פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1234)

תכלס , לא נשמע לי כזה נורא

אני מאמין שאישיות מספיק טובה , תאפיל על זה בהרבה!

האם עלול להתדרדר חלילה לעיוורון והאם זה תורשתי.

לכל אחד יש פגמים, כאלו או אחרים.

אתה צריך לבדוק עם עצמך, אלו דברים חשובים לך, ואלו דברים פחות קריטיים בשבילך.

ולא נראה לי שזה מהדברים שצריך להודיע עליהם לפני.

אא"כ, השדכן מכיר אותך, ויודע שדברים כאלה הם קריטיים בשבילך (ספציפית).

ולדעתי צריך להודיע רק על דברים שברור שלרוב האנשים זה מפריע,

או במקרה מקומי, שיודעים שלמשודך הדבר הזה ספציפית מפריע לו.

נ.ב.

כתבת לכאורה כאילו אתה נמצא מהצד שלה, ולכן התייחסנו אליך בהתחלה כבת.

כחלק ממכלול החיים,

לא חושבת שהייתי פוסלת על דבר כזה,

ובטח שזה לא ענייני מראש...

לא נראה שזה משהו מהותי (נניח, האדם אינטליגנט וחכם גם כך. זה לא סיכון גנטי למי-יודע-מה, ולא עתיד להחמיר משמעותית - שאז יש מקום לשאול רפואית ולהחליט כל אחד כפי אופיו ועניינו).

יש הרבה אנשים בלי בעיות העיניים שלא קוראים הרבה...

כדאי ליידע אחרי כמה פגישות אם רואים שבכיוון. ולא כמשהו "דרמטי", אלא עניינית.

בדיוק היום חשבתי על זה! 

יש לי לפעמים הרגשה שאולי אנשים באים לדייט בעיקר לשפוך ת'לב, 

ושוכחים קצת להתנהג יותר טבעי ושמח (כמו שהם עם שאר החברים שלהם)

ובעיקר שוכחים לחייך, זה כל כך חשוב!!!

בעיני ובשבילי זה עושה את כל ההבדל 

אני משתדלת (והאמת זה גם טבעי) לחייך מידי פעם (מבטיחה שזה לא יוצא מוגזם ומוזר)

איך תיווצר כימיה, אם שניכם קפואים כמו חיילי משמר מלכת אנגליה??

מה את חושבת או מרגישה שיקרה אם תפתחי את הלב? 

אני מאוד מבינה את הבעיה... אני תמיד חשבתי שיש לי איזו בעיה ביצירת קשר כי מעולם לא הצלחתי, כמעט, לפתוח את הלב, אם זה קרה אז זה היה במאמץ מאוד גדול ולא בכיף.

ואז נפגשתי איתו, האחד והיחיד...אמנם לקח לי 7 שנים של דייטים להגיע אליו...אבל כבר בפגישה הראשונה נפתח לי הלב וגם לו.

לא בטוח כמובן שזה קורה לכולם, בוודאי שאי אפשר לבנות על זה, אבל תחושתי היא שכשיש חיבור אז גם הלבבות נפתחים.

ועל מה שהיה- אין לך מה להצטער. מה שהיה היה וזהו, זה מה' וזה לא היה הזיווג שלך כנראה. ומעכשיו- תנסי, אולי לפתוח משהו קטן שלא כ"כ עמוק, אולי לדבר על כך שקשה לך לפתוח את הלב ואת לא מעיזה... זה כבר דיבור יותר מחבר.

בהצלחה..

לפתוח את עצמי לבחורה שאני לא מכיר,

אבל החלטתי בשלב כלשהו שאני לוקח את הסיכון.

אני לא נפתח על ההתחלה, אבל כשאני מתרשם שיש אפשרות לכיוון חיובי,

אני אפתח את עצמי אפילו בכח, כי אם לא אעשה זאת הקשר בד"כ יתקע.

מקסימום, כמה בחורות יסתובבו בעולם עם כמה סיפורים קצת אישיים עלי.

אין מה לעשות, אם באמת רוצים לבנות משהו, צריך לעשות את זה.

אולי גם יעזור לך לדעת, שרוב הגברים לא ירוצו לספר לחברים שלהם עם מי הם יוצאים ועל מה הם דיברו.

רובם משתדלים להשאיר את הקשר דיסקרטי מהחברים, בעיקר כדי לבנות אמון.

כך שברוב המקרים, אם סיפרת לגבר משהו, רוב הסיכויים שהוא ישמור את זה אצלו.

וגם כשהם מתייעצים אחד עם השני, זה בד"כ באנונימיות ודיסקרטיות, ככה שהחבר לא יודע על איזו בחורה מדובר.

אבל לא היה לי כח להתחיל לדון על זה.

ביינתיים, נאלץ להשלים עם זה.

את חוששת שהוא יפיץ את המידע?

קרה לך מקרה בנושא הזה בעבר ויצאת פגועה?

את אומרת "בטח גם ככה הקשר לא יימשך לאורך זמן, אז למה להשקיע"?

את פוחדת שהוא לא יבין אותך נכון?

את לא רוצה להיראות אובר-מעוניינת?

לדעתי את צריכה להיות כנה קודם עצמך ולהבין מה גורם להתנהגות הזו. אח"כ לנסות ולראות איך תוכלי "להשתחרר" מזה.

מעבר לזה, כמו להצליח בראיונות עבודה, גם להצליח בדייט זו חתיכת מיומנות שצריכים ללמוד ואין דרך טובה ללמוד את זה מאשר לתרגל (והלוואי שלא נצטרך לתרגל יותר מדי).

לי עוזר לחשוב שגם הצד השני מגיע בדיוק כמו שאני מגיעה ושהמטרה היא זהה.

זה מתחיל מ"איך עבר עלייך היום?" וממשיך ל"מה היית עושה היום אחרת?" / "מה הרגשת כש...?" / "מה חשבת על...?".

לדעתי הכי חשוב להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים (וזה לא אומר שאת צריכה לשפוך בפניו את סיפור חייך המלא כבר בדייט הראשון, מה שחשוב זו ההרגשה שאת *יכולה* לעשות את זה וזה יהיה בסדר מצד שניכם).

בהצלחה.

בהתחלה הייתי נפתחת על הפגישה הראשונה, מה שלפעמים הבריח את הבחורים..

ואז עברתי לקיצוניות השניה, שלא העזתי לספר על עצמי כמעט כלום והשיחות היו משעממות, או שבחור היה נפגע מכך שרק הוא נפתח..

והיום אני מאוזנת פחות או יותר ב"ה, וכמו שרוני כתב- אני לא נפתחת ממש על ההתחלה.

כשאני מרגישה  שיש סיכוי-אחרי 2-3 פגישות נחמדות-, אני חושפת את עצמי בהדרגה ובזהירות.

[בהתחלה הם חושבים שאני נסיכה מושלמת, ומתלהבים. אך כשמגלים שאני בעצם מכשפה איומה עם מטאטא קש..]

באמת קשה לחשוף את עצמי ולהפתח, כשלא ברור לי אם אני בכלל רוצה שיכיר אותי..

והשחיקה, שגם עליה לא דיברנו, שנוצרת מכל השיתופים..

צריך פה הרבה מאוד אמונה בקב"ה שהוא זה שמסובב את הכל.

אני עושה את ההשתדלות הקטנה שלי להיות הכי בסדר, להפתח ולתת צ'אנס, והקב"ה מסייע להיות מכווננת ומחליט מה יהיה בסוף..

אי אפשר להשאר בחשש ובפחד. החיים מאתגרים ודורשים לקיחת סיכון. בזהירות ובאמונה שלמה שזה מה שנדרש ממני.

ועוד משהו קטן שלענ"ד קשור לנושא הזה ובאופן כללי בחיים:

תחשבי על זה שתכלס, לכל אחד יש את התיק שלו. אין מה להתבייש בסיפורי החיים שלי ובהתמודדויות (אא"כ הייתי פושעת סדרתית בילדותי..).

לזה יש קושי בתחום מסויים ולשני יש בתחום אחר. כולנו בסה"כ בני אדם.

ולכן, גם אם משתפים ונפתחים ובסוף הקשר לא מצליח, עם כל הקושי (ויש קושי..) לא קרה כלום.

אז הוא יודע שאת ככה וככה. אז..? אז לו יש קושי במשהו אחר..

אני בעד לפתוח סדנאות של חיזוק בטחון עצמי בפגישות.

ס"ד גדולה!

ואני בדר"כ מתעצלת לקרוא הודעות ארוכות אז קחי זאת כמחמאה

מסכימה שצריכה להיות הדרגתיות מסויימת

אבל באמת מעניין אותי.כשאת אומרת "להיפתח",למה את מתכוונת?

אם הבנתי אותך נכון,את מתכוונת לשיתוף בהתמודדויות וקשיים (מהעבר\הווה)

למדתי הרבה מכל תשובה.. עדיין לא הגעתי לתשובה לעצמי אבל בע"ה זה יגיע גם אני בטוחה!

אמנם לא ממש בדייטים, אבל אני טיפוס שקשה לו לדבר על רגשות...

מן חשש כזה שישתמשו במה שאמרתי נגדי... 

וזאת באמת שאלה רצינית!

אני איתך!

את רוצה חיי נישואים ולא רק את החתונה עצמה?

את יודעת מה זה להכניס עוד אדם לחיים שלך?

אם כן אז אפשר להתחיל לצאת- זה תהליך שלומדים ממנו. אף אחד לא בא מוכן כבר לחיי נישואים בדייטים. כל דייט מלמד אותך על עצמך, גורם לך להבין יותר מה את רוצה...

אם את רוצה להתחיל לצאת אז תצאי! אין לך מה להפסיד כ"כ. מקסימום תצאי פעם אחת ותביני שאת לא מוכנה עדיין.

בהצלחה

בס"ד
 
שמי מירי יוסף, מאמנת אישית ומנחת קבוצות להצלחה בפגישות. הערכה שתשלח אלייך מכילה:
 
√       סודות מעולם האימון ליצירת פגישה מוצלחת.
√       כיצד להגדיל את הסיכויים לקבלת הצעות שמתאימות לך יותר.
√       כלים שיאפשרו לך להיות במיטבך בפגישה.
√       חסכון בעוגמת נפש וזמן מיותר על פגישות עם הצעות לא מתאימות.
√       כלים שיחסכו לך זמן, מתח והתלבטויות סביב קבלת ההחלטה  להיפגש, לא להיפגש, להמשיך או לא להמשיך.
√       וכל זה חינם: ערכת ההכנה לפגישה נשלחת אליך במתנה, ללא שום התחייבות מצידך
 
 
למה חשוב לי לתת לך את הערכה הזו?
 
1. כדי לתרום מהידע, הניסיון ומהמקצוע שלי כמאמנת ומנחת קבוצות, לסייע לבנות ישראל להקים את ביתן בימי נעוריהן.
2. כדי לתרום להקטנת אחוז הבנות הרווקות שעוברות את גיל השלושים.
3. כדי להקטין את אחוז הגירושין שנעשים מחוסר התאמה.
4. כדי שתשתפי חברות שזקוקות למידע שיש כאן ובכך תסייעי גם לאחרות.
5. כדי שתכירי אותי, תעזרי בחומרים שאשלח לך ובהמשך באם יתאים לך, תוכלי ליהנות מהרצאות, כנסים חד פעמיים, קבוצות ושירותים אחרים שאני מציעה בתשלום.
 
להתראות,
מירי יוסף
אימון וסדנאות להצלחה בפגישות
052-6145053
M1r1yosef@gmail.com
 
 
כתובת: רח' הרי"ף 25, ת.ד. 335, קרית יערים, מיקוד 90838

הבעיה היא שהאנשים מסביב חושבים שמתאים לי כבר, חברות טובות שלי, וגם ההורים שלי, ואני באמת לא יודעת מה אני רוצה מעצמי...

=[

תחליטי לא לחשוב על זה כמה ימים.

אח"כ תשבי עם עצמך - ותראי בשלוה אם נראה לך מתאים לבדוק.

לדעת ממש גם שנים רבות אחרי שתתחתני עוד לא ממש תדעי..

גם לא לתת ללחץ/פחד מהלא נודע לעכב אותך.

בהצלחה, תבשרי לנ"ו בשורות טובות בקרוב!

אני לא חושב שמישהו פה אמר פעם "הי! אם חברים שלי מתחתנים סימן שגם אני מוכן." זה לא נשמע ממש הגיוני.

מוכנות זה עניין סובייקטיבי.

למרות שזה קצת יותר רציני, אני מרגישה רווקה זקנה עוד לפני גיל 20!!!

ואני כבר בן 24 ומרגיש צעיר. אדם מתחתן כי הוא מרגיש מוכן והוא באמת רוצה את זה לא משנה (כמעט) בן כמה הוא עכשיו.

אפשר ללמד זכות שהיא שלחה לכל הזיכרון בטלפון הודעה שהיא התארסה ושכחה למחוק אותך מרשימת אנשי הקשר

בטלפון.

זו כלה. היא צריכה להודיע. לא לכולן יש סבלנות להתחיל לברור אחת-אחת מהרשימת כתובות את אלה שהיא רוצה לשלוח אליהם, אז יש הרבה שפשוט שולחות לכולן.

(ככה למשל יוצא שמכרות שלי מודיעות לי שהן מתארסות אבל לא מזמינות אותי לחתונה - וזה לגמרי בסדר. יש להן מספיק על הראש ביום של הוורט גם בלי להתחיל לבדוק עכשיו בטלפון למי לשלוח ולמי לא. כמובן, בהנחה שהן לא כותבות אותה כמה ימים מראש כמו שחלק מהאנשים פה עושים ...)

וגם זה שהיא לא מחקה אותך מרשימת אנשי קשר - אז בטח שעל זה גם צריך ללמוד זכות. אולי היא רוצה להציע לך בעתיד מישהי ולכן לא מחקה אותך? אני אישית מוחקת מיד כל בחור שיצאתי איתו, אבל שומרת את ההודעות. ככה אני יודעת שאני לא אתקשר אליו בטעות, אבל יודעת לזהות מי הוא אם הוא במקרה מתקשר/שולח הודעה.

בקיצור - ברור שלדון זכות,

ולדעתי לא היית צריך לענות

(בלאו הכי הכלות בד"כ לא מצליחות לקרוא את מיליון וחצי ההודעות הנרגשות שהן מקבלות בתגובה להודעה שהם שלחו לכל העולם ואשתו. ולא, אני לא מדברת מניסיון, אבל אני משערת לעצמי)

זהו, סליחה על החפירה. אני במצב רוח של חפירות היום

אבל אני מסכים איתך שזה לא תמיד הכי נעים

ייתכן ששלחה אליך במכוון וברגישות,

במחשבה שיהיה לך קל יותר "לעכל את הבשורה" ישירות ממנה,

ולא לגלות לאחר זמן שהיא התארסה, מבלי שידעת.

נשמע לי הגיוני מאוד.

אולי?!

למה זה לא לעניין?

(בהנחה שזה לעניין לדבר בכלל אחרי שמורידים.)

הציע לי שידוך אחרי שהתארסתי.. זה יכול לפתור דברים כאלה..

הרי, זה היה מגיע בסוף. אני יכול להניח שגם אם היא לא היתה אומרת כלום, היה מדגדג לך.

אולי דוקא מתוך הערכה אליך, היא הודיעה לך אישית. ואולי אפילו כהכרת הטוב על שקידמת אותו לכיוון, תשמח בזה!

בלי סיגנון או יותר נכון כל הסיגנונות

ישיבה די קטנה

זה מה שאני זוכר, מכווה שעזרתי

בהצלחה

אבל יש שם גם בחורים מאד דוסים.

אל תחליטי על סמך זה, תבדקי כל בחור לגופו, ותשימי אולי דגש בבירור על זה.

יש שם כמה ברסלבים, אני לא יודעת אם זה מקרין על כולם..

אולי באמת פשוט תבדקי, כל מקרה לגופו כי ממה שהבנתי זה לא רק סגנון אחד

וגר בגרעין.

כיוון שמדובר בפורום לקראת נישואין-

את מוזמנת לברר חופשי...

אני מכיר את מכלול הבוגרים

פני במסר.

רק טיפ קטן לכולנ"ו:

אני אישית מאמינה מאוד במשפט "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

כמה שפחות לשתף, אם לא חייבים.

ואם חייבים אז שכמה שפחות אנשים ידעו.

ובע"ה הכל יבוא על מקומו בשלום ובשמחה ותוכלי לבשר על האירוסין.

[וגם אז, רק כאשר רואים שדברים מסתדרים ב"ה ואין יותר מידי התקלויות, רק אז להודיע בפומבי.. לא פשוט, אבל עדיין מומלץ.]

ס"ד גדולה!

סתם (לא עבדתי עליכם)

נכון, אבל פה זה סמוי, לא?

לוידעת... קשה לי עם זה...

במיוחד שהפורום זה מקום שתומך בשמחה ובצער.

יש אנשים שאומרים "בלי עין הרע", אני לא...

אז גם בזה אני לא מחמירה

רציתי רק לתת עצה טובה, שנכונה מאוד אצלי.

אני חושבת שזה לא קשור לאנונימיות, אם מכירים אותך כאן או לא.

ככל שפחות אנשים בעולם יודעים על זה, כך הסיכויים שמשהו ישתבש (בגלל עין הרע או מסיבות אחרות) יהיו נמוכים יותר.

ואני יודעת שזה קשה, כי אדם מאוד משתף ופתוח.

לכן אני אומרת את זה ביזע ודמעות..

זו חתיכת עבודה.

ובכ"ז, זו בחירה שלך.

הצלחה גדולה ובע"ה ממש בקרוב..

בהצלחה..!

בהצלחה וסיעתא דשמיא גדולה!

נתקלת באדם הלא נכון, שלא מכיר את ההפרעה הזו

(גם אם הוא קרא עליה. מי שלא מבין שלא תמיד יש שליטה על החיים, זה אומר שאין לו הבנה אמיתית)

זה באמת קשה ומעצבן אמירות כאלה, במיוחד על משהו שאין לך שום אפשרות לשנות (מכירה את זה מתחומים אחרים)

אבל זה שיש אנשים בורים וחסרי טקט לא אומר שכולם כאלה.

וזה שנתקלת באחד כזה לא אומר שלא תצליחי להקים משפחה ולחיות חיי נישואין.

(להרבה רווקים יש תקופות שפתאום עולה השאלה- אולי לא נצליח להתחתן? אולי לא נמצא מישהו מתאים?

ברור שזו לא אותה רמה, אבל בכל זאת זה דבר טבעי שקורה במהלך החיפושים, בזמנים מתסכים במיוחד)

אם התייעצת עם מומחים, וראית מה אפשר לעשות כדי להקים משפחה, וגם ראית שיש לך כוח, זה אומר שהמצב שלך כן מאפשר לעשות את זה. רק חשוב לבדוק שהבחורים שאיתם את נפגשת יודעים על הבעיה, שלא יפלטו אמירות לא נעימות שיעשו לך רע

(למרות שבכל מקום יש חסרי טקט, ותמיד נתקלים בזה.. זה חלק מהחיים)

שיהיה לך הרבה הצלחה בחיים, ותמצאי את זיווגך בלי עכבות!

קורה להרבה אנשים, שיוצאים עם מישהו שרואה אותם בצורה לא נכונה בכל מיני תחומים, ולכן זה נגמר, וטוב שכך.

לפי התיאור כאן, זה קרה בנוגע למחלה.

הוא לא מבין את המציאות הזו נכון? אז הבעיה אצלו. אולי הוא אומר את זה מבורות, אולי מחוסר הבנה, אולי מפחד, 

אולי באמת ההתמודדות הזו לא מתאימה לו וזו הדרך שהוא בחר לבטא את החוסר התאמה שלו.

ברור שזה מעצבן ומעורר סערה כשאומרים לך דבר חסר היגיון שכזה,

אבל בשכל- כדאי לך להבין שהוא פשוט לא מתאים לך אם כך,

ותכל'ס- לא היית רוצה לחיות חיים שלמים עם אדם שלא רואה את המציאות שלך כהוויתה, או לא מקבל אותה.

ובע"ה- ה' ישלח לך את הבחור שיתאים ויקבל אותך בכל המישורים של חייך

וכמובן שזה בורות מצידו. 

ברור שאת יכולה לצאת ולהקים משפחה. 

יש שם מישהו שמחפש אותך לא פחות משאת מחפשת אותו

אוך, קרה פעם למישהי קרובה אלי- שא יצאה עם מישהו שראה רק את עצמו. ב"ה היא נפרדה ממנו .

למה אני קוראת לבחור שאת מדברת עליו גם מישהו שהוראה רק את עצמו? כי כמו שאמרת, הוא לא רואה את הרצון שלך לשלוט על חייך.

ראית את הסרט "בחזית הכיתה?" (ביוטיוב המלא).

אגיד משפט בעקבות שיחה עם אחותי על הסרט. (הקשר עקיף)

מאמינה בך שאת יכולה להקים משפחה. מאמינה מאוד. דבר אחד יש לי לומר על זה: לא תהיה לך ברירה אלא להתחתן עם אדם טוב לב-כמו שאמרו יעל ולשם, את לא תוכלי להתפשר על אידיוט. (אלא אם כן ממש תרצי..... אבל ממש...).

ולא כל אחד אכן יכול "להכיל" את זה - על אף הריווח הגדול שיש לאידך באישיות כמותך.

קל וחומר אם מדובר במישהו צעיר בעצמו, שמן הסתם גם עסוק עוד בבעיות של עצמו.

והאמירה "אם היית באמת אוהבת" וכו' - היא אווילית לגמרי..  כמו לומר למישהו אם בעיות שמיעה: אם היית באמת אוהב אותי - היית שומע, על אף שדיברתי בלחש ממרחק 100 מטר..

לגיטימי שאדם יאמר שזה "כבד עליו" מידי. בסדר. אבל "להאשים" את הזולת?.. ממתי מוציאים תסכול אישי על הזולת, בגלל בעיה שיש לו והוא מתמודד איתה בגבורה?

ויתכן שזה אומר משהו. הרי לפי התיאור, אדם מרגיש מתוסכל; אולי חש אהבה, אבל מתוסכל שהתופעה שידע שקיימת מפריעה לו - אז ה"פיתרון" הוא להגיד שזה "בגללך"?...  כלומר: תסכול - זרוק על השני, למרות שברור שזה לא קשור.

אז אולי עדיף להיתקל בכך כעת - מאשר אחרי נישואין. התופעה של האשמת הזולת בתסכול אישי שאין הוא אשם בו כלל - אינה תורמת, לחלוטין, לחיי נישואין. גם אינה מראה על דרך התמודדות נכונה.

בנוסף - ספציפית, הרי הבעיה הזו קיימת בינתיים. נו, אז יותר טוב אחרי נישואין "לפוצץ" פתאום ולומר ש"זו לא את אלא הפיצול"?...  

על כן, לא להסיק ש"אי אפשר". לא להיכנס לצער-יתר מדבר שמזל שהתברר בזמן..  להמתין למצוא מישהו שכן יכול להכיל את זה. יש כאלה.  מישהו כתב - להבדיל - לרב אבינר לפני זמן קצר: התחתנתי עם בחורה חולת נפש. ידעתי מראש, ואני מאושר איתה. הרב מוכן להתפלל עבורה?..  ענה לו" אתפלל. אשריה שהסכמת להתחתן איתה. ואשריך שאתה צדיק אמיתי".

אז בינתיים תמשיכי לטפל בבעיה, כדי שתעבור או תתמזער. תעלי מבחינה רוחנית, אמונית, דקדוק תורה ומצוות. ונקוה שתמצאי בעז"ה "צדיק אמיתי" כזה, במקביל למאמצים להיות ראויה לכך.

כמה זמן הוא מכיר אותך?

יש טפשים בעולם

צריך לדעת לא להתייחס אליהם

לדעתי זה חלק מהחוסן הנפשי שאת צריכה לבנות - לא להתייחס לטפשים כאלה

אגב, זה נכון לכל האנשים כאן. אמרו לכם שטויות? אין בעצם מה להיפגע, הרי זה שטויות!

פעם שאלו אותי אם אני פנויה, אז עניתי שאני פנויה בכל רמ"ח אבריי..

אממה, יש לאשה יותר מרמ"ח איברים. [הידעתם?]

פאדיחה קטנה. 

למה (כמעט) כולם עושים מזה סיוט,

אי אפשר לעשות את זה בפאן?

אבל זה גם תלוי בתהליך שהאדם עובר

ובהסתכלות שלו

ובמספר האנשים איתם הוא נפגש

ובמספר הפגישות

ובסוג האנשים

וברמת הציפיות

וכן הלאה..

תעדכן אותנו בממצאים שלך

ואם עוד לא נכנסת ל'עסק',

אל תקרא את השרשורים האלו שלא תיכנס עם טראומה

לחופה

(והעיקר קלילה ומלאה בפאן)

אני מחפשת את המשלים, זה שיהיה לו שאיפות דומות לשלי, שביחד נרצה להתקדם..

אני לא מחפשת אדם מושלם כי אני לא מושלמת, זה יהיה מפחיד לצאת עם אחד כזה

שתמיד עובד על המידות שלו

אולי המזווג לא..

כי אם זה גם, לא רואה סיבה לעשות מזה עסק

הוא צריך פשוט להיזהר יותר במגע עם בנים, לא יותר

הרי ממילא בכל זוג הבעל צריך להיזהר שלא יהיה לו קשר עם נשים אחרות, אז עכשיו הוא צריך להיזהר גם מגברים. זה לא כזה נורא כל עוד הוא ירא שמים ובאמת מתייחס ברצינות לאיסור הזה.

זה כמו כל גבר שלא יהיה בקשר עם אשה אחרת כי זה אסור וזה פוגע באשתו, אותו דבר הוא לא יהיה בקשר עם גבר מאותה סיבה בדיוק

בקיצור לא כזה סיפור

אם זה רק אני לא ממליץ להישאר איתו, זה להיכנס לבעיה גדולה מדי

נראה לי שאם הוא לא נמשך אליה,

אז הקשר לא אמור להחזיק כ"כ הרבה זמן.

זה מוזר!

אבל אם זה היה קורה לי, אני לא יודעת מה הייתי עונה,

כי זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים ומשתנים.

מה היא היתה עושה אם הוא היה מתאבד?

זה החיים חביבי

שקצת הקצינו פה את התגובות.

לא חושבת שצריך לומר לפני דייט ראשון,

אם כי ברור שבשלב הזה זה כבר היה צריך להיאמר מזמן..(כאשר רואים שהקשר הולך לכיוון רציני)

וכמו שאמרו לפני- ההתייחסות תלויה בהאם הוא נמשך גם לגברים, או רק. ובכל מקרה כדאי לטפל בזה.

איך היא תתמודד? תלוי. אם הם נפרדו- כמו אחרי כל פרידה.

אם היא החליטה להתמודד איתו עם זה- צריך ייעוץ מקצועי לדעתי גם בשבילה, איך להתמלא בכוחות להתמודדות הזו.

זו אכן התמודדות קשה.

הרבה הרבה תפילות,

למלא את הזמן בדברים אחרים וחוויתיים,

ואת הלב באמונה....

מצטערת יקירתי! עם לב קרוע אני אומרת  לך, בתור נשואה הדבר החשוב כמעט ביותר זה משיכה של הגבר לאישתו! אל תזלזלי ותחשבי שמדובר בדבר שולי! זה משמעותי מאוד!! אין לך מושג כמה! חיי האישות הם בסיס חשוב לקשר הנפשי בין בני הזוג וברגע שיש שם בעיות זה משליך על כל הקשר. כידוע מעטים מאוד המקרים של גברים שהם באמת בעלי נטיות הפוכות ושינו את נטייתם ונמשכים לנשים כרגיל. אל תעשי את זה לעצמך!! עדיף כאב לב עכשיו, גדול ככל שיהיה מאשר בעיות כל החיים... שולחת לך חיבוקים עם המון אהבה!!

"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"

שבעת השערים:

פה, נחיריים, עיניים ואזניים.

לכל אחד יש את ההשפעות שלו על האדם.

כדי לזכות ביראת שמיים צריך לשמור על קדושת הגוף, שנמדדת כך:

פה- שומר פיו מדברי שקר, מרכילות ולשון הרע, וקל וחומר ניבול פה... "אין החוכמה שורה אלא למי שמקדש את דיבורו" ולהבדיל, עוסק בדברי תורה, מתפלל בנחת בכוונה ובמתינות.

עיניים- נשמר ממראות אסורים... ומטהר עצמו במראות הטבע, שמיים, נופים, גלי ים, חיות בטבע וכו'

אזניים- שמיעת דברים טובים ומשמחים. להיזהר מתוכן בעייתי, כולל מוזיקה מלוכלכת.

נחיריים- מידת הסובלנות, נשמר ממידת הכעס("טורף נפשו באפו", "חרון אף") "וכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", שמחשיב עצמו כא-לוה, ודוחק רגלי השכינה.

בהצלחה!

החזו"א או הסטייפלר המליצו לבחון יראת שמיים ע"פ צורת התפילה.

כמובן שזה צריך להיות מבחן סמוי ותפילה אקראית.

יראת שמיים רואים בכל תנועה של הבן אדם. יראת שמיים היא דבר מקרין כלפי חוץ. יכול להיות אדם שכלפי חוץ מקפיד על כל המצוות וכו' אבל אין בו יר"ש. אף פעם אי אפשר למדוד דברים רוחניים ופנימיים ע"י מעשים חיצוניים בלבד כי תמיד יהיו חריגים. סתם דוגמא מהחיים, יש לי אח אחד שכלפי חוץ נטו לא מייחצן את עצמו כ"צדיק", לא הולך עם כיפה ענקית, לא מגדל פיאות, הבגדים שלו פשוטים אבל לא "מוזנחים" ו"זרוקים"... אבל הדבר הכי בולט אצלו שאנשים אומרים לי עליו (חברות, וכו..) שיש לו אור של צדיקים בעיניים. אני בכלל חושבת מתוך הניסיון חיים הקצרצר שלי שמידותיו של אדם משתקפות לו בעיניים. ואני חושבת שלא סתם אומרים שהעיניים זה ראי הנשמה. חוץ מזה, אשפר לראות בשפת גוף של בן אדם, אם הוא מכבד את הסובבים אותו, אם הוא צנוע, אבל שוב, אני חושבת שזה דבר לא מדיד אלה פשוט משתקף באדם.

וברצינות:

מבחינתי השאלה היא:

האם כשהאדם ישמע הלכה חדשה, שעד היום לא נודע לו על קיומה,

ולאחר בדיקה ההלכה תתגלה כאמיתית - האם הוא יישם אותה או לא.

כמובן שלא תמיד אפשר לראות את היישום, אבל לא קשה לראות את היחס והגישה.

אם אתה קצת בייניש, אתה יכול מאוד בקלות למצוא הלכות שלבנות אין מושג עליהם.

אם את לא ביינישית, זה יותר מורכב, ותמיד אפשר להיעזר בבייניש

כמובן, לא בתור מבחן אלא בתור דיון או חלק מסיפור. דוגמא (ואני יוצא מה-זה ליטאי עכשיו...):

כשאמרנו הלל בליל הסדר, חיפשתי עוד שניים שיענו לי 'הודו לד' כי טוב', כפי שמפורש ברמ"א.

אני תוהה כמה בנים יודעים את זה, וכ"ש בנות...

חודש טוב וזמן קיץ טוב לכולם!

שמים לו פסל מול הפרצוף,

מצמידים לו אקדח לרקה,

ומצווים עליו להשתחוות לפסל,

ולא, נהרוג אותו!

אם הוא משתחוה, אין לו יראת שמיים,

אם הוא לא משתחוה, מוציאים טבעת, ומציעים נישואין!

אם ככה,

איך אפשר לבדוק יראת שמיים לבנות?

לבנים- 

מודדים את קוטר הכיפ+עובי הצמר של הציצית (X)

כמות נידנודים בתפילה לדקה (Y)

את אורך הפיאות כפול אורך הזקן (Z)

מחברים את הכל, אם הוא הולך עם שורש וגרביים\חולצה מכופתרת ארוכה\גמרא ענקית מוסיפים 3 נקודות על כל אחד

והנה לך דוסומטר מ1-100!

לבנות-

מודדים את אורך השרוול מהמרפק עד היד 

פחות האורך מהרצפה עד לקצה החצאית

כפול כמות השכבות שיש לה בסה"כ

לסיכות אולפניסטיות\תחרות\קוקס מבולגן\צמה\טבע נאות\שורש\גרביים יש להוסיף נקודה

והנה יש לנו דוסומטר מדוייק.

<צ>

צריך להכיר את הבנ"א טוב, להפגש הרבה ולהפגש גם עם אנשים אחרים.

לשים לב לדקויות, למידות, לשאיפות ולכמה הוא מוכן להשקיע ולהקריב בשביל קיום מצוות (לא בעזרת מבחנים כאלו או אחרים- אלא ביום יום..)

במ"מ? ס"מ? אינצ'?

פשוט משהו בחישובים לא מסתדר לי.

ואם הבחור הולך עם שורש וגרביים, אבל הגרביים שקופות (כמו של נשים), אז גם מוסיפים?

ראיתי את חבר של אח שלי הולך ככה (עם גרביים שקופות) אבל בנעליים,

הוא אמר משהו על זה שלא נוח לו גרביים עבות, הוא חייב גרביים דקות, אז הוא הולך עם של אמא שלו.

התפקעתי מצחוק כשראיתי אותו

עעעעננננקקקקק

והזוייי אששש

פ ה חשדתי!@!

אולי זה לא שיך כשלא רואים אותם?

צריך ללמוד את זה פעם ברצינות!

לפי הדיבור והמראה לא הייתי מנחשת כמה חוסר יראת שמיים היה לגרוש שלי!!!!  גם התנהגות וכדומה היה נראה שיש לו הרבה יראת שמיים הסתבר שהיה מעט מאוד.

זו שאלה מאוד חשובה איך לדעת באמת!!!!  לא תמיד כל כך פשוט..

נראה לי שמדד טוב לכך, הוא זהירות של האדם בשמירת הלכה, והקפדה על התנהגות ראויה וכדו', כאשר אין מוסכמות חברתיות (ע"פ החברה שהאדם מצא בה) שמחייבות אותו להתנהג כך, ואין לו צורך להרשים.

אבל אני מניח שאם מגיעים לרמת תקשורת וכנות גבוהה מאוד, אז פשוט מכירים את העולם הרוחני של האדם מבפנים. רק שזה לא פשוט להגיע לכך, ומסופקני אם רוב הזוגות מגיעים אחרי הנישואין למצב הזה.

איך הוא מברך, איך הוא מדבר על מצוות(בהתלהבות/ביובש), מה היחס שלו לת"ח, איך הוא מתנהג בבין אדם לחברו...

כלל גדול שלמדתי בחיים הוא שתחום מסוים (אפילו אם האדם ממש מצטיין בו), לא יכול להעיד על כל המכלול בצורה שלמה וטובה מספיק.

ז"א: בדיקת ההתנהגות שלו במצבים מסוימים או בייחס לדברים מסוימים - היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק בשביל שאחרי שתראי אותו בתנאים האלו תוכלי להגיד: "אני מכירה אותו לגמרי" , כי בשביל להכיר בן-אדם באמת , צריך לראות אותו בכל מצב של החיים/במכלול של תנאים , (ויחסית לסך המצבים והתנאים שהאדם עובר בחיים הדברים שציינת (שהם חשובים) הם רק חלק ואינם מספיקים להכרה באופן מוחלט)

בבית ספר "בואי כלה"

ניתן להכנס לקישור המצורף

http://www.zoogyot.co.il/

האגביים, למידע העקיף שהצד השני מזרים.

כל השאר - מוטל בספק הצגה.

ואגב - בנות יותר נוטות לקנות ולהתלהב מססמנים חיצוניים.

מרגיש ככה

קשה ואולי קצת נמאס לראות את כולם [כולל אותי] כל כך מסתבכים בקשר...