פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1234)

רציני?כי אביר על סוס לא יבוא..

אני לא יודעת..זה מצחיק להגיד את זה אבל הוא לא מה שציפיתי..והמצב הזה של האי וודעות מלחיץ אותי ממש..אני מפחדת שעשיתי את זה מהסיבות התא נכונות..

לק"י

בגדול- שבי עם עצמך ותעשי רשימה של 3-4 תכונות שהן הכי חשובות לך.
ואז תבדקי אם הן נמצאות בבחור או לא.
כמובן שחשוב גם הקשר הרגשי-נפשי, אבל זה בתנאי שיש גם שכל.
בשביל קשר טוב צריך שילוב של שכל ורגש.

אבל שוב ממליצה לך- להתייעץ עם אדם שמכיר אותך טוב.
בהצלחה

אין לדבר סוף.

 

לסכם שיוצאים זמן מה, בנינוחות, כדי לבדוק מחדש.

 

לא פעם בנות חושדות בעצמן שמא הן פשוט חוששות מהלבד. תבדקי בנחת מתוך הפגישות, בישוב הדעת.

 

ואם מסכמים מראש - אז לא חוששים להגיד גם אם לא. אבל שווה בדיקה.

בשבילך...

נכון זה לא שאת צריכה להחליט אם כן או לא,
את ממש לא יודעת מה איתך

כשהקשר סאמת בנוי על רגשעם פחות החלטה שיכלית - באמת עלולה לפגוע בו, ולהיפגע בעצמך.

אבל נניח שאם תצאו כמה זמן ואז תחליטי שמבחינת השכל (וגם הרגש) הוא לא מה שאת רוצה - תוכלו לסגור את זה בצורה יפה!

להבין שאם את לא בעניין שלו - גם לו זה מיותר לנסות להמשיך...

טיבעי מאוד שהוא יחשןב עלייך וגם שאת תחשבי עליו,
אבל תיהיי בטוחה בהחלטה שלך - אם תדעי שקיבלת החלטה ממקום אמיתי ושקול - את תדעי שהניתוק היה הכרחי - וגם הכאב של שניכם יהיה הרבה יותר קל

שכנראה הקשר הזה היה יותר מדי סביב רגש ופחות עם הראש..למדתי משהו על סבב ב' ועל הקשרים שלי בכלל מעכשיו. תודה צדיק

את מרגישה שקשה לך לפתח רגש כלפי הבחור שאיתו את יוצאת? או סתם באופן כללי...?
זה חדש או שכך היה תמיד?

פתאום יש מועקה גדולה והרגשה שאין לקשר הזה סיכוי, למה? ככה. לא תמיד יש סיבה שכלית ברורה שמבהירה לי למה הרגש לא מגיע/ נעלם..

קורה שאין כמיה/משיכה וכדו'...

אם את מרגישה שאין סיכוי, נסי לבדוק למה זה, וגם אם לא תביני- כנראה שזה לא רציונאלי ואין מה להבין.. פשוט לא מתאים.

זה צריך להתאים רגשית ושכלית...

אם אף פעם לא נפתחת רגשית, - הבנתי שאפשר לעבוד על זה (תשאלי מישהו שמבין ) .
בכל אופן, אם זה מפריע לך, מן הסתם שכבר נפתחת פעם ואת יודעת להשוות ולהבין שחסר פה משהו.. (כתבת "לא תמיד"..)
אז תחכי לאחד שאיתו זה יקרה לך...

בהצלחה

נחשוב על זה..

הרי ההגיון אומר- הבנתי שכדי ליצור קשר צריך להיפתח רגשית.

אני רוצה ליצור קשר ולהתחתן.

יוצא מזה- אני רוצה להיפתח רגשית.

מש"ל.

אם זה לא קורה, כנראה אחד מהשלבים שלמעלה לא לגמרי סגור אצלינו (בדרך כלל זה ברמה לא-מודעת בכלל)

ממה שאני כיועצת ראיתי-  בנות מקסימות שבאמת רוצות להתחתן- ולא מודעות לזה שבתוך הבטן יש איזשהו פחד מהחתונה- שמשתלט ומצליח כל פעם מחדש למנוע את ה"אסון".

שווה מאוד לבדוק מה מפחיד אותי. ברגע שאני יודע מה זה, אני יכול לבחור להתגבר עליו, ולעשות מה שאני באמת רוצה לעשות- להתחתן בשמחה.

 

שיהיה בהצלחה רבה לכל המחפשים!

ותודה רבה על התשובה היפה

אני מתעסקת בזה, אם את רוצה אפשר לתאם פגישה באישי.

ה"מאסטר" בתחום זו אהובה צוקרמן, שאצלה למדתי. ואם את מצליחה לקבוע אצלה ייעוץ- זה ממש כדאי.

 

ואפילו לפני כמה זמן פתחתי שרשור על זה..

עזר לי לדעת שאני לא לבד אבל הכי עזר לי- להקשיב ללב שלי.. זה תהליך. אני לא אגיד לך שיש לי מושג מהי התשובה אבל אני אגיד לך שממה שהבנתי:כשיגיע הזמן -הוא יפתח ..בצאתי לקראתך-לקראתי מצאתיך. רק שנמשיך להשתדל על ה"בצאתי" תנסי לשבת עם עצמך,להרגיש באמת מה הוך בפנים. לא בקטע מזוכיסטי,אלא ממקום של לקבל את מה שיש ועבודת מידות פנימית שלך

לק"י

ולהעסיק את עצמך, שיהיה לך פחות זמן לחשוב..
בהצלחה

ואם אתם לא מתאימים-אדרבה, יהיה לך עוד יותר קל לצאת מזה..
תחזקי בעצמך את השאיפות שיש לך שלא תואמות אליו ובעז"ה תרגישי לאט לאט כמה הוא זר לך.. לגמריי.
זו עבודה על השכל שישתלט על הרגש.

בהצלחה צדיקה! כוחות גדולים!

לק"י

גמני, אחת הלא בלחיו"ת, ידעתי שמתישהו אני רוצה להתחתן.
ולא כי היה לי רע לפני כן..

בעיני, חתונה היא שלב בחיים.
לא מתחתנים כי רע כשרווקים, גם אם טוב לפני- ממשיכים לשלב הבא, שגם אמור להיות טוב!
ולא העיקר להתחתן! העיקר להתחתן בזמן הנכון עם האדם הנכון..

אני רוצה "לא לשכוח ולא לסלוח" ולא לחזור על טעויות שעשיתי.. כמו להיות תמימה ואופטימית אבל לא הולך לי!!! אררררר

א.מסתבר שהחינוך הצליח

ב.עם כל החששות והפחדים,יכול להיות שהרצון חזק יותר

ג.אולי את לא הגיונית אבל זה הגיוני מאוד!

בכל אחד מאיתנו יכולים להסתתר ניגודים,רצונות סותרים,קונפליקטים פנימיים.

ד.לא חייבים לצאת בהצהרות חד משמעיות.במקום להכריז:אני לא רוצה להתחתן!

תנסי לומר:לא רוצה להתחתן עכשיו.

כי לפעמים מילה אחת עושה את כל ההבדל...

 

המון כוחותֱֱֱֱֱ!!!

ה' אוהב אותך

 

חפש אותה

אי אפשר לחמוק ממנה

כמו מלכה

"ובשביל לחבר שברים ,צריך מכנה משותף"

רצונות יכולים להיות מבלבלים מאוד... כל כך, שצריך להיזהר כשלוקחים אחד ומתקבעים עליו..

אם את רוצה לחכות להצעות, להמשיך, אין סיבה שתימנעי מזה. ותצליחי בעז"ה!

 

זה לא הכל או כלום.

אל תנסי להדחיק את מה שאת מרגישה ורוצה ואל תתני לעבר למנוע ממך להתקדם. תלמדי ממנו.

 

בהצלחה!

תמצאי מישהו טוב . ואני בטוח שלא תתחרטי

הרב בלייכר כותב בספר "רעים אהובים" שזה טבעי לנו שנרגיש חסר ושנחפש את הצד השני.

[וגם סימן של הבנה שיש אופציה אחרת מלבד האופציות "להישאר לבד" או "להיתקע עם מישהו שיאמלל אותך"....]

יש אנשים שהנישואים בהחלט "תוקעים״- לדג׳ חוסר התקדמות בחיים, לימודים, מקצוע והגשמה עצמית...

זה לדעתי לא נכון אצל הכותבת, אבל בהחלט יש כאלה שאין להם אמצע והם יהיו אומללים..בגלל שלא יגשימו את החלומות שלהם, אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם נטל משפחה וילדים.... לפעמים הם מתחתנים אחרי שמסיימים את ההגשמה שלהם ולפעמים לא...ואין להם אמצע .

כאמור לא המצב אצל הכותבת..

שזה שמחכים להצעות זה סימן של בריאות.

 

ומי שבגלל "לימודים, מקצוע, הגשמה עצמית" וכו', אינה מרגישה את הרצון הזה - או רואה בכך "תקיעה" - אז באמת לדעתי זה לא בריא..

 

[וה"הגשמה העצמית" הכי גדולה זה בנישואין - ואפשר גם במקביל להתקדם בלימודים ובמקצוע. כשמבינים את חשיבות וטוב הענין, אז משתדלים גם להתאים את הדברים]

 

ואני לא חושב ש"לא מסוגלים להתמודד עם נטל משפחה וילדים". מסוגלים - זה ענין של בחירה. חבל לעשות מזה "אידיאולוגיה". ואם מישהו באמת באופן חריג "לא מסוגל" - אז באמת זה לא בריא.

 

אבל זה נכון שלצערנו יש לפעמים חינוכים שגורמים לאנשים חוסר בריאות כזה, ולדעתי גם די מאמללים אותם כש"מצליחים" לעקר מהם את הרצון הטבעי והשמחה הזאת בגלל חינוך ל"הגשמות" פחותות בהרבה.

לא מסכימה איתך,

יש אנשים שצריכים פניות נפשית ופיזית- בלי לדאוג לבן/בת זוג ומשפחה... וזאת כדי להתפתח.

 

זה לא עניין של חינוך,

זה עניין של למצות את עצמך בכל מיני דרכים שהם יותר יגרמו לך לסיפוק נפשי, 

מיצוי היכולת של האדם הוא צורך ממש, לא משהו שמחנכים אליו..ואם לצורך זה הו צריך להתפתח בלי שחתונה תתקע אותו, מה רע?

זה הדרך שלו....

זו טעות. נגד הטבע האנושי ונגד איך שה' ברא את האדם.

 

אכן, יש במקורותינו חריגים, "בן עזאי" שנפשו חשקה בתורה עד שלא נשא אשה.

 

זו לא הדרך הראשית - בוודאי לא בגלל סיבות של "להתפתח"..

 

 

ובוודאי שזה ענין של "חינוך".. חינוך למשמעות מעוותת וחסרת פרופורציות במשמעות ה"קרייריזם", ובמשמעות המשפחה והחיים. חבל בשביל מי שכך.

 

ואנחנו רואים בחוש כמה "שמחה" יש מזה...

 

למצות את עצמו - זה לא סותר. אבל מי שה"מיצוי העצמי" שלו אינו כולל הקמת משפחה, ועוד סותר את זה וחושב שחתונה "תוקעת".. - זו באמת חוסר בריאות. ובכלל, יש עוד כמה ערכים..

 

[מי שזו "הדרך שלו" - בעיה שלו.. אבל אני אומר שזה חוסר בריאות, ורחמנות על מי שחושב שזו "דרכו" - ועל מה שמפסיד מזה]

ההגדרה לבריאות היא רווחה נפשית, פיזית וחברתית-  ואין סיבה שאדם כזה לא יכנס להגדרת בריאות...

מה הבעיה בבנייה עצמית ולשים אותה במרכז העניינים שלך..

לעומת התגובה למטה יותר אני לא מדברת על לגמרי לא להתחתן.. אלא על מימד התקיעות שבנישואים לאנשים מסוימים.

 

אז אפשר לדחות קשר, ולהתחתן אחרי הגשמה עצמית, לימודים וקריירה...

ואפשר לוותר על זה.

 

וחינוך לפרפקציוניזם, שאיפות גבוהות וקרייריזם- הוא מצויין[הלוואי שהייתי מקבלת חינוך כזה, היה גורם לי להגיע למקומות גבוהים יותר בחיים ובכלל, אם אצטרך לחנך- ככה אחנך.. להישגיות]...

א. "בניה עצמית" זה כולל גם בניית המידות והיחס לזולת, והמשפחה. אחרת - זה סתם אגואיזם אומלל..

 

ב. לא כל אחד מעונין ב"קריירה" מהסוג שהוזכר. וזו לא "תקיעות".  ומי שרוצה - יכול לבנות במקביל.

 

ג. אי אפשר לדחות סתם להרבה זמן, בשביל "הגשמה עצמית.. קרייירה".. לי זה מעורר ממש תחושת "בחילה", במחילה...  או "לוותר" על זה. 

 

אני חושב שחבל להמשיך לדון בכך. מיש אינו חש מה מפסידים בכך שאין משפחה, אין ילדים - אז מה נעשה... ההפסד כולו שלו.

 

ד. למרות שלא דובר מקודם על מה שהזכרת כעת לגבי צורת החינוך. אני אישית לגמרי לא אוהב את זה. וזה גורם ההיפך. אדם שמתחנך לעשות מה שצריך ומתאים - אז אם מתאים לו, תהיה לו גם "קריירה" טובה - וגם שמחה. לא כמי שמתחנך ל"קריירה לשמה"...  אבל זה נושא לא לכאן. עניינים חינוכיים ארוכים.

 

ובכלל, לפי דברייך - אני לא בדיוק רואה היכן האנשים שיחנכו ל"הישגיות".. הרי מרוב תעסוקתם בהישגיות של עצמם - לא בטוח כמה ילדים בכלל יהיו להם, אם יהיו..

לכי תלחמי ברצון להתחתן

זה כמו להלחם ברצון לחיות בערך

ושרצית שנשכנע אותך...
כמו שאת רוצה עכשיו גם...


לא כולם בנויים לעצמאות וללבד, וזה תקין...

אני רוצה להזכיר לעצמי לא לרצות להתחתן! לא עכשיו ולא בעשר שנים הקרובות..

להתחתן - זה לא "עצמאות ולבד".. זו קצת "מכבסת מילים"...

 

לא להתחתן - זה דבר באמת גרוע. ה' יצילנו.

 

אע"פ שכמובן יש עוד דברים טובים בחיים.

מה ההבדל בין לא להתחתן ולא להיות במערכת זוגית כלשהי לבין עצמאות ולבד?

עצמאות אפשר אולי להיות בזוג שהיא של הזוג ביחד, אבל במידה ואדם לא בזוגיות- הוא לבד, והעצמאות שלו הכי חזקה..

ויתרה מכך, כמאמר השיר : "חופשי זה לגמרי לבד"...

 

וכבר כתבתי מקודם שמפתחים כ"כ הרבה נתיבים אחרים לבד, סוג של הגשמה אישית, מתפתחים- רוחנית, מקצועית, לומדים יותר... יש לך יותר מקום להשקיע בך ובנשמה שלך...

 

ועדיין יש אנשים שיש להם צורך לזוגיות.

אחרים והם בריאים בנפשם, ואפילו אנשים טובים וחכמים- לא זקוקים לחתונה...

אבל הרבה לא יכולים ככה...

 

 

השיר" -  אינו ראיה לכלום, כמובן...

 

"עצמאות" אינה "לבד". ועצמאות אינה הפקר, ואינה בריחה ממחוייבות (ואיך יתכן שזה נאמר בשם מחוייבות לעבודה וקריירה וכו'  - שם זו כן עצמאות?.....) 

 

יש כמה ערכים בחיים. צריך לדעת לשלב. הבנין העדין ביחד, הוא ערך גדול ונשגב, ואושר גדול, ומפתח כחות שמתפתחים דווקא כך. מפתח בחירה גדולה ו"עצמאית" בטוב.

 

ומה שאני אמרתי, זה שאין לכנות "לא להתחתן" בכל מיני ביטויים "מרוממים" כאלה - "עצמאות".. סה"כ, זה לא דבר כ"כ משמח...

 

"להשקיע בנשמה" - זה קודם כל איך שהדריך נותן הנשמה: לא טוב היות האדם לבדו. לא תהו בראה - לשבת יצרה.

 

ואדם אינו רובוט. אדם הוא אדם חי - והתפתחותו אינה רק בתחום המקצועי..  וחלק עיקרי בהתפתחות האישיות, המידות, ההוצאה לפעל של כחות האדם  - הוא בבנין המשפחה. מערכת היחסים שבה, הנתינה שבה. וזה גם אידיאל מאד עליון ונפלא. זה עיקר "ההתפתחות הרוחנית".

 

[והאמת המציאותית היא שגם בצד המקצועי. אדם שחי עם משפחה בריא ושמח - מתפתח יפה מאד גם בצד הלימודי והמקצועי אם רוצה. אני מכיר גם אנשים וגם נשים כאלה - עם הרבה ילדים..]

 

זה לא "שיש אנשים שיש שלהם צורך"... זו תפיסה מאד מעוותת.  מלבד שכך הדרכת התורה, נותן התורה, זו תכונה אנשוית בסיסית, נעלה. לא כמו בעלי חיים, אלא קשר קבוע וקדוש. משפחה. בדומם - אין דבר כזה..

 

 

מי שחושב שהוא "לא זקוק לחתונה" - אינו בריא לדעתי. אפשר לעטוף את זה במה שרוצים..

 

והאחרים - לא ש"לא יכולים ככה".. לא רוצים ככה. אנשים נורמליים, בריאים, שמחים, בונים. אשריהם.

 

שיהיה ממש בהצלחה‎‎
מאחלת שהמסע יסתיים בקלות ובמהירות!

תכתבו גם באיזה גיל התחתנתם בבקשה
(אולי כדאי לפרסם את זה בנשואים טריים כי אין פה הרבה)

לק"י

 

למרות שידעתי שאני רוצה מתישהו.

התחתנתי בגיל 25 וכרגע אני נשואה כמה חודשים ב"ה.

לא מתחרטת על זה בכלל..למרות שיש דברים שהיו לי היו פשוטים בתור רווקה (וה'אמת שיש דברים שהנישואים הפכו ליותר טובים). ויש דברים שהייתי רוצה לחזור אליהם, בלי האתגרים שהחתונה מזמנת.

ובכל זאת, שמחה שהתחתנתי ועם האיש הזה!

 

ולעשות מה שהכי נכון ספציפית לקשר.

יכולה להיות שיחה של 10 דקות פעם ביומיים שלושה, שמקדמת מאד את הקשר.

ויכולה להיות שיחה של 4 שעות כל יום, שסתם מבוזבזות מהחיים.

 

את יכולה לדבר איתו ולתאם ציפיות.

לא תמיד אורך השיחות זה מה שמעיד על רמת הקשר.

יש בנות שהיו לי איתן שיחות ארוכות, שלא ניתקתי את השיחה רק כדי לא להעליב.

ויש כאלה שנהניתי מכל רגע.

 

ביחוד בתחילת קשר, לפחות לגבר לא תמיד בא לדבר יום יום.

ואם את רוצה לדבר ואת רואה שהוא לא מתקשר,

אז תתקשרי בעצמך או שתשלחי לו הודעה.

 

מה שצריך זה לא לבדוק את הנתונים הטכנים,

אלא לבדוק אם באופן כללי, הן ברגש והן בשכל, אם הקשר מתקדם, נתקע או נסוג.

ואם את מעוניינת בקשר, את צריכה לחשוב איך לקדם אותו, ולא לנסות לחשבן סטטיסטיקות.

רק לא הייתי ממליצה לה להתקשר בשלב ראשוני של קשר.
בהתחלה זה אמור לבא מרצון של שני הצדדים לשוחח באותו זמן.
אם הוא לא מתקשר, כנראה שהוא לא יכול עכשיו / לא רוצה.

לאחר כמה זמן, כשהקשר כבר מתקדם, יש מקום של "התחשבות" אחד בשני ושיחה גם כשלאחד הצדדים אין זיקוקים בעיניים באותו רגע.

בטח לא בתחילת הקשר,
עם בחור שיצאתי איתו פעם דיברנו כמה פעמים ביום על ההתחלה, נפגשנו פעמיים והיה נחמד אבל לא נהיה משהו רציני, ועם מישהו שהיה לי איתו קשר קצת יותר רציני ויותר ארוך דיברתי רק פעם בכמה ימים בהתחלה.
בהתחלה את יכולה לעשות מה שנח לך ומתאים לך, את עוד לא חייבת כלום ועוד אפשר לבנות או לגשש לאט. כמובן לא בשאננות יתר, אבל לא חייבת ישר לשלב את הבחור ביומיום שלך באופן מלא...

כל הכתוב מעלה הוא דעתי וחוויותי האישיות.

אנחנו לא באמת מכירים אותך. לדעתי לא נכון לקבל תשובות לדברים שכאלה בפורום, כי לרוב קולטים דרך המילים תמונה לא מדוייקת של האדם. אם שאלת ברצינות, לך לרב שאתה תופס ממנו ושמכיר אותך, ותשאל אותו על מה אתה צריך לעבוד כדי לזכות לאישה כמו שאתה מחפש.
בהצלחה ענקית! זה לא פשוט...

אין כזה דבר אדם מושלם. צריך להתחזק במידות ודרך ארץ במיוחד לקראת חתונה שבה לומדים לוותר ולהקשיב לצד השני, וההקשבה הרבה פעמיים הקשבה נטו בלי לתת פתרונות, פשוא לתת יחס...

הייתי מציע לך לחשוב קצת לפני שאתה כותב ולהבין שמאחורי כל ניק יש בן אדם, מעט טקט לא יזיק ולא כל מה שחושבים אומרים..

בהצלחה!

בס"ד

 

כל הכבוד על הרצון להשתפר

הערה קטנה,
אם אתה רוצה להשתנות, לדעתי השינוי ממש לא צריך להגיע במטרה להשיג בחורה טובה, אלא בגלל שיש צורך להשתפר.

(ובכ"ז "מתוך שלא לשמה בא לשמה" )

 

בהצלחה!

היה עוד משהו שכדאי לקרוא?

אגב, בגלל ששניהם כותבים את הטור כבר בתחילת השבוע

אז הם תמיד בדילאיי לאירועי השבוע שהיו וזה חבל

ומידידיה מאיר שהזכיר את הכתב ההזוי מגל"צ ציפיתי שיזכיר גם את הבחורה ההזויה מיצהר (איזון)

 

*למה שאלת בפורום הזה? היה משהו שקשור לנ"ו?

 

אין שום יאוש בעולם כלל!


בע"ה בקרוב נשמה...

מכיון שהן כ"כ לחוצות להתחתן, אז השדכנים שולחים אליהן את ההזויים, כדי להיפטר מהם.

 

עכשיו כשאת כבר לא בלחית, תקבלי את ההצעות הטופ שבטופ.

 

קחי לך כמה ימים, תנוחי, תעשי תחביבים שאת אוהבת, תחזירי את המצב-רוח.

ובע"ה תמצאי את בעלך בקרוב.

את פשוט בנ"א מדהים!!
ומגיע לך אחד כמוך...
בעז"ה בקרוב ממש

מבטיחה לך... מפתיע אמנם, אבל נותרו 

חשוד משו!

זה פשוט הרגע הזה...שהעסק כבר נהיה מעיק מידי!

סמיילית-את מדהימה בעצמך

ותודה...

הכל-שטויות.

 

בטח תחזרי לחשוב אחרת כשתתאוששי

 

מזדהה עם 4,לצערי

ונשמע לי שעם כל הכאב,גם את יודעת

שבעז"ה עוד תמצאי אותו

אני יודעת...

רק שכרגע-המצב לא מזהיר כלל..

 

יש לי שיר להקדיש לך,

משו שכתבתי לא מזמן

מתלבטת..

אממ..שלחתי לך באישי

בחורים יקרים והזויים- תתרחקו ממני כברררררררר. פשוט... תישארו רחוק. אוקיי?



ועד שאני יוצאת עם מישו שפוי זה לא מתאים בגלל שאני ההזויה. ברררררר.




ובעז"ה כל החלומות שלך יתממשו ותזכי בבעל מוושלם בשבילך

מצטרפת לקריאה- מוזריםםםם עופוווווו!!!

וכן,מכירה את ההרגשה...שאת הנורמלים אני מעיפה בסוף...

אמן!תודה!

משה, פתח פורום למוזרים!!!

ולא בהתחלה!!

עכשיו אני שם לב לזה

 

מה פתאום!!!

 

אם את נמצאת בגדר הנורמלי, אז מי שחותך אותך על זה שאת לא מספיק רזה הוא לא נורמלי.

רק על בנות.

 

מסכים גם עם 4

 

כמו שאמרו לפניי, צריכים הרבה סבלנות ואולי כדאי למצוא מי באמת יכול/ה לעזור לך בלמצוא הצעות רלוונטיות.

 

 

לגבי הייאוש, אולי תעשי משהו כיפי עד שתסיימי את ההפסקה. בהצלחה .

יש מישהוא למעלה שמחשב את הכל, יש ימים שאנחנו לא יכולים לסבול את עצמנו ויש שבועות שאנחנו עפים ל עצמינו התקופה תעבור, וגם עלייך השמש תזרח.. זה לא מופרך לומר שהרגשתי כמוך בסעיפים הראשונים רק להפך..

אבל יהיה טוב!

הבנתי...

אם כך :

1. לפי דברייך גם לה,למי,לפה, לסול ולי אין סיכוי?אמרת שזה סופי, לא?

2. את יודעת למגנט יש שני צדדים, צפון ודרום. שני צדדים זהים לא נמשכים זה לזה, שחקי אותה הזויה - הם יברחו...

(ולא!!!אני לא אומרת שאת הזויה!!!בעצם... לפי תאוריית המגנט שלך את מוכיחה שאת לא הזויה. ניצחתי!!).

3. חלומות...את חולמת לפנות בוקר?אומרים שרק בשלב הזה יש בהם שמץ אמת.

המטרה של החלומות היא לא לייאש אותנו. הם מחזיקים אותנו עם השאיפה והרצון להגיע ליעד.

עד שיבוא משהו שעולה על כל דמיון. מה שיבוא יהיה משהו שבחיים לא חלמת עליו...

                                                                                כי מעולם לא העלית בדעתך שזה יכול להיות כזה. 

4. את יודעת מה העניין? זוגיות זה לא התפשרות. זוגיות אמיתית זה ויתור. את לא רוצה להתחתן בידיעה שהתפשרו עלייך (פושר זו מילה כזאת...פושרת...ויתור בא ממקום של יותר). את רוצה להתחתן ממקום שיודע שויתרו, כמו שאת מוכנה לוותר, למענך. 

5. טוב שכך...לחץ לפעמים מביא דברים לא טובים. העיקר שיהיה בנחת ובשמחה.

6. את אולי רווקה, אבל זקנה את לא!!! (ותאמיני לי אני מכירה, לצערי, לא מעט רווקות זקנות אמיתיות).

7.

א. "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו " (רק השבת קראנו את מאמר רבי באבות ד' כ"ו) - את מכילה בתוכך כל כך הרבה כוחות, כל כך הרבה טוב ורצון אמיתי שמי שבוחר להסתכל רק בכריכת הספר, עלול לפספס את הפלאים הכתובים בתוכו.
ואני בטוחה שמי שרשאי לקרוא בספר הפלאי הזה...את כבר יכולה להמשיך מכאן לבד.

ב. הפורום... את מאמינה שלא כל בחורי העולם נמצאים כאן?כל אחד רשאי להביע את דעתו, ולומר מה שהוא חושב, וזה לגיטימי (כמובן בגדרים המקובלים פה ובעולם). אבל שלא תעזי לחשוב לרגע שכ-ו-ל-ם חושבים כך. כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות.

ג. מידות - עיקר ערכן נמדד בעולם הבא (אנשים הזהרו בדבריכם...)

ד. את שווה!!!!

 

ואין יאוש בעולם כלל.

זהו.

ואת יודעת...הלהק שאני שולחת לא מיועד ל"על האש"

אילת השחר-אין עלייך את מחזקת אותי תמיד!
זו רק הרגשה שאני מקוה שתעבור במהרה.
כל דייט כבר מוריד אותי מטה במקום להעלות מעלה..
וכל מה שרשמתי באמת הרגשתי...תחושה לא קלה..

וזה לגיטימי שאת מרגישה כך.
ועובדה, את גם לא היחידה...

(ואת יודעת שגם אני כך...)

 

רק ניסיתי לתת נקודת מבט קצת שונה על הדברים...

 

וכל זה רק כדי שתוכלי להוכיח לעצמך אחרי העליה, שמכל מקום אפשר להתעלות. 

וגם אחרי הירידה הבאה שתבוא. 

זה כח שטמון בנו.

 

 

 

 

(מרגישה שמדברת לעצמי)

דרך אגב, מה זה בלחית?!

אין מה להתייאש. זה יגיע מתי שיגיע. להתפלל הרבה.. בעז"ה זה יגיע! יהי רצון שתמצאי את זיווגך במהרה!

1. יש עוד מלאאאאאאא בנים נורמאלים (אהמ אהמ..).

2. אם תבחני שוב את אלה שיצאת איתם תראי שהם לא כ"כ הזויים כמו שהיה נראה לך.

3\4. תמשיכי לחלום ולא להתפשר על דברים חשובים ועקרוניים כל עוד הם בגבול הטעם הטוב (ואני יכול לספר לך על חברים שהתפשרו על דברים עקרוניים מאחר והיו לחוצים- ועכשיו זה מקשה עליהם ממש).

5. טוב.. אולי את צודקת..

6.לא יודע בת כמה את.. אבל זקנה את לא!(כי אם לאמא שלי שהיא כבר סבתא אני אומר לה שהיא לא ממש צעירה והיא ממש מתעצבנת.. אז ק"ו לנ"ל).

7. ממש ממש לא נכון!!!!!!!!! אבל ממש!!! תוציאי את זה מהראש שלך ואל תלכי שולל אחרי תרבות עכורה ומקולקלת שניזונת מדמיונות ושקרים.. בעבר אישה שמנה הייתה שווה יותר- וגם היום אני מכיר לא מעט אנשים שממש סולדים מבחורות רזות.

 

ואחרון אחרון חביב- ואני אומר את זה גם לעצמי, שעלינו להתחזק במידת הביטחון שלנו בה'.. כנראה שזה מה שהוא רוצה מאיתנו- שנסמוך עליו "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"(או משו דומה..), אז קדימה לצאת מהדמיון שה' לא מושיע, הוא פשוט מכין משהו יותר מדוייק וזה לוקח קצת זמן (בכל זאת הוא צריך לדאוג לעוד מלא רווקים מלבדי), ניתן לו את הקרדיט המגיע לו ונשנן את דברי יהונתן בשמואל:   "...כִּי אֵין לַיהוָה מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט".

 מקווה שעזרתי - בהצלחה!!

תודה רבה על התשובה המנומקת...
קודם כל,נראה שיש עוד בנים נורמליים,רק שאלי הם לא מגיעים!
כל אחד הזוי בדרכו,וזה היופי בכל אדם..אבל לפעמים נוצר מצב שיוצאים עם הזויים באמת!!!!(עם קבלות והכל..)
לגבי7..זה פשוט תופעה מוכחת...
לא אמרתי שכולם כאלה..יצא לי מפה קשרים ארוכים וטובים.בלי התייחסות לעניין הזה...
אבל מסתבר שזה הקריטריון החשוב ביותר להרבה אנשים כאן...(כי מידות,ערכים,טוב לב,וכו' כבר לא כ"כ תופס...)
ולגבי הסוף-אתה לגמרי צודק!
מעכשיו נותנת יותר קרדיט
שוב תודה..ושנזכה!

תרשמי לך על דף ,תכונות אופי,מראה ,דת,דברים שאת לא מתפשרת.. ולפי זה יהיה לך קל יותר

יצאתי עם אוסף בחורים הזויים, היה לי אולי קשר אחד ארוך אבל די משעמם, הייתי רווקה (כמעט ) זקנה, וגם לא הייתי הרזה של הכיתה...

ובכל זאת, פ פ פם...הוא הגיע. אחרי שנשברתי לגמרי ותהיתי לעצמי מאין עוד יכולה להגיע הצעה נורמלית.

ואז הגיעה ההצעה, ונפגשנו, הוא היה נורמלי (יחסית), ודיברנו מלא, והסתבר שיש תקווה להגשמת חלומותי הוורודים, ןתוך חמישה חודשים היינו נשואים. פלא פלאים.

אז גם לך יקרה הפלא הזה. בהסח הדעת, כמו שהמשיח יגיע בהסח הדעת ככה גם החתן...בלי שתקלטי פתאום תראי שאת בקשר טוב וטוב לך והוא נורמלי ומה שחיפשת. ואז כל הקשיים שהיו יתגמדו...

 

בהצלחה, ורק טוב!

 

וברצינות - מצבי הדיכי האלה מוכרים לרבים רבים מיושבי ויושבות הפורום, אבל באמת שלא צריך להתייאש:

 

1. הם לא נגמרו, את צריכה רק למצוא אותם. יותר נכון אותו. הנורמאלי היחיד שאת עוד צריכה לפגוש כדי לחיות איתו כל חייך.

2. אני בספק עד כמה זה נכון לגבי ההזויים - אבל לגבייך זה כמעט בוודאות לא נכון

3. לא כ-ל מה שחלמת עליו יתממש - אבל מה שאת צ-ר-י-כ-ה יתממש, בעזרת ה' - ואז תדעי שהוא הרבה יותר ממה שחלמת עליו

4. התפשרות או לא התפשרות - את צריכה לדעת מה הדברים שהכי חשובים לך ועל פי זה לצאת. אם יותר מידי דברים חשובים לך שיש רק 3 בנים בעולם שעונים לקריטריונים האלו - זה נשמע בעייתי וכדאי שתבדקי את הרשימת מכולת שלך שוב

5. מעולה שהיא ירדה, עכשיו את לא תפעלי מלחץ, ובעזרת ה' תתחתני מתוך יישוב הדעת

6. בעזרת ה' עוד מעט תהיי אמא צעירה!

7. זה ממש לא נכון! חס וחלילה, תוציאי את זה מהראש את מה שאת ובעלך יאהב אותך בדיוק כמו שאת!

 

ב"הצלחה!!!

ומכה על קודקודו ואומר לו גדל.
כוח החיים וכוח השכחה.

המון תפילה, בעיקר.

 

כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (ישעיהו, י"ב).

 

החיים חזקים מהכל

רצון להגיע, אמונה, תפילה.

 

השם גדול.

 

 

בס"ד

 

שה' סולל את הדרך הזו בדיוק בשבילי, ולטובתי!  ויחד איתי! עם הרצונות שלי!

לפעמים הצורך, חוסר הברירה שמכריח להמשיך הלאה...

לפעמים הנקודה הפנימית שמאירה את המציאות וצובעת אותה בצהוב או ורוד לחילופין.

ולפעמים התובנה שדווקא המקום הכמעט מיואש הזה טומן בחובו את ההתרוממות הבאה, ולכן דורש התבוננות.

בדרכ לרוב אמונה, , תפילה וביטחון ב-ה' שיזמן חי את זיווגי בעיתו ובזמנו.

nashimodot@walla.com

נא לא לשלוח מסר אישי, אלא למייל שרשמתי.

תודה!

ואם זה היה יום פטירתו הדבר הנכון יותר היה לצום ולא לשמוח.

 

וכבר דיברו בזה גדולי הדורות ולא מצאו לכך אסמכתא , ועיקר השמחה ביום זה הוא משום שבו פסקה המגיפה של פטירת תלמידי רבי עקיבא עליו השלום , וסמך את חמשת תלמידיו היקרים הלא הם רבי מאיר , רבי יהודה , רבי שמעון , רבי נחמיה ורבי אלעזר בן שמוע .

 

המקום היחיד בו הדבר כן הוזכר זה בפרי עץ חיים של ר' חיים ויטאל, אבל כבר כתבו גדולי הפוסקים (הגאון הרב חיד"א בברכי יוסף ובשיורי ברכה, הרב יוסף חיים בדעת ותבונה וברב פעלים) שאין לסמוך על שמועה זו כלל.

ולא הבנתי מה יש לשמוח שהפסיקו למות, הם הפסיקו למות כי הם נגמרו, "והיה העולם שמם". מה יש לשמוח בזה, פשוט לא היה עוד שום תלמיד שיכול היה למות.

בספרי הרב חיד"א:

ברכי יוסף ח"א סימן תצ"ג-ד', מראית העין ליקוטים סימן ז'-ח', שיורי ברכה סימן תצ"ג.

בספרי הרב יוסף חיים:

דעת ותבונה דף ד ע"א, שו"ת רב פעלים או"ח סימן י"א, לשון חכמים ח"א סימן נ"א, הילולא רבה ועוד.

בכל אלו נכתב שאין לסמוך על הכתוב בפע"ח שהוא יום פטירתו.

 

הפרי חדש כתב שהוא יום שמחה על כך שלא מתו אלו חמשת התלמידים, ונסמכו ביום זה (או"ח תצ"ג ב').

גם ביום זה יצא רשב"י מהמערה אחרי 13 שנה וכפי שכתב הרב ערוך השולחן (או"ח תצ"ג).

המהרש"א במועד קטן (כח.) כתב של"ג בעומר הוא שני שליש ספירת העומר והוא יום טוב.

והגאון החת"ם סופר כתב שביום זה ירד המן לישראל במדבר (יו"ד רל"ג).

 

עניין העליה למירון בימים אלו מיוסד על מנהגם של חכמי צפת ובראשם האר"י והבית יוסף להכין עצמם בלימוד תורה עשרה ימים קודם חג השבועות שהוא מתן תורה (מצרף לחכמה דף מ"ו, עמק המלך פ"ו, ועוד).

 

מי יתן וזכות רשב"י תגן עלינו וכל כל ישראל!

תיארתי לעצמי שזה יעורר את המחלוקת הידועה..

אבל לדעתי  זה הרבה פחות רלוונטי.

מועד פטירתו המדויק - שעליו כאמור יש מחלוקת, רלוונטים הרבה פחות מהתכנסות התפילה הענקית שיש שם, במקום אחד , ביום אחד, לשם תפילה.

והנח להם לישראל..

מכל מקום, חשוב לדעת גם את זה, ותודה על ההערה, זה רק מחדד בעיני את הפלא שבדבר, שלמרות כל הספקות והסימני שאלה, גדולים שבישראל ציינו יום זה ברוב פאר והדר, נסעו למירון, ביום ל"ג בעומר ..

הרב מרדכי אליהו למשל.

תלמד אח"כ תכתוב

איך אפשר לומר: אם זה היה יום פטירתו הדבר הנכון יותר היה לצום ולא לשמוח...

 

הרי אנו רואים המוני בית ישראל ובתוכם תלמידי חכמים וצדיקים שסבורים שזה יום פטירתו (בלי להתייחס לשניה לזה עצמו), וכן שמחים. אז כולם טועים?....  לא יודעים ש"צריך לצום".?...  לא שייך.

 

הענין בפשטות הוא בגלל שבזוהר הקדוש כתוב שיצאה בת קול בעת פטירתו וקראה לצאת ל"הילולא דבר יוחאי". דהיינו, שמחה כמו חתונה. שנשמתו, בעלייתה ממגבלות הגוף - האירה בכל העולמות, וזכויות גדולות מתוך כך לכלל ישראל.  אכן, יש אפשרות לומר ש"הילולא" - רק אז. אבל השמחים מפרשים שבכל שנה, ביום זה של עליית נשמתו - ההילולא. ופוק חזי מאי עמא דבר.

 

השאלה ששאלת על "צום ולא לשמוח" - שואל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומתרץ שצדיקים שהם משורש תושבע"פ אדרבה יש לקבוע שמחה ביום פטירתם. ומשה רבינו היה משורש תושבע"פ ולכן נקבעה תענית, ורע"ק היה משורש תושבע"פ ולכן היה צריך לקבוע שמחה - אלא כיוון שנהרג, לא קבעו. ובמקומו קבעו בפטירת תלמידו המובהק רשב"י (והנה, גם ר' צדוק, שבוודאי היה ענק בנגלה ובנסתר סבור של"ג בעומר הוא אכן יום הסתלקותו והילולא דיליה).

 

והחכם המקובל הרב יעקב משה הלל שליט"א מסביר באריכות את דבריו.

 

וכתב עוד החכם הנ"ל, שבכל פטירת צדיק יש צד של תוספת הארת הנשמה ביציאתה ממגבלות הגוף, ויש צד של צער על חסרונו כאן. אבל בגלל ההארה המיוחדת של לג בעומר מסיבות נוספות שמבאר, נשאר כאן רק צד השמחה.

 

 

ולגבי מה שכתוב ברח"ו בפע"ח, אכן היו שהשיגו על הגירסה שם, יום "שמת רשב"י" ואמרו שצ"ל "יום שמחת רשב"י" (אם כי - כנ"ל - זה לא בהכרח סותר. שהרי יום פטירתו נקרא גם "הילולא" בזוהר).

 אבל יש האומרים שאכן טעם השמחה הוא בגלל פטירתו, הנקראת בזוהר "הילולא" ולדבריהם זה כעין צוואה לדורות לשמוח ביום זה.

 

ולכן גם מובן למה השמחה מיוחסת דווקא לרשב"י ולא לתלמידים האחרים שנסמכו באותו יום (אם כי יש שאמרו שהוא גם יום יציאתו מהמערה).

 

ובכת"י של ר' חיים ויטאל עצמו, לגבי מהר"א הלוי ז"ל (שהיה בזמן האר"י) שאמר "נחם" בל"ג בעומר, ונתגלה רשב"י בהקיץ לאר"י ז"ל, ואמר לו למה אומר נחם "ביום שמועתנו".. (וזה ניתן לפרש הן כיום פטירה-שמועה, והן כיום בשורה על קיום התורה). ובכת"י אחרים, "יום שמחתנו". ורח"ו עצמו כותב שם שהביא את זה רק כדי להראות שיש טעם לשמחה המיוחדת ברשב"י בלג בעומר, ובפרט שהוא היה מחמשת התלמידים שנסמכו אז. משמע שה"יום שמועתנו-שמחתנו" הוא משהו אחר ונוסף על יום הסמיכה.

 

וב"כף החיים" כותב שאפשר דהא והא איתא. כלומר: גם יום סמיכתו וגם יום פטירתו.

 

ולכן, מיושב גם מה שסבורים שהוא יום הסתלקותו, וגם מה ששמחים ביום זה, "יומא דהילולא" דיליה.

ראה מה שכתב אחד מגדולי הפוסקים בעל שואל ומשיב (מה' חמישית, סימן ל"ט):

"אדרבא במות צדיק וחכם יש להתענות, ואנו מתענין על מיתת צדיקים ואיך נעשה יו"ט במות רבנו הגדול רשב"י. ואם הזוהר קראו הילולא דרשב"י, היינו שמחה היא לו שהלך למנוחה, אך אותנו עזב לאנחה."

 

וכן מה שכבר כתבתי בצמ"ע:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t638070#7124364

כי הוא מפרש מן הסתם מה שנא' בזוהר, כאילו הקריאה לצאת להילולה שלו היתה לשוכני מרום.

 

אבל מי שאינם מפרשים כך - מסבירים את הבת קול הקוראת לצאת להילולא, כמופנית למי ששמעו אותה, דהיינו לכאן.

 

וההסבר - במה שהבאתי לעיל.

 

ומכיוון שאנו רואים שהתקבל כך על המוני בית ישראל וחכמיו וצדיקיו - הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם..

 

[וחלילה, לא התכוונתי לזלזל בדבריך. יפה שמעוררים דיון תורני]

לג שמח!!

http://gallery.mailchimp.com/216f13401bed323fa394406e7/files/7afc6018-0dd1-45c6-9cb3-3ecfdb50b7d5.pdf

תודה!

אז הנושא הזה שולי עד זניח בחיי הזוגיות של היום-יום.

לא קונים עם זה במכולת, לא מגדלים עם זה ילדים ולא מתארחים עם זה אצל ההורים.

 

הנקודות בהן פער פוליטי משמעותי כן עלול ליצור מחלוקות (ומחלוקות ניתן למצוא בכל בכל נושא):

מקום מגורים, שירות מילואים, מוסדות חינוך לילדים, וכד'

 

בהצלחה!

וגם לא אצא עם מישהי שמבחינתה אין שום ערך למדינה ושהיא רואה במדינה שורש הרע.

 

דברים בין לבין - כל דבר לגופו של עניין, וצריך לבחון ולראות מיהי הבחורה עצמה לפני שמחליטים.

 

פוליטיקה זה לא דווקא פוליטיקה - זה דרך חיים, זה אידיאולוגיה. ואידיאולוגיה בהחלט חשובה לחיי זוגיות וצריכה להיות חפיפה טובה בין האידיאולוגיות. אחרת זה יכול סתם להגיע למצבים רבנים מאוד לא נעימים.

אילמלא זה קרה, הייתי עונה שלא משנה אבל כנראה שיש גבול.

 

נפגשתי פעם עם מישהי שהתברר תוך כדי שהיא בעלת דעות שמאלניות.

חשתי שזה מפריע לי. לא בגלל שהיא חושבת  XYZ על נושאים מסויימים,

אלא משום שלדעתי פערים חיצוניים בהשקפות פוליטיות משקפים הרבה 

הרבה יותר מעבר לעמדה הפוליטית גרידא.

העיקר המידות וכו'

אם היא תהיה בעד פינוי התנחלויות, בעד לקדם את ברית הזוגיות ולעודד זוגות חד-מיניים,

ובעד להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בכל הערים כולל החרדיות, ובעד שכל החנויות יהיו חייבות למכור חמץ בפסח,

ובעד לגזור עונש מוות לטרוריסטים מ"תג מחיר", אז אלו נושאים שממש לא יפריעו לי אם היא תחשוב לא כמוני.

 

אבל אם היא תעיז להביע דעה, נגד ביטול מוסד הנשיאות, או על העלאת המע"מ.

אני נותן לה גט במקום, ושרק תחלום על כתובה, מזונות, ושתקבל משהו מהרכוש, אפילו לא נכסי צאן וברזל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

<צ> (כי יש כאן כאלה שלא מבינים בלי הסימונים האלה)

לא חשוב העיקר שתיהיה ימנית ודתייה

עילה לפסילה.

 

 

 

חוסר מעורבות ואכפתיות מעם ישראל בעיני

אצל בחורה זה לא אותו דבר

 

 

כי כל כבודה בת מלך פנימה, ותפקידה להציל את עמי מבית ולא מבחוץ

 

(כמובן שמי שרוצה לשנות מבחוץ, סבבה.... ומי שמכיר אותי יודע, אז בואו לא ניכנס לזה!!!)

 

אבל בחור ככ מנותק, אין מצב!! מבחינתי... 

אבל בתוך עמי אנוכי יושבת...

ברור שאני יודעת מה קורה ביצהר. מזה חוק הגיוס ומי עומד בראש יש עתיד.

בחורה שלא יודעת את זה זה כבר לא חוסר עניין זו אפאטיה...

לק"י

וזה לא שאני לא מתעניינת, אני פשוט לא אוהבת חדשות..

אם מתחשק לי חופשי אני יכול להגיד לה "פייגלין ניצח את ביבי בליכוד" "ארצות הברית פושטת רגל" "רבין קם לתחיה" והיא תאמין לי.

העם איתך יעל!

אני אאמין לו

בס"ד

בתור אחד שמחובר מאוד לתקשורת, חדשות ואקטואליה אז מצד אחד מישיהי שלא מבינה כלום בזה יכול להוביל לחוסר חיבור או הבנה אחד של השני, במיוחד בתור אחד שרוצה בעז"ה בעתיד לעסוק בזה בתור מקצוע (עכשיו זה עדיין בגדר חובבנות של מתחילים )

אבל מצד שני זה דווקא טוב שיש משהו שמוציא אותך מזה ומזכיר שיש עוד חיים אחרים.

בשורה התחתונה-
לא הייתי מתייחס לפרט הזה בכלל.

אם באמת התכוונת לאחת שמתרחקת מפוליטיקה-

תחטוף

לעיסוק בנושאי ארץ ישראל ונגזרותיה

בנות רבות לא מתענינות בפוליטקה עצמה, אבל קשורות ומחוברות למאבק הכללי על הארץ והעם.

כפי שמפורש בהודעה הפותחת שלי

 

יש הבדל בין "...הקפאה או שחרור מחבלים בדרך" לבין "מי עומד בראש יש עתיד ומה הוא רוצה בכלל".

מה אני אמורה לדעת ומה לא?

 

איזה מתוך שני הדברים, אם אני לא אדע אותו, אז עדיין זה לא יעיד על ניתוק מהמציאות?

צריך להמציא סמיילי מושך בכתפיים,

זו כבר פעם שנייה שאני צריכה אותו היום.

לא לדעת מי שר ומי סגן שר או מי במרכז מפלגה כזאת או אחרת זה חוסר התעניינות בפוליטיקה וזה בסדר אפילו אם את לא מכירה את המועמד שאת בוחרת בו ואת שואלת מישהו שאת סומכת עליו במי לבחור (וזה גם בסדר לא לבחור בכלל ) 

אבל לא לדעת על אסון שקורה לעם שלך או לקום בבוקר וללכת לעבודה כאילו שום דבר לא קרה בדיוק באותה שעה שהורים מחבקים את ילדיהם על חורבות ביתם שנהרס באמצע הלילה- זה 

לא לדעת על הקפאה ושחרור מחבלים - מספיק להיות באאוט כמה ימים (אני ידעתי על הפעימה הראשונה, ואז פתאום אני שומעת שישראל לא מוכנה לעשות את הפעימה הרביעית. מתי היו הפעימות השנייה והשלישית?)

 

אבל לא לדעת שיאיר לפיד עומד בראש יש עתיד, ושהאג'נדה שלו היא נגד הדת - בשביל זה צריך להיות באאוט שנה וחצי.

 

מצד שני, שיערתי שהיא מתכוונת למה שאמרת, כי הציבור שלנו יותר מתעסק בשחרורי מחבלים והקפאות.

 

ולכן לא הבנתי למה היא מתכוונת! תודה!

אבל אם היא ממשיכה לישון כשהבית של השכן עולה באש אז זה יותר מחוסר אהבת ישראל, זה גובל בפיגור כי האש יכולה לקפוץ למיטה שלה בכל רגע.. 

 

אז אם היא לא יודעת מי עומד בראש איזה מפלגה אז סבבה אבל אם אין לה מושג מה קורה ביצהר זה כבר בעיה.. 

מעדיף מישהיא עם דעות שהל קצת שמאלה ממני , ולא פסימיות

לא אומר דבר וחציו על רמת אהבת ישראל שלה..

 

היא יכולה להתפלל על עמישראל, לגמול עימו חסד בפשטות, במעשיה, בעיסוקה, בחייה, בלי לפתוח שום אתר, לרצות בטובתו ולהשקיע בכך בדרכים אחרות.

 

ויש גם אהבת ישראל פנימית. לא תמיד כל מה שרואים בחוץ זה מה שבפנים, ולא הכל אפשר להראות בחוץ.

 

חדשות- יש לזה מקום אולי פעם ביום, בקושי, לענד"י. כן, זה עוזר לדייק את התפילות, להתכוון יותר, אך מי שבקשר עם עמישראל בחייו אינו זקוק לחדשות בשביל לבטא אהבתו ואת רצונו הפנימי בטובת עמישראל. הוא חי אותו. בפועל.

 

 

"אין לה מושג מה קורה ביצהר, הקפאה או שחרור מחבלים בדרך," זה לא פוליטיקה , אלא חוסר אהבת ישראל . חוסר אכפתיות ,אדישות .

מעניין אותי פוליטיקה אבל זה לא משנה לי אם אותה זה מעניין.

אבל אני מאחלת לך שתמצאי את זיווגך וששנה הבאה לא תצטרכי לראות את כל המשפחה הולכת למדורות

(כי תהיי בבית שלך\ באיזור בו תגורו)

......