בהצלחה!

1. אני מניחה שאתה מבלה המון המון המון המון (אני יכולה להמשיך) בספריה, אז נסה ליצור שם קשר.

לשבת בשולחן שהיא יושבת בו ולהתעניין מה היא לומדת, אם היא צריכה עזרה, באיזו שנה היא וכו' (זה עושה עלינו רושם )

אם אתה מתבייש אפשר להעביר לה פתק עם המייל שלך.

2. אני מניחה שבהתאם לחוק הדתיים השלובים, אתה מכיר כמה בחורים שלומדים איתה (ואם לא אז קצת עבודת שטח יכולה להועיל). אפשר לפנות אליהם ולבקש שיעזרו עם זה.

3. אם אתה בכל זאת בוחר לפנות דרך הפייסבוק, אז אפשר לכתוב משהו כמו: "היי, מה שלומך? חשבתי שאפשר לנסות להכיר. מה את אומרת?"

או

"אני רואה שאישרת אותי סוף סוף

או

"תגידי, היית איתי בצבא או שאני מדמיין?"

אבל אז תצטרך לקוות שהיא מבינה רמזים (בגלל זה אני אישית פחות מעדיפה את האופציה הזו, אלא אם אתה כותב בכנות מה אתה רוצה).

אני לא כל כך מכירה את הפייסבוק, אבל אולי אפשר להגיב על פוסט שהיא כתבה ומשם תתפתח שיחה?

יש לי עוד.

בהצלחה.

אם לא תנסה לא תדע.

האמת שכבר ביררתי קצת דרך מכר משותף. היא לומדת תחום שונה  לגמרי משלי והבעיה היא שעכשיו חופש ושנה הבאה אני כבר בקושי אהיה בקמפוס שלה..

וכבר ניסיתי להגיב פעם על משהו שהיא כתבה(כתגובה לפוסט של מישהי ששנינו מכירים) אבל היא לא ענתה לזה

וניסיתי אז לדבר איתה על הצבא והיא ענתה נורא בקצרה כזה כאילו לא רצתה להמשיך בשיחה..

בקשר לישירות,זה לא מדי מוזר פשוט לכתוב "היי בא לך להכיר?" כאילו רגע מי אתה מה אתה? אם היא היתה רק קצת יותר זורמת לשיחה קלילה זה היה כ"כ הרבה יותר קל..

אולי היא לא מבינה את הרמזים שלך?

אולי לא מתאים לה "לזרום לשיחה קלילה" כשלא ברור מה המטרה של זה? (למרות שאם היא הייתה כל כך מעוניינת, זה היה משחק תפקיד שולי).

אולי היא יוצאת עם מישהו?

ו...אולי היא באמת לא מעוניינת?

הפואנטה היא שאם לא תנסה ליזום - לא תוכל לדעת.

אולי תבקש ממישהו ששניכם מכירים לשאול אותה?

מקסימום - היא תגיד לא ואתה תוכל לדעת בבירור שהיא לא מעוניינת ולהמשיך הלאה, בלי להשקיע בזה כל כך הרבה מחשבות.

בשם האנשים שלא מבינים רמזים מהסוג הזה ולא יודעים למה מצפים מהם:

למה לא להפסיק להסתבך עם עצמך ולדבר יותר ישיר או לפחות כמו שהציעו לפנות לצד שלישי?

נשמעת לי מתישה ההליכה סחור סחור. 

 אני לא בטוח שזה רמזים אני באמת מעדיף לפני שאני "מכיר" מישהי באופן רשמי(דרך צד שלישי או שאני עצמי אציע) לראות איך סתם שיחה קלילה מתנהלת לראות אם הבחורה אכן נחמדה כמו שחשבתי ואם זה יכול להתאים.. השאלה שלי היא מה כ"כ קשה פשוט לענות בצורה נימוסית גם אם את לא בטוחה מה הבחור בזה רוצה ממך ולראות לאן השיחה מובילה. לא מוביל לשומקום אפשר להיפרד כידידים. להתעלם זה לא נחמד.

אהבתי את המאמר הזה http://www.kipa.co.il/jew/holidays/Tu_BAv/58190.html . גם הרעיון שהוא מציע שתהיה קצת פחות הפרדה בחתונות ושזה יהיה מקום להיכרויות מאוד יפה לדעתי. אפשר באופן טבעי להכיר ככה בלי שידוכים מלאכותיים,בלי צד שלישי וכן דרך שיחה נחמדה שבסופה אם מתאים אפשר להחליף מספרים ולהמשיך משם הלאה.

לפעמים דווקא בגלל שאת לא בטוחה מה הבחור רוצה ממך את מתנהגת בצורה קרירה יותר.. (ככה זה אצלי לפחות)

לדעתי הרבה יותר פשוט אם שואלים לעניין ואז הבחורה בטוח תהיה יותר נחמדה גם אם זה לא יתאים לה  

בהצלחה!

בכל אופן באמת לפעמים קורה כמו שהזכירו שמישו לא מבין לאן השני חותר אז אוטומטית הוא מתרחק (אולי חשדנות?)

אתה לא הולך להתחתן מחר, מספיק שתדע אם היא בעניין כמוך..

נראה לי במקומך הייתי עושה חסד עם עצמי ופותרת את העניין- לענ"ד אם תדע שהיא לא רוצה זה ירגיע אותך באיזשהו מקום ואם היא רוצה- עוד יותר טוב.

אחשוב על זה שוב באמת..

אולי היא לא מבינה מה הוא רוצה ולכן היא קרירה..

יזום היא תסכים - גם אופציה

בהצלחה!

משום מה זכור לי סיפור מאוד דומה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622305

...

עברה חצי שנה מאז, הגיוני. לפחות הוא עקבי 

חוצמזה שאז הוא כתב משהו קצת מעורפל על הרצון להתחתן וכנראה שהתבהר לו קצת מאז.

אם מתחילים עם מישהי, כדאי לעמוד מאחורי זה ברצינות. אז אולי עכשיו זה יותר מבוסס אצלו. אז יותר עדיף ככה.

וגם היא אשרה אותו בפייסבוק שזה סוג של צעד (אולי). אז יאללה, למה לא לנסות?

קיצר, אני אומרת, לך על זה. אם היא בעניין, ליגה. אם לא, תוכל לשחרר אותך ואותה ולהמשיך הלאה.

בהצלחה!

כן זה אני..סתם לא רציתי להתחיל לכתוב"היי זוכרים אותי??" אז כבר כתבתי בקצרה מההתחלה. חשבתי על זה ברצינות יותר כמה זמן ואכן טיפה יותר מבוסס אצלי עכשיו המחשבות קדימה..רק לא בטוח מה לכתוב לה. חשבתי דרך צד שלישי אבל חוץ מאחד החברים המשותפים שכן מכיר אותי טוב אבל אותה בקושי שלום שלום אין מישנו שממש מכיר אותי אז אולי כבר פחות פדיחות כן לפנות אליה בעצמי רק מה,להתחיל שוב שיחה על משהו או פשוט "היי,בא לך להכיר?" ישיר להחריד שכזה?

ואני לא "טרול" מה שזה לא יהיה..הדברים התפתחו מאז ההודעה הראשונה שלי.

התכוונת לשאול את דעת הקהל לאיך לנסח את זה, אז אם לא, תתעלם ממה שאכתוב ואם כן, יופי.

לדעתי, לא כדאי להיות ישיר להחריד. כי זה ישיר להחריד אותה 

אין לי פייסבוק, אבל נראה לי שיש אפשרות לשלוח הודעה אישית ולא רק לדבר בלייב, לא?

מן הסתם כן.

אז מאחר ואי אפשר לדעת איך היא תגיב וגם סתם כי כנות זה דבר יפה, אולי תכתוב לה איזה הודעה חביבה ומאפשרת כזאת. שמצד אחד תהיה מספיק ברורה שאתה בעניין שלה ומצד שני, תשאיר לה מקום גם לסרב בנימוס למקרה שהיא לא.

תשקיע קצת מילים.

משהו בסגנון של: היי. תקשיבי, אני כבר כמה זמן מתלבט איך לפנות אליך ולא יודע איך, אז החלטתי לקחת סיכון...

מצטער אם זה קצת ישיר מידי...בכל מקרה, אשמח להכיר אתך. הלוואי וגם את מעוניינת... אם לא, תרגישי חופשי לסרב.. ואם כן, תרגישי חופשי לעדכן.. 

זה מה שיצא לי כרגע. אולי לא מנוסח משו, אבל אולי יש פה כיוון חיובי בתור סקיצה..

אם היא לא רעה לשמה (ורוב הסיכויים שהיא לא), תקווה שהיא תקבל את זה כמחמאה בכל מקרה וגם אם היא תרצה וגם אם לא, אתה תדע שניסית ושסחטיין עליך. זה צעד אמיץ.

שאני בעדו, רק בחכמה ורגישות.. 

רק עכשיו שמתי לב לתאריכים המיוחדים. למרות ששתי ההודעות באו בחופשה מהלימודים אולי רק אז מצאתי את הזמן גם פעם קודמת.. כשהתחילו הלימודים זה קצת נדחק שוב לצד אבל עכשיו החופש קצת יותר ארוך ושוב אין מה שיסיח את דעתי מזה. חוץ מזה אז כמה אמרו לי לעדכן אם אני זוכר נכון אז ראו זאת כעדכון ;)

על ספריה משהו? או שאני מדמינת..

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: