פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1288)

קודם כל זה בסדר גמור שלא התחלת לצאת עדיין,20 זה דיי צעיר.

 

כדאי לפני שבכלל נכנסים לזה לעשות חושבים עם עצמך: למה אני רוצה להתחתן?! אני יכול מבחינה אישית,כלכלית ועוד בחינות להחזיק משפחה?

 

אחרי שחושבים על כל זה צריך לרצות להתחתן. מאוד לרצות. נישואין זה לא פיקניק,זו עבודה קשה, כל הזמן,עבודה על המידות,שותפות,אחריות מאוד גדולה. רק מי שמאוד רוצה בה יצליח לעמוד בזה.

 

אחרי הבירור הזה כדאי לשבת עם עצמך-ולחשוב מה אתה צריך בבחורה כדי שתוכלו להם, אילו דברים לא היית מוותר עליהם בבחורה,אילו דברים אם יהיו בבחורה אז לא תוכל להסתדר איתה וכו'.

למה צריך לפרט מה רוצים:כדי לחסוך לך פגישות לא יעילות שתיפרדו אחרי פגישה אחת עדיף לברר דברים מהותיים לפני וכך שנפגשים יש יותר סיכוי לקשר אמיתי.

וכמובן כדי לדעת אם זה מתאים,קשה לנבא התאמה,לרוב ההתאמה מתחילה בנתונים מתאימים..

 

כדאי לקחת זמן ולחשוב על כל זה ברצינות רבה.

 

אחרי שהגעת למסקנה שאתה מוכן ורוצה להתחתן אז לחשוב איך מייצרים הצעות-כדאי לפנות לקרובי משפחה,אולי לרב,חברים נשואים,אולי שדכן,לפעמים בישיבה שבה למדת[אם למדת] אז יש שדכן.

 

בקשר לפגישה:מוזמן להסתכל לשרשורים הנעוצים מה כדאי לעשות ומה לא..

 

והכי חשוב שיהיה בנחת ובשמחה!!!

 

ואז גיליתי שבעזרת ה הקדימה אותי

אז רק אוסיף:

למה גוואלד?? 20 זה בסדר,אתה יכול קצת לנשום

על מה מדברים? אפשר לדבר על לימודים\משפחה\תחביבים

או כל נושא מקורי שעולה במוחך (הילדים שבגינה\צבע הדשא..)

מה אתה מחפש? מעבר לכך שאתה כמובן מחפש בחורה טובה,איזה תכונות חשובות לך?

הרי יכולה להיות מישהי סופר דייקנית ומאורגנת

או מישהי מאוד תוססת בחברה-שתיהם טובות אבל לא בהכרח מתאימות לך (אולי כן ואולי לא)

בקיצור,זה משהו שצריך לחשוב עליו

 

תזרום!!!!

ציטוט-

והשאלה הכי הזויה מה אתה מחפש?! שתהייה בחורה טובה את/ה חושב שאני מתאים אז תציע מה זה מה אני מחפש?

לא לדעת מה אתה מחפש? איך תדע שזה זה?
ולפעמים זה נובע מבעיה יותר עמוקה שנתקלתי בה. אנשים לא יודעים מי זה הם עצמם. וכך הם לא יודעים מה הם מחפשים.
תחשוב איזה תכונות ייחודיות לך. דברים שה' נתן לך ואין לאף אחד אחר. אח"כ תחשוב מה יוכל להתאים לך. למשל אתה יכול להסתכל על החברים שלך. לאיזה חברים אתה יותר מתחבר? עמוקים יותר או קלילים. שקטים או תוססים. איזה אנשים יותר מעניינים אותך. גורמים לך יותר לרצות לשהות בקרבתם. אל תשכח שעם הבחורה הזו תשהה רוב מוחלט של חייך. אתה צריך שהיא שעניין אותך
ושיהיה ממש בהצלחה!

ואם אני עמוקה וקלילה
תוססת ושקטה לפעמים...
זה אומר שיש לי פיצול אישיות???

א מה הקשר לכותרת?
ב את חולקת על זה שלכל אחד יש אופי שונה?
ג שימי לב מה יותר דומיננטי. תמיד אחד הצדדים יותר דומיננטי והשני רק לפעמים.
ד ויכול להיות שזה בתחום אחד כך. אבל לא בכל תחום.
(ה את גם עמוקה וגם קלילה? מה המספר? .
סתם. תפוס עכשיו :‎ (E

א. קשור. אהבתי את ההיסכפות של ה"נורא ואיום" וחוץ מזה, אם יש לי פיצול אישיות זה ככה.. לא?
ב. לא.
ג. זהו שאני לא יודעת. כי הכל תלוי מקום זמן ומצב. ניתן להבחין בזה כשמבררים עלי. כל אחד יגיד עלי משהו אחר .
ד. בהרבה תחומים. סתם. לא הבנתי מה "בתחום אחד".
(ה. בהצלחה! )

זה היסוד. כל השאר הוא נובע מזה.

אז לכל הדואגים,ודואגות(ואלה שלא הבינו) הגוועלד היה בציניות
דבר שני תודה רבה על החומר למחשבה
ואני מצטרף לשאלה של נועם ה
אם אני גם תוסס וגם עמוק לפעמים אז יש לי דפקט?!? אם כן אז אני גמור בצורה רצינית
יום מעולה ותודה עכשיו יש על מה לחשוב‎ ‎

מוסיפים את הסימון הזה <צ> ליד כל דבר ציני

בהצלחה

ועל מה הגוועלד?..

בחייאת אתה עוד צעיר אז בלי לחץ.

לפני שיוצאים חושבים אם אני מוכן להקים בית, אם אני מוכן להיות חלק ממשפחה,משהו שנותן מעצמו ללא פשרות (כי אני מכיר כמה שלפני האירוסין נזכרו שלא עשו את הטיול של אחרי הצבא עם החבר'ה...)

ויפה שאתה חושב על לצאת,

לפני כן תהיה מוכן עם עצמך- תחשוב מה חשוב לך שיהיה באשתך, על מה לא תהיה מוכן להתפשר (למשל כיסוי ראש, צניעות) ועל מה כן  (מגורים למשל, גיל, עדה).

אחרי שתהיה לך בערך תמונה תיגש לחבר'ה, משפחה וכו' ותעדכן אותם שאתה מחפש ופנוי להצעות.

כשיוצאים- מדברים על דברים בסיסיים וראשוניים מעין היכרות.

אפשר לזרום ולפתח ולא להתקבע.

טיפ: לא להזכיר חתונה בהתחלה, זה מלחיץ 

בלי "אנחנו" "וכש.." "ילדינו" וכדומה.

 

בהצלחה, ובלי לחץ.

 

והכי חשוב לבוא מוכן ולא מבולבל...

שונאת ששואלים אותי מה אני מחפשת >< במיוחד כשזה אנשים שמכירים אותי.

אתם חושבים שנזרום ביחד ותהיה לנו שפה משותפת?

אחלה.

מפה אנחנו נסתדר לבד.

אם אתם לא מכירים אותי ולא מכירים אותו- אז מי אמר לכם שזה זה?

ואם אתם מכירים אותנו- אז אתם יודעים אם זה יכול להתאים.

ישלי את ה3 דברים שאני רוצה/לא רוצה ושהם קריטיים לי, ואת זה נראלי כל מי שמחפש לי יודע

וזהו

אינלי יותר מזה

ואני מחפשת רציני כבר קצת זמן..

אז תתעודד,

לא חייבים רשימת מכולת..

יותר כיף בלי רשימה

מכירים יותר אנשים

ולאט לאט כן מגבשים דעה בנוגע לאיך ומה אתה רוצה בה.

ויש ששמרתי שנים

תלוי כמה אהבתי (או כמה קיויתי לחזור)

אני אוהבת לשמור, כי אני שומרת כמעט כל דבר.

בסוף אני זורקת מתישהו,

 

מתנות ממש, החזרתי, היה ברור לי שאני לא מסוגלת להשתמש בהן...

 

היו כמה מכתבים שחשבתי ששמרתי, כשפעם חיפשתי אותם, פשוט לא מצאתי.

זה כנראה היה משמים שהם נעלמו  

שמישהו פעם טרח והכין בשבילו,

איזה צ'ופר או פתק או מתנה נחמדה -

שיקום עכשיו!!

 

 

טוב עכשיו כולם לשבת!!! 

אצלי המכתבים בכלל שמורים היטב..וואו איך קשה לזרוק אותם!!
אבל סתם, למה????

לא זרקתי הרבה

אז רק לי אין אקסים???

 

מרגישה מוזר....

 

ותדברים היחידים שקיבלתי, משתמשת.... שום רגשות שלילים או רצון לחזור סביב זה...

 

פשוט מאוד, העבר שלי, חשוב לי, חלק ממני. לא בורחת.

משתמשת בו להווה ולעתיד. תרתי משמע

לק"י

כל בחור שיצאת איתו או חברים לשעבר.
לי לא ברור העסק..

ואחרי שהיא מתחתנת אז בכלל משתדלים להשמיד הכל - לא נראה לי הוגן מוסרית כלפי בעלה שלמישהו אחר יהיה שמור עדיין ביטוי חיבה שלה כלפי מישהו אחר שהוא לא הוא (בעלה).

חלק העברתי לאחיות שלי, חלק ליד שניה.. מכתבים? נראלי שמתי בצד ואמאשלי בפסח פשוט מצאה וזרקה..

שלא היה לי קשרים רציניים,אז יש פחות.

מספר טלפון והודעות מחקתי בשלבים..

תלוי אם לזה משמעות רגשית אחרי פרידה. אם לא, מה אכפת לי?

בעזהי"ת

 

קופסת מכתבים מסבא וקופסת מכתבים ממחזר ישן.. [היא וסבא שלי נשואים 50 שנה כבר]

היה שירשור בנושא בסוף חשוון שפתח ותן טל.
(לא מצליח להעתיק קישור)

לק"י

הדבר היחיד שנשאר זה מספר הפלאפון של הבחור הקודם, וגם זה בפלאפון הישן שלי שלא בשימוש.

לא ממקום של קשה לי.

פשוט זה איבד כל ערך בעיניי ולא ראיתי טעם להשאיר דברים שהם לא מבעלי (המושלם) לעתיד כשימצא.

הדבר היחידי שהשארתי זה כונן נייד שקיבלתי, אני מניחה שברגע שאמצא לזה תחליף אני אתרום אותו או אעביר הלאה.

למה למען ה' שבחור כלשהו ייתן כונן נייד כמתנה לבחורה שהוא יוצא איתה?

 

ואולי זאת הסיבה שזרקת אותו?

 

כונן נייד...או אה... זאת מתנה? לבחורה? בכלל - זאת מתנה בדייט? בקשר???

 

מוזרים הבחורים של היום, תאמינו לי...

מה זה? רק אני לא מקבלת מתנות כאלה שוות?

בחורה בשבילה השקעה במתנה זה מתנה אישית מהלב - אפילו משהו סמלי קטן, אבל שניכר שהושקעה בו מחשבה, שנזרקה בו טיפת יצירתיות, בתוספת איזה מכתב נחמד בכתב יד, ופרח...

 

לא גאדג'טים! זה מתנה לבן, שאוהב דברים שימושיים - לא לבת, שרוצה יותר את תשומת הלב מאשר את השימושיות שבדבר!!!

 

|לא נכתב חס וחלילה מעצבנות באמת עליך, כן? רק בחייאת, בנים - תלמדו מה זה בנות לפני שאתם יוצאים ו/או קונים מתנות...|

אתה לא מצליח ללמד עליו זכות אז הנה: תוך כדי הדייט עולה הנושא שהגברים דואגים לתחזוקת הבית והבחורה מספרת לו שהיא מפחדת לשמור את העבודות שלה רק על המחשב אז היא שומרת אותם גם בקלסרים וזה תופס לה מדף שלם בחדר אז אבא שלה יתקין לה עוד מדף.. הבחור קנה לה כונן מתנה. 

הושקעה בזה מחשבה, נזרק בזה יצירתיות וזה יותר תשומת לב מאשר כל משהו סמלי קטן מכתב או פרח. הבחור הקשיב לה! הסבר בעל פה היה יותר מרגש אותה מפתק במקרה הזה.. 

 

(^^לסיפור הזה אין קשר למציאות או לעוגת גבינה [ולעוגות בכלל] ובלי קשר ללימוד זכות, ותן טל אני לא מסכים איתך שזה לא מתאים וזה ממש לא מוזר)

מכתב זה נחמד, פרח זה רומנטי, אבל מתנה זה משו שימושי גם לבנות! [כן, גם תכשיט זה שימושי.. אבל גם כונן נייד, אם זה מה שהיא צריכה בחיים]

יהיה נחמד לא לקבל רק מחזיק מפתחות עם תמונה של שנינו כי "זה מה שנשים אוהבות"..

לודעת, כשהאקס שלי הביא לי פיג'מה כסוגשל בדיחה פנימית שלנו- זה גם היה רומנטי [הציור שהיה עליה ^_^], גם שימושי [מה פחות שימושי מפיג'מה חמה באמצע החורף??] וגם צחוקים והרגשה של ביחד [בדיחה פנימית, שכמובן הוזכרה במכתב שהוא כתב איתה]...

 

ובכללי כשחברות שלי מביאות לי מתנה- אז נכון, יש את הכרית עם התמונה שלנו שכתוב עליה "אוהבות" וכל הקיטשיות הזאת..

אבל הן גם קנו לי מארז דיסקים של להקה שאני אוהבת

 

קיצור..

זה לא כזה מוזר ולא 'לא מתאים'.. גם אנחנו נשמח למשו שימושי שלא יתלה על התיק במקרה הטוב או יחכה במגירה לפסח להעלאת זכרונות..

שאני אגיד איזה מתנה שאווה ולא של בנות הציעו לי??

כי את לא יודעת איך הוא הביא את זה ולמה... יכול להיות שהוא איזה בייני"ש עני שעבד כמה שעות להשיג כסף לזה?

ואם אתה ממש מסוקרן אני יכולה להסביר באישי.

ביחוד אם את אדם רגשי.. זאת תקופה בחיים שברור שיהיו לך זכרונות ממנה והכי טבעי שתרצי לשמור לעצמך זכרונות מתוקים משם אחרי פרידה...
אני מתאר לעצמי שאחרי שתיכנסי לקשר רציני ואמיתי חדש את תזרקי כל מיני דברים אולי אפילו בטעות...

עם אפחד..

שמרתי פעם איזה בקבוקון קטן עם חול מהגוש אבל שמרתי את זה בשבילי לא בשביל הבחור.

יש לי את האקס המיתולוגי שממנו שמרתי הכל. בהתחלה אני מניחה שזה היה מתוך קושי רגשי להתנתק.
ואחר כך זה היה גם כי נקשרתי לחפצים בלי שום קשר אליו (לא רוצה לזרוק את הדובי שלי!!!) וגם כי היה נראלי קטנוני לזרוק דברים שנתן לי. נפרדנו בטוב ואין בי כעס עליו. מה גם שכל המתנות היו אשיות ולא משהו שיהיה לו שימוש בו..שאלתי אותו בכנות אם רוצה בחזרה וענה שלא.

האחרים, הפחות מיתולוגים ויותר "מדוייטים". אני משתדלת לא לקבל מהם מתנות כמעט. זה כן מקרב מאוד ונעים מאוד, אבל אני משתדלת לשמור על דיסקרטיות בדייטים כדי לא להסתנוור ולאבד את הראש.

מתנה מסויימת החזרתי כי זה משהו שיכל להשתמש בו. ומתנה מסויימת לא החזרתי כי חששתי שייפגע, ואני מדתמשת כי זזה שימושי, בלי שום קשר למי שנתן לי אותה.

 

 

את האמת שאולי לא הייתי אמורה לכתוב את זה פה.

ואולי זה לא המקום הבאמת מתאים

את מכירה את עצמך- את נקודות החולשה והחוזק ואת יודעת  על מה את רוצה לעבוד (בשביל עצמך!!) ומה את אוהבת בעצמך בלי שינויים.

כשקוראים בפורום קל להיסחף ולחשוב- אני לא מספיק דוסית לא מספיק... (לא יודעת תשלימו לפי מה שנראה לכם)

אבל את זאת את.

אם זה לא מוצא חן בעיני איזשהו בחור אז בבקשה שילך. מה את צריכה את הטובות שלו? את רוצה להתחתן עם מישהו שחושב שאת לא מספיק...? אחד שיראה בך רק דברים שהוא רוצה לשנות בך?

ובקשר לסטנדרט- תקבעי לעצמך סטנדרט משלך!  למה את צריכה לעמוד בסטנדרטים שאת אפילו לא יודעת מה הם ואולי גם לא מסכימה איתם?

 

בקיצור אני נשמעת מאוד נדושה (תאהבי את עצמך וכו') אבל אני באמת מאמינה בזה.

 

בהצלחה ושבעז"ה תמצאי את האחד שיאהב אותך כמו שאת בלי להשוות לאף אחת אחרת

בלי לחשוב על סטנדרטים של אחרים.
כשתיהי את ותשלמי עם עצמך את תיהי סופר מעולה גם לאחד!

תכניסי לעצמך לראש שאת כן יפה כן חכמה כן מצחיקה.
את תראי..כשזה יהיה טבוע בך זה ישודר לסביבה אוטומטית ללא כל מאמץ..

תנסי להשתחרר מזה כמה שיותר

שאין מה לעשות הרבה בחורים ובחורות מסתכלים על סטנדרטים, ולא מספיק חודרים לעומק של האדם מעבר.

ה' יזכה אותך עם בעל שיסתכל בעומק של האדם שבך!!! אשרייך!

ברמה העקרונית, ברור שאתם צודקים.

והלישאה הישנה של "תאהבי את עצמך" תמיד תופסת.

אבל תחשבו רגע על עצמכם, כשאתם מחפשים בן/בת זוג.

אתם מציבים סטנדרטים מסוימים, אולי סטנדרטים זה לא המילה, אלא רף.

צפיות מסוימות.

אני מרגישה, שאני לא מצליחה למלאות אף אחת מהם.

אז אוקי, נאמר ואני משלימה עם עצמי, עם חסרונותיי ויתרונותיי.

עדיין, אני לא ברף מספיק גבוה, וזו הבעיה.

שמחפש לעומק, ולא על פי פרמטרים!

מעתיקה לך את דברי המוהרא"ש:

 

"להיות חזקים באמונה הקדושה בו יתברך,

ותדעו היטב בידיעה ברורה ומוחלטת,

כי זיווגכם תלוי אך ורק בידו יתברך, ולא ביד בשר ודם,

ועל כן אל תפחדו משום בריה שבעולם כלל,

ושאף אחד לא יוכל לבלבל את דעתכם כאילו זיווגכם תלוי

באיזו הנהגה ולבוש שאתם צריכים להתנהג ולהתלבש,

הכל דמיונות ופיתויים אשר רק משברים ומבלבלים את הדעת.."

 

כמו שכתבו קודמיי, באמת אדם צריך להשתדל לאהוב את עצמו,

ולהאמין בבורא כי מה' אישה לאיש ולזרוק את השכל פשטס.

זו עבודה.

אולי תנסי להודות על מה שכן יש לך.

לדוג'- זה שבחורים פוסלים אותך וחוסכים ממך את ההתחבטות עם עצמך האם הוא מתאים לי וכדו'

 

בהצלחה בעז"ה

תנסי לשכוח מכל הסטנדרטים

וככה תצליחי להיות הכי מושקי שיש

אחרי הכל,אף אחד לא מחפש להתחתן עם סרגל

(ואם כן-אז הוא סרגל בעצמו!)

 

ועוד משהו: תזכירי לעצמך מדי פעם את הדברים הטובים

והמיוחדים שיש בך,את נקודות החוזק

ותתפלאי לגלות יום אחד שאת בכלל לא בסטנדרט,

את הרבה יותר!!

בהצלחה

 

חלק מההכרה הכי טובה של עצמי מביאה תמיד גם לביקורת עצמית.
ביקורת עצמית היא חיובית כשהיא מביאה לצמיחה, ומונעת גאווה, אבל צריך להזהר כי גם בה יש גבול וגם היא יכולה להיות הרסנית. חוסר ביטחון. חוסר אמונה בעצמי. אדם משדר לאחרים מה שהוא חושב על עצמו. אז דבר ראשון דעי לעצמך שאם מבחינתך את "תעמדי בסטנדרטים" שהצבת לעצמך, אף אחד בעולם לא יוכל לפקפק ולשלול את זה.
ועוד דבר שחוסר אמונה בעצמי יכול לעשות: דמייני לעצמך שאת פוגשת בחור, וב"ה זה הולך טוב, גם מבחינתך וגם מבחינתו (בעז"ה בקרוב!!).
אז ברור שיש חששות, וחוץ מההתאמה יכולה לעלות השאלה האם זה באמת הגיע? אבל את צריכה לזכור דבר חשוב- הקב"ה מאמין בך! הוא תמיד יאמין בך ומאמין בך כל כך שהוא שולח לך את מה שחיכית לו!
אז אל תפחדי. תאמיני בעצמך לכל אורך הדרך וזה יקרין החוצה לכל הסובבים והפוגשים אותך, כי אם הוא^^^ מאמין בך, אז יש עוד במה לפקפק בכלל?
סומכת עלייך!

כתבת יפה

שופך!!

חברות שלה כבר חיתנו אותם!

דברים כאלה אני אוהבת.. חח

שאסור להתכתב בהודעות טקסט עם בנות. (איזה חמשוש סיפר לי)

 

אז בנות יקרות,

מהיום, שאתן שולחות הודעה

אל תצפו לתשובה

בעע, איזה מכוערת:-/

 

 

מי המשועמם?

ולהפיס את דעתו של מופים, דברי הגמרא בכתובות (טז: ):

 

תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה?

בית שמאי אומרים: כלה - כמות שהיא.

ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. 

אמרו להן ב''ש לב''ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה?! 

והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! 

אמרו להם ב''ה לב''ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו! 

וסתם דרך אגב, אתה בטוח שמדובר בכלה?

אני לא רואה את התמונה (רימון) ואני מניח שגם אתה חסום...

ודברי איתי באישי, אולי יש דרך...

יש לה הרמטי

ואל תעזור לה לפרוץ אותו!!

 

אתה שומע???

 

צאי טומאי

בנוגע לרישא של דברייך - היא בובת השלג היפה ביותר שראיתי בחיי (זה בובה ולא בחורה לכן אצלה מותר לבחון לעומק ולבדוק את יופיה...מה שלא כן אצל בחורה). והיא גם היחידה שבאמת ראיתי שהייתה בובת שלג ולא בוב שלג...

 

בנוגע לסיפא - משועמם? זה יצירת אומנות וזה עיסוק מהנה כשאין עבודה ותקועים בבית יום שלם, ואם אין חשמל ומחשב אז בכלל....

מה שתגיד.

 

 

 

שמנו לה טול

ואח שלי קידש אותה בטבעת.

 

הכל מונצח במצלמה

בס"ד

 

 

 

 

 

(לא אני עשיתי! לא ראיתי אפילו טיפה אחת של שלג השנה!!)

בס"ד

שם, זה דבר חיצוני השאלה תמיד צריכה להיות מה נכון יותר ולא מה יגידו. באופן פשוט לפי עניות דעתי  האישית,יש עדיפות  ללימודים נפרדים ולכן לי זה ישנה, לא שאני אפסול על זה.. אבל יש לי חברים שיגידו בדיוק הפוך, כי הם מחפשים בנות שיותר מעורות בחברה וכד' ויש הרבה שיגידו שלא משנה להם.

ככה שזה משתנה.

יהיה רצון שיהא הכל "לתהלה לשם ולתפארת", ולכבודו יתברך..

בהצלחה

או לבר אילן..

את אשכרה תחליטי לפי זה איפה ללמוד??

 

 

נשמע לי הגיוני לברר איפה הלימודים יותר מתחשבים בדתיים/נפרדים/אווירה יותר דתית..

בירור פרקטי, לא לפי ה'שם' של המקום. 

 

לכי ללמוד איפה שמתאים לך ובעז"ה תמצאי את הבחור המיועד לך!!

לק"י

 

אם את רוצה ללמוד הוראה- עדיף לך במכללה.

ובאופן אישי, אני העדפתי ללמוד במקום דתי.

אבל אם את רוצה ללמוד לימודים שיש דוקא בבר אילן, ומתאים לך מבחינת המסגרת- לכי על זה..

אל תחשבי על איך יסתכלו עלייך.

 

בהצלחה!

אני כן בחורה דוסית(או כמעט...) אבל לא מרתיע אותי ללמוד בסביבה כמו בבר אילן..

 

אבלל עצם העניין שמישהו אמר לי את זה..בלי קשר שזה אבא שלי..זה יושב לי ..

זה אל באמת באמת באמת עקרוני לי אם ללמוד כאן או כאן ,

אני אישית יותר מעדיפה בר אילן(למרות שזה  תואר בחינוך..),

אבל אם זה משהו שתאורטית יכול לבוא על חשבון משהו אחר/להזיק לי..אז זה קצת משנה לי!

המירוץ אחר הכבוד- ששמי ילך לפניי בזכות נתונים כאלו, לא נגמר. מבטיחה.

זה ישמע פרסומת, אבל לא לכך כוונתי:

תלכי ללמוד ב"תלפיות" ויגידו לך של"אורות" יש רושם יותר טוב מבחינה איכותית ותורנית.

תלמדי ב"אורות", תצטערי שלא למדת ב"מכללת בית וגן", ששם נמצאת האליטה.

תלכי ללמוד שם- ויפסלו על זה שאת חנוקה ובכלל היית צריכה ללמוד ב"דוד ילין" וחוזר חלילה.

 

מקצוע החינוך נכון ללמוד במכללה כי שם יש התנסות גדולה יותר- הכנה מעשית מסיבית.

בלי קשר לעניין של סוג מוסד..

יש גם את השיקול של איזה מקצוע בחרת (חוץ מהבדיחה הידועה לשמצה על זה שכל הדוסיות לומדות חנ"מ..).

אם את לומדת מקצוע שנכון מקצועית ללמוד באוני', הגיוני שזה פחות יפריע לבחור.

תראי כמה בחורות דתיות איכותיות לומדות עו"ס, קלינאות תקשורת וכו', שלרוב נמצא אותן באוני'..

 

לק"י

 

אם כן- תבדקי מה הרמה, מה הדרישות, איך האווירה וכו'.

ותחליטי לפי זה, ולא לפי השם של המקום.

סליחה על הציניות... גם בר אילן זה מעוז של דוסים.

ולבר אילן יש שם יותר טוב מבחינה מקצועית!

 

(ולדעתי האישית- אם בחור פוסל על מקום לימוד זה ממש לא הבחור שאני מחפשת! אבל זה כבר בחירתך האישית).

עדיף ללמוד בתל אביב, שם לפחות הנחש לא בא לך עם כיפה

כמובן שזה לא הפרמטר הראשון והקובע, אבל צריך להבין שהבחירות של האדם איפה להיות ומה לעשות משפיעות גם לטווח הארוך על איך שהוא נתפס בעיני אחרים, בטח כשמדובר בשידוכין. יש ציבור שבו בת שהולכת לאוניברסיטה מתקבל יפה, ואז אין בעיה, אבל יש ציבור שבו דבר כזה יחשב לא סטנדרטי וצריך לקחת זאת בחשבון בשאלה לאיזה ציבור רוצים להשתייך

ב"ה
כמובן שכל מה שאמרו לפני נכון,
אבל אם מישהו פוסל על מקום לימודים, צריך לפסול אותו על קטנוניות ומחשבה קטנה.

המקום לא אמור לשנות! אני לומדת בבר אילן,רק לשם המקצוע.כי זה מקום מעולה! אבל בתחילת לימודי למדתי במקום נפרד.
כמובן שזה תלוי בך.עד כמה נראה לך ישפיע עליך לימודים מעורבים.
אבל מי שפוסל על זה, לא ראוי שתהיי איתו!
לא כל מי שלמדה בנפרד היא יותר דוסית או פחות רצינית.תעשי מה שטוב לך!

אני אישית נוהג לבחון את הדברים לגופו של נידון

ולא לגופו של מקום.

 

יצא לי להיפגש כמה פעמים עם בחורות שלמדו באוניברסיטה

והן היו יראות שמיים בתכלית. זה אפילו הגיע לכדי מצב שהן

דיברו במין נימת התנצלות שכזאת על מקום לימודם, ורק

מאוחר יותר, כאשר נחשפתי יותר לעולם המושגים והסטיגמות

הדייטיות, הבנתי למה הן ראו צורך לבקש ממני סליחה...

ואני מכירה בחורות שלומדות בבר אילו והן מקסימות ודוסיות ובחורות מקסימות ודוסיות בתלפיות, וגם להיפך, כאן וכאן, אז זה ממש כל מקרה לגופו.

סתם, התלוצצתי.
אבל אוניברסיטה יכולה להיות יתרון. בגלל התואר שיותר נחשב. חוצמזה אם בחורה הולכת לאוניברסיטה ונשארת דוסית, זה דווקא מראה שהיא חזקה יותר. ואם את חוששת שאת תתקלקלי, אז מה השיקול? ברור שלא.

כל עוד היא מלאה ביראת שמיים. שהיא תלמד איפה שיותר טוב לה ולא תלמד איפה שיותר טוב לאחרים.

שתעשה מה שהכי טוב לה,,

כמובן, שמה שהיא אוהבת הוא במסגרת ההלכה..

אדם צריך לעשות מה שמתאים ונכון לו,

 

אני אישית, אלמד איפה שנכון לי מבחינה מקצועית-

 

ומי שיפסול בגלל מקום לימודים-

 

אחלה, נחסך לי עוד דייט

אני בעבר עשיתי דברים לא פשוטים והשתנתי מאז הרבה. אם בחורה תשפוט אותי לפי אז אני לא ארצה אותה. אני מעניין אותי מול בחורה בבירורים אם היא בחורה 'בנאדם' מה שנקרא... כל השאר אני אשפוט כשאני אראה אותה...

אני יכול להגיד לך שהרוב לא מתייחסים לזה.
הכי חשוב שתעשי מה שנכון לך.
בהצלחה!

בכל צד יש חיסרון.

אבל אנחנו יכולים להחליט להתמקד ביתרון שבזה.

האמת שלא חשבתי על כל הדברים האלה שאמרת..

בד"כ אני 'דנה' את הבנאדם לפי מכלול אישיותו ומעשיו ולא כפרטים בודדים.

תנסי לא לדון את הבנאדם במהלך הפגישה עצמה..

 

אה ו..

מייכ מה עובר עליך?? את משוגעת! (מספיק טוב?)

אני תמיד הולך אחרי הלב. מתחשק לי להתקשר? אני מתקשר. לא מרגיש לי טוב,אז לא.

 

כנ"ל הודעות, וכנ"ל חיוכים וכו'.

 

ומה היא תחשוב על זה? ואיך היא תנתח את מה שעשיתי?

 

אם אני ינסה לחשוב על זה כל פעם אני לא אגיע לשום מקום...

צריך להמציא איזה אלגוריתם כזה שיפתור את כל בעיות הקשר. מי שמצליח, בדוק מקבל פרס נובל.

וזה הדבר היחיד שקיים באמת בעולם

קוראים לזה - הרגע הזה

ברגע הנוכח אין שום בילבולי מוח

הכל משחק.

אסור להתקשר בעצמי, כי הוא צריך להרגיש שהוא "רודף".

אסור להביא משהו טעים לפגישה ראשונה, כי אז זה מרתיע אותו.

 

אסור להיות אני.

אני צריכה להיות קשה להשגה ורצינית.

 

וכנ"ל גם הצד השני.

אם ירדוף מידי- זה ימאס

אם לא יתקשר- זה יפגע

 

אם יתלהב- ירתיע

אם יהיה מסוייג- יחשב כלא רוצה, וממילא גם היא לא תרצה.

 

 

וזה הדבר שהכי תוקע אנשים מלהתחתן. פעם שידוך היה נעשה בתוך הקהילה, וכולם הכירו את כולם. היום אנשים משחקים כמה שהם יכולים ובאיזשהו שלב זה מתגלה במוקדם או במאוחר, זה גם אחת הסיבות לניתוקים אחרי תקופות רציניות, כי די כבר כמה אפשר לשחק אותה ולהעמיד פנים, ואז אחד הצדדים אומר לעצמו וואלה אני לא מכיר/ה אותו/ אותה.

כל מהלך!

מה אכפת לנו מה זה אומר???
כיף לי?- יאללה ממשיכים.
לא כיף לי?- בואי נבדוק למה ונראה מה אפשר לעשות.
בואו נשחק את המשחק. נהיה אנחנו! איזה כיף זה.

למען האמת |מכין את עצמו למטר האבנים של בנות הפורום| זה באמת נראה כאילו לגברים מותר הרבה פחות ממה שמותר לבנות, בכל מיני מצבים והזדמנויות בקשר הזוגי...

 

איך הגדירה את זה פעם מישהי ואהבתי את ההגדרה שלה?  "כן, גבר כיום, הוא הצד המקריב יותר בקשר הזוגי, לפחות בהתחלה, והוא צריך לספוג את כל השיגעונות של האישה, שלו עצמו אסור לעשות" לייק.

 

האם זה הוגן? זה כבר שאלה אחרת.

 

האם יש לי סיכוי לצאת בחיים מכאן אחרי אמירה כזאת? אמממ... |בורח כל עוד נפשי בי|

 

ובנות - מי מכן שמסכימה איתי, אני פותח אגודת "גברים דורשים שוויון הזדמנויות בקשר הזוגי" - משו שנשמע הזוי, אבל אני מזמין אתכן להיות הפרזנטריות שלנו ולהשתתף בסרטוני הדמיה שיבהירו למה זה כל כך נחוץ .

השכר? - מי יודע, אולי תתאהבו במי שיכתוב את הטקסט? (ולא, זה לא יהיה אני. יש כותבים מוצלחים יותר בקהל אהמ אהמ).

נכון יותר מי שציטטת צודקת..
אבל זה כי אנחנו שונים במהות..

והאם את חושבת שתמי זה הוגן והגון?

יש הבדלים בין המינים.
למשל אנחנו יותר נוטות למצבי רוח, יותר חוששות מהתחלות חדשות.

לכן סביר שבתחילת קשר מותר לנו יותר דברים

ולא דיברתי על מה ממותר ומה אסור..

לק"י

יפה כתבת!
את נשמה טובה..

לק"י

ולנסות להרגיש מה אני מרגישה באמת..ולא מה הכללים ל"איך אני אמורה להרגיש".

וביננו- לא כל הבנות כאלה!
אני לא..

הרבה. דיברו פה על זה שזרימה עלולה להיות הפיתרון.
אבל- לא דיברתי ממקום של חוסר זרימה, אלא ממקום שזה מעיק יהיה מה שיהיה, התגובה שלנו (שלי, סליחה, לא כולם.. ) להתנהגויות של הצד השני, תמיד יהיה מה לא להיות מרוצים, לא בקטע של שפיטה, לא בקטע הלא זורם, אלא בקטע של: תחושה כזו שהיה מתאים לי עכשיו התנהגות אחרת..
מקווה שהצלחתי להסביר..

לק"י

להפסיק לקטר ולהסתכל החיובי!

ומי שלא נוח לה, יכולה להתקשר וללכת

 

מסכות מיוחדות לפורים

וגם אז זה לא נוח לי בפרצוף

 

 

אני אמיתי, כמו שאני, 

בזה אני שמח

את זה אני אוהב

וכזאת הייתי מצפה גם אישתי תהיה

 

 

לא אוהב משחק

כי בחורה שמגיעה לדייט כשחקנית

כנראה תהיה גם אחלה שחקנית אחרי החתונה

 

 

ואני, 

לא מתחבר לתיאטרון וקולנוע 

במיוחד שהוא נמצא אצלי בבית

 

אני אמיתי

כי אני מאמין, רוצה, ויודע

שמי שתתחתן איתי

תגלה למחרת בבוקר את אותו אדם שהיא הכירה עוד לפני

בתקופה שיצאנו

אותו אדם שישב איתה בדייט הראשון 

גם בחמישי

באירוסין

וגם מתחת לחופה

 

(כמובן שלכל שלב בקשר יש א הפתיחות שלו, אבל זה לא ממשחק ח"ו)

 

 

 

הלוואי על כולנו

עכשיו על הדרמה והתיאטרון היווני. 'תתן אמת ליעקב'!!!

אבל לא באמת מכירה.

אם אתה תלמיד שם, תשאל חברים נשואים, ואם לא- למה אתה צריך לדעת?

כי השאלה לא ככ מובנת..

ב"ה
אל תתני לזה להרוס לך את השאר

רק מרשים לעצמם להיות דבילים 

יכולים להתהפך למפלצות מאחורי המסך. ה' ישמור!

היה לי מכר , שהוא סה"כ אדם טוב, שקילל בחורה שתהיי רווקה לעולם, וזה רק סוף הסיפור. ה' ישמור ויציל, צריך מאוד להיזהר במקומות כאלו!

שהוא מתחיל צאט ומתכתבים קצת  והוא מביע עניין ואומר שנדבר מחר ואז נעלם.

שמדברים בטלפון וקובעים להפגש ואז בבוקר הוא שולח סמס שהוא מחפש משהו אחר.

שהוא כותב הודעה בכרטיס, 'במראה חיצוני את יכולה לכתוב מצוין פלוס, סמכי עלי'.

שאני אומרת לו שלא מתאים ואח"כ הוא ממשיך כל הזמן להכנס לכרטיס ולראות את התמונה.

 

מוזרים.

 

אם הוא לא רציני או מעצבן אז תגידי לו שלום ובהצלחה.

יושבים בבית בנוח מול המחשב ובלחיצת כפתור מכירים מישהי. 

ובטח יש שם מאגר שלם של בנות.. 

יותר קשור למשפט הזה- "שהוא מתחיל צאט ומתכתבים קצת  והוא מביע עניין ואומר שנדבר מחר ואז נעלם" 

 

 

יש אתר מסויים שפשוט כולם כאלה! זה ממש הגעיל אותי! כולם אבל ממש כולם!
או שבאמת נגמרו הבנים הנורמלים או שהאתר הזה הפך להיות למקום זול כזה.

ראיתי שדיברת על נושאים אחרים לגמרי..
ולא מה שהתכוונתי..אבל הייתי חייבת להעלות את זה.
זה פשוט חוזר על עצמו,עם כולם בערך.גם אלה שנראים הכי מושלמים בכרטיס.
איפה הבחורים הצדיקים הנורמלים??

.

פה הם או קטנים או תפוסים..
אז לא פה חחח

לק"י

 

לא יודעת מה לומר כל כך.

רק תתחזקי! תשמרי על עצמך ואל תפני אליו.

קחי את הזמן להירגע ממנו, לשכוח.

תעשי דברים שכיפיים לך, שמשמחים אותך.

 

 

לק"י

 

אם זה משהו שהוא עקרוני לך או שזה "סתם" חלום..

אם זה עקרוני- אל תוותרי.

אבל אם זה משהו שהוא לא ממש עקרוני, וזה הדבר היחיד שהפריע בקשר- אז אולי שווה לבדוק שוב את הנושא.

 

בהצלחה בהחלטה!

אהלן..

לצערי גם אני חוויתי זאת ..

מה שעזר לי להתמודד זו הידיעה שאין מצב שאני מוותרת על הדברים החשובים לי..

כי כשהרגש בא הוא פשוט מסנוור הכל..

תנסי להמשיך הלאה.. לא חייב להתחיל כעת קשר ..

תני לעצמך זמן.. תאמיני ביכולותיך..

ותני לה' לכוון אותך..

המון תפילות..

ב''הצלחה

 

זה מאוד משתנה ונראלי קשה לומר בלי לפחות לדבר איתך שיחה ארוכה.
 

המון בהצלחה.

תוותרי על החלומות הישנים ותחלמי חלומות חדשים.

 

לק"י

כמו שכתבתי לה בתגובה השניה שלי.

בעולם. תתפללי לה' שימצא לך את הבחור שחלמת עליו.

המצב שאת מתארת אומר שאת עדיין מרגישה רגשות לבחור הזה.

 

לדעתי את צריכה לעשות בירור עם עצמך מה את רוצה,תעשי חושבים שאולי כדאי לך לוותר על החלום בשבילו ובאמת לחלום חלומות אחרים,אולי אם תתחתנו אז לא יהיה לך צורך בחלום ההוא במקרה שאת מחליטה ככה אז את נפגשת איתו ומבררת אם זה שייך.לפעמים קשה להבין שאדם זה מכלול של דברים ואף אחד מושלם,בכל בחור שתצאי איו יהיו חסרונות ודברים שתצטרכי לוותר עליהם. 99.9 זה הרבה מאוד מאוד... 

 

ואת יכולה גם להגיע בבירור שלך לזה שאת לא מוכנה לוותר ואז את צריכה לעשות הכל כדי לשכוח אותו,למחוק מספר טלפון,הודעות,לא להתעניין בכלל בו. הזמן מטבעו יגרום לך אחרי כמה חודשים של ניתוק מוחלט לשכוח אותו. 

 

שיהיה ממש ממש בהצלחה!!!

אני מבינה שקשה לך, היה לך קשר טוב. (*אולי* אפילו אז "בהחלטה המשותפת" לא היית מספיק שלימה עם זה.)

נראה לי שטבעי שהוא יעלה לך לזיכרון כשאת לא מתמלאה בדברים אחרים...

ולענ"ד ענית לעצמך, הוא לא יוצא לך מהראש כי "אף אחד לא דומה לו" וכי "את זוכרת רק את הדברים הטובים".

טבעי.
טבעי שאם היה לנו טוב עם בחור ספציפי, נחפש אחד שדומה לו. אבל אולי זאת הבעיה. אולי אנחנו צריכים להחליט להשתחרר מ"הדמות" ההיא שיש לנו בראש. ולהיות פתוחים ל"דמויות" חדשות.
טבעי שכשחולף הזמן נזכור בעיקר את הנקודות החיוביות וכו".

וכמו שיעל אמרה, אם זה משמעותי, תתמקדי בזה ואל תתיחסי לכל החיובי שבו. זה לא רלוונטי.
אם זה עניין של מה בכך, אולי תשקלי לחזור אליו. למה לא...

בינתיים מאחלת לך המון הצלחה!

ומקבלת אותו כמו שהוא

בלי תחמנות/שאיפה לשינוי

אל תשחקי בו

יש קשרים חיים שפשוט חותכים אותם,

יש זרימה, יש חיות, וברגע של קושי

מחליטים לחתוך.

 

זה נשמע כזה, משהו שההחלטה לחתוך

באה מקושי או מחוסר יכולת  או מחסרון

כלים להתמודדות.

 

לדעתי, אפשר להציע לחזור, ממש לא להתחנן,

יש מצב שהוא מחכה לכך וגם לו אין אומץ.

 

צריך לעשות זאת בתבונה, לפעמים (כמה שקשה

לומר) האגו עולה ומקבלים תשובה שלילית שהיא אינה

אמיתית.

 

יתכן שעכשיו  לאחר שניכם חוויתם דייטים לא מוצלחים  

ואי-רלוונטיות של מדוייטים., שניכם בוגרים יותר

ויש מצב להצלחה ולמיסוד הקשר, חבל  לפספס.

 

הקיצר, לחשוב טוב ולפעול בתבונה.

 

 

 

 

 

 

אין לכם מושג כמה זה עוזר.. 

באמת

תבורכו..

כנראה שאני אתאפק עוד קצת..כי קצת קשה לי לוותר עלי

.טוב שיש איפה לפרוק בינתיים

לפעמים, מה לעשות- צריך שיהיו סיבות מספיק טובות לכך, גם למען האמת, וגם שאם תתחרטי על כך שהתחתנת איתו וויתרת על החלום- יהיה לך מה לענות לעצמך.

והאמת- נשמע לי לא חכם לחכות שנתיים למשהו שהוא אולי.

תאר לעצמך עוד שנתיים- אתם נפגשים ואחרי פגישה אחת מבינים שזה לא קשור בכלל...

מה אתה אומר לעצמך? איפה היית כל השנתיים האלו??

זה המון זמן!!

אז אם אתה בן 18, 19 ולא באמת בא לך חתונה- סבבה.

אבל אם אתה בעניין שלהתחתן- תמשיך להיפגש,

אבל תעדכן אותה שזה מה שאתה עושה.

ואם עוד שנתיים לא תפגוש את בחירת לבך- תיפגשו שוב בשמחה...

 

נראה לי... מה דעתך?

כל מילה.

 

אני מאמינה שאם התחלת לצאת, אז אתה מרגיש שזה מתאים לך עכשיו.
אני מבינה שמרגיש לך שזה זה ולכן אתה מוכן לחכות שנתיים.

מה שאני חושבת זה:
למה לחכות לה כל כך הרבה זמן??
מי אמר שהיא אכן תחכה לך?
היא בטוח תשתנה בזמן הזה, ולא בטוח שזה יתאים לך.
איך תעמוד בזה למשך שנתיים?
איך היא מסוגלת להקפיא אותך ככה?
ועוד ועוד תמיהות שעולות לי...

לדעתי אל תחכה לה. מתאים לה? אתה רוצה עכשיו. לא מתאים לה עכשיו? תמשיך הלאה.
נשמע לי לא ריאלי.

בהצלחה!

מריחה במודע או שלא במודע

לענד

לא שווה את הסיכונים.

וממה נפשך - אם היא הזיווג שלך, אז גם אם תמשיך לצאת בשנתיים האלה, אתה לא תתחתן עם אף אחת מהן, ובסוף השנתיים תצא איתה ותתחתן איתה - ואם היא לא הזיווג שלך, אז הרווחת שנתיים של לצאת ואולי אפילו להתחן, ולא לחכות שנתיים מבוזבזות.

 

זה בהנחה שאתה בגיל שאתה כבר רוצה להתחתן עקרונית אפילו עוד חודשיים/שלושה... אם אתה בן 17 ויוצא עם מישהי בת 15 זה כבר סיפור אחר ובעיה אחרת

 

אבל חד וחלק אני אומר לך - אל תעשה את הטעות הזאת. שלי קשר למה אמרה לך. מילא אם הייתם בקשר ורק דוחים את החתונה - יש הרבה שעשו ועושים את זה. אבל אתם ל-א בקשר, וזה מה שמשפיע. תגיד לה שאתה ממשיך בדרכך ובעתיד אם זה יתאים גם לך וגם לה, תצאו. תאמין לי, ככה גם היא תראה שאתה בחור בוגר...

באמת, חבר'ה. צריך להזהר לא להיות מידי נחרצים, הלשון היא מסוכנת, וכתיבה טובה עלולה לשכנע באמת "חד וחלק", ולא את זה אנחנו רוצים לקחת על עצמינו, נכון?

 

 

שימו לב..

קשה להסביר אבל בנים מדברים ככה הרבה פעמים בטבעי שלהם... זה לא משהו מכוון כזה...

 

אז אולי את צודקת למרות שאני לא הייתי מפחד כל כך מאמירה כזאת, אבל ניחא, הנה, נגיד : אתה תבחר מה שתרצה, רק המלצתי האמיצה היא לבחור מה שאמרתי, יש סיבות בגו'. לפרטים נוספים - באישי אתה יכול לפנות

האם אתה היית מעוניין כרגע להתחתן?
אם כן- הייתי קובעת פגישה- אומרת שעם כל ההערכה אין בכוונתי לחכות שנתיים-
שהיא תבחר איתך או בלעדיך 
ואם היא בוחרת לא- ואתה מסוגל להמשיך- תמשיך

אל תצא עם אחרות "כדי לשכוח ממנה" 
רק אם ברור לך שזהו.

 

אם חלילה יחלפו שנתיים ותהיה רווק- אפשר לנסות

(ואני לא מבינה למה לכתחילה היא יצאה איתך ככה, סתם מצער ולא לעניין)

אבל הייתי רוצה לצאת עם מישהי תקופה של לפחות שנה לפני חתונה להכיר אותה כמה שיותר לפני..
עכשיו אם אני מחכה לה, חוץ מזה שאני באמת מפספס שנתיים שאני באמת לא יודע איך אני אחזיק בהם מעמד במקרה שזאת מריחה, יכול להיות שאני אאבד בנות מסויימות שאני אבוא איתם במגע בגלל זה... עכשיו כל העניין של 'מכתוב' ו'משמיים' זה דיי חארטה..
אלוקים נותן לנו הזדמנות וזו החלטה שלנו אם לנצל אותה...

אז לא ברור לי למה הנתק.

מה ההבדל בין קשר של שנה לשנתיים?
והאם היא מעוניינת בשקט של שנה או של שנתיים ואז תתחילו לצאת שנה לפני החתונה?

תחושה שלי היא שזה קשר בוסרי בגיל צעיר
אכן לא בריא אבל אתה לא שולל קשרים עם בנות אחרות

אני לא הייתי מחכה.

"לצאת לפחות שנה כדי להכיר כמה שיותר"..

 

זו גם מחשבה בוסרית לגמרי.

 

אולי גם אתה עוד "צעיר"?..

בני כמה אתם?

 

 

אתה צריך לשאול אותה, ישירות או דרך מישהו/י, ברצינות לגמרי, מה המשמעות.

 

לבדוק, מניין הביטחון שעוד שנתיים תרצו זה את זה. וכי "על צד הספק" אתה תמתין שנתיים?

 

ואם היא רצינית - תתייעצו עם רב רציני ומבין ענין איך מנהלים דבר כזה.

 

לענ"ד - לא להשאיר סתם "באויר".

 

[לא חייב להיות שאם אינה רוצה לדבר, זה אומר שלא רוצה שיחזור. אולי חוששת - בצדק - מהמשמעות של "קשר" כלשהו במשך שנתיים, מצד הצניעות והראש הפנוי. אבל זה צריך לסכם ולראות אם הגיוני ועל-דעת שניכם. ואם יתברר שאכן בעצם לא רצתה שיחזור הקשר, אז כנראה שזה היה מראה משהו עליה שכך היא מודיעה על זה..]

וזה לא סתם מריחה... שהיא לא מרגישה מספיק מוכנה וצריכה זמן... כבר שמעתי על כאלה...

לדעתי אם אתה באמת מרגיש שאתה רוצה כבר להתחתן.. אפילו לא כרגע אלא עוד חצי שנה שנה ואתה בטוח שאתה רוצה קשר ארוך (שגם לזה יש כמה חסרונות) אז תצא אם בנות אחרות.. (אם אתה מסוגל ולא מקובע עליה...) אין עניין להיפגש כאשר אתה רוצה רק אותה... ואם זה הזיווג שלך היא תחכה ותפגשו בהמשך ואם לא תפגוש את הראויה לך ותשמח שלא חיכית לה.. ת'ופה של שנתיים בלי קשר זה הרבה מאוד זמן שבו הרבה דברים יכולים להשתנות...

 

ולברור, היא אמרה שהיא מתכוונת לחכות במשך השנתיים האלה?

שהיא רוצה פסק זמן, שפתאום קלטה את הגיל, ואיפה היא נמצאת מבחינת החלטות, ובירור עצמי וכו'.

 

זה קצת מוזר לאמר "אני רוצה אותך אבל עוד שנתיים", כלומר, זה לא נשמע כך. כנראה לא מדובר בהתלבטות עליך ספציפית, (כנראה, אין לי מושג).

 

 

לא מומלץ לצאת זמן ארוך מידי ומגיל צעיר מידי...לא פעם זה מוביל לכאלו התלבטויות וקשיים... בכל אופן בהצלחה רבה!

תשאל אותה דוגרי, ואם היא לא רוצה, תמשיך הלאה, בלי להביט אחורה.שיהיה בהצלחה בע"ה!

גם אם הגברת התכוונה ברצינות זה לא רציני ולא מעשי. לאחר תקופה כזו, אתה בהחלט צריך וגם מגיע לך הסבר ראוי ומנומק, להפסקת הקשר. לפי זה יקל עליך להחליט לאן פניך מועדות. עצתי: סימן שעוד לא הגעת, אבל לא בטוח שהאופק עוד רחוק. בכל מקרה אתה צריך להמשיך ללכת. ובכל מקרה אין סיבה להיות נואש.

הרבה פעמים מנסים לפגוע פחות ובעצם פוגעים יותר, יכול להיות שלא היה לי נעים להגיד לך שהיא לא רוצה להמשיך

זה קרה לי שמישהו אמר לי משהו דומה והיה לי קשה מאד לצאת אח"כ, עד ששמעתי שהוא בעצמו יוצא..

המלצה חמה- לא לחכות!! לנסות להמשיך..

בהצלחה

אגב,אפילו בלי להיות תחת שלג

הציטוטים האלה של שיחות הטלפון יכולים לקרות גם כל השנה (מניסיון!!)

תני לי לנחש,את בכורה?

רב הסיכויים שאם יש ציטוט זה מאחים קטנים

 

לרוב- אחים גדולים יותר כבר לא נמצאים בבית 

ויש להם דרכים אחרות לעקוב אחרייך אם את בקשר אם מישהו....

שאנחנו חמודות‎‎

תכלס-מי שזה העולם שלו כרגע,הגיוני שיחשוב על זה..

אי אפשר לתקשר בכלל, קבענו וביטלנו.
הבחור הגיע לפגישה ואני נתקעתי בדרך ואפילו לא הצלחתי לעדכן אותו..

וכמובן שכל המשפחה הצליחה לקלוט ממעט השניות של קליטה שבהן דיברנו אני והוא...
זה קשה!

עד שפתאום קלטתי לחרדתי שמסתבר שלא נוכל להיפגש בערב. עקב האחלה קרח שפקד את איזורנו או שאולי

אולי פשוט נראה לו שזה זה... ואולי הוא נואש או משהו כפי שאמרת.
מה שבטוח אשריו שהוא לא נכנע...
אבל מה הנפקא מינה בשאלה שלך?

עכשיו כשאני חושבת על זה,
הוא פשוט חושב שזה זה.

כל הכבוד לו שהוא מוותר על הכבוד שלו וממשיך לנסות בכל זאת.!!

אם את באמת לא מעוניינת, תגידי לו את זה נחרצות. ותגרמי לו להבין שזה פשוט לא.-
תני סיבה אמיתית ומתומצתת, תגלי אמפתיה מצד אחד, אבל תיהיי נחרצת.

אין צורך לערב אח, אבא ומשטרה. הוא לא פושע. הוא בס"ה בחור טוב שממשיך לנסות.

או סתם סירבת?

 

כי זה משנה לניסיון החוזר

איך אפשר לסרב בלי הסבר? אומרים לא ושותקים??

קרה לי. וזה מקשה על ההבנה באמת.

 

אבל אם הסברת באמת רציני וזה לא השתנה באף אחת מהפעמים - תסבירי לו רציני שזה לא יילך,ואם ימשיך להטריד תאיימי בפנייה למשטרה, ואם הוא לא עוזב גם באמת תערבי את המשטרה. מה שלא הולך בטוב, ילך בכוח או בעוד יותר כוח...

 

ואני אומר את זה אפילו מהצד הגברי של הסיפור...

אבל לא קרה לי..

גם לי זה קרה ויצאנו רק פעם אחת, אחרי שדברנו וקבענו  שזה לא שייך הוא לה פסיק לשלוח לי אסמסמים וטלפונים.

א.'האשה מסרבת, כי היא רוצה שירדפו אחריה'- לכן הוא רודף אחרייך.

ב. 'אשה אפשר לקנות את הלב שלה לאט לאט ובמתיקות'- חושב שזה יעזור לנסות שוב ושוב.

ג. הגאווה שלו מוחקת את מחשבתו ההגיונית, והוא מנסה להחזיר את הכבוד והגאווה שלו.

[נואשות מושג פחות קיים אצל גברים, אבל אולי]

[טוב כתבתי לך מה יכול להיות בראש שלו, אין לי רוח הקודש, ולא יודע מה הולך בראש שלו. לא באתי להצדיק או לגנות מעשיו, כי אינני מכירו, אלא פשוט להעלות הערכות לתגובות שלו]

|חושש|

|מסיון?! |

אם זה נכון, או לא. נראה לי שיש בחורות כאלו, אבל לא כדאי לבחור לפעול בדרכים כאלו אם היא בחורה איכותית, כי היא לא תשתכנע.

כי אשה קלה להתפתות. 

זה לא צריך להלחיץ, רק שתהיי מודעת לחולשות שלך

ותדעי להגן על עצמך אם מנסים לנצל אותם.

למשל, אם מישהו או מישהי מנסה "לפתות" אותך (לאו דווקא במובן הגס, אלא לשכנע לעשות כל דבר שלא היית רוצה שיצליחו לשכנע אותך לעשות), תדעי שאת צריכה יותר מאשר להגיד "לא", ולשמור יותר מרחק, כי אם זה מדובר בעקשן, או מתוחכם, הוא אולי יוכל להטות את דעתך.

 

אבל תכלס... בהקשר הזה נראה לי שלבנים לא פחות... הרי כמה זמן לקח לחווה להסית את אדם...?

קחי גם את זה בחשבון... לטוב ולמוטב. זה בידיים שלנו.

לק"י

את אומרת "לא" לבחור ולא נפתרת ממנו...

לגבי:
א. נכון שאנחנו נהנות מהחיזור שלכם אבל תשאירו לנו טיפה טעם של עוד... אל תיהיו נגישים תמיד. אל תהיו נואשים. תיהיו טיפטיפה טיפטיפה טיפטיפה בלתי מושגים. כדי שנעריך את החיזור שלכם. זה פסיכולוגי.

ב. גם לב של גבר לא קשה לקנות, פשוט הטקטיקה אחרת סתם סתם ... (זה בשביל הבנות שנלחצות)...

ג. חח זה דווקא נראה לי הפוך. בעל גאווה ואגו לא ימשיך לחזר. לא? לא יודעת...

יש גבר שזה השפלה של האגו שלו לחזר, אם היא סירבה. יש גבר שהוא יאבד את הראש בגלל האגו, וינסה להחזיר את האגו והכבוד בדרכים לא הגיוניות.

[אני לא הדובר של כל הגברים. אני גם לא דברתי על כל הגברים-יש גברים שבכלל לא אוהבים לחזר. (לפחות אני ככה, נראה לי שיש עוד הרבה שלא אוהבים לחזר כמוני, גם אם אולי זה תכונה גברית לחזר, מה לעשות אין לנו מספיק את זה) רק נסיתי לנתח מה בראש של אותו אחד]

אני צריכה לחשוב על זה לעומק
הוא לא הטיפוס אבל אני אחשוב על זה..
תודה!

או יותר מדוייק: של אנשים מסויימים.

אני יכול לומר על עצמי, כגבר, שאם הייתי מתנהג כך זה היה בעיקר מתוך נואשות לא מתוך גאווה ולא כנסיון לצאת ידי חובת חיזור.... בטח שלא סעיף ב', שנשמע לי משום מה לא טוב...

כנראה שלא כל הגברים נכנסים למגירה הסטריאוטיפית הזו שאתה מדבר עליה.

וכן רשמתי אחרי זה, ש'אינני הדובר של כל הגברים'. סליחה שלא הדגשתי.

קרה לי שאותו בחור ניסה 3 או 4 פעמים..כי הוא חשב שזה ממש מתאים..והסברתי לו שזה לא מה שאני מחפשת ושחבל שנצא ואגיד שוב שזה לא מתאים..לפעמים הם צריכים שיסבירו להם..לא הייתי מגדירה אובססיה.אך לפעמים קורה להם (לדעתי) מצב שבו הבחורה כ"כ מבינה אותם וכ"כ נראית להם שהם מנסים שוב ושוב..תסבירי לו שאת לא תרצי לפגוע בו ושכדאי שיפסיק..
או שתגידי שאת תפוסה

אל תקחי סיכון
במיוחד אם זה הוא

שהוא מעונין בך.

 

כבר שמענו פה גם על בנות כאלה..

 

[רק משום-מה, כאשר זה בנות דומני, העצות הן בכיוון של: אולי תנסי, אולי דרך.. אולי לא כדאי וכו'... משום מה, אם המנסה הוא בן - זה חשד ל"מחלה" כלשהי.. אז לדעתי, לא. הוא פשוט רוצה. אם ממש לא מתאים - אז מסבירים בהיר, מביעים הערכה רבה, ואומרים שבאמת חבל לנסות כי זה ממש לא שייך, למרות ההערכה האישית. ואם יש חשיבה שניה - גם זה יכול לקרות..]

בעיקר עם הסוגריים...

אוי הייתי מבקש הערכה מקצועית, יש לבחור הרבה אומץ.

 

שיש לו הרבה אומץ. הוא מעוניין. אני לא מכיר את המקרה.. אבל שמעתי על מישהו דומה ואפילו יותר... משהו כמו שנתיים היה בטוח שהיא זו היא.. לבסוף ויתר.. ועכשיו ב"ה..

מצד שני, צריך לברר..
אני לא אוהב לגזור דין אם כן או לא, כל מקרה לגופו.
בהצלחה!!

תסבירי לו שוב בפעם האחרונה שלא. באסרטיביות, שיבין. ותבקשי שלא ישאל שוב.

ואם יקרה עוד פעם, תעבירי את הטיפול לאבא,אח גדול או משהו בסגנון הזה.

(זו עצתי. קרה לי פעם וכך עשיתי)

 

זה לא נעים. מה נעשה..

שיהיה רק בטוב בע"ה.

מהצד השני...

 

כלומר, בחור שנפגשתי איתו והוא חתך אחרי שלוש פגישות. ואני הייתי מעוניינת.

אחרי שבוע ביקשתי מההוא ששידך שיעביר את המסר שלדעתי זה היה יכול להיות מאוד מתאים.

וניסיתי עוד פעמיים אחרי כמה חודשים ואחרי עוד כמה חדשים, לבקש מאנשים שונים להציע את זה בשמם שוב.

אח"כ הפסקתי.

 

(אולי יש לציין שאני לא יודעת מה היתה הסיבה)

 

מה זה אמר עליי? כמובן שחשבתי שזה מתאים. מה עוד? לא יודעת.

מכיוון שחלק מהאנשים אולי גיבשו דעה בדבר שפיותי () הסיפור עשוי לעזור לא לשפוט את האדון מדיי בחומרה.

(אם כי אני לא ניסיתי לדבר ישירות עם אותו בחור, וגם לא ידעתי את הסיבה)

אם את סגורה על זה שאת לא רוצה אותו אז תסבירי לו בנחרצות שאין מה לנסות שוב ואת לא מעוניינת ואת דורשת ממנו שיפסיק ותסבירי לו שזה משהו שלא שייך לגברים לרדוף אחרי נשים שלא רוצות אותם.. לא צריך לאיים אלא אם כן הוא לא נורמלי ואז לצערנו כן.. את לא צריכה להיות האוזן שלו או לרחם עליו שיתמודד בעצמו הוא ילד גדול.. וד"א להגדרה זה התאהבות ממבט ראשון ותקווה שאולי יצא מזה משהו..ואת צריכה להוריד אותו מהאשלייה הזאת שיצא מהסרט שהוא בו.. בהצלחה!!!

להגיד בצורה בוגרת יותר ופחות לחוצה שהוא מעוניין בקשר זה כלעצמו מעיד על חוסר בגרות,קושי בהשלמה עם המציאות ועוד)

אבל אם הוא מתקשר פעם בחודש, אז כנראה שהוא ראה את האיכויות שלך וקשה לו לוותר עלייך...

צריך להסביר לו באופן ברור אבל גם ברגישות.

לבטח מתרוצצות במוחו מקרים שהגברים ניסו

ועלתה בידם ולבסוף התחתנו, וכבר היה לעולמים.

 

כפי התרשמות בוסרית למדי, בנות הן עם הרבה

יותר גמיש מבנים. ההחלטות שלהן לא חקוקות בעט ברזל.

לפעמים (או לרוב) הן מחליטות יותר מאינטואיציות 

והרגשות פנימיות, מה שמצטייר בצדק כהחלטה פחות

חדה וממוקדת וממילא גם פחות החלטית ויותר נזילה.