אני כ"כ רוצה כבר להכיר אותך!
מתי כבר אזכה,
לפגוש אותך,
ללכת איתך,
לדבר איתך,
לפטפט איתך,
לשתף אותך,
לצחוק איתך,
לבכות איתך,
לספר לך,
לשמוע ממך,
להקשיב לך,
לרצות איתך,
לשאוף איתך,
להחליט איתך,
להעריך אותך,
לפרגן לך,
לחלום איתך,
לחשוב איתך,
לבנות איתך,
להקים איתך,
להתקדם איתך,
להאמין איתך,
ללמוד ממך.
מתי? מתי? מתי?
ותזכור שגם היא רוצה לעשות איתך את הרשימה הזאת....
בן כמה אתה?
במחילה, נראה לי שאתה עדיין חולמני כזה...
יש גברים שיש בהם את הרגישות המדהימה הזאת והצעירות.
לא כולם חייבים להיות כבדי ראש ואטומים..
" חולמני כזה..." 
וכתבת ממש יפה...
תמשיך בתפילות ועוד ממש קצת.....
נקודה למחשבהאחרונה
נפשי תערוג
מניסיון עם קרובי משפחה. (למרות שבשלב כלשהו היו מהמשפחה ההיא שעלו)
בקיצור, על זה ממש אל תסמכי.
בכל אופן צריך לברר טוב לפני ואפשר לדבר בסקייפ לפני שנפגשים
לראות אם שייך...
ב"הצלחה רבה!
חסר בחורים טובים בארצנו הקדושה? 
אפילו כאן את יכולה למצוא כמה...
צריך לשים גבול מסויים לראות אם זה מתאים.
וכן - יש תקדימים לזהה ומאוד מוצלחים
לא ברור לי כלל שהאישה מצווה בכך, ולכן לא ברור לי כלל שההיתר הזה הוא גם מתיר לאישה לצאת כדי להנשא.
אבל יכול להיות שזה יהיה יותר מסיבות אחרות.
התנערי מעפרחברה שלי קיבלה הצעה על בחור מארה"ב.
כשהוא הגיע לארץ (לא במיוחד בשבילה..) הם נפגשו פגישה אחת כדי לראות האם יש טעם להמשיך ואחרי זה הם התכתבו במיילים ודיברו בטל' 4 חודשים.
בסוף הוא הגיע לארץ שוב ויצאו שבוע.
היום הם נשואים ב"ה!
לא הייתי מסכימה לדבר כזה
מהמקרים הדומים ששמעתי עליהם כולם הסתיימו בירידה מהארץ של הזוג
וכן טוב להם והם מאושרים וכ'ו וכו'
אבל אני רוצה לחיות בארץ!
חוץ מכל המחסומים המנטליים [שבטוח שיהיו, אין ספק - מהיכרות!]
האם העברית שלו טובה?
תקשורת בונים ע"י שפה..
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה מַלְכוּת שֶבְּתִּפְאֶרֶת וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
במשך 40 יום....
צדיקה את!!!
בשורות טובות!! =)
ולהתפלל על העניין בשמע קולנו
נוסח לתפילה על פי הרב אליהו זצוק"ל:
" ריבונו של עולם - את הטוב תקרב, את הרע תרחיק, והטוב בעיניך עשה" (את זה שמעתי מתלמידיו)
ויש כאן עוד נוסח שסמיילית הביאה (אני לא יודע מאיזה ספר צולם)
תפילה לזיווג הגון ממורינו הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.. - לקראת נישואין וזוגיות
תפילה למציאת בת זוג
רבונו של עולם, בחסדך יצרת עולמך, ובראת אדם, ועשית לו עזר, וצויתנו לישא אשה ולהוליד בנים, והחמירו עבדיך רבותינו זכרונם לברכה שלא לאחר מצוה זו, ויען חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא תלויים כמעט באשה, ובעונותינו הרבים אין עוד נביא ולא בעלי רוח- הקדש, לדעת איזו ראויה כדי לקיים מצותיך. לכן בלב נשבר באתי להפיל תחנתי לפניך אב הרחמן, ויהי רצון מלפניך ה` אלוקי ואלוקי אבותי שתתמלא רחמים עלי ותזמין לי בת- זוג נאה, יראת ה` ובעלת מדות טובות ובעלת מזל טוב, וטובת שכל ומוצלחת ומבורכת.
כי בזה אוכל לעבוד עבודת הקדש בלי טרדה, והיה הנערה אשר ידברו לי עליה והיא ראויה, ויש לה יראת- ה` ומידות טובות ומזל טוב והוגנת לי, ברחמיך הרבים תחון עלי ותטה לבי לגמור הדבר באופן שאוכל לקיים מצותיך וטוב לי בעולם הזה ובעולם הבא, אל מלא רחמים, ר`חום ח`נון ש`ומר ת`ומך מ`ציל י`שר פ`ודה, עזרני על דבר כבוד שמך. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. חנני וענני ושמע תפילתי כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה` צורי וגואלי.
תפילה למציאת בן זוג
יהי רצון מלפניך ה` אלוקי ואלוקי אבותי שתמציא לי ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים את זווגי הראוי לי בזמנו,זווג הגון הראוי להוליד תלמיד חכם גדול בתורה וביראה,מזרע צדיקים ואנשי אמת ויראת חטא,כמו שהמצאת זווגו לאדם הראשון, לאברהם ויצחק ויעקב ומשה,כל אחד זווגו בעתו ובזמנו ואותו איש שתמציא לי לזווגי יהא: איש טוב,איש נאה במעשיו,בעל מעשים טובים,בעל חן,איש משכיל וירא אלוהים,רודף צדקה וגומל חסד. ולא יהא בו שמץ פסול,ומום ופגם,ולא יהא כעסן ורגזן,רק בעל ענוה ונמיכות רוח,בריא ובעל כח,ואל יעכב אכזריות הבריות ושונאים ומסיבותיהם ותחבולותיהם לעכב את בן זוגי שהוכן לי,יהי לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך,ה` צורי וגואלי.
לא לשכוח לקחת שמות
חח אל דאגה לוקחים..
מי שעוד מעוניין מוזמן לפנות אליי באישי ;)
בס"ד
זה נראה נורא כאן, אבל אין לי כוח לעצב..
מי שרוצה אני ישלח לו את הקובץ בword
תפילה לרווקה מאת הרב שלום שבזי:
אתה הוא ה´ האלוקים. הקל הגדול הגיבור והנורא. אתה עשית את השמים ואת הארץ, ובחסדך יצרת עולמך. אתה הוא יוצר האדם הקדמון, ועשית לו עזר ובראת איש ואישה, ורשמת בהם שמך הקדוש. י´ באיש ו-ה´ באשה. וציותני במצווה ראשונה בקיום פרי´ה ורבי´ה לישב עולמך. לכן אבי הרחמן באתי להפיל את תחינתי לפניך בלב נישבר ונדכה לפני כיסא כבודך, שתמלא רחמים עלי (לאחרים {על}) (פב´´פ) אמתך, ותזמין לי{לה} את בן זוגי {זוגה}הנכון והראוי בזמנו. צנוע וירא את ה´, בריא וראוי, בעל מידות טובות והגון, בעל שכל טוב ומזג טוב, ובעל מזל טוב מוצלח ומבורך. שהוא ימצא חן בעיני {בעיניה}ואני {והיא} אמצא {תמצא} חן בעיניו, ואוכל {ותוכל} לחיות איתו בשמחה רבה ואהבה ואחווה ושלום ורעות ופרנסה טובה. ותטה ליבי {ליבה}ולב משפחתי{משפחתה} וכן את ליבו ומשפחתו לגמור את הדבר בכי טוב. ויהיה הנער אשר יציעו מן השמים במאמרו של משדר המערכות זווג ראשון ואחרון לכל ימינו,{ימיהם}
אבי הרחמן, מלך מלכי המלכים הקב´´ה, קבל את תפילתי ושיחתי לפניך ולפני כבודך. אתה הקל עושה פלא, תעשה למען רחמנותך ותחונני, ואם אתה לא תרחמני {תרחמה} מי ירחמני {ירחמה}. אתה בראתני {בראתה}, אתה יצרתני {יצרתה}, תזווג לי {לה} זווג הגון של אהבה ואחווה, שלום ורעות. זווג של בנים הגונים, זווג של זרע של קיימא, זווג של ברכה, זווג שיהיה שמח בי {בה} בן זוגי {זוגה}מכל הטובות שיש בעולם. זווג שלא יהיה בינו וביני {ובינה} לעולם לא כעס ולא רוגז ולא קנאה ולא תחרות, ולא שום קטטה ולא קפדנות ולא איבה ולא שנאה, אלא אהבה תמידית ורוח נמוכה וסבלנות. ושיהיה בריא בכל רמ´´ח איבריו ושס´´ה גידיו ושלא יהיה חולה כל ימי חייו לא מדווה ולא כאב מכאוב, ולא צער ולא רפיון ולא פגע ולא נגע ולא כשלון. ויהיה מאושרי באשר ועשר, וכבוד ופרנסה טובה וחן וחסד ורחמים בעיני אלוקים ואדם
אנא ה´ צבקות אלקי ישראל יושב הכרובים, תהיינה אזניך קשובות לקול אמתך, תיתן ותזווג זרע קודש. ותבנה את ביתי {ביתה} בחיי אבי{ה} ואמי {ואימה} ואחי{ה} ואחיותיי{ה} וקרובי{ה} וכל משפחתי{ה}, ויזכו לראות בשמחותיי{ה} ובחופתי {ובחופתה} בבני{ה} ובבנותי{ה}. ואתחזק [ותתחזק} ואתאמץ {ותתאמץ} ואתלבש ותתלבש} ברוחך הטובה הזכה והנדיבה ותכונן דרכי{ה} בנוי ובחסד וברחמים ובכח ובבריאות.
ולא אפרד {תיפרד} מבן זוגי {זוגה} ולא ייפרד ממני {ממנה} כל ימי חיינו {חייהם} על האדמה ולא נצטרך {יצטרכו} לאף אדם בעולם. ותקרב תשועתי {תשועתה} אבי הרחמן, בעל היכולת הגדול הגיבור והנורא, תאיר אורי {אורה} בהצלחה רבה ותגאל אותי {אותה} ותמלא משאלות ליבי ותפיק עוני ותשמחני שמחה שלמה ותקבל תפילתי זו לפניך, ותשמע צעקתי לפניך כקטורת סמים על מזבחך.
´´עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה´ צורי וגואלי. אמן כן יהי רצון´´.
הפעם רציתי להעלות את נושא ה.....
האביר על הסוס הלבן!! (ולבנים- האבירה על הסוסה הלבנה??)
כמה? כמה אפשר לחלום במודע (לרוב, בתת-מודע) על הדמות הזאת, שנמצאת לנו בראש ושאנחנו לא מצליחים להרפות ממנה?!
"אני חייבת שהוא יהיה ***!!!!!"
"אין מצב שאשתי תיהיה ****!!"
.....
מה עושים, איך יוצאים מזה? איך יודעים מה באמת טוב לי ומה ה' רוצה ממני?
אנחנו עקשנים חסרי פשר או יודעים האמת מה נכון לנו??
אנא, חברי'יה, הושיעו נא.....
לא נכנסים לשום תבנית.....
אין לי מושג מי הוא יהיה, איך ומה..
העיקר שיבוא כבר
הרי אנחנו לא בוחרים בזה, אושר!
זה קורה מהשפעת הסביבה, מדברים ששמענו ולמדנו....
מי אמר שאנחנו יודעים *באמת* מה העיקר והטפל?
ז"א, הרעיון שלך יפה והכל.. אבל לא יצא לך לראות שמה שחשבת אולי לא נכון?
כל מה שאמרת- ב-ר-ו-ר!!!
רק העניין שאנחנו חושבים שעברנו את זה כבר.
כבר בחרנו מה אני חושבת שיהרג ובל יעבור ומה לא.
מה שנקרא- היינו שם כבר
רק ש...
לא קרה שאולי טעינו? ז"א, ממש אבל..?!
ז"א, שתבין אותי, אבל שתבין טוב.
זה לא עוזר במיוחד שנענה: "שתבין אותי".
אז איך יודעים באמת מה לומר?
מה חשוב ומה לא?
מה נכון ומה טעות?
ומבחינתי זה עדיין לא באופק, ולכן אני מרגיש קצת לא שייך להגיב כאן - אבל אני פשוט חייב להעיר בעניין הזה.
שהיא תבין אותך? ומה עם הצד השני, שאתה תבין אותה?
זה חשוב לא-פחות, הלא כן?
בעבודת השם, אם הוא שקט או דברן, זרמן או ביישן, חסיד או מסנוגד,
שמאלני או ימני, תימני או הונגרי...
אושר... כשהוא יבוא - אל תגידי לו לא!
אבל הוא הגיע, במיוחד בשבילה, על הסוס הלבן!
עשרים+ שנה חיכתה לו... עכשיו שתגיד לו לא?!
איזו הצדקה יכולה להיות לכך??
אבירה על סוסה לבנה- לא חמודה
או שבעצם צריך את הניגוד כדי שאחר ישלים את השני??
כשהייתי קטנה- ספגתי פה ושם שהכי טוב זה להשלים אחד את השני...
היום למדתי מהספרים ועל "בשרי" שהכי כיף שיש רוב דומה ומעט שונה....
תמיד שני בני אדם יהיו מאד שונים והרבה דומים...
ז"א, הכל קדחת כי הכל אמת.
הכל זה רק דיבורים שנועדו לעזור למצוא את הטוב שבמצב. שזה אחלה..
אושר תמידיאלא יותר מסגרת,
הריי אם היא לא הייתה אז היינו יוצאים עם כל אחד.
מה שכן אוליי כן צריך לשחרר קצת מהקיבעון של המסגרת (רק לא יותר מידי)
לק"י
צריך לבחור כמה נקודות עקרוניות באמת- שאנחנו באמת לא נסתדר בלעדיהן, ולצאת מכל המוסכמויות האחרות שקיימות (ולא בהכרח קשורות אלינו..).
וכמובן, לא להתעקש על על מיני דברים קטנים ופחות חשובים, אלא באמת לחשוב טוב האם לא נוכל לחיות עם זה.
כי חבל להפסיד מישו שיכול להתאים לנו, רק כי הוא לא מתיישב בדיוק כמו שתמיד דמיינתי לעצמי שהוא יהיה.
ג'נדסלהכניס לראש טוב-טוב איזה דברים באמת חשובים וא"א לוותר עליהם אצל בן הזוג ואלו דברים הם סתם "פינוק" מבחינתנו.
מעשית,
אפשר לכתוב לעצמינו על דף מהם הדברים שלא היינו מוותרים עליהם בשום פנים ואופן, וכשפוגשים מישהו לבדוק האם הוא עונה על ה"דרישות" שלנו.
אם כן, מצוין!
אחרת, לכתוב בדיוק מה לא מוצא חן ולחשוב בכנות האם זה מוצדק לסיים קשר בגלל הסיבה שרשמנו.
לרשום על דף זה עושה סדר בראש.
בצורה כזאת אפשר למנוע עגמות נפש מיותרות על קשרים שהפסקנו כי הכל רשום!
ותמיד אפשר לראות מה היתה הסיבה ולהיזכר בהרגשה.
בהצלחה לכולנו
לק"י
עצה פרקטית משו, שאולי תעזור: לשאול בבירורים רק על הפרטים שחשובים לך באמת.
לפחות בהתחלה לשאול על התכונות שחשובות לך, על האופי וכו'.
ורק אח"כ, אם בכלל, להתעניין בפרטים שהחלטת שהם סתם מיותרים או נובעים ממוסכמות טפשיות.
כדי שלא להתקבע כבר בהתחלה על זה שזה לא מתאים ולהנעל על זה.
יכול להיות שאם שומעים בהתחלה את הפרטים שמתאימים למה שאני רוצה, אח"כ הדברים הפחות חשובים יישמעו פחות נוראיים..
בעזהי"ת.
אצל כל אחד וכל אחת זה קיים. והרבה פעמים זה מגיע מהמקום הכי אמיתי והכי כנה שלנו.
אבל לפעמיםז ה גם מושפע מגורמים חיצוניים, לכן כל אחד צריך לבדוק את עצמו- "אני רוצה ככה כי זה מה שמתאים לי או כי זה מה שראיתי בסרטים?" לדוגמא.
כנות עצמית, זה אחד הדברים החשובים...
ואם היו מוצאים לה תרופת פלא - סיכוי גדול שלא היו נשארים רווקים בגיל מבוגר...
כל אחד מוצא את הדרך שלו לצאת מזה - כי לכל אחד מתאימה דרך אחרת. אבל בהחלט חשוב להתפקח מאשליות.
בהצלחה!
כמו שרחלקה כתבה, זה דורש כנות.
מצד אחד, א"א לא לצפות לכלום, כי ברור כל אחד ואחת כן מחפשים דברים מסוימים, וזה בהחלט חשוב לא לוותר על העיקר.
מצד שני, צריך לדעת שאולי ה' יפתיע...
אז הגבול בין לא לוותר על החשוב לבין להיתקע בדמיונות הוא מאוד עדין, וכל אחד צריך לעשות עבודה, ולראות איפה הגבול אצלו עובר.
כדאי לתת צ'אנס גם אם הוא לא עונה על כל הדרישות.
בגלל שיכול להיות שיש לו יתרונות בתחומים אחרים שיחפו על הדברים שהיית פוסלת עליהם.
ואת זה בדרך כלל מגלים רק אחרי שמכירים את הבן אדם מקרוב ולא רק על סמך נתונים יבשים.
סוס לבן?
עדיף מרצדס!
זה עניין של הרבה עבודה עצמית,
לפתוח את הראש ולנסות
להתעלם ממה שדמיינתי לי,
כי בדרך כלל אנחנו מדמיניים מישו,
שבשביל להרכיב אותו צריך 20 אנשים...
בהצלחה לכולנו!
הבעיה היא שיש היום לא מעט בנים שמחפשים נסיכות, אז מה הפלא שאותן נסיכות רוצות נסיך?? 
הגיע הזמן להבין, שאי אפשר לחפש משהו מיוחד מבלי לעבוד/להיות ראוי לזה. אז בנים ובנות, אף אחת פה איננה שרה או רחב או רות שנחשבו הנשים היפות ביותר בעולם, ואף אחד איננו הרב קוק או הרב אלי סדן המרשימים, משום שיש לטפח את האישיות, את הנימוס בכדי להיות ראויים לכאלו. ברגע שהאישיות תהיה בנויה, האביר יהיה נסיך גם בשורש וחולצה שמוטה והנסיכה תהיה מלכה גם ללא פן ומסקרה עבה. בהצלחה!
בבקשה ממך ריבנו של עולם,
עזור לי למצוא את בת זוגתי שאיתה אחיה לאורך ימים ושנים בבריאות שמחה ונחת.
אנא ה'!
"שערי דמעה לא ננעלו" אני מתחנן אליך מעומק ליבי,
אני רוצה להיות בעל,אבא,להיות ראש משפחה להקים את ה"קן" שלי.
אבל, יש לא מעט קשיים בדרך, "קשה זווגו של אדם כקריעת ים סוף"- כל אחד והים סוף שלו,
ואצלי אני חש שהענין פשוט "תקוע".
בבקשה ה'!
פתח לי שערי ישועה ותגאל אותי מחיי הרווקות,
כי אני מרגיש ממש שעם כל יום שעובר הכאב והחוסר רק מתעצמים.
אני סמוך ובטוח שתשמע ותקבל את תפילתי,
כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה.
בעז"ה בקרוב לכולנו צדיק
שה' יקבל תפילתך ברצון בעז"ה ושכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה!
היה שבוע קשה בעבודה אבל עברתי אותו בשלום
באופן כללי היה שבוע טוב
בע"ה ובהשתדלותנו
יש לי חברות נפלאות ואני נהנית כ"כ מהעבודה שלי
בשבת האחרונה עשיתי סאטז' בהשגחה וטיפול בילדים ותינוקות.
בהחלט לא פשוט העניין.
קראו איזו תגובה מדהימה השיבה מישהי לערבייה מחיפה שטענה שארץ ישראל היא של העם הפלסטיני -
הכתבה "ליברמן, אנחנו עוד נדרוך עליך " ותגובתה של ערבייה ישראלית בשם
סמר לכתבה זו הביאו את הגולשת דרורה להגיב
זה מה שסמר(הערביה מחיפה) כתבה:
אנחנו לא ערביי ישראל...אנחנו פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. והאזרחות שלנו היא דבר טכני הכולל דרכון ותעודת זהות ישראלים שאנחנו מציגים עפ"י בקשת המוסדות המבקשים. ל-נ-ו יש לאום ולפיו אנחנו פלסטינים ערבים. אנחנו לא ערביי המדינה הזו, ואנחנו לא מסכימים להיות מיוחסים לה כלל וכלל. א-ת-ם חסרי לאום. ל-כ-ם יש דת שקוראים לה יהדות!!ואתם משתייכים לה, ותו לא!!! היצירה היחידה שלכם היא השפה העברית. מלבדה, אין דבר אחד שהצלחתם ליצר תוך ה-58 שנים ששהיתם פה ככובשים על אדמתו של עם אחר!!.אתם פשוט עם בלי תרבות, ובלי שום עבר שמצדיק התגאות בו. אתם פשוט פרטים שנאספתם מהגלות, הגעתם בחוצפה, כדי לממש את זכותכם להגשמה עצמית, על חשבונה של הזכות הזו של עם אחר. את השלום נוסח רבין רצחתם לנצח! אז .....תתביישו לכם, כי לנו כבר אין מה לדבר איתכם. ואני נמנעת פה מכל הכללה גורפת. לי יש חברים יהודים שהם כמו אחים שלי, ואני מוקירה אותם מאד, אבל ישנם עמים שכדי להתקיים שוללים את קיומו של עם אחר.
וזו תגובתה של דרורה:
סמר מחיפה,
אין במדינת ישראל או בשטחי ארץ ישראל אף לא ערבי אחד שאין לו ארץ מולדת ערבית (ועל כן אתם ערבים ). פלשתם / זלגתם / חדרתם - לארץ ישראל בחסות, עידוד וגיבוי הכובש העותמני והכובש הבריטי אך לא הפכתם עקב כך לבעלים או ריבונים .
פתחי את מפת העולם, ערביה מישראל. תגלי ששטח המדינות הערביות (22) גדול משטחה של יבשת אירופה, ושטחן של כל המדינות המוסלמיות (56) מכסה כשליש מכדור הארץ. שטח אדיר שאין לתארו. משאבים של נפט ועושר לאין חקר .
אז על פניו נראה שזה ממש בסדר שלעם היהודי תהיה מדינה אחת קטנטונת משלו, מבלי שיהיה עליו להתחלק בה עם עוד עם ערבי מוסלמי, לא ?
ובואי ואומר לך כמה מילים על ה"עם" הפלסטיני. אתם אינכם עם. אתם פיקציה מוסלמית שמטרתה אחת ויחידה - לכבוש את ארץ ישראל.
נתחיל עם השם שלכם :
הרומים שכבשו את ישראל קראו לה כחלק מאקט הכיבוש 'פרוביניקה פלשתינה' - על שם הפלישתים שישבו בערי החוף הישראליות . הפלישתים היו יורדי ים אדומי שיער שהגיעו לחופי ישראל _מ_א_י_ר_ו_פ_ה_ ונעלמו מאזורנו כ-1600 שנה לפני הולדת מוחמד .
אין לערבים שמקורם בחצי האי ערב כל קשר לפלישתים - לא גנטי, לא דתי, לא תרבותי, לא היסטורי ולא גיאוגרפי. אתם ערבים ולא פלישתים. באותה מידה יכלו הרומים לקרוא לישראל פרוביניקה שוויצריה. האם זה היה הופך אתכם לשוויצרים ?
ואשר לארץ ישראל, סמר מחיפה ..
תבחרי כל תיעוד היסטורי, כל מפה היסטורית, כל היסטוריון מקובל ע"י האקדמיה הבינלאומית שיראה לנו איפה פלסטין, מתי הייתה אי פעם בהיסטוריה האנושית מדינה או ארץ שנקראה פלסטין, מתי היה אי פעם בהיסטוריה האנושית "עם" שקראו לו העם הפלסטיני, מי אתם, מאין באתם ומה הקשר שלכם לשטחי ארץ ישראל. לא מצליחה למצוא אף לא פרט אחד בשום מקום בעולם, כולל לא אצל חוקרים מוסלמים וערבים (כולל הקוראן שבו ארץ ישראל נקראת 'ארץ ישראל, ארצו של עם ישראל') שיאשש את טיעונייך .
יש תיעוד בריטי מתקופת המנדט הבריטי, תיעוד תורכי מ התקופה העותמנית, תיעוד של כל הכיבושים שהיו על ארץ ישראל - אין זכר לא לעם פלסטיני ולא למדינה פלסטינית .
ובכן, בואי נסכם שאם תמצאי כל תיעוד שהוא (שאינו חלק מהתעמולה הפלסטינית המשנה עובדות היסטוריות בדיעבד) - להיותכם וקיומכם בארץ ישראל - כבר יש לנו משהו להתחיל ממנו .
אתם צביר מקרי של פלגים ופלנגות מרחבי העולם המוסלמי, השונאים זה את זה כמעט . . . כמעט כמו שאתם שונאים אותנו . זה למעשה הדבר היחידי המאחד אתכם - השנאה לציונים. זה בסיס עלוב ביותר לכונן על גבו עם !
ב-1948 היה מספר הערבים שישבו בארץ ישראל זהה למספר היהודים שישבו בארצות ערב .
המאה העשרים הייתה מאה של הגירה וחילופי אוכלוסין על פני כדור הארץ כולו . כל היהודים מארצות ערב היגרו למולדתם ישראל. כל הערבים מישראל היו אמורים להגר חזרה לארצות מולדתם הערביות
.. לא רק שלא עשיתם כך - המשכתם להסתנן ולחדור לשטח ישראל בכל צורה מתוחכמת שאפשר להעלות על הדעת, ושמדיניותה הרופסת של מדינת ישראל אפשרה לכם .
למעשה יש לכם היום מדינה פלסטינית, היא ירדן. אבל אתם רוצים לעצמכם שלוש פלסטין - ירדן , "פלסטין החדשה" שתקום ברצועת עזה והגדה, וכמובן שערביי ישראל המזהים עצמם כפלסטינים ימשיכו להתגורר בישראל ויביאו אליהם עוד ועוד "אחים" פלסטינים מרחבי העולם. כך שבעוד עשור או שניים יהיו היהודים מיעוט בארצם וגם ישראל תהפוך לפלסטין. לא מתאים לנו .
ולכן זה מה שבסופו של דבר יקרה, גם אם השמאל שלנו מפזר אשליות הממלאות את ל בכם תקווה גדולה: יהיה עליכם לחזור לארצות מולדתכם. זה יקרה או בטוב או בחר ב .
במשך השנים (עם ההתיישבות הציונית) אימצתם לעצמכם את האתוס היהודי, כלומר - קדושת ירושלים וזכות השיבה לציון. אמנם בניתם מסגד במרכז קודש הקודשים היהודי (מנהג מוסלמי נפוץ בעולמנו), אך עירכם הקדושה היא מכה ולא ירושלים וזכות שיבה יש לכם רק למולדתכם הערבית ולא לציון .
לסיכום, אפנה אותך לספר חביב ומלא הומור. שמו "מסע תענוגות בארץ הקודש" והוא נכתב ע" י סופר בשם סמואל לונגהורן (הידוע בכינויו מרק טווין) ב -1867. הוא סייר בישראל לאורכה ולרוחבה . הוא לא ראה כאן לא פלסטינים, לא בוסתנים מוריקים, לא כפרים ערביים, לא ערים שוקקות. כלום. הוא ראה ומתאר עזובה, ביצות, כולרע, קדחת, חולות . "ארץ הבכא", כך הוא כינה את ארץ ישראל . כל מה שיש כאן, גן העדן הזה הנקרא ישראל – בנה הגניוס היהודי . אין פלא שאת ואחייך חומדים אותו !
ואם את יושבת בביתך המחובר לחשמל ומקלידה תשובה במחשב, זה כי הציונים סידרו כאן מדינה המאפשרת לך לחיות ברמה שונה לחלוטין משל 99% מאחיותייך במדינות ערב ..
אזרחית יהודייה ישראלית, בעלת המקום
יישר כוח עם ישראל!!
ואיך זה קשור לפורום?
תעלו רעיונות..
להתנסח.
ככה המכתבים למורה על האיחורים של הילדים יתקבלו בברכה.
זה מאוד מחזק לקרוא דיעה כל כך יציבה שתומכת בזכות קיומינו בארץ ישראל כיהודים.
והקשר לפורום..אמ..
נקודה למי"ש.
ולדעתי, אם אין לנו זכות להיות בארץ, אז כמובן שעלינו לנוס לחו"ל ולהינשא שם.
רק אם נבין מאיפה באנו נוכל לדעת לאן אנו הולכים ולבנות את ביתינו על בסיס
איתן יציב וחזק לעד ולעולמי עולמים..
וגם, דע מה שתשיב לאפיקורס..
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה יְסוֹד שֶבְּתִּפְאֶרֶת וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
למרות שזה רובוט..
עד כמה הוא אמין? בג"כ שמים תמונה שמיפה את המציאות וכן על הכתב והאכזבה לא מאחרת להגיע... מניסיון מעצבן
אני מנסה להאמין שיש אי שם אנשי אמת.
ניסיתם שם? יש "מציאות" שתף מעט.......... תודה
כלומר ת.ז. וטלפון אמיתיים כך שיש פחות סיכוי לזיופים.
זה לא מבוסס תמונות אלא תיאור של מכרים שממליצים (זה המאגר של שושבינים)
השאר - פשוט תנסי. מה יש להפסיד?
אני משערת שאת מן הסתם כבר עושה כל מה שאפשר בשביל הצעות אז...
רק מאחלת בהצלחה!
ואם זה מנחם- קורה לכולנו
שיטרטר להם במוח שאת מחפשת ושאם יש להן להציע אז שיציעו...
כנ"ל קרובי משפחה, ואפילו דודות! גם זה לפעמים מצליח...
שבתות פו"פ מתאים לך? גם זה יכול לפתוח אופציות...
והעיקר לא להתייאש!
חזרת לכל אלו שפנו אלייך בתקופות הרטובות יותר?
כי אצל רובנו זה גלים
שיש דייטים, פתאום כולם נזכרים בנו
ושיש יובש, זה יבש עד הסוף
אבל דווקא בתקופות יובש הזמן הוא להזכר מי הציע או דיבר איתנו על הנושא בתקופה הרטובה
ולחזור אליו
כשלא רוצים (או כבר יוצאים עם מישהו) -
יש ים הצעות!!
כשקופצים לתוכו - הולכים בחרבה...
יטבתהכשלא רציתי- לא היה
כרציתי- גם לא היה
אז מה אני אגיד?
צריך רק הצעה אחת טובה,
לא ים של שטיות.
כל יום מישהו אחר מתקשר. מתחילים לברר, מתחילה לצאת,
ומכל ההצעות האלה לא מצאתי אחת להתחתן איתו?
אלירזאחרונהואני לא יודעת אם לעשות סמיילי עצוב או שמח.
אני רוצה מאד לפרט פה הכל אבל חוששת להחשף.
אל בכל זאת. קצת.
כדי שאני אבין קצת מהכיון השני.
דיברתי איתו. עם הבחור ההוא שלא רציתי אז. אחרי שהוא פנה אלי כי רצה להכיר לי מישהו. ככה. פתאום. באמצע כל הסערה הפנימית. והסתבר שהוא עבר מאז עוד קשר מאד ארוך שהבחורה נפרדהנ ממנו. והוא לא יודע אם הוא רוצה שנחזור. ממש לא יודע. הוא צריך זמן לחשוב. לא כמה ימים. יותר. ובינתיים- אומר לי להמשיך. לא לחכות. וזה כל כך קשה. אחרי שהגעתי לסוג של החלטה. אחרי שאז הוא כל כך כל כך רצה שזה יצליח. ופתאום.
הוא היה מאד תקיף בשיחה שהייתה. ממש הרגשתי שאני מדברת עם מישהו אחר. הופתעתי ממנו. לאו דווקא לטובה. לא כי הוא לא רצה. כל מיני דברים שאמר. וצרמו לי. מצד שני אני לא שופטת. ברור לי שפגעתי אז. לא הייתה ברירה.
אז מה עכשיו?
להמשיך לצאת עם אחרים באמת?
לשחרר?
לנסות?
נסי לכתוב לך על דף את כל מה שעברת ביחס אליו
ומה שאת מרגישה כרגע.
אח"כ- לקרוא את זה מחר. כשתהיי רגועה יותר ומיושבת..
ולסיים בקריאה שלישית ואחרונה לקראת ערב.
הרבה פעמים זה מועיל מאוד ומביא לתובנות ברורות בתחום שמציק..
עד כמה הדברים שהוא אמר ו"צרמו" לך -
הם באמת בעייתיים מצד עצמם, כלומר - מראים על האדם מעבר למה שהיכרת; ועד כמה הם "קונטרה" לפגיעה אבל יכולים לעבור ואינם חלק מאופיו.
אם למרות זה נראה לך שאת מעוניינת לבדוק - אולי תחכי כמה ימים. שיחשוב.
יתכן שזה דווקא לטובה: אם יצור קשר תוך זמן סביר ויגיד שרוצה לנסות - אולי אחרי האופן שדיבר, תוכלו לבדוק "מחדש", בלי מטען-דמיוני מהעבר. עניינית ובנחת.
וגם אם לא ירצה או שיעבור יותר מידי זמן - יהיה לך יותר קל אחרי שפתאום "גילית" שזה לא נמצא בדיוק היכן שהיה דמיונך.
הוא אמר שיחזיר תשובה תוך שבועיים- שלושה. ושכן אצא עם אחרים. אני תוהה אם זה הוגן- לא כלפיו, אלא כלפי האחרים... כיון שאם הוא ירצה? מה אז?
חשבתי שסתם אמר שיחשוב על זה ואת בינתיים תשארי באוויר..
חכי שבועיים, תתפללי לה' שיכוון את שניכם לפעול נכון.
ובעז"ה תראי מה מתגלגל אתכם.
שתזכי לבשר לנו טובות עוד החודש!
להיות במקום כזה. לא יום יומיים. יותר. כשהוא חוזר ואומר שאמשיך ואצא. מה שמרגיש כמו זה שהוא אומר שלא נראה לו. ככה זה מרגיש לי, האמירה הזאת. מצד שני ביקתי שאם הוא מחליט שלא- גם מחר, שיתקשר ישר. מקווה שהוא הבין...
זה לא אסון (אם את מעוניינת).
תמיד אפשר לחשוש שמא בדיוק את מפסידה "הצעה טובה".. אין לדבר סוף.
הרי לאידך, אם את כן מעוניינת ואחרי שבועיים יגיד שכֹן?..
לכן, לענ"ד, תשקלי עניינית. אם נראה לך שווה לחכות בשביל זה - זה לא פז"מ ארוך.
ואת לא צריכה "לשאול אותו" אם לצאת עם אחרים... זה שיקול שלך לגמרי.
זה לא שאת נעולה עליו שזה זה ואין סיכוי שתתני צ'אנס אמיתי למישהו אחר.
את ממשיכה בחייך, אם יחזור- יחזור. לא יחזור- לא יחזור.
אבל תכל'ס.
איך מסתדרים כלכלית?
כלומר-
שכ"ד ארנונה וכד'
אוכל
בגדים
חשמל מים
"יציאות" (במידה, כמובן).
נסיעות
עוד דברים שלא חשבתי עליהם.
ההנחות הם כאלה:
א. סטודנטים\בייני"ש\כד'
ב. בלי עזרה מההורים.
ג. (נניח שריהוט וחתונה ודברים ראשוניים כן על ההורים).
ד. רובנו - כולל אותי - אנשים מאמינים מאוד. אי לכך, תשובות כגון "בעז"ה", "סמוך על", "קצת אמונה", לא יתקבלו.
ה. לגור על גבעה מול גרופית במאה שקל לחודשיים זה מפתה, אבל בואו נדבר על ירושלים (או עיר מרכזית דומה) + רדיוס נורמלי.
ו. תשובה לגיטימית היא להתחיל לחפש בשלב שהוא אחרי מה שכתוב סעיף א'.
רעיונות?
אה, נ.ב. אני אסף, ואני מדי פעם מסתובב פה.
בעזהי"ת.
השתמשתי בביטוי "לחתור לת"ש" בהשאלה, כאילו לדאוג שיהיו לך חיים טובים וקלים יותר (כמובן שיש לכל דבר ייתרון וחיסרון..). וכמובן שלא על חשבון אחרים!
בעזהי"ת
בעקבות שאלות של חברות ומציאות שנראה שחוזרת על עצמה, החלטתי לפתוח את זה לדיונכם...
כשמבררים על הצד השני דרך חברים/רמי"ם/מורות/משפחה/אחר הפרטים הטכניים יהיו אותו דבר, ואז מגיעים לבירור על האופי, התכונות, מה הוא/היא מחפש/ת ולרוב התשובות הן אותו דבר, אך בפועל כל אחד וייחודו הוא.
כיצד ניתן לחדד את השאלות עוד קצת על מנת להגיע לעומקם של הדברים? (לא מאוד, אבל קצת מעבר לדברים הטריוויאלים שעונים בד"כ) או פשוט איזה שאלות לשאול? מה אתם שואלים בד"כ שעוזר לברר טוב?
ה' יברך אתכם בזיווג טוב מהרה
"תראה, היא לא שקטה, אבל גם לא מסמר הערב"
"היא לא כבדה, אבל גם לא תתקשר אליך לפתע: 'הי, בהחלטה ספונטנית הבוקר החלטתי לטוס לג'ונגלים של קונגו. אחזור בעוד כשבועיים'".
החברה תמיד רוצה לגרום לבחור לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע, וכשהיא לא יודעת מה הוא רוצה, היא פשוט תטשטש...
מבחינתי, אני מצטרף לשואלת.
מה לעשות שאני אף פעם לא קיבלתי את הטלפון שלך לבירורים..
משהו שמאוד כדאי הוא להתחיל בשאלה: מה אתה יכול לספר באופן כללי (\מה עולה לך בראש כשאתה שומע [שם הבחור\ה]).
מנסיוני זה הרבה פעמים עובד מאוד טוב, אבל לא עם כל הנשאלים (יש שאומרים שקשה להם לענות על שאלה כזו כללית, ויבקשו לשאול ספציפי יותר).
היתרון הוא לשמוע מה הדברים הבולטים באישיות של המוצע\ת (לפחות מראות עיני הנשאל, אבל תמיד מה שתקבל\ת הוא מנקודת ראותו). אם יש דברים שחשובים לך מאוד, אם זה אכן דבר בולט באישיות זה יעלה *כנראה* ב"דיבור הכללי". אם לא - אין להסיק נחרצות שהאלמנט הרצוי אינו חלק ממכלול אישיותו של המוצע (), אבל יש בזה אינדקציה.
לא תמיד כששואלים באופן כללי זה טוב.
אני למשל יכולה להתבלבל כשישאלו אותי באופן כללי על בחורה אפילו מדהימה!
זה שהבחור עונה לפי טון השאלה....
וגם עונה בצורה שמשתמעת ל-2 פנים.
לכן מה שאני עושה זה שואלת
בלי טון.ככה הוא לא יודע
איזה תשובה אני רוצה,
אז הוא עונה את האמת בד"כ...
ואני משתדלת למקד:בסדר,ברור שהוא לא מסמר
הערב,וגם לא דג,אבל לאן הוא יותר נוטה?
שאלי שאלות שאי אפשר להתחמק...
בהצלחה!!!
אבל חייבים לך. דוגמא: שכן שלו, שהוא דוד שלך. ברור שהוא יכיר אותו מספיק כדי לדעת עליו. אבל יענה לך את האמת כי הוא לא רוצה שתדפקי.
אם לא מצאת משהו כזה. תבקשי שיספרו לך עליו. אל תתמקדי בנושאים ספציפיים. לפי מה שיתמקדו ומה שידלגו תוכלי לדעת איך הוא.
ולשאול לא בתור שאלות כלליות, אלא לבנות סיטואציות דימיוניות ולשאול איך לדעת החבר, אותו בחור (כרגע אני עונה כאילו בחורה שואלת חבר של מישהו עליו...) יגיב על סיטואציה כזאת או אחרת...
על שאלה כזאת החבר יצטרך לענוות תשובה קצת פחות מתחמקת, על פי ההיכרות שלו איתו...
סיטואציה ממש ממש לדוגמה: הבחורה רוצה לדעת אם הבחור הוא נדיב וסבלן וארך רוח, ואיפה עובר גבול הנדיבות והאורך רוח... אז היא שואלת את החבר שאלה כזאת: "נניח שאני הולכת איתו לכותל, ושם הוא עובר ליד קבצנית ושם לה שקל בכוס. רגע אחרי זה רואה את זה קבצנית שיושבת ליד ומגיעה אליו בתביעה: "אדוני, תן גם לי" (אתם מכירים את הקבצניות האלה בכותל...). הוא בהתחלה מנסה קצת לסרב והיא ממשיכה לדרוש בתוקף - בקרה כזה, איך נראה לך לפי ההיכרות איתו שהוא יגיב?".
נכון, זה מסובך לבנות סיטואציות ועוד יותר יהיה מסובך בשביל החבר לענות עליהן, כי זה כבר מצריך יותר מחשבה ויותר היכרות... אבל זה בהחלט יכול לעזור, אם זה עובד...
בהצלחה!
ושואלים סיטואציות
זה היה נגמר מהר מאד
זה בירור או חפירה ארכיאולוגית?
א. אדם שלא מכירים ואין איתו שפה משותפת דן איתך על דקויות בעניינים שברומו של עולם
נכון, מרבית האנשים יענו פלוס מינוס את אותן התשובות
או שהתשובות לא יהיו ברורות דיין עבורנו.
כך שלטעמי כדאי לחדד את התחושות האישיות שלנו,
את היכולת להבין מבין השורות ולקרוא נכונה את שנאמר לנו..
להיות קשובים ורגישים.
בעזהי"ת.
בד"כ הם לא נכונים עד רחוקים מהאמת.. [לפחות ככה יצא לי.]
לצאת עם כל אחד עד שמוצאים את האחד?...
וגם מעבירה אותו הלאה.
היה מקרה שאמרתי לחברה לא לצאת עם מישהו.
החפירות שלו היו מוגזמות מאוד והעידו עליו יותר מאלף עדים שהוא לא בשל. או שלא שווה לה לעבור תחת עיניו הביקורתיות.
היה עוד מקרה שהתלבטתי, והחלטתי לא להתערב,
ובסוף את אשר יגורתי בא. הבחור בא עם הרשימת מכולת, לא ספר אותה בכלל, וחתך מהר מאוד על איזה תת-סעיף.
באמת שחבל על הזמן והמאמץ שלה.
תפסיקו לחפור מכל הכיוונים!!!
זה פשוט מיותר.
אם אין לכם משהו מהותי מהותי, אז למה כל השאלות האלה?
זה יוצר תבנית בראש של אישיות דמיונית עם הרבה חסרונות, ועוד לפני שיש חוויה פשוטה של מפגש אנושי - כבר יש רשימת חששות וביקורתיות (או להפך - יוצר בראש תבנית מושלמת שאח"כ מבלבלת את השיפוט הבסיסי...).
מעכשיו כל דבר שתגלו עליו, יתלבש על התבנית. הביקורתית.
במקום להכיר, להפגש, להעמיק, ומתוך זה לבנות תבנית...
חוץ מזה, מה לעשות, רוב האנשים בעולם הם "שמחים, חברותיים, צדיקים", שזה בעצם מה שרוב האנשים מחפשים.
וכשאני אומרת לך שהיא "מיוחדת" כדי שתבין שיש בה משהו איכותי מעבר להגדרות האלה -
למה אתה בורח?!
(ואם אתה בורח, אז למה אתה חופר כשאני אומרת לך דברים בנאליים כמו "טובת לב, שמחת חיים, חברותית"??? מה אתה רוצה שאגיד? כל מילה מעבר - "עמוקה", "חכמה", "רגישה", "צדיקה" היא מתכון לחפירה מצידך ולשיפוטיות מחמירה.)
החברה לא תמיד רוצה להשמיע לך את מה שאתה רוצה לשמוע,
גם לה אין שום אינטרס שתצאו סתם אם זה לא שייך.
אלא היא לא רוצה שתבין לא נכון מכלול של אישיות, ותפסול סתם.
ועוד יותר לא נעים לה לשמוע איך עושים לחברה שלה רצח אופי מנותק מהמציאות.
[וזה עוד בלי לדבר על מקבץ השאלות:
"באיזה צבע העיניים שלה?"
"מה זה אומר שהיא תימניה?"
"מ1 עד 10 כמה היא שמחה?"
ועוד ועוד שאלות הזויות שנשאלתי...]
יש שתי הנחות יסוד שצריכות להנחות, לענ"ד:
1. אני עומד לפגוש אדם טוב.
2. התפיסה שלי לגבי מה שמתאים לי מאוד מוגבלת, וכדאי לי להפתח לדברים אחרים. אולי זה יביא אותי למנוחה ולנחלה.
(וכולנו, נראה לי, נפגשנו עם החוויה הזאת)
מייכלא צריך לחפור ולבלבל את הראש. אם ישנו חשד כל שהוא צריך לברר סביבו. אם אין חשד וצריך רק לוודא לגבי מהות הבן אדם. צריך לברר דברים בסיסיים חשובים. כמו לימודים והתנהגות חברתית. לפעמים די בבדיקה מי החברים או החברות. לפי הפתגם העתיק. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. מסתם בלבולי מח ושאלות מתחת לאדמה, זה משהו שנראה כמו ליצנות מרושעת. או רשעות ליצנית. כל זה בתנאי שאין שום כוונה להסתיר משהו בזדון. שאז חוזרים לתחילת מה שכתבתי.
אמרו לך שהוא ככה וככה, אז איך אתה רואה את זה? במה/איך זה מתבטא? מהסיפורים אפשר ללמוד יותר מאשר סתם מילים 'נחמד' 'בחור טוב' וכו'.
משתדלת לספק גם את המידע הזה כשמבררים אצלי.
ובכלל, כדאי לאמץ את המנהג לראות בכל אדם את הטוב שבו. נכון, כולם נחמדים, אבל אם מבררים אצלכם על חבר טוב, כנראה שאתם מכירים אותו קצת בשביל להגיד עליו כמה מילים טובות. אז נסו לפרט מה טוב בו ספציפי. ואם קשה, אפשר להגיד, תתקשרו אלי עוד שעה ואז אוכל לדבר יותר בנחת, אני לא יכול כרגע.
עוד משהו בהקשר לשאלה: לשאול מה הבחור/ה מחפש/ת. מה שמבררים אצלו לא יודע עם מי הוא מדבר, ולכן לא ינסה לרצות אותך.
בשלב מסויים אפשר לדעת על אילו חברים מתקשרים איליך לברר
(מי נותן את המספר שלך לאנשים.)
אפשר פשוט להיות מוכנים מראש ולהכין רשימה של תכונות ספצפיות עליהם.
אפילו שיהיה איזה פתק בארנק/רשימה בפלאפון של תכונות כאלו עם קצת פירוט
ובהזדמנות זו לברר איתם בדיוק מה הם מחפשים -וככה להיות מוכן גם לשאלה כזו
(שגורמת לא אחת לגמגומים במקרה הטוב,והנפצות במקרה הפחות טוב..)
נראה לי שכמו רבים לפני גם אני איבדתי אמון בעניין הבירורים והשאלות המקדימות
נראה לי שמלבד בירור על נושאים ספציפיים שידוע עליהם מראש, אפשר רק לבקש התרשמות כללית בנושאים שונים (חברה, נושאי עניין ותחביבים, מה עושה בשעות הפנאי, וכו') אך מתוך הבנה שאין בזה הרבה תועלת (וכבר יצא לי לפגוש מישהי שאמרו שהיא "מציירת" ואחר כך התברר שהכוונה לכמה איורים בשולי המחברת...)
לענ"ד יש רק שאלה אחת משמעותית - מי מחפש/ת, מה הסגנון שהצד השני מחפש.
זו שאלה יחסית מוגדרת שניתן לענות עליה באופן ברור. בנוסף, אין בה "הסגרת מידע" על מה אני מחפש ולכן לא יטו את התוצאה ובכל מקרה ישתדלו לומר אמת לטובת החבר/ה שעליהם מבררים.
מניסיוני, זו השאלה היחידה כמעט שניתן בעזרתה לפסול הצעות שאינן מתאימות.
[הרי על כל דבר אחר אפשר לומר משהו כמו "מי אמר שבאמת אשתי תהיה נגנית? אולי היא בכלל תהיה רופאה? " ואז להיפגש למרות לחשבתם שלעולם לא תפגשו אם רופא/ה...(ואינשאללה גם תתחתנו) כך ששאלות כאלו אינן יעילות.]
בהצלחה לכולם.
קיץ טוב.
האם היא עושה דברים מסויימים בשעות הפנאי?
וכדומה.
אבל...שלהבתחיהבעזהי"ת
עדיין התשובות היו אותן תשובות... 
יש עניין לדעתכם להמשיך ולברר כאשר רואים שהקשר מתקדם ויש נק' ספציפיות שעדיין לא ברורות לי? יש עניין לחזור לאנשים שביררתי אצלם ולהבין את הנק' יותר לעומק?
או שזה יתפס אצל הבחור כהסתייגות בקשר? (בעובדה שהוא ידע שביררתי... ובד"כ הם יודעים)
שבוע מבורך 
את לא יכולה להישאר עם ספקות.
את לא יכולה להישאר עם תהיות.
את עכשיו במהלך בירור- חלק את מגלה ישירות דרכו וחלק מהסביבה.
אני לא רואה שום בעייתיות בכך שתתקשרי לברר נק' שחוסמות אותך מלהתקדם בקשר,
להיפך, המטרה שלך כ"כ חיובית שאת צריכה להרגיש בסדר גמור!!
לפי דעתי בשלב זה הוא לא חייב לדעת על התכנון שלך להתקשר,
אבל אם פתאום יתגלה לו שעשית זאת-
כמובן בכנות גמורה תשתפי אותו, תספרי לו את המקום שלך,
אני חושבת שבחור עם מידות טובות - יבין, יכיל, יסכים וישמח.
בהצלחה רבה!
לומד (בישיבה) במקום שאין מצב שתגורו בו?
הוגן כלפיו?
והוא כבר יברר אצלו.
אם תהיי אישתו-
הוא מאוד ישמח לעשות בשבילך וויתורים, וכנ"ל את.
אני מקווה להאמין, שיותר חשובה לו הזוגיות שלו-
מאשר מיקום קרוב לישיבה.
אגב- את יכולה לחשוב שלעולם לא תגורי שם,
אפילו לאורך כל הקשר-
ואחרי האירוסים- לך יהיה אפילו יותר חשוב ממנו לגור שם.
מכירה כמה וכמה סיפורים כאלה (שהוא אפילו רצה לוותר על זה בשבילה, ולא היה לו כזה קריטי לגור שם.)
זאת לא סיבה להפסיד קשר
אם הוא מתכנן להישאר בשנים הקרובות בישיבה,והוא מחובר אל הישיבה ומתכנן להמשיך ללמוד שם,זה אמור להיות שיקול.
ותמיד אפשר לחפש מקום אחר קרוב,לאו דווקא איפה שהוא לומד
הללישאבל בעיקרון-
פיתום הם כן רצו שיהיה לו יותר קל- ושהוא לא יצטרך ליסוע לישיבה מרחוק,
היה להן חשוב בעצמן שהוא יוכל להמשיך בשיבה שטוב לו בה-
כי לעיתים האיזור כולו לא מוצא חן בעינייך..
ואו שהן פשוט רצו שיהיה לו טוב,
כו שהוא יכול לרצות לגור קרוב למקום הלימודים שלך
כל האופציות האלו קיימות
בחייו. החיים בכלל וקשר זוגי בפרט דורשים ויתורים גדולים הרבה יותר ממקום מגורים. אז אלא אם כן הוא לומד באחד מאותן ישיבות בהם ראש הישיבה קובע עבור הבחורים שהם חייבים לגור ביישוב, זוהי נקודה חסרת חשיבות.
שבהדרכת ראש הישיבה הנזכר קנו דירות ביישוב עוד לפני שהתחילו לצאת לדייטים...
(לאן נעלמה לי האפשרות להוסיף ריגשונים?)
טל 123פסימי ריאליאבל איך עושים את המופתע?
את הפטיש?
וכו' וכו'
:_( 
גם לי הם נעלמו.
נקודתיים סוגריים ימינה, נקודתיים סוגריים שמאלה, מיותר, נקודתיים קו אמצע סוגריים שמאלה (אם אני זוכר נכון), נקודתיים קו נטוי, נקודתיים קו אנכי
:/ :-
מה זה נקודתיים קו אמצע סוגריים?
:Q
קו אמצע = -
סוגריים = ()
(פטיש) 
טל 123|פטיש|
פסימי ריאלינקודותיים קו P, נקודותיים קו D
ככה: 
עכשיו גם לי הוא לא עובד! הדבקתם אותי
(לי יש תיבת סמיילים)
אושר תמידיהלליש
הללישכדי לחסוך לך ולו עוגמת נפש.כי יש גברים שזה מהותי להם.
בעזהי"ת.
גם אנחנו יצאנו לדייטים בידיעה שאין מצב שנגור בישיבה [לפחות בהתחלה].
אבל כמובן שזה תלוי בנסיבות..
כמה דברים:
1. מיקום הישיבה לא קשור למיקום המגורים בשום צורה מחייבת
הרבה גרים ליד הישיבה כי זה נוח
אבל חובה לגור ליד הישיבה, זה ממש נדיר שקורה
2. השיקול שהעלת תקף רק וכאר ידוע שהבחור רוצה ומתכוון להשאר בישיבה הזאת בהמשך
3. הרבה פעמים הבחור עצמו אינו אוהב את סביבת הישיבה
הוא מגיע לישיבה לאו דווקא מתוך אהבה למקום, אלא בד"כ התחברות לישיבה
4. אינך יכולה לקבוע בוודאות שאין מצב שתגורי במקום כלשהו,
הרבה הצהירו הצהרות ושינו את דעתם לאחר שהכירו טוב יותר את המקום.
5. הדבר החשוב ביותר, בכל קשר יש ויתורים. אנני מכיר קשר שהכל מושלם בו,
גם כאן יכול להיות שתצטרכי לוותר מעט
ובנינו, היית מוכנה לוותר ולגור במקום שאת לא כ"כ אוהבת אבל תזכי בבעל אוהב, מסור וכו'
שיהיה הרבה בהצלחה
אני מכיר המון זוגות שאחד הצדדים לפני החתונה היה בטוח שהוא בחיים לא.... ואחרי שהתחתנו, הצליחו להתפשר ולמצוא משהו שיתאים לכולם.
אין ספק שאם הבעל טוב לו בישיבה שלו, כדאי שהוא ימשיך שם גם בנישואים.
אולי כבר התייעצתי על זה פה פעם, מקווה שזה בסדר...
יצאנו כמה חודשים. זה היה לפני שנה.
הוא רצה את הקשר מאד מאד מאד.
הוא היה חמוד והיה לנו כיף מאד ביחד
כשהיינו ביחד
אחרי הדייטים איתו היו לי תחושות לא פשוטות עם עצמי.
אבל לא הצלחתי לחתוך כי ידעתי שאני מפספסת.
היו דברים שהציקו. כמו ההומור שלו שהעיק עלי לפעמים. ותחושה שהוא בחיים לא יבין אותי.
והיו דברים מצויינים- הקשר שלנו. איך שהיינו כשהיינו יחד. כאילו בתוך עצמי היה לי ברור שאתחתן איתו בסוף.
מבחינה דתית התאמנו בול. מבחינה מנטאלית- גם. חיפשנו אותו סוג חיים. הוא אדם מאד שמח, זורם. משהו שקצת חסר לי- כי אני חושבת המון
ואני כל כך פוחדת
גם לפספס
וגם לנסות שוב
לחזור לסיוט הזה של ההתלבטות
כבר הרבה זמן שאני מתלבטת, כמה חודשים טובים.
היום הייתי בחנות רהיטים ועלתה לי המחשבה הזאת לראש- כמה דוקא איתו הייתי רוצה לקנות רהיטים לבית שלי. אבל זה כל כך הרבה דמיון
נשמע שכל שאר הדברים המהותיים- דבש!!!
כיף לך.
בהצלחה.
נשמע לי כמו דבר מהותי דווקא. האין זה כך?
אני בספק אם בחור מסוגל להבין בחורה בכל מצב ועד הסוף..
ואת רוצה שנבין את מערכת היחסים ביניכם מתוך 16 חצאי שורות?!
לא חתכת אחרי שניים שלושה דייטים. מסתבר ששקלת היטב, לעומק, ובמשך זמן רב את הקשר ביניכם. מן הסתם קיבלת החלטה כואבת אך מושכלת. אם למרות כל זה זאת הייתה החלטתך, למה שעכשיו זה ישתנה?
תשקלי היטב מה מניע אותך: הרצון שלך לחזור אליו, או היתרון היחסי הגדול שיש לו על כל מי שיצאת איתו מאז? תבדקי את עצמך טוב. אם השני הוא המניע, כנראה שהרצון לחזור נובע מאשליה אופטית. פרידה אחרי כמה חודשים זה מספיק קשה. אחרי ניסיון נוסף - זה יכול ליצור משבר ארוך טווח. לשניכם.
מה שתחליטי - בהצלחה!
מותר לה לפרוק את אשר על ליבה,
כן גם אם זה אחרי שנה ובשתי שורות!!
ואפשר לענות לה גם בלי לתקוף..
ולפעמים יקרה, בהצלחה!!
אין פה מספיק פרטים בשביל לייעץ לך.
מה הכוונה שההומור שלו העיק עלייך? מדוע הוא העיק? (אם את מבינה, אולי זה לא לגמרי מובן אפילו לך?)
למה הרגשת שהוא בחיים לא יבין אותך? והאם את מרגישה ככה עם אנשים באופן כללי, או איתו ספציפית?
של נניח לחזור על בדיחה פעם אחרי פעם, בצורה שהייתה כבר מעיקה. זאת דוגמא אחת שאני זוכרת
לגבי ההבנה- זה באמת דבר שקורה לי עם המון אנשים וקשה ל'האשים' אותו בזה. אבל בוא נגיד שהרבה פעמים הייתי עוצרת עצמי מלהגיד משהו כי חשבתי שהוא לא יבין.
לא נשמע דבר כל-כך נורא. אם זה לא גורם לך לזלזל בו, זה נראה לי דבר שאפשר להתמודד איתו והוא לא נשמע מאוד עקרוני. דוגמאות לצורות אחרות, יותר בעייתיות, להבין את דברייך מקודם: הומור טיפשי, מתפדחת להסתובב עם הבנאדם הזה כשהוא מתנהג ככה... גם פה זה תלוי בדרגה ובתדירות, אבל זה כבר יותר משמעותי.
אם ההבנה היא לא עניין שלו בדווקא, אז זה גם נקודה לזכות. לדעתי כדאי לחשוב אם זה קורה עם המון אנשים, אבל יש גם המון שלא, או קורה עם המון אנשים = הרוב\כולם. ולהשוות גם את התדירות\עצמה שזה קורה איתו ועם אחרים (חברות טובות\משפחה). אם זו תחושה שהיא תדירה אצלך, עם רוב האנשים, אז אין סיבה לחשוב שתמצאי מישהו שזה יהיה אחרת באופן מובהק איתו. בנוסף, כדאי לנסות לחשוב אם התחושה הזו השתפרה כשהזמן עבר (נהיו פחות ופחות פעמים שהרגשת זאת). אם כן - ייתכן שתמשיך להשתפר. הרי "הבנה" זה הרבה פעמים פונקציה של כמה טוב מכירים שהיא בתורה פונקציה של כמה זמן מכירים.
נקודה אחרונה: אבל כתבת גם (בהודעתך הראשית) שהיו לך תחושות לא טובות עם עצמך אחרי הפגישות. ולא ברור בדיוק למה התכוונת. אילו תחושות, ממה הן נבעו. זה דבר שנראה לי שכדאי מאוד להבין.
שזה כן גרם לי לזלזל בו.
פעם גם היינו יחד עם חברים ודי התפאדחתי. חברה שלי שהייתה שם הבינה מה הפריע לי. הוא פשוט היה תקוע בבדיחה הקודמת שהוא סיפר ולא המשיך עם השיחה. אבל זה לא היה משהו גורף. וגם לא משהו שקרה המון. אבל כן קרה וכן גרם לי איזה סוג של זלזול.
לגבי ההבנה- זה באמת דבר שאני עובדת עליו המון זמן עם עצמי. על לקבל גם מי שלא לגמרי יבין. והאמת שלפעמים הוא הפתיע אותי בקטע הזה, בשיחה האחרונה שלנו נניח, הוא אמר לי כמה דברים עלי שהיו מאד נכונים, ואפילו ישמתי איזו עצה מעשית שלו.
בקטע הזה אני כן נוטה לחשוב שהאופי שלו הוא יותר 'בריא' משלי. פחות נוטה לחקור ולהסתבך. בחור החלטי כזה שיודע לאן הוא הולך. בשונה ממני... ברור לי שאני צריכה מישהו כזה כדי לאזן את עצמי.
לגבי התחושות-
זה היה קטע מוזר
כי אחרי הפגישות הייתי חוזרת בעננים. ממש. ובוקר אחרי הייתי קמה כשאני בתוך העננים סתם, הייתי קמה ומועקה גדולה הייתה יושבת עלי ולא הייתה לי טיפה של סבלנות אליו וכל זה, עד שהיינו נפגשים שוב וחוזר חלילה...
[ממש תודה על כל מה שכתבת. זה מאד ממקד ועוזר.]
שקורה כל הזמן - נראה לי שזה נקודה שאפשר להחליט להתמודד איתה, הרי עם כל אחד יהיו התמודדויות. נשמע שבלי קשר לזה את *מעריכה* אותו באופן כללי? אם את מעריכה אותו באמת, למשל, כי את יודעת כמה הוא בחור חכם, טוב לב ואיכותי - תנסי להתמקד בזה. נראה לי שזה אמור להפחית את הרגשת ה"פידוח". (לא כל-כך קשור, אבל ייתכן מאוד שהוא גם מודע לזה שהוא "נתקע" על הנושא הקודם בצורה שהיא קצת מוזרה\מפריעה, אבל עושה את זה בכ"ז בגלל מצב של חוסר נוחות חברתי כלשהוא.)
לגבי ההבנה - מדברייך נשמעים דווקא שבחים על הבחור דנן!
לגבי התחושות - זו הרגשה לא נעימה, ובאמת זה נשמע קצת חידתי (לא יודעת אם חריג). יכול להיות שהיית לחוצה מכיוון שדווקא הכל היה כל-כך טוב? (ובאופן לא מודע זה מפחיד, הרי בסופו של דבר נצטרך להחליט לגבי המטרה שלשמה נפגשנו - וברור שזה יכול להכניס ללחץ). יכול להיות שזה מעין בילבול, בגלל רגשות חזקים? (כמו שהציעו למטה)
באופן כללי, לי נשמע שאת צריכה לבחון היטב את הדברים שהפריעו לך אז (כשחתכת):
הדברים הברורים (אולי היו עוד שלא שיתפת אותנו בהם) - האם את עכשיו, באופן כן, חושבת שאלו דברים בעצם לא כל-כך משמעותיים מבחינתך, ואת יכולה לחיות איתם בשלום ובשמחה? (לא בהכרח בלי עבודה מסוימת)
הדברים הלא ברורים - כאן אני מתייחסת לתחושות המועקה. לנסות להבין למה יכול לעזור, אבל נשמע שזה לא ברור, אז לדעתי מהבחינה הזו אי אפשר לדעת מה יהיה אם לא תנסי שוב...
[תודה על התודה אני כותבת בנסיון למקד ולעזור, אבל כל אחד הוא שונה, ואני מקווה שמה שכתבתי באמת מסייע לך בחשיבה ולא חלילה להיפך]
ברור שאם מאז שיצאנו הייתי יוצאת עם בחור שהייתי ממש רוצה וזה היה מצליח לא הייתי חושבת עליו.
כן יצאתי עם אנשים שהיו ממש סבבה והכל, וחשבתי עליו. לא המשכתי איתם אמנם מעבר לכמה דייטים אז קשה לי לענות על זה.
למה שעכשיו זה ישתנה?
לא יודעת
אני שומעת על המון מקרים של שנוי כזה, קשרים של הלוך חזור שנגמרים בטוב
אני חושבת שאולי עכשיו אני אבוא לקשר אחרת. מראש אני אסכם איתו שהולכים לאט לאט, שלא יתן לי תחושה כזאת שהוא יעשה הכל כדי שזה יצליח, אלא שגם לו יש גבולות וגם אני אצטרך לרדוף אחריו [זה אולי נשמע מוזר] קר שעבר בתחילתו היה מאד מהיר ומלא רגש עד שחתכתי אחרי שבועיים וחזרתי שוב, זה היה קשר שכבר בדייט שני נניח- ידעתי שהוא רוצה אותי מאד מאד. ולא תמיד זה טוב. בטח לא לאחת מבוהלת שכמוני.
אז כדאי לנסות.
כמובן, לשאול אותו מראש, אם הוא מוכן "לנסות" שוב - אע"פ שאם זה לא יהיה זה, אז יכול להיות שתהיה קצת עגמת נפש לשניכם; ומצד שני - יתכן שכן יהיה.
ולהגביל לעצמך, בלי לחץ, את זמן הבירור. לא מבחינת "יחידת זמן", אלא במובן שאינך "מורחת" את העניינים. בודקים בנחת, ובלי "בטלנות".
ולבחון היטב - מה "פחדי שווא", ומה מהותי. תבדקי, למשל, האם באמת "אינו מבין אותך", או אולי כן.
בהצלחה ובנחת.
כתבת שהיה לך אחרי הדייטים איתו תחושה לא טובה..
נשמע כמו אינטואיציה..
יש לנו חוש שישי..
והוא בדכ ממש מדויק... אסור להתכחש אליו..
יתכן מאוד שהיו עוד דברים שהרגשת,, ואת לא מצליחה להעביר במילים.. גם לא במחשבה.. נטו תחושה..
לעיתים קורה, שרוצים להחזיר קשר ישן,, כי זה מוכר,, יודעים בדיוק מי האדם...
הלא נודע איננו נעים..
וזה גם מעיק להתחיל קשר חדש, להציג את עצמנו.. לחשוב לפני שמדברים על הניואנסים,, כי האדם ממול לא מכיר אותנו,,
ולכן הרבה פעמים מתחשק להחזיר קשר ישן,..
שמעתי על מלא כאלו שיצאו כמה פעמים וזה לא הלך, ואחרי כמה זמן יצאו שוב ובסוף התחתנו!
שיהיה בהצלחה....
שהיתרונות עולות בהרבה על החסרונות ושטוב לכם. כל השאר זו עבודת מידות משותפת נטו לאורך כל החיים!
גם אם בסוף מתברר שלא, עדיף תשובה חותכת מאשר התלבטויות...אין שמחה כהתרת הספקות!
-בהנחה שהבחור גם מעוניין לנסות שוב בנחת..-
למה זה נפסק?
האם השתנה משהו מהותי מאז?
כי אם לא השתנה כלום,
אני לא רואה צורך לנסות שוב
אם אחד הצדדים החליט להפסיק קשר
משמע הוא זיהה משהו שהוא בטוח לא יצליח לחיות איתו (לפחות ככה אנחנו מקווים, לא?)
לדעתי,
אם לא השתנה משהו מהותי ממש
אותו משהו מהותי שגרם לסיום הקשר
לא כדאי לנסות שוב
כי זה בד"כ יפסק שוב
ננשמה!כל אחד לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפששר לומר מהיום ועד למוצ"ש.
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום וחודש אייר משמח ומבורך!
נ.ב.
נשמח אם כל מי שאומר פרקים אחרונים בכל ספר יוסיף גם את ה"יהי רצון" שבסיום אמירת התהילים,
לטובת כולם. תודה!
ננשמה!ננשמה!אהבת חינםהתנערי מעפראייכה!אהבת חינםננשמה!ג'נדסאהבת חינם נשאר קד-קנאהבת חינםשבת שלום בשורות טובות!
ננשמה!אחרונהשתמיד הבחור צריך להביא משהו לפגישה ראשונה?
ולשלם?
אז נכון, ברור שזה נוח שאני לא צריכה להביא שתייה
ושאני חוסכת כסף,
אבל זה כ"כ לא נעים!
במיוחד אם אני יודעת שאני הולכת לחתוך.
וגם אם לא.
אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אם את לא כזו- אל תתנהגי כמו אחת כזו.
אם את בחורה זורמת, עם ראש פתוח, או סתם לא אוהבת הגדרות וכללים, אל תתביישי להראות את זה.
כבר יצא לי שבחורה הגיעה אליי עם רכב לפגישה ראשונה (שהבנתי שזה ייהרג ובל יעבור...) ואחת אחרת הביאה עוגיות לפגישה הראשונה.
זה רק הוסיף להם פלוס בעיניי.
הכלל הוא שתהיי מי שאת, ואם זה בעלך הוא יקבל אותך (רק) איך שאת באמת.
למשל, אין מצב שאבוא עם רכב או שאתקשר סתם ככה, לפני שעבר ה-ר-ב-ה זמן מאז תחילת הקשר.
אבל הכלל הזה טיפשי!
ואין טעם לומר לי לא לציית אליו,
כי זה לא תלוי בי.
איזה עוגיות נחמדות או משהו בסגנון.
ככה תרגישי יותר בנוח.
למה כל פגישה צריך לשבת על אוכל?
לדעתי שני הצדדים לא צריכים להביא כלום.
ודווקא חשבתי שהבנים יסכימו איתי
ובנים אוהבים אוכל לכן לא נסכים איתך
בין אם את מסכימה עם המוסכמה ובין אם לא- היא קיימת. בכל מקרה (כמעט) תמיד הבחור יביא משהו.
אז כדי שיהיה לך יותר נעים תביאי גם את משהו.
E: קיים
הנוהג הוא ע"פ מו"ר בעל ה"גברים ממאדים" שניקים יציעו פתרונות וניקיות יציעו אמפתיה.
נא לא לגעת במסורת מקודשת זו
טל 123זה דורש גם אמפתיה וגם פתרון פרקטי.
מי המציא את הכלל המטופש הזה שתמיד הבחור צריך להביע אמפתיה???
שאת מתוסכלת ממפגש עם כמה גברברים שלא למדו מימיהם אמפתיה בסיסית מהי.
זה באמת מרגיז והרגשות שלך לגיטימיים לגמרי. הם באמת לא בסדר.
מספיק טוב?
יטבתהאחרונההללישטל 123הללישליצור תדמית של ג'נטלמנים. זה בא לספק צורך שלנו, לא שלכן!
לק"י
לפחות מנסיוני הדל.
ואם יש מספיק אומץ, אפשר גם להבהיר לבחור שדווקא את מעוניינת שלא יביאו אוכל לפגישה הראשונה, או לסכם איתו מראש שאת משתתפת במשהו...
ואם זה לא מה שאת רוצה - אז פשוט תשלימי עם העובדה שיש חוקים לא כתובים.
(היתה לי פעם מישהי שהתעקשה בבית קפה לשלם הכל בעצמה...סוג של פמיניזם משעשע...אחרי חילופי דברים קטנים, "הרשתי" לה לעשות זאת... רק חבל שפגישה אחת אחרי זה זה נגמר
)
טל 123עדיין אני מרגישה חוסר נעימות על זה שבחור (שנפרדתי ממנו) שילם עלי פעם...
ואגב,, גם אני לא אוהבת את הכלל הזה...
בד"כ אני מתעקשת לשלם..
לא רוצה שישלמו עלי..
אז הנה לא כולם לפי המוסכמות
1. אין שום בושה לקבוע דייט ברחובה של עיר, או בפארק נחמד.
2. בהחלט ראוי שהבחור יביא משהו. קוראים לזה ג'נטלמניות. זהו גם סוג של חיזור. וכן, חיזור הוא בהחלט תפקיד הגבר.
3. אני יוצא לדייטים עם תיק.
4. איזו רגישות לזולת נהדרת יש לה, אפילו על סכומים קטנים היא זהירה כשמדובר באחרים!
אולי אני לא בוגר. אולי אתה...
אבל כאן חשתי צורך לאזן את הבוז שעולה מדבריו.
לא הבנת מה רציתי להגיד
לדעתי, בנאדם בוגר שהולך להקים את ביתו
צריך מינימום של בגרות ועצמאות.
אם יש מישהו שמקפיד על כל כלל בלתי כתוב עד לגיחוך
כנראה שהוא לא מספיק עצמאי
ולכן:
1. אין בעייה, אבל אם זו האופציה היחידה, שברורה מאליה?
2. הכוונה הייתה שיש כלל שחייבים להביא משהו. לא דווקא לגבר.
3. זה בלי קשר לטענה המרכזית, זה סתם מגוחך. (בטח אם זה תיק שרות)
4.מה הקשר בין זהירות בממון הזולת לבין אי נעימות מהתשלום בדייט? אין שום קשר.
נכתבו בוופלים. אתה מצידך אל תדקדק עם הצד השני אם היא לא מקפידה על כללים (אני אפילו בעד הגישה הזאת), אבל מצידך, כדאי לדקדק, ובעיקר בהתחלה. גם הבנות הכי טובות ונהדרות עשויות לתת פרשנות מוטעה לכל מיני דברים, ולכן רצוי לא להעמיד אותן במבחנים.
ואם דיברנו על לא לדקדק, אל תוציא משמעויות אפילות מתוך דברי פותחת השרשור. אני לא חושב שרוב הדברים שהסקת נובעים מדבריה.
לילה טוב!
לא בקטע של הירידה עליה
פשוט אחרי הפגישה הכי גרועה שהיתה לי אי פעם עם קמצן שהתנהג בצורה מאוד לא יפה וחשף את מידותיו המקולקלות
אני מאוד מעריכה התנהגות ג'נטלמנית. זה גם מה שהייתי רוצה מהיחס של בעלי (בע"ה בקרוב מאוד) אלי.
אני גם לגמרי מבינה שזה לא נעים שישלמו עליך- בדרך כלל אם אנחנו יושבים באיזה מקום, אני מזמינה משהו זול (למקרה שיתעקש לשלם) ותמיד אני מציעה לשלם
1. בפעם ראשונה באמת יותר נעים בחוץ, שלא מוכרחים לשבת אחד מול השני ולנסות להכיר...
2. זה בדיוק מה שאני אומרת- לדעתי הוא לא צריך, ומשום מה לכולם ברור שכן, וזה מה שמתסכל!
3. מי דיבר על תיק? מאיפה הבאת את זה???
4. תסתכל בכותרת^^^
ובנוגע להערה האחרונה- היא אפילו לא ראויה להתייחסות.
לא כשזו הנימה.
אמנם אני לא בקי במיוחד בתחום הזה אבל אני חושב שלא צריך להישמע לכללים אם אתה מתנגד להם...
יש כלל שלבחורה אסור להתקשר לבחור, לדעתי, אני לא יודע מי המציא את הכלל הזה ואם היא רוצה להתקשר שתתקשר ואני אעריך אותה על כך....
כן כן, קצת שחור העניין הזה.
אבל היה לי קשה להתאפק..
אז שאלה אמיתית.. יש לנו תיכף דייט שבו יצויינו 30 יום מהדייט הראשון.
אירוע בהחלט מרגש ומשמח (אני טועה?)
אבל..
מה עושים???
אמורים להפוך את זה למשהו רשמי? מיוחד?
או פשוט דייט מן המניין?
אולי ההזדמנות לעשות משהו מיוחד היא דווקה מוצלחת?
תודה מראש.
רוני.
מקרוני בשמנתואפשר לפחות להגיב לשאלה שלי..? |מרגיש מקופח|
עד שאני פה, נו..
תנהגי לפי נטיית הלב שלך.
מרב.תעשי מה שאת חושבת.
זה נראלך מאורע מיוחד? מרגש?
יאללה צאו לאיזו חוויה מרגשת ומקשרת יותר
זה נראלך כאילו אין הבדל בין ה-30 ל-31?
עדיין תעשו משו כיפי ומרגש ומיוחד
אבל באמת-
זה נראלי תלוי במה שאתם שניכם מרגישים לגבי התאריך החשוב/לא חשוב הלז
אני כל כך לא מבינה כלום בעולם הדייטים..
אני חוששת לעשות פאשלות לא נעימות.
וזה לא שהמספר 30 בעיניי הוא כל כך מיוחד, אלא שזה פשוט מן זמן עגול שמשקף לנו/ לי כמה כבר עברנו יחד..
ג'נדסהכוונה- לכי לפני נטיית ליבך, נסיון לקרוא את תחושת הבחור ואולי אפילו להעלות את זה בפניו
(אולי ברמיזה בסמס, או בטל'..)
שנשמע בשורות טובות!!!
בל"חיתתהיו אתם!~
לציין\לא לציין = זו נטו החלטה שלכם!!
אל תצמדי למה קורה בחוץ, בעולם הדייטים, כי זה לא נכון...
תעשיו מה שמתאים לכם והכי נכון לכם
ב"הצלחה ותהנו..
אז לא כ"כ מבינה בנורמות של דייטים
אבל אצלי הנורמה זה הלא-נורמה..
מה שבאלך- תעשי בגבולות הטעם הטוב
לא להגזים עם נצנצים ופרחים ורומנטיקה [ואני יודעת שגם לא זה מה שאת מתכננת ]
אבל כן לעשות איזה משוו שווה
[ואני חייבת דחוף את הסמיילים של הווצאפ ]
בואי לדייט עם שמלת כלה
אבל אפשר לעיין מה כתוב בספר "חוקי הדייטים" עמ' 30....
יש כל מיני מנהגים:
יש כאלה שמחליטים אחרי חודש להתחתן..
יש כאלה שמחליטים שהם עוד בכלל לא מכירים..
יש כאלה ש"חותכים" (זה כנראה לא את.. אחרת לא היית שואלת).
הכי טוב - לשמוח שזה קורה.. סימן שיש סיכוי, ולאידך - סימן שאתם מבררים בנחת וברצינות.
אין כללים... אולי תנצלו - כמו כל יום הולדת - לאיזה "חשבון נפש" משותף על הכיוון של הדברים, וגם לשמוח אם "זז" משהו, וגם להודות לה' שהוא מראה ששניכם אנשים שכנראה מוצאים חן בעיני בני אדם.. עובדה - אף אחד לא "פסל" מיד... (כמובן - שזה לא אומר כלום גם על מי שאצלו זה אחרת.. כעת הענין זה לחזק אתכם.)
פלספניתבעזהי"ת
מישהו מכיר את האולם 'שנהב אירועים', בגדרה?
היה פעם באירוע שם?
ממליצים?
תודה
גם בזמן שמלבטים
עוד לפני שכבר די סגורים על מקום
יטבתהאפשר באישי..
פלספנית(אני דיי נמצאת בתוך זה עכשיו בדרך טיפה שונה..אז קצת הרבה מבינה..)
