פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1233)

שתזכו לבנין עדי עד!
בשמחה,אושר והמון אהבה!!!!!

בניין עדי-עד!

פעם שלישית

המון אושר ושמחה בעז"ה

כ"כ שמחתי לשמוע!! שיהיה בהצלחה ובקלות בהכל!!

הרבה הצלחה!

בניין עדי עד

אז, כולם חיכו לל"ג בעומר‎‏...‏‎‎

(מה זו המכת אירוסין הזו?) 

 

 

כל הברכות, שמחה ככ

 

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!

בית מלא תורה שמחה אהבה בריאות שמחת ילדים וכול טוב!

כבר לא סופרים כמה פעמים...

. היה חסר מתופף אחד שם למעלה

ממליצה להכיר את השירות החדש של פתיחת אזורי נישואים בכל הארת והאפשרות לדרג את השירות שניתן שם. כנשואה טרייה זה ממש חסך לי זמן לברר איזו רבנות לא עושה בעיות עם מסמכים, מתקתקת שירות ועוד. פשוט תקלידי בגוגל "דירוג רבנויות", שיהיה המון מזל"ט שתבנו בית נאמן בישראל!

רבה על כל הברכות והאיחולים! 

שימחתם אותי מאד

 

בקרוב אצל כל מי שצריך בכל דבר ועניין.

בשמחות תמיד ובשורות טובות.

 

תודה על הכל אנשים. 

בס"ד

עוגי, תודה על הכל!
אם כי לא שגעתי אותך מספיק כפי שסכמנו

זה לא תחלופה מהירה?

ישר כח.

ובהצלחה.

X 2

בהצלחה

תודה רֶבּ עוגי

ובהצלחה רבה לשם!
ותודה למנהלות שעוד נשארות ושורדות! צדיקות

וב''הצלחה למנהל החדש

להודות לכל המנהלים

בהצלחה לעוגי ולשם!

 שכל מי שיש לו/ה

רעיון חדש

תלונה להתלונן

משהו לשתף

עניין לומר באישי או בציבורי

תיקון שלדעתו/ה צריך להיות בפורום או בכלל

תאריך שחשוב לו שנזכור

משימה לבצע

שירשור לפתוח

 

זה ממש חשוב וכדאי מאוד שיעשה עם זה משהו (תגובות של 12 בלילה... אל תנסו להבין)

ותודה לעוגי, המנהל היוצא.

 

ויישר כח אדיר למנהלות המתמידות.

איך יש לך זמן גם לעבודה

גם לילדים

גם למשפחה

גם לזוגיות וגם לנעל פורום?????

לעוגי בהצלחה במעשיך ותודה רבה על העבודה!

 

למנהל הנכנס - מאחל לך רוגע נפשי , ושתזכה לנצל את זמנך ולא תפסיד מניהול הפורום

 

ולכלל המנהלים (וגם לחברי הפורום) תודה רבה על כל ההשקעה , על כל הטוב שיצא ויוצא מהפורום , שה' יברך אתכם

לעוגי על הניהול המסור והאכפתי-תודות. ברכות- שתחזור לאזרחות בקלות

 

ללשם- על שהסכמת לשאת בניעול של פורומינו-תודות. ברכות- תהנה מהניהול

בהצלחהה

אני לא יודע איך דמיינת את בעל חלומותך אבל בגלל שהיה לך משהו בראש , וזה לא זה אז את לא מרוצה .

דבר שני אולי יש דברים שהוא יוכל להתיפות למענך ..

לק"י

ממה שמפריע לי ולהתחבר לבפנים..
אם בכל זאת זה לא הולך, אז שלום שלום.

אבל נראה לי שככל שמתחברים לבנאדם פנימית- מתחילים להתחבר או לפחות להתייחס פחות לחיצונית שלו.

כי אם לא, זה עלול להפריע גם אחרי

הייתה התקדמות מצידך בתחושתך כלפי המראה שלו עם התקדמות הפגישות?

האם החיצוניות שעליה את מדברת ניתנת לשינוי או לשיפור?

 

לעצם העניין:

"כיף" זה גם אומר משהו...

בעיקרון חיבור למראה החיצוני זה עניין שכן ניתן לבנות אותו.

יתכן שזה יצליח ויתכן שלא. אני מכיר כמה זוגות שהיה לאחד

הצדדים בעייה כמו שלך, והיא נעלמה עם הזמן.

כ"כ לא היה לי נעים להגיד את זה.
הוא לא יודע מה הסיבה האמיתית שבגלל נפרדנו..
וזה לא מראה שאפשר לשנות, זה לא בגדים..
ולא היה התקדמות בתחושה שלי כשהתקדמו הפגישות

כדאי לנסות שיטות אלטרנטיביות לשיחרור- כמו TAT

מכירה בחורה שזה עזר לה

 

ונמצאים הרבה זמן ביחד גם המראה מתחיל למצוא חן.
ולהיפך. אם נמצאים ביחד ולא אוהבים אז אפילו היפים ביותר נראים מכוערים.
אז אני לא יקח את האחריות לומר לך שעם הזמן הוא ימצא חן בעינייך
אבל תדעי שזה דבר שמשתנה ותלוי בקשר ובאהבה.
אני מניח שזה גם תלוי עד כמה הוא לא יפה בעינייך ועד כמה טוב לכם ביחד.
בכל אופן היופי הוא לא חייב להיות תנאי, הוא לא יותר מסטרטר (מצת) לקשר, העיקר זה העבודה הזוגית

אולי חוץ מהגובה הכל משתנה במראה.
צריך שתהיה משיכה טבעית בסיסית, מעבר לכך כל הפגמים בחיצוניות מתגמדים לעומת הפגמים הפנימיים.
אני לא יודע אם לייעץ לך לנסות לחזור אליו,אני אף פעם לא החזרתי מדוייטת אבל אולי שווה לנסות, ואם לא תמצאי לך את החתן שלך בכך שתגדירי לעצמך בדיוק מה את מחפשת ותגידי לחברות/שדכניות בדיוק מה את רוצה (בלי להגזים, שלא תהפכי לבררנית מידי).

טוב יצאה לי כותרת קיצ'ית ברמה אחרת..

אבל מה שהתכוונתי לומר הוא שלפעמים אחרי שמכירים אדם פתאום כשאנחנו מסתכלים עליו הוא נראה לנו אחרת מאיך שראינו אותו לכתחילה... 

 

השאלה גם עד כמה זה מפריע לך?

 

כל השאר זה פריפריאלי לחלוטין.

 

בהצלחה

החלק של המראה שמפריע לך - זה דבר בר שינוי או לא? 

בגדים- אפשר לקנות אחרים

זקן- אפשר לגדל או לגלח 

אפילו נקודות בעור וכולי- אפשר להסיר.... 

 

אי אפשר לשנות מבנה אף, גובה, או מסת שרירים

 

רזון או שמון- אולי אפשר לשנות, תלוי בבנאדם וביכולות הפיטום של אשתו  

עשוי להשתנות, לכן כדאי לחזור ולנסות שוב, אולי...אבל לא בכוח.

ונהנית איתו, והיה לך טוב. אז לדעתי שווה לנסות להתרגל למראה.
בד"כ כשהפגישות מתקדמות מגלים שזה כבר הרבה פחות משנה וגם דברים שקצת הפריעו בהתחלה מקבלים חן משלהם...
לדעתי, אם את חושבת שיש סיכוי שעם הזמן תתרגלי, שווה לנסות שוב.

כאלו שלא. אם עד היום מראה השפיע עליך סביר להניח שגם ימשיך להשפיע, אבל אם זה רק משהו זמני בהקשר לבעל אז תלוי אם זה עקרוני אצלך שיראה טוב קשה לשנות את הגישה. אבל אם זה משהו שחולף, או סתם תחושה וכו' תוכלי להסתדר עם זה. בקיצור זה בעיקר תלוי בראש שלך.

מול בי"ח רבין ביילינסון.

 

עונה על כל הדרישות לדעתי.

עזרתם מאוד‎‎‏!

ותראה שאתה לא באמת מסכים לקשר עם כל אחת! 

 

סתם, אולי פשוט כדאי לך לעשות הפסקה מפגישות לאיזו תקופה של חודש/יים

ולחשוב עם עצמך, מי אתה ומה מתאים לך.

תצא לבלות עם חברים שמכירים אותך,עם משפחה, אנשים שאיתם אתה באמת אתה

ותחזור לעצמך בהדרגה

 

שבת שלום

*הכל בגדר נראה לי כמובן

אם זה בגלל שאתה אדם נינוח וקל חברתית אז מה טוב..

אבל אם זה בגלל שאתה מוותר על דברים שחשובים לך- לא טוב בכלל...

 

הייתי ממליצה לך לעצור רגע לעשות חושבים עם עצמך ואפילו לדרג את זה בראש מה יותר חשוב ומה פחות מה אפשר להתפשר עליו ומה אין מצב בעולם להתפשר עליו..

 

בכל זאת אל תשכח שאולי עכשיו אתה מוותר עליו כי אתה לחוץ או כל דבר אחר..

אבל אחרי זה לחיות עם מה שבחרת אחרי שויתרת ייתן לך תחושת החמצה אולי חוסר מיצוי עצבות..

בשביל מה לך כל זה?!

 

הרבה בהצלוחה!

במצב הפוך.

בקשר למצב הראשון (מה שהפצל"ש כתב)-עדיף באמת לקבוע סדרי עדיפויות

להסביר לעצמך שיש הרבה בנות נחמדות אבל לא כל אחת מתאימה לך

בקיצור,לתת לשכל להוביל

 

בקשר לאופציה ההפוכה-אינלי הרבה מה להגיד

מה שעזר לי קצת זה להרפות,לתת לזמן לעשות את שלו

להזכיר לעצמי שלא הכל בשליטה שלי

להתמלא בכוחות

 

לדעתי, תפסיק לחשוב שאם אתה לא נשוי, אתה לא שווה כלום.

 

 

ותפתח אישיות בלי קשר להתאמה לבחורה.

 

 

ילענ"ד, ש דברים שכדאי וצריך להתפשר עליהם בעיקר דברים שטחיים וחיצוניים שלא באמת ישנו משהו אחרי החתונה. ויש דברים שפשוט לא מתפשרים עליהם כמו- מידות טובות, יראת שמיים [ורמה דתית], אידיאלים משותפים ומציאת חן.

יש דברים שאסור להתפשר עליהם ויש דברים שאפשר ויש דברים שצריך..

דין או פשרה.
איך עדיף לדון?
מצד אחד פשרה - שני הצדדים יוצאיפ לא מרוצים במאה אחוז - בעצם שני הצדדים מפסידים, אלא אם כן הפשרה לא תהיה הוגנת.

מצד שני פשרה אמורה להשכין שלום ולמנוע מקרים כאלה בעתיד - ואף צד לא ירגיש שהוא נרמס לגמרי...

יש חשיבות לאמת כמו שהיא, מפני שהיא אמת. ופשרה לכאורה היא לא אמת!

הפסיקיה שם אומרת שהדיין צריך להציע קודם כל פשרה ואם לא הולך אז לדון...

גם לענייננו - יש חסרונות בפשרה, אך לטווח הארוך זה מונע ריבים ותחושת הפסד...

התכוונתי על התפשרות בבחירת בן\בת זוג

 

תודה שעזרת לי להבהיר את כוונתי אם לא היתה ברורה קודם

 

הקפצתי ועונה לך באישי 3>

מוצקות וממשיות בראשנו,

לפני שנכנסים לשאלה מי מהן מוצדקת ועד כמה.

ב. בקשר לפשרה.... תראי ריבוזומי יקרה... לדעתי בזמן בחירת הבן זוג, חייבים להתפשר.

כי אנחנו (יודעת מה, אדבר על עצמי) אז אני יודעת מי ומהאני רוצה ברמה מפחידה קצת....

כאילו, אין לי רשימת מכולת (כאילו, ישלי, אבל היא כללית כזו) אבל בשביל שהבחור יתאים לי.... מצריך הרבה דברים (חחח זה נשמע הזוי)

 

בכמ... כשאני אמצא את המישהו שבדברים הגדולים והחשובים מתאים לי .

 

אם אצטרך להתפשר... על דברים כמו מראה, רמה כלכלית, מממ... מה עוד? אה, סגנון, או גיל....

 

אז אתפשר, כי שאר הדברים הם הרבה יותר חשובים לי.

 

אומרים שאם 85 אחוז בבן זוג טוב, אז זה מצויין. לקחת ב2 ידיים

 

אבל ברגע שמחליטים שכן!! וזהו!! אז, זה נהפך למאה אחוז מבחינתי!!

 

זהו, מעכשיו בעלי, הוא מושלם. ה15 אחוז ש״התפשרתי״ עליהם, זהו, נעלמו. 

הם לטיפולו. לא קשורים אלי. 

 

אני לקחתי אותם בחשבון....

 

 

 

וריבוזומי, על כימיה, הערכה דו צדדית!! רצון להיות יחד, עניין, אהבה, שלמות לא מתפשרין מבחינתי.

מה שכתבת על אחרי שמחליטים ש"כן", זה דבר חשוב...

 

לי נראה, שלהתפשר זו מילה לא מוצלחת, אבל כן יכול לקרות שמבינים שמה שחשבנו שאנחנו רוצים או צריכים זה לא דבר כל-כך חשוב. ואם בנאדם מסוים גרם לנו להבין את זה, זה לא נקרא שהתפשרנו עליו, אלא להיפך, זה מראה שהוא מספיק יקר לנו כדי לגרום לנו להבין את זה.

 

מצד שני, יתכן פחד: אולי זה כן חשוב. אולי התחושה הנוכחית היא זמנית, כי הכל חדש ורואים את השני בצורה מחמיאה יותר מהמציאות האובייקטיבית. ואז אולי, זה יפריע בעתיד, כשנתרגל.

 

תודה לכל מי שהגיב.

לפני ההחלטה, שבע עניים!!!

 

אחרי ההחלטה, לעצום עין אחת.

 

 

 

אם כך עשית, ועדיין כשמתחתנים קשה, זה רצון ה׳!

שצצות פתאום נקודות מאוד לא נעימות.
ה...אחלה גבר המושלם (ב85%) לא כזה מושלם.. ולאו דווקא בדברים פעוטים...

איפה נכנסת האישה בתפקיד ה"עזר כנגדו"?
מתי את אמורה לקחת אחריות עליו? או על יציבות הזוגיות?
ואם את לא אמורה, אז ... להתפשר זה גם על מה שצריך ואפשר לתקן? ופשוט לוותר על זה..
או שמא יש אפשרות לקחת את הזוגיות ולהפריח אותה בכל שלב בחיים, וגם על חשבון פשרה?
קיצר...
לדעתי, אף אחד לא מושלם.. למרות ש...תכל'ס כיף לחיות בעולם וורוד, ולדמיין "איך בעלי מושלם בעיני.."
ובכל זאת... בחיים... תמיד, אבל תמיד, מתפשרים! אבל מחפשים הפתרון האולטימטיבי.
וריבוזום... ההגדרה שלך ממש מדוייקת לגבי עניין הפשרה. ^^^^

להלן, דניאל, אז לא הבנתי כלום 

 

 

 

אבל מימה שכן הבנתי, אישה לא לוקחת אחריות על הגבר.

 

 

כן לוקחת אחריות על הזןגיות

ובדיוק בגלל זה, היא לא נכנסת לו לחיים ולהתמודדויות בינו לפבין עצמו.

 

היא קיבלה אותו כמו שהוא.

תהיה בת לווייתך הקבועה לאחר ההחלטה, לא כדאי.

 

ויש להקדיש דיון בפני עצמו על עצם אותה עמדה של תחושת ההתפשרות, שלא תמיד מוצדקת.

בין פשרה לפשרנות.

הראשונה, בזמנה ובמקומה, מבורכת. האחרונה, מתועבת.

 

ובהקשר אכסניא זו אפשר שלזה רמזו חז"ל באומרם:  "נחית דרגא ונסיב איתתא" (יבות סג.).

אני מבין פשרה - כמו מים פושרים, לא מדי חם ולא קר מדי.

 

באופן כללי

כמו מים. לפעמים אני רוצה מים חמים, ולפעמים קרים, ויש גם שהפושרים הם ה"לכתחילה".

 

לדעתי, 

הערכה, אהבה, משיכה.

או שיש אותם או שאין אותם, זה לא משהו ששייך בו פשרה, אולי שייך בהם - יותר או פחות.

 

בפרט, כל עניין לגופו.

 

כמעט תמיד פשרה לא תהיה לכתחילה, היא הכרחית ותובא בחשבון אם לא נמצא פתרון טוב והוגן יותר כלפיך וכלפי הצד השני.

 

לק"י

אני ממש חושבת שכל אחד צריך לבחור לעצמו 3-4 תכונות שהן חובה בבן הזוג, שעליהן הוא לא מתפשר.
על דברים אחרים, פחות חשובים ועקרוניים לפעמים צריך להתפשר.

גם בדברים שישפיעו על חיי הנישואין.

כך שכנראה כמעט בכל החלטה יש היבט מסויים של התפשרות. 

אף על פי כן, נראה לי שלא כל אחד חווה את ההרגשה הזאת.

 

[זה יותר כיוון מחשבה מתשובה מלאה לשאלה, כפי שהקורא הנבון היה עשוי לשים לב בעצמו]

לא תמיד צריך להתפשר...

 

אפשר גם להתמגש...

 

הכל תלוי בגישה..

היתה שבת כיפית ב"ה ‎‎
פגשתי מישהי חמודה שלא ראיתי כמה שנים ‎‎
קראתי ספרים מעניינים
דיברתי בשבת עם אשה מדהימה וזה שימח אותי מאוד ועזר לי!
יש שרשור שווה שעוזר לי לראות ת'דברים הטובים‎‎‏ (השרשור הזה אם לא היה ברור ‎‎‏)

מבטיחה...!

(ואם היינו מודעים לאלפית מהכוחות שלנו, החיוך שלנו לא היה נגמר )

שבוע טוב..!

א. ב"ה יש פרנסה..

ב. מצליחה לסדר את היום ולהיות יותר ממוקדת, ב"ה =>

ג. סיימתי כמה מטלות מעצבנות+ התחלתי לחפש סטאז' לשנה הבאה..

ד. ב"ה הרבה פחות לחוצה מפעם.

ה. אחיין שלי הכי מתוק בעולם!

ו. עדיין לא התחתנתי, ב"ה.

 

שיהיה שבוע טוב ומנוצל בע"ה!

כי הוא פשוט טוב!!

מזכיר לי את נוכחותו בכל רגע

מחדיר בי כוחות שלא הכרתי

פוקח לי את העיניים

לגלות את כל הטוב שמקיף אותי

 

 

בס"ד

שבת בסמוך למקום המקדש.

שיחה מרוממת של הרב עדס- איש אלקים

פגשתי הרבה יהודים חביבים.

חזרו הפירות האמיתיים- ענבים וכו' וזכיתי לברך שהחיינו על פירותיה המתוקים של ארץ ישראל.

 

 

על הזכות להיקרא הבת שלו יתברך (רק זה לבדו מספיק).

 

על מנוחת הנפש. על שבת.

על התורה העמוקה מיני ים.

על יכולת ורצון ללמוד.

על חברות יקרות.

על עם כזה מיוחד.

על משפחה כזאת יקרה.

על דרך...ועל מדבר.

 

ועל הר - שעוד שואפים וחולמים עליו...

 

(אהבת חינם - גומלת לך על כל הטוב...)

אם את יודעת מי האחרון שלך- אשרייך ‎‎
ואם את יודעת מי האחרון שלי- תעדכני בבקשה ‎‎‏ ‎‎

חוזרת יקרה- בקשר לבקשתך,

בשביל זה אני זקוקה לתאריך לידה שלך+שלו

לאות הראשונה בשם שלך

+שם המשפחה שלו

+חתונ"ה שקלים (תחשבי לבד כמה זה יוצא...)

 

ואני מחזירה תשובות תוך 77 יום

 

 

 

 

 

 

 

 

<צ> למקרה שנבהלתם

שהיא אומרת "אני רוצה להשאר בבית, לא רוצה לעשות את הדרך הזאת ורק כדי לגלות שהוא הבן של דודה של השכנה".

 

ובת שבע, מצויין, טייד יביא אותו גם נקי וללא רבב שעשוי היה לדבוק במהלך המסע המפרך עד שהגיע אלייך...

איש חכם אמר לי שכל דייט זה עוד מדרגה להגיע אל המטרה, אי אפשר לקפוץ 20 מדרגות לאט לאט מגיעים אל המטרה....

שמעתי שלפי הבעש"ט כששני אנשים נפגשים זה אומר שלכל אחד יש משהו שהוא צריך ללמוד מהשני

 

אפשר להיפגש עם אחד וללמוד מיד 

ואפשר להיפגש עם 20 ויותר עד שמבינים. כי עצם הפגישות, זה בונה יכולות קליטה מסויימות

ואז מוכנים למדרגה הבאה, אם זה עוד לימוד או הדבר האמיתי

לנסות ללכת למקומות מיוחדים ושונים מתמיד (טיולים, אטרקציות, פגישה ביום אם לא עשיתם וכו'),

לדבר על נושאים אישיים יותר (זה יכול לפתוח את הרגש)

ללכת ביחד לאנשים אחרים ולראות איך אתם מרגישים מולם (משפחה\חברים)

 

אחרי שתנסו כמה וכמה פגישות להשקיע ברגש עצמו (ואל תחשבי תוך כדי הפגישות אם יש לך רגש, אלא רק אחרי.

כי עצם זה שחושבים על הרגש ואם הוא קיים גורם לזה שהוא לא יתפתח. תחשבי רק אחרי המאמצים האלו)

ואז תבדקו ביניכם אם יש לכם רגש אחד אל השני.

לפעמים גם צריך הפסקה קטנה- ולראות איך מרגישים אחריה (אם מתגעגעים או לא)

 

רגש יכול להיות גם בקטנה (געגועים, צביטה של חיבה וכו') ולא חייב להיות  פרפרים בבטן והתאהבות גדולה.

אבל אם אין רגש גם אחרי שמנסים לעוררו זו בהחלט סיבה להפסקת הקשר.

כשיוצאים עם בנים הם יכולים להיות ממש מממש ממש מוצלחים...בתור מכרים.ואנשי שיחה.

אבל קולטים את זה די בהתחלה ואז חותכים אבל אתם שלוש חודשים אז מה בכל זאות גרם לכם להמשיך כל פעם?

בס"ד

 

שאלות שבאות לפני החשיבה השכלית והניתוח של המצב:

 

האם כל אחד מכם שמח כשהוא רואה את המספר של השני מופיע על צג הטלפון, כשמקבלים הודעה?

האם אתם מצליחים להוציא כוחות טובים שלכם כשאתם יחד, כתוצאה מהקשר?

האם יש געגוע בין פגישה לפגישה? רצון פשוט, להיפגש ולהתראות?

 

במידה והתשובות חיוביות, נשמע שכן יש בסיס רגשי, שאפשר לפתח.

 

אני לא כותבת בתור יועצת או משהו כזה, אז קחי את מה שכתבתי בעירבון מוגבל.

אם זה יסייע לך במשהו- ב"ה.

 

בהצלחה רבה, שיהיה בעז"ה בבהירות ופשטות!

 

 

שאני צריכה לשאול את זה את עצמי? או לשאול את זה אותו?

בתור התחלה תשאלי את עצמך

(כיוונתי לדעת ס"הרורית?)

הבחור נמצא. [כתבתי המשך בתגובה הבאה שכתבתי למטה...]

שאת כן מרגישה בסיס שאפשר מבחינתך לבנות על גביו. ואז אפשר לברר איפה הבחור, אם הוא גם פחות או יותר באותו מקום. שהוא ישאל את עצמו שאלות מהסוג הנ"ל, וישתף אותך במסקנותיו.

באופן אישי, נראה לי פחות שייך כרגע בשלב כזה של הקשר,שלא ברור לאן והאם מתקדם, לברר את זה ביחד. אולי גם קצת בגלל עניין של צניעות, פחות מתאים להגיד מילים כמו געגוע וכו', לאדם שאת בכלל בהתלבטות אם להמשיך להיפגש איתו. לא יודעת להגיד פה משהו וודאי, אני לא פוסקת בענייני צניעות או משו....

בקיצור, אני חושבת שחשוב לך בשביל עצמך לברר לעומק את המקום הרגשי שלך בקשר, ולאחר מכן- לברר באופן כללי איפה הבחור נמצא (האמת, אני חושבת שאם הוא בוחר להמשיך, זה מאוד יכול להראות איפה הוא נמצא מבחינה רגשית. לפחות זה יכול כנראה להוכיח שהוא לא חסום רגשית, שיש משהו שגורם לו לרצות להמשיך. שאם לא- כנראה הוא היה חותך.).

 

שוב- קחי בערבון מוגבל את דבריי, תחשבי מה הכי נכון ומתאים לך, תתפללי שהקב"ה יכוון אתכם למה שהכי נכון וטוב לכם, ושהיה בשמחה ובקלות!.

כי זה לא כיף. בשביל זה בעיקר אני מגיב.

אולי לחשוב מה מדליק אצל כל אחד מכם את הרגש ולנסות להסתכל אם בשני יש את זה.
אני חושב שעקרונית אפשר לעורר רגש, אבל זו יכולה להיות לפעמים מלכודת, אז צריך שזה לא יהיה מעושה מידי.
אבל אני לא בטוח שהניסיון הדל שלי הוא באמת מקור ליעוץ.

המון המון המון הצלחה!

 

אז משהו פה לא תקין , ועם נחמד לא בונים בית.
הרגש חייב להיות נוכח ובטוח ואם הוא לא נוכח אז יש בעיה , בגיל צעיר האהבה והרגש מאד חזקים ואם רק נחמד לכם אולי זה לא זה?

מסכימה לגמריי. להוציא מקרים נדירין ויוצאי דופן.

אבל אני לא מרגישה שזה מאוד הדדי...

 

יש כאלה שלוקח להם יותר זמן להרגיש ובכלל, להבין שהם מרגישים.

 

 

 

אל תסתפקי ״בכמעט״ ״בנחמד״ , בחירת בן זוג זה דבר מאד חשוב - יחד תבנו בית ותגדלו ילדים בע״ה ...בשלב זה של קשר ( שלושה חודשים) הרגש אמור להיות בשיא , את צריכה להרגיש שאת הכי מיוחדת בשבילו ושהוא רוצה בקרבתך, כמובן שאנחנו לא בסרט הוליוודי ויתכן ויהיו קשיים , חששות וכדומה אבל הרגש חייב להיות נוכח , אל תסתפקי בנחמד.

מחוץ לקופסא ולשיגרת הדייטים
להיפגש לדייט שונה- בטבע או סיור או שייט 
תראי אם זה לוקח למקום אחר

 

ביציאה מהמרכזית פונים שמאלה. הולכים עד הרמזור. ברמזור פונים ימינה.

ישר עד עוד רמזור ברמזור הזה פונים שמאלה (עדיף לעבור למדרכה ממול) ויורדים יורדים יורדים.

מגיעים למין מזלג כזה.. לוקחים את הימני (אם עברת למדרכה ממול^ אז ממשיכים ישר) ומצד ימין שלך זה גן סאקר

[נשמע ארוך. לא באמת. הליכה של כמה דק'..]

 

לגבי בי"כ אנלא מכירה אבל מנהסתם יש.. זה קרוב לשוק..

הולכים משמאל, על המדרכה שבכביש שמשמאל לבנייני האומה ועוברים שתי כיכרות, ואז בצומת הבאה שמאלה, וממשיכים לרדת ואמורים לראות את גן סאקר כבר...

 

לגבי בית כנסת אני לא יודע על בית כנסת ספציפי, מצטער.

 

אני אוהב יותר את הדרך הזאת...העדפה אישית . אבל כמובן שאפשר גם כמו שמרב אמרה...

אם אני בא ברכבת קלה- איזה תחנה הכי קרובה?
תודה לכל הצדיקים!

מצטער הייתי חייב

כמדומני שיותר קרוב מאשר תחנה מרכזית.
הוא שטיבל, אז בשעות המתאימות לא תתקשה למצוא מניין

נערך לבקשת הכותב..

 

או לשוק מחנה יהודה

נראה לי שכשאתארס אעדכן.

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין..

אבל אולי יותר מ-4 פגישות.

כשהקשר נהיה רציני לכיוון של חתונה.

(עדיין לא יצא לי לעדכן...)

 

 

(למרות שגם אם הייתי יודעת על מה אתה מדבר, כנראה שלא הייתי עושה בזה שימוש).

של כל עשרות הבנות שפונות אליך מידי יום

לא לגלות

כך הכוונה, אבל אני חושש שיתכן שלא אזכור לעדכן מיד, ובכל המקומות.

לא יצא לי להשתמש בזה וכנראה שגם לא אשתמש

 

 

לא יודעת.. אולי כשאני אתחתן וזהו..
בפייסבוק שיניתי כשזה כבר היה רציני.. (ואז נפרדנו ואז שכחתי לשנות.. רק אחרי חודש אחד אמר לי 'הייתי מתחיל איתך אבל את בקשר' ולא הבנתי על מה הוא מדבר )
אבל לא נראלי שאני אשנה לפני שאתחתן.. אוליאולי כשאתארס..

בפייסבוק זה יותר קריטי לי מאשר פה..

נראה לי ד-ה

בזמן האחרון כתבתי משהו בתור בדיחה ושכחתי ממנו עד שאמרו לי ומחקתי. 

(טוב בכללי אני לא פה למטרות נשגבות ונעלות ככה שאני לא צריך לשווק את עצמי) 

 

אבל ברצינות מעניין כמה מייחסים חשיבות לכ״א חוץ מלתגובות לפני שפונים.. 

זה שידעו בתור מה אני כותב זה דבר אחד,

וזה שיתעדכנו מה מתבשל בכל רגע זה דבר אחר...

זה למה אני בכלל לא משתמשת בזה בכלל.

אבל דווקא אותי הפתיע מי קבע ש4 פגישות ומעלה זה נחשב- מתחיל להתארך?

לא הבנתי. .

הלוואי

(זה מן הסתם רמז עבה מאוד או שזו פשוט סקרנות מוזרה)

 

ה. 

לגמרי

ועוד ביקשתי להיכנס לפורום נשואות

לא אוהב שנכנסים לי לחיים

(מי שזה כ"כ לחוץ לו לדעת וש לו סיבה הגיונית, מוזמן לשאול באישי)

 

אחרי החתונה בעז"ה אעדכן לנשוי

 

 

 

בחדר ייחוד ביחד!!!

אחרי נתינת הטבעת תעצור הכל. תעדכן למאורס.
אחרי ה7 ברכות תעדכן לנשוי ואל תשכח להוסיף בסוגריים לחלק מהשיטות

באמת צריכים לעשות "משודך"

אמא שלי שאלה מתי האירוסין אז אמרתי לה שהם עדיין לא החליטו אבל זה כנראה יהיה עוד כמה חודשים אחרי הרבה זמן אמרתי לה מתי המסיבת שידוכין ואמרתי לה שיש כאלה שמשום מה קוראים לזה אירוסין...

השרשור הזה נועד לתת משקל נגד לשרשור ההוא?

הא.. כבר אין לי איך לערוך...
אז כל מי שיש לו/ לה משהו מחכים (מלשון חכם) להוסיף אשמח!
אני קצת לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לחפש... )-:

אצלינו ובכל הישיבות ה'קהילתיות' וישיבות של גוש-מעלות זה די דומה למה שאמרת, חוץ מהעניין של להמית עצמם על התורה - זה צריך לבדוק בכל ישיבה לגופה.
אם את רוצה עוד על הישיבה שלי מוזמנת בפרטי (קצת תמוהה בעייני, אבל סבבה)

מה שהכי מיולד בישיבה שלי (לדעתי) והסיבה שאני הלכתי אליה זה כי לא כמו כל ישיבה שקמה באיזה חור - אצינו נפתחה ישיבה כי צריך אצלינו ישיבה!

היה צריך ישיבה - אז הקימו.

הישיבה שם בשביל העיר - וכנ"ל הלימוד תורה - יודעים אצלינו שלא לומדים תורה בשביל עצמינו, אלא בשביל העיר, החברה, העם.
זו הסיבה שאנחנו לונדים תורה כאן, זו הסיבה שאנחנו אפילו מקצרים טיפה את הצבא - כי עכשיו העם צריך תורה! (לא שנה וארבע. מסלול שילובים)
וזו הסיבה שאנחנו בכלל לומדים תורה!

כנ"ל זאת הסיבה שעושים גם התנדבויות פה ושם (כמובן במידה - לפעמים יותר חשוב לכלל שאני אשב אלמד תורה מאשר להתנדב כל היום)

עושים בר מצוות, עושים פעולות פה ושם, לומדים חברותות עם אנשים מהעיר, מעבירים שיעורים בבצפר...

אבל זאת פחות שאלה של כמה מתנדבים ומתי - זאת אמירה של "צריך אותי אז אני שם"
אםילו אם באופן אישי אני לא יכול/יודע ללמד יחד חילוני לבר מצווה - אם צריך אותי למשהו שאני יכול לעשות - הנני!

כמו שאמרתי, אנחנו לא היחידים.

תחפשי ישיבות קהילתיות או שלוחות של ישיבת מעלות - זה הראש...


עניתי בערך?

הגעתי למסקנה שזו באמת לא שאלה שנכון לשאול פה,

למרות שהגעתי מהתגובות לכמה תובנות שקידמו אותי.

אז תודה לכל העונים!

 

סתם יתחיל כאן שרשור שמלכלך ישיבות.

וזו לא הדרך למצוא את בעלך כך.

כל אחד תופס את ה-"ממית עצמו באהלה של תורה" אחרת.

אם זה דבר שכ"כ חשוב לך, את צריכה לבקש בחור שמתכנן לשקוע בתורה כל חייו,

ואח"כ, כשאת פוגשת אותו, פשוט להרגיש מהיכן זה מגיע אצלו.

ובחורים כאלה אפשר למצוא בהמון ישיבות.

 

למרות שאני מכיר מקרוב רבנים גדולים מהציונות הדתית,

וכשהם היו בגילי, הם ממש לא חשבו שהם עומדים לשקוע כל ימיהם בתורה.

אבל תמיד צריך לזכור, שצריך לבחור את הבעל לפי מה שמתאים לך.

 

דודה שלי הציעו לה מישהו כ20 פעם במשך חמש שנים, והיא כל הזמן אמרה לו "לא" רק כי היא רצתה את האחד שיהיה "גדול-הדור".

התארסה פעמיים וביטלה (עם כאלה שבע"ה אולי יהיו גדולי-דור),

אחרי לחצים היא הסכימה להיפגש עם אותו בחור שכנראה לא יהיה "גדול-הדור", וב"ה הם נשואים היום באושר.

אז גם אם יש לך כבר סטראוטיפ, על מה איך בעלך אמור להיות, כדאי לקחת את זה בערבון מוגבל.

שהוא מפנים את המסר.

מזל טוב!!

עד כמה שיצא לי להכיר אותם..

הישיבה הזו משחר קיומה יונקת שליחות לאומית.

זה התחיל כשהישיבה היתה בימית, כדי להוות את לפיד התורה של ההתיישבות בסיני.

המשיך בפינוי מימית כשהישיבה עברה לנווה דקלים (ופחות או יותר היישוב הוקם סביב הישיבה).

ועכשיו כשהישיבה באשדוד, כדי להתחבר לעם ולהקרין את תורתה הקדושה החוצה.

 

הכיוון הכלי של הישיבה הוא "תורת ארץ ישראל", כלומר, חיבור התורה לחיים היהודיים הטבעיים שנובעים מעצם הישיבה בארץ ישראל.

 

גילוי נאות,

למדתי שם 6 שנים (מתוכן שנה וחמישה חודשים בשירות סדיר), הייתי גם בנווה דקלים, גם במשכן הזמני בכפר מימון וגם באשדוד.

ולמה להסתבך? שאלי את שומר בית המדרש.

 

אשרייך שאלו שאיפותייך.

 

התפללי לה' ובעז"ה תזכי לזה.

תחליפי "תורה" בקוראן ואוניברסיטת ביר זית ברמאללה מתאימה בדיוק לדרישות

נועם חומצקי-סוף סוף הוא גם יהודי.

לא אל הנער הזה התפללתי....

אצלנו ואצל כל ישיבות הקו- הר המור, עטרת כהנים, לנתיבות ישראל (חומות) ועוד

שמי שלא נמצא בישיבות הקו, אז הוא כבר לא נחשב??

לא אמרתי כזה דבר. חלילה!

לא חושב שישיבה מסויימת היא בית חרושת שכל התלמידים יצאו אותו דבר.
תמיד בכל ישיבה יהיו את האחוז המסויים שיענה על הדרישות שלך.

איך האדם לוקח את הלימוד זה תלוי האדם עצמו.

 

בכל ישיבה יש בחורים שלומדים כך,

 

ויש כאלו שלא...

אנשים שרוצים להמית את עצמם לא קשה להם להיות מחוברים לחיים. והיה מתאים פה סמיילי קורץ, אבל זה גם רציני. ובאמירה מסוייגת: לפעמים גם אם הם ממתים את עצמם על תורה זה לא בשביל עם ישראל.
אנשים שחיים כדי לשרת את עם ישראל, או, יש כאלו. בטוח. איפה? לא יודע. אולי בתנועות נוער. אני רוצה לומר שהלוואי ואהיה כזה, אבל אני קודם ציך להבין מה זה ולמה זה עם ישראל.
 

בן אדם הוא לא סופר מן
אם בנאדם באמת רוצה להיות ת"ח עצום, הוא חייב להשקיע כל כולו בתורה. הוא לא יכול גם להתנדב או להחזיר בתשובה וכד'
זה לא סותר את הכוונה. כשאדם לומד תורה צריך לכוון בשביל עמ"י. תוך מודעות שהתורה שלו מגינה ומצילה את עמ"י בדיוק ואף יותר מחייל שמוסר את נפשו
באופן כללי ממה שאני מכיר בציבור שלנו אנשים לומדים בשביל הכלל ולא בשביל ‎העוה"ב. כמו שאמרו זה לא תלוי ישיבה

כל הכבוד!!! בהצלחה!

בכל אופן שמחתי שר' מיקי מגולח

לא
אם זה נראה סימפטי, אין בעיה...

זקן עדיף...

כל הכבוד למזוקנים הצעירים... (זה דווקא מוסיף לכם חן...)

למעט ספירת העומר

ומבחינתי אין הבדל בין צמוד לאחר.. אף אחד מהם לא יפריע לי בע''ה.

לא אוהבת זקן... רק זיפים..

זיפים/זקן צמוד לא מפריע לי.. זקן-זקן אני לא אוהבת.. זה של רב, של סבא. לא של מישו שאני מתחתנת איתו..

אבל בכללי אני מעדיף זקן צמוד/זיפים...
קחי סקוצ' ברזל ותנסי להחליף אותו בכרית שלך

רצוי שיהיה זקן\פאות..

 

-לאלה שהבינו את כוונתי

רק שלא יהיה מגולח..Iמעווה את פניוI

אבל יכול להיות שזקן צמוד לא יפריע לי..

שתמיד חשבתי שזה יפריע לי...ואחרי שיצאתי עם מישהו שהיה לו זקן גיליתי שזה לא מפריע לי בכלל

אבל אני אתאפק 

אבל בספירת העומר ובשלושת השבועות, אני אוותר להם.

 

ארוך או דבלולים, לא יתאים לי.

 זיפים מין הסתם זה יפה [למרות שזה דוקר] גם קצת יותר מזיפים זה נחמד,

רק לא ארוך מדי זה ירגיש כמו רבי כזה.. פחות אוהבת

זקן צמוד זה סבבה,

 

וזקן ארוך- מפריע לי...

זיפים זה סבבה

על זקן הייתי מרימה גבה

אבל כמובן תלוי על מי.

לא זקן, לא פיאות ולא שפם.

זיפים זה סבבה.

זקן ארוך- לא אוהבת. זקן צמוד או זיפים- אוהבת. בלי כלום-לא אוהבת.

עד כאן.

מתאים לך לגדל תגדל

לא מתאים- אל תגדל

מה זה משנה מה חלק מהבנות כאן חושבות???

השיקולים צריכים להיות אישיים מה מתאים לך

אם זה רלוונטי בשבילך

שרשור במעלתו של הזקן

מאת ותן טל 

 

אז סיכום מהשרשור הזה ומשרשורים אחרים- רוב הבנות אוהבות זיפים/ זקן קצר-צמוד ומסודר . (לא מגולח לגמרי ולא זקן ארוך)

 

האם זה משנה מה אנחנו הבנות אוהבות?!

תעשו מה שבא לכם!

זקן-

לאחד מבני הזוג חייב להיות זקן אם זה לא הבעל זה יהיה....

וברצינות, ממש חידשת לי, מעניין איך לא ידעתי את זה עד עכשו? (יש לנו קשר הדוק לבבא סאלי זיע"א, ומכאן הפליאה)

 

 

ובקשר לזקן- המראה המועדף, עם כל הנלווה (פיאות, שפם) המראה היהודי ההדור, הקלאסי.. משמחני. והכי חשוב- אם זה בא יחד עם התכונות היהודיות: ביישנים רחמנים וגומלי חסדים (ועוד כמה, אם אפשר). זה העיקר.

העיקר שזה מסודר ואסטטי

(לשאלה בפעם המליון, אחת הפעמים זו אני שאלתי;)

 

 

א. כן

ב. כן

אך בדר"כ אעדיף זקן מסודר יפה וצמוד...