פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1287)

בניגוד לראיון נניח,שבו אני הדוברת הראשית,מציגה,מספרת

בדייט התפקיד הוא דו צדדי ולא תמיד זה פשוט,במיוחד בגלל שזה מישהו שלא הכרתי לפני

קורה שאני תופסת את עצמי שאני מקשיבה יותר מדי\מדברת יותר מדי

אבל..אחרי יותר פגישות מצליחים למצוא את האיזון

זה משו שצריך לשים לב שיהיה באיזון.
זה בלאנס כזה,והדבר הראשון שעוזר לזה זה מודעות..

ק"כ- קל"ט

שזה ספר תהילים שלם מספר 3
ולא 'ספר שלישי' חלק מתוך התהילים

וכן, אני רואה בעיניים תוצאות אחרי כל פעם שאני מתפלל

אז אני מאמין שזה מצליח

וגם אם לא הייתי רואה, הייתי מאמין שזה עוזר

יצא לי לא מעט פעמים להתפלל ולראות איך התפילות שלי נענות במיידי.

זה מדהים!

בזמן שעולה לי חשק, ובזמנים מיוחדים ורצויים לפני ה', כמו בשלושת התפילות, אחרי חצות הלילה, בשבתות, בחגים, וכן במקומות רצויים הכותל הקטן- הכותל הגדול, קברי צדיקים.
כבר על יצחק אבינו שיצא לשוח בשדה- שיחה זו תפילה. חלק מהראשונים אומרים שיצחק התפלל על זיווגו, ובדיוק הזדמנה לו רבקה.

וודאי שאני בוטח בה', שתפילותיי יתקבלו לרצון!!! כמו שציין itamar אתמול, המדרש אומר שהאמהות היו עקרות, כי הקב"ה התאווה לתפילתן!

המדרש רבה אומר, שהקב"ה מאחר את הזיווג לצדיקים- יש כמה פירושים לזה. 1. כמו שאמרנו לעיל שה' מתאווה לתפילתם. ב. הקב"ה רוצה להגביר את ההשתוקקות שלנו לחתונה, כדי שכאשר נתחתן יהיה לנו תשוקה אדירה בחתונה. (עפ"י ליקוטי מוהר"ן). ג. ככל שדבר רוחני יותר עמוק, אז לוקח לו זמן להתגלות, ולצדיקים מתעתד בית רוחני ועמוק.

שנזכה להיות בכלל הצדיקים, וה' יחיש לנו את זיווגינו מהירה!

אפשר בבקשה מקור לפירוש שהבאת מליקוטי מוהר"ן?

לך לעיין בכל ההקשר שם. וכן באריכות בתורה לא.

שזה אומר בממוצע פעמיים ביום.

מתפללת בעיקר שארצה אתזה בכלל..
מאמינה שאין תפילה ששבה ריקם. למרות שאני לא רואה תוצאות נכון לרגע זה..

דע שכל דיבור מדיבורי התפילה לא נאבד ךעולם..

רק צריכים עוד כמה תפילות.

שבתפילה צריכה להיות אמונה בשני דברים:

1. שה' יכול להושיע

2. שאפילו אם אתה בשאול תחתיות ה' מקשיב לתפילה שלך ויש לך כח לפעול בה ישועות

אין סיכוי שזה לא עובד. אלוקים שומע בטוח.. אולי הוא לא שם עלינו אבל הוא שומע. וכשהוא יחליט זה יגיע.. אבא שלי למשל התחתן בגיל 36 (!!!)

אם אני מתפלל ולא מאמין למה שאני אומר/מבקש, אז מה שווה התפילה שלי? 

אתה צודק. 

אבל לפעמים מתפללים מתוך הרגל, בלי כוונה אמיתית..

בתפילה או בשמע קולנו או בסוף.

כמו כל העניין של הכוונה,והתפילה לפעמים מרגישים שזה ישר לכיסא הכבוד ולפעמים פחות..

ובעוד הזדמנויות. התבודדות, ק. צדיקים וכו'
מאמין בכל ליבי שהתפילה פועלת. השאלה מה היא פועלת? לאו דווקא מה שאני רוצה. אלא עצם החיבור שלי עם ה' הוא הפעולה הכי נפלאה. מתוך כך יפתחו גם שערי שפע בעז"ה

כמה אני מתפללת? טעון שיפור

אבל..ב"ה יש התקדמות לאחרונה

מאמינה שהתפילה פועלת,אולי בזמן אחר במקום אחר

אבל...היא בטוח פועלת כי אין תפילה שהולכת לאיבוד

 

כתבתם תשובות מחזקות,תודה לכל הצדיקים שענו

כמה חיזקתם..

 

תודה רבה לכל המגיבים!

א. פעמיים ביום (בשמע קולנו) במקומות מיוחדים ולפעמים אחרי תהילים

ב. אני מאמינה שהתפילה פועלת.. (למרות שעוד לא יצא משו .. אני מתפללת במתכונת הזאת בערך 5 שנים)
ומה שלדעתי מניע אותי הוא שאחרי שאני מתפללת על מה שאני רוצה בבעלי בע"ה אני מתפללת שאני אהיה ראויה לאחד כזה..

וידוע שהתפילה עוזרת ויכולה אפ' לשנות גזירות.. (הסיפור הידוע עם משה רבינו והכניסה לארץ..)
בקיצור שווה להתפלל ;)

אני מאמינה שזה פועל באמת, ב100 אחוז.

 

לפעמים קל לי יותר לחוש את זה, לפעמים פחות

שלמסע הזה. יהיה סוף טוב..

 

ובע"ה למסע הזה יהיה סוף טוב.. 

 

המלבי"ם אומר משהו נפלא.. את יודעת למה האמהות היו עקרות? כי הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים.. זה ידוע..

גם בגן של שושי מלמדים את זה..  אבל המלבים מוסיף עוד משהו..

 

לא הגיוני שה' רק רוצה תפילה וזהו, כאילו זה רק בשבילו..הוא רוצה לטובתנו..

 

אז בהכרח..כשחסר לנו משהו ואנחנו מתפללים עליו.. מבקשים אותו.. מתחננים למענו.. אנחנו בונים "כלי קיבול" של שפע

שאליו יגיע השפע שצריך להגיע.. 

 

וככל שנתפלל ונתעלה, נזכה לקבל שפע יותר גדול.. במה שזה לא יהיה.. תקבלי מישהו הרבה יותר מתאים וטוב לך.. 

 

אם רבקה לא הייתה עקרה.. והייתה מולידה ישר.. לא היה נולד לה מישהו כמו יעקב.. 

 

אנחנו צריכים סבלנות.. לא במובן הממתין של זה. במובן הבונה של זה... 

 

בהצלחה אחות יקרה..!

תודה אשריך על החיזוק

אבל..למה לחיות על כדורים? יש כדור אחד עגול שיכול לרפא את הכל

 

על זה נאמר: וכי את דואגת להם יותר ממה שהקב"ה דואג להם?!

"אל תהי צדיק הרבה, למה תשומם"? (קהלת)

 

 

תמיד הייתי בלחץ ואני עד היום מתפללת עלזה!!! אבל עדיין זה קשה

יתכן וזה ביטוי למשהו בתוכך ולא "עליהם"

כואב לי שהם לא נשואים !!!

ממה נפשך

מבחינת ה' זו לא בעיה

מבחינתם אולי הם לא רוצים מספיק או בכלל, ז"א זה עניין של בחירה

 

מה שנשאר זה חוסר דעת וזה הכאב והייסורים

 

ומה הקשר אלייך

[קצת פסיכולוגיה עפ"י החסידות..]

בשורש - כל כאב שלנו כלפי חוץ מגיע מכאב שלנו על עצמנו איפשהו

 

אולי כואב לך שאת לא נשואה והמחשבה שלך משליכה את הכאב "עליהם" מסיבות שונות מהעבר שלנו

כאן נכנס העניין של ה' משגיח ו"אל תהי צדיק הרבה"

 

למעשה: תשאלי את עצמך מה "הם" צריכים לעשות, בחיובי, בבנחת, - את זה יתכן ואת צריכה לעשות!

 

חומר למחשבה...

 

אני כולה בת 20 וממש לא בלחץ של להתחתן עכשיו!! יש לי כאב עליהם ממזמן ( ממתי שנולדתי!!!)  אז איך זה קשור לזה שאני לא נשואה???

גם לפני 10 שנים כאב לי!!! זה כאב בגלל שאני לא נשואה???

לאו דווקא שאת לא נשואה אלא אותו עקרון שכואב שם

אולי זה מסמל לך פספוס שהם עוד לא נשואים וזה קשור להרגשת פספוס בחייך מהעבר

אולי רחמנות

...

אוקי עם ההרגשה של הפספוס אין לי מושג כי לא זכור לי שום פספוס מהעבר .....

ודווקא אני מאוד מסכימה עם הרחמנות!!! כל מי שמרגיש כאב על מישו אחר שלא התחתן בעצם מרחם עליו!!!

שהרגש הזה לא מקדם לשומקום והוא מגיע מאיזו רחמנות עצמית

כמו רחמנות של אבל

וכאן המקום לומר לזה "רחמיו על כל מעשיו". זה לא עניין שלנו. הוא דואג. הוא בעל הבית. אני אפס

יש לי אח בן 30, פחדתי להתחתן לפניו..תמיד הייתי זו עם הקשרים הארוכים,ולו לא הלך..ב"ה הכיר מישהי,5 פגישות והתארסו..(תמיד ביקשתי על זה,ב"ה תפילתי נענתה..)
זה קשה וכואב לדעת שיש אנשים בגילאים גדולים ממך שעדיין לא התחתנו,אבל אל תתני לזה להשפיע עליך.
בעז"ה כל אחד ימצא את שלו במהרה.את תהיי זו "שפותחת את המזל"! אבל כל אחד ומזלו הוא..
את יכולה רק להתפלל עליהם..

אבל כמו שאמרו זה לא באחריותי. ואני סומך עליהם שיהיה להם מספיק אמונה להבין שכל אחד מקבל מה שנקצב לו מהשמים. (לי יש נגיעה אישית אחי התחתן לפניי)

אבל בן כמה אתה???

אני מדברת על  אנשים בני 40+ שממתי שאני זוכרת את עצמי אני מתפללת עלזה שהם יתחתנו כבר!!!

כולם מדברים פה על גילאים בן 20 ל30 בערך שבגיל כזה אנשים יותר מתחתנים מאשר בגיל 40 ויותר...

אבל זה קצת כמו שיש כאלו שמתים בגיל צעיר... להפסיק לחיות בגלל זה?

 

מי שמת אז כואב עליו..(אבל לו כבר לא כואב) רווק מבוגר שחי,שרואה שכולם הצליחו והוא לא ושממש רוצה להתחתן.יותר כואב עליו ויותר כואב לו..
מקווה שהבנת מה ניסיתי להגיד..

בגלל זה זה כואב!!!

מישהו שאיבד יד. אם אני לא יכול לעזור לו, אז להפסיק לחיות?
זה לא נעים בכלל ולא יהיה קל לשמוע מהם מזל טוב, אבל.

 

אוווף  זה ממש לא נראה לי אותו דבר!!!!!

ודווקא בקשר לזה שלא יהיה קל לשמוע מהם מזל טוב אז אצלי זה לא נכון!

הם דווקא רוצים שאני אתחתן כבר ומציעים לי!!!! ולא נראה לי שהם חושבים שזה ממש מפריע לי שהם לא נשואים

 

שממנה יהיה לי נעים לשמוע מזל טוב ואולי אגיד לה 'בקרוב אצלך' ויהיו דמעות. אבל אצל אלו שפחות קרובים אלי- אני כן חושב עליהם ומציע, אבל מה אעשה שזה לא הולך? זה באמת כואב, אבל החיים לא עוצרים.

 

תראי, אני נשואה כמעט שנתיים, ואני עדיין לא בהריון, ובאירועים משפחתיים ממש לא נעים לי, אני מרגישה נשואה לפחות 5 שנים!!!!

כאילו, מה יש לכם??? לי טוב בינתיים אני לא חושבת שאני מסכנה אז למה הרחמים האלה? מה הלחץ החברתי הזה?

זה כבר לא נסבל כל אירוע נגמר ב ''בשמחות אצלך'' עם עיניים מלאות משמעות, זה מתיש!!!!!

אז למרות שאצלי זה על ילדים (התחתנתי ב17)ואצלך בשידוכים,  אני יכולה להבין אותך.

 כנראה שקיים מצב משפחתי כזה לא רק אצלכם...

להתחתן בגיל 17, זה בהחלט וואחד מעמסה:-/

כל החיים הם חתיכת התמודדות!

 

ובגלל שאני בחרתי בזה מרצון, ניסו לשכנע אותי לרדת מזה ואני לא מתחרטת לרגע ב''ה!

 

זה מקסים רק מתמודדים, כמו תמיד בתור יהודים זכינו!

גם לי זה קורה לפעמים,מדי פעם אבל בדר"כ זאת רק הרגשה של כמה שניות שמתנדפת מהר מאוד

העיקר שיש להן כוונות טובות

גם אני בתור הבן זקונים מרגיש ככה...

חצי מהחברים שלי כבר אמרו לי בסבר פנים חמור שכדאי שאני יוריד במשקל. וכמובן חוץ מהסבתות וכל השאר. יאללה שחררו! מה יש לכם? וזה לא כאילו שאני איזה דבה או משהו. סתם שמנמן קצת. חוצמזה שזה לא שומן. זה שרירים.
אל תשימי על אפחד! בד"כ זה דווקא נותן לי מוטיבציה לעשות ההפך מכולם.

כי אני יחסית קטנה ב2 הצדדים אבל מכירה את התופעה..
אל תתני לאף אחד לבעס אותך. תיהי מי שאת! את מעולה כמו שאת‎‎

בגיל שלי היום כל ארבעת אחיי הגדולים היו נשואים (חלקם עם ילדים..)

לאט לאט אתה שומע יותר ויותר "אהמ אהמ" שמופנים אליך בנושא.

וגם לי יש את הסבתות הלחוצות..

אני מציע לא לקחת ללב. כולם עושים את זה מאהבה ולא ח"ו מתוך כוונה רעה.

חוץ מזה שאני אישית עוד לא בגיל בשביל להיפגע מההערות האלה..

בהצלחה!

וממה בדיוק שניהם סובלים - גם את זה לא הבנתי?

 

אבל באמת - מרגש ומדהים לראות את זה. ה' הוא באמת אבא של כולנו...

ותמיד מרגש לראות אותם שוב

מקירה אותם והייתי בחתונה שלהם באמת זוג מיוחד 

טוהר-את מותק!

איזה מתוקים!

איזה גדול רבש"ע!

 

וואו.

קצת קשה למצוא אהבה.. אבל אני מצאתי..

 

איזה כיף זה לראות זוגות שטוב להם

ממש מתוקים...

תסתכל פה:

וברצינות- תהיה מי שאתה, עם רגישות לזולת, אתה נפגש עם בחורה זה עעולם אחר וקצב אחר,
תיזרום
תהנה
תהיה אתה
ותהיה מנומס

בהצלחההה!

לק"י

 

לא להבהל משתיקות- זה נורמלי.

אולי לחשוב קצת לפני על נושאים לשיחה או סיפורים שקרו לך ויכול להיות נחמד לדבר עליהם.

 

בהצלחה!

סתם,

 

תהיה אמיתי..

תן לדברים לזרום..

 

תחשוב שיכול להיות שהיא תהיה אשתך לעתיד.

 

ועוד משהו, 

אולי זה בשבילך אולי זה לא..

תתקלח, תשים בגדים יפים, ובושם (בנות אוהבות ריח טוב לכל הפחות דאורדורנט)

 

תפילות תפילות תפילות..

התחלת טוב!!!

 

בהצלחה רבה!

 

שתמצא אותה מהר

שיצליחך בדרך שאתה מתחיל היום וימתיקנה ויעשנה דרך שהיא ארוכה באיכות, שהיא קצרה בכמות

זה יכול לעזור מאוד

 

http://www.hebrewbooks.org/52190

 

אם הדברים טרוויאלים לך, מצויין

אם לא, לא נורא, לאט לאט תתרגל

 

 

לא לבוא עם זיפי עצלנות, תתעניין בה באמת, תקשיב לה יותר מאשר תדבר על עצמך, תוודא שלא קר לה ולא רעבה/צמאה,וללוות הביתה/לאוטובוס, רגישות זה א"ב, וזה גם מרשים אותנו הנשים..... דרך ארץ קדמה לתורה.

לגבי הליווי לתחנה/ הביתה:הרי ברב הפעמים הבחור מגיע לאיזור של הבחורה (עכ"פ ככה אני עושה בדר"כ) מה שאומר שיש לו עוד נסיעה הביתה, לרב דיי רצינית. מצופה שילווה אותה/יחכה איתה בתחנה להגעת האוטובוס העירוני ואז יילך לדרכו?

(שואל ברצינות,לא בקטע מתמרמר)

לכן אני לא מצפה שילוו אותי

אולי הם התכוונו יותר לתחנה שנמצאת באזור מפוקפק כשזו שעת לילה מאוחרת

אפשר להראות אכפתיות בהרבה דרכים.

בדרך הזאת לפעמים זה מרגיש אפילו מגוחך- אם הוא צריך לכיוון השני, אפשר להיפרד בהתפצלות..

(לא מדברת על אזור חשוך, לילה וכו'..)

 

ובאופן כללי, לא אוהבת שהופכים הכל לחובה. 

טיפ לדייט ולחיים בכלל- תראה רגישות. שים לב.

באיזה דרך? זה הבחור יראה לבד..

המון כוחות יקירה!

 וגם הוא קלט אחרי כמה שניות...

 

אבל כן... הצלחתי לבכות אפילו לפניו מרוב שזה היה עצוב....

 

ותודה על ההשתפות בצערי... לא ציפיתי

לפנות לך את המקום להצעת הנישואין שמתאימה לך - בשלג או לא..

וודאי יקח קצת זמן להתבשל ולקלוט שזהו... אבל בעז"ה תזכרי שה' יודע מה הוא עושה ובסופו של דבר הכל הרבה יותר טוב מכפי שנראה לנו.. אולי זה יעזור להתמודד 3>

בעז"ה ה' יתן לך כוחות, ותתפני מהר לקשר חדש, טוב הרבה יותר, אמיתי ונצחי...

עצוב
אי"ה יהיה לטובה

אולי את הבאה בתור..

לקוות לטוב 

בע"ה יגיע מהר.

אני לא בקטע של סימנים וניחושים

אבל כל דבר שאנו חווים בא לומר לנו משהו

אולי ....בע"ה...

לדייטים יןתר מתקדמים יותר מתאים.

נראה גם שתלוי עד כמה זה חגיגיג מידי ומושך...

בהצלחה!

סתם, להנאתך?

אז זה מכובד ומקסים

 

את הולכת ככה רק בשבתות ואירועים?

אז לא, כי זה לא חתונה ולא אירוע

 

כמו בגדים-

אני אבוא איך שאני הולכת ביומיום, טבעי, עם הבגדים הכי יפים של יומחול, והכי חגיגי שלי של יומיום זה צמה סינית

אז אנלא אבוא עם פזור..

אבל אם פזור זה טבעי לך ליומיום ויוצא לך ללכת ככה סתם כך- תפדאל

למה לא?

למה צריך לשנות משו מהרגיל?

אין תשובה חד משמעית.

זה בעיקר איך הבת מרגישה עם זה..(ובנות מרגישות בד"כ אם זה צנוע או לא).

 

למעט שיער ארוך- שזה לא נראה לי צנוע-במיוחד לא בפגישה ראשונה.

 

מתקדמת יותר?

זה יותר רשמי.

 

פגישות מתקדמות -זה יותר זורם..אז לגבי השיער זה יותר בזרימה..

של כמה זה מכובד \ רשמי, כמו נניח, האם לבוא בפגישה ראשונה עם סווטשרט מודפס (מסיום הלימודים \ תנועת נוער וכו'), הייתי מבינה.

אז סליחה, לא כתבתי שלגבי ה'זרימה' זה בכפוף להלכה.

 

ז"א שקודם הבת תרגיש שזה צנוע ואח"כ אם היא מתלבטת בין איקס לווי-

זה יותר לפי הרגשת הנוחות והזרימה בפגישה.

כמובן על פי כללי ההלכה

באופן כללי אם אני זוכרת נכון את ההלכה בחורה בשידוכים אמורה להראות במיטבה

שיראו אותה אנשים ויאמרו - אני רוצה אותי לבני\אחי\אחיין שלי

(אני לא רב ולא פוסק אבל ככה זכור לי שכתוב)

 

 

ללא נטיה לצד כלשהו במחלוקת.

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t574865#6353058

אומנם אני בן ומי אני שאחווה דעה על החלטות של בנות, אבל ברצינות - לא רואה פגם בלהיות "מושכת" כמו שכתבת, גם בדייט ראשון... ואפילו "מושכת מאוד". הרי סוף סוף, בינינו, בכל מקרה בת מתארגנת שעות לפני שהיא יוצאת וחושבת על כל פרט במטרה להיות במיטבה בזמן הדייט - ואכן, רושם רשוני למרות שהוא לא הכל, עוזר פעמים רבות בעולם שלנו כיום, להרגיש בנוח יותר להמשיך, ובכך נותן יותר סיכוי (אומנם, נכון, תמיד יש את הסיכון שרושם חיצוני מסנוור , יפגום בשיקול הדעת - אבל בדיוק בגלל זה יש שני צדדים למשוואה, וכל צד חושב לעצמו כמה זה מתאים לו, גם אם הצד השני "הסתנוור".).

 

בחורה אכן כדאי שתראה במיטבה בדייטים, ובדייט הראשון בפרט - ולדעתי אין שום פסול בכך שהבת "תעז" להראות "יפה מהרגיל".

 

אבל אשרייכן בנות ישראל הצדיקות והצנועות שאלו הדברים שמעסיקים אתכן ובזה אתן מתלבטות, מתוך עולם של תורה ושל צניעות!!! . ז-ה התלבטות לשם שמיים לגמרי אשרייך!

אז לאמשנה מה.. העיקר לא קוקס
חחח סתאאאם!
תהיי מי שאת גם חיצונית.. איך שנוח לך וטבעי לך

דיון בנושא כאן בפורום-לא צנוע.

ענ"ד

אצלי לדג' פזור זה דיי יומיומי כי זה הכי מחמיא

ושיער אסוף זה אסון עלי...

 

אבל אני יודעת שיש כאלה שאולי יהיה להם מוזר הרעמה[תלתלים.. בכל זאת יש מקומות במגזרנו שכמעט אני לא רואה תלתלים מפוזרים..]ולכן אבחר אולי בחצי...

 

ולכן פשוט קחי את כל השיקולים- יפה, יומיומי וכו'...

 

אבל אני מאוהבת בפזור ואם יש לך תספורת מתאימה הייתי אומרת גו פור איט...

 

לק"י

אצלי זה לא הופך אותי לחגיגית בצורה מטורפת.
בעיני אפשר להיות קצת יותר חגיגיים, אבל לא להגזים.

בסופו של דבר הגענו למסקנה שזה תלוי בבת,איך שזה נראה וכו'
אבל רציתי לשמוע עוד דעות,ותודה!

כי וואללה כדאי שיראה איך את נראית תמיד...

איך שהיא נראית כשהיא מבשלת ביום שישי?

אחרי חדר כושר?

בבוקר?

בערב?

 

לפי דעתי בדייטים צריך לנסות להיראות במיטבך בלי להגזים- להתלבש בבגדים של יומיום שאוהבים, להתקלח... ואם מישהי מתאפרת- להתאפר רגיל ולא מוגזם. ובתסרוקת- מה שמרב אמרה- לא משהו מיוחד של שבת או אירוע אלא היפה של היומיום.

 

בהצלחה

אמנם אני נשואה, אבל אני זוכרת היטב את הדייט הראשון עם בעלי,

 

בהתחלה התארגנתי עם תסרוקת ואיפור, והרגשתי שזה ממש לא אני!

 

אז עשיתי קוקו כרגיל, והתאפרתי רק קצת, מה שטבעי לי וזהו!

 

וזה הכי יפה!

ועוד נקודה שמצביעה על הקשר האמיץ בין היציאה ממצרים

לבין היציאה מהרווקות, הוא הפסוק:

" אלקים מושיב יחידם בייתה, מוציא אסירים בכושרות"

שנדרש במסכת סוטה (ב.) כהיקש בין זיווגו של אדם לקריעת ים סוף.

ובמדרש (ויק"ר סימן ח. ואמת שכן הוא לחלק מהגירסאות בגמרא סנהדרין

כב.) אף הגדיל לפרש, שהמילים "מוציא אסירים בכושרות" עצמן נדרשו

על זיווגו של אדם (ולא משמשות רק בתור היקש לקי"ס), ו"כושרות"

הוא נוטריקון: בכי ושירות. והיינו, שהדרך לזיווג, כרוכה בבכי ולבסוף שירות.

 

וזהו שנאמר: "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו"

לפני ראש השנה.

לא יודעת אם יש לזה מקור, אבל בעיני נדמה לפעמים שהקב"ה מלמד אותנו דרך ה'גלות' הפרטית שלנו,

והכמיהה הכל כך גדולה לגאולה שתבוא בעקבותיה, על מה היא ציפייה וכמיהה אמיתית לגאולה הכללית.

 

שנזכה מהרה ל"עוד ישמע בהרי יהודה" על ביאת הגואל ובניין אריאל ברובד הכללי וברובד הפרטי.

 

שיש משהו מאוד מנחם בזה שהציפייה לזיווג דומה מאוד לציפייה לגאולה, כמו שאמרת.

 

כמו שאנו מצפים לגאולה- ששמענו עליה,חלמנו עליה, התפללנו עליה ואין לנו ראיה ברורה איך זה יהיה באמת-

כך גם הציפייה לזיווג- חולמים, רוצים,מתפללים ולא יודעים למה בדיוק ואיך זה יהיה בדיוק..

 

אפשר להסיק כי הקב"ה משתף את הרווקים במיוחד

בכמיהה לגאולה כי רק אנו יודעים -חיסרון מהו..

 

יש משהו מאוד 'מחמיא' בזה שהקב"ה משתף אותנו בדבר כ"כ גדול ונכסף.

 

 

שהוא עדיין לא מחפש.

ואם את רוצה לנסות שוב לדעתי כדאי לשלוח צד שלישי שיברר בעדינות אם הוא מעוניין.

המון ב"הצלחות יקירה!

בנוגע לסמס קודם כל - אל תתרגשי - יכולות להיות אלף ואחת סיבות למה לא הגיב. זה לא צריך להטריד אותך.

 

אם את באמת סבורה שיש לזה סיכוי, נסי לדבר עם מישהו שממש קרוב אליו והוא ממש מחשיב את דעתו - ובקשי מהחבר/רב/אבאב הזה, שינסה לשבת איתו ולדבר על ליבו אולי לבדוק... מייודע, אולי הוא יצליח במקום שאת לא הצלחת.

 

את זה אני אומר על סמך זה שאת כבר דיברת איתו בעצמך ישירות על הנושא ואמרת לו מפורשות מה את רוצה ובכל זאת הוא אמר לא - שאז, במקרה כזה, כמו שאמרתי כדאי אולי לנסות בשיתוף מישהו אחר.

 

ואם הוא לא מוכן לחשוב על זה לפחות עכשיו - אל תתקעי את החיים שלך. המשיכי לצאת ולהיפגש עם אחרים, ואם ה' באמת רוצה שתתחתנו, אז ביום מן הימים הוא יתעשת, וירצה בעצמו לצאת...

 

זכרי - את עושה את ההשתדלות שלך, ומעבר לזה ה' מנווט את הכל

 

העיקר - במקרה שהוא לא רוצה, להמשיך הלאה, להתקדם, לא לשקוע יותר מידי בפנטזיות העבר. זה מסוכן וגורם לנזק קשה, באמת...

'שבת שלום', לא רואים בזה שום רמז, שהבחורה רוצה להתחיל אתו שוב.

אם את חושבת שזה שייך. תעשי דרך צד שלישי, או רמז הרבה יותר עבה וגם אז נקוה שיבין. בהצלחה רבה!

מנצלשת לרגע, |מבקשת מחילה מפותחת השרשור ורשות|

אם מישהי שולחת לכם איזה איחול,( שבת שלום לדוג') איך אתם מפרשים זאת?

"תודה, גם לך אמא"

שבת שלום= אני מאחלת לך שלא תקבל צו 8 בשבת.

שאמא שלי אוהבת אותי ושסבתא לא חזקה בלשלוח מסרונים אז היא פשוט מתקשרת

שבת שלום/שנה טובה/סליחה ומחילה/חנוכה שמח/צום קל/נא להתפלל על בלה בלה, ואם לא תמות.

בנים לא מבינים בד"כ רמזים

באמת באמת באמת

לא בכוונה

אלא ככה הם

 

את רוצה לצאת איתו?

תשלחי לו את זה

או בדרך ישירה

ואם לא, עם חברה!

א. לא להיות "סתם ידידים" - זה לא טוב.

 

ב. לשלוח ס.מ.ס מפורש, שחשבת שאולי כדאי שתנסו להכיר למטרה רצינית ומה דעתו (לכל היותר -דרך מישהו אחר, אבל אם כבר מכירים הכי טוב אולי כך). ותתכווני לא להתאכזב משום תשובה, ולקוות לטוב.

לא.
אבל יצא שלא אמרתי דברים כי חשבתי שהוא יפרש אותם בצורה מוטעית.. או כי לא הרגשתי שהוא מכיל מספיק..

במשאבים שלך - כלומר, הגיוני מאוד לא להגיד דברים מסויימים בזמנים מסויימים או בכלל - אבל זה לא "סטייה מהאמת", כפי שנראה לי חסדי התכוון

 

בקיצור - גם אני כמו בעזרת ה' - משתדל מאוד מאוד להישאר אני כל הזמן, כי בכך אני עושה טובה גם לי וגם לבחורה - הרי אם אשקר לעצמי ולה בשלב כלשהו ואסטה מהאמת הפנימית שלי - היא תכיר מישהו שהוא לא באמת אני...

צודק לגמרי.וחייבים לעשות את זה.לפחות עד שאני בטוחה שפגשתי את הבחור שאיתו ארצה להתחתן..

הסתייגתי כי אם מדברים על אמת פנימית[שמבחינתי אין דבר כזה פנים רבות לאמת] ולכן יש פה צד לא אמיתי.

ותודה‎‎

אממ..אני לא מרגישה שיש סטייה מהאמת

באופן טבעי,יש נטייה להתאים את סגנון הדיבור\נושאי השיחה לאדם שעומד מולך

וליכולת ההכלה שלו.

(זה לא נובע מתוך רצון להרשים,זה מתוך מנגנון פנימי שגורם לך להיות מותאם לסביבה)

לדוגמא:שמתי לב שעם בחור שכלתן מאוד אני כמעט ולא מדברת על רגשות

או עם בחור פחות אינטלגנט אדבר על נושאים קלילים (על אף שהנטייה שלי היא להיות עמוקה..)

 

במחשבה שניה,בשיחות טלפון יש איזה נטייה להרשים

נניח,התקשרו אלי בשעת ערב מאוחרת כשהייתי במצב צבירה סמרטוטי

אז ניסיתי כן להגיב בנחמדות וחיוך למרות שזה לא בדיוק מה שהרגשתי באותו רגע,

זה נחשב כסטייה מהאמת?

 

אבל אני חושבת שככה זה בכל שיחה עם כל אדם לאו דוקא בדייטים, והתפקיד הוא לזהות אם ה"אמת הפנימית" נשמרה או שהיתה התגמשות כלשהי והתאמה מלאכותית לצד השני..שאז זה כנראה לא כ"כ מתאים..

יבואו התרים את הפורום וימצאו.

 

ואתה יודע מה? יתכן שאפילו אתה הגבת שם.

עכשיו זה כבר יותר מסקרן לדעת מה.

ב. תלוי כמה זמן עבר מאז. כי אם עברו שנתיים, לטעמי זה ממש לא מספיק.

ג. (אני הייתי רוצה לדעת. במקרה שהוא לא שמר נגיעה, (גם אם הוא לא נפל לגמרי) יש לזה השלכות גם אם הן קטנות מאוד).

ד. אם לא שמרת נגיעה, לדעתי תגיד לה. אבל רק אחרי שהקשר רציני. זה נראה לי מינימום. למרות שאולי רבנים יגידו לך משהו אחר.

ה. אין הבדל בין בנים לבנות. מגיע לה לדעת כפי שמגיע לך לדעת. גם אם המניעים ל"אי שמירת נגיעה" הם שונים. זה לא משנה בתכלס.

ו. היא כבר תראה אם וכמה השתנת מאז. לרוב אנחנו יודעות להבחין. (מנסיון).

לא יודעת מה עליך לספר לה. תגיד את האמת באופן הכי עדין שאפשר. שלא ישמע מלחיץ.

בכל אופן. אשריך שאתה כבר לא "שם".
בהצלחה.

לפחות לא בהתחלה. אם השתנת וכל זה מאחוריך 100%, למה לספר? זה רק יפגע אולי.

לשתף ולא להאריך בזה.

להגיד בקצרה מה היה.

להבהיר שאתה אדם שונה כרגע ושאתה לא רוצה לחזור אליה.

אין הבדל בין בנים לבנות בקטע הזה, הערך של כנות הוא אותו ערך..

ואם הייתי מגלה שהסתירו ממני דבר כזה, זה היה מפריע לי פי כמה וכמה...

וזה לא "כזה סיפור", בהנחה שאתה אדם שונה.

בכולאופן, ממילא הייתי רוצה ךהתחתן רק עם מישהו שיקבל גם את העבר שלי...

בעצם, היה מבאס אותי אם לא הייתי יודעת...

 

לא בדייט ראשון-שני, אבל כן כשהקשר מתקדם..

וברור לי שהמדוייט החמוד שלי ידע עלזה.. [ועוד כמה דברים שאני סוחבת איתי ]

 

לספר זה ודאי- השאלה מתי

אני יודעת שיש שמנחים לא לספר (אשרי.. כסוי חטאה)
הניסיון שלי ביעוץ מראה ששמירת דברים כאלה בעבר כסוד 
יוצר חיץ ומקלקל מאד באחדות, בפתיחות בין בני הזוג ועוד.

לק"י

 

בעיקר אם מדובר על קשרים לא רציניים.

אבל ככל שהקשר מתחזק- זה נראה לי בסדר לספר..זה חלק מהחיים שלך.

אנחנו בשלב מסויים (ואולי כבר מההתחלה) דיברנו על הדייטים והמדוייטים הקודמים- לי באופן אישי זה לא הפריע.

לק"י

 

אבל התכוונתי לומר, שכאשר הקשר רציני לפעמים מדברים גם על דברים שבהתחלה נראה שלא שייך לדבר עליהם.

לגבי השוני בין בנים לבנות- אני לא רואה הבדל..

חובה להגיד דבר כזה, אל תשכח שהיא אמורה להיות אשתך בעז"ה.. אבל השאלה מתי, לא להגיד לה אחרי שבוע אלא אחרי סך זמן רציני שאתם ממש פתוחים. כי בהתחלה היא יכולה לזרוק אותך על דבר כזה (תלוי כמה זה היה רציני..) אבל כשהקשר שלכם כבר חזק חשוב שהיא תדע אבל לא אמור לקרות משו רציני בגלל זה (יכולות מאוד להיות לזה השלכות אבל דיי בקטנה)

אז מה העניין? זה מבחינתי כמו לספר שהיית משחק במחשב בגיל 14... שטויות של נוער.

כדי להסתיר אלא כי זה לא חשוב בעיניך ושייך לעבר, אז מה הבעייה? גם לי בעלי סיפר על קשר שהיה לו בסוף התיכון עד תחילת הישיבה וזה ממש לא מזיז לי.

אז ממה שהבנתי מרובכם,עדיף לספר לה בפגישות המאוחרות על קשרים שהיו לי בגילי העשרה..
נראה לי שזה הכי נכון-ואם לא אז תתקנו אותי בבקשה.

יש כאן שני ערכים שקיפות,ותשובה.

יש גם שאלות דומות ברשת שהתשובה היא לא בדיוק כמו שכתבת כאן,כדאי לברר איך כדאי לנהוג,בהצלחה !

 

למרות שהוא שאל לדעתינו.
ובאמת תמיד יפה לראות איך אתה נוהג לשאול ולהתייעץ עם דעת תורה לכל עניין. מאפיין בעלי תשובה. זה מקסים! הלוואי שנלמד

לעניין השרשור. חייבת להגיד משהו.
אני חושבת שתמיד אנחנו צריכים לחשבן את העניין ההשלכתי ואת מה שנוגע גם לבן הזוג.
אפשר להקביל את זה לכל דבר, כל דבר שעלול "לגעת" במידת מה בבן הזוג, ראוי לספר לו. מה שלא נוגע, זה מיותר.

איך ניתן לדעת? בכל נושא, (אם זה רגישות לדבר מה, עבר מסויים... אפילו עבר משפחתי וכו"), אפשר לבדוק עם עצמי, "האם אני הייתי רוצה שהיא תסתיר ממני פרט כזה?-לא! ויש לי סיבות טובות. וזה לא משנה מאיזה מגדר אני. אז ראוי שגם אני אהיה כנה ולא אסתיר".

(לגבי הסיפור שלך, תהינה כאלה שאולי דווקא תשמחנה עם עבר כזה.)

אני לא יודעת. לא מתחשק לי להתחיל לבדוק ולפשפש בעבר של בחור מבלי שהוא משתף אותי בעצמו ומרצונו. ואני מצפה שהוא יגיד לי את מה שהוא מרגיש צורך להגיד.

אוקי אבל הוא סיפר לך!!!! הוא חייב לספר והיא תחליט אם זה יזיז לה או לא..... לך זה לא מפריע אבל למישי אחרת זה יכול כן להפריע...

להדגיש שהיית ככה בעבר.
אני בגיל 16-17.5 עשיתי הרבה שטויות אבל זה לא משקף כמלא הנימה את האדם שאני עכשיו..

אולי גם צריך לספר שבגיל 6 עבדתי על שכנים שלי?

 

מי יודע, מי יודע
ולפני שתגיד שכבר לא משנה
מי יודע, מי יודע
ואם הטעם קצת מר ושורף בחזה
אז הכל יחכה
אתה כאן, יש עוד זמן והכל ישתנה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה...

ובלילה בלילה...

|בדיוק בזמן מתאים|

 

אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם בתוך כלל המחפשים והמחפשות בעם ישראל,
שתזכו למצוא את אשר אתם מחפשים בקלות, בבהירות ובשמחה.

 

שתרגישו שכל החלטה שלכם נובעת מהמקום הנכון והאמיתי, 

שתרגישו את הקב"ה אתכם בכל צעד ושעל.
ושתדעו שכל אחד או אחת שהבורא החליט להפגיש אתכם איתו -

בין אם לפגישה אחת ובין אם לעשר ובין אם לכל חייכם (בעזרת ה' בקרוב ממש) - 

הגיע בשביל ללמד אתכם משהו, דבר לא לחינם.

דבר לא קורה בשביל להרע לכם - הכל טוב בשורשו!

צריך לפקוח עיניים ולחפש את הגרעין הזה של הטוב!

 

שתעברו את כל התהליך הזה בנחת, מתוך הקשבה לקול הפנימי שלכם ולזה שמולכם, 
ויהי רצון שתמצאו מהרה את הקול שישתלב בהרמוניה מופלאה עם זה שלכם!

לכולם ובעיקר לי שיהיה לנו סבלנות ונחת עם עצמנו,עם הקשרים שלנו ועם העולם‎‎

ושכולם פה ישימו לב שהקב"ה מנהל את העינינים ומה שצריך לקרות-יקרה!

להיות בטבעיות ובאמת ליד הצד השני. ולשתף ולדבר. ולהקשיב ולהרגיש

ושיהיה התהליך בנעימות ובשמחה.

ונראה ישועות במהרה 

 

ושה' יוליך אותנו בקלות ובבהירות. ונהיה באמונה.

 

שנזכה לבנות בית שמח עם תורה ואור וילדים מתוקים בריאים וצדיקים

למי שמתחיל קשר: שתזכו להתחיל עם התחדשות ועם רצון אמיתי

לפגוש את הנשמה שנמצאת מולכם

שההתחלה תהיה בשלווה,בנחת ובלי בלבולים מיותרים

 

למי שבאמצע קשר: שה' ישלח לכם סיוע מן השמיים

לבנות את הקשר בתבונה ונעימות

ועם החלטות טובות בעז"ה

 

למי שבסוף:מה כבר נשאר לאחל?

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

אם זה מכשיל אותך ומוריד אותך, צריך לעזוב.

תסביר לה. ה אתה מרגיש ושעכשיו אתה חושב שזה לא מתאים ותשאל אותה מה היא חושבת. אני עברתי דבר דומה אם אתה צריך עזרה, אני באישי בשמחה..

עכשיו הבנתי את פשר הכינוי (א,ב) זה ראשי תיבות: אני בשביעית

ועכשיו ברצינות:בתור אחת שלא הדריכה בסניף מעורב,המצב הזה נשמע בעייתי

במיוחד כשאתה בעצמך טוען שהיא לא יוצאת לך מהראש

במקומך הייתי שוקלת לעזוב\לעבור סניף או לפחות להתייעץ עם מישהו מנוסה

אחרי הכל,ההדרכה לא אמורה להחליש אותך אלא לתת לך הזדמנות להוציא מעצמך כוחות טובים

בהצלחה

הרבה דברים.
מה זה 'לא יוצאת מהראש?'
על מה אתה חושב, מה מעניין בה?
אם זה דברים בוגרים, רציניים , מהותיים, אז להמשיך להדריך ולענ"ד קשר מסוף השביעית זה לא פסול.
אם לא, אז צריך לחשוב איך לא לחשוב עליה, שזה אומר לחשוב למה אתה לא רוצהאותה כקשר זוגי לחיים וממילא לא מפתח את הקשר. בקשר לעזיבת ההדרכה- שאלה גדולה מידי בשבילי עכשיו, תלוי במלא דברים.

 

שקשר בשביעית זה לא טוב לך (אם כה החלטת.. כי זה לא מוחלט ולא ברור.. (

אז אולי באמת לעזוב תהדרכה איתה, אם זה יעזור.
לא בטוח שזה יעזור..

אם זה יתפתח? כמה זמן תוכל לחכות?
ובכלל, איזו מן סוג ציפייה זו? להמתין שקשר יגמר?
עצתי לך היא להמשיך.
אם אתם שייכים אחד לשנייה עוד תיפגשו בע"ה.
ב"הצלחות!

א. לא הבנתי איך מסתדר זה ש"היא רמזה לך בעדינות שאתה לא הסגנון שלך" ל-"תשמח לצאת איתך". האם יכול להיות שהיא סתם אמרה שהיא נפגשת עם מישהו, כי קצת התעקשת גם אחרי הרמיזה?

ב. גם אם היא באמת נפגשת עם מישהו, ותשמח להיפגש איתך אם לא יסתדר ביניהם, כדאי לך לנסות "לשכוח" ממנה, ולהיפתח להצעות אחרות. ההרגשה שזה תוקע היא הגיונית, אם מדובר במישהי שאתה מאוד מעוניין בקשר איתה. זה קורה המון, אבל כמה שזה קשה, לא יהיה טוב לתת לזה להתמשך..

אני חושבת שבאמת כדאי לך להמשיך הלאה...

אני מאוד מבינה אותך שזה תוקע.. אותה בחורה לא כ"כ בסדר.. אינני רוצה להיות שיפוטית, אולי מצאת חן בעיניה..

אבל זה לא בסדר שהיא משאירה אותך בהמתנה..

היא הייתה צריכה לומר שהיא יוצאת כרגע בלי להשאיר אותך כאופציה.

 

הניסיונות כמו הגלים רק מתגברים ומתעצמים...

וכשהגלים עוברים החזקים מתגלים...

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא!

 

יבוא היום ותזכה באחת והיחידה הראויה לך!

הצלחה רבה!

תחשוב אם אתה מסוגל להמשיך
אם אתה מחכה לה בלב- חכה שבוע-שבועיים

משמח

ביום כזה...

שפע ברכת ה' על הזוג הצעיר!

שתרגישו את השכינה אתכם בכל צעד בדרך.

מזל טוב!
בניין עדי עד!

שיהיה בשעה טובה!

שתזכו להקים בית כשר ונאמן ולדטר ישרים בישראל.

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל

אני זוכרת אותך

 

 מזל טוב!

בניין עדי עד

אז אולי דווקא תקופת היובש עכשיו - היא כדי לבנות בך קומה נוספת של חיים, ולאחר שהקומה הזאת תושלם, כשיגיע הזמן האמיתי - ה' פשוט "ידליג" (מלשון ידלג אותך...) אותך מעל התקופה שבה היית אמורה סתם לצאת לדייטים חסרי תועלת עם כאלו שלא יהיו בעלך - ויצניח אותך ישר לתקופה קצרצרה שבסיומה תמצאי את האחד והוא אותך - ואז, רק אז - תביני עד כמה התקופה הזאת של היובש הייתה חשובה בחיים שלך.

 

(נכתב מהפן האישי, לא בדיוק ככה, אבל בגדול בגדול...)

גם אם זה נראה לנו ככה.

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך, את התסכול הזה.

 

ריבונו של עולם שם אותנו לפעמים במצבים שאנחנו לא תמיד מבינים, אבל צריך להבין שזה מה שהכי טוב לנו עכשיו,

במקום המסוים שאנחנו עומדים בו כרגע בעולם.

ומכל תקופה יש לנו דבר שאנחנו צריכים ללמוד, ובמצב הזה זה יהיה הלימוד הטוב ביותר.

יתכן ואחרת הלימוד יהיה קשה יותר, ארוך יותר וחלילה עלול להיות כואב יותר. את זה הוא ברחמיו רוצה לחסוך ממך.

 

ואת יודעת, כשמרפים הדברים הטובים מגיעים.

יש דברים שבאים דווקא בהיסח הדעת...

 

איך מחזקים? לומדים אמונה.

כמה דברים:
כל דבר בעיתו בזמנו,זה שאת לא בקשר כרגע זה מאת ה'.

סוג של אמרת שקשה לך עם זה שכולם מתקדמים ואת במקום. אז זה באמת לא פשוט אבל אפשר לעשות עם זה דברים,תחשבי עם עצמך איך לייצר הצעות,אולי לפנות לשדכנית,לאתרי הכרות,פה‎‎‏,לידע שכנים,מכרים חברים שאת מחפשת..

תנסי בשביל חברות שלך עם כל הקושי לנסות ולשמוח איתם,לפעמים עוזר לעשות דברים בשבילם כדי להרגיש שמחה[דומה לכאשר יתן יאהב]

אם את מרגישה שזה מדכא אותך ואת לא מסוגלת אז אולי יש מקום לבקש שלא ישתפו אותך בזה..

חשוב לדעת שאין פה מקרה ושאם עד עכשיו את במצב הזה אז כך היה צריך להיות.ויש פה מישו שמנהל את הכל!

שבע"ה תזכי להקים בית נאמן בקלות ונעימות‎‎

מה שאני עושה בפן האישי- זה משקיעה יותר בעצמי בתקופה כזו, מכל הבחינות.
זה נחמד
נותן כוח

תחשבי גם על כל מיני אפשרויות למה זה קורה:
אולי הוא קטן וצריך לגדול?
אולי הוא צריך לעלו לארץ?
אולי לחזור בתשובה?
אולי להשתחרר מהצבא?

אולי בך משו צריך להשתכלל?

אבל ממש!!!

 

אצלי, כנראה אני צריכה להשתכלל....

 

ואם אם אתה פה... תקשיב, אני באה מצ׳וכללת חבלז

לא צריכה להיצשתכלל...!!

 

היא מצויינת מלידה.

 

הכל בילד אין במערכת!

וזה הכי טוב לו מאת ה'.בטוחה שגם אם מבחוץ נראה לך שחברות שלך שמחות, לכל אחת גם יש את המסלול שלה, עם האתגרים שלו, יש כאלו שנפגשות ומסתבכות, וכולם מסתכלים עליהם מהצד וחושבים איזה כיף להן, יש להן הצעות, ויש כאלו שאין להן הצעות עד שמגיעה הצעה אחת שהיא המיועד. לא צריך הרבה הצעות, צריך הצעה אחת נכונה.

מעומק עומק הלב..

קראתי רק עכשיו את שכתבתם..

בע''ה שה' יוסיף וייתן כוח

ממש חזקתם אותי..

 

כולם מרגישים ככה באיזשהו שלב, לפעמים זה תופס אותך חזק עד שכמעט חושבים שאין סיכוי ויורדים למטה למטה.. זה מושך אין מה לעשות. מה שעוזר לי זה אחרי כמה דק של רחמים עצמיים[כי גם לנו מותר] לחשוב פשוט כמה טוב ה', ברמה הבסיסית, שהקבה דואג לנמלה -הוא ידאג גם לי!! ומתוך הקושי להיות גדול-נכון שזה מפוצץ אבל זה פשוט פשוט ליישם במחשבהף אם רק אםילו חושבים על זה, זה משפיע טוב.. ואותי מצילה מוזיקה.. שולי רנד, יהונתן רזאל,ולא שירים עצובייםם!! ור' נחמן באופן כליי!!

וואז-לשנס מותניים, להתקשר לשדכנים אם את בכיוון, לא להתבייש להשתמש "באמצעים" האלו! גם אינטרנט אם את בעניין.. בקיצור-לפתוח פתח לקב"ה שיפתח לנו בחזרה! בהמון אהבה!!

אבל מניח שזה גם רשום אצלם לפי מספרי תעודות זהות - לא?

 

חוץ מזה שככל הידוע לי - דור ישרים ענינם ל-א לגלות את תוצאות הבדיקה. זה חסוי מעיני כולם - ורק כאשר מבררים לשידוכים, נותנים את המספרים של שני הצדדים והם נותנים תשובה אם מתאים או לא...

מתקשרים ואומרים ת.ז והם אומרים לך.
יש לי כמה חברות כשרוניות שאיבדו‎‎

שיהיה ממש בהצלחה!

היה צריך אבל לאמת כל מיני פרטים ולשלוח פקס וכו. אבל בסוף הצליח.

 

חוץ מזה - הבדיקה של דור ישרים היא חלקית. יש בדיקות טרום נישואים שעושים בקופ"ח וזה יותר מקיף

אני מרוקאי מצד האבא ומצד האמא וגם מהאחים והאחיות..

בני  הזוג ביחד- פרופיל גנטי בקופ"ח. (אפשר גם אחרי שמתחתנים) זה בודק הרבה יותר מחלות שנפוצות גם בקרב עדות המזרח ומקבלים את התוצאות.

הרבה יותר מפורט וקשור לעדה שלך ולא סתם כללי

בכללי דור ישרים נועד לבני אשכנז וצפון אפריקה - כי שם התפשטו המחלות הספציפיות שדור ישרים בודק (ובתוכן הטאי-זקס).

לק"י

אני כספרדיה בכלל לא חשבתי לעשות.
אבל בסוף עשיתי..