היה טקס משותף לכלל הציבור הדת"ל בהר נוף בשת"פ נדיר של תנועות עזרא ואריאל לכבוד יום הזכרון
קיימנו את מצוות היום ביום העצמאות באכילת בשר (ואפילו כמעט בלי לסבול מהפקקים)
חגגנו את היום הולדת של אמא שלי במסעדה עם כל האחים/ות ובני/ות זוגם
אשתי פינקה אותי בשבת עם הפתעות ממש טעימות לכבוד היומולדת שלי
אורחים וזה...
מזל טוב
מרב.ב"ה שבוע טוב ומנוצל
המון עבודות כבר מאחורי
זכיתי להתפלל בכותל השבוע
ויש עוד המון שלא באלי לפרט
*חזרזיר*ואי, ב"ה היתה שבת טובה, והרבה בזכות משפחה צדיקה שפשוט דאגה והכילה אותי בצורה לא רגילה!
ו- אני בבית!
(צריך יותר מזה?)
נקודה למחשבה
בס"ד
יום הזיכרון, בעעע
יום העצמאות, אההההה
והימים האחרים- חזרה לשגרה, סבבה...
חוצמזה שממשיכה לחכות למשהו שיאללה כברררר, נו!!!
שבת חמודה ביותר עם פאשלות קטנות באירוח
חוצמזה- איזה טוב ה'!!!!!!!!
בנות, עד כמה זה היה משנה לכן הישיבה הספציפית שלו.
וליתר דיוק
מרכזניק, הייתן בודקת בכלל???
או שיש סטיגמא של מרובע או לא
אם לא\כן פרט נמק הסבר
הוא טוען ומהכרות שלי זה גם די נכון, שאי אפשר להכליל מרכזניקים כי יש שם המון מכל שיעור מסגנונות שונים.
מה דעתכן, הייתן הולכות?
בס"ד
זה לא סותר את זה שיש סטיגמות על ישיבות...
מלכתחילה אלך לחפש במקומות שדומים לי בסגנון כי שם יש יותר סיכוי שיהיה את מי שאני רוצה..
אבל אם יציעו לי מישהו מישיבה אחרת אני לא אפסול בגלל זה.
[לא מדברת על מקרים קיצוניים.. בחורים מהישיבה של הרב שרלו כנראה אפסול די מהר 
]
אבל אני לא מתחתנת עם "נחמדים"..
אבאשלי אמר לי פעם כשהוא רצה להציע לי מישו מישיבה מסויימת-
"מה אכפת לך לשמוע על מישו מהישיבה הזאת? הוא אמנם צול"ר יחסית אבל הוא מצחיק!"
אבל אני לא רוצה צולר 
מצחיק זה לא מספיק...
|פריקה|
אני לא מסתדרת עם מרובעים. במהות שלי..
(דווקא הבחורים מהישיבות האחרות, שאין עליהן סטיגמות כאלה, היו הרבה יותר מרובעים)
אני בודקת כל בחור בנפרד, אם הוא מתאים לי.
אמנם יש בסטיגמות קצת אמת, אבל לא כל הבחורים עומדים בסטיגמות של הישיבה שלהם.
לא הייתי יוצאת עם 2 מתוך אלו שיצאתי/יוצאת, ודווקא אלו- הכי פחות חיזרים... 
מאלו שהיה לי קשר איתם...
לו ולא יחשוב על זה בכלל.
ברור שילך ללמוד שם. אם הייתי יכולה הייתי לומדת שם גם כן...
חח סתם סתם
ותודיעי לי מי הוא 
|פולש בגלל שזה הופיע בתגובות בצד|
ולראות אם הוא מתבטל!אורelאם אני יודעת שרוב בחורי הישיבה אוחזים בדעות שמפריעות לי מאוד-
אני אברר ספציפית על הבחור שהוא לא כך.
חוץ מזה- בכלל לא משנה לי איפה שהוא לומד.
לגבי מרכז- אכן, בשנים האחרונות יש שם הרבה בחורים שלא בסטיגמה בכלל...
(אני לא בודקת היכן ללמוד- שאני אפסול ישיבה.
אני מחפשת בן אדם, שותף לחיים...)
בס"ד
סתם לשם הסקרנות
[הבהרה: אני לא אעשה שם. זה בסדר.
אבל מעניין אותי למה...]
בס"ד
השאלה מה כולן..
[חח אני מרגישה שאני מעלה את זה בכל דיון שקשור איכשהו...].
אני שקלתי לעשות שם..
ואני שונה מהסגנון של הבנות, שונה כרחוק מזרח ממערב.
סתם... קשה לי עם השיפוטיות הזאת.
[סגרתי משהו משרדי, אבל מניחה שעליו לא יפסלו אותי אז...].
אני חושבת שכדאי לבדוק דברים קצת מעבר...
מי שעושה במשה"ב היא לאו דווקא לא טובה.
אולי היא פשוט לא מתחברת לדברים אחרים ומרגישה ששם היא יכולה למצות את הפוטנציאל שבה...
זה לא סותר את רמתה הדתית או משהו כזה.
אביה_א אבל בחיים לא פסלתי על ישיבה אבל כן כיוונתי לישיבות שהיו בכיוון שלי.
מרכז זה מעולה
אם הכל נראה לי חוץ מהשם של הישיבה אנסה בכל זאת
-לא חסרים יוצאי דופן וכאלה שלא מתאימים לסטיגמה של המקום בו הם לומדים..
אני בעצמי קצת כזאת,
אז מי אנחנו שנחליט רק לפי ישיבה או מקום מגורים שזה לא מתאים לפני שניסינו?...
<צ>
למקרה שחשבתם אחרת
יש לי מלא חברים ממרכז, והם כ"כ מגוונים, ובמשקל שונה...
הבדיחה שם היא שכל בחור בישיבה אומר:
'אני לא מרכזניק טיפוסי - אבל יש שם עוד כמה כמוני...'.
לא שללתי בנות על מוסדות, על-אף ההסתייגות והבירור הממוקד ביחס למה שמפריע לי בסטיגמה על המוסד.
לדעתי, סטיגמות נכונות בכ-70%,
אז אמנם יש 30% שלא, אבל גם 70% שכן...
תחפשי את ה"התרגשות".. בטל דבר - בטלה אהבה..
תחפשי את הקשר הטוב, המתאים והאמיתי, שהלב נמשך אליו, ומתוכו ייבנו הרגשות יציבות יותר ואמיתיות יותר.
זה לא "אמצעי" להרגיש התרגשות. אלא ההרגשה - כשהיא אמיתית - יכולה להיות סימפטום לבנין אמיתי.
לענ"ד.
ההתרגשות (של ציפיה, שעומדים לפני משהו גדול ויקר ועדין - בלי קשר לבחור המסויים - הבנתי נכון?) חוזרת לפעמים. בדרך כלל אפילו בלי תלות ברורה בפגישות עצמן, אלא יותר בדברים כלליים שאת עוברת בחיים. הביישנות כזאת יכולה להופיע עוד פעמים.
אבל חשוב שלא לכעוס על עצמך כשהיא אינה... יהיה בסדר בעזרת ה', איך שאת יכולה.
בהצלחה רבה!!
ב"ה
מפזם לעצמי
מתוך ויקי - פרפרים בבטן
פרפרים בבטן הוא ביטוי המתאר תחושת אי נוחות קלה בבטן המתרחשת בעת התרגשות מתמשכת.
בעת מתח או התרגשות שולחת מערכת העצבים הסימפתטית אותות אשר גורמים לשחרור מוגבר של ההורמון אדרנלין, אשר תפקידו הוא הכנת הגוף להתמודדות עם איום פיזי או גורם מאיים אחר. שחרור האדרנלין מביא להאצת קצב פעימות הלב, לעליה בקצב הנשימה, לכיווץ כלי הדם באזורים שונים בגוף (כדי לאפשר לדם רב יותר לזרום לעבר השרירים), עיכוב הפרשת בלוטות, הרחבת האישונים, הרפיית שלפוחית השתן, האטת פעילות הקרביים והקטנת כמות הדם המוזרמת אליהם.
כאשר מצב זה מתמשך, עשוי האדם לחוש באי נוחות קלה בקרביים הנובעת מאי ספיקת דם בכמות הרגילה לאזור זה. תחושה זו אופיינית להתרגשות המלווה התאהבות או מתח הגורר דריכות מתמשכת, למשל מתח שלפני מבחן.
לא התכוונתי לשיקול דעת על בחירה מסוימת שמונעת מתוך פרפרים בבטן, בשלב מתקדם של הקשר.
לא.
בסה"כ לתחושת הציפייה שאופפת (אולי רק בנות?!..) לפני שנפגשים בפעם הראשונה עם מישו.
ב"ה
יכול להיות שזה השחיקה?
כי אם כן , אז אני חושב שאחד הדרכים לצפות זה על ידי הנתינה.
הרב דסלר אומר - כי לאשר יתן יאהב.
מכתב מאליהו, חלק א', עמ' 37
"הורגלנו לחשוב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם ייטיב לו. אבל הסברה השנייה היא כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו כי חלק מעצמיותו בהם הוא - אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה - הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בה...אך יתבונן נא האדם, כי לאשר ייתן, יאהב... ואז יבחין ויבין, כי זה אשר זר נחשב לו, הוא רק מאשר טרם נתן לו, ועוד לא הטיב עמו. אם יתחיל נא להטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר המה כולם קרוביו, כולם אהוביו.
מקווה שזה עזר..
לא התכוונתי לפרפרים של מאוהבים..
אולי לאלה שהגדרת "אדרנלין.."
אולי אפשר באמת בלי..
נחכה ונראה;)
מבחינתי ההתרגשות/ביישנות לפני פגישות היתה לי ביטוי לזה שאני מרגיש שאני ניגש לדבר יקר ועדין, לבוא בכבוד, ברגש ובשימת לב. מנקודת המבט שלי היא גם מפנה את המקום לבנות קשר טוב מתוכו. הצטערתי בתקופות שראיתי שהמחשבה שלי נהייתה יותר עצבנית או אגוצנטרית כזאת, אבל כמו שכתבתי למעלה, מנסיון זה לא חד-כיווני, זה יכול לחזור עם דברים שקורים בחיים, או עם התבוננות והכנה.
אבל בשלב כלשהו במודע, אני לא רציתי שיהיו לי פרפרים לפני שאני פוגש את הבחורה לפחות פעם אחת.
נראה לי שלבנות זה עוד יותר עדיף, כי הן יותר רגשניות, ולכן כל תנודה יותר קשה להן.
תכירי את הבחור פעם אחת (המחשבות לפני הפגישה הראשונה הן סתם הזיות),
ואז אם יהיה לך טוב איתו, הפרפרים הטובים כבר יגיעו מאליהם.
למי עוד עברה המחשבה הזאת בראש השבת?
(ואתם יכולים להסתכל על זה בתור חידה, אני לא מתכוון להסביר כרגע למה התכוונתי )
שגילחת...מתוך האתר "רבנים.נט"
תשובה מ(הרב רביד נגר):
אחותי היקרה , האמת , אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת אבל חשוב שנזכור.
א. יש בציבור הדתי לאומי אברכים יראי שמים לא פחות מחרדים יראי שמים.
ב. לא כל מי שמתחזק ושם כיפה סרוגה מייצג את הציבור הדתי לאומי.
ג. רוב חובשי הכיפות הסרוגות שלמדו בישיבות לא משתתפים כלל בהרקדות מעורבות.
ד. בנוגע לשירות הלאומי , גם גדולי הרבנים בציבור הדתי לאומי אוסרים זאת מכל וכל.
ה. את כן צודקת שבנות רבות בציבור הדת"ל נכנעות ל-"לאומיות שקרית במסווה של חסד"
ו. אני לא חושב שכדאי שנשתמש בהגדרות , כולנו יהודים , כולנו כשרים , בלי הגדרות !
ז. חרדי = אדם שחרד לדבר ה' וחי על פי ההלכה , לא משנה איזה כיפה יש לו על הראש.
ח. בגלל שלצערנו אין ברירה ובסופו של דבר כן משתמשים בהגדרות אז בעלי תשובה עדיף
אהבתי את המשפט: "לקרב את עם ישראל לתורה ולא לקרב את התורה לעם ישראל" חח
לסיכום: יהי רצון שנתרחק מהבדלנות ומההגדרות ונאהב כל יהודי בגלל שהוא יהודי לא בגלל שהוא עם כיפה כזו או אחרת , ממחנה כזה או אחר , אם נתחיל להתפצל ונהפוך למחנות מחנות , אז יבוא עשיו אל המחנה האחד והכהו , אנחנו צריכים להיות מאוחדים למרות הקושי והאיבה שגורמים עויינים מנסים לגרום לנו לחוש האחד כלפי השני , אם נדע להתגבר על כל המחסומים החיצוניים ונשכיל לחיות יחד , ללמוד יחד , להתפלל יחד ולבנות קהילות משותפות כמו שברוך ה' קורה היום ברחבי הארץ , רק כך נצליח לצמצם פערים ולגשר. בהצלחה.
בסך הכל רציתי בית.
גיליתי שהדרך לשם באמת
לא פשוטה.
תוך רגע הכל מסתבך.
האם למה ומה זה אומר.
בסך הכל רציתי את שורש נשמתי.
החצי השני. לא בסך הכל.
אלא הכל ממש.
איך אדע לזהות אותך בין
כל היהודים הטובים.
רוצה אותך.
צריכה.
חולמת. מתפללת.
שאמצא אותך באמת.
מתגעגעת.
והזדהתי עם השורה האחרונה של הבית ה3.
תרתי מנשמע
למה את לא רוצה להתחתן...
אם תסבירי למה, יכול להיות שיש כמה תשובות שיישבו את דעתך למה כן להתחתן למרות אותה סיבה.
לפעמים מה שלא מוצא חן בעינייך, מוצא חן בעיני חברתך. ולהיפך..
אם לא מדובר על פגם חיצוני חריג, אז לא צריך לספר לפני..
אולי תרמזי לה שזה היה שיקול מבחינתך לחיתוך, או שתראי לה תמונה שלו.
)התלבטתי גם מה לעשות.
ובסוף שאלתי אותה אם מפריע לה המראה הספציפי שלי הפריע (לי הפריע הזקן... אז שאלתי אותה אם מפריע לה זקן וגם אם יש מראה שמפריע לה...)...
שיהיה המון בהצלחה וכל הכבוד!
במקרה שיותר מידי "מתאהבים" בבפנים, לפני שמגיעים למציאות, ל"חוץ" - יש בזה מוטיב שיכול להיות הרסני. וקשה מאוד לשלוט על הרגש ולהגיד עד כמה אתה "יכול" או "לא יכול" או "צריך" או "לא צריך" להיקשר או "להתאהב" לפני המפגש הראשון...
במקרה של היכרות ממושכת באינטרנט, דייט ראשון כבר לא יהיה דייט ראשון אלא משהו בסביבות דייט עשירי + - וזה מסוכן. לפעמים זה עובד, נכון - אבל חשבתם לפעמים כמה פעמים זה ל-א עובד?
אני לא שולל לגמרי, ממש לא, וגם אני אישית לא מתנגד לצאת עם מישהי מהפורומים וגם עשיתי את זה - אבל זה לא אומר שאני חושב שזאת הדרך הכי מוצלחת שבעולם...אני מודע לסכנות של הדרך הזאת, בדיוק בגלל דברים שעברתי...
וגם למה אתה חושב שזה מסוכן להגיע לדייט ראשון אחרי התכתבות ממושכת??
אם זה חסר מטרה - זה באמת לא בריא למדי...
אבל כשעוקבים אחרי הפורום, ולומדים להכיר אותה לאו דווקא מהאישי
אלא מקבלים תמונה כללית של התכונות והמידות ותחומי העניין,
אז אמנם לא נקשרים רגשית בהכרח - אבל כן עומדים על האיכות הפנימית.
ממש לא רק אצלי. באמת, לכן לא כדאי לדבר באישי הרבה עם בן מין אחר. אבל העובדה היא שגדברים כאלו קורים, ועל זה אני אומר שלא תמיד היכרות אינטרנטית היא מוצלחת כל כך, כי לפעמים היא טומנת בחובה סכנות ייחודיות לאינטרנט - ואני לא מדבר על אנשים מסוכנים, אלא על עצם הקשר הלא בריא שיכול להיווצר בתחילה, כמו שאמרתי למעלה.
בנוסף, גם בדוגמה שלך יש סכנה - לעיתים אדם "נשמע" הרבה יותר טוב על הכתב מאשר הוא במציאות. זה עובדה, קשה להתווכח עם זה. בכתב ניתן להביע עמדות הרבה יותר "מוחלטות" ו"מסוגננת" יפה שיגרמו לך אולי להתפעל במיוחד מהכותב/ת - אבל כשזה יגיע למציאות פתאום תנחת ותבין שכל הדימיונות שאולי בנית על סמך הכתיבה, לא בטוח שהם אחד לאחד כמו במציאות, בגלל הפער בין עולם הכתיבה הוירטואלי לעולם הדיבור...
בנוסף, וזה כבר בעיה אחרת שנוצרת מהצד השני אבל היא קיימת - בכתיבה, גם אנונימית וגם לא, יש אפשרות לכתוב דברים שהם לא לגמרי באמת משקפים את האני שלך - במילים אחרות, תחפושות. במודע או שלא במודע, אדם יכול לכתוב בסגנון ובהשארת רושם על אנשים שהוא ככה וככה, כאשר למעשה הוא עצמו יודע שזה לא ככה, פשוט בכתיבתו הוא בוחר להציג עצמו ככה (נגיד אדם שבכתיבה יציג עצמו כקיצוני מאוד בנוגע לארץ ישראל ואפילו יכתוב התבטאויות סוערות על דה ועל הא, אבל במציאות אתה תראה שהוא לא יהיה כ"כ קיצוני כמו שהיה נדמה מהכתיבה...וכן על זאת הדרך).
לא מתכתבים הרבה עד שמחליטים לקדם את זה,
הרי אנחנו לא בעד דיבורי סרק עם בנות אז צריך לקדם את העניין כמה שיותר מהר.
אבל תדעי שיש כאן כבר מספר רב של כאלה שניסו
והצליחו ב"ה
ותראי שהם לא כאלה כמו שאת חושבת
גברים?? 
יעל מהדרוםכיוון שכולם פה אנשים יראי שמיים ולומדי תורתה,
הם נשיים!
מש"ל
וקצת צ"ע מפירש"י בבמדבר (יא, טו). ומיהו עי' בנדרים (לח.) וכולן ממשה כו'.
ועי' בגליון במו"ק (טז.).
יעלי_אמוזמן לסכם את דעתך בעצמך..
~א.לגם מפחיד אותי לפתח יותר מדי ציפיות
ברור שצריך לעשות את זה בשכל. לא להתכתב שנים באישי ועדיין.הכתיבה בפורום לא משקפת את האישיות במאה אחוז
כבר קרה לי שחשבתי על משהו מתאים פחדתי שבדיט הכל יתנפץ לי בפרצוף אז עצרתי את עצמי מלנסות.פצלשית אם לא הבנתם
משני השירשורים הבנתי שכנראה מדובר בילד קטן שמנסה לשכנע את עצמו שהוא צודק וכל העולם טועה.
תודה על הקישור!
ב"ה
שלום לכולכם!
1, כולם/כולן מוזמנים/מוזמנות להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת.
5, מי שמתחיל/ה ספר חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך ספר קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הספר, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס(
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו 
(מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
שבת שלום אחים!
ונסי, סליחה על גניבת התפקיד, פחדתי לשכוח
אהבת חינם קמ-קנ בע"ה בל"נאהבת חינםאהבת חינםבועית מחשבהמה היחס בין שכל ורגש?
ברגש אני לא מתכוונת לאיזשהי התרשמות כזאת או אחרת אלא יותר לאינטואיציה
יש תופעה די מוכרת (גם ממני, מאחרים, מהפורום) שהכל טוב בשכל אבל משהו מפריע, חסר. ואז או שמפסיקים או שממשיכים כי בשכל הכל טוב ואז חותכים בשלב מתקדם או שכנראה שאפשר גם להגיע לחתונה ואז אני לא יודעת איך זה
השאלה היא על המצב ההפוך שבשכל זה לא בדיוק זה (לא מתכוונת להתאמה בסיסית מינימלית) אבל "יש משהו".
מה יהיה יותר חזק במצב כזה? כי אם השכל אז הקשר נועד לכישלון
אתמול שמעתי בשיעור על זוגיות שהאינטואיציה תמיד נכונה והשכל מסבך הכל.
למשל, יצא לי להכיר זוג לפני שנה שהיא מבוגרת ממנו ב 8 שנים. ולו היה רגש מאוד חזק כשהכיר אותה (חברה של אחותו) ובדיוק יצא לו לפגוש כמה בחורים שלכל אחד היה סיפור על זה שהוא פיספס פעם עם מישהי. והוא החליט לא לוותר ולנסות (ולא כל כך ברור לי למה היא הסכימה, כנראה שגם היה משהו מצידה אבל פחות מבורר).
אבל במקרה הזה הייתה אינטואיציה מאוד חזקה. שזה מה שהחזיק בגלל שהיו להם הרבה קשיים בהתחלה. הכרתי אותם אחרי כמה שנות נישואים עם 3 ילדים והיה אפשר לראות שטוב להם ביחד.
אני מניחה שבסופו של דבר זה שיקלול של כל הדברים ויש גם את הצד השני
אבל מעניין אותי..........
מתסכל שזה מתנגש אחד עם השני ככה..
וזאת תורת העולה:
אין נוסחה אחידה לתמהיל מדוייק (מה גם שישנם פרטים שאינם ניתנים להגדרה מילולית
ולכן בהכרח שלא תהיה תשובה ברורה).
זרמי.
תכיר בבעיה הזאת. אל תתעלם ממנה.
אמרת שאתה מדחיק את זה. אל תדחיק את זה.
יכול להיות שתחליט מתוך הכרה בבעיה הזאת להמשיך בקשר וזה הגיוני מאד.
אבל אל תברח מהנתון הזה.
בהצלחה חבר!
תנסה לדעתי לנתח את זה בצורה הכי קרה שאפשר -
האם לדעתך זוגיות כזו יכולה לעבוד ולא תעלם לך ההערכה כלפיה
כל פעם שבה תתרחש סיטואציה שתעצים את ההבדלים התפישתיים ביניכם.
לדעתי מה שמעניין הוא שאתה מציין שדווקא מהצד השכלי - אתה מרגיש
חיבור גדול אליה,
ואילו מצד הרגש - פחות.
השכלי בעיני חשוב יותר אך יש מקום לבחון גם את הרגש.
"ותקננו בעצה טובה מלפניך"
בהצלחה רבה!
מצד אחד אתה טוען שהמחסום אצלך הוא רגשי ולא שכלי, ומצד שני אתה מתאר בעיה שכלית.
לא בכל דבר אנחנו צריכים להיות זהים לבן זוגינו, בהרבה תכונות גם הפכים יכולים להשלים זה את זה וכך גם במהירות המחשבה ומהירות קבלת החלטות.
נראה לי שמשהו אחר מפריע לך בקשר.
האם אתה מתוסכל מכך שאתה צריך לפעמים להסביר לה נושא מסוים מספר פעמים עד שהיא מבינה?
האם מפריע לך שלוקח לה זמן רב לקבל החלטה בעוד שאתה כבר מזמן החלטת?
האם ההבדלים בחדות המחשבה גורמים לכם לרצות לעשות דברים שונים ואתה כל פעם מוותר לה?
האם אתה חושש שאיטיות המחשבה שלה תביך אותך בעיני חבריך?
לאחר שתזהה יותר מדויק מה הבעיה, יבוא השלב הבא וזה להחליט האם הבעיה הזו עשויה באמת לפגוע במרקם היחסים ביניכם בעתיד, כמו לגרום למריבות בלתי פוסקות, לכעסים וכדומה.
בד"כ אני מברר על זה בבירורים, לא ברור איך..
וואו, אני לא יודע מה לומר לך.
מצד אחד, זה מה-זה שולי.
מצד שני, זה נוכח כל רגע, מצריך עבודה קשה, ויכול ליצור שחיקה.
יכול להיות שכדאי לפתוח את זה איתה, זה משחרר המון לחץ.
שוב, תבדוק לפי אופי הקשר, לי אין יכולת לדעת מה נכון.
בחיים אין רווח נקי, תמיד דבר בא על חשבון דבר אחר.
תעשה את החשבון שלך, ורק אתה יכול לעשות אותו.
בהצלחה צדיק!
תהיה חזק!
תבשר לנו בשורות טובות במהרה, בע"ה!
וזכור ידידי שכל אדם חנן אותו אבינו שבשמיים בחכמה, בינה ודעת להחליט אם בן הזוג מתאים או לא.
ואני הקטן חושב שליתרונות שאתה מונה יש חשיבות מכרעת ובסיס נפלא להקמת בית ועוד אמרו חז"ל: "נחית דרגא נסיב איתתא" (יבמות סג.).
בהצלחה רבה.
שיהיה לך טוב וכיף. ולא יהיו בעיות. ואת הבעיות העכשיויות- שתפתור מהר!
וחששנו מזה, הבעל חד וחריף והאישה עמוקה, בנחת לגמרי.....והיא גם חששה מזה, עד שראתה שמדובר בבחור טוב, סבלני וטוב לב,
זו לא סיבה בעיניי לא להתחתן, אלא אם כן זה גורם לך להעריך אותה פחות, כאילו אתה יותר טוב ממנה בקטע של הבנה וחריפות שכלית.
תנסה לדמיין אתכם נשואים ומשוחחים, האם אתה מרגיש חוסר הערכה כלפיה? האם זה ידרוש ממך להסביר שוב ושוב? או שאפשר מתוך אהבתך לה לתקשר בצורה סבלנית?
פעם חברה אמרה לי שמאז שהיא נשואה היא למדה שהיא צריכה להסביר את עצמה יותר טוב...
נסה לדמיין אתכם נוסעים לנופש וצריך לארוז להתארגן וליסוע והיא בנחת, באיטיות... זה יעצבן אותך או שתקבל את זה כמו שזה ותבין שגם לך יש מה ללמוד מזה? אני חושבת שלומדים לחיות ביחד ומאזנים זה את זו.
אני רואה על חברינו הנ"ל,שהם מסתדרים יפה ביחד, אך מן הסתם זה דורש מהבעל סבלנות ומהאישה להזדרז אם צריך להספיק לאן שהוא, או להתארגן מבעוד מועד. א
ני אישית "על קוצים" אז אני מבינה מה מרגישים כשיש לידך התנהלות איטית, אבל ממש האהבה אמורה להביא לסבלנות, להבין שיש לי מה ללמוד מאדם כזה, כי אני לא מספיק סבלנית ורוצה שהכל יתקתק. החברה הזאת היום היא אמא מקסימה וסבלנית, (שלא כמוני...)
קיצר- תחשוב על הדברים אבל אל תגזים, כבר הייתי בטוחה שמפריע לך איזו תכונה שלילית בה...
תשמע, בין כל איש ואשה יש פערים. ויש המון סוגי פערים. לענ"ד זה פער שאפשר לחיות איתו עם קצת רצון טוב ואהבה.
זה בוודאי יכול להיות מרגיז או מעצבן לפעמים, אבל גם אפשר ללמוד להתנהל בצורה שמפחיתה את נקודות החיכוך בענין הזה.
לגבי מה שאתה מרגיש עכשיו- הגיוני שזה ממלא את כל כולך- כי עד עכשיו בעצם לא התיחסת לזה. נראה לי שיהיה לך נכון לתת לעצמך קצת להרגע מזה כמה ימים, ואז ברוגע, ומתוך הכרה שזו רק נקודה אחת מתוך מכלול- אולי לנסות להעלות אותה בשיחה נעימה ולא פוגעת.
לפעמים התכונות המעצבנות אצל השני מתגלות כמועילות לעומת תכונות שדווקא בהתחלה מושכות אבל אחר כך מעצבנות מאוד..בהצלחה .
אתה כותב שהבעיה היא יותר מצד הרגש: בראש אתה רוצה אך הרגש אטום.
למזלינו, הרגש הוא דבר שאפשר לעבוד עליו ולכוון אותו. תמצא את הדרך שלך כיצד.
אני יכולה להציע שתנסה להתבונן דווקא ביתרונות שיש בהתנהלות ה'איטית'. יתרונות כמו: חוסר פזיזות וכו'. אולי תצליח 'לשכנע' את הרגש שכדאי.
משהו שעזר לי בתקופת הפגישות כשגיליתי שלבעלי יש חסרונות (תגלית מדהימה, נכון? ) הוא לומר לעצמי: הוא כזה וכזה, אבל בכל זאת אני רוצה אותו. לפחות לרצות להגיע למצב נפשי כזה. אומרים שהרצון הוא הגילוי הכי קרוב של האדם. אז כרגע נשמע ממה שכתבת שאתה רוצה לרצות אותה. זה העיקר וזה הכיוון. עכשיו השאלה איך עושים את זה.
בהצלחה רבה!
מתאים מאד לקשר מתקדם בצורה חיובית,
הדברים ה"קטנים" נדחקים לצד ולאחר שהדברים החשובים התבררו
הם שבים וזה מצויין (תאר לעצמך מה היה קורה לו היית ממשיך להדחיק והם היו מופיעים לאחר החתונה).
נסה לבחון האם באמת זה חיסרון שלה או שאתה רואה בזה חיסרון, יתכן שה"חיסרון" אינו חיסרון באמת אלא שאצלך
זו נקודת חוזק ואתה מצפה שהיא תהיה כמותך.
ישנה הבחנה ברורה בין חיסרון אמיתי לבין משהו שמפריע לי, חיסרון אמיתי מצריך את העבודה של השני, משהו שמפריע לי
מצריך עבודה מהצד שלי, להכיל את המקום של הצד השני, לראות את היתרון שב"חיסרון" ולהבין שהקב"ה ברא אותנו שונים כי יש לזה ערך.
אל תלחץ ואל תתעצב, תבחן בהגיון את המקום שלכם והקב"ה יתקן אותך בעצה טובה מלפניו.
לפי התיאור שלך - מצאת את האישה הנכונה .
א"א ולא צריך להגיע להתאמה של 100% מהשאיפות .
לגבי הרגש - יתכן ואתה מפחד מהמחויבות ונתלה בכל מני סיבות שאתה יכול למצא .
שיהיה בהצלחה .
הם נשואים עם 4 ילדים.
אבל זה לא אומר כלום, זה בהחלט מצריך סבלנות והקשבה (ממש לא תכונות טבעיות אצל הבחור) וזה באמת לא פשוט.
נראה לי שאתה בשלב מתקדם ואתה גם מאוד מודע (וחכם..) רק שזה לא לגמרי בחוץ.. אז כמו שכבר אמרו- כדאי לך לשבת עם מישהו (כל אדם חכם שאתה סומך עליו שיעזור) שישקף את מצבך כמה שיותר. נכון שזה נעשה כאן בצורה חלקית אבל צריך לשאול אותך שאלות ישירות פנים אל פנים.
נשמע מבאס אבל אתה קרוב לזה.. בהצלחה!
אני חדשה פה באתר, עד עכשיו הייתי רק קוראת את התגובות וממש נהנית/לומדת/מקבלת נקודות למחשבה
לחברה שלי היה מקרה דומה וחשבתי שאולי השאלות שהיא נשאלה על ידי אנשים שונים שהיא התייעצה איתם, יכולות לעזור. אני לא ממש יודעת עד כמה אפשר לסמוך על השאלות האלה כדי לקבל החלטה, אבל אכתוב אותן בכל זאת:
- מה התחושה שלך בין הפגישות? האם אתה מתרגש לקראת הפגישה הבאה או מרגיש שהפגישות הן נטל? איך הרגשת לקראת כל פגישה, בפגישות לפני שבוע (לפני השינוי בהסתכלות שלך כלפיה)?
- אם אתה מנסה לדמיין את עצמך נשוי לבחורה, בעוד שנה, מה התחושה הראשונה שעולה לך (בלי לחשוב הרבה...)- כיווץ או התרחבות? (התרחבות היא נינוחות ותחושת רוגע וכיווץ מסמל תחושה שלילית של חוסר שלמות עם המצב)
- במידה ואינך מרגיש התלהבות מיוחדת לקראת הפגישה- לדעתי כדאי לשאול את עצמך אם יש לך רצון להשקיע? אם יש לך רצון להשקיע בקידום ופיתוח הרגש- נראה לי ששווה ללכת לייעוץ או למקומות לא שיגרתיים כדי לעודד את הרגש. אבל אם אין רצון להשקיע ברגש- אולי זה גם אומר משהו?...
- האם יש לך חשש מתגובות של הסביבה? האם הסביבה מעודדת אותך לכיוון כלשהו?
אם אינך מרגיש שהקשר מתקדם אולי הפסקה יכולה לעזור לבחון את התחושות שלך? (לראות אם אתה מרגיש געגועים או הקלה במהלך ההפסקה)
שיהיה המון המון הצלחה! זה מצב ממש קשה, בעיקר כשלא רוצים לפגוע בצד השני.
שתהיה בע"ה שבת שלום לכל עמ"י ושה' יישלח לנו את החכמה לקבל החלטות נכונות!
כבר תקופה לא קצרה מעסיקה אותי המחשבה - השתדלות וביטחון בה', כמה? עד לאן? מה האיזון?
האם אני עושה מספיק? האם אני מאמינה ובוטחת מספיק?
אני מודעת לרצוי ויודעת את המצוי.
עם שאיפה לחיות בדרך האמת אך בפועל לא כל כך מתקדמת.
ה"השתדלות" הרי כך כתוב בספרים היא "הכרחית אך אינה מועילה"
היא רק גזירה שעלינו לעשות אפילו בדבר שנראה הכי פעוט,
אבל ה"ביטחון" לעומת זאת הוא הבסיס לכל.
האם אנחנו באמת מאמינים שהכל ממנו? באמת בוטחים בו מספיק, ולא מחזיקים חזק מדי בהשתדלויות שלנו?
זה שילוב, וזה שילוב שמוכרח בו את שני הדברים.
יש משל שאני אוהבת להשתמש בו-
יש צינור מלמעלה, והקב"ה מכניס לו שפע. שפע של בריאות\חיים\שמחה\פרנסה\זיווג\ילדים
ויש לצינור הזה ברז- והברז הזה בידיים שלנו.
אם הקב"ה לא נותן שפע- אז לא יהיה. (מה משפיע על זה? תפילה תשובה וצדקה)
אבל אם הוא נותן שפע- ואני לא פותחת את הברז- לא עושה השתדלות- אז הכל תקוע.
זה לא יעזור אם אני אתפלל והקב"ה יגזור שמגיע לי המון כסף- אם אני לא אעבוד ואתן לכסף הזה פתח להגיע.
השתדלות לא סותרת אמונה.
זה משהו שתמיד צף מחדש בכל מיני סיטואציות בחיים ואז צריך לחשוב על הדברים בשכל וליישב אותם טוב כדי שיוכלו להיכנס ללב וכך להצליח ליישם. [זאת המסקנה שלי]
ותמיד כיף לשמוע אנשים עם חידושים או ניסוחים שונים שיזכירו ויעוררו את הדברים.
**זה ממש לא בהכרח דווקא בנושא של זיווג...אלא בכל תחום בחיים.
ראינו שהם עובדים עם האולם בצרעה "לילות כנען", האולם נראה סבבה השאלה האם מישהו אכל עם הקייטרינג הזה??
אין לנו אפילו אירועים לבדוק כי עכשיו ספירת העומר..
אבל לא הגענו לשלב ה"טעימות",
ממה שאני זוכרת הם עובדים עם 2 חברות קייטרינג- אחת של האולם אופוריה, והשני מנווה אילן אאל"ט,
אם אתם לא ממש בלחץ תחכו עוד שבוע לל"ג בעומר ואז תבדקו,
אוכל זה לא דבר ששווה להמר עליו.
טוב.. צנזרתי קצת בסוף
אז יש מקומות שאולי לא לגמרי זורמים
אבל הרעיון אמור להיות מובן.
פשוט ישב לי על הלב די הרבה זמן.
ואני רוצה עידוד.
אמרו לי שיהיה לי מאד קשה למצוא...
בוחרת להאמין שלא הבינו אותי כראוי.
לקוות...
חלום אחד אמיתי היה לי,
פשוט וברור , כחלומם של ילדים.
חלום אחד שככל שבגרתי,
בחרתי לבחור בו כדרך חיים.
לחלום שלי דרוש שותף.
נדרש היה לו, מאז ומתמיד.
מעצם קיומו כמו בשניים נוצר,
לעבוד את בוראי באימה וביראה
באהבה והשתוקקות.
חלום יש לי,
למסור את עצמי למען עמו.
לעבוד ולגדל שמו.
שלא על מנת לקבל פרס.
רוצה אך ורק להוסיף אהבה.
אך אכן, עודני חצי. חסרה.
בטוחה הייתי שכולם כאחד
חושבים לנכון הדבר האחד,
שכולם חייהם רוצים לקדש
לעבודתו יתברך במים ובאש.
שכולם רק לעברו ולמענו רצים
ושכמיהת כולם להיות לו לממלכת כהנים.
אך הנה יצאתי, ונכוותי ברותחים.
איך נרדמו מעיינות החיים?
איך זה נסתר לו אורו של עולם,
עומד לידנו וכאילו נדם...
ורצונות האנשים משונים ושונים,
ולא כל ברואיו לעברו מכוונים.
ויש שאינם מקפידים לרצות,
בוחרים איך "נכון עבורם" לעבוד.
מי כא-לו ק יודע רצונו?
וכי יבחר העבד איך לעבוד את קונו?
אך כפי שמצאתי יחידות סגולה
הראני הדרך אל האיש הנכון.
שכמיהתו לעובדך,
ותפילתו ברורה,
ויודע שאין קיומו אלא כחלק מאומה,
שרואה מטרה בעבודת המידות,
וחשקו לקיים מתוך שמחה והבנה את המצוות.
שרוצה לדאוג לממלכת הכהנים,
ונאהבך ונקדש שמך יחד בשמחת עולמים.
אבל פעם חשבתי שזו השאיפה של כל בת, וגם של כל בן.
הופתעתי (באמת!) לגלות שזה לא תמיד ככה,
לפחות לא באופן שאני מבינה...
דווקא חיובי,
אבל מעניין שישנם עוד כאלה, שמצליחים לחנך את בניהם לכזו תמימות.
יפה.
מאז שאני זוכרת את עצמי מתאמצים לשכנע אותי שאני טועה.
נראה לי שבוחרת שלא להשתכנע.
תלכי עם האמת שלך
וה' ישלח לך את זה שתוכלי לעלות איתו במדרגות הקדושה
אבל החוכמה והטוהר פשוט נשפכים ,
מאחל לך שתמצאי גיבור חיל , ואיש אשכולות כראוי לך! 
ובע"ה בקרוב אמן!
אכן הובכתי 
..
אבל אמרו לי את זה כל כך הרבה פעמים,
שאולי הגיע הזמן שאתרגל..
הופתעתי שאומרים את זה גם דרך מילים כתובות.
בעצם ההזדהות סתרתם את מה שאמרו לי
משמח לדעת שיש עוד אנשים רבים
שבאמת משתוקקים באותן עוצמות
לגדל את שמו ולעשות רצונו בעולם.
שימחתם!
ואני מבינה אותך,
פעם גם הייתי בטוחה בזה,
עד שיצאתי לעולם קצת...
לב אל הנשמהבואי נגיד, שבשמיים הדלקת כל כך הרבה אורות...
וגם בארץ... יש לא מעט, כמוני לפחות, שהדלקת בהם ניצוצות של קדושה...
בהצלחה רבה !!!
כל כך מזדהה עם הרגשתך,
שתזכי למצוא אותו בקלות ובשמחה, ויחדיו תשובו לעורר את אותם מעיינות מים חיים, ולמשוך השפע העליון על יושבי הארץ,
ואז יודע לעין כל שישנם הרבה יותר אנשי אמת וגדולה, ממה ששיערה נפשך.
לכי בכוח אמונתך, אהבתך ויראתך זו...
זו בת קול
ויותר יפה, שזה אמיתי!
בהצלחה!
שתזכי לכל הטוב שאת מייחלת לו ואפילו מעבר לכך!
אתה יכול לפנות לאחד המנהלים שיתווכו בינכם.
אז אחרי הפסקה מ-קשרים כלשהם של חצי שנה..
ולא כי לא הייתי בנויה אלא כי "נתקעתי" עם ההוא שלא יצא לי מהראש.. ועכשיו ב"ה הוא כבר אינו שם..
נשאלתי אם אני מעניינת להכנס לזה שוב.. הגבתי בחיוב..
כי זה בוער בי!! אני כ"כ רוצה את זה!
אבל..
אין לי כח!
אין לי כח שוב להיקשר..
ואז להתנתק.. ו
להיפגע..
ולהתכנס בתוך עצמי.
כי אף אחד לא היה שם ועמד במצב שאני עמדתי. או הרגיש מה אני הרגשתי.
אבל.. אם אני לא אאסוף את עצמי. ואבין שזה טבע הדברים כרגע..
ייתכן כי לא אשיג זאת לעולם ושוב, הקול הפנימי זועק לי "את רוצה את זה!!"
אז מנסים ואוזרים אומץ ומנסים להסביר שוב מה מחפשים ומה הסגנון.. אך..
אין בסביבה.
ועד שהוא הגיע. האחד שבזכותו יכולתי להראות מה אני פחות או יותר מחפשת.
העניין נמרח.
כן נו..
הם כבר נשואים.
הם לא שם כמוני. הרצון, הלחץ..
והנה עוד אחת מתחתנת. וההיא התארסה. וההיא שבכלל אמרה שהיא לא ממהרת נשואה עם ילד.
ואני?
אני עדיין מחכה.. לרגע שבו המשפט הבא יקבל אצלי משמעות קצת מעבר
"..בורא עולם בקניין השלם זה הבניין.."
וזכני לגדל בעז"ה בקרוב ממש תזכי להשלמה פצפוניתאחרונה