדיף.
זה מונע מצבים לא נעימים לשני הצדדים.

[אם יש לך גישה טבעית אליה- אפשר במצבים מסויימים בטאקט- לגשש לבד ולבדוק את זה איתה ישירות. אבל להשתדל לא להעמיד במצב לא נעים]

וכמה זמן עבר מאז?

אם הקשר נחתך כעבור 3-5 פגישות, והיא לא אמרה סיבה מפורשת, אני חושבת שחבל על הזמן.

אם הקשר היה ארוך יותר, יש סיכוי גדול ששווה לנסות שוב. בעיקרון, אם היא לא יוצאת מלבך, ותחושת הפספוס לא מרפה ממך - כדאי לנסות שוב. מקסימום, תקבל שוב תשובה שלילית. כבר עמדת בזה פעם, תעמוד בזה שוב; אבל אם היא תשיב בחיוב - טוב, הרווח יהיה של שניכם...(:

 

אם תשתף בקצת יותר פרטים, אוכל גם להשיב לך ספציפית איך אני הייתי מגיבה. אם כי ברור שכשם שפרצופיהן שונים וכו'.

בכל אופן - בהצלחה!

א. תעשה את זה דרך צד שלישי, לא באופן ישיר כדי לא להביך.

ב.כך בחשבון את האפשרות שתענה שוב בשלילה.

 

איך הייתי מגיבה?

לא היה לי בעיה עם עצם הבקשה, אבל כנראה שלא הייתי הולכת על זה כי כשאני חותכת זה אחרי שחשבתי הרבה וברור לי למה. 

בהצלחה

אחרי שהייתי מוודא שהיא פנויה ואין לה אנטי אמיתי נגדי דרך צד שלישי. הרבה
פעמים בנות סתם זורקות "כי לא הרגשנו כימיה/קליק" או כי "לא היה מצברוח" או כי הרגיש לה "מהיר מידי"(וסליחה על השוביניזם) ובהתחלה חדשה אתה יכול לבוא לה בטוב...

אחרי קשר רציני נפרדתי ממנו. אמרתי לו את הסיבה האמיתית אבל לא לגמרי כי זה משו שלא תלוי בו כ"כ והוא היה נפגע מזה.
אחרי שנה הוא רצה שנחזור.. שקלתי את זה שוב, ואחרי כמה ימים עניתי לו שלא, כי שוב- משו שלא ממש השתנה (שמעו את זה בדיבור שלו, בסגנון דיבור...) וממש לא מתאים לי.
אבל כן שקלתי את זה שוב.
אם הייתי שומעת שזה באמת השתנה לטובה ושזה נשמע מתאים אז ישמצב שהייתי מנסה שוב.
(למרות שנראלי שזה היה נגמר שוב. מישו אמר לי באותה תקופה שהוא רצה לחזור משו כמו "גם אם הוא השתנה, הקשר בינכם לא השתנה. אתם תחזרו לאיפה שהייתם לפני שנה ושם את לא רוצה להיות..."
ונראלי שהוא צדק...)

אני מניחה שהייתי מסרבת להצעה מהסיבה הפשוטה שאם כבר חתכתי את הקשר על בסיס סיבה מסויימת והסיבה הזו ממשיכה להיות תקפה, אז זה צער בעלי חיים לשני הצדדים לנסות שוב.

אך זו הייתה הנטייה הטבעית שלי לענות לשאלתך בלי הרבה מחשבה.

 

לאחר שקראתי את שאלתך והעמקתי קצת יותר מחשבה בעניין, אני חושבת שכל מקרה לגופו, ולא הייתי פוסלת על הסף.

בייחוד אם אתה מרגיש שמשהו לא סגור אצלך, ושזה מפריע לך להמשיך הלאה..

כי לדעתי, אפילו אם תקבל תשובה שלילית זה יעזור לך להשלים עם המצב.

 

כדאי לבדוק קודם שהיא פנויה,

ואז לשלוח לה הודעה או לשאול דרך צד שלישי..

 

אבל תדע שבד"כ אם היא חתכה, אז הסיכוי שהיא תסכים לחזור הוא מאד נמוך..

ואם היא מחזירה לך תשובה שלילית, תקבל את זה בהבנה.

 

בהצלחה!

בס"ד

 

ולמה.

 

אני יכולה להגיד לך שיש מקרים שאפסול כי הסיבה בגינה חתכתי היא לא סיבה שתשתנה או משהו, פשוט עניין של אופי..

 

ויש מקרים שהסיבה שחתכו היא סיבה זמנית ואז בשמחה אנסה שוב

יש כמה שאני מוכנה אפילו לבדוק שוב איתם מצידי.

 

ואיך הייתי מגיבה?

בעדינות ובשמחה, מאחלת המון בהצלחה ועונה את התשובה.

אה ולי דווקא היה יותר נחמד אם זה היה ישיר ולא דרך צד שלישי..

ומשתנה מאדם לאדם.

חוצמזה שגם אם אדם מרגיש שהוא מוכן- בכלל לא בטוח שהוא יתחתן כ"כ מהר.

כך שבדברים האלה לא רק אנחנו מחליטים, אלא יד ה' מכוונת אותנו בצורה לעלולה להפתיע אותנו.

מקור לכסף יכול להיות גם עזרה מההורים, מילגות זכאות מביטוח לאומי או עבודה אפילו בשכר מינימום (לא חייבים לאכול מילקי שלוש פעמים ביום).

אני לא המתנתי לסיום הלימודים אבל אשתי סיימה ואני עובד תוך כדי לימודים.

בקיצור- לחלוטין אפשרי.

אבל רציתי להוסיף: כמו שאריה אלדד אמר יש הבדל בין אידיאלי לאופטימלי, והרבה פעמים אנו נאלצים לעשות את האופטימלי.
ואם אנחנו סומכים על הקב"ה שמתזמן הכל, אז מתברר בדיעבד שלפעמים לעשות את הדבר האופטימלי במציאות הקיימת זה  אידיאלי ברמה אוביקטיבית.

אם הבנת אותי אתה אדיר!!