זה התחיל כתגובה ל"ותן טל" אבל בגלל שהשקעתי בתגובה יותר ממה שאני רגיל, ומפאת חשיבות הדברים, פתחתי את זה לשירשור נפרד)
שום מעשה לא אומר על האדם משהו.
הבגדים, כמו כל המעשים של האדם, הם חיצוניים.
והם מבטאים משהו, השאלה מה.
יכול להיות שהם מבטאים משהו עמוק מהנשמה
יכול להיות שהם מבטאים משבר זמני
יכול להיות שהם מבטאים בילבול
יכול להיות שהם מבטאים רגש או הלך רוח זמני
יכול להיות שהם מבטאים פחדים
יכול להיות שהם מבטאים משיכה מסויימת
יכול להיות שהם מבטאים אמירה מסויימת
יכול להיות שהם מבטאים שיוך חברתי
יכול להיות שהם מבטאים מידות טובות ו/או רעות
ויכול להיות שהם מבטאים עירבוב של כל או חלק מהדברים הללו.
מתחתנים עם המכלול של האדם, עם הצדדים העמוקים שלו
ועם הצדדים הרדודים שלו
עם הנשמה שלו
ועם כל צורות הביטוי שלו
אבל עם השנים, בעבודה זוגית, הנקודה הפנימית יותר היא המשמעותית יותר
ולכן כשאתה רואה אדם לובש משהו ועושה משהו
אתה לעולם לא תדע מה זה אומר עליו עד שתדבר איתו
ותביא למפגש איתו את הצדדים העמוקים שלך ותפגיש אותם איתו
עד שלאט לאט תוכל ללמוד ולהכיר את מיהו ומה המורכבות שלו
וככל שתיתפס פחות לביטויים החיצוניים
תוכל להכיר את השני באופן יותר אמיתי
הוא לא מתפלל במניין?
היא לא מתלבשת הכי צנוע?
הוא עם כיפה קטנטנה?
היא....
ולהיפך (הוא מתפלל שעה בדבקות וכו')
כל אלה חיצוניים ולא אומרים האם האדם הוא באמת ירא שמיים
ולא אומרים מה הם המידות שלו.