ימים גבוהים מאד מתקרבים אלינו.
בתוך כל הרעש והבלגן,
התחפושות , האוכל, הממתקים, והקפצונים קורעי אוזנים
מסתתרות עיתות רצון חד פעמיות,
גבוה מעל גבוה.
לוקח זמן עד שמתעלים מהתדמית הילדותית שנדבקה לחג,
ברוח "ליצן קטן נחמד רוקד עם כל אחד"
ומבינים שיש בו מסר עומק וחידוש,
וכשמבינים את זה, פתאום החג מקבל אור אחר לגמרי.
הוא חוזר להיות רלוונטי,
לב העניין הוא כבר לא למה אתחפש (אם בכלל
,
מה נאכל בסעודת החג, ואיפה יש את המסיבה הכי כייפית בעיר.
זה נחמד, זה כייף, אבל זה לא הדבר האמיתי.
על פורים נאמר בתלמוד ירושלמי "כל ספרי נביאים וכתובים עתידים להבטל, וחמישה חומשי תורה אינם עתידים להבטל, ואף מגילת אסתר אינה עתידה להבטל".
שכן נאמר במגילה "וזכרם לא יסוף מזרעם". ובמדרש משלי אמרו, שכל המועדים עתידים להבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם.
האריז"ל כותב שההארה שמתגלה בפורים היא יותר גבוהה מכל החגים ואפילו משבת.
אפילו היום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים, הוא כ-פורים, כמו פורים.
יש עניין מיוחד בפורים בהתאחדות הלבבות.
כנגד דעתו של המן "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", השיבה אסתר "לך כנוס את כל היהודים".
עניין האחדות וכינוס הלבבות ניכר בכל מצוות החג,
משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאת המגילה-"ברוב עם הדרת מלך", וסעודת פורים.
"ואין מדקדקין במעות הפורים, אלא כל הפושט יד ליטול, נותנים לו" (מסיכת מגילה ב, טז)
וכמו שאנו מתנהגים למטה,כך מתנהגים עימנו מלמעלה.
ודרשו את יום תענית אסתר ופורים לימים מסוגלים מאד.
ואף קיימת מסורת מקובלת בידיהם של חסידים ואנשי מעשה לצאת בעיצומה של שמחת הפורים, בחצות-ליל, להשיח ליבם נוכח פני ה', להתבודד ביום הזה של שמחה ומשתה.
בחצות-ליל שערי שמיים פתוחים - "כל הפושט יד נותנים לו",
"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - שנת מלכו של עולם.
שעת רצון והארה לבקש עבור הכלל והפרט.
הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זיע"א אמר שמי שגומר כל תהילים בפורים- מובטח לו שתפילתו לא תשוב ריקם.
מסורת בידי זקני ירושלים שהדברים הכי קשים רח"ל אפשר לפעול בפורים ובפרט על יד הכותל המערבי.
ידוע שהרבה צדיקים אמרו שאת הקויטלך (פתקאות) הכי קשים הם יכולים לפעול עבורם ביום הפורים.
גם אנו נתכנס לתפילה גדולה, משותפת, בחצות ליל פורים, כששערי שמיים פעורים לרווחה לתפילותינו,
ונתחזק באמונה ש"ונהפוכו" זה דבר ריאלי ביותר,
שברצות ה' ובהשתדלותינו יכול להתרחש כהרף עין ממש!
כהרף עין ממש!
נזעק גם את זעקת אחינו האהוב יונתן בן מלכה פולארד,
שבשבוע שחלף אושפז שוב במצב קשה בבית חולים,
ואין עוד מילה להוסיף על חוסר הצדק הצער והכאב שהאיש היקר הזה סוחב על כתפיו עבורינו.
שהשנה יהיה לו "ונהפוכו" ויחזור לעמו מולדתו ומשפחתו
אז חצות לליל פורים -סביבות 11:45 (כל אחת ביום בו חוגגת פורים\שושן פורים)
את איתנו?


אם כן, אנא שלחי את שמך + שם אימך למייל nashimodot@walla.com
ותקבלי שם לתפילה.
בשורות טובות! חג שמח!