סבבה והכל אבל לא יודעת לבשל.

סבבה והכל אבל הולכת יחפה

סבבה והכל אבל כותבת מאמרים העוסקים בעניין הר הבית

סבבה והכל אבל עם שער קצר

סבבה והכל אבל משחקת קלאס

סבבה והכל אבל רוצה לעלות להר הבית...

סבבה והכל אבל שמן...

סבבה והכל אבל משחקת אבא ואמא

סבבה והכל אבל עם עגיל בלשון

סבבה והכל אבל עם צמידים צבעוניים (סיליקון ובד) על הרגל

סבבה והכל אבל לא יודעת את "הארי פוטר" בעל פה באנגלית!!!

סבבה והכל אבל לא כל הזמן צוחקת

סבבה והכל אבל חופרת

סבבה והכל אבל לא קראה אף פעם הארי פוטר

סבבה והכל אבל אוכלת כמעט רק בשר 

סבבה והכל אבל לא יודעת לקרוא ולכתוב

סבבה והכל אבל משקיע רבע מהדייט ע"מ למדוד למדוייטת את אורך החצאית

כ"כ קשה לראות שזה 0? או כמה היא על הרצפה? 

סבבה והכל אבל הולכת עם מכנסיים מתחת לחצאית (שלא רואים)

סבבה והכל אבל מבינה יותר ממני בגמרא

סבבה והכל אבל יש לו דובי פרוותי

מאז החלאקה

ועד עצם היום הזה

סבבה והכל אבל לא אוכלת ירקות

סבבה והכל אבל משחקת טטריס

סבבה והכל אבל פותחת שרשור סבבה והכל

סבבה והכל אבל אין לה רישיון על גיר ידני (בבית שלי לא יהיה אוטומט, אני כבר אומר )

סבבה והכל אבל שומעת את השיר חייו של גרגמל

( 

[אגב, אומרים שהדרדסים זה סרט אנטישמי, כשגרגמל מייצג את היהודי...]

סבבה והכל אבל משחקת 2048 בזמני שיעמום

סבבה והכל אבל אוהב לאכול שום

סבבה והכל אבל צמחונית

סבבה והכל אבל לא אוכל שרויה בפסח.

סבבה והכל אבל משועממת

סבבה והכל אבל שקרנית (אוכלת שרויה לא לידו)

לוקחת על עצמי את ההחמרה הזו, בכלל קטניות זה הרבה יותר חשוב [ולא באמת כ"כ משנה לי....])

סבבה והכל אבל שונאת למלא טפסים

יש לי מליון מסכמים כאלה...

סבבה והכל אבל אין לו רשיון

סבבה והכל אבל בכורה

סבבה והכל אבל עייף

סבבה והכל אבל בלי וואצאפ

סבבה והכל אבל חסר יצרתיות

סבבה והכל אבל לא יודעת לצייר

סבבה והכל אבל לא החלטית בכלל

סבבה והכל אבל מכורה לפורומים

סבבה והכל אבל אבל עם פירסינג בגבה

סבבה והכל אבל לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה

סבבה והכל אבל מדבר יידיש

סבבה והכל אבל מקללת בערבית

(אבל יידיש יותר חשוב לעבודת ה' וכד')

סבבה והכל אבל לא מבינה ר"ת

סבבה והכל אבל מסתמסת עם עצמה

ו2 הערות:

1. מה חשוב ביידיש לעבודת ה'????

2. אני מבינה ראשי תיבות, כשאומרים אותם ולא כותבים, וגם כשכותבים אני מבינה, אבל זה מחרפן כי קוטע את המחשבה, כי זה לא כ"כ שימושי אצלי, מהסיבה שאני לא לומדת גמרא וכאלה...

1.יש מלא רבנים שמדברים בעיקר ביידיש (הרב מורגנשטרן לדוגמא)

2.בלי ר"ת החיים משמעים זה ממש בחינת שפ"ד ואםילו גובל בע"ז וג"ע לכתוב בלי ר"ת.

סבבה והכל אבל תוקע מלא הערות בשרשור "סבבה והכל"....

סבבה והכל אבל התייאשה מסמרטפונים וחזרה לנוקיה

1. משתגיד... זה לא משכנע אותי ללמוד יידיש....

2. כל מילה  סתם... הבנתי... אבל למה לכתוב את זה ולא לומר בע"פ?????? לא חשוב....

1.כי לתא נסית לשמוע שיעור מהרב מורגנשטרן....(וגם ללמוד סיפורי מעשיות ביידיש זה נראה לי בחינה)

2.כי זה כיף למנוע ממני לכתוב ר"ת יגרום לי להרגיש ממש חעוחב"ח

סבבה והכל אבל אבל מניח 4 זוגות תפילין

סבבה והכל אבל צובעת את הקיר בבית עם מכחול דקיק

1. זה נכון... 

2. אז תגיד אותם בעל פה!! לא חייבים לכתוב!! (ואתה עכשיו סתם תוקע ר"ת בשביל להשוויץ... נכון?)

מחדש.

מי שמניח 4 זוגות בדרך כל רש"י ור"ת ביחד ואחרי זה ראב"ד ושמושא רבא.

1.ולא רק הוא יש עוד צדיקים וחוץ מזה סתם בשביל לדבר עם חרדים זה יעיל.

2.איך???זה פורום פה!!!ונכון

סבבה והכל אבל שוכח לכתוב סבבה והכל במשחק סבבה והכל

1. משתגיד...

2. מלעשות, בנים.... עפים על עצמם... בנות הכי שווה.... |עפה על עצמי|

סבבה והכל אבל מעודד את אחיו הקטן לשיר "הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל"

דומים על הבנים

(אם הוא חושב ככה- למה הוא רוצה להתחתן??, טוב, בנים, אין קשר בינם לבין חשיבה)

סבבה והכל אבל מלמדת את אחיות שלה לשיר לעשות נקמה בגויים וכו'...

את "ריקוד הסכינים" (זה נגמר כשאח שלי החליט להראות לאמא שלי את התחפושת...)

(אולי בגלל שלא כל מה שהוא שר הוא חושב ברצינות,מי משחק כדורגל??)

סבבה והכל אבל אין לו זקן (ולא בגלל שהוא מתגלח..)

סבבה והכל אבל בונה מגדלים מסיכות

(ולכן עושים את זה רק עם אלה שיודעים מה מספרים ולמי)

סבבה והכל אבל טוחן צ'יפס

סבבה והכל אבל מסתובבת כל השנה עם שורש וגרביים

(ולקחת לי את מה שבאתי לכתוב |טוחנת צ'יפס|)

סבבה והכל אבל אמריקאי (ששקל חגוג את Thanksgiving באומן...)

סבבה והכל אבל היפראקטיבית (עם פאדיחות מעניינות בלקויות למידה, שווה להכנס)

ומגדלים מסיכות שיער, כשהיא משועממת....

מי טס לאומן?כל היהודים בתמימים והפשוטים שמקיימים את רצון רבנו בתמימות ופשיטות בלי חכמות כלל!!!

סבבה והכל אבל לא עלינו נשאר בו טיפה חב"דניקיות...

אז הכי טוב

סבבה והכל אבל עם כתב לא קריא בכלל

|מתלבטת אם לפתוח דיון על אומן...|

תפתחי בכיף,אבל נראה לי עדיף בצמ"ע.

סבבה והכל אבל ננח.

סבבה והכל אבל ליטוואקית (ל"ע )

סבבה והכל אבל משיח (הרב יצחק אמר שמשיח זה מישהו שלא מסתכל על כל אחד ואומר זה חבדניק זה ברסלבר זה ליטווק וכד')

סבבה והכל אבל עם מלא שגיאות כתיב באנגלית

סבבה והכל אבל עם אחים חפרנים

סבבה והכל אבל לא אוכלת מיונז

רק צריך להפגיש את האחים עם האחיות....

סבבה והכל אבל שומע עמיר בניון בעתות צרה

סבבה והכל אבל לא מאמינה ברבנים

סבבה והכל אבל אבא שלה רב 

|בת של רב|

סבבה והכל אבל למדה באול' בלי פנימיה

מה זתומרת "מה זה יפריע"? פאדיחות!!! (<צ>...)

סבבה והכל אבל אשכנזי

סבבה והכל אבל ספרדיה

חפרתם שניכם!!

סבבה והכל אבל ספרדיה

עוד אחד לאוסף....

סבבה והכל אבל משקפפור

סבבה והכל אבל נגד לצאת מהארץ לכל סיבה

(והכוונה הייתה מיוצאי עדות המזרח, לא ממגורשי ספרד)

סבבה והכל אבל עם נזם באף (אכל לא נקודה,אלא עגיל כמו של נאקה..)

אין לה פייסבוק

(חוץ מזה לפני שנים רבות מישהו אמר שאר"מ זה הספרפרצוף של הגבעונים...)

סבבה והכל אבל מתרגם מדברים לעברית (ספרפרצוף,כוחנקודה,מילה וכד')

לפני שכונת האולפנה....

סבבה והכל אבל לא עשתה שירות לאומי מאידאל

אמרתי לו שאין לי שום עניין לעזור למדינה שלו.

אז הוא אמר שלעזור לזקנים נזקקים וכד'.

אז אני -"אה זה,אפשר לעשות לבד".

אני לא הבנתי למה גבעוניות עושות שרות לאומי (אולי בשביל להוציא רשיון לנשק?)

סבבה והכל אבל סבא שלו כופר בתושב"ע

לסיבוב שערים הולכים לפגוש חברים,מה זה שווה לבד?

אלא אם כן התכוונת לא מאושר זה סבבה.

סבבה והכל אבל מיישרת לפני שזה כבר ממש על הקצה את השרשור "סבבה והכל".

התכוונתי סיבוב לא מאושר אבל עם הרבה אנשים.

במאוזן או במאונך?

סבבה והכל אבל לא מצליח למצוא שימוש לכל הסמיילים המעניינים

סבבה והכל אבל משתמשת במדגשים על תקן עיפרון

וממש חוכמה לומר את זה כשאתה יכול לעלות על הר הבית...

ובנוקיה זה מצב אחד... (תצוגה מותאמת)

לא נפתח פה דיון על עליית נשים להר הבית,אבל אם הייתי בת אני די בטוח שהייתי עולה (למרות שאני חושב שנכון לא להתיר בצורה גורפת)

סבבה והכל אבל עפה על עצמה

סבבה והכל אבל אוכלת עטים

לא נפתח פה דיון, מסכימה, אני לא עולה להר הבית, לפחות לא בשל הזה של החיים שלי ויש לי מספיק סיבות לזה.

סבבה והכל אבל לא מבינה שאומרים "לא" אבל מתכוונים "כן"

סבבה והכל אבל רומז  |לא מבינה רמזים|

ראיתי אוטובוס שהיה מודבק עליו שלט עם המשפט הנ"ל 

סבבה והכל אבל לא מבינה רמזים

סבבה והכל אבל בטוחה שכל מה שאומרים לה זה רמזים

דמבלדור...

סבבה והכל אבל כותב יותר מדי בשרשור "סבבה והכל".

סבבה והכל אבל מתחרפנת מלהיות בבית

יותר מדי.

סבבה והכל אבל נהנה חבל"ז בבית

סבבה והכל אבל אוהבת לטייל

סבבה והכל אבל עובר כבר את 120....

|סמיילי סבא|

סבבה והכל אבל משחקת בקוביות

איזה?

סבבה והכל אבל עם חלב על השפתיים.

והבנתי לא יודעת, אם יש לך סמיילי סבא- מוזמן לשים אותו (או סמיילי סבתא)

סבבה והכל אבל משתמשת בספרים בתור סולם

(סוג של)

סבבה והכל אבל יוצא מהארץ

|מיואשת| לא עוד דיון בנושא... אני אבכה.... |מאיימת|

סבבה ובכל אבל לא עולה כרווקה להר הבית ולא יודעת מה היא תעשה כנשואה

סבבה והכל

אבל בליל ירח מלא הופכת לזאב

אליה כל לילה.

(או שנהפוך לאניגמוס (לא זוכר איך קוראים לזה בעברית))

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640889#7152235

אני אישית לא חושב שהעלייה עצמה להר הבית כל כך חשובה.

אני עולה בשביל להרגיש את הבזיון ולפעול דברים באמת יעילים בשביל להפסיק אותו. (בבחינת בית כנסת שחרב שלא תלושים ממנו את העשבים)

סבבה והכל אבל מתלבט מה לכתוב ואז מישהו פולש לשרשור באמצע....

סבבה והכל אבל אוהבת לקרוא

ויש לך כבר יותר מדי הלכות ללמד... הרב די"מ?

ולהרגיש את הביזיון- אפשר גם בלראות את ההר חרב...

הרב הגאון- הגרדי"ם

אפשר,הרבה פחות.

סבבה והכל אבל משעומם ברמות!!!!

סבבה והכל אבל יש לה הרבה תיבות אימייל...

טוב שלא הגרדו"ם...

סבבה והכל אבל יש לו את אותו מייל מכיתה ו' (נראה לי)

רעיון טוב,אולי אני ישנה את השם בשביל זה.

(איזה שם של בנים מתחיל בו' )

סבבה והכל אבל פתחה אימייל רק בכיתה ט'

ויש מספיק סיבות...

|מתלבטת אם לומר משהו|שותקת|

|מתלבטת אם לומר עוד דבר|שותקת|

זה לא דברים לפורום...

סבבה והכל אבל צריך ללכת

הקשרים שהיו ונגמרו

-הלוואי שהייתה בי תיכולת הקרה והנכונה הזאת להתנתק מהם מהר ולהמשיך הלאה

חלום כי באמת כל רגע שעדיין יש חיבור זה בזבוז זמן יקר

אם כשמגיע וכשהולך ללימוד תורה הם ישנים? ומתי הוא ואישתו זוכים לזמן זוגי אישי רוחני נפשי היות וכשהוא מגיע הביתה זה למקלחת שינה ואוכל?

מה זה שונה מאדם שהולך לעבודה ונמצא מחוץ לבית 9 שעות לא כולל נסיעות? או מאדם שמשמש כקצין קרבי ונמצא רוב זמנו בפעילות צבאית? או טייס אזרחי שנמצא הרבה בשמיים ובמדינות אחרות, או באיש עסקים שעסוק ומתרוצץ בניהול העסק?

אצל אברך, להיפך, אין לו נסיעות כמעט כי הוא פשוט יגור בקהילה ליד הישיבה/כולל.

לא שונה מהרבה מקצועות אחרים, כמו שכתבו מעליי.

בלי איזשהי מטרה או או הישג במשך עשרות שנים.

יש המון דרכים להתפתח בלימוד תורה, לימודי רבנות, כתיבת מאמרים תורניים, העברת חַבּוּרוֹת ושיעורים בישיבה, לימודי דיינות, כתיבת מאמרים תורניים, וכולי.

מי שסדר היום ומטרות הלימוד שלו במשך עשרות שנים נראות בדיוק כמו בשיעור א', שווה למי שנשאר קופאי בסופר בעולם העבודה ולא מחפש להתפתח בזה.

הרבה דרכים להתפתח בלימוד התורה גם מביאות בסוף למשרות תורניות שגם מביאות פרנסה, למרות שמאוד קשה להתקבל אל הדברים הרציניים באמת.

אני מסכימה שבחור שרוצה לצאת לדייטים ואין לו מושג מהחיים שלו, לא רק לפרנסה שהיא מחוץ לישיבה, אלא לפחות מטרות ויעדים בתוך עולם הישיבות, כנראה שהוא לא בוגר מספיק ולא בשל לנישואים.

מה שכתבת בסוף על לאסוף בחורות זרות ברכב לצורך נישואים, נראה לי כדאי שתשקול בתרחיש המדומיין שלך מה תעשה כשהבנות החביבות שפחות זורם להן להיות מכונת ילדים, יתקשרו למשטרה.

השני יועץ משכתנאות כל יום (באמת יועץ משכנתאות) ו..זהו. כאן זה נגמר. הוא לא יהיה משהו מעבר לזה.

השנה הוא קם בוקר, הלך לייעץ לאנשים, חזר בערב.

בעוד 30 שנה, הוא יקום בבוקר, ילך לייעץ לאנשים ויחזור בערב. אפילו הקפה והבדיחות מסדרון יהיו קבועים ועוד מלא דברים אחרים.

קשה לקרוא את ההודעה הפותחת

כי היא כתובה עם המון תפיסות ברורות של הכותב

הלוחם שכרגע עובד בעבודה רגילה,

הולך לעבודה כל יום וחוזר בערב? למה הוא לא נשאר קבוע עם אותם וופלים?

סגנון הר המור.

אמרו שלצערם במשך שנים טיפחו את עניין הצבא ושבנות יעדיפו מישהו שעושה צבא מאשר אברך.

לענ"ד,

לא סותר שאפשר גם וגם. ואם הבחור תלמיד חכם אז שיתגייס בחוק טל וכו'

יש עניין בלהביא את התורה לחיי המעשה.

ואין לזה באמת תשובה של שחור לבן, זה תלוי בהרבה משתנים.

דבר אחד ברור לכולנו, תורה מצלא ומגנה וזה עיקר חיינו.

ואת זה המדינה והצבא וכו' צריכים לזכור, שלימוד תורה הוא מה שמחזיק אותנו ולא להפך.

לעומת דברים אחרים.. זה וודאי לא פרדוקס, אלא עובדה- תורה קדמה. תורה תישאר.

וזה העיקר.

שקדמה לתורה?

דרך ארץ=עבודה.

יש הנחה לא מבוססת שאם כולם ילמדו תורה אז לא יהיו מלחמות. הבעיה המרכזית היא שיש שלל ראיות הופכיות מהמציאות, מהמצוות ומהתנך לכך שזה שגוי.

מילא היו אומרים "כולם יקיימו צורה ואז לא יהיו מלחמות" עוד היה אפשר להבין, כי לכאורה זה יהיה גאולה - וגם זה עוד טעון ראיה שהרי הרמבם כותב במפורש שמלך המשיח יילחם לישראל. אבל להגיד שהלימוד הוא הקובע? מוזמנים לשאול את חזקיה ורבשקה אם הלימוד לבד מועיל.

שהציל את דורו בזכות הכפייה הדתית

מקור?

הקב"ה במפורש אומר "וגנותי את העיר למעני ולמען דוד עבדי", קרי חסד גמור ושמירת הברית לדוד - וגם זה לאחר שכל יהודה נחרבה תחת כיבוש רבשקה. אותה יהודה שכל ילד ידע בדיני טהרות וכו'.

כדאי לחזור לתחילת ישעיהו ולקרוא על אותו הדור. לימוד התורה הוא רק מצוה אחת, והיא לא הכריעה כלום.

לא לימוד תורה הציל אותם. ממש לא.

זה לא אומר שאין ערך ללימוד תורה חלילה. זה רק אומר שאין קשר בין לימוד תורה להיעדר מלחמות.

גם 1 מכל 8 יהודים ממלכת ישראל ברחו לירושלים. העיר בתקופת חזקיהו גדלה אסקפונציאלית, יש לזה גם הוכחות ארכיאולוגיות.

וכן חדמשמעית שניצלו בזכות התורה

בזכות דוד העונש נדחה לדור אחר

ודרך ארץ קדמה לתורה ב26 דורות לפני המעמד

עד מתי נביא "הוכחות" מפילפולי דרש?

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

רש"י בפירושו שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:"

הרמב"ם בפירושו על המשנה שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא בפירושו שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז:

"

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ; אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה; אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת; אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. הוּא הָיָה אוֹמֵר:

כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"."

רש"י בפירושו שם:

"אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ"ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד"א:"

הרמב"ם על המשנה שם:

"רוצה לומר בזה, שכל שנים מאלו, כל אחד משניהם מועיל במציאות האחר ומשלים אותו."

הרב עובדיה מברטנורא על המשנה שם:

"אם אין דרך ארץ וכו' - סוף שתורתו משתכחת ממנו נג:"

עיקר תוספות יום טוב על המשנה והרב עובדיה מברטנורא:

"אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו':"

כי הרמב"ם, הטור והרמ"א פסקו את זה בהלכות תלמוד תורה. (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י, בטור ובשולחן ערוך בסוף סימן רמו ביורה דעה)

הטור, הבית יוסף והב"ח הביאו את הדברים להלכה בהלכות משא ומתן (אור חיים סימן קנו)

בכלל, אחת התופעות התמוהות זה החשיבות הגדולה המוענקת ללימוד תורה במקומות רבים ועדיין לא לומדים שם הלכות תלמוד תורה. מובן לנו שצריך ללמוד הלכות שבת כדי לדעת איך לנהוג בשבת והלכות חנוכה לקראת חנוכה, למה לא לומדים הלכות תלמוד תורה לפני שלומדים כל היום תורה?

הם לא קראו לזה עבודה, אני קראתי לזה עבודה, הם כתבו פרנסה כפי שהבאתי פה למטה:

אגב מה שלומך??? קטע שאת פו

אבל גם את פרסמת עכשיו.

לשאלתך.

זה חשש טבעי,

אבל אם אלה דברים חשובים, אז בסופו את צריכה לומר את זה.

וכן, לקחת בחשבון שהוא "יפגע" או לא ירצה לשנות כלום, כי זה קו אדום שלו או כי לא בא לו.

זה חלק מהזוגיות, ללטש את הפערים ולגלות את הקלפים.

העניין הוא שלפעמים הצד השני (וגם את )לא יודע מה באמת הקווים האדומים שלו,

וכמה באמת הוא מוכן לעשות עבור הצד השני.

וזה החלק המעניין : הקו האדום והמעשים יכולים להשתנות מאוד כאשר ההפסד מאי המשך הקשר לא ישתלם לו.

אז אם למשל את אומרת לי דברים שמפריעים לך, אבל הקשר בינכם עדיין לא פלדה, את לוקחת סיכון.

מצד שני, אולי את חייבת לומר עכשיו את הדברים שמפריעים לך כדי שבסופו של דבר הקשר יהיה פלדה ?

מה למדנו מזה ?

1. אין כאן חוקים ברורים. כל מקרה לגופו ובפורום יהיה קשה מאוד לדעת את תמונת המצב שאת רואה מולך.

2. הכי חשוב שאת באה באמת באמת מכוונה טובה ואת מסתכלת באמת על שניכם ולא רק עלייך. אם זה המצב, לכי על זה ותגידי לו מה שמפריע לך.

בהצלחה.

מה מהותי בעינייך?

נראה שזה בעיקר חשש, זה לא קל, יהיו טעויות בדרך , אבל בשלב מסוים בקשר מתגברים עליו ולוקחים סיכון כזה כדי שהקשר יתפתח🌷

כי בקשר זוגי שחיים יחד, ברור שלפעמים ניפגע ונפגע, מה שמייחד את הקשר זה האהבה והיכולת לנהל שיח ולהתגבר על טעויות שיהיו.

המון בהצלחה!

בפרט בציבור הדת"ל, המתאפיין בשיעור ניכר של זוגיות ונישואים בין עדתיים.

(לעומת המצוי אצל חרדים - נדיר ביותר למצוא נישואין מעורבים)

ואיזה כייף להיות בהרגשה שהקשר רציני והולך בכיוון טוב 🙂

מציע שתשתפי אותו בקושי עצמו, תגידי לו: יש משהו שיושב עלי ואני קצת חוששת להעלות אותו כי חשוב לי לא לפגוע, אבל אני רוצה שנוכל לדבר על הכל באמת.

תתחילי מהנקודה שהכי מפריעה לך - כשקורה X, קשה לי כי אני רגילה ל-Y..

תשאלי אותו איך הוא רואה את הפערים האלו, לפעמים כשהצד השני מדבר ראשון זה מוריד את ההגנות.

ופתיחות היא לא קסם של רגע, היא עבודה בהמשכים. ככל שתעברו שיחות כאלו בשלום, הפחד ייעלם.

בהצלחה רבה!

לאט לאט ליצור אמון ולא להיבהל, בהלה לוקחת 50 אחוז מאנרגיה שלנו. זה יבוא.

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

בסופו של דבר העיקר זה הקשר עצמו. אם הקשר שלכם בוגר וטוב, אז כדאי לנסות להתגבר על הפערים, ותמיד יש פערים כלשהם.

מכיוון שאתם עוד בשלב גמיש בחיים, כדאי לנסות לבדוק את ההתאמה בשאיפות וערכים. וגם אם יש פערים, אולי השאיפה להתחזק יחד חשובה יותר מהיעד. שהרי בסופו של דבר כשהתחיל הקשר החולשות האלה היו קיימות.

מה זאת אומרת ההתייחסות לתחילת הקשר? אני לא לגמרי בטוח שזה התחיל מהמקום הכי רציונלי ונכון מהבחינה הזו

קצת, זה מתלווה לאיזו מין הרגשה של התפשרות, ואולי מצד אחד אני לא נמצא במקום שצריך להתפשר (הן הגיל וזה שאני לא מבקש איזה משהו מטורף מידי) ואולי מצד שני כן כדאי וחשוב להתפשר ואני זקוק לכלים ולהבנה של הסיבה והנושא

"נכנסתי לזוגיות הזו בעקבות מורכבות במשפחה". ממליץ מאוד להיזהר בזוגיות שמגיעה בסיטואציה כזו.. באופן אישי הקשרים הארוכים והלא טובים שלי היו בתקופות כאלו בחיים, כשהבית לא עשה לי טוב ונשארתי בקשר עם הבחורה למרות שזה לא באמת הלך, ולא נהנתי. כנראה מתוך תחושה בתת מודע של זה העוגן שלי בתקופה הזו והקרן אור לעתיד היותר טוב שבחוץ.

אתה בחור צעיר ועומד בפני החלטה משמעותית לכל החיים, וצריך לקבל אותה בשיקול דעת. לא מתוך מפלט שאחרי כך נצטער עליו..

חשוב לי לומר שזה לא יוריד לך מהבחורה, יכול להיות שהיא האחת שלך לגמרי! בטח אם הולך לכם טוב. רק שים לב למצב, אל תגרר לקשר הזה רק כי יש משהו ביד. תמיד יכולה לבוא אחת אחרת. תפתח עוד עין בהחלטה הזו כי המצב שלך יותר רגיש מאחרים.

ולגבי רמה דתית, נראלי בגיל הזה עדיין לא סגורים על השאיפות התורניות לטוב או לרע. ייתכן מאוד שאם אתה תוביל טון תורני יותר בזוגיות היא תלך בעקבותיך (קרה אצל הורים שלי) , בטח אם היא הולכת למדרשה וכו'. אז יש שמקום לאופטימיות שהמצב גמיש. אבל ככלל זה כן נקודה חשובה בעיניי רמה דתית שמשפיע על איך נראה הבית חינוך ילדים וכו'.

הצלחה גדולה אחי! מעריך אותך על היכולת שלך להיות בקשר בגיל צעיר גם כשמורכב.

ומקשר שהוא בריחה.

אתה לא מספיק מכיר את עצמך.

מצד אחד יש לך מקום בטוח, מקור חום, קבלה, שיח נעים. מאוד קשה עד מרגיש בלתי אפשרי להיפרד ממקום כזה.

ומקום כזה חד משמעית הוא גם מקום מרכזי בזוגיות בריאה וטובה. חברות היא הבסיס הכי טוב לזוגיות.

אבל, מצד שני עלה בך קול משמעותי וחשוב (שמעיד על בגרות!) ששואל את עצמו- רגע, האם זה שייך לבית שאני רוצה להקים?

אני חושבת שזו שאלה סופר קריטית. שקריטי לעצור ולהתבונן בה. חברות וכו' זה אמנם קריטי, אבל הערכים וסגנון הבית שאתה רוצה להקים זה חשוב לא פחות, בעיני (ובסוף אגב יכול להשפיע גם על החברות ויכולה ליצור לא מעט תקלים שקשה מאוד להתמודד איתם).

הישיבה זה מקום מצוין לעצור רגע, לנשום, להכיר את עצמך יותר, לבנות לעצמך תפיסת עולם יציבה יותר, ו-להתבונן מחדש על הקשר הזה. הייתי אולי אפילו לוקחת איזה הפסקה בקשר, רק כדי להתבונן עליו רגע מבחוץ, עם פחות עירבוב רגשי.

יכול להיות שיש בקשר הזה משהו שממשיך קצת מכוח האנרציה, כי פשוט טוב. גם אם הוא לא נכון לך באמת. וזה שלב טוב לעצור רגע ולהבין מי אתה באמת ומה אתה רוצה, ומתוך כך איזה סוג בית אתה רוצה להקים והאם הפערים האלה שציינת ימנעו ממך להקים בית כזה.

אחרי שלב הבירור אני חושבת שנכון לשתף אותה, לשמוע מה יש לה לומר בנושא- אולי היא מזדהה עם הערכים שאתה מחפש? אולי היא מחפשת להיות במקום אחר מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו?

בהצלחה רבה! בע"ה שתהיה בהירות הדרך

לעשות את שלהם (וגם בלי קשר לעניין, כדי שהישיבה תחדור מומלץ כמה שיותר להיות עם הראש בישיבה).

יכול להיות שאחרי כמה זמן כבר יהיה ברור לכם לאיפה זה הולך. ואם תהיה פרידה, טוב שזה יבוא ככה, בהדרגתיות, ולא בבום של פרידה.

זה תלוי גם לאיזו מדרשה היא הולכת. אם היא הולכת למדרשה שהקו שלה דומה למה שאתה רוצה, יש יותר סיבה לתת הזדמנות.

המקום הנפשי שממנו נכנסת לקשר.

כל דבר שמשמש מעין בריחה הוא שלילי

נכון, אנחנו לא אמורים לבוא לקשר מושלמיםץכל אחד והשריטות שלו. אבל קשר שהוא בסופו של דבר מעין בריחה זה לא נכון לך וזה לא פייר גם כלפי הצד השני (במידה והיא באמת בונה עליך)

רק כששני הצדדים לא רציניים לחתונה אני יכול להבין את ההיגיון במהלך כזה כי מלכתחילה זה לא רציני. אבל גם זה שלילי, רק פחות

אגב העניין עם הצניעות הוא מאד חשוב, אבל הוא יותר גמיש ודינאמי.

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

לסבול פחות

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

נשאת ונתת באמונה?

קבעת עתים לתורה?

עסקת בפריה ורביה?*

ציפית לישועה?

*טוב אולי על זה אפשר לדלג

רק שבפועל, כולנו יודעים איך זה בפוליטיקה…

אישית, חשבתי שחשוב לי שאשתי תקפיד על ההלכה ויהיה משהו נוסף בו היא משקיעה מעבר ותהיה פתוחה לדעות שונות בתחומים רבים.

כאשר מצאתי את שאהבה נפשי, הבנתי שחשוב שתהיה התאמה בתחומים ולא רק רמה דומה, אלא הקפדות והקלות דומות.

לא לתת לה לבחור מתוך אופציות, אלא שאלה פתוחה.

אתה יכול לכתוב לה שלא ראית התייחסות לזה בכרטיס שלה ואתה שואל כי זה חשוב לך