אני לא מבין את מי שלא,

מה העולם הפקר, באנו להעביר ת'זמן

קדימה להתחתן!!!!

בהצלחה לכולם באיזה דרך שיבחרו...

שלושה שירשורים למטה יש את:

לכבוד טו באב הנה עוד מאמץ בדרך לחופה שלנ"ו

 

וגם מפגשי פורום יש

אבל כולם כאן כל כך צדיקים שהם מעדיפים מפגשים נפרדים.. 

 

אתה מסתלבט?

לא כ"כ התעמקתי במודעה הזו.. עכשיו אני שם לב..

אוף גנבו לי את הקרדיט..! רציתי לזכות בהרבה שלישי גן עדן...

 

ואגב איפה ומתי יש מפגשים של הפורום? ולמה לא מפרסמים על זה?

וכן גם אני הייתי משושעת  

 

באמת סוסים חומים יותר טובים מלבנים ולכן באמת עדיף את הש"ס החום(זה הכינוי לסדרת הספרים הכבדים של הרב יצחק)

זה ספרי ההוצאה של קרן ר' ישראל בער אודסר

למרות שעדיף פשוט לעבוד את ה' בפשיטות ותמימות.

‏(אני מניח שבבית שלי יהיה לי את שניהם...)

http://www.aron-hasfarim.co.il/uploadimages/180/283033.JPG

אחת פלוס אחד.

על שס חתנים שמעת?

בגלל שמישהו החליט שש"ס חתנים צריך להיות ענק יש לנו בבית רק ש"ס אחד ענק כבד ולא נוח(חוץ מעוד איזה 4 פיצים)שלא עושה חשק ללמוד בו...

נקרא הש"ס הלבן - כי הסדרה יצאה לאור בספרים עם כריכה לבנה, ונחשבת "הש"ס" של תורת הרב קוק...

אני דווקא בעד אוטו אחר בלבן

מעדיפה באדום האמת..

בעע

בסדר גם לי מספיק ניסאן ג׳וק ואפילו רק יונדאי...

אבל איפה הכי עדיף למצוא נסיך?
אין על אלפא רומיאו/ ג׳ולייטה..

הסוס להחליף פרסה.

 אם לא תמצא כלה אני גו'ק

תשיר סרנדות ברחובות, תלך ליד מרפסת של בית ותשיר לה "צאי אל החלון.."

לומדתתת-

בעצם יכול להיות שהיא כבר תפוסה עם משה בחצוצרה...

 

ונראה לי כדאי שתכתבי פה מראש כיוון מסוים שלה..זה יעזור לך בפניות לא קשורות..

או גם אחד שהיא תתחתן איתו בסוף?

סתם סקרנית בנוגע לפרטי ההתערבות...

 

ואתר שושבינים יכול לעזור לך:

https://www.shoshvinim.org/

 

בחור שאחרי זה הם יראו יחד מה בא להם...

אחחח מי היה מאמין שנפלתי בזה

נצא להיתערבות עלייך

התכוונתי בפרס על ההתערבות

אבל תחשבי על זה שאם יצא מזה חתונה...
שליש גן עדן אצלך (-;

"האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית, והלך וקדשה לעצמו מקודשת לשני".

 

 

ובכן,

 

למה לא?

-נו קידשת אותה?

-כן,אבל אהמ...

-מה?ספר מה קרה?

-לא הסכימה להתקדש בשטר?היית נותן לה איזה פרוטה.

-אהמ,לא לא זה,זה בסדר היו עליי כמה וכמה פרוטות,אפילו דינר כדעת ב"ש.

-אז מה?דבר איתי מה קרה?

-טוב היא הייתה סבבה והכל,אז..

-אז מה???

-אהמ קדשתי אותה לעצמי...

------

חחחחח

) אז אני מוכן אפילו להציע את עצמי...   סתם לא באמת..     אבל את יכולה לכתוב לי פרטים עלייה באישי אולי במקרה אני מכיר מישהו שיכול להתאים..   בהצלחה!

תנו לי פרקים ואני יקרא
 

רק לא הבנתי איך זה עד מוצ"ש ?

כלומר לא אמורים לקרוא את זה בשבת?
 

צ"ו-קי"ט אני לוקחת בלי נדר

הניסוח אמיתי וכנה. לא מדגיש בצורה מתנשאת את מעלותיהם הגדולות.

אך אמנם, אין מושלם. גם אצלנו יש חסרונות.

אהבתי ביותר

בטח קולמוסים רבים ואגמי דיו עוד  נשתברו על זה, אבל רציתי לסמן רק נקודה אחת- התום הזה, נקודת הטהרה

שאנו כל כך מחפשים, מתאמצים, נואשים לאחוז בה. ושם זה כבר קיים, נמצא.

אני רואה אותם חברי לנשק- לסטנדר, פעמים שקצת מואסים בזה, רוצים בירור, ליבון, הבנה. לחדד את הכלים.

אבל אל תוותרו על זה! שהשכל יפתח את התום ולא ימחק אותו .

איך עושים את זה?! נראלי שכאן יש להבחין בין חוכמה לתיחכום.

חוכמה שאיננה מנסה להתהדר, אינה הופכת את האדם לציני, מנוכר. חוכמה אותנטית.

אני רואה שם חוכמה מסוג אחר חלקם אנשים המבריקים ביותר שהכרתי מעודי, מסוגלים לגבור על כל אתגר שכלי שתציב בפניהם. אבל לעולם לא ינסו לעקם ולו בחוט השערה את הוודאות הפנימית, המכירה באמת ויודעת אותה.

אין לי יכולת לנסח זאת במילים אבל אני מנסה לגעת בתחושה, של איכות אחרת, ודאית.  

 וד"ל ואכמ"ל. {מילון אבן שושן-

מונח ביינישי  המבטא חוסר יכולת להלביש את הרעיון במילים,

או מונח המבטא רצון להקיא מחפירת יתר..}

מסכימים?!

 

 

 

כתבת מאד מאד יפה!
הסכמתי עם הרעיון למרות שנראה לי זה באמת מתאר יותר את המבוגרים, טועה?

ראשית כל, כתבת יפה מאוד.
אני מסכים עם האמירה עצמה,
פחות מסוגל, מחוסר נסיון, לייחס אותה לציבור מסוים.

 

[למה כאן בלנ"ו? ...]

ששובה את ליבי.

הפשטות הזו באמונה תמימה, חזקה ויציבה.

עבודת ה' עם לב ונפש. גם עם שכל, אך הוא לא המכריע.

ובפשטות הזו גיליתי שיש עומקים..

 

הטבת לתאר.

 

 

חזון וכיוון ברור, ואז השכל לא מסתבך בדברים לא נצרכים.

אני יכול לשמוע שיעור של רב ספרדי, ויעלו בראש שלי כל מיני קושיות במהלך השיעור, וצורך להעמיק ולהגדיר כל מיני נקודות, אבל בסופו של דבר ברוב הפעמים, אני יוצא משם עם הרגשה שהרב קידם אותי לכיוון נכון ואמתי, רק אני צריך לסדר את הדברים בראש האשכנזי שלי.

פעם הייתי בחדר של הרב מרדכי אליהו, והוא בירך אותי בזיווג הגון עוד השנה. אני התחלתי להסתבך בעצמי, מי אמר ש-ה' רוצה השנה, אז לא עניתי אמן על הברכה שלו. עד היום אני מצטער על זה.

אבל הם צריכים לקום עכשיו חודש לסליחות לא?

התרבות הזאת לא לנ"ו,

היא בליבנו אש.

 

הכל מגיע מתרבות יוון, שזמרתה לא פוסקת מפיך.

 

לגבי הלילה של בין הזמנים, שני דברים:

א. בין הזמנים נקרא אצלנו - גרעין הזמן ופריו!

ב. יש שלוש זמנים -זמן חרותנו, זמן מתן תורתנו וזמן שמחתנו,

כל השאר בין הזמנים.

<צ>

סליחה!

גם אם תושבי הפורום כולם היו אנשים תקינים יש עוד מלא קוראים סמויים ק"ו כשזה לא המצב לצערי

לא קרה, אבל צודקת...

וגם הייתי מציעה לבנים לפנות דרך כינויים מוכרים.
כשמישהו שולח הודעה מניק חדש- זה נשמע קצת לא אמין. (ואפילו לפעמים מחשיד כשיש גם תוספת של ניסוח מסויים...)

צודקת.
זה היה ממש לא נעים איך שהוא בא...
ולרגע זה היה נראה הזוי הסיטואציה

ומכיר פה הרבה מאוד בחורים שמתנהגים בסדר גמור ויותר מכך.

ההתנהגות והיחס באמת ממש חשובים.

זה אפילו לא אומר שאם ככה הוא פנה לבחורה שהוא לא בחור טוב.
אני רק אומרת שצריך לשים לב לדרך של איך פונים לבחורה...

תזהרו!!!

לא כולם פה כל כך צדיקים וחסודים,
ודי לחכימא ברימזא...

לא כל הבנות פה צדיקות וחסודות

מה כבר יכול לקרות לבנים??

את הסימן הזה: <צ>

אז באפור:

 

 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/553/520.html

וזה מסתם חיפוש... 

 

ויש את המקרה שהיה פה בארץ שמחבלת התכתבה עם נער והסוף היה טראגי,

השם הוא אופיר רחום ז"ל, חפש בוויקיפדיה.

 

אז יש ממה להיזהר.

שפה הם בני 20+
לא נראלי רלוונטי..

 

ואם כל הכבוד קצת יותר חכמים ו/או בוגרים

כדי לדעת לברר טוב טוב לפני שנפגשים..

בכל מקרה צריך זהירות.

צריך להיזהר. אני לא יודע, אבל אני לא חושב שאני מסוגל להתמודד עם חוליית מחבלים שעושה לי מארב,

ככה שאופיר נחום הי"ד נהרג לא בגלל היותו נער אלא בגלל חוסר זהירות, שיכול לקרות וקורה גם למבוגרים.

כולנו צריכים להיזהר כשמדובר באינטרנט, לא חסרים אנשים שמחפשים אותך רק בשביל לגנוב לך כסף, גם אם לא

דברים קשים כמו אלו שהבאתי.

השאננות היא השלב הראשון בליפול למלכודות האלו. יותר מדי אנשים נפגעים מזה. זה הרבה יותר מטרול רעב שרק 

מחפש פרובוקציה.

 

 

 

כמה דוג' ששמעתי:

 

מישהי יצאה עם מישהו כמה פגישות, ביקשה שילווה לה כסף וטענה אחר כך שלא היו דברים מעולם

מישהי שסחטה בחור כדי שהיא לא תתלונן למשטרה על שלכאורה הטריד אותה מינית

כייסות למינהן

 

 

אני זוכרת שהיה תחקיר כזה בכולבוטק
על סחיטות בדייטים.
וזה אאל"ט היו דייטים של דתיים..

פשוט לא רוצה שתשימו לב שהיא כייסה לכם את הארנק..

סחיטות נפשיות והתעללות זה יותר מציאותי ואפילו לא צריך להפגש בשביל זה..

(לא ששמעתי על דברים כאלה בערוץ אבל בכלל ברשת..)

בעילום שם, וככה נוכל ללמוד מה כן ומה לא?

ולהבין איך זה קרה

הלכתם קצת רחוק...
לא?!
בסה"כ אמרתי שאתמיל בערב היה משו קצת לא נעים בשיחה עם אחד מהפורום ושצריך לשים לב איך אנחנו פונים אחד לשני...

התכתבות אישית נועדה להישאר כזאת.

רוצה שיעשו לך את זה

ננשפכתי

אלאדין, סרט ילדות שלי.

אחלה עיבוד

הודעה נניח כזו:
וואלה? אישרת אותי? מה קרה?

כאילו בלי מבט לעתיד, אלא שיקוף של הפעולה שלה שהיא עשתה..

כי אתה לא מבין את הפעולה שלה..

בהצלחה!

1. אני מניחה שאתה מבלה המון המון המון המון (אני יכולה להמשיך) בספריה, אז נסה ליצור שם קשר.

לשבת בשולחן שהיא יושבת בו ולהתעניין מה היא לומדת, אם היא צריכה עזרה, באיזו שנה היא וכו' (זה עושה עלינו רושם )

 

אם אתה מתבייש אפשר להעביר לה פתק עם המייל שלך.

 

2. אני מניחה שבהתאם לחוק הדתיים השלובים, אתה מכיר כמה בחורים שלומדים איתה (ואם לא אז קצת עבודת שטח יכולה להועיל). אפשר לפנות אליהם ולבקש שיעזרו עם זה.

 

3. אם אתה בכל זאת בוחר לפנות דרך הפייסבוק, אז אפשר לכתוב משהו כמו: "היי, מה שלומך? חשבתי שאפשר לנסות להכיר. מה את אומרת?"

או

"אני רואה שאישרת אותי סוף סוף

או

"תגידי, היית איתי בצבא או שאני מדמיין?"

 

אבל אז תצטרך לקוות שהיא מבינה רמזים (בגלל זה אני אישית פחות מעדיפה את האופציה הזו, אלא אם אתה כותב בכנות מה אתה רוצה).

 

אני לא כל כך מכירה את הפייסבוק, אבל אולי אפשר להגיב על פוסט שהיא כתבה ומשם תתפתח שיחה?

 

 

יש לי עוד.

 

 

בהצלחה.

אם לא תנסה לא תדע.

 

 

האמת שכבר ביררתי קצת דרך מכר משותף. היא לומדת תחום שונה  לגמרי משלי והבעיה היא שעכשיו חופש ושנה הבאה אני כבר בקושי אהיה בקמפוס שלה..

וכבר ניסיתי להגיב פעם על משהו שהיא כתבה(כתגובה לפוסט של מישהי ששנינו מכירים) אבל היא לא ענתה לזה

וניסיתי אז לדבר איתה על הצבא והיא ענתה נורא בקצרה כזה כאילו לא רצתה להמשיך בשיחה..

בקשר לישירות,זה לא מדי מוזר פשוט לכתוב "היי בא לך להכיר?" כאילו רגע מי אתה מה אתה? אם היא היתה רק קצת יותר זורמת לשיחה קלילה זה היה כ"כ הרבה יותר קל..

אולי היא לא מבינה את הרמזים שלך?

אולי לא מתאים לה "לזרום לשיחה קלילה" כשלא ברור מה המטרה של זה? (למרות שאם היא הייתה כל כך מעוניינת, זה היה משחק תפקיד שולי).

אולי היא יוצאת עם מישהו?

 

ו...אולי היא באמת לא מעוניינת?

 

הפואנטה היא שאם לא תנסה ליזום - לא תוכל לדעת.

אולי תבקש ממישהו ששניכם מכירים לשאול אותה?

מקסימום - היא תגיד לא ואתה תוכל לדעת בבירור שהיא לא מעוניינת ולהמשיך הלאה, בלי להשקיע בזה כל כך הרבה מחשבות.

 

 

בשם האנשים שלא מבינים רמזים מהסוג הזה ולא יודעים למה מצפים מהם:

למה לא להפסיק להסתבך עם עצמך ולדבר יותר ישיר או לפחות כמו שהציעו לפנות לצד שלישי?

נשמעת לי מתישה ההליכה סחור סחור. 

 אני לא בטוח שזה רמזים אני באמת מעדיף לפני שאני "מכיר" מישהי באופן רשמי(דרך צד שלישי או שאני עצמי אציע) לראות איך סתם שיחה קלילה מתנהלת לראות אם הבחורה אכן נחמדה כמו שחשבתי ואם זה יכול להתאים.. השאלה שלי היא מה כ"כ קשה פשוט לענות בצורה נימוסית גם אם את לא בטוחה מה הבחור בזה רוצה ממך ולראות לאן השיחה מובילה. לא מוביל לשומקום אפשר להיפרד כידידים. להתעלם זה לא נחמד.

אהבתי את המאמר הזה http://www.kipa.co.il/jew/holidays/Tu_BAv/58190.html . גם הרעיון שהוא מציע שתהיה קצת פחות הפרדה בחתונות ושזה יהיה מקום להיכרויות מאוד יפה לדעתי. אפשר באופן טבעי להכיר ככה בלי שידוכים מלאכותיים,בלי צד שלישי וכן דרך שיחה נחמדה שבסופה אם מתאים אפשר להחליף מספרים ולהמשיך משם הלאה.

לפעמים דווקא בגלל שאת לא בטוחה מה הבחור רוצה ממך את מתנהגת בצורה קרירה יותר.. (ככה זה אצלי לפחות)

לדעתי הרבה יותר פשוט אם שואלים לעניין ואז הבחורה בטוח תהיה יותר נחמדה גם אם זה לא יתאים לה  

בהצלחה!

בכל אופן באמת לפעמים קורה כמו שהזכירו שמישו לא מבין לאן השני חותר אז אוטומטית הוא מתרחק (אולי חשדנות?)

אתה לא הולך להתחתן מחר, מספיק שתדע אם היא בעניין כמוך..

נראה לי במקומך הייתי עושה חסד עם עצמי ופותרת את העניין- לענ"ד אם תדע שהיא לא רוצה זה ירגיע אותך באיזשהו מקום ואם היא רוצה- עוד יותר טוב.

אחשוב על זה שוב באמת..

אם היא הייתה רוצה היא הייתה זורמת.
נתת לה כבר כמה הזדמנויות, היא לא בעניין אז כדאי להרפות.

אולי היא לא מבינה מה הוא רוצה ולכן היא קרירה..

 

 

 

 

יזום היא תסכים - גם אופציה

בהצלחה!

משום מה זכור לי סיפור מאוד דומה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622305

...

עברה חצי שנה מאז, הגיוני. לפחות הוא עקבי 

חוצמזה שאז הוא כתב משהו קצת מעורפל על הרצון להתחתן וכנראה שהתבהר לו קצת מאז.

אם מתחילים עם מישהי, כדאי לעמוד מאחורי זה ברצינות. אז אולי עכשיו זה יותר מבוסס אצלו. אז יותר עדיף ככה.

וגם היא אשרה אותו בפייסבוק שזה סוג של צעד (אולי). אז יאללה, למה לא לנסות?

 

קיצר, אני אומרת, לך על זה. אם היא בעניין, ליגה. אם לא, תוכל לשחרר אותך ואותה ולהמשיך הלאה.

בהצלחה!

כן זה אני..סתם לא רציתי להתחיל לכתוב"היי זוכרים אותי??" אז כבר כתבתי בקצרה מההתחלה. חשבתי על זה ברצינות יותר כמה זמן ואכן טיפה יותר מבוסס אצלי עכשיו המחשבות קדימה..רק לא בטוח מה לכתוב לה. חשבתי דרך צד שלישי אבל חוץ מאחד החברים המשותפים שכן מכיר אותי טוב אבל אותה בקושי שלום שלום אין מישנו שממש מכיר אותי אז אולי כבר פחות פדיחות כן לפנות אליה בעצמי רק מה,להתחיל שוב שיחה על משהו או פשוט "היי,בא לך להכיר?" ישיר להחריד שכזה?

ואני לא "טרול" מה שזה לא יהיה..הדברים התפתחו מאז ההודעה הראשונה שלי.

התכוונת לשאול את דעת הקהל לאיך לנסח את זה, אז אם לא, תתעלם ממה שאכתוב ואם כן, יופי.

לדעתי, לא כדאי להיות ישיר להחריד. כי זה ישיר להחריד אותה 

אין לי פייסבוק, אבל נראה לי שיש אפשרות לשלוח הודעה אישית ולא רק לדבר בלייב, לא?

מן הסתם כן.

אז מאחר ואי אפשר לדעת איך היא תגיב וגם סתם כי כנות זה דבר יפה, אולי תכתוב לה איזה הודעה חביבה ומאפשרת כזאת. שמצד אחד תהיה מספיק ברורה שאתה בעניין שלה ומצד שני, תשאיר לה מקום גם לסרב בנימוס למקרה שהיא לא.

תשקיע קצת מילים.

משהו בסגנון של: היי. תקשיבי, אני כבר כמה זמן מתלבט איך לפנות אליך ולא יודע איך, אז החלטתי לקחת סיכון...

מצטער אם זה קצת ישיר מידי...בכל מקרה, אשמח להכיר אתך. הלוואי וגם את מעוניינת... אם לא, תרגישי חופשי לסרב.. ואם כן, תרגישי חופשי לעדכן.. 

 

זה מה שיצא לי כרגע. אולי לא מנוסח משו, אבל אולי יש פה כיוון חיובי בתור סקיצה..

 

אם היא לא רעה לשמה (ורוב הסיכויים שהיא לא), תקווה שהיא תקבל את זה כמחמאה בכל מקרה וגם אם היא תרצה וגם אם לא, אתה תדע שניסית ושסחטיין עליך. זה צעד אמיץ.

שאני בעדו, רק בחכמה ורגישות.. 

אכן רציתי קצת עזרה בניסוח באמת עזר לי הכיוון הזה. תודה

רק עכשיו שמתי לב לתאריכים המיוחדים. למרות ששתי ההודעות באו בחופשה מהלימודים אולי רק אז מצאתי את הזמן גם פעם קודמת.. כשהתחילו הלימודים זה קצת נדחק שוב לצד אבל עכשיו החופש קצת יותר ארוך ושוב אין מה שיסיח את דעתי מזה. חוץ מזה אז כמה אמרו לי לעדכן אם אני זוכר נכון אז ראו זאת כעדכון ;)

על ספריה משהו? או שאני מדמינת..

תני לה תזמן שלה קצת....

יש להם אינטרס. הם מקבלים על זה כסף

לשאול: רוצה שנציע מישהו?...

 

שזה יבוא יותר ממנה.

 

אולי לשוחח על מה היא היתה רוצה, ואגב השיחה יתברר ממה החשש.

 

לא-פעם, ה"אי שיתוף פעולה" זה בגלל חשש מאכזבות, או מתיסכול מהצעות קודמות שאינן מתאימות.

 

 

ו.. להציע. לתת נתונים כמה שאפשר מדוייקים, ולשאול אם מעוניינת בהמשך-בירור. בלי שמץ לחץ. לכל היותר טיפה עידוד לברר, אם רואים היסוס.  וזו באמת מצוה - גם כשלא בדיוק רואים את ה"התלהבות" ממנה בגלוי. כל זמן שהי אאכן בשלב כזה בחיים שאכן מעוניית בכלל לשמוע.

ויש לה את זכות הבחירה איך לנהוג בהם.
רוגע. הייתי מבהירה בעדינות שאני כאן למקרה שתרצה לקבל עזרה כלשהי אבל רק רק בלי לחץץ בבקשה!!

http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=CImp5Ghnpf

ומתלבט במה לבחור.

אני חושבת שאתה צריך לשאול את עצמך מה יהיה לך יותר קשה. מבינה לגמרי את הצורך בקשר, אך יתכן שקשר תוך כדי השירות הצבאי יהיה קשה הרבה יותר. אך עם כל הקושי, זה עדיין אפשרי.
תחשוב עם עצמך עד כמה אתה רוצה את זה עכשיו, עד כמה אתה מוכן להשקיע, לעשות וויתורים וכו'.
בהצלחה!!

 

אם אומר לך נביא עכשיו, שתוך חודשיים אתה מכיר את אשתך ותוך חצי שנה אתם כבר נשואים - אבל בתנאי שאתה יורד מקרבי לתפקיד ג'וב שחוזרים כל יום הבייתה (יכול להיות גם ג'וב רציני - כמו מודיעין וכו', ולא רק "ג'וב מעפאן" - אבל לא קרבי, זה בטוח) - אתה תהיה מוכן להקריב את השירות הקרבי שלך לטובת אשתך?

 

תבין - נניח שתתחתן שנה לפני השחרור, ואפילו רק חצי שנה - זה אומר שאשתך תהיה לבד! לבד! במשך שבועות לפעמים! ולא עושים כל כך הרבה הנחות לחיילים קרביים נשואים...אולי מעט יותר מתחשבים, אבל גם הם נשארים שבתות, וגם הם לא נמצאים בבית כל השבוע.

 

והאישה? מה איתה? לא מסכנה? גם אם הסכימה לזה לכתחילה - היא לא באמת הייתה יכולה לדעת מה זה לפני שהיא בתוך זה. וזה קשה! תאמין לי, אתה רק צריך לפתוח את האוזניים ולהקשיב לסיפורים מסביב.

 

ובכלל - בשנה הראשונה זה קריטי מאוד לזוגיות, לפני שיש ילד - ודווקא אותה, לבלות בכמעט לא לראות את האישה?

 

אז זה מה שאני חושב, לעניות דעתי - להתחתן לכתחילה (כלומר, לחפש דווקא כלה, ולא שכבר יש חברה מלפני וכו'...) בתוך שירות קרבי - זה קשה מאוד לכל הצדדים ולא בטוח שהצר שווה בנזק המלך. אלא אם, כמו שאמרתי - יורדים לג'וב שמחזיר אותך כל יום הביתה בשעה שפויה, אל אשתך- ואז זה כמעט כמו עבודה רגילה, ולא כמו קרבי...

 

ב"הצלחה!!!

1. אם הוא חייב להתחתן בתוך השירות - שיתחתן אם הוא מחליט בעקבות זה לרדת לגו'ב. אחרת, זה מאמלל נשים. זה לא הגון ולא הוגן גם אם האישה לכאורה מסכימה. מהמוני סיפורים ששמעתי. במיוחד בגיל כזה צעיר ובהתחלת הנישואין.

 

2. אם יותר חשוב לו קרבי - שלא יתחתן בשירות. אנעראף מה יעשה - שיכיר מישהי וימשוך את זה שנתיים עד השחרור - גם לא בריא כל כך, לצערנו... אז באמת במקרה הזה הכי עדיף, אם אידיאל הקרבי יותר גדול אצלו מאידיאל החתונה - שלא יצא עד סוף השירות.

 

בשביל אידיאל כמו חתונה חייבים להקריב גם מהשירות הצבאי. קשה מאוד לרקוד על כל החתונות גם יחד.

סע' 1 שלך לא נכון באופן גורף (בכוונה לא מרחיבה)

ואם בשם "אידיאל החתונה" (שלא לגמרי הבנתי מה זה אומר ולכן הוא במרכאות), כולם לא יצאו לקרבי -- מצבנו הצבאי לא יהיה משהו.

 

כמובן שכל מקרה לגופו.

ואז הוא יכול אפילו להתחתן אתמול. כי ג'וב זה כל כך לא קרבי... (ואפילו הג'ובניקים הכי חשובים...עדיין, זה ל-א קרבי, כמו שכולנו יודעים)

אני מאמינה שזה אפשרי לגמרי לנהל קשר זוגי ונישואין כמובן כאשר הבעל בצבא,גם אם הוא קרבי,אפילו בסיירת מטכ"ל.

יש קושי,רוב חברותיי נשואות לבעל בקרבי.זה קשה אין ספק (אחד אפילו בקבע)אבל אפשרי,אפשרי לגמרי.

לא חושבת שצריך לרדת לג'וב,אני בתור אישה ארצה שבעלי יהיה מאושר ומסופק במה שהוא עושה,אם החלום שלו זה קרבי,אני אהיה איתו שם ביחד,עם כל הקושי שזה כרוך.

 

רק אם אתה מתחיל לצאת,תדע במיוחד להפנים מזה להיות בקשר בצבא.כשיש לך רגע פנוי תתקשר אליה,אם אתה הולך להיות שבוע בלי פלאפון תודיע לה,זה אומר שכשתיפגשו לדייטים רוב הפגישות יהו בשישי\מוצא"ש או חמישי במקרה שמשחררים אותך.לדעת לשאול אותה על החיים שלה,ולא לדבר רק על הצבא..

 

כמובן כל שנאמר כאן הוא על בסיס ניסיון אישי,.לכן אישית חושבת שזה אפשרי,כמובן שגם תלוי ביכולת האישה.

 

בהצלחה!

השאלה היא למה להיכנס לזה מלכתחילה?

 

זה מצב מאוד לא טבעי להתחתן ולהתראות פעם בשבוע (במקרה הטוב!)

זה קשה לרובן הגדול של הבנות, גם אלה שחושבות בהתחלה שהן יסתדרו עם זה..

 

נכון, הרצון לחתונה מגיע לפעמים לפני סוף השירות. אבל בשביל שניהם רצוי לדעתי לחכות.

בחרת במסלול קרבי, אז תתמודד עם זה, תהיה שם עד הסוף. אח"כ תתחיל לחפש אותה..

לא נראה לי הוגן ברוב המיקרים כלפי הבת.

 

(רוב המיקרים- כי באמת יש בנות כאלה, והן מעטות, שזה לא קשה להן (גם לי יש חברה כזאת))

 

והכל במצב לכתחילה עליו צוק איתן מדבר, כשיש כבר קשר כל הסיפור הוא אחר.

רק הלהט בעיניים שיש כשמדברים על אידיאלים, הוא זה שכנראה מדליק הרבה בנות לכתחילה - ובדיעבד רבות מהן מבינות שכבר מאוחר מכדי להתחרט, לכן, יש כאלה שבעקבות כך, ינסו בכוח לשכנע את עצמן שהן עדיין מאמינות בזה לגמרי ושמצב כזה עדיף על מצב של ג'וב נשוי.

 

וזה ממש ממש לא פשוט...

 

מצב שבו אישה נמצאת לבד במשך 90 אחוז מהימים, במשך השנה/שנתיים הראשונות - הוא לא נורמאלי! שלא לדבר על חיי האישות...

 

בחייאת - מדובר בתחילת הנישואין! לא בזוג שנשוי חמש, או עשר, או עשרים שנה - השנה הראשונה לנישאוין! והאישה, איפה תבלה אותה? עם אימא שלה בבית, בוכה על כך שהיא מתגעגעת לבעלה.

 

ואל תגידי לי שזה לא נכון...

אפשר גם להיות אשתו של מלח בים, שחוזר הבייתה פעם בחצי שנה.

 

פעם היה על זה דיון בשבת שיעור אצלנו, וכל הנשים של אלו שהתחתנו בצבא,

אמרו שהן לא הבינו באמת למה הן מכניסות את עצמן.

ושבדיעבד הן היו מעדיפות לדחות את החתונה.

 

ברור שיש נשים שזה מתאים להן חיים כאלה, אבל אלו נשים נדירות.

 

דרך אגב, לגבי הטענה שראיתי פה שקשה להתחתן עם אחד מסיירת מטכ"ל.

אז דווקא בסיירות הכי קל להתחתן בייחוד לאחר סוף מסלול, כי הם יוצאים המון הבייתה.

מבחינת הדירוג: הכי קשה זה להתחתן עם שריונר, אח"כ עם קצין, אח"כ עם חירני"ק רגיל ורק אח"כ עם אחד מסיירת.

 

ול'תן טל', א"א לרדת מקרבי לג'וב איכותי כמו מודיעין, כי זה דורש הכשרה נוספת שהצבא לא יתן לך אותה.

דבר שני, חשוב ליפול מקרבי רק לאחר שסיימת מסלול, כדי שתוכל להשתבץ לקרבי במילואים.

לחתום לעוד שנים שם? הרי לכאורה - אם יש לך את הנתונים המתאימים לשם - ואתה תהיה מוכן לחתום לעוד שנתיים/שלוש - לצבא יהיה משתלם להחזיק אותך שם...לא? 

 

ואדם כזה, כבר לא בטוח שהדבר הראשון שירצה יהיה להיות קרבי במילואים...גם לעשות תפפקידים איכותיים בגו'ב זה בסדר, לא? (או שבגו'ב,, גם איכותי ככל שיהיה, אין מילואים בכלל?)

בתור מי שעזר ללא מעט חבר'ה שניסו, מתוך המערכת, זה כמעט בלתי אפשרי, גם אם חותמים, כי אחרי הכשרה של לוחם

לא מבזבזים כ"א רק בגלל שבא לו להתחתן... הכשרה של לוחם עולה המון כסף וציוד, כשהכשרת ג'וב, גם אם יותר משמעותית ויותר ארוכה לא עולה את אותם סכומים, כי לרוב הכשרות ג'וב נעשות בעיקר בלימוד כיתתי או בתירגול מחשבים ואי אפשר

להכשיר לוחם ללא ציוד. 

 

אז זו כמעט ולא אופציה, אולי לצאת לקצונה ודרך שם- וגם זה צריך הרבה מזל ו"ויטמין P" בשביל להצליח באמת.

 

זו לא אופציה אמיתית.

רוב אנשי המילואים הם נשואים ובעלי משפחות, אז למה אדם אידיאליסט שמתחתן הוא פתאום כבר לא מעוניין בזה?

לרוב הג'ובניקים אין מילואים, בייחוד לכאלה שהיו קרביים ונפלו לפני סוף המסלול. (נגיד למודיעין ולאפסנאות בחלק מהתפקידים יש מילואים)

 

לגבי המעבר לג'וב איכותי, כדי לקבל ג'וב איכותי אתה צריך לעשות מעבר לפחות ברמת האוגדה,

וככל שאתה עושה מעבר ממסגרת יותר גדולה הבירוקרטיה גדלה ביחס ישיר לגודל המסגרת.

כלומר, לעבור מכיתה לכיתה באותה מחלקה זה יחסית פשוט, כדי לעבור ממחלקה למחלקה צריך תירוץ טוב,

כדי לעזוב פלוגה אתה ממש צריך להסתבך עם רוב הסגל, לעבור גדוד זה כבר סיפור מהסרטים...חטיבה...אוגדה...

(ככל שהמעבר הוא ממסגרת יותר גדולה אתה צריך להגיע לדרגה שלישותית יותר גבוהה ע"מ לאשר את המעבר)

שינויים כאלה יכולים לקרות אם אתה יוצא לקורס מכי"ם וכד', אבל כמעט תמיד יעדיפו להחזיר אותך לגדוד שממנו יצאת.

 

וזה עוד לפני שבכלל מדברים על הסבת מקצוע,

בעיקרון לצבא לא חסר חיילים ג'ובניקים (ויש לו אפילו עודף בעיקר של חיילות),

אז מכיוון שיש לו הקצאות מוגבלות להכשרות, הוא יעדיף סדירניק טירון שעולה לו 200-450 ש"ח בחודש

מאשר אחד שיכנס לו לקבע ויעלה לו 4,500 ש"ח בחודש.

ולא מעבירים אותך להכשרות נוספות ויש חילות שגם לא יתנו לך לך לצאת משם.

מצד אחד, לכל חייל יש זכות להתחתן בדיוק כמו כולם. ובמיוחד מי שעושה את המצווה במלואה, ומקדיש שלוש שנים שזה בהחלט לא דבר של מה בכך. אם כולם יגבשו עמדה שלהיות קרבי= רווקות

לא יהיה מי שיגן, ובכלל- איזו מין גישה זו?..

מה גם שצריך לזכור, שישנם מציאויות שחייבים לצאת להלחם.. כך שזה ממש לא עניין של בחירה אישית.

 

במציאות כמו שלך, כשיש לך שנתיים נוספות בצבא, ועוד טרם התחתנת

אני ממליצה להמתין עם זה קצת. או שפשוט לא להתעסק מידי בנושא, אלא- אם מציעים הצעה שנשמעת ככזו שחבל לפספס, מנסים.. וה' יהיה בעזרך..

מנסיוני, ויש שיחלקו עליי:

- הלבד קשה יותר מבלי ילדים מאשר איתם

- חשוב לדאוג גם למסגרת מחזקת, משמחת ותומכת לאישה..

 

יישר כח, שיתקבלו ההחלטות בבהירות ובטוב 

למעשה- כל מי שהתייעצתי איתו במהלך הצבא אמר המליץ כמה שיותר שלא לעשות את זה בתוך הצבא אם לא חייבים.

השאלה היא איפה עובר הגבול של חייבים, אחד מרבותיי הגדיר את זה ב"מרגליתא טבא בידך", אל תחפש, אבל אל תוותר

על קשר טוב רק בגלל זה. אצלך זה יותר מסובך, יש לך עוד שנתיים לפחות, ואתה כבר מתחיל להרגיש לחץ.

 

המלצה אישית- תחכה, אפשר ואפשר לחכות לסוף השירות, זה קשה, אבל ככל שתתעסק יותר בצבא ופחות בבנות זה יעזור,

אמנם אני דחיתי את זה רק שנה וחצי, אבל זה אפשרי, יש רגעים ממש קשים אבל לא חייבים ליפול לתחושה שהם כל החיים.

עוד דבר שעשיתי היה לא לחסום אבל לא לפתוח - תהיה מוכן להצעות שיגיעו אם יגיעו, בלי לפרסם ובלי לחפש ממש, אולי היא

מחכה ממש מעבר לפינה?

 

אם זה לא מתאים לך- אתה יכול לנסות ללכת על זה, יש בזה הרבה סכנות וקשיים, וכבר אמרו לי הרבה אנשים חכמים ות"ח

שעוסקים בזה, שאפשר לבנות בתים טובים גם בתוך הצבא, אבל זה קשה יותר, מסובך יותר ורוב הזוגות לא ממקסמים את הקשר

ככה. אם אתה בוחר בדרך הזו- תיצמד לדמות שאתה מעריך ויכולה לכווון אותך ולעזור לך בנושא ומכירה את הקשיים, כדי להתמודד

כמה שיותר נכון עם הקשיים והסכנות שיבואו בדרך.

 

בהצלחה רבה בכל דרך שתבחר!

 

נ.ב - ותתפלל, על הזיווג שלך ושל שאר עמ"י בהרחבה. זה יעזור לך לנתב את הרגשות האלו למקום חיובי יותר.

תנסה להכיר מישהי מתאימה. וכשתמצא - תתחתן בעז"ה (כמובן, לא שייך סתם "לסחוב" אם מוצאים).

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/281954

 

 

 

 

רלוונטי גם למצבך....

 

ב"הצלחה!

 

 

וציטוט קטן משם:

כבר 3 שבועות בלעדיך, 3 שבתות שאינך בבית, אנחנו אי שם לבד מחכות שהדלת תפתח ואתה תופיע בחזרה. מעדיפה לא להסתכל חדשות על כל חייל או קצין פצוע, הרוג, לב פועם חזק ... עוד 3 ימים רייצ׳ל שלנו תהיה בת 10 חודשים הראש אומר שאתה תבוא לחגוג איתנו אבל הלב יודע שזה לא יקרה ... כמה געגועים ובאותה מידה כמה דאגות ...".

פסק הלכה: אסור ללוחמים להתחתן במהלך השירות הצבאי

 

בתחומין ל"ד (קובץ שנתי של מכון צומת של הלכה בדורנו) יש את הפסק במפורט.

בס"ד

 

 

דברי איתי - אני אגיד לך איפה יש..

אני יכול להבין?

זה לא משהו אישי לגביך,

סתם כתבת נקודה ושמת סימני קריאה,

אז זה העלה לי אסואציה מצחיקה שלא קשורה אליך כלל!

זה אפילו לא שגיאה לשונית.

רק עניין של זמן בע"ה

שיהיה בשורות טובות בקרוב!

 

רק להעיר-

כמו שזה נשמע, הגישה קצת מסוכנת, צריך לזכור לחפש ברוגע את האישה המתאימה לך באמת ולא למהר מידי...

הצלחה

על ההערה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t662292#7352644

( ברגע הראשון עבר לי בראש שהוא מציע נישואים לנקודה, אבל יש פה כמה נקודות)