שלום וברכה.
האם יש כאן מישהו / מישהי מהיישוב עפרה,
לצורך בירור מסוים?
תודה
בשורות טובות אצל כולם
בקרוב ממש
שלום וברכה.
האם יש כאן מישהו / מישהי מהיישוב עפרה,
לצורך בירור מסוים?
תודה
בשורות טובות אצל כולם
בקרוב ממש
מקרוני בשמנתאני איאלץ לחיות עם זה... 
בהצלחה לנו, בנות..
אתם יודעים, זה מזכיר לי. פעם שמעתי על מישהו שהסכים לצאת רק עם בנות בלונדיניות עם עיניים כחולות.
סיפור עצוב..
תודה לאל, לא נתקלתי בו אישית (לא בלונדינית), אבל חברות שלי יצאו איתו..
לחמצן את השיער ולקנות עדשות מגע צבעוניות?
העיקר לצאת עם בחור רציני עם שכל ישר ועין טובה.
סליחה, אפשר למחוק. ניסיתי ולא עבד.
ענק!!אושר תמידי
שיהיה איפה לנחם
הלליש
עוגי פלצת
עוגי פלצתחשבתי שאמצא תמונה של המדוייט לשעבר, שעזב אותך או משהו...
עכשיו שתיקה




הצחקתם 
חבר ביישן שאל אותי מה אני אומר על שתיית מעט אלכוהל לפני פגישה כי קשה לו מאוד להפתח
זה יאפשר לו להיות יותר פתוח בפגישה.
תחילה הזדעזתי, אומנם במחשבה שניה כפי אשר אני מכירו אולי זה באמת כדאי .
קשה לו להפתח לאנשים חדשים אני יודע את זה!
מעט אלכוהל לא ישכר אותו מה שכן זה יפתח אותו ראיתי אות בפורים הבנאדם שולט על עצמו
ועם זה מאוד מחודד ומדהים .
אם בחורה מחפשת בחור פתוח ולא סגור- אז הוא בעצם יטעה אותה!
בחור באמת פתוח זה אחד שלא צריך לשתות בשביל זה..
לפי דעתי: או שהבחור ייבחר שהוא משלים עם התכונה הזאת שלו ושמח איתה, וככה הוא בא לפגישות- איך שהוא באמת.
או, שאם הוא לא אוהב את העובדה שהוא סגור- וזה ממש מפריע לו בכל דייט, הוא צריך לעבוד על זה בדרך אחרת כלשהי... באופן שהוא יהפוך לאדם קצת יותר פתוח באופן טבעי.
אבל בחיים!! בחיים!! לא לפני דייט! בחיים!!
בהצלחה
תולתול[נו, אתם דוסים אין סיבה שתכירו]
אני בעד.
כלומר בעד אלכוהול בכל מצב, לפני דייט ואחריו, לפני מבחן, ואחריו.
אבל בעיקר בערב, בחברת ידידים בפאב השכונתי.
בברכת - *היק* שמח.
(על ההשוואה לראג')
הקולה טובהאחרונהתלוי מאד אם הוא אחד שיודע לשתות או לא.
אם כל חמישי בערב הוא יורד עם חברים על בירה ופיצוחים מול מכבי- אז סבבה, ושייקח ת'בחורה לבר דתי וייתן גם לה 
אם הוא בחור שפתוח מאד מול חברים, וסגור מאד מול אנשים חדשים- עדיף שיטפל בעצמו. מוח אחד או סנדאת פסיכודרמה יעזרו לו לטווח הארוך יותר.
אני אישית לא נגד אלכוהול, אבל גם לא חושבת שזו דרך לפתור בעיות.
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה תִּפְאֶרֶת שֶבְּנֶצַח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
תקשיבו, יוצאת עם מישהו ( לא הרבה בכלל)
והתחברנו מבחינה אישיותית וכיף לנו ביחד.. מוצאים חן אחד בעיני השני....
אבל אבל אבל יש לנו מלא מחלוקות בהשקפה....
יום עצמאות לחגוג או לא... ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה...( כל המחלוקות בין הדתיים הלאומיים האפשריות בערך...)
מה עושים??? העיקר המידות??? העיקר החיבור האישי??
מה עם זה שמה שהוא אומר מעלה לי תפיוזים וכל הפגישות אנחנו מתווכחים(וכיף לנו בכ״ז)???
אז, אפשר עזרה??
זה לגמרי חיצוני, כשמדברים על חיי נישואין.
אלא אם כן הפערים ממש ענקיים ורק מתווכחים על זה.
אבל הדעות האלו לעיתים משתנות- עם החיים, עם ההתבגרות, עם התובנות, ועם הזוגיות.
יש לי חברה חילוניה, בתפקיד חשוב בלשכתו של שמעון פרס. היא התחתנה לא מזמן עם בחור ימני לחלוטין. איך זה שאצלם הדברים האלה קלילים יותר ואצלנו זה כ"כ כבד?
וברור, ברור, ברור שהעיקר המידות. מותר להתווכח- אבל השאלה איך ויכוח נראה? מר ומגעיל, או מענין עם הקשבה?
כשבע"ה תהיי נשואה, עייפה בתחילת הריון, מה שישנה זה איך האישיות שלו, ולא מה דעתו על יום העצמאות.
בהצלחה
לק"י
דניאל- אני לא מייעצת לך, כי אין לי מושג מה כדאי, ואני לא רוצה להגיד סתם דברים בנושא כזה חשוב..
ג'נדס
שלא תעיזו להפרד בגלל שטות זו..
חתונה נעימה
במינון
מייכאם מסכימים בהכל- אז החיים משעממים..
תחשבי על זה..
היית רוצה שכל דבר שאת אומרת הוא יגיד: כן אמת נכון ויציב??
מיצד שני..
מחלוקות לא נגמרות בויכוחים..
זה אמור להשפיע על דרך החיים..
אם יש המון כבוד לשני, ורצון כנה, אז אפשר להחליט על "חלוקה" מי מחליט באיזה תחום..
סופו של דבר,, בחיי היומיום העיקר באמת זה המידות והחיבור האישי כמו שאמרת..
ב"הצלחה מהממת!!!
חיזקתם אותי והפניתם את תשומת ליבי לדברים שעוד אברר....
ומייכ, גם את!!
אני די ממלכתית, מבית ממש ממלכתי. ובעלי ממש פנאט.
בפגישות הראשונות עוד דיברנו על יום העצמאות ועל דברים בסגנון, אח"כ הבנו שזה לא ממש משנה.יש הרבה יותר דברים שמחברים ביננו. והנה, עבר יום העצמאות חלק...
אבל זה תלוי, כי אני לא מורעלת על העניין. אולי אם שניכם עקרוניסטים זה שונה. בהצלחה בכלאופן.
לו אין בעיה איתי
שמצד עצם הענין - לא חייב שתהיה בעיה.
ולא בגלל שזה לא נושאים חשובים, אלא בגלל שזה בתוך התחום של היראת-שמיים,
ואז תלוי מה עושים איתם.
אם זה גורם ל"פירוד הלבבות" ולביקורת אישית, להרעה ביחס, זה ענין אחד.
אם זה גורם להפריה הדדית וחיבור, לכבוד והערכה, למרות השוני בתפיסה, זה ענין אחר.
וכו'.
תודה רבה!!
עזרת לחידוד הדברים ממש!!
אבל איך להגיד, זה לא גורם להרעה ולא להערכה.... זה פשוט שם וכרגע די מעצבן...
אממה, שהחיבור האישי עולה על זה.
שהבחור מאוד ציוני, והבחורה לא רואה במדינת ישראל אתחלתא דגאולה...
אם זה הבדל עמוק ברמה שהיא לא תהיה מוכנה בשום פנים
לראות את הילדים הולכים עם חולצות לבנות ביום העצמאות או עומדים בצפירה..
זה עלול לגלוש גם לתחומים אחרים בחינוך הילדים...
מצד שני - צריך לדעת שתמיד יהיו אי הסכמות (גם בחינוך הילדים)
השאלה היא האם הבסיס המשותף הוא רחב וכל שאר החיכוכים - הם קטנים ולא מערערים אותו.
חפשו את הדברים המשותפים לכם והמאחדים אתכם.
אני בטוח שחילוני מצוי יראה מולו שני "דוסים" שמבחינתו הם בול אותו הדבר. אז שימו את הכל בפרופורציות. אמנים יש מחלוקות ביניכם אבל הן כנראה מאוד מקומיות ויש הרבה יותר משותף. הזכירו לעצמכם כמה משותף יש לכם. אפשר גם ללכת ביחד למקום ממש ממש לא בראש שלכם כמו איזו הצגה בתל אביב ואז תרגישו הרבה יותר את המשותף לכם ביחד מול כל הזר.
דבר שני, תראו שאתם מצליחים לתקשר טוב בלי להקפיץ פיוזים. מותר לחשוב אחרת אבל צריך לכבד אחד את השני.
ונקודה לבירור: האם יש מוקשים שאת לא רואה כרגע איך אתם מפרקים? האם המחלוקות הם רק בדברים תיאורטיים או בדברים מעשיים לחלוטין? לדוגמה, איפה לגור, לאיזה רב או קהילה להשתייך וכן הלאה.
כמו כן ויתור - עד כמה את יכולה לוותר למענו על דברים שפחות חשובים לך ועד כמה הוא יכול?
האם יש דברים ששניכם לא יכולים לוותר עליהם כי הם בציפור נפשכם ושם יש ביניכם מחלוקת או שרק בדברים שלא נורא ואפשר לוותר עליהם?
אם בדברים הכי עקרוניים שאין מצב לוותר עליהם, והם בציפור נפשכם, אם שם יש מחלוקת, צריך לבדוק טוב טוב מה עושים.
אם זה בדברים כללים כאלו, לא נורא, מצאו את המשותף ובנו לכם דרך משותפת אל יעד משותף.
אבל קראתי והייתי חיבת להגיב,
כמו שמקשיב בסבלנות אמר/ה תבדקו על איזה עקרונות אתם לא מוותרים בשום מצב ועל איזה כן.
מהכרות עם כמה בתים כאלו,זוגות שהשכילו וקבלו על עצמם רב/דרך מסוימת הבית יציב וטוב יותר לעומת זוגות שהחליטו להתחתן למרות הפערים.
יש לי חברה וזה מצב קיצוני לגמרי - שהאמא שלה חבדנקית ממש עם כל המשתמע והאבא בכלל לא בכיוון והם התחתנו עם הסכמות, כמו היכן הילדים ילמדו ועוד ומחוץ הכל נראה חמוד ובסדר ו...וואו איך הם הפוכים וחיים ביחד אבל מהכרות מבפנים זה לא בדיוק ככה, לדוג' האבא אוכל מסיר נפרד כי יש לו בעיה עם הבשר של האמא (הוא ספרדי) ועוד כל מיני רעיונות כאלו,
אז נכון שהם מכבדים אחד את השני ואת הדרך שלו והם באמת מכבדים וכל אחד נוהג כמנהגו אבל לילדים זה ממש ממש לא בריא!
נכון שזה קיצוני, אבל זה שווה בדיקה עד כמה השקפותיכם יכולות להתמזג אחד עם השניה.
ומהכרות עם כמה זוגות כאלו אם יש רב שמוסכם על שניכם זה מעולה ומוריד הרבה מהוויכוחים והבעיות
בהצלחה , וסליחה על האורך.
המצב שהצגת הוא מאוד יוצא דופן,
באופן כללי, גם אנשים שהם מאוד מאוד שונים-
ההתנהלות היומיומית היא כן במשותף.
ובד"כ- הכשרות בבית נקבעת ע"פ האב- כי ההלכה נקבעת לפי האבא,
וגם במקומות עם המון מחלוקות- אין דבר כזה שהאבא אוכל מסיר אחר...
אם חיים יחד, אבל ישנם דעות חלוקות, ואני מכירה גם זוגות כאלו, שההתנהלות היומיומית שלהם רגילה-
זה דווקא יכול כן להיות בריא לילדים,
הכל עניין של איך ומה עושים עם זה..
דופן, וע"כ הבאתי את הסיפור הזה, ע"מ לחדד ושיראו את ההבדל
וכן שישמו לב שיש מה לבדוק ולא להחליט רק ע"פ נטית הלב כי אני מאוד אוהבת את האשיות שלו.
בס"ד
תראי,
בין כ---ל שני אנשים יש פער, כי מדובר בשני אנשים ש-ו-נ-י-ם!!
השאלה עד כמה זה מהותי.
ז"א - עד כמה מתעסקים עם זה בחיים...
למשל - "ממלכתי" ו"גבעוניסט"
אם הצד ה"גבעוניסט" לא מוכן להתפשר על פחות מהמאחז הכי טרי שיש ולקפוץ מגבעה וגבעה, ובצד השני - אם זה לא עיר אז לא - כנראה שזה לא ילך. אם המחלוקת נגמרת בשאלה אם לברך על ההלל ביום העצמאות כנראה שזה לא נורא.. 
ובקיצור - השאלה המשמעותית היא עד כמה זה צפוי להתבטא בחיים שבפועל...
(וכיף לשמוע שאתם מתווכחים בכיף. זה ממש דבר חשוב!!)
בהצלחה!
ג'נדס"את מנגנת על אקורדיון?" אמר בקול הכי נמוך ואחיד שקיים.
"כן" ענתה בעניין.
"למה על אקורדיון?" שוב, בקול משעמם עד מוות.
"הוא היה של סבתא שלי" הסבירה.
"את אוהבת את הכלי הזה?" המשיך לשאול בשיממון.
"אני לא מכירה כלי אחר." אמרה בחוסר עניין.
"אין לי קצב." נשמע קולו.
אושר תמידימהסרט הזה שיכול להתאים לפורום הזה..
נו, שויין..
ג'נדסמוזמנת לצטט בשמחה משבלך
מרב.אחרונהסרט מדהים! צריכה למצוא זמן לראות אותו שוב..
תתפקדו ב-1 - מסכים
2 - לא מסכים.
להתחיל עם בחורה (לא מדבר על האומץ. מדבר על הנכונות).
מחפשתותולעשות את זה בטאקט.
לא להיפגע אם הבחורה מסרבת.
לדעתי בדר"כ לא, לא חושב שזה עובד ככה....
שלרוב- הבנות בעד
והבנים - נגד.
כמה לא צפוי 
אבל אם הקב"ה גזר עלי שזה הדרך שאני אכיר אותה אין לי שום בעיה עם 1
1!
ובגדול.
תודה לכל המשתתפים, למנהלים שביימו מאחורי הקלעים ובמיוחד לבחורה שהתחילה איתי אחרי שבכלל הצביעה 2.
ערב טוב ושבת שלום לכם
סתם 
doni
נתל'האמנם בחיים לא עשיתי את זה, אבל זו דרך לגיטמית אם עושים אותה בצניעות.
סטיב


סטיבבנות מה דעתכן שתתנו לנו לשמור על העיניים שלנו ותתחילו אתם בעצמכם?
ככה תוכלו לעשות את הבררנות שלכן בינכם לבין עצמכם..
אהה...וגם אנחנו נוכל לשבת רגל על רגל ולחכות לאבירה על הסוסה החומה..
ותישאר לבד חחחח סתם...
בכ״מ אני לא אתחיל עם מישהו ששומר עניים....
מה אני יהרוס לו את זה?!?!? חחח
סתם למנוע שיטוטי עיניים מיותרים..
אתה כאילו מתיימר להיות תושב כדור הארץ?
זה חלא שאני לגמרי לא מסתכל על בנות..
כשאני מדבר עם מישי אני כן מסתכל..
רק לא מתבונן..וסתם כשאני הולך ברחוב משתדל לא להסתכל..סתם כי זו ההלכה..
בנים!!
מה אתם חושבים על בת ששומרת עניים???
אבל שיהיה להם בהנאה!
בל"חיתאחרונהלכל מי ששואל מה בעצם מחפשים באשה, מה אמור לפסול ומה לא, איך אני יודע אם היא מה שרציתי או לשאוף ליותר וכו' וכו' וכל השאר...
היסוד הוא כזה. אתה לא אמור לאהוב אותה, (ז"א... גם!) אתה אמור להאמין בה.
כמו אמונה ב... בדת. כשאתה מאמין - אתה לא צריך לבדוק דתות אחרות כי אולי הן אמת, אין לך מניע בכלל, למרות שכ"א יכול לומר "לא בדקת" - זה טפשי. לא חסר לך, אתה בתוך משהו שגדול עליך ושאתה יודע שהוא אמת.
כנ"ל בעניננו, אתה בתוך זה, אתה מאמין בה, אין לך מחשבות נוסח - "אולי יש יותר.." אתה לא צריך יותר, כלום לא חסר לך!!
אתה מאמין בה!! הרגש הוא אמונה...
<ח.נ> (=הכותב הינו חסר נסיון)
(ואפשר ללמוד גם לכיוון ההפוך, לגבי אמונה, כמו שבדייט אם אתה רואה שהיא שונה ממך באופי ברמות בעייתיות, אם אתה יודע שזה לא ילך, "שכלית"- אתה תרד מזה גם אם אתה מרגיש נפלא לדבר איתה. כך גם בדת, עם כל הכבוד לאור ולאש - מוכרחים גם שכל, שזה יעמוד בקריקטריונים "שכליים".)

|קראתי את התובנות שלך.
להאמין בה זה דבר חשוב וחיוני.
לא תמיד מספיק.
אני מאמין שבכל מקרה, ההרגשה הזאת מספיקה, כשיש גם התאמה "שכלית" בנתונים.
לא חושב?
ועם זאת, לא.
לא חושב שזה מספיק.
זה נשמע ממש כמו הדיון המפורסם האם "פשוט יודעים שזה זה", או לא בהכרח (אלא שיודעים שזה זה, לא מכוח ש"פשוט יודעים", אלא מכוח שזה מתאים בשכל וברגש)
וזה מוריד הרבה מהערך של הדברים..
אם כי, אולי זה כן תמיד כמו האמונה של הבנאדם, כל אחד ואופיו..?
יכול ל'יות... |לועס טבק|
strawberryאחרונההתקשר אליי מישו לברר על בחורה!
מה כל כך דחוף? 
מוטיז
לינוי
עכשיו שתיקה
לינוישקלטתי שהוא רציני זה
היה יותר גרוע! 
הם מתאימים יופי

מעריצה של אבאולו רק כדי להכיר מעט יותר את אופי הבחור
בכל זאת, הוא אמור לצאת עם חברה טובה שלך (אחרת הוא לא היה מברר אצלך)
יעל מהדרוםאולי הוא קיווה שבגלל השעה, לא יהיה לך כח לחפור לו, ותגידי רק את האמת.. |מנסה להיות מקורי|
הרי ידוע שעייפות מובילה לחוסר טאקט=כנות מוגזמת..
אז ליתר ביטחון, שיתקשר אליי, אני אחפור לו כל כך הרבה שהוא ל-ע-ו-ל-ם לא יעז להתקשר יאוחד יותר מ19:00!
יטבתהאחרונהאוליי הוא חיי בלילות וישן בימים.
לינויוש טוב שריחמת עליו,
אני הייתי תובעת אותו על גזל שינה 

השבוע יצאתי עם מישו והיה דווקא נחמד ואתמול דברנו בטלפון בקטנה ובקרוב שוב ניפגש, היום לא דברנו בכלל וגם לא הודעות, השאלה אם לשלוח לו הודעה של מה נשמע איך עבר היום או שהוא יחשוב שהתלהבתי עליו? (כי באמת היה נחמד) השאלה אם זהניראה כזה קצת לחוצה או לא. (שוב הכללים האלה..!!!!!!)
תודה 
אך לאחרונה מתחדד לי טוב-
תיהי מי שאת!
לא מתאים לו- לא מתאים לך!
אני לא רואה בזה בעיה, זה אפילו יכול לעזור לו לדעת איפה את עומדת.
ובאמת כמו שהזכירו מעלי תהיי מי שאת, והוא יסתדר.
אהלן,
עקב מקרה שקרה לי השבוע ושאני יודעת שיש נטייה היום להחשיב את המעשה כאומץ ואלי גם כקול-
לאחר מפגש חברות, בחור כנראה עקב אחרי לתחנת אוטובוס ורגע לפני שעליתי, עצר אותי וביקש להציע שנצא....
ההרגשה שלי הייתה, הלו- בואו נתעורר מההזיה של הקוליות והגבורה ונבין שיש דרך לפנות.
אני לא עגבניה בשוק, ואינלי בעיה שתחשוב שיכול לצאת מזה משו, אבל הדרך!
אני רוצה להציע לכל מי שקורה לי דבר כזה- פנה לחברה ליד, בקש שתהיה גורם מקשר. אם זה לבירורים וכו'...
למחשבה.
שלום וברכה לכל הבנות,
חדשה פה בפורום ובאתר בכלל. נעים מאד, זהבית 
אני מתחתנת בעזרת השם בקיץ ולמרבה השמחה קיבלתי מהמשפחה תקציב גדול לשמלה שמאפשר לי להגשים את החלום שלי ולהתחתן בשמלה שנתפרה בתפירה עילית במיוחד בשבילי.
קיבלתי כמה המלצות, הטובות ביותר הן: המעצבת גליה להב, המעצבת אלינור רבי.
שתיהן מעצבות את כל סוגי השמלות: גם לחילוניות וגם לדתיות. לא אכפת לי שיש בקולקציה שלהן גם שמלות חשופות אני הולכת להזמין משהו צנוע ממש שיש לי בראש ולא מהקולקציה הקיימת, אבל בכל זאת רציתי לשאול האם יש המלצה על מעצבת דתייה מהמגזר שיותר מכוונת מטרה לצרכים ולקווים ההולמים בחורות דתיות? משהו ממש, ברמת תפיערה עילית.
תודה רבה מראש
גם ככה לא תמצאו יותר מידי אינפורמציה אלא אם כן אתם כבר מאושרות מראש.
בדיוק בגלל הדבר הזה.
שאם ירא אותי בפייסבוק הם לא יפסלו.... ואז סתם אצא עם חברה שרק המראה מעניין אותם
אבל תאמין לי שעם החמולה הענקית שיש לנו.....
המון דברים מתנהלים בפייסבוק ואני מתעדכנת אחרונה..
כן! בהחלט! לפחות תהייה אנושי ולא תעשה אתזה כמו בלש פרטי.
אגב, בדרך כלל התמונת פרופיל בכלל לא מייצגת המציאות.
את פניך אבקשלא בעד לראות תמונה לפני ממש מאותן סיבות שאמרו השניים שמעליי.. לפני שיצאת יעם מישו שאלתי לגבי מראה, כי זה כן חשוב לי באופן מסויים, ושאלו אותי אם אני רוצה לראות תמונה.. לא הסכמתי בכלל ובע"ה אני גם לא ארצה ואני גם מקווה שעליי לא יעשו חיפוש כזה... תמונה לא משקפת כלום. יכולה להיות הבת הכי מהממת אבל האופי שלה ברצפה ואפשר להביא תמונה של מישי שהיא לא מלכת יופי או שלפחות בתמונה זה לא נראה כך, אבל עם אופי די מושלם. לענ"ד, תכירו את הבן אדם שאיתו אתם נפגשים. כל כך הרבה דברים אפשר לגלות עליו ולראות אותו באור שונה לגמרי. באור טוב. את האור הטוב בפנים שלו..
תמונה..
בפייסבוק אתה רואה את ההתנהלות הוירטואלית של האדם.
וניתן לקבל ממנו פרספקטיבה לא נכונה במציאות לגבי נושאים שונים
לאפשר גישה חופשית לכל העולם לקבל עליך כזאת אינפורמציה.
אגב, אותו הדבר לגביי ראיונות עבודה, מסתבר שיש לא מעט מנהלים שפוסלים על דבר כזה.
אמנם יהיו שיגידו שא"א לפסול בגלל מראה אחרי פעם 1,
אבל יש מקרים חריגים.
עם זאת,
אני לא נראית כמו בתמונות שלי 
ואין לי פייסבוק בכלל,
אז נפתרה הבעיה מבחינתי. 


ולא, אין לי בעיה לתת תמונה.
המשיכה החיצונית מושפעת במידה רבה מה'כימיה' שנוצרת בין הצדדים. מראה אובייקטיבי הוא רק חלק אחד מתוך הפאזל. קרה לי לא פעם שהמבט הראשון גרם לי להלם קל ולדחייה מסוימת, אבל אחרי דייט של שעה וחצי - שעתיים התחושות הללו התפוגגו.
אז נכון שיש מקרים שבהם הדחייה כל כך גדולה שאין סיכוי ששום דבר יחפה על זה, אבל לדעתי אלה מיעוט המקרים. כשאתה רואה תמונה מראש, יש סיכוי גדול שתפסול מישהי שאם היית נפגש איתה היא דווקא היתה מוצאת חן בעיניך.
וכמו שגם הזכירו, הרבה פעמים תמונה סטטית עשויה להטעות. למרות שעל זה תוכל להתגבר אם תבקש סרטון.. (אויש, רק שלא אגרום בטעות לטרנד חדש..).
בקיצור, תמונה בדרך כלל תזיק יותר משתועיל, ולדעתי עדיף להסתפק בבירור בעל פה תוך הדגשת נקודות שעשויות להפריע לך.
לדעתי מנדולינה צודקת.
אז אפשר לראות סרטון של בחור ישיבה שמשתכררר בפורים וזה ממש לא יעשה לה את זה, אבל הוא בחור ממש נשמה ממש טוב.. ומישו יכול לראות סרטון של מישהי שבמתקפת צחוק עם החברות או שסתם עושה משו שביומיום היא בהחלט לא מתנהגת ככה וזה באמת לא אומר עליה שום דבר..
וזאת מכיוון שתמונה היא לא אינדקציה למציאות. ברוב המקרים.
יש כל כך הרבה אלמנטים שמשפיעים על המראה החיצוני כפי שהוא נראה לעינינו בתמונה: פוטוגניות, תמונה מוצלחת במיוחד, תמונה לא מוצלחת במיוחד וכו'..
נכון שלפעמים המראה מעיד על אישיות- אבל כאן נכנס מקומם של הבירורים
הלא כן?
כך שבאמת נשגב מבינתי להבין מאיפה מגיע העניין של לבקש תמונה.
ולטעמי, כל ההסברים שנוצרו סביב זה, נוצרו כדי להשקיט את המצפון..
כן.. גם מראה...
מה עדיף לצאת פעם אחת ואז לפסול על מראה?.?
אם ממלאים תחומי עניין, סדרות,, ושאר ירקות שהפייס מציע.. ניתן ללמוד ממש ממש הרבה על הבן אדם!!!
ו... דרך אגב,,
אם חוששים אפשר להגדיר שאנשים זרים לא ימצאו אותך בחיפוש בפייס...(אלא רק חברים או חברים של חברים.. שהם גם ככה היו יכולים להגיע אליך..
)
(נראה לי בטיחותי וצנוע יותר....)
(היה לי פעם... וסגרתי, מכל מיני סיבות...)
אולי זה רק הבחורים שאני יוצאת איתם, אבל עוד לא קרה שיצאתי עם מישהו שביקש תמונה (גם אם בסוף הוא לא קיבל), כשזה הלך לכיוון חיובי.
בדרך כלל עצם השאלה מעידה על המידות (לדעתי).
מי שבכלל לא עולה על דעתו לבקש- הוא הכי אמיתי, בעל המידות הכי טובות (לפי מה שראיתי).
ואני יודעת שיש הרבה שיאכלו אותי על כך שאני אומרת את זה ככה...
כבר חפרתי המון בפורומים על דעתי בכל הנושא הזה (לפני הרבה זמן) והאמת היא שאין לי כוח להיכנס לזה שוב.
רק אגיד שאני כן חושבת שמציאת חן זה עניין חשוב, ואפילו קריטי.
אבל לא ככה.
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה חֶסֶד שֶבְּנֶצַח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
אילה שלוחהבס"ד

והמון המון כוחות!!!
נקודה למחשבהואת המיועד בקרוב
על סוס, ברכב או במטוס
בעז"ה שיגיע בקרוב
נקודה למחשבה

תשתלב מהרה בשמחה עם של בן זוגך ותאיר תמיד
שלום לכולם!
אני בחור בן 21 והייתי מעדיף לעשות חתונה ללא אירוע כי לדעתי חתונה זה משהו אישי בין בני הזוג.
מה דעת הבנות בקשר לזה? האם הייתן מסכימות?
גמני בן 21 וגם אני הייתי רוצה אירוע מצומצם ורגוע עם יותר מקום לבני הזוג עצמם ופחות ל"חובות המשפחתיות"..
אבל מאז ומעולם בני אדם חגגו באירועים שמחות גדולות שלהם.. ונ"ל שאירוע קטן הוא הכרחי..
מוטיז
מוטיזאני חושב ככה כבר 10 שנים
והלוואי שזה היה מעשי.
בשביל מה כל הרעש?
אני מעדיף כמה שיותר מצומצם ושקט
אני מסכים איתך לא צריך להתעסק בטפל יותר מדי העיקר זה החיים אחרי החתונה
אני מאוד חושבת שצריך להתייחס לרצונותיו האמייתים של בני הזוג.. כלומר אם לא מתאים להם אירוע פאר- שיעשו אירוע צנוע, אם לא מתאים להם אולם- שיעשו בחוץ וכו'. לא להכנע לדברים רק בגלל שזה מה שמקובל..
אבל אני חושבת שחייב לעשות אירוע ולהזמין לפחות משפחה וחברים קרובים- וזה כבר יוצא נניח 50 איש, אז צריך להשקיע בהם לא?
לא בא לכם בטוב לשמוח?!?
מה הסרט??
אני לא אסכים!! רוצה ארוע בעז״ה
הרעיון שלך מובן (כלומר, אני גם הרגשתי ככה הרבה זמן, מה גם שלהיות "במרכז העניינים" באירוע חגיגי זה לא אחד מתחביביי), אבל במציאות החברתית זה חריג מאוד, וזו סיבה מספיק טובה לא להסכים שלא לעשות אירוע.
העובדה שכך מקובל מאז ומעולם אולי גם אומרת משהו על זה, שאכן זה דבר אישי, אבל לא רק אישי. הרי האורחים מתרגשים ושמחים לא רק בשמחתם הפרטית של החתן והכלה, אלא גם על בנית חורבה מחורבות ירושלים.
הרוב נראה לי כן רוצות...
אבל מכירה אישית גם כאלה שמעדיפות ברבנות וזהו..
כי כמו שאמרת,, זה אישי...
(לא כדאי לך לעשות את התנאי הזה למסננת...)
בעזהי"ת.
שכל האינטימיות תתגמד לעומת כל ההחצנה- אז אתה טועה 
וחוצמזה, חתונה זו מצווה, ולכן עושים סעודה= סעודת מצווה! ובמצוות לא מחפפים.. כך לימדו אותי, לפחות...
רק שהמשפחות המורחבות משני הצדדים זה כבר עשרות אנשים.
אני מסכים שמבחינה כלכלית יש שמגזימים לגמרי ומוציאים יותר מדי וחבל.
חשוב שזה יבוא גם מצידה, אחרת אין מה לדבר. אל תבאס אותה ביום הכי יפה שלה.
אם זה בא מצד שניכם, אפשר לסגור באיזו מסעדה /בית קפה שכונתי אירוע.
לא חייבים 6 נגנים ו-2 זמרים, אפשר גם מוזיקה מרגשת מוקלטת.
עדיין יש מקום לצלם סטילס מקצועי אם לא וידאו. וחבל להתפשר על צלם כי תמונות חובבניות של חתונה זה צער לשנים.
ויחד עם כל זה תבדוק טוב עם עצמך ועם הקרובים לך מה מרתיע אותך מאירוע גדול "רגיל" של חתונה. אולי זה רק סימפטום למשהו יותר עמוק.
בעזהי"ת
שאחד הדברים שממש עושים כיף- זה לגלות עד כמה אנשים שמחים איתך.
כשמגלים את זה, יורד הפחד..
אני גם תמיד ממש חששתי מזה- אירוע כזה גדול, להיות במרכז, מיליון אנשים..
גם עכשיו- בטוח אני אלך לאיבוד מרוב שיהיו שם אנשים שאני לא אצליח להתרכז בהם כי יהיו לי דברים יותר חשובים על הראש
, אבל באמת זה כיף שאנשים שמחים איתנו.
כי הרבה פעמים יש פתרון לדברים כאלה
חבל לעשות (או יותר נכון לא לעשות) דברים רק בגלל שאתה חושב שזה משהו מקובע
בהצלחה ובשמחה 
רסיסי לילה..
דינה ל.מצד אחד, אני מפנטזת על השמחה שחברותיי תעשנה לי בחתונה [
]
וכל המשפחה, שנקבצת מרחוק ומקרוב, וכולם שמחים איתי... 
מצד שני,
רק אני והוא,
ועוד מניין אנשים,
וששששקטטטט... וזהו
לעצמנו...
נשמע לי חלומי לא פחות.
ואז אני מתעוררת מהזיותיי יודעת שאין מצב,
כי כל המוני אוהביי וחבריי מחכים לרגע הגדול הזה. אז הם לא יתנו לזה לקרות 
והרי יש כבר אולם, וצלם, ושמלה, וטבעת נישואין, ואירוסין, וטבעת שלו בשבילי, וריהוט, ועבודה אפילו........
רק הוא מתמהמה מעט 
עוד... מעט.
אני לא חושבת שזה עד כדי כך אירוע אישי.
הרי אתה בונה בית בישראל....
זה שמחה של כלל ישראל ובמיוחד של הקרובים שלך.
אם אתה חושב שזה ממש לא מעניין אף אחד מהחברים דודים חברים של ההורים וכו' וכו' זה כפיות טובה..
או שזה אומר שאתה לא מבין מה זה חתונה
שאמרה ללא מצמוץ שחתונה היא אירוע בשביל ההורים, לא בשביל החתן והכלה למרבה הפליאה [או שלא]. לכן-מציעה לכולנו כאן להפנים [גם אני כרווקה מפנימה זאת לעתיד] שהחתונה לא בהכרח תהיה מה שחלמנו עליה. השמלה, האיפור, הרב, הלהקה וכו' תהיה באישור ההורים ועל פיהם ובעיקר על פי הכנסותיהם יישק דבר. גם אם בת זוגתך תתלהב, הוריה והוריך לא יתלהבו כלל, ולכן אין ברירה כי אם להפנים זאת שיהיה אולם משום כיבוד הורים ברוב הסיכויים וזהו.
זה זילזול במצוות חתונה. לא פחות.
יש מנהג ישראל לחגוג ארועים כאלו ואני כותב את זה גם כאדם פיתח איבה לצלמים כבר בבר מצווה שלו.
הטעם שלך מובן ובכל זאת אני מציע לך לשקול שוב.
האם יש בקהל?
לא יודעת אם ניסיון מוצלח במיוחד לאור התוצאות
אבל יש ניסיון בשפע.
גולשי הפורום היקרים-
בן דוד שלי נפצע בעבודה, יצאה לו היד בערך.. =/
בבקשה התפללו לרפואתו ולהצלחת הניתוחים בדרך: יוחנן שלמה בן נעמי יעל
ואיך זה קשור לשידוכים? הבחור החביב, חרדי בן 19 כבר בעסקי השידוכים והוא נורא פוחד שזה יפגע בו.. אנא עזרו לו.
יברככם ה' =)
וכדי שזה יתקשר לפורום גם קישרו לשידוכים זה הכל
אני כ"כ רוצה כבר להכיר אותך!
מתי כבר אזכה,
לפגוש אותך,
ללכת איתך,
לדבר איתך,
לפטפט איתך,
לשתף אותך,
לצחוק איתך,
לבכות איתך,
לספר לך,
לשמוע ממך,
להקשיב לך,
לרצות איתך,
לשאוף איתך,
להחליט איתך,
להעריך אותך,
לפרגן לך,
לחלום איתך,
לחשוב איתך,
לבנות איתך,
להקים איתך,
להתקדם איתך,
להאמין איתך,
ללמוד ממך.
מתי? מתי? מתי?
ותזכור שגם היא רוצה לעשות איתך את הרשימה הזאת....
בן כמה אתה?
במחילה, נראה לי שאתה עדיין חולמני כזה...
יש גברים שיש בהם את הרגישות המדהימה הזאת והצעירות.
לא כולם חייבים להיות כבדי ראש ואטומים..
" חולמני כזה..." 
וכתבת ממש יפה...
תמשיך בתפילות ועוד ממש קצת.....
נקודה למחשבהאחרונה