ישנן כאלו בוגרות לגילן

יש מקומות שמאוד מקובל בגיל כזה שידוכין

או ניהול קשרים כלשהן

תן קצת יותר פרטים

איך הכרתם מה הדעה של אמא שלה שלה עצמה

איך הסביבה שלכם.. שיהיה יותר קל לסייע

וגם כאלו שבוגרות לגילן בגיל 17, עדיין צריכות להתבגר.

ובמילים אחרות:

די כבר עם הטיעון הילדותי של בוגרת לגילה.

סתם תירוצים של מישהי שרוצה חבר.

עד סוף שמינית לא עניין אותי חבר..

אותי עניין חבר מגיל 12 ואולי לפני.

ויש המון בנות שהתעניינו בהרבה עוד קודם.

השאלה פה אם הזוג השואל אכן הולכים לחתונה, כי חברים סתם לאורך זמן - זו טעות!

ולהתחתן בגיל 17 - זה נהדר!!

מי שזה מתאים לו - זה יופי!! וכל הכבוד על כך!

"טוב לגבר שיישא עול מנעוריו.."

מי ישלם בשבילם על

הלגו?

וטוב להן בחיים..

וגם בזוגיות

[והלגו זו ההוצאה הקטנה יחסית של החתונה ]

וחלקן גרושות,

וחלקן הגדול שנשואות טורחות לומר שהן לא ממליצות להתחתן בגיל הזה-

אלא לחכות לפחות שנה-שנתיים,

אז אני לא בעד בכלל.

כי אני מכירה את המאושרות.. 

הן גם מאושרות- והיו בוחרות בדיוק את אותו האיש, ובסכ"ה טוב להן, אבל- הן ממש לא ממליצות להתחתן בגיל הזה, כי יש התמודדויות לא פשוטות כתוצאה מהגיל- וגם ככה נישואין זה עבודה והן הרגישו שזה היה טו מאצ' מכל מיני בחינות- ואם הן היו יכולות להחזיר את הגלגל אחורה הן היו מחכות

בקשה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t577326#6375233

וכן! הייתי בוגרת יותר משאר החברות, וענין אותי מאז ומתמיד גברים...

וחיי הנישואין זה התמודדות יום יומית ולא קלה בכלל, אבל שווה כל רגע בחיים!!!!!!

אני לשניה לא מתחרטת שעשיתי את זה בגיל הזה, ובעלי גדול ממני ב3 שנים. (למרות שההורים שלי התנגדו)

שהם יותר בוגרות מאחרות (או מאחרים).

מעניין על סמך מה הן מבססות את העניין!

באמת נראה לי שאחוקק על העניין חוק!

ומישהי שמתחתנת כי מאז ומתמיד גברים עניינו אותה, זה ממש ממש לא נשמע סיבה טובה!

(וגם לא נשמע טוב, בלי קשר)

חוק הבחורה הבוגרת!

שאמרו להן בזמנו.

או שהן רואות שהן לא מצליחות להשתלב מנטלית עם בנות גילן בכל מיני תחומים - כיון שהן ילדותיות בעיניהן.

זה בסדר גמור להעיד כך.

בנוסף - אני שמחה מאוד לדעת שיש בנות שמגיל צעיר התעניינו בגברים!

כפי שאמור להיות בטבע האנושי!!

(וההורמונים לכיוון - מתחילים באיזור גיל 12.. ככה שזה לחלוטין תקין ובריא!!)

שכוייח לרויזא שנתנה פה בלאנס לכל המלעיזים נגד..

מסכימה גם עם טנגענס -

שבסופו של דבר, כל מקרה לגופו, וכדאי להתייעץ עם תלמיד חכם שיפגוש את שני בני הזוג ויעזור להם להגיע להחלטה הנכונה לרצון ה' ולרצונם!!

א. משום מה רוב הבנות חושבות שהן יותר בוגרות מחברותיהן, אז תנסי להוכיח לוגית איזו מהן יותר בוגרת...

ב. יכול להיות שזה שהיא לא מצליחה להשתלב מנטלית, זה מגיע מאגו. וזה דבר שדווקא מעיד על חוסר בגרות.

ג. בנות (אמהות, מורות וחברות) אוהבות לחלק "מחמאות" בסגנון זה אחת אל השנייה, כי זו מחמאה לא מחייבת. כלומר, הבחורה תצא מאושרת מזה שאמרו לה שהיא בוגרת ויפה, אבל אין שום דרך להוכיח זאת.

לעומת, אם אומרים לה שהיא חכמה, אז זה יצטרך לבוא לידי ביטוי בידע, במבחנים וכד'.

ד. שמעתי באוזני רבנים שאמרו, שנישואין, זה לא בית-חולים לבני אדם שההורמונים שלהם שולטים על שכלם (הם אמרו בית-חולים לסיפוק יצר הרע. אבל כדי שזה יובן, שיניתי להתנסחות שלך, וגם לעניין צנזורה).

אז מכאן שהתעניינות בגברים, היא ממש ממש לא סיבה טובה להתחתן מוקדם!!!

ה. אדם קרוב אצל עצמו, ולכן אין לו אפשרות בכלל להעיד עדות על עצמו.

ואפילו חז"ל אמרו שאין אדם משים עצמו רשע (וק"ו שהוא לא יכול להעיד על עצמו דברים טובים)

יש דברים שחכמים הגדירו שמאמינים למה שאדם אומר על עצמו, אבל זה דברים מוגדרים שהוציאו אותם מעניין עדות.

ו. גם אני מסכים באופן כללי, שכל מקרה לגופו, והתלונות שלי הן על דברים נקודתיים בלבד.

בס"ד

לגילה?

אין אצלך בלקסיקון שום מצב כזה שבת תהיה בוגרת לגילה?

לא הבני מה הבעיה שאגיד על עצמי שאני נחשבת בוגרת לגילי...

אם תאיר את עיניי אשמח.

[אגב, העניין של אדם לא מעיד על עצמו וכו' די מצחיק בהקשר הזה כי אתה לא יכול להגיד אז גם מה טוב בך, מה רע בך...

הרי אדם לא מעיד על עצמו.

אז למה בכל הראיונות אני נדרשת לומר שני דברים טובים שיש בי ושני דברים רעים? אני לא יכולה להעיד.].

אבל לא מאמינים למה שהיא אומרת.

כלומר, זה לא אומר שמה שהיא אמרה הוא לא נכון, אבל לא מאמינים לה.

בראיונות, לא מאמינים למה שאת כותבת, רק בודקים איך את כותבת ומה את מסוגלת לכתוב.

וזה גם שיקול של המראיין, אם להאמין לך או לא.

אני משער שיש דבר כזה בת שהיא בוגרת לגילה..

ואם את רוצה, תגידי, אבל תבססי את דברייך על דברים קונקרטים.

יש כאן כבר ארבע בנות שממש ממש רוצות להעיד על עצמן שהן בוגרות לגילן...

אז זה כבר מתחיל להוכיח את סעיף א שכתבתי לעיל.

יש אנשים כאלו שהם בוגרים לגילם, אבל חלק מהביטוי לבגרות שלהם היא שהם לא מעידים את זה על עצמם.

אחד שיש לו צורך נפשי להגיד לסביבה שלו שהוא בוגר, זה סימן שהסביבה שלו לא כ"כ משדרת לו שהוא כזה.

(ורוב הפעמים בצדק)

וכשאומרים "בוגרת" למי שהיא "גדולה", מה מתכוונים בזה?

בס"ד

[בלי לפגוע, היא באמת שעשעה אותי ].

"אחד שיש לו צורך נפשי להגיד לסביבה שלו שהוא בוגר, זה סימן שהסביבה שלו לא כ"כ משדרת לו שהוא כזה."

אמממ..

קודם כל לא התאמצתי להעיד על עצמי שאני בוגרת לגילי, הגבתי לתגובתך ומה לעשות שכדי להגיב עליה היה מתאים להוסיף פרט כזה?

אני ממש לא מתאמצת להעיד דבר כזה ומה שאתה תחשוב עלי לא ממש מפריע לי, אני לא מכירה אותך.

אה, וגם אתה לא מכיר אותי .

דבר שני, לגבי המשפט שהעתקתי מתגובתך, הסביבה שלי משדרת לי את זה, תהיה בטוח.

אני כשלעצמי לא הייתי חושבת דבר כזה אם לא היו אומרים לי את זה..

לא שמתי לב לזה וזה לא ממש עניין אותי לשים את החיים שלי תחת תגית מסוימת.

אנשים הם אלה שתייגו אותי ובעקבות זה פשוט נתתי שם לתופעה שחייתי בה.

אין לי צורך נפשי לומר את זה, זה פשוט עולה בהרבה מקומות...

אני לא מחזיקה שלט חוצות כזה וגם לא רושמת את זה לעצמי על המצח,

אבל רוב האנשים שפגשו אותי טענו ככה [יש כמה שלא...].

ובהרבה מהשרשורים פה ובכל מיני מקומות אחרים, וכנל בחיים, עולה הצורך להזכיר את זה.

זה לא אומר שיש לנו צורך נפשי להכריז על העניין.

כשאומרים בוגרת למישהי שהיא גדולה פשוט מציינים שהיא בוגרת מספיק לגילה ולא נותרה ילדה...

ככה נראה לי.

למרות שלא שמעתי הרבה אנשים אומרים לבחורות גדולות יותר שהן בוגרות..

כי הן אמורות להיות בוגרות.

כי זה בתת-מודע, עצם זה שכתבת: "זה פשוט עולה בהרבה מקומות..."

למעשה הסגרת את עצמך...

ציטוט: "אבל רוב האנשים שפגשו אותי טענו ככה [יש כמה שלא...]."

זה דבר שבדיוק מראה שזה דבר  שאת צורכת אותו..(ובאופן כללי מכל מה שכתבת זה נשמע כך)

ואם לא היית נצרכת לזה, אז אף אחד לא היה מרגיש צורך להגיד לך, כמה את בוגרת..

אני לא זוכר מעודי, שיחה של בנים שהשתתפתי בה, שדנו בה על השוואה בגרותית.

ולעומת זאת אצלכן, את לא יכולה לומר שלא מדברות על זה. (לפחות את אחותי וחברותיה שמעתי המון)

לגבי הפיסקה האחרונה, א. נראה לי שלא הבנת את השאלה, מדובר תמיד, שמי שנותן את המחמאה, הוא גדול או בן גילו של מושא המחמאה, ולא מישהו קטן ממנו.

ב. גם אם כן הבנת, אז מה זה אם לא מחמאה? לא מדובר כאן על נתון אובייקטיבי, כמו הגובה שלך הוא 1.65 מ'.

אלא על נתון סובייקטיבי, ונתונים סובייקטיבים יבואו תמיד כמשהו שאדם חושב על אדם אחר. שזה אומר, מחמאה, גנאי, הערכה, וכד'.

נכון שאת תשמעי שאומרים את זה יותר לילדים, אבל תשימי-לב שמי שבד"כ אומר את זה, זה נשים, גברים כמעט אף פעם לא יגידו את זה.

נ.ב.

אני יודע מה שמך, מה גילך והיכן את גרה. (בהנחה שהנתונים עלייך אמיתיים)

לעומת זאת את לא יודעת מה שמי, מה גילי והיכן אני גר. (הניק שלי הוא לא שמי)

אז כרגע (תלוי אם אחליט להגיע למפגש, וגם את), את לא יכולה לדעת אם אני גר אפילו במרחק הליכה ממך.. (או שלא)

נגיד בלהתנדב בעמותות חסד

להדריך בתנועת נוער

לטייל, לעשות ספורט, ללמוד,

אפשר גם להתחיל לחשוב על עבודה ככה מהצד

וכו' וכו'

גיל נהדר.

יבוא יום וגם להתחתן יבוא בחשבון. אל תדאגי

החיים לא בורחים לנו מהידים!

שצריך אישור של עובדת סוציאלית +בית משפט, כדי לאפשר להתחתן לפני גיל 18.

את האישור הזה ייקח להוציא לפחות שנה, אז גם אם האבא שלה יאשר, זה לא יעזור להם!

מה שאומר שיש עוד קצת זמן..

לא שאני בעד נישואים בגיל צעיר אבל החוק מתיר בינתיים.

העונש זה שנתיים בכלא אז מקסימום יהיה להם שנתיים דירה חינם על חשבון המדינה....

לצערי זה חוק שאני לא יזכה לעבור עליו....

סוג של פיצול אישיות

מה בדיוק אמורה להיות הבעייה?

בלי קשר לזה שהוא אמריקאי, אם כבר זו זכות

זה נשמע לא אמיתי? מופרך משהו..

משום מה זה נראה שהוא סתם כתב כדי שיגיבו על דבריו..

(ואם זה לא נכון, אז סליחה מראש)

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..