סבבה והכל אבל לא יודעת לבשל.

סבבה והכל אבל הולכת יחפה

סבבה והכל אבל כותבת מאמרים העוסקים בעניין הר הבית

סבבה והכל אבל עם שער קצר

סבבה והכל אבל משחקת קלאס

סבבה והכל אבל רוצה לעלות להר הבית...

סבבה והכל אבל שמן...

סבבה והכל אבל משחקת אבא ואמא

סבבה והכל אבל עם עגיל בלשון

סבבה והכל אבל עם צמידים צבעוניים (סיליקון ובד) על הרגל

סבבה והכל אבל לא יודעת את "הארי פוטר" בעל פה באנגלית!!!

סבבה והכל אבל לא כל הזמן צוחקת

סבבה והכל אבל חופרת

סבבה והכל אבל לא קראה אף פעם הארי פוטר

סבבה והכל אבל אוכלת כמעט רק בשר 

סבבה והכל אבל לא יודעת לקרוא ולכתוב

סבבה והכל אבל משקיע רבע מהדייט ע"מ למדוד למדוייטת את אורך החצאית

כ"כ קשה לראות שזה 0? או כמה היא על הרצפה? 

סבבה והכל אבל הולכת עם מכנסיים מתחת לחצאית (שלא רואים)

סבבה והכל אבל מבינה יותר ממני בגמרא

סבבה והכל אבל יש לו דובי פרוותי

מאז החלאקה

ועד עצם היום הזה

סבבה והכל אבל לא אוכלת ירקות

סבבה והכל אבל משחקת טטריס

סבבה והכל אבל פותחת שרשור סבבה והכל

סבבה והכל אבל אין לה רישיון על גיר ידני (בבית שלי לא יהיה אוטומט, אני כבר אומר )

סבבה והכל אבל שומעת את השיר חייו של גרגמל

( 

[אגב, אומרים שהדרדסים זה סרט אנטישמי, כשגרגמל מייצג את היהודי...]

סבבה והכל אבל משחקת 2048 בזמני שיעמום

סבבה והכל אבל אוהב לאכול שום

סבבה והכל אבל צמחונית

סבבה והכל אבל לא אוכל שרויה בפסח.

סבבה והכל אבל משועממת

סבבה והכל אבל שקרנית (אוכלת שרויה לא לידו)

לוקחת על עצמי את ההחמרה הזו, בכלל קטניות זה הרבה יותר חשוב [ולא באמת כ"כ משנה לי....])

סבבה והכל אבל שונאת למלא טפסים

יש לי מליון מסכמים כאלה...

סבבה והכל אבל אין לו רשיון

סבבה והכל אבל בכורה

סבבה והכל אבל עייף

סבבה והכל אבל בלי וואצאפ

סבבה והכל אבל חסר יצרתיות

סבבה והכל אבל לא יודעת לצייר

סבבה והכל אבל לא החלטית בכלל

סבבה והכל אבל מכורה לפורומים

סבבה והכל אבל אבל עם פירסינג בגבה

סבבה והכל אבל לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה

סבבה והכל אבל מדבר יידיש

סבבה והכל אבל מקללת בערבית

(אבל יידיש יותר חשוב לעבודת ה' וכד')

סבבה והכל אבל לא מבינה ר"ת

סבבה והכל אבל מסתמסת עם עצמה

ו2 הערות:

1. מה חשוב ביידיש לעבודת ה'????

2. אני מבינה ראשי תיבות, כשאומרים אותם ולא כותבים, וגם כשכותבים אני מבינה, אבל זה מחרפן כי קוטע את המחשבה, כי זה לא כ"כ שימושי אצלי, מהסיבה שאני לא לומדת גמרא וכאלה...

1.יש מלא רבנים שמדברים בעיקר ביידיש (הרב מורגנשטרן לדוגמא)

2.בלי ר"ת החיים משמעים זה ממש בחינת שפ"ד ואםילו גובל בע"ז וג"ע לכתוב בלי ר"ת.

סבבה והכל אבל תוקע מלא הערות בשרשור "סבבה והכל"....

סבבה והכל אבל התייאשה מסמרטפונים וחזרה לנוקיה

1. משתגיד... זה לא משכנע אותי ללמוד יידיש....

2. כל מילה  סתם... הבנתי... אבל למה לכתוב את זה ולא לומר בע"פ?????? לא חשוב....

1.כי לתא נסית לשמוע שיעור מהרב מורגנשטרן....(וגם ללמוד סיפורי מעשיות ביידיש זה נראה לי בחינה)

2.כי זה כיף למנוע ממני לכתוב ר"ת יגרום לי להרגיש ממש חעוחב"ח

סבבה והכל אבל אבל מניח 4 זוגות תפילין

סבבה והכל אבל צובעת את הקיר בבית עם מכחול דקיק

1. זה נכון... 

2. אז תגיד אותם בעל פה!! לא חייבים לכתוב!! (ואתה עכשיו סתם תוקע ר"ת בשביל להשוויץ... נכון?)

מחדש.

מי שמניח 4 זוגות בדרך כל רש"י ור"ת ביחד ואחרי זה ראב"ד ושמושא רבא.

1.ולא רק הוא יש עוד צדיקים וחוץ מזה סתם בשביל לדבר עם חרדים זה יעיל.

2.איך???זה פורום פה!!!ונכון

סבבה והכל אבל שוכח לכתוב סבבה והכל במשחק סבבה והכל

1. משתגיד...

2. מלעשות, בנים.... עפים על עצמם... בנות הכי שווה.... |עפה על עצמי|

סבבה והכל אבל מעודד את אחיו הקטן לשיר "הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל"

דומים על הבנים

(אם הוא חושב ככה- למה הוא רוצה להתחתן??, טוב, בנים, אין קשר בינם לבין חשיבה)

סבבה והכל אבל מלמדת את אחיות שלה לשיר לעשות נקמה בגויים וכו'...

את "ריקוד הסכינים" (זה נגמר כשאח שלי החליט להראות לאמא שלי את התחפושת...)

(אולי בגלל שלא כל מה שהוא שר הוא חושב ברצינות,מי משחק כדורגל??)

סבבה והכל אבל אין לו זקן (ולא בגלל שהוא מתגלח..)

סבבה והכל אבל בונה מגדלים מסיכות

(ולכן עושים את זה רק עם אלה שיודעים מה מספרים ולמי)

סבבה והכל אבל טוחן צ'יפס

סבבה והכל אבל מסתובבת כל השנה עם שורש וגרביים

(ולקחת לי את מה שבאתי לכתוב |טוחנת צ'יפס|)

סבבה והכל אבל אמריקאי (ששקל חגוג את Thanksgiving באומן...)

סבבה והכל אבל היפראקטיבית (עם פאדיחות מעניינות בלקויות למידה, שווה להכנס)

ומגדלים מסיכות שיער, כשהיא משועממת....

מי טס לאומן?כל היהודים בתמימים והפשוטים שמקיימים את רצון רבנו בתמימות ופשיטות בלי חכמות כלל!!!

סבבה והכל אבל לא עלינו נשאר בו טיפה חב"דניקיות...

אז הכי טוב

סבבה והכל אבל עם כתב לא קריא בכלל

|מתלבטת אם לפתוח דיון על אומן...|

תפתחי בכיף,אבל נראה לי עדיף בצמ"ע.

סבבה והכל אבל ננח.

סבבה והכל אבל ליטוואקית (ל"ע )

סבבה והכל אבל משיח (הרב יצחק אמר שמשיח זה מישהו שלא מסתכל על כל אחד ואומר זה חבדניק זה ברסלבר זה ליטווק וכד')

סבבה והכל אבל עם מלא שגיאות כתיב באנגלית

סבבה והכל אבל עם אחים חפרנים

סבבה והכל אבל לא אוכלת מיונז

רק צריך להפגיש את האחים עם האחיות....

סבבה והכל אבל שומע עמיר בניון בעתות צרה

סבבה והכל אבל לא מאמינה ברבנים

סבבה והכל אבל אבא שלה רב 

|בת של רב|

סבבה והכל אבל למדה באול' בלי פנימיה

מה זתומרת "מה זה יפריע"? פאדיחות!!! (<צ>...)

סבבה והכל אבל אשכנזי

סבבה והכל אבל ספרדיה

חפרתם שניכם!!

סבבה והכל אבל ספרדיה

עוד אחד לאוסף....

סבבה והכל אבל משקפפור

סבבה והכל אבל נגד לצאת מהארץ לכל סיבה

(והכוונה הייתה מיוצאי עדות המזרח, לא ממגורשי ספרד)

סבבה והכל אבל עם נזם באף (אכל לא נקודה,אלא עגיל כמו של נאקה..)

אין לה פייסבוק

(חוץ מזה לפני שנים רבות מישהו אמר שאר"מ זה הספרפרצוף של הגבעונים...)

סבבה והכל אבל מתרגם מדברים לעברית (ספרפרצוף,כוחנקודה,מילה וכד')

לפני שכונת האולפנה....

סבבה והכל אבל לא עשתה שירות לאומי מאידאל

אמרתי לו שאין לי שום עניין לעזור למדינה שלו.

אז הוא אמר שלעזור לזקנים נזקקים וכד'.

אז אני -"אה זה,אפשר לעשות לבד".

אני לא הבנתי למה גבעוניות עושות שרות לאומי (אולי בשביל להוציא רשיון לנשק?)

סבבה והכל אבל סבא שלו כופר בתושב"ע

לסיבוב שערים הולכים לפגוש חברים,מה זה שווה לבד?

אלא אם כן התכוונת לא מאושר זה סבבה.

סבבה והכל אבל מיישרת לפני שזה כבר ממש על הקצה את השרשור "סבבה והכל".

התכוונתי סיבוב לא מאושר אבל עם הרבה אנשים.

במאוזן או במאונך?

סבבה והכל אבל לא מצליח למצוא שימוש לכל הסמיילים המעניינים

סבבה והכל אבל משתמשת במדגשים על תקן עיפרון

וממש חוכמה לומר את זה כשאתה יכול לעלות על הר הבית...

ובנוקיה זה מצב אחד... (תצוגה מותאמת)

לא נפתח פה דיון על עליית נשים להר הבית,אבל אם הייתי בת אני די בטוח שהייתי עולה (למרות שאני חושב שנכון לא להתיר בצורה גורפת)

סבבה והכל אבל עפה על עצמה

סבבה והכל אבל אוכלת עטים

לא נפתח פה דיון, מסכימה, אני לא עולה להר הבית, לפחות לא בשל הזה של החיים שלי ויש לי מספיק סיבות לזה.

סבבה והכל אבל לא מבינה שאומרים "לא" אבל מתכוונים "כן"

סבבה והכל אבל רומז  |לא מבינה רמזים|

ראיתי אוטובוס שהיה מודבק עליו שלט עם המשפט הנ"ל 

סבבה והכל אבל לא מבינה רמזים

סבבה והכל אבל בטוחה שכל מה שאומרים לה זה רמזים

דמבלדור...

סבבה והכל אבל כותב יותר מדי בשרשור "סבבה והכל".

סבבה והכל אבל מתחרפנת מלהיות בבית

יותר מדי.

סבבה והכל אבל נהנה חבל"ז בבית

סבבה והכל אבל אוהבת לטייל

סבבה והכל אבל עובר כבר את 120....

|סמיילי סבא|

סבבה והכל אבל משחקת בקוביות

איזה?

סבבה והכל אבל עם חלב על השפתיים.

והבנתי לא יודעת, אם יש לך סמיילי סבא- מוזמן לשים אותו (או סמיילי סבתא)

סבבה והכל אבל משתמשת בספרים בתור סולם

(סוג של)

סבבה והכל אבל יוצא מהארץ

|מיואשת| לא עוד דיון בנושא... אני אבכה.... |מאיימת|

סבבה ובכל אבל לא עולה כרווקה להר הבית ולא יודעת מה היא תעשה כנשואה

סבבה והכל

אבל בליל ירח מלא הופכת לזאב

אליה כל לילה.

(או שנהפוך לאניגמוס (לא זוכר איך קוראים לזה בעברית))

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640889#7152235

אני אישית לא חושב שהעלייה עצמה להר הבית כל כך חשובה.

אני עולה בשביל להרגיש את הבזיון ולפעול דברים באמת יעילים בשביל להפסיק אותו. (בבחינת בית כנסת שחרב שלא תלושים ממנו את העשבים)

סבבה והכל אבל מתלבט מה לכתוב ואז מישהו פולש לשרשור באמצע....

סבבה והכל אבל אוהבת לקרוא

ויש לך כבר יותר מדי הלכות ללמד... הרב די"מ?

ולהרגיש את הביזיון- אפשר גם בלראות את ההר חרב...

הרב הגאון- הגרדי"ם

אפשר,הרבה פחות.

סבבה והכל אבל משעומם ברמות!!!!

סבבה והכל אבל יש לה הרבה תיבות אימייל...

טוב שלא הגרדו"ם...

סבבה והכל אבל יש לו את אותו מייל מכיתה ו' (נראה לי)

רעיון טוב,אולי אני ישנה את השם בשביל זה.

(איזה שם של בנים מתחיל בו' )

סבבה והכל אבל פתחה אימייל רק בכיתה ט'

ויש מספיק סיבות...

|מתלבטת אם לומר משהו|שותקת|

|מתלבטת אם לומר עוד דבר|שותקת|

זה לא דברים לפורום...

סבבה והכל אבל צריך ללכת

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה