פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1231)

אז הנושא הזה שולי עד זניח בחיי הזוגיות של היום-יום.

לא קונים עם זה במכולת, לא מגדלים עם זה ילדים ולא מתארחים עם זה אצל ההורים.

 

הנקודות בהן פער פוליטי משמעותי כן עלול ליצור מחלוקות (ומחלוקות ניתן למצוא בכל בכל נושא):

מקום מגורים, שירות מילואים, מוסדות חינוך לילדים, וכד'

 

בהצלחה!

וגם לא אצא עם מישהי שמבחינתה אין שום ערך למדינה ושהיא רואה במדינה שורש הרע.

 

דברים בין לבין - כל דבר לגופו של עניין, וצריך לבחון ולראות מיהי הבחורה עצמה לפני שמחליטים.

 

פוליטיקה זה לא דווקא פוליטיקה - זה דרך חיים, זה אידיאולוגיה. ואידיאולוגיה בהחלט חשובה לחיי זוגיות וצריכה להיות חפיפה טובה בין האידיאולוגיות. אחרת זה יכול סתם להגיע למצבים רבנים מאוד לא נעימים.

אילמלא זה קרה, הייתי עונה שלא משנה אבל כנראה שיש גבול.

 

נפגשתי פעם עם מישהי שהתברר תוך כדי שהיא בעלת דעות שמאלניות.

חשתי שזה מפריע לי. לא בגלל שהיא חושבת  XYZ על נושאים מסויימים,

אלא משום שלדעתי פערים חיצוניים בהשקפות פוליטיות משקפים הרבה 

הרבה יותר מעבר לעמדה הפוליטית גרידא.

העיקר המידות וכו'

אם היא תהיה בעד פינוי התנחלויות, בעד לקדם את ברית הזוגיות ולעודד זוגות חד-מיניים,

ובעד להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בכל הערים כולל החרדיות, ובעד שכל החנויות יהיו חייבות למכור חמץ בפסח,

ובעד לגזור עונש מוות לטרוריסטים מ"תג מחיר", אז אלו נושאים שממש לא יפריעו לי אם היא תחשוב לא כמוני.

 

אבל אם היא תעיז להביע דעה, נגד ביטול מוסד הנשיאות, או על העלאת המע"מ.

אני נותן לה גט במקום, ושרק תחלום על כתובה, מזונות, ושתקבל משהו מהרכוש, אפילו לא נכסי צאן וברזל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

<צ> (כי יש כאן כאלה שלא מבינים בלי הסימונים האלה)

לא חשוב העיקר שתיהיה ימנית ודתייה

עילה לפסילה.

 

 

 

חוסר מעורבות ואכפתיות מעם ישראל בעיני

אצל בחורה זה לא אותו דבר

 

 

כי כל כבודה בת מלך פנימה, ותפקידה להציל את עמי מבית ולא מבחוץ

 

(כמובן שמי שרוצה לשנות מבחוץ, סבבה.... ומי שמכיר אותי יודע, אז בואו לא ניכנס לזה!!!)

 

אבל בחור ככ מנותק, אין מצב!! מבחינתי... 

אבל בתוך עמי אנוכי יושבת...

ברור שאני יודעת מה קורה ביצהר. מזה חוק הגיוס ומי עומד בראש יש עתיד.

בחורה שלא יודעת את זה זה כבר לא חוסר עניין זו אפאטיה...

לק"י

וזה לא שאני לא מתעניינת, אני פשוט לא אוהבת חדשות..

אם מתחשק לי חופשי אני יכול להגיד לה "פייגלין ניצח את ביבי בליכוד" "ארצות הברית פושטת רגל" "רבין קם לתחיה" והיא תאמין לי.

העם איתך יעל!

אני אאמין לו

בס"ד

בתור אחד שמחובר מאוד לתקשורת, חדשות ואקטואליה אז מצד אחד מישיהי שלא מבינה כלום בזה יכול להוביל לחוסר חיבור או הבנה אחד של השני, במיוחד בתור אחד שרוצה בעז"ה בעתיד לעסוק בזה בתור מקצוע (עכשיו זה עדיין בגדר חובבנות של מתחילים )

אבל מצד שני זה דווקא טוב שיש משהו שמוציא אותך מזה ומזכיר שיש עוד חיים אחרים.

בשורה התחתונה-
לא הייתי מתייחס לפרט הזה בכלל.

אם באמת התכוונת לאחת שמתרחקת מפוליטיקה-

תחטוף

לעיסוק בנושאי ארץ ישראל ונגזרותיה

בנות רבות לא מתענינות בפוליטקה עצמה, אבל קשורות ומחוברות למאבק הכללי על הארץ והעם.

כפי שמפורש בהודעה הפותחת שלי

 

יש הבדל בין "...הקפאה או שחרור מחבלים בדרך" לבין "מי עומד בראש יש עתיד ומה הוא רוצה בכלל".

מה אני אמורה לדעת ומה לא?

 

איזה מתוך שני הדברים, אם אני לא אדע אותו, אז עדיין זה לא יעיד על ניתוק מהמציאות?

צריך להמציא סמיילי מושך בכתפיים,

זו כבר פעם שנייה שאני צריכה אותו היום.

לא לדעת מי שר ומי סגן שר או מי במרכז מפלגה כזאת או אחרת זה חוסר התעניינות בפוליטיקה וזה בסדר אפילו אם את לא מכירה את המועמד שאת בוחרת בו ואת שואלת מישהו שאת סומכת עליו במי לבחור (וזה גם בסדר לא לבחור בכלל ) 

אבל לא לדעת על אסון שקורה לעם שלך או לקום בבוקר וללכת לעבודה כאילו שום דבר לא קרה בדיוק באותה שעה שהורים מחבקים את ילדיהם על חורבות ביתם שנהרס באמצע הלילה- זה 

לא לדעת על הקפאה ושחרור מחבלים - מספיק להיות באאוט כמה ימים (אני ידעתי על הפעימה הראשונה, ואז פתאום אני שומעת שישראל לא מוכנה לעשות את הפעימה הרביעית. מתי היו הפעימות השנייה והשלישית?)

 

אבל לא לדעת שיאיר לפיד עומד בראש יש עתיד, ושהאג'נדה שלו היא נגד הדת - בשביל זה צריך להיות באאוט שנה וחצי.

 

מצד שני, שיערתי שהיא מתכוונת למה שאמרת, כי הציבור שלנו יותר מתעסק בשחרורי מחבלים והקפאות.

 

ולכן לא הבנתי למה היא מתכוונת! תודה!

אבל אם היא ממשיכה לישון כשהבית של השכן עולה באש אז זה יותר מחוסר אהבת ישראל, זה גובל בפיגור כי האש יכולה לקפוץ למיטה שלה בכל רגע.. 

 

אז אם היא לא יודעת מי עומד בראש איזה מפלגה אז סבבה אבל אם אין לה מושג מה קורה ביצהר זה כבר בעיה.. 

מעדיף מישהיא עם דעות שהל קצת שמאלה ממני , ולא פסימיות

לא אומר דבר וחציו על רמת אהבת ישראל שלה..

 

היא יכולה להתפלל על עמישראל, לגמול עימו חסד בפשטות, במעשיה, בעיסוקה, בחייה, בלי לפתוח שום אתר, לרצות בטובתו ולהשקיע בכך בדרכים אחרות.

 

ויש גם אהבת ישראל פנימית. לא תמיד כל מה שרואים בחוץ זה מה שבפנים, ולא הכל אפשר להראות בחוץ.

 

חדשות- יש לזה מקום אולי פעם ביום, בקושי, לענד"י. כן, זה עוזר לדייק את התפילות, להתכוון יותר, אך מי שבקשר עם עמישראל בחייו אינו זקוק לחדשות בשביל לבטא אהבתו ואת רצונו הפנימי בטובת עמישראל. הוא חי אותו. בפועל.

 

 

"אין לה מושג מה קורה ביצהר, הקפאה או שחרור מחבלים בדרך," זה לא פוליטיקה , אלא חוסר אהבת ישראל . חוסר אכפתיות ,אדישות .

מעניין אותי פוליטיקה אבל זה לא משנה לי אם אותה זה מעניין.

אבל אני מאחלת לך שתמצאי את זיווגך וששנה הבאה לא תצטרכי לראות את כל המשפחה הולכת למדורות

(כי תהיי בבית שלך\ באיזור בו תגורו)

......

שבוע עבודה מעשית שהזריק המון ביטחון עצמי.. ברוך ה'!!!

פשוט טוב.

ככה. 
על הדברים שאנחנו מבינים ועל אלו שלא.
אלו שנראים לנו טובים ואלו שפחות.

על אלו שקלים ושמחים לנו ועל אלה שפחות.
תודה! 
שבוע טוב! 

מאושרת

לכדי זיווג פורום רח"ל

חח..

ואימצתי תסמיילי בחתימה!

 

מעניין אותי למה הגעת למסקנה הזאת. זה ממש לא היה מכוונות מיוחדות כלשהן.
נגיד גם את לא כתבת שם כלום, ומעניין אותי לדעת גם עלייך קצת יותר מי את.
פשוט מאחורי כל ניק מסתתר אדם, ואני בקושי מכירה פה אנשים..
מרגישה מתרצת תירוצים
אבל באמת שום כוונה זדונית שהיא..

משורשר לי בטעות, זה לדניאל55

חחחח ואינלי בעיה שיחשדו בי.... אני רוצה להתחתן ובנים מענינים אותי ברוך ה׳!!!!

אם מישהו או מישהי מעניינים אותי, אפנה באישי.

גם אני הייתי ככה בערך שנה
רציתי, אבל נרתעתי..

חוצמזה שיש שם שאלה על הגובה וזה עיצבן אותי

בייחוד שכל שניה פותחים פה שרשור על כמה שגובה לא משנה וכו'.. בעעע

וכבר גיליתי דעתי שיש פה אחלה אנשים , אבל אני חושב שאני במקום שונה מרוב (אם לא מכל) החברה פה באתר.

 

שיזכו כל חברי הפורום למצוא את זיווגם בקרוב וידעו רק אושר!

זה לא נאמר בכוונה ליצור מסתורין

 

אני פשוט יודע את מקומי (במיוחד לאנשים שבסביבתי (גם אם הוירטואלית))

האמת תמיד אני רוצה להכיר עוד אנשים
אם כי לאו דווקא בהקשר של הפורום עצמו - לאו דווקא למצוא שידוכים - פשןט להכיר קצת את האנשים...(מדבר זה שלא היה פה בערך שנה וחצי)

נ.ב. אני חושב שגם ככה זה לא משנה לי, בכל מקרה לא הייתי מעז (לפחות כרגע) למצוא מישהי בשרשור הכירות ופשוט להתחיל איתה...

ששרשור ההיכרות הוא למטרת אפשרות להיכרות אישית רצינית יותר, וככזה הגיוני שלא כולם יהיו מעוניינים להשתתף בו. טעיתי?

אם הבנתי נכון

זה שלמעלה זה להכיר את חברי הפורום בכלליות

וזה שירד למטה "מה אני מחפש" הוא למטרות רציניות באמת

הבנתי נכון? או שבאמת כל מי שהגיב למעלה מצפה למצוא פה בפורום..?

אבל מי יודע? ...

ים!

באסה שאני גרועה באנגלית

מה מסמל המלצר?

וניצלוש קטן... החתימה שלך

מה שהבנתי אדיר

 

 

 

אגב האריתמטיקה של הדייטים

היא ענף מאוד מרתק ולא רציונלי או ליניארי

שהרי 1+1 = 1*  **

 

* עם שארית שליש לשדכן

** כפונקציה של הזמן זה כן יעלה 

מה שהצלחתי להבין בהחלט היה משעשע

 

 

אמרתי..

רפו"ש..

רפואה שלימה

רפואה והצלחה

איתה הוא נפגש?

האם להתעקש עם הוריי שאני מוכן לנישואין,או לחכות חצי שנה לריק!
ואני מדבר רק על להתחיל להפגש.

אולי גם יעזור להם לדעת שאתה מתחיל רק לפזול לכיוון, לשמוע הצעות, לצאת..

[בתקווה שזה יהיה לך מהר...אבל זה לא תמיד קורה ולפעמים גם ככה זה לוקח זמן.]

לפעמים  צריך לתת להורים זמן לעכל את המילה חתונה עוד כמה זמן לפני שזה קורה בפועל..

אם אתה אדם בוגר אתה רק צריך לחשוב איך להודיע להם בצורה מכבדת שאתה יוצא.
כמובן שכדאי להקשיב לאדם מבוגר ממך שרוצה בטובתך אבל בסופו של דבר זו ההחלטה שלך.

שאני מסביר לי יפה אבל בלי להתעקש על זה הם לא יראו עד כמה שאני רציני בזה.
ההורים עיכלו את המילה חתונה הרבה פעמים((-;
זאת לא הבעיה..
לשם שבו..אני לא יכול להודיע להם שאני יוצא כי רק הם שומעים את ההצעות.
אמא שלי דווקא תומכת בי אבל אחי ואבי חושבים אחרת.
ותודה לכם על העזרה((=

ההצעות ולא הם? הרי אם אתה מספיק בוגר להקים בית, זה לא אומר שאתה יכול לשמוע הצעות בעצמך?(אני מניח שההורים שלך יענו על זה "לא", השאלה מה אתה חושב)

לשמוע הצעות.
אבל זה לא רגיל אצלנו...וקצת מוזר.
זה עלול להישמע מאוד מוזר

נראה לי שהדבר שהכי משפיע על ההורים זה שתראה להם כמה אתה משתוקק לזה, כמה זה חסר לך, בתקווה שזה יגע לליבו.

דווקא להראות את החוסר וההשתוקקות לזה יכול להתפרש בצורה כזאת שאתה לא מבין את המשמעות של זה, צורך ילדותי כזה..

הם צריכים להבין לא רק שזה חסר לך אלא שאתה מוכן לזה באמת ושאתה מבין מה זה אומר בכל המובנים..

היחס שלהם לזה יכול להיות תלוי הרבה גם בהתנהלות היומיומית שלך...

לדעתי..

חשבתי שמדובר בדת"ל, ואני לא מכיר מספיק טוב מבפנים את שיטת השידוכין של החרדים כך שאיני יכול לתת תגובה מתאימה.

 

אבל חשבתי על שני דברים:

1) לדבר עם אבא שלך לפרטים, למה הוא לא חושב שאתה עדיין בשל, וגם מה ישתנה דווקא בחצי שנה הקרובה.

    תבקש ממנו פירוט, ולא דברים כלליים.

 

2) לדבר עם רב (או עם כל אדם אחר) שיכול להשפיע על אביך לשנות את דעתו.

מה שכן הוא יכול לייעץ כמו כל אדם ,תתיעץ עם רב .

תתייעץ עם רב

אני צריך לחשוב על הצעדים הבאים שלי לאור ההצעות הטובות שקיבלתי פה

בן 20 חייב להתחתן

ושמתעלמים מדעתו.
להתייעץ עם רב איך לדבר איתו כמו שצריך.
לא לוותר, אבל גם לא לזלזל בכיבוד הורים
כל עוד יש ברירה אחרת.

לא אמרתי שדעתו של האב קובעת או משפיעה, רק הסבתי את תשומת הלב שיש להזהר בכיבוד הורים כשפונים אליו לסתור את דעתו.
אם טעיתי אשמח שתתקן אותי, אבל תסביר למה..

ונראה שאת לא הבנת את כוונתו.

אבל זה היה מקרה מיוחד

הורים הם פונקציה לגמרי, וחשיבות המצווה של להתחתן ביומולדת עשרים  לענ"ד לא עומדת באותו מקום כמו מצות כיבוד הורים

מה גם שאני מכירה הרבה יותר מידי סיפורים של בנים / בנות שהצטערו מאד על זה שלא הקשיבו להורים בעניינים האלה (גם בגלל גיל) 

תתפלא אבל ההורים שלך עברו מזמןןן את גיל עשרים ואחת ויש להם הרבה יותר ניסיון ממך ( מאד ילדותי בעיני המחשבה שאני מבין הכלל ויודע יותר מהם מזה להתחתן...)

סליחה על התוקפנות וזה לא היה כתשובה לפותח השירשור

 

ראיתי לאחרונה הרבה תגובות בוטות שלו.

לאביך שאתה כבר מעונין - 

 

וממילא הרי לא חייב שעל ההצעה הראשונה יהיה מתאים - ולוקח זמן עד שמתחתנים, אז ההפרש לא יהיה גדול בין ציפיותיכם (גם לפי אביך יתכן עוד חצי שנה שתמצא מיד, ויתכן לפיך שתתחיל לחפש ויקח חצי שנה עד שתמצא..).

 

ולכן, תאמר לו, חבל שכאשר אתה כבר מרגיש מוכן להתענין, לעצור את זה. חצי שנה זה לא הפרש גדול, חבל סתם לצער ואתך ולגרום שהנושא יטריד אותך.

לא רואה סיבה לא להתחיל להפגש.

 

ולא בטוחה עד כמה העצה הזו מתאימה לך, אבל-

 

אולי תתחיל לצאת בלי שהם ידעו..התהליך הזה ממילא לוקח זמן..

כשיהיה לך "משהו ביד"-תספר להם..

בד"כ הורים נלחצים כשזה באויר אבל אולי אם תבוא ממש עם "ממצאים"- הם דווקא ישמחו בשבילך..

ישיבה שדוגלת בלימוד תורה וקיומה בחיי מעשה.

הבחורים שם לומדים בצורה בהחלט רצינית, כולם.
לאחר שיעור ה' הם יוצאים ללימודים גבוהים, רובם להייטק. הנדסאים.
(יש גם שנשארים ללמוד, מי שרואה את עתידו במקצוע רבני וכדומה)

הישיבה והיישוב מתאפיינים בהליכה אחר פסקי הרב מלמד, בכל תחום. גם בתחומים שמחוץ לבית המדרש.

סגנון הבחורים (מה שבאמת מעניין אותך...) הוא מגוון, יש. כאלו ויש כאלו. רובם המוחלט תורניים וחלקם הלא מבוטל משרת בתחומים מודיעינים בצבא ולא רק בקרבי.
אני מאמין שהוא יגיע מכופתר לדייט, אבל הכל סטיגמות...

נו נו..
זה מכוון לאחד הגולשים..

בהומור כן

שהשדכנית שם משדכת רק אם מתחייבים לגור בהר ברכה...

אבל אני לא בדקתי את זה באמת...

והרבנית ענבל מלמד היא זו שמשדכת (היא משדכת רק לבנות שרוצות לגור בהר ברכה אחרי החתונה).

 

בעיקרון יש הרבה סגנונות, ודי מגוון שם (מכל הבחינות),

והרוב לא נשארים ללמוד אלא ממשיכים אחרי זה ללימודים גבוהים במקביל לתוכנית השילובים שבישיבה, למרות שיש מעטים שכן ממשיכים ללמוד ואחר כך הולכים לכיוון ההוראה- ללמוד וללמד.

(רוב הבחורים שרוצים להמשיך ללמוד הרבה שנים הולכים מלכתחילה לישיבות אחרות)

 

ובאמת הם חסידים של הרב מלמד- הוא נחשב ממש המרא דאתרא בישוב בכל המובנים.

(אבל הסטיגמה שכתבו על המכופתר ממש לא נכונה)

מתנצלת שאני מסיתה את הנושא,

אבל מה האידיאל בלגור דווקא שם ולא בכל מקום בא"י?

ולמה לא לשדך ע"ס התאמה, כנקודת פתיחה

אלא ע"ס רצון למגורים במקום מסוים?

נמצאת במקום שהרבה בנות חוששות מלגור שם (מבחינה בטחונית ומבחינת מרחק) ולכן - כדי לעזור לבחורי הישיבה להתחתן הרבנית מלמד מודיעה מראש שמי שרוצה להשתדך דרכה מוכנה לגור בהר ברכה.

יש הרבה מקומות שקשה לגור שם,

 

זה ממש לא קשור.

 

ולעזור לבחורי הישיבה להתחתן?זה עזרה?

 

שיקולים של מקום מגורים הם של שני בני הזוג,

 

עם מגוון שיקלולים חוץ מאיפה שהוא לומד.

 

וזה לא צורה בריאה של זוגיות.

 

אז נכון שאם אפשר לגור ליד השיבה זה עדיף-

 

אבל לפעמים זה רק לתק' מסוימת, ויש כל מיני דברים-

 

וזה נשמע לי הזוי ממש-ממש,שלפי דבר חיצוני כזה קובעים אם בכלל להיפגש.

 

בלי קשר- שמקום מגורים זו החלטה זוגית בעיני לכל דבר ועניין,

 

ואין שום סיבה שבעולם שאני אתחייב מראש לגור במקום מסוים.

צת, כי לא צריך הרבה בשביל לגור ביו"ש.

ללא סיבה.
עובדה היא שיש בנות שזה קשה להם, את אמיצה - אשרייך

לגור במקום מאוד תורני (לפחות בשנים הראשונות) ומשם להתקדם ולהשפיע.

הר ברכה הוא מקום מאוד תורני, ולכן רוב הבחורים רוצים לגור שם אחרי החתונה. ככה הם נשארים מחוברים לרמ"ים ולישיבה.

בנוסף, יש פה אינטרס פשוט (ומבורך, לטעמי) לדאוג לגדילת הישוב.
לא סתם זהו הישוב עם אחוזי הגדילה הכי גדולים (ואני מקווה שאני לא מגזים) ביהודה ושומרון...


אפשר לראות את זה כ'כת' וכ'דיקטטורה'.
אפשר גם לראות את זה כאנשים צדיקים שהחליטו לתרום את כל כולם לקדש את שם ה' ולהפיץ את תורתו.
אנשים ונשים שהחליטו לתרום את חייהם לטובת מטרה גדולה משותפת: לתקן עולם במלכות שדי, במלא מובן המילה.
כתוב בפרקי אבות 'עשה לך רב', ותלמידי הישיבה בהר ברכה ואנשי היישוב מקיימים מאמר זה עם כל הלב.

בשתי מילים:
אחלה בחורים
אחלה מקום

"להגדיל את היישוב", "לצמוח במקום תורני" וכו'..

חבל שהאידיאלים שלנו מסתכמים בהתכנסות אחד עם השני

ולא התחברות לכל רבדי העם שבאמת זקוק לנו

 

הכי קל לגדול ולהשפיע במקום שיש בו אנשים דומים לך,

אבל האידיאל הגדול יותר הוא להתחבר באמת לעם ישראל- על כל רבדיו, בכל מקום שהוא, ומשם להצמיח תורה ולתקן עולם

הוא ללמד דעת את העם, ולכן ניתנים להם וללווים תרו"מ כדי שיהיו פנויים לעסוק בתורה.

כדי שיוכלו לעשות זאת התורה משכנת אותם ב48 ערים מיוחדות להם. מכאן אנו למדים שכדי שאדם יוכל להשפיע הוא צריך להיות חלק מקהילה תורנית חזקה - ורק כך ללמד תורה את העם.

יש שני סוגי אנשים (לא באמת, אלא לצורך העניין)

אנשים שמשפיעים בקלות
ואנשים שמושפעים בקלות

מי שמשפיע - שיגור קצת זמן במקום תורני וחזק, כדי להתמלא מהכוח של המקום, ואז יעבור למקום שצריך עזרה - ויעביר מקרוב את הכוח שהוא צבר לאנשי המקום החלש.

מי שמושפע - שיגור הרבה זמן (ואפילו *כל* הזמן) במקום תורני וחזק, ומשם (מרחוק) ישפיע לטובה על המקומות היותר חלשים.

בהר ברכה גרים שני סוגי האנשים: אלה שמשפיעים מקרוב (ובדרך כלל עוזבים אחרי מספר שנים), ואלה שמשפיעים מרחוק.

משהו מפריע לך בזה?

נא לא לרדת לפסים אישיים,תודה.

מתנצלת על העריכה ההזויה- אני פשוט מתקשה לעדן את דבריך..

כמו במקרים של שכונת האולפנה וידידיה מאיר שצונזר בעיתון בשבע.
(במסגרת הדיקטטורה סביר שהודעה זו תימחק)

במקום כלשהו, לעשות משהו שהם לא רוצים? אם אדם מקבל על עצמו רב ומקבל אוו כמרא דאתרא - זה דיקטטורה?

אם בחורה באה לשדכנית שמוכנה לשדך רק אם רוצים לגור ביישוב- זה דיקטטורה? זכותה של השדכנית להחליט מה המגזר שהיא משדכת. היא לא מחייבת אותך לגור ביישוב, אלא רק אומרת שאם את רוצה שהיא תשדך אותך - זה אם אין לך בעיה לגור ביישוב.

נמשיך: יישוב בית אל שהמרא דאתרא שלו (היה) הרב זלמן מלמד ומקבל עליו את פסקי הרב, בייחוד שהוא באמתמרא דאתרא - זה כפייה? צינזור טור בעיתון פרטי בבעלות פרטית - זה כפייה? על מי הם כפו בדיוק? זה שטח שלהם שהם יכולי לעשות בו מה שהם רוצים, והם נותנים לאחרים להסתכל בשטח הפרטי שלהם (= עיתון) אבל זה לא אומר שאסור להם לקבוע אידיאלים שלהם בתוך השטח הפרטי שלהם. זה דיקטטורה?

 

כנראה לך יש הגדרה מאוד מאוד ייחודית ל"דיקטטורה". מעניין.

 

לילה טוב

אמנם נכון שברוב הדיקטורות הדיקטטורים כופים על אנשים לעשות דברים שהם לא רוצים,אך זה לא ההגדרה של דיקקטורה הנה-הנה ההגדרה של דיקטטורה

קהילת הר ברכה. מגדלים ילדים לתוך זה. ויש יותר אפקט של השפעה והכוונה מאד מדוייקת, ופחות דיקטטורה.

לעומת זאת בבית אל רוב היישוב התנגד להחלטות, ודבר זה התבטא בבחירות שנערכו לאחר האירוע.
(אגב, בחירה באדם למשרת רבנות איננה מייפה את כוחו לקבל החלטות עקרוניות בחיי הקהילה)

צינזור טור מהסיבה הפשוטה שהוא מבקר את ההתנהלות שלך זו בהחלט חשיבה דיקטטורית, חוקית כמובן, אך מדיפה ריח כבד של שטיפת מוח וחוסר הגינות בסיסי.

אני הייתי בבית אל באותה תקופה והאוירה הייתה של תמיכה ברב. וזה שלא נבחר נציג של הישיבה- א. הוא הצהיר שהוא לא נציג של הישיבה בכלל. ב. מה זה קשור? היה צריך קצת לרענן את השורות. איך אתה משליך על ההסכם בכלל?
ולהפתעתך יש אנשים שבאמת מעניין אותם מה הרב אומר. ומוכנים לקבל את דעתו. ורוב הישוב הוא כזה
אני מסכים שהישיבה פועלת בתחכום. ומצליחה לעשות כל מיני קומבינות לקדם את בית אל. ויש אנשים שההצלחות שלה גורמים להם לקנא. ולנסות להכפיש את שמם.
ולגבי העיתון אני לא יודע בדיוק מה הלך שם. אבל כמו שהבנתי זה כדי לא להרוס את הקשרים עם זמביש. לגיטימי לחלוטין. אתה לא נושך את היד שמאכילה אותך. הכרת טובה זה דבר בסיסי.
ובכלל בשנותי בבית אל כמעט ולא הרגשתי גילויים של 'דיקטטורה'. יש המון חופש בחירה
לגבי הר ברכה. כמו שאני מכיר המצב שם כן קצת כזה. ואני לא רואה בעיה. יש ציבור שזה מה שמתאים לו. תפדל. שיצליחו למה לא

לכן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא הלכתי אליה. אני מתחתנת עם בחור, לא עם יישוב....

יש הערצה נורה גדולה לרב מלמד

הוא אכן דמות הראויה להערצה אין כמעט אף רב שאני מעריך כמוהו. למרות שכמעט אף פעם אני לא מסכים עם החשבונות המציאותיים שלו אני עדיין חושב שחבל שלא כל הרבנים באזור מוכנים להקריב את מה שהוא מוכן

אבל צריך לדעת שמדובר באנשים שכפופים לרב שלהם לא רק ברמה ההלכתית נטו אלה גם ברמת התיעצויות על כל דבר בחיים (לעיתים אפילו על סוג הרכב שקונים והאים להשקיע במקום במערכת חימום כזו או אחרת) כדי לך לחשוב טוב אם זה מה שמתאים לך כי למי שלא זה אכן עלול להראות כצת כמו כת

והם ממש לא כאלה שיתייעצו על כל דבר פצפון עם הרב מלמד.

אבל אחוז ה'תלותיים' שם יחסית גדול

נכון, רוב רובם של אנשי היישוב הם חסידים של הרב מלמד, ומה הבעיה- בישיבות אחרות/ יישובים אחרים אנשים לא מעריצים את הרב שלהם?

הרב מלמד לא מחליט מה אנשים יעשו, מי שבא להתייעץ אתו בא מרצונו החופשי כי הוא מכיר אותו ויודע מה טוב לו (ולא תמיד עושים את מה שהוא אומר-הוא מייעץ, לא קובע עובדה).                                                                                                           יש לו ראיה מאוד מפוכחת על הדרך בה צריך לחיות (לא חייבים להסכים, אבל כדאי לקרוא קצת מכתביו).

 

הישיבה מדריכה לשלב תורה עם חיי המעשה (תורה שהיא דרך חיים). נכון, רוב הישיבות מחנכות לזה, אבל לא תמצאו ישיבה שאומרת לתלמיד שסיים שיעור ה'- למדת מספיק, אם אתה לא עומד להיות רב/ מורה- כדאי שתתחיל להשקיע גם בגשמיות (בלי להתנתק מהרוחניות) ולך תלמד מקצוע (תוכנית שילובים- לימודים באקדמיה בשילוב לימוד תורה בישיבה).

רוב הישיבות (לפי מה שידוע לי) נותנות לבחור ללמוד כמה שהוא רוצה, אבל לפעמים זה לא טוב- נשאר בישיבה למרות שבסוף הוא לא יהיה רב ובסוף הוא מתחיל ללמוד מקצוע/ לפרנס באמת קצת מאוחר...

 

הר ברכה רוצים להגדיל את היישוב לא מתוך התנגדות לגרעינים תורניים וכד', אלא מתוך רצון להגדיל את ההתיישבות בשומרון.

והתלמידים בישיבה- רצינים ומקסימים.

 

שלא מקבלות בחורים עם פחות משלושה כפתורים בחולצה...

וגרביים בסנדלים

כמה אומץ...

אם הוא נלחץ כי הוא מפחד שתעזבי אותו זה מחמאה

עדיף לדון לכף זכות.

 

מה את אמורה לעשות? אם הוא מפחד ממך - להראות לו שאת לא נושכת

אם הוא מפחד שתעזבי אותו - לתת לו ביטחון בקשר, אלא אם כן את באמת לא בטוחה, ואז אין מה לעשות, שיתמודד!

 

 

לגבי השאלה לך - זה תלוי מה מלחיץ אותו.
השיחה איתך? המשמעות של זה? מתוך חוסר ביטחון בקשר? מתוך חוסר ביטחון שאת מעוניינת בקשר / שהוא מעוניין בקשר?

בל"ח? פעם ראשונה שהוא יוצא עם מישהי? וכו' וכו'.

 

עדיף שתשאלי אותו.

ולעניין השאלה , בד"כ אם בחורה מלחיצה אותי זה בקטע טוב , וזה משדר ומעיד על מתח בריא

ואני על זה שאני מקיימת עליו דיונים על גבי הפורום...

שאלתי...

וואי הוא הורג אותי מחר...

מה שכבר כתבו על פחד ממך\התרגשות\פחד שתעזבי אותו

מוסיפה עוד נקודת מבט:

המשפט הזה גם מעיד על כנות ,במיוחד אם זה בתחילת הקשר

(אלא אם כן הוא נאמר בסוג של ציניות.....)

 

ואם הוא אמר את זה לפני שהוא בכלל דיבר איתך-זה כבר סיפור אחר

כי הוא פוחד שיש לך אומץ לפתוח עליו שירשור

פחות סיכוי שזה בגלל השרירים העבותים והמאיימים שלך...

בודקת אם טוב לי איתו ואם הוא מוציא ממני את הצדדים היפים שבי.

זה הכל.

 

בדיקות שכליות זה בשלב הבירורים.

 

אין זה סותר את חשיבות ההדרגתיות בפגישות והחשיבה לאחר כל פגישה של מה היה ומה הייתי רוצה לשאול,

ע"מ להכיר אותו יותר ובכך לסייע בבדיקת התחושה.

 

מזדהה משהו אם כי במהלך הקשר, כשאני מתחילה להכיר את הנשמה שלידי, החיבור של הנשמות (במידה ומתחיל ובמידה וממשיך) מביא לקשר רבדים נוספים וממילא גם השכל ממשיך לעבוד, עד שמגיע חיבור גם של הרגש..

"..מביא לקשר רבדים אחרים וממילא גם השכל ממשיך לעבוד"-

אלו רבדים שכליים נוספים מגיעים עם הזמן במהלך הקשר?

 

אני תומכת בהפעלת השכל באופן כללי ובמיוחד בקשרים. אבל זה לא נקרא אצלי "חקירה שכלית".

זה לא חקירת שתי וערב. אני לא באה למדוד אותו עם דתומטר וכו'..

שיש לך מספר גדול או קטן של תכונות או רצונות שהחלטת שהן חשובות בשבילך,

ובפגישות את/ה בודקת האם התכונות האלו קיימות בבן או בת הזוג, ו/או הוא/היא עומד/ת ברצונות שלך.

 

לדוגמא: נגיד חשוב לך שהוא יהיה מנהיג, אז את תעמידי אותו בכל מיני מצבים כדי לבדוק אותו, או שתשאלי אותו כל מיני שאלות שמהם תוכלי להסיק כמה הוא מנהיג אם בכלל, או שבכל סוף פגישה תשבי עם עצמך ותנתחי כמה הוא הנהיג אותך וכד'.

 

אז נגיד מה שיעלי_א כתבה שהיא בד"כ לא עושה בכלל חקירה שיכלית.

כלומר לא מעמידה אותו בכל מיני מצבים ולא מתשאלת אותו, ומשתדלת לא לנתח אותו יותר מדי.

אלא היא בודקת בעיקר אם היא מרגישה טוב איתו ואם הוא מוציא ממנה דברים טובים. (היינו 1.)

 

אז הסקר הוא: האם את בודקת את הבן זוג, אם הוא מתאים ל"דרישות" שלך, או שאת נותנת יותר מקום לרגש.

ואם את הולכת בדרך האמצע, באיזה שלב בקשר את מפסיקה את הבדיקה השכלית, ומתחילה לתת מקום בעיקר לרגש.

וגם מעניין אותי אם יש קשר לוגי בין המהירות שבה אדם רוצה להתחתן לבין הדרך שבה הוא ינקוט כדי להגיע להחלטה.

כלומר, האם כאלה שרוצים להתחתן מהר/לאט, ינטו להגיע להחלטה באופן שיכלי או רגשי?

עם אדם מתאים. ולכן בהתחלה אוודא שכלית שהוא מתאים.
שאני לא מוותרת על דברים שמהותיים לי
בבית שאותו אני רוצה להקים.
מראש אין המון דברים שחשובים לי,
אלא רק כמה מהותיים.
מעבר לשם, נראה לי שגם הרגש וגם השכל,
כי השכל משפיע על הרגש.
טבעי- כל הזמן הם עובדים במקביל, רק בהתחלה כשאין שום רגש השכל תופס הרבה מאד מקום, ואחר כך הרגש מתגבר עד לשיוויון יחסי.
כך נראה לי, אבל עדיין לא עמד במבחן המציאות..
כשהרגש יתגבר יותר מהשכל, והמצב יהיה כמובהתחלה רק הפוך-
חתונה.. ומשם והלאה ברגש כבר צריך להיות ברור, וגם בשכל.
כך שכבר אין התלבטויות אמיתיות ורציניות.
זה האיש ..

מרגיש לי מאולץ מידי.
מעדיפה רגש (:

 

יש כל מיני דרכים לזה. זו אחת מהן.

נראה לי שהשאיפה היא להמשיך וללמוד אחד מהשני/ה עד 120.

הסקר הוא כמו שכתבתי לעיל על היחס בין הרגש לשכל בבניית קשר, כדי להגיע להחלטה להתחתן.

ולא על עצם הרצון ללמוד אחד מהשני.

 

אולי זה אומר שאני נותנת את רוב המשקל לשכל? הגיוני

בנוסף, זה מאוד תלוי בקשר.

 

לפעמים -- אני לא מפתחת רגש עד שזה לא מתאים לי שכלית ולפעמים-לפעמים הרגשות מגיעים קודם (אבל אני עדיין נותנת משקל רב לשכל). זה תלוי גם בדרך שבה הכרנו (מה אני יודעת עליו קודם?).

 

אני לא מנסה להתאים את הבחור לרשימת מכולת שלי, אלא מנסה לקרוא אותו, להכיר אותו ולראות אם זה מתאים לי.

לא רואה צורך "להעמיד אותו במצבים מסוימים" או לנתח אותו אחרי הפגישה.

באופן כללי, אני שואלת שאלות לפני שיוצאים ותו"כ, כדי לראות אם יש התאמה. בד"כ המכלול קובע.

 

 

עניתי על השאלה?

לא עושה חקירה שכלית ומחליט להתארס מתי שזה נראה מתאים לשנינו..

אבל כל עוד השכל עובד (ובגילאים כאן בפורום אין חשש) נעזר בו.

חבר'ה, קשה כאן עם המונחים המומצאים האלו, או שתעשו מילון מושגים למדוייט הדתי או שאל תצפו לתשובות! (זו השעה)

 

תשובות: אתה מתכוון לדיונים אינטלקטואלים?

תלוי אם הוא כזה, לעיתים אין אף דיון כזה. ואם הוא כן- אז אף פעם. תענוג רצוף

דוס אבל פתוח.=?

ואי איזה נצלו"ש!

שכלית, צריך מפגש חוויתי ומעמיק, וגם אז מגלים רק קצה חוט!
"אין אדם יודע בלבו של חברו"

בדיקה האם זה מתאים לי לחיות איתה?

 

אני חושב שצריך לעשות את זה תמיד

גם אחרי החתונה

ולא להשאר סטאטיים

כל בוקר וערב לחשוב האם אני רוצה לחיות איתה

להבין שכן

ולשמוח בזה

ד"א, בזה התייחד האדם מבעלי החיים כך שלא מתאים לי באיזה שלב בחיים להפוך מאדם לחיה.

אני לא רואה את השכל נעצר איפושהו. בכל שלב.

זה שהיא אלמנה זה אומר שאמורה להיות לה איזה בעיה? 

 

נפשי הגיב בשבילי

ואחר כך כשמציעים להם אלמנה לפסול.

לא עוד ; )

לו זה מתאים. אז הגיוני שהוא יהיה מאושר
יש כאלה שלא מתאים להם אז הם לא יהיו מאושרים.
מש"ל

לא פגם חלילה בבני ובנות ישראל הצדיקים והטהורים

 

 

שמעתי על יוזמות שידוכיות תורניות ליר"ש שלדעתי מתמודדות

יפה גם עם הנקודה הזו (למרות שזה לא עיקר מטרתן).

ראיתי תשובה ארוכה של הדברי יצי"ב על זה.

פסיכולוגיה שכזאת

שהתחתנו עם אלמנות שיש להן יותר מילד אחד..
לצערי זה לא מאוד נדיר (הצער הוא על האלמנות שבעליהן נרצחו..).

צריך בשביל זה כוחות נפש עצומים והכלה,
וכן הבנה כי הדף לא חלק ובכל שנה הם ילכו ביחד לקבר של הבעל..

כל אחד והכוחות שלו.

עפ"י ההלכה, אשה אינה הולכת לאזכרה של בעלה הראשון אם התחתנה שנית.

 

אם זה ה"ראש" של שניהם, זה משהו אחר. יש כאלה.

בכ"א מה שרציתי להגיד זה שהדף לא באמת חלק..

אפילו החתם סופר! שם לב שאשתו הדליקה נר נשמה לבעלה הראשון וזה מאד חרה לו (אבל הוא לא אמר לה כלום...)

לק"י

לי מאוד חורה הקטע הזה שכאילו מתנתקים מהבעל/ האשה שנפטרו.

(ואני לא רוצה לחשוב איך הייתי מרגישה אם אבא שלי היה מתחתן שוב וכאילו מתנתק מאמא שלי!
וכן, אני יודעת שאני חריפה בקטע הזה, אבל פעם ראשונה שאני שומעת את ההלכה הזאת, וזה מאוד מאוד מציק לי!
טוב, זה לא המקום המתאים להדיין על זה, ובכל זאת רציתי לשפוך את זה פה).

לכאן ולכאן וזה מה שהדהים אותי אצל מאיה מורנו,

שבעלה החדש ידע לקבל את המקום הזה 

 

"עמנואל הוא גם הבעל שלי ואלירן כמובן ידע את זה כשהכרנו. זה הנפלא באלירן, שהוא נותן מקום למכלול שבי. אני אוהבת שני גברים בחיי ולכל אחד מהם יש את המקום המיוחד שלו. ה' עשה איתי חסד גדול שזיכה אותי בשני בעלים סוף הדרך", היא אומרת בהערכה.

לק"י

נכון שאלמנה עם ילד דורשת לפעמים יותר השקעה מאשר רווקה שלא עברה התאלמנות (וגם אין את הצורך להתחבר גם אליה וגם לילד..), אבל יש גם רווקים ורווקות שגם עברו בחיים כל מיני דברים לא קלים..

חוץ מזה שזה שזה לא קל- לא אומר שזה לא כיף ומשמח!
בכלל נישואים זאת עבודה, אבל זה כיף..

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/265924

כל אחד מתחתן עם הבן אדם שהכי מתאים לו.

מעיד על חוש קומבינטורי שיכול לפתור הרבה מבוכות בחיי נישואין.

להוסיף <צ>

סבבה והכל אבל מעתיק בשרשור הכירות?

סבבה ןהכל אבל מכור לבנ"ע

הייתי חייבת

סבבה והכל אבל קפה לא מעיר אותה

אבל עם פלא מעפן

סבבה והכל אבל מייבש במשחקי סבבה והכל

ברמה שאי אפשר לייבש.

סבבה והכל אבל לא יודע לשחק סבבה והכל.

סבבה והכל אבל קורא שמשון מלצר להנאתו

חומזה שאם לא היא לא יודעת לשחק סבבה והכל זה ממש לא סבבה

סבבה והכל אבל חוזרת על אותה בדיחה פעמיים
סבבה והכל אבל חוזרת על אותה בדיחה פעמיים

אוי... זה יצא גרוע!

מכור.

אבל היא מכורה לפורומים פה

סבבה והכל, אבל מתגלח בספירת העומר

אבל אוהבת מזוקנים

 

 

 

 

 

 

 

סתם סתם! באמת ,

אפילו

סבבה והכל אבל עושה עמידת ראש כל בוקר

סבבה והכל אבל שונאת לאכול בחוץ
(מסעדות פיצריות וכו')

והדבר הכי טיפשי הוא לא לפרוק.
אין לי מה לומר לך..מזדהה עם כל אות.

אבל זה באמת כל כך טיפשי. זה ברמה שיש לי הצעה ואני לא רץ עליה. ולא לדבר עם מישהו שבאמת מכיר. ובכלל, בזמן האחרון אני מוצא שאנחנו, בני אדם, לא  ממש יודעים מה לעשות עם אנשים מבולבלים, מפוחדים, נואשים וכאלו דברים.

בהצלחה רבה! מובן כל כך!
הדאגה הזאת. שעד שהגדרת לך מה באמת אתה רוצה,
האם תהיה מישהי שתתאים לך? וודאי שכן.
האם תמצא אותה? בעזרת ה'
אבל זו הדאגה... מתי.
ועד כמה נעבור בדרך...