פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1391)

בס''ד

 

 

מוכן להצטרף.. מה לקרוא?

לקרוא בבקשה פרקים נט-סב כולל 

 

לרפואת: 

 

אסתר בת לואיזה

תמר בת אסתר

דינה -רות בת שמחה

 

לעילוי נשמת: התינוקת תמר חיה בת אסתר מרים (נפטרה אתמול)

 

בשורות טובות!

 

אשמח להצטרף גם

יישר כח !

 

הפרקים שלך :  סג-סו כולל

 

לרפואת:

 

אסתר בת לואיזה

תמר בת אסתר

דינה -רות בת שמחה

 

לעילוי נשמת: התינוקת תמר חיה בת אסתר מרים (נפטרה אתמול)

 

בשורות טובות!

 

הפרקים שלך הם : פא-פד כולל 

 

לרפואת : 

 

אסתר בת לואיזה

תמר בת אסתר

דינה -רות בת שמחה

 

לעילוי נשמת: התינוקת תמר חיה בת אסתר מרים (נפטרה אתמול)

 

בשורות טובות!

 

הפרקים שלך : פה-פח

 

לרפואת :

אסתר בת לואיזה

תמר בת אסתר

דינה -רות בת שמחה

 

לעילוי נשמת: התינוקת תמר חיה בת אסתר מרים (נפטרה אתמול)

 

בשורות טובות!

 

מדברת אחת שעומדת לטבוע בלימודים.

 

עניין של סדר עדיפויות לענ"ד.

 

וכל אחת שי/תעשה מה שנוח לו/לה....

את באה לליפתא?

 

הייתי חייב...

אבל צריך להביא משהו לשוט בו.

 

יש לך במקרה בבית?

נבנה בובת שלג, נעשה מלחמת שלג...

לפגישה ראשונה....

עכשיו אני מבינה שאני המוזרה פה

תעשה את מבחן חייך..

 

וברצינות- כן. אבל זה באמת תלוי אופי ורמת הלחץ ממבחנים ובמבחנים.

 

 

בהצלחה! X2

אבל רגע, אח״כ יוצא פסח- אז אין מצב.
ואח״כ עומס סמסטר ב׳, אז גם לא.
מבחני סופשנה- אההה!!!
חופש? אמממ ננצל אותו לנקות קצת את הראש ולעשות הפסקה וזה...
שנה הבאה?
אני עמוק בתוך התואר...שנה קריטית. אין סיכוי!


אז מה נשאר לנו?

רק אל תסיים אותו בתקופת מבחנים... זה כבר הופך לבעייתי.

(למודת ניסיון לימודים תוך כדי מאבקים קשים של הלב על השכל...)

זה כזה נכון-

אני בדיוק מתלבטת בעניין כי קיבלתי החלטה לא לצאת עד אחרי הסמסטר הזה..

 

והיום באה לי מחשבה ש..(סמסטר נוסף לא פחות עמוס..ו..פסח..חופש..שנה הבאה....)

 

בעז"ה!

 

ת'אמת גם חורף.. בררר.. באביב נשמע יותר נחמד..

 

ואולי פשוט נמאס לי להפגש (לא שיצא לי הרבה- אבל בזמן האחרון יצא..)

 

רצון להקים בית יש לי! אבל דייטים??

 

יש למשל כמה מקורות שאני יכולה להפעיל ולקבל משם הצעות.. יש גם איזה הצעה וחצי שיישנם-

מתלבטת אם לחכות באמת לסוף סמסטר- אם לשמוע למה שקיים ואם להפעיל את ה'גורמים' בשביל העתיד..

 

יש לי גם מחשבה שאם אני יחכה עוד זמן אז הצעות לא רלוונטיות יסתננו והצעות טובות יתבשלו..

העניין שכל מי שמכיר אותי (כמעט) יודע שעד סוף סמסטר אני "לא מעוניינת"

 

ועוד מחשבה- אולי אני סתם מפסידה מההפסקה הזו??

 

יש לציין שאני צעירה.

בס"ד

 

 

אבל - אין תקופות לא עמוסות!!!

 

[אני אישית עברתי תואר ראשון די עמוס+ שילוב סטאז' בשנה ד' + שנה עבודה במשרה מלאה + עכשיו עבודה במשרה חלקית ובמקביל לימודים לתואר שני. החל מסוף שנה א' ועד עצם היום הזה עשרות בחורים ומאות דייטים. לא יכולה לומר שהיתה תקופה אחת ממש לא עמוסה!!!]

 

 

לדעתי צריך לעשות ככה-

 

אם "תקופת מבחנים" עמוסה באופן חריג - אולי באמת כדאי להוריד הילוך ולא להיכנס לקשר חדש, שמן הסתם דורש זמן כסף וכוחות נפשיים ופיזיים

 

אם העומס לא מאוד חריג וניתן להתמודד איתו אז עדיף להמשיך לצאת ובמקביל להפחית בדברים אחרים ככל האפשר(עבודה למשל אם אפשר להוריד שעות, תחביבים, להוריד את רמת הסדר\נקיון  וכו')

 

בחור\ה מבוגרים יותר עדיף כמה שיותר להשתדל לצאת גם על חשבון לימודים. אולי חוץ ממקרה שזה יכול לפגוע בצורה בלתי הפיכה בלימודים או משהו כזה..

 

[תזכורת: גם מקצוע מכניס זה חשוב לבית יהודי!!! ויש מקרים שזה ממש תלוי בציונים!!!!]

 

 

וכמובן - לא לשכוח!

דייטים זה קשה ולא פשוט בכלל

א-ב-ל - זו הדרך לדבר הכי הכי חשוב בחיינו

חתונה ואח"כ ילדים אי"ה...

 

צריך להתפלל הרבה לקב"ה שיתן את הכח להתמודד עם הדרך הקשה - טכנית ונפשית.

והעיקר - שבע"ה הסוף של הדרך יהיה שווה את כ----ל הדרך, ושנזכה לראות ולהבין את זה

 

 

 

וכמו בשאר ההחלטות בחיים,

בסוף בוחרים במשהו, למרות שהיה יכול להיות יותר טוב,

וכמו בשאר ההחלטות בחיים,

אחרי ההחלטה מגלים שהמשהו הזה שהיה חסר,

הרבה פעמים הוא לא כזה חסר בסופו של דבר.

 

ושלא כמו בשאר ההחלטות בחיים,

הרבה פעמים מגלים שמה שלא היה חסר בכלל,

הוא דוקא הכי מתאים והכי טוב.

(זה מה שמרתק באנשים, אף פעם לא יודעים עליהם הכל

והם גם משתנים מדי פעם...)

 

והכי חשוב:

גם כשמחליטים לא להתפשר זה סוג של התפשרות.

התפשרות על האפשרות להישאר ללא בן זוג.

לפחות בינתיים.

נכון שהיא הרבה הרבה יותר קלה

והרבה יותר מוכרת.

אבל זו עדיין התפשרות.

אבל יש שלושה דברים שנושאים חן בעיני אנשים

העיסוק, מקום המגורים ובן/בת הזוג (במקור כתוב האישה אבל לדעתי זה נכון גם על האיש)

 

 

בס"ד

 

כשתדעי שזה זה, ותאהבי אותו באמת לא תרגישי בכלל שאת מתפשרת. בגלל שהמעלות שתמצאי בו יהיו ככ משמעותיות

 

בעינייך שהחסרונות שעליהם צריך להתפשר ככ יתגמדו (שבספק אם תראי אותם), וזה חסד שעשה איתנו הקב"ה שבתקופת

 

ההחלטה אנחנו רואים רק מה שאנחנו צריכים לראות.

 

ועפ:י דברי הרב אליהו זצוק"ל:

 

 " ריבונו של עולם - את הטוב תקרב, את הרע תרחיק, והטוב בעיניך עשה ". 

 

בשורות טובות
 

לדעתי בנות מאוד מכילות ומקבלות ולכן גם מאוד מוכנות להתפשר על דברים...

(כמובן שלא דברים שקריטים)

 

בנות יותר מכילות ומקבלות..לדעתך, ויש עניין.

אך,

לא! לא התפרשתי בבחירת בן זוגי!

חשבתי שאקבל X [והשאיפות באמת היו לא נורמליות..]

אתה יודע מה בסוף קיבלתי?

X++++++

כמו שביקשתי, רק הרבה יותר מושלם.

 

אז לא. אין התפשרות.

יש מושלמות.

זה מושלם... ולא מתפשר.. 

 

כי הרי תכל'ס אין הרבה מושלמים/מות.. 

ו... לא נשמע שאת מדברת רק למקרה הספציפי שלך..

 

הה?(:

כיסוי ראש לאחר חופה- ולאחר חדר ייחוד

 

צריך משהוא -לא חייב כיסוי מלא

(ככה הרב אמר כששלחתי לשאול אותו בחתונה עצמה- ההינומה היתה כבדה וכואבת! חבל שלא לקחתי לאחותי את הסרט מהמטפחת ושלום על ישראל...)

 

אולי ביררתי קצת מראש את הנושא- לא זוכרת כבר... מן הסתם במדרשה הנושא דובר בשיעור או דיון-חברות כלשהוא

בזמנו ככלה לא היה לי יותר מידי זמן כדי לחפור נושאים לעומק שלהם

 

ממחרת החתונה- כיסוי ראש מלא (מטפחת או כובע)

(איזה סוג קשירה? השם של הקשירה הזו- תלוי באיזה קטלוג-קשירות את\ה מתייחס... )

 

אני בגישה של- כמו שצריך לשים חולצה- צריך לשים כובע

ולא לחפור יותר מידי

1. תכלת.

יש דעות שחלוקות היום בנוגע להרכבו הכימי של הצבע ומאיזה בע"ח הוא מופק.

הדעה הרווחת היא שזה ארגמון קהה קוצים, ומצאו בחפירות 4 חתיכות בד שצבועות בתכלת שהופק מדמו של אותו חילזון.

הבעיה היא שאף אחת מארבע החתיכות היא פתיל תכלת... כי אם כן זה היה מוריד את הספק.

חוץ מזה שיש כמה דעות יותר "קבליות" שטוענות שעדיין לא הגיע הזמן של המצווה הזו (דעות אלה הן מיעוט זניח).

 

2. עליה להר הבית.

קדושת הר הבית אחרי החורבן היא אך ורק מה שהיה בתקופת עזרא, קרי, לפני ההרחבה של הורדוס.

לכן, יש מקומות אליהם מותר להגיע גם אם עדיין טמאי מת ויש כאלה שאסור לכל הדעות. מובן שלפני העליה חובה לעשות חפיפה וטבילה כדרך שנשים נטהרות מטומאת נידה.

דעת הרבנות הראשית היא לאסור באופן גורף כדי לא להכשיל ח"ו אנשים שלא בקיאים בחומר באיסור כרת.

 

3. כיסוי ראש לאחר החופה/חדר ייחוד

אין חובה, ומעבר לזה יש בזה משהו בעייתי מדין "מוציא לעז".

אנחנו פתרנו את הבעיה ע"י חדר ייחוד לא הלכתי (ללא עדים, ודלת לא נעולה) וכך פטרנו את אשתי מהצורך הזה.

כמו כן, לאשה ביום חתונתה יש דין של "כלה" ולא דין של "אשת איש" ולכן לא נהגו הדורות הראשונים לכסות את הראש כבר אחרי החופה/חדר הייחוד.

בכל מקרה כבר כתבתי את הדעות אני מכיר

 

עניין אותי לדעת מה אתה עשית/עושה ולמה
 

ולגבי הדעות הקבליות בתכלת הם לא כל כך זניחות(הרבה מאד מהציבור שלא הולך עם תכלת במודע - מהסיבה הנ"ל)

תכלת כרגע אני לא שם אבל זה רק כי עד לא מזמן לא היתה לי ציצית צמר, אני צריך לקנות פתיל תכלת בהזדמנות...

 

אני עולה להר הבית תחת השגחתו של מדריך שמכיר ויודע איפה מותר ואיפה אסור.

 

ובנוגע לכיסוי ראש, אשתי לא שמה אחרי החופה וגם לא נשארה עם ההינומה. עשינו חדר ייחוד לא הלכתי שדחה את הדינים האלה לבוקר שאחרי.

רוב הציבור לא הולך עם תכלת כי לא ידוע את הארגמון קהה הקוצים הוא החילזון ממנו היו מפיקים את התכלת המקראי.

הרב בורשטין בא לרב מרדכי אליהו זצוק"ל עם התכלת וכל הראיות

הרב אליהו השתכנע שזה התכלת ואמר לרב בורשטין:

אם הרב ילך עם תכלת אז כולם יהיו חייבים ללכת עם תכלת ומכיוון שמקובלנו מדברי הזוהר שרק בביאת משיח נלך עם תכלת....

אז הוא אמר לרב בורשטין לא לשים תכלת בציצית.

 

והרבה מאד מהחבר'ה שאני מדבר איתם על תכלת אם הם לא שמים זה בגלל הזוהר שאמר בביאת משיח נשים תכלת בציצית.

לק"י

 

אם אני אעשה חדר ייחוד (תלוי אם אני אתחתן עם ספרדי או אשכנזי- נשאיר את הצד ההלכתי בחוץ..)- אז אני מניחה שאני אשים איזשהוא כיסוי ראש חלקי (אולי את ההינומה או סרט רחב).

 

כספרדיה- הייתי פותרת את העניין בלא לעשות בכלל חדר יחוד או לעשות חדר ייחוד שלא מצריך אח"כ כיסוי ראש.

נראה לי הרבה יותר נחמד להנות בחתונה מהשיער בפעם האחרונה בפומבי

 

ולמה הייתי נוהגת כך או אחרת?

כי זאת ההלכה בפשטות, ואני לא מחפשת לחפור בזה..

אולי כן הייתי שואלת את הרב לגבי סוג הכיסוי ראש- מלא או חלקי (אבל אם זאת תהיה בחירה שלי- אז מן הסתם זה יהיה חלקי, נראה לי יותר בכיוון של ההינומה).

בעזהי"ת.

 

נשארתי עם ההינומה.

למה? ככה. זה מה שעושים, ולא מוציאים לעז על הראשונים.

ומאחר וחופה היא לא "גמר הנישואין", אין חיוב לשים כיסוי מלא, אלא מספיק כל שהוא...

בגדול רב אברום שפירא זצוק"ל אמר אסור לשים כי זה מוציא לעז
והרב מרדכי אליהו זצוק"ל אמר חובה לשים כי אחרי חדר ייחוד(לפחות לאשכנזים) היה קניין והיא אישה נשואה.

בכ"מ ביקשתי שאת ההלכה נשאיר בצד - ונתייחס כרגע לדיון המחשבתי ולא ההלכתי

למרות שביקשת שלא ניכנס לדיון ההלכתי, בכ"ז רציתי להעיר ששמעתי מהרבנית רות בנימין, שבעלה הרב מאוד חקר את הנושא, שזה לא ממש מדוייק הציטוט בשם רב אברום. היא אמרה לי שהיא מכירה נשים באופן אישי שהוא אמר להן כן לשים. אני לא רוצה להרחיב, כי אני לא בקיאה ממש בנושא, אבל צריך להיזהר מהשמועות האלה... 

 

בכל אופן, בעלי שאל את רבו- רב יעקב שפירא שליט"א- שאמר שאין צורך לשים (ובאתי בגישה שממש לא אכפת לי לשים אם זה מה שעדיף), אבל הוא אמר שצריך הינומא כפולה, ולהישאר איתה אחרי החדר ייחוד.

שאמר, אכן, בכיוון שצוטט כאן. והציע לצאת עם ההינומא על הראש.

וכמו שצדיקה אמרה, גם בשבילי, בדיוק כמו שצריך ללבוש חולצה צריך לשים כיסוי...
אבל קודם שהחתן יגיעעע

שהן באות לנושא זה מה אפשר לעשות-כדי שלא אהיה חייבת לצאת עם כיסוי ראש

(מכיוון שזה פחות יפה,כמדומני)

 

ואז כל אחת מוצאת את הפיתרון שלה-חדר ייחוד לא נעול,הינומה,או שהרב שלה

פשוט פוסק שאין צורך/חובה..

בעזהי"ת.

 

בנות נושאות על עצמן עול מטורף בעקבות החתונה (תכלס כל טהרת המשפחה תלוי באישה, והגבר פסיבי). היא כ"כ משקיעה ונותנת מעצמה למען מטרה נעלה זאת, אז איפה שאפשר להתיר- למה לא??

לא אהבתי את נימת הזילזול שנשמעה מתגובתך...

ח"ו לא התכוונתי לזלזל באף אחת,ואני מסכים לגמרי שבמקרה הזה אם אפשר להתיר,

וזה גם הרצון של הכלה, אז ודאי עדיף להתיר. (גם כל האחיות שלי עשו ככה.)

 

פשוט עניתי על השאלה ששאלה אם לא שמים כיסוי ראש -אז למה,וזה מה שעניתי,

הבנות מעדיפות בחתונה שלהן להיות בלי כיסוי ראש,ולכן מוצאות היתר.

אני ממש לא נגד התופעה הזאת,ומצטער שפגעתי,ועוד בכלה בימי השמחה..

 

(שאני קורא את התגובה שלי שוב, אני יכול להבין למה זה היה יכול להיראות כמו זלזול.מצטער)

 

הרבה מזל טוב.

בעזה י"ת.

 

סתם חורה לי התנהגות שכזו כלפי הנשים.. קצת כבוד.

וזה באמת בסדר, כנראה שהבנתיך לא נכון.. טוב שהבהרת את עצמך..

אשים כיסוי ראש מלא אי"ה...
מלכתחילה מעדיפה לא לעשות חדר ייחוד או לא לסגור את הדלת וכו' ואז להיות פטורה מהכיסוי... (באסה להיות עם כיסוי בחתונה)
בכל אופן כשאתחתן אי"ה אברר את העניין ההלכתי לעומק...
יש לי חברה שלא עשתה חדר ייחוד ובכל זאת כיסתה את הראש כי היה לה מוזר להיות נשואה בלי כיסוי

הרב שלנו אומר שעדיף, ואם לא רוצים צריך לעשות חדר פסול..

מה קרה לכם? זה חלום חיי לפני שידעתי עם מי אתחתן ידעתי שאשים כיסוי ראש מלא, עד שסוף סוף אפשר!!!

ואמא שלי שמעה מהבן של הרב עובדיה (לא זוכרת כרגע את שמו) שחובה!!!! ואז היא אמרה: 'כפרה על הבת שלי ששמה'!!!!

לפני היא לא התלהבה הכי הכי וגם אבל לא התנגדה.....

מה שכן- חשוב לשים כיסוי ראש טוב וחזק שלא נופל כל רגע... אני עשיתי כיסוי מחליק ביותר... וב"ה חברה שלי קשרה לי אותו עם פווווווווול סיכות...... והיא מעולה, לא זז מילימטר..

לק"י

 

בגדול אצל אשכנזים חדר יחוד הוא חובה, ולכן יש את העניין של כיסוי ראש.

אצל ספרדים לא נהגו לעשות חדר יחוד, ולכן אין עניין של לשים כיסוי ראש בחתונה. אלא אם כן עושים חדר יחוד..

 

ולכן אם אני אתחתן עם ספרדי, אני באופן אישי לא ארצה לעשות חדר יחוד, ולכן אני גם אוכל להנות משערותי בחתונה..

בדיעבד מתחרטת שלא שמתי כבר כיסוי ראש מלא, למרות ההתר..

חקרתי את הנושא עוד הרבה לפני, ידעתי שיש דעות לכאן ולכאן, והחלטתי שאעשה מה שהרב של בעלי יפסוק.

 

מבחינתי לא הייתה לי בעיה לצאת עם כיסוי ראש מלא מהחדר ייחוד, אבל בעלי (וההורים שלי..), אממ.. איך נאמר.. לא ממש רצה בזה.

לא שאלנו אישית את הרב שלו, אבל אנחנו יודעים מה הפסיקה שלו (בעיקרון הוא סובר שצריך, אבל הוא לא מורה כך לתלמידים שלו מהסיבה של הוצאת לעז לראשונים).

ובכל מקרה ידענו שיש על מי לסמוך.

הוא לקראת סופו.. חבל שלא פירסמתם לפני כן.. אם גם תחילת שבוע הבא-כלומר יום א, רלוונטי עבורכם אשמח להצטרף

 

שלחי לי מסר.

לא רק שזה לא סותר... זה  אפילו מסתדר לא רע

שאלתי-

על מה השואלת -חכמה בשמש- תמהה?!

על זה שהיה בקשר עם בת דודה שלו או על עצם זה שהיה בקשר רציני עם מישהי והקשר הסתיים?

 

 

 

 

 

מאחלת מכל הלב, שתמשיכי להחכים כל חייך (כמובן שגם מפורומנו!!)!

 

 

דווקא בגלל שהתרשמת ממנו שהוא שקול ואחראי, זה לא אומר שעכשיו "נשברו כל הכלים"...

זה באמת משהו שהיה נתקע לי בראש והייתי בודקת יותר לעומק מה זה בדיוק אומר.

 

אם המצב בינכם פתוח וכנה (מה שמאוד מומלץ ברמה זו או אחרת), כדאי לנסות לברר איתו.

 

להעלות את זה ברגע של פתיחות, ובכמה שפחות תוקפנות או משהו שמצטייר כ"אמור לי מיד איך יצאת עם בדודה שלך!!"...

 

נסי להבין מה שהוא אומר לך, ולחשוב אם זה מקובל עליך או לא...

 

 

שיהיה בהצלחה רבה, ומוזמנת לשאול עוד ועוד שאלות!

רציתי את בנדוד שלי... הוא היה בערך אהבת חיי...

אההם ואני אדם אחראי ואפילו מאוד וגם שקולה..

 

זה לגיטימי בעיני ממאוד

זה בסדר לגמרי, בעיני אין מה לפסול על זה

הדבר היחיד שזה מראה זה היכולת להתעלם מהסביבה וללכת עם האמת שלך..

נישואין בין בני דודים עלולים לגרום לכל מיני צרות, לא? (גנטיקה וכו')

לק"י

 

אבל זה ממש לא בהכרח.. בשביל זה אפשר לעשות בדיקות גנטיות קודם.

 

ודוקא בעיני להתחתן עם בנדוד זה יכול להיות ממש טוב, כי כבר מכירים אותו מלפני כן (ולכן יודעים עליו הרבה יותר מאשר על בן אדם זר).

 

לעניין השאלה, לא חושבת שזה אמור להפריע לך.

ואם הוא היה יוצא עם מישי אחרת ונפרד ממנה?! (ביננו זה קורה..).

היה נראה לה "משונה" עצם זה שהוא חושב על אופציה להתחתן עם בת דודה (בלי קשר לגנטיקה)..  כך הבנתי.

אחרת מה שייך "אחריות"?

 

חוץ מהעניין הגנטי... כעיקרון זה נראה לי נפלא, כמו שיעל מהדרום אמרה, יש סיכוי רציני שיסתדרו מצויין...

זה מאד אישי. אם כי בדרך כלל לא קורה בפרט "בזמננו ובמקומותינו".

 

וזה בוודאי לא "נורא".

 

ולא אומר על "דימוי שקול/אחראי" שום דבר.

 

תבדקי את ההתאמה לגופו של ענין. לפי האדם עצמו.

 

 

 

 

והם נורמטיביים לחלוטין

יכול להיות שהם חשבו על זה, ולא היו בקשר כ"כ אינטנסיבי,

ובסוף החליטו שלא כדאי גנטית..

 

ושתעלי פורום אחד למטה..(הטעות במקור)

1) זה שהוא יצא עם בת-דודה שלו זה דבר נורמלי לחלוטין ולא נראה לי מצביע על בעיה כלשהי.

 

2) גם זה שיה לו קשר ארוך לא אומר כלום,

כנראה שהלך להם ממש טוב,

ובסוף מאיזשהי סיבה החליטו להיפרד.

יש כאלו שלוקח להם הרבה זמן להחליט ולא הייתי אומר שזה מראה משהו על השיקול דעת שלו.

בעיה...

 

מה הבעיה? יכול לקרות לכל אחד. 4 חודשים זה לא המון... (וגם מישו שיצא שנה ונפרד זה יכול לקרות לכל אחד, וזה אכן קורה ל-מאד אחראיים).

יצא עם בת דודה שלו- ... זה כנראה עניין של סגנון, אני אישית נרתעת מכך... נשמע לי מוזר ביותר... אבל כמו רוב הדברים בחיים- תמיד יש יוצאים מהכלל! יכול להיות שיש כמה בני דודים שהם הזיווג אחד של השני אם כל כמה שזה מוזר, והם ראו לנכון לבדוק את זה (לא שולל את זה שהם נורמלים). אז אם את רואה מההיכרות שלך איתו שהוא נורמטיבי ואחראי, לא צריך ישר להסיק מסקנות שהוא לא. אכן מומלץ לדבר איתו על זה.

ועוד דבר- לדעתי זה מאד נחמד שהוא סיפר לך על הדברים האלה יחסית מוקדם, אומר דברים טובים לדעתי...

למיטב ידיעתי, ב"בנה קינך" מבקשים 5000 ש"ח, ללא כל התחייבות כמובן, חוץ מלהשתדל; ועוד 5000 אם מצליח. זה מכל אחד מהצדדים.

 

והם מחפשים במשך שנה בלבד. אח"כ - נגמרת המחוייבות חוץ מחריגים.

 

אני פגשתי במקרה (אינני יודע אם זה כך תמיד או לא), שאת המחיר סירבו לומר לו בטלפון, וגם בפגישה עימם לא אמרו, עד שכבר היה כמעט "לא נעים" לסרב, ל"טירון" שדיבר עימם.

 

הם מנמקים זאת בצורך להחזיק משרד ועובדים וכו' - יתכן שזה נכון, אינני יודע. ומכל מקום, לענ"ד יש צד בעייתי בדרישה לשלם גם אם לא תושגנה כל תוצאות, סכום עתק שכזה.

 

אכן, הם אומרים שיש זוגות שהם כבר חיתנו את הוריהם.

 

ומכל מקום, ראוי היה לגב' הכותבת (בהנחה, כמובן, שהיא כנה ללא רצון "פרסומי"), לציין גם את המחיר. מראש. כראוי. ולתת לכל אחד להחליט האם הוא מעונין לשלם על השירות הלבבי כפי שהיא מתארת מנוקדת מבטה, מחיר כזה (בהנחה שהיום הם עדיין גובים זאת. לא שמעתי מהתקופה האחרונה).

 

[לשם השוואה, לדוגמה: הרבנית בת א-ל גרינשפן אינה גובה כלום בהתחלה. רק אם מצליח - 2000 ש"ח מכל צד, עפ"י הוראת רבה, הרב רפאל לוין זצ"ל. והיא אומרת זאת בטלפון, מראש] 

אני לא מכירה את הרבנית גרישפן.

 

אני יודעת שכשייש לך משרד עם 3-4 סניפים, מן הסתם הכל גדול יותר.

צוות העובדים, כמות האנשים במאגר וכמות ההשקעה בכל אחד מהנרשמים.

זה מאוד נחמד ומבורך לעבוד מהבית או כעיסוק נוסף בשדכנות,

אבל כשזה העסק שלך אתה משקיע הרבה הרבה יותר.

אתה לא עושה את זה בין הכביסות לטיפול בילדים - אלא אתה מקדיש את כל-כולך כי זה העבודה שלך.

זה לפחות מה שאני הרגשתי אצלם..

 

לגבי הסכום -

10,000 ש"ח זה כסף. ודאי.

אבל בתכלס כמה משקיעים על חתונה מינימום 50,000 ש"ח וזה יכול להגיע עד 100,000 ש"ח..

אז להוציא עשירית מהסכום כדי שבכלל יהיה בן זוג להתחתן איתו, וכמובן שלחיות איתו כל החיים - היה משתלם בעבורי.

 

דבר נוסף, יש אנשים שקשה להם להוציא 5,000 ש"ח בכדי שמשרד שידוכים יטפל בהם במשך שנה (ואגב, חברים שלנו שהתחתנו דרכם קיבלו את ההצעה חצי שנה אחרי שהסתיימה השנה, בלי עלות!),

אבל הם כן מוכנים להוציא אלפי שקלים לתרומות למוסדות צדקה שיעשו להם תיקון כללי/תפילה בכותל המערבי וכו' או להוציא מאות שקלים על שבתות פו"פ, טיולים לעמוקה או על כל סגולה שרק קיימת.

במצטבר אני בטוחה שזה הרבה הרבה יותר מהסכום הזה...

 

ודבר אחרון, דן -

בסופו של דבר כל השתדלות, כל דייט, כל הצעה ששומעים,

היא עוד התקדמות בדרך אל היעד של החתונה.

ולא חסר סיפורי צדיקים על רבנים ששילמו לאנשים שרק יציעו הצעות לילדים שלהם - העיקר שיתקדמו עוד צעד לזיווג הנכון.

ואני בטוחה שצעד כזה + כל הטיפים והעצות שמקבלים מהצוות במהלך אותה שנה, זה דבר גדול שמקדם המון.

 

וואי וואי, איזה ארוך יצא לי... 

אני כתבתי על נקוה מרכזית אחת וברורה:

 

האנשים הללו דורשים 5000 ש"ח מאדם מראש, ללא כל תחייבות לתוצאות כמובן. ואני מכיר מי ששילם - ולא היו תוצאות.. מן הסתם עוד רבים.

 

בדרך כלל, כשאדם "קונה" משהו - הוא משלם כשמצליחים. גם במפעלים גדולים עם הרבה סניפים וכו'. זו הדרך בעסקים. יש מפעלים, עם המון "השתדלות", שאינם מצליחים לשווק - אז סוגרים. ולא לוקחים כסף על ש"השתדלו".. אז אם ה"סחורה" פה היא עצם ההשתדלות שלהם (כמו שאמרתי וגם אני ממה ששמעתי מהם: משרדים, עובדים וכד') - אנשים צריכים לדעת את זה ולהחליט מראש אם זה מה שהם מעוניינים.

 

אני הרי לא אמרתי לאף אחד אם לפנות אליהם או לא. מה שדרשתי (וגם ממישהי כמוך ש"ממליצה" עליהם), הוא להודיע ביושר מראש את הסכום המאד-גדול שהם דורשים, בפרט מראש ללא התחייבות. כל אחד יעשה חשבון אם זה נראה לו. בעיני זה כלל לא מובן מאליו. ועוד יותר לא "מובן מאליו" - אם בטלפון לא אומרים שזה המחיר. מה זה פה? "מסחר"? שאח"כ כבר לא יהיה  נעים לסרב?..

 

מה שאנשים מוכנים או לא, להוציא על כל מיני השתדלויות (את אמרת. אני לא בטוח שמישהו פה מוציא "אלפי שקלים" על סגולות מהסוגים שהזכרת. ולצדקה יש ערך עצמי, מעבר ל"סגולה") - זו החלטה שלהם. זה לא נותן רשות למישהו "להחליט בשבילם" ששווה לשלם סכום כזה על "השתדלות". צריך להודיע גלוי ולהשאיר להחלטתם. זה גם לא האומר שמוצדק לפעול כך.

 

אותו דבר, האמירות ש"כל השתדלות" זה עוד התקדמות... לאף אחד אין רשות לומר לשני להוציא כסף כי "כל השתדלות זו התקדמות".. וכן: "סיפורים על רבנים ששילמו שרק יציעו לילדים שלהם"... לא שמעתי על סיפורים כאלה... וגם אם היו - מה הקשר? החלטה שלהם - לא כנימוק "לשכנע" אחרים [אגב, "שדכנים" בעם ישראל, שזה היה עיקר עיסוקם, לא העלו בדעתם לקחת כסף על "הצעה". רק על תוצאות. וכן הזהיר כמה פעמים הרב אבינר שליט"א מתופעות כאלו]

 

ולגבי בת א-ל גרינשפן, זה לגמרי העיסוק שלה. עבודה בלעדית...

 

[וכמובן לגביכם, "משתלם לכם" שהשקעתם. זו לא הנקודה - אלא אם צריך, ומוצדק לדרוש, להשקיע מראש על דעת ש"אולי"..]

..

נרשמתי לשם. 5000 ש"ח כאמור בלי שום מחויבות ועם הגבלה לשנה. אחרי התעקשות רשמו לי בחוזה שזה לא מוגבל בזמן.

קיבלתי (וזה היה מזמן שנרשמתי) אולי 2 טלפונים.

הראיון היה רדוד לבנאלי לחלוטין. ציפיתי שעבור 5000 ש"ח יהיה ראיון עמוק שנבנה על בסיס ייעוץ פסיכולוגי וכד'. 

לעומת זאת, הראיון ב"ביחד" תמורת 600 ש"ח היה הרבה יותר עמוק, כולל ראיון אישי, גרפולוגיה, שאלון ממוחשב, צילום שלי, והצעות לא מפסיקות לזרום משם (טוב, לטפטף...) 

 

חשוב לזכור שהאנשים הפוטנציאלים להכרות הם אותם אנשים והרבה מהם מסתובבים גם באתרי ההכרויות או אצל שדכנים למיניהם, כך שאפשר לפגוש אותם גם בנסיבות אחרות. אין סיבה לדעתי לתמוך בארגון שנותן תמורה מזערית לכסף הרב שהוא דורש (לפחות במקרה שלי).

בתור מישהי שהסתובבה המון באתרי ההכרות למינהם - 

האנשים הם לגמרי לא אותם האנשים!

 

אנשים שמשלמים דמי רצינות למשרד שידוכים, הם אנשים רציניים הרבה יותר!

אין סיכוי שתמצא שם מתחזים (בגיל/במראה/במין)!

 

הייתה לי מישהי בעבודה, שהייתה רשומה באתר הכרויות אחד (לא משנה איך קוראים לו).

ופגשה שם בחור, ששלח לה תמונה של מישהוא רזה, שנראה טוב וכו' - והם קבעו פגישה.

בפגישה מגיע מישהו שמן - ובדיוק ההיפך מימה שהוא שלח לה בתמונה!!

וכשהיא שאלה אותו "מה זה התמונה שהוא שלח?" - הוא אמר לה "את מסכימה איתי, שלא היית יוצאת איתי אם זה מה שהיית רואה..."

אין לך מושג כמה הפגישה ההזוייה הזאת שברה אותה.. אחרי הקשר הארוך הוירטואלי שהיה להם!!

 

וזה משהו שאתה מנטרל אוטומטטית, כשאתה נרשם למשרד שידוכים, שמסנן עבורך את הנרשמים,

ומציע לך את מי שמתאים לך מבחינת הנתונים שלך!

כי אין מה לעשות - מי שמשלם, רוצה לראות תוצאות - ולכן יהיה רציני הרבה יותר בכל ההתנהלות שלו!

 

 

וזה לא רק אינטרנט זה בכל הצעה

דרך כל מיני אתרי אינטרנט... זה קצת מלחיץ אותי!

בואו נעשה רגע סדר.

 

אני מכירה אישית המון אנשים שהתחתנו דרך "בנה קינך" והם מרוצים עד הגג! 

(רק לשם ההמחשה, לפני כמה שנים גרתי בפסגת זאב ובמקרה, או שלא - היו באותו בניין עוד 3 זוגות שהתחתנו דרכם!!

ובעקבות זה שגם אני וגם ההורים שלי התחתנו דרכם - המלצתי ללא מעט זוגות לפנות אליהם, ורובם התחתנו דרכם תוך שנה-שנתיים.. )

 

העובדה שלא הזכרתי את התשלום בהמלצה שלי - הייתה פשוטה..

כשבאתי בתום לב להמליץ פה בפורום (אחרי שחזרתי מברית של חברה טובה שלי שיצאה המוווון שנים בלי הצלחה, נרשמה לבנה קנך והתחתנה.. ואחרי שראיתי כמה היא סבלה בכל שנות הרווקות שלה, וכמה היא מאושרת היום..)  -

רציתי באמת ובתמים לומר לרווקים שיש דרך אחרת.. שלא צריך לבזבז שנים יפות כשאפשר לפנות למישהו מקצועי שיעזור לך, וירצה שתצליח ותהיה מאושר!

וכשכתבתי את ההמלצה שלי, עניין התשלום היה פעוט עבורי, לעומת הערך שאתה מקבל!

 

דן -

אני לא עובדת אצלם ואין לי מושג מה ואיך הם אומרים בפגישות עם לקוחות,

ועברו כבר הרבה שנים מאז שאני נרשמתי, אז אני לא זוכרת מתי ואיך הם אמרו לי המחיר.

(ותאמין לי, שאם זה היה כ"כ טראגי כמו איך שאתה מתאר - הייתי זוכרת! ובטוח שלא ממליצה לכ"כ הרבה אנשים.. שאגב אותם אנשים שהמלצתי עליהם - יצאו מרוצים ונשואים..)

 

 

ודן, אחרי מה שכתבת לי,

עשיתי סקר שוק קטן, וראיתי שכל המשרדים המקצועיים (בלי יוצא מן הכלל!) לוקחים כסף על הרשמה, ועוד סכום על חתונה..ובנה קנך עוד לוקחים מחיר זול יחסית.. 

 

 

 

 

 

 

מה קשור לומר, "אם זה היה טראגי איך שאתה מתאר הייתי זוכרת"... מישהו כאן תיאר איך התנהלו איתו תמורת סכום זה. אני שמעתי אותו דבר בדיוק מאדם נוסף. אז מה הצגת הדברים הזאת, "טראגי"?.. זו עובדה: המחיר לא נאמר בטלפון, ולא בתחילת הפגישה - רק אחרי שהאדם כבר "תפוס" ואז לא נעים.. זה מזכיר "מסחר". אם כי אכן היו מאד מנומסים ואדיבים. זו עובדה. אמרתי - אינני יודע אם זה תמיד או לא. אם זה "טראגי" או לא - כל אחד יחליט לעצמו.. אך רואה חובה ליידע מחיר מראש, וללא שטענתי שזה אומר משהו על "איכות השידוכים" שמציעים..

 

אם לך "הלך" טוב, שמח בשמחתך. להציג את זה כאילו "התשלום היה פעוט.. לעומת הערך שאתה מקבל" - זה לחלוטין לא שייך. בוודאי שאם אדם מוצא אחרי ששילם, יכול "לשכוח" את המחיר. בהרבה מקומות מקבלים לא-פחות, בלי זה. זה לא "מותנה". אז מה שייך לנגן על "מה שאתה מקבל"?.. לפני כמה זמן ניסתה איזו חֶברה שמשווקת כרטיסי פיס לשכנע אותי לקנות דרכם, כי מה זה מול עשרים-מיליון הפרס הגדול....

 

ושלא יגבו לי "דמי רצינות" (פשוט מבחיל לחשוב שה"רצינות" תלויה ב5000 ש"ח...), כלשונך. שדכן אמור להכיר את הנרשמים אצלו, גם אם לא שילמו.

 

הסיפור שלך על מישהי שאחד שלח לה תמונה מזוייפת באתר הכרויות, הוא חריג מצער, וסיכון של מי שמכיר דרך אתר. אף שדכנית נורמלית, שלא גובה 5000 ש"ח, לא תציג "תמונה מזוייפת". הנסיון "להשוות" בין אתר באינטרנט לבין המש' הנ"ל, כאילו זו "הברירה האולטימטיבית".. - רק מוזיל את טענתך. גם ב"משרד" יכולה להיות אונאה, ושמענו על דברים כאלה. ולא בגלל זה אמרנו גם על אלו שהזכרת, למשל...

 

שדכנים "נורמליים" לא לוקחים בהרשמה סכום כזה. גם כאלה שלוקחים סכום כלשהו בהתחלה. ו"בנה קינך" לא "לוקחים מחיר זול יחסית"..  ואם יש מישהו שלוקח כמותם או יותר מהם - הדברים אמורים גם עליו. אין אפליה.. (הרי פה פורום של אנשים שנמצאים בקשר עם כל מיני שדכנים/ות. מכירים את השטח..  ו"משרד" עדיין אינו ערובה).

 

ה"הסבר" למה לא הזכרת את המחיר, הוא תמוה: "ענין התשלום היה פעוט עבורך, מול הערך..". אדם אינו ממליץ לעצמו. כשהוא כותב לאחרים - הוא צריך לפרט תשלום כה גבוה, ולתת להם להחליט אם זה "פעוט עבורם" או לא. אם כי אני מוכן לדונך לזכות שבאמת רק רצית לעזור. אינני מכירך.

 

כל מה שכתבת פה: הרצינות (ומה זה "מי שמשלם רוצה לראות תוצאות ולכן יהיה רציני יותר.." יש פה מלא רציניים, בלי לשלם..), המקצועיות, המבחר, הסינון "הרצון שתצליח ושתהיה מאושר".. - יש גם אצל אחרים, שלא לוקחים הון כזה. וגם שם תמצאי חברות ש"סבלו בשנות הרווקות ועכשיו מאושרות".. במחילה, זה נשמע כמעט כדמגוגיה.. יש המון כאלו - אצל כולם.

 

וגם אנשים שהתחתנו דרך אחרים והצליחו, מן הסתם "מאושרים עד הגג" (רק לפני לא הרבה זמן היה כאן שירשור על מה אנשים קיבלו מהנישואין לעומת ציפיותיהם. כולם אמרו שיותר ממה שציפו.. אני מעריך שאיש מהמאושרים הללו לא הכיר דרך "בנה קינך"..)..

 

ואנשים בגיל זה ש"מתחתנים תוך שנה-שנתיים" זה באמת לא "מופת" גדול... גם ללא כל משרד. ואיננו יודעים גם כמה לא, והאם יש להם סטטיסטיקת הצלחה גדולה משל אחרים.

 

 

חוזר על מה שאמרתי: לקחת 5000 ש"ח ללא כל התחייבות, זה סכום גדול מאד. וגם שאלה אם זה מוצדק (מצד אחד - מחזיקים משרד ועובדים, מצד שני - ניתן לומר שכמו כל "עסק", לא הצלחת למצוא - אל תגבה. לפחות לא סכום כזה). אינני יודע אם הם מצליחים יותר מאחרים, גם כאלה בלי "משרד" (להחזיק מחשב זה לא סיפור היום. וכל שדכנית של "ישפה" מחזיקה מחשב עם מאגר גדול מאד של שמות..). ובוודאי שגם אחרים שאינם גובים תשלום, וידועים כהגונים, נזהרים מהטעיות. וגם אצל אחרים, כשהולך טוב, אז "מאושרים". כמובן, מותר לאדם להמליץ שמכיר "הרבה הצלחות"; האם זה יותר מאשר אצל אחרים, בגלל צוות וכד', או לא - קשה לדעת.

לכן, חשוב שאנשים ידעו מראש את המדובר, כולל הסכום - שאף אחד לא יכול להחליט עבורם שהוא "זניח", מול תוצאות שאינו יודע אם מובטחות יותר מאצל אחרים בלי-זה; וכל אחד יחליט לעצמו אם זה מה שהוא מעונין או לא. בשקיפות גמורה.

 

 

 

ולא, לא הייתי הולכת אליהם בגלל הסכום שהם גובים מראש...

 

אבל ברור לי שאם מישהו פגש משהו טוב,

הסכום הופך למשהו לא משמעותי בעיניו. גם אם לכאורה זה נורא יקר.

 

תודה על ההמלצה. 

אולי זה באמת יעזור למישהו שמוכן/נה להמר על הסיכוי למרות הסיכון הכספי.

 

 

 

ודן - אולי הטענות שלך כלפיהם נכונות. (באופן אישי ביינתיים אני לא רואה שאני מוכנה להמר בשביל הסיכוי..)

אבל כלפי הרווקים, בתור רווקה .. 'הטענות ההגיוניות' ממש לא משנות, גם אם זה משהו שלא הייתי עושה בעצמי, לפעמים אנחנו עושים הכל בשביל להתחתן. גם אם זה לא הוגן. או לא נראה נכון. או אפילו מופרך. הרצון להתחתן גובר על כל השיקולים, אם יש סיכוי אפילו קטן. והיא פנתה אלינו לרווקים...

למה את חושבת שהגבתי?

 

בדיוק כי אני חס על הרווקים.

 

כמו שכתבת (מעתיק: ) "לפעמים אנחנו עושים הכל בשביל להתחתן. גם אם זה לא הוגן. או לא נראה נכון. או אפילו מופרך. הרצון להתחתן גובר על כל השיקולים, אם יש סיכוי אפילו קטן".

 

נכון מאד - וזה גם פתח להונאות (לא אומר שכאן זה כך דווקא), להוצאת כספים מאנשים, למפחי-נפש וכו' (כבר ראינו כאלה שאח"כ לא מוכנים לשלם אפילו קצת - אחרי שנחלו אכזבה)...

 

שהרי "מי יודע" אולי דווקא שם הסיכוי.. בשעה שבאופן ריאלי, די מובן שאין סיבה שהסיכוי יהיה דווקא אצל מי שלוקח הרבה כסף מראש. לפחות לא כל זמן שיש עוד הרבה הצעות טובות אצל הרבה אחרים שלא כך. 

 

אבל מאנשים ש"מאד רוצים" - קל יחסית להוציא כסף..

 

ואם תשימי לב היטב לדברי - אני אכן נזהרתי לא להגיד שלא ללכת לשם, ואפילו לא לקבוע באופן נחרץ שזה "לא בסדר".

 

אני דרשתי דבר אחד בסיסי (לאו דווקא בהאשמת הכותבת, שאינני יודע אם היא "בעלת אינטרס" - ולפעמים באינטרנט יש גם כאלה - או סתם ממליצה בתום לב): שאנשים ידעו מראש בדיוק על מה מדובר. ויוכלו להחליט האם הם (כמוך!) לא מתכוונים "להמר" על זה, או כן מעוניינים לנסות גם שם.

יתכן שגם את - ש"באופן אישי לא מוכנה להמר".. - אם היית מגיעה בלי לדעת מראש את המחיר, כבר היית "מתביישת" להגיד  שם לא, "בגלל הכסף"..

 

וראיתי גם לנכון להציג את הצדדים של הענין: האם ראוי לקחת מראש סכם גדול ללא התחייבות, או לא. וגם להציג את ההשוואה לאחרים, וגם את העובדה שאין לנו כרגע סטאטיסטיקה של אחוזי הצלחה שלהם ביחס לאחרים (באמת יתכן, שאם היינו יודעים באופן אמין, שהם מצליחים הרבה יותר מאחרים, אז גם אם היינו חושבים שזה לא הגון, היינו "סותמים את הפה"   לטובת הענין).

 

אחרי שמישהו יודע את כל זה - הוא יכול לשקול ולהחליט בראש צלול: האם זה נקרא לפחות "סיכוי קטן" יותר מאחרים - או שבעצם, אין כל סיבה לנסות שם יותר מאחרים שאינם גובים כך. הרי גם את האחרים המומלצים - מן הסתם עוד לא ניסה את כולם.

 

ולא "הכרעתי" בשביל אף אחד. מה פתאום שאקח עלי דבר כזה?..  אבל כיוון שנכתב בצורה חד משמעית לכיוון אחד, בהעלמה (גם אם לא מכוונת) של ההשקעה הכספית הראשונית, ושל העובדה שגם שם לא לכל אחד "הולך" - ראיתי לנכון לאזן. לטובת הרווקים היקרים שכאן.

ראשית: מנכ"ל בנה קינך מתפלל בבית הכנסת שלי.

שנית: לא פניתי לבנה קינך כי גם לטעמי הם יקרים.

 

עכשיו משהו שאני רוצה לומר לך- אין לך גם נתונים על זה שבנה קינך גרועים יותר מהאחרים או שלא שווים את ההשקעה.

אני לא בא לעשות פרסומת לבנה קינך אבל גם מסתייג מצורת ההסתייגות שלך.

 

אילן

הוא לא אמר שהם יוותר גרועים וכו' להפך הוא פשוט אמר שלא ידוע לו שהם יותר טובים, זה קצת שונה.

והסתייגות שלו (אם הבנתי נכון) היא מצורת הפרסום כאן שזה דבר ששוה כל מחיר אפילו בלי לפרסם את המחיר.

 

שכל אחד יעשה את שיקולו והטוב ביותר בשבילו ונחמד שיש מישהו שמספר דברים כהוויתם במיוחד במקרה כזה רגיש.

שהם גרועים יותר.

 

אמרתי :

שצריך להודיע מראש מה ההשקעה הכספית ושמחוייבותם לשנה אחת בלבד בד"כ. ואסור להסתיר זאת, הן כאן והן מראש כשמתענינים אצלם. יש לתת לאנשים להחליט. בשקיפות (אתה אומר, שלטעמך יקרים מידי. גם לאחרים מותר לדעת מראש את הנתון הזה).

 

שספק אם אכן הוגן לקחת מראש כסף-גדול, גם אם לא יצליח. והשארתי בספק (הרב אבינר ממליץ שלא).

 

שבהיות שאין נתונים (ולפחות לא הוצגו, הן שלהם והן לעומת-זאת של אחרים) שהצלחתם רבה משל אחרים שלא לוקחים כספים כאלו מראש - אז זה עוד יותר מגדיל את השאלה אם כדאי להשקיע כספית סכום גדול כזה. זה לא נכון שצריך נתונים שהם "לא שווים את ההשקעה" (לא אמרתי).. צריך נתונים שכן שווה יותר מאשר מי שלא לוקח כסף מראש...

 

 

ובהיות שנעשתה תעמולה מאד חד-משמעית לכיוונם, גם אם בתום-לב, ללא הצגת התמונה השלמה, ראיתי לנכון להבהיר את הדברם הללו כך. מסתבר שאם היתה מוצגת תמונה מאוזנת ומלאה - לא הייתי צריך להשקיע כ"כ ב"הסתייגות".

"נכון מאד - וזה גם פתח להונאות (לא אומר שכאן זה כך דווקא), להוצאת כספים מאנשים, למפחי-נפש וכו' (כבר ראינו כאלה שאח"כ לא מוכנים לשלם אפילו קצת - אחרי שנחלו אכזבה)...

 

שהרי "מי יודע" אולי דווקא שם הסיכוי.. בשעה שבאופן ריאלי, די מובן שאין סיבה שהסיכוי יהיה דווקא אצל מי שלוקח הרבה כסף מראש. לפחות לא כל זמן שיש עוד הרבה הצעות טובות אצל הרבה אחרים שלא כך. 

 

אבל מאנשים ש"מאד רוצים" - קל יחסית להוציא כסף.."

 

 

 

יוצא מדבריך דברים שעלולים להתפרש כמאד חמורים.

דברים אלו היו בתוך התגובה על האמירה שלה, שמי ש"מאד רוצים להתחתן" - מוכנים להשקיע גם בסיכוי קטן מאד;

 

והדברים הנ"ל הם חלק מהתגובה לכך (והיכן שלא נוגע אל המשרד המדובר דווקא - "פתח להונאות" - הדגשתי. אם כי בעיני, אם לא אומרים מחיר מראש זה גם לא כ"כ ישר). 

 

וזה שאין סיבה לחשוב שיהיו יותר הצעות אצל מי שמבקש הרבה כסף - גם נכון, כל עוד לא הוכח אחרת, ולא הוכח.

 

והמשך התגובה על מה שהיא אמרה ש"מאד רוצים" להתחתן, היתה שמאנשים ש"מאד רוצים" קל להוציא כסף. וכי רמזתי ל"הוצאה באמצעי מרמה"? לאו דווקא, אלא בדיוק למה שנאמר לעיל: לבקש הרבה כסף, על דבר שסיכויו הריאלי לאו דווקא גדול מאצל אחרים שלא לוקחים, וגם כשלא יודעים מראש מה ההוצאה המדוברת, וללא כל התחייבות שיצא מזה משהו, ועם השתדלות לשנה בלבד.

 

זה בעיני נקרא "קל יחסית להוציא כסף" מאנשים ש"מאד רוצים". כי בדרך-כלל, אדם לא מוציא כסף-גדול בנתונים כאלה.

 

אין כאן שום דבר חמור מעבר לנתונים האמיתיים. וכל אחד רשאי לשקול האם נתונים כאלה אכן "חמורים" בעיניו, או לא.

 

אינני רואה סיבה לחזור ממשהו מהדברים הללו.

איך אפשר לעזור?
תמסרש...

אם היה ארבע שעות דייט, סימן שדי זרם והלך טוב, לא?
תתבונני בקשר מהצד שלך, תראי מה את מרגישה, מה את חווה עם הבחור וע״פ זה תחליטי. אין חוקים. בהצלחה יקירה!

דיי זרם לא הרגשנו שהזמן עבר...
דייט שני היה בערך 3 וחצי שעות....(רציתי שזה כבר יגמר אבל כנראה שהוא לא רצה)
וזה היה הפעמים היחידות שהיו לי דייטים כאלו ארוכים.

נשמה-

לא אורך פגישה, לא מס' דייטים ולא מס' חודשים- הם מדד להצלחת קשר.

 

יותר חשוב מה קורה באותן שעות ובאותם ימים.

 

אל תתני לדברים כאלה סתמיים להשפיע עלייך.

 

ישועות.

לעומת תמיד, ולמרות זאת לא יצא מזה כלום.
(ואולי בי הבעיה, ממש מתסכל )

לענ"ד-

אם זרם והיה כיף- אז מה רע?

אם רק רצית שייגמר- תבדקי למה, מה הפריע לך?

 

היו לי דייטים ראשונים של 5 ו6 שעות.

דייט שלישי של 8 שעות

ודייט רביעי (לא עם אותו אחד) של 12 שעות..

 

כל עוד נוח לכם, וטוב לכם ביחד, וזה לא בא על חשבון דברים מאד חשובים אחרים- למה לא? זה עוזר להפתח, זה נותן הרבה לקשר, זה גורם לכם לחפור על כל נושאי השיחה שבעולם ולהכיר טוב יותר אחד את השני..

 

המטרה שלך פה- להכיר בנ"א, לנסות לבנות איתו איזו חברות, זמן ביחד (וגם זמן לחוד) זה מה שעושה את זה.

אז אני לא אומרת בכוח לנסות למרוח דייטים, אבל אם זורם לכם ככה- אז למה לא?

שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה מספיק,

אחר כך נקשרים רגשית ואין מקום לשכל, וחבל..

 

זה סתם מכניס בלבולים ומחשבות יתרות, לפגישה שישית\ שביעית זה סבבה.. 

בלבד ואסור לערב בו רגשות.

 

אם זו היתה דעתו, גם לא היה מקום לזה בפגישה שישית שביעית...

נראה לי שהוא חושב שצריך גם וגם, אבל החלק השכלי צריך להיות קודם, כי כשהרגש נדלק השכל נכבה.

(לא באתי לנקוט עמדה בשאלה הזו, רק להסביר שיש הגיון בדברים שנאמרו)

זה לא נכון.

 

כמובן שעיקר העבודה צריכה להיות בשכל, אבל כבר בפגישה הראשונה צריך לתת מקום חשוב לרגש.

הרבה פעמים הרגש מתרשם בצורה מסויימת שחשובה יותר מכל הטיעונים השכליים. לא צריך לפחד מהתרשמותו של הרגש, כי יש בו הרבה אמת שלפעמים אי אפשר להסביר או להבין אותה באופן רציונלי.

וזה לא "סתם מכניס בלבולים או מחשבות". אם יש מחשבות כאלה צריך להתייחס אליהן ברצינות ולתת להן מקום חשוב, מכיוון שכנראה שיש בהן הרבה אמת, גם אם היא לא ברורה.

היו דברים שקצת הפריעו לי (לי אישית זה הפריע,לא יודעת מה לחשוב כבר) וניסיתי להתעלם... בהתחלה הצלחתי ולא התייחסתי לזה, אבל אחרי כמה זמן זה ממש הפריע לי ולכן רציתי שזה יסתיים כבר!
בקיצור סיפור...לא ממש באלי לפתוח את זה פה מקווה לטוב בעז"ה .

היה כיף יחד, לא אומר שהכיף מספיק מתמיד. 

וגם אם כיף, לא אומר שזה מספק...

מה שכן, אם דייט נמשך מעט זמן ומרגיש כבד וארוך, זה וודאי לא סימן כ"כ טוב...

 

בעזהי"ת.

 

הדייט הראשון עם בעלי היה 3 שעות [בדיוק!], והרגשתי שזה טו מאצ' בשבילי...

והיום אנחנו מרגישים קצת טמבלים שיכולנו להיות עוד קצת זמן ביחד ולא ניצלנו

והיה לי פעם דייט ראשון עם מישהו אחר- 5 שעות.. זה לא אומר כלום.

ארוך מדי.

 

דייט ראשון הוא רק בשביל "רושם ראשוני", כלומר לראות אם זה שייך בכלל.

 

דייט ראשון  ארוך עלול לבלבל.

 

בכח מקרה כדאי אולי לסכם מראש שעושים את הפגישה הראשונה קצרה,

 

ואם זורם לכם אפשר להאריך, אבל הפוך זה פחות נעים.

לא תכננו שזה יהיה ארוך..אבל דייט ראשון היה דיי נחמד וזרם. בלי ששמנו לב זה הגיע לאורך כזה. דייט שני התארך גם אבל בדייט הזה הרגשתי שבא לי שיגמר כבר.

לדעתי זה סבבה לגמרי.

וכמובן תלוי באיך שאת מרגישה עם זה! פעם ראשונה זרם לך (וכנראה שגם לו), אז יופי.

פעם שנייה שהתארך לא התאים לך? תחתכי באלגנטיות!

בקיצור, לכי עם ההרגשה שלך.

אני אישית לא חושבת שיש חוקים לדייטים. אין איזה 'ספר חוקי הדייטים השלם' (לפחות לא יצא לי להכיר..).

מה שכן יש זה איך שכל אחד מרגיש ולהיות בנאדם ולזכור שעומד מולך גם בנאדם (וכל אחד הוא עולם אין סופי של מחשבות, רגשות ועוד..).

אז משתדלים להיות הכי אמיתיים,לכבד ולא לפגוע, לשמור על הגבולות שלך באופן כללי..

בעיניי את יכולה לבחון את זה בעיקר מול עצמך (למרות שכמובן שזה סבבה גם לשתף ולשאול לדעתם של אנשים אחרים)

 

לי יצא פעם להיות עם מישו בדייט ראשון 6 שעות. ונפגשנו אח"כ עוד פעם אחת ונפרדנו.

ואני מרגישה עם זה טוב לגמרי. לשנינו זרם לדבר ושנינו הסכמנו אחרי עוד פעם שלא. זהו.

 

אז מה אם עם בעלי עוד לא החלפתי מילה (או שכן.. אין לי מושג מי הוא לעת עתה) ועם אחד שיצאתי איתו כבר דיברתי מלא?!

יהיו לנו את כל החייים ביחד בע"ה. אז כפרה על השש שעות..

את יכולה להפסיק את הדייט באלגנטיות.

 

כמובן שעדיף להגדיר מראש את כמות הזמן לדוגמא: שעה וחצי,

 

ואם זה זורם תמיד אפשר להאריך.

באמצע? לא נעים באמצע שהוא מדבר להפסיק אותו...

ניסיתי להראות שזה לא הכי מעניין אותי אבל הוא כנראה לא קלט את זה והמשיך...וגם היה בטוח שנמשיך לעוד דייטים אבל...

כבר עברו שעתיים וזה לא נראה לך קשור את יכולה להגיד שאת עייפה/צריכה ללכת או כל תירוץ אחר,

 

כמובן לעשות את זה בעדינות ובטאקט.

 

יכול להיות שדווקא אם הדייט ארוך זה יגרום לו יותר צער לשמוע תשובה שלילית.

אז הסיכוי לפתח רגשות יותר גדול... אבל אני לא מסוגלת להגיד: שאני עייפה או צריכה ללכת או כל דבר אחר... אני פשוט לא ממש משתפת פעולה (הוא אמור להבין לבד לא?)

בואי נשים אותך רגע במקומו.. 

את יוצאת עם איזה בחור שממש מוצא חן בעינייך וממש זורם לכם בפעם הראשונה.. ומלא שעות וככה גם בפעם השנייה ונגיד שבאיזשהו שלב את מדברת והוא בעיקר מקשיב.... (ואת אפילו חושבת: איזה כיף! הוא גם ממש מקשיב ונותן מקום..) 

קיצר, את לא חושדת שהוא איבד עניין וההרגשה ממש טובה ואופטימית..

ואז.. בסוף הפגישה, או יום אח"כ, הבחור אומר לך שלא נראה לו ושהיה לך בהצלחה וכו' וכו'..

איך ההרגשה? 

לא משהו, נכון? במיוחד אם בסוף הפגישה אומרים את זה ואז או בטלפון שאת עונה בשיא הידידותיות. זה הרגשה של בלון שהוציאו לו ת'אוויר. לא נעים בכלל ולפעמים גם ממש פוגע.. גם אם לא עפת עליו, ההרגשה שדיברת אל מישהו שלא רוצה להיות שם היא, איך לומר, לא משו..

 

וסתם לידע כללי, גם את זה למדתי מהחיים.. אנשים לא תמיד מצליחים לנחש מה עובר לך בראש או איך את מרגישה. אפילו אנשים שמכירים אותך ממש טוב. אז אנשים שאת מכירה רק כמה שעות, מהם בכלל קשה לצפות שיקלטו.. למרות שאם הבחור שמולך ממש רגיש וקשוב אלייך, יש מצב שהוא יקלוט שזה שאת לא משתפת פעולה (אם הפגנת את זה מספיק  ) זה מצב לא ככ' תקין שדורש בירור.

 

מסקנה: תמצאי בעצמך את הכוחות כן להיות מסוגלת להגיד את מה שעובר עלייך.. אמן.

 

ואני הכי מבינה אותך בעולם! תאמיני לי. אין דרך כיפית להפסיק בנאדם באמצע ההתלהבות ועוד לבאס אותו.. נאלצתי לעשות את זה ממש לא מזמן וזה מעמד מעיק לאללה, אבל אין ברירה לפעמים..

 

 

אפשר כמו שהציעו בשרשור למטה ללכת להתנדבות כלשהיא, או באמת שיעור ואז קצת אוכל בשביל עוגי

 

התרמת עוגיות

מילא שאתה זקוק לעוגיות..

 

אבל למה שנתרים עוגיות! בכלל- אתה לא מקפיד על הכשרות הכי הכי (טעם מרגרינה ואכמ"ל)????

מעניין שכל מי נענה ואמר שהוא בא אלו הבנים

אולי באמת שווה לגוון.

מפגש פנויים-פנויות נפרד!

 

אה, ואני לא מגיע.

אם כבר אז נלך על משהו שאולי יצור קשרים חדשים
מפגש נפרד- יוצאים מנקודת המפגש בזוגות, בן בת בן בת.
כל זוג בנפרד
ככה הם יזכו להכיר אחד את השניה ואולי יצא מזה משהו
מה דעתכם?
איך בוחרים? לפי סדר ההגעה למשל?

לא שאני בשוק הפנויים פניות ב"ה אבל אהבתי תרעיון.

בזמן שמתאים לי להגיע,

 

 יש סיכוי טוב שאני.

אם עוד כמה יבואו אולי אבוא להגיד שלום...

השאלה האמיתית היא האם הוא יעטוף את אשתו בזהב..

אני מכיר מקרה כזה של שידוך שהיא נפגשת איתו כבר יותר משנה,

הוא מתאים לה ביופי, ובאותו סוג משפחה וכו'..

אבל היא לא מתלהבת ממנו..

מצד אחד חבל להפסיק..

מצד שני - תסתכלי לאמת בעיינים, את תתחתני אם מישהו שאת לא אוהבת, ולא מעריכה?

 

לכן, תחסכי לעצמך את זה גם לעצמך,וגם לבחור, שלא מבין מה קורה עם השידוך שלו..

תיפרדו.

ורק שנפגשתם כ"כ הרבה עד שזה נמאס..

 

תבחרי את האפשרות הנכונה.

במקרה שלך, ותלכי לפי האמת שלך.

ם אומנם פרק זמן אבל יכול להיות שהם יוצאים חודש שהיא ציפתה שאחרי חודש היא תרגיש טוב, אולי הזמן יעשה את שלו.. לא יודעת גם שואלת את אותה שאלה ולפי דעתי צריך פשוט לפתוח בפניו לדבר איתו פנים מול פנים..

להגיד לבן אדם שאת נפגשת איתו, פנים אל פנים 

"אני לא מתלהבת ממך כ"כ"-

זה מתכון לפירוק קשר כמעט מיידי.

 

אני מכיר גם את האופציה הזאת.

 

את חושבת שאחרי שהיא אמרה לו "אני לא תמיד מתלהבת ממך"

האהבה חזרה לשגשג, אז הוא אמר לה

"בסדר, ניתן עוד זמן.., אני מוכן לחכות עד שאולי תתלהבי ממני"

אבל את חושבת שזה לא נתן מכה אנושה לקשר הזה.

ואפילו בוא נאמר שהיא אחרי יומיים התלהבה ממנו לחלוטין,

הוא עדיין יזכור את מה שהיא אמרה, ויחשוב כל הזמן,

"החברה שלי לא מתלהבת ממני באמת".

את יודעת איזה מכה זה יהיה?

 

לדעתי ממש אין לומר את המשפט הזה, ושום דבר דומה לו.

צריך לחשוב גם קדימה, לא חכמה להגיד כזה דבר,

בכל מקרה זה יעשה נזק חמור לקשר לענ"ד.

 

לכן, אין לאומרו!!

איך הוא בתור בעל, בלי קשר לפרפרים והנצנצים:

 

- האם הוא, מה שנקרא, הנדי מן שיודע לעשות שיפוצים בבית?

- האם יש לו לב טוב?

- האם הוא כן ואמיתי?

- האם יש לו מקצוע טוב ביד?

 

בקיצור, תתייחסי אל זה כאל בחירת שותף לעסק.

אתה היית מתחתן עם מישהי שיודעת לבשל, יש לה לב טוב, היא כנה ואמיתית, ויש לה מקצוע טוב,

אבל אתה לא מתלהב ממנה, לא מעריך אותה באופן מיוחד,

היא מתאימה, אבל היא סתם אחת..

אתה היית מתחתן איתה.

אני רוצה לשמוע את האמת..

 

ולמודים אנחנו לך,

"הזמן יעשה את שלו" אומרים לענ"ד עד חודשיים גג גג גג!(והייתי לארג')

להמשיך להגיד את זה אח"כ, 

זה ממש פשע, הקטנת ראש

ואולי גם אונאה של הבחור שהיא נפגשת איתו.

 

נראה לך שאחרי חודשים של אי התלהבות, פתאום ביום בהיר היא תתלהב ממנו?

אולי..

אבל לא הייתי בונה על זה..

 

יצאנו תקופה כלשהי, התחלנו לדבר על כיוון מאוד רציני, ורגע אח"כ נפרדנו, ביוזמתו.

הסיבה לפרידה כבר לא רלוונטית עכשיו.

 

אנחנו יוצאים כבר חודשיים.

ברור לי שהוא כבר רוצה את זה יותר ממני.

ואיפה אני בכל זה? לרגע ממש טוב לי איתו, לרגע מרגישה שלא יקרה כלום אם נפרד שוב.. וכל דבר שהוא עושה או אומר מעצבן אותי.

חייבת לציין שההרגשה הזאת התחילה רק בשבועיים האחרונים, כשחושבים על כיוון רציני.

אז זו הרגשה לגיטימית בעקבות ההחלטה המשמעותית, או שמשהו שצריך לבחון אותו?

איך יודעים?

 

 

 

מרגישה שפתאום אני שופטת אותו מהר מידי..

כל מילה שלו מעצבנת, מצפה ממנו ליותר יחס או סתם דברים שלא הפריעו לי לפני כן..

 

זה בגלל שנמאס לי מהקשר או לחץ שאני לא טועה בהחלטה?

 

אגב,

כשאני איתו-טוב לי..

המחשבות עולות בין לבין..

למקום של רוגע ושלווה פנימית, בטחון, שלמות, שאני סוף סוף אני וכו'..

 

אם עכשיו אין לך סבלנות אליו מה יהיה אחרי?

 

אולי תגידי לו מה מפריע לך, לגבי היחס וכו'?

 

הדברים האלה לא יעלמו פתאום מעצמן.. בגלל זה נפגשים כדי להכיר עם מי אני הולך לחיות אחרי החתונה..

אבל נשמע כאילו מעורב הרבה מה שנקרא "יצר הרע" בסיטואציה המבלבלת והמבולבלת הזו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית שמכירה אותך

או להבדיל להביא את עצמך למקום של הרפיה ונחת ולנסות להקשיב ללב ממקום נקי

זו עבודה,זה קשה,אבל זה עובד.

 

לא לשכוח להתפלל

כל הישועות כולן.

היא לא אמרה שהיא חושבת על מישהו אחר או משהו..

פשוט הפסיקה להתלהב..

איזה דבר רע יש בזה?

ככה היא מרגישה וזאת עובדה.

אי אפשר להתווכח עם זה.

השאלה היא רק מה אמורים לעשות..

שמעורב כאן עניין מהותי ואמיתי.

לכן היה נשמע לי נשמע כאילו נצרכת בעניין עבודת בירור,זו עניות דעתי.

לא התווכחתי או משהו בסגנון.

 

ובכל מקרה אמרתי מראש שאני לא מבינה בזה מספיק

את לחוצה מזה שאת כבר צריכה להחליט לאן זה הולך ואת עוד לא מוכנה, והקונפליקט הפנימי הזה שכל פעם עולה בך רק מבלבל עוד יותר..
פשוט קחי לך זמן. כמה שאת צריכה! בלי להחליט..
תראי לאן זה הולך, אם הרגש מתפתח.
אל תמהרי להחליט לכאן או לכאן. ותשתפי אותו.. לא תמיד יודעים להחליט ישר, וזה בסדר גמור!
זו אחת ההחלטות החשובות שבני אדם עושים בחיים, וצריך בה הרבה יישוב הדעת. אז תתני לעצמך את זה, ובעז״ה שהכל יתבהר במהרה! בהצלחה יקירה!

יכול להיות שאת צריכה להיות יותר נאמנה לו, כי כשאתם ביחד טוב לכם.

אז מה חשבת שאת תרגישי פרפרים כל החיים,

את אמורה להיות עמידה בפני מקרים שאתם לא ביחד,

 

לפי מה שהבנתי 

כשאתם ביחד-טוב לכם.

 

אבל כשאת לא איתו,- את פשוט לא חושבת עליו..

את לא חושבת "ואוו, מעניין מה מאיר שלי עושה עכשיו.."

פשוט הוא לא מעסיק אותך במחשבה.

 

אני לא יודע מה לעשות במקרה הזה..

תבדקי אולי את עסוקה בשאר תחומי החיים, וזה לא נותן לך מקום נפשי להתגעגע וכו'..

 

 

הראש שלי איתו כל היום! זה לא העניין..

 

אני פשוט פחות בטוחה בזה כשאני לא איתו..

תעבדי על העניין הזה של לאהוב את החבר שלך..

גם אם את לא בטוחה..

יש גם בחינה כזאת כמו שכתוב ביצחק,

"ויביאה האוהלה שרה אמו, ויאהבה.."

 

את צריכה שיהיה לך את הכושר הזה, לאהוב את הבן זוג שלך.

כמו שזה נשמע,אל תיפרדו!

 

מה זה אומר לאהוב אותו?

איך מפתחים את זה?

תופעות לא מצויות...

 

מסתבר שזו תוצאה של הלחץ "לקראת"...

 

בפרט שאת אומרת שזה "בין-לבין", ולא כשנפגשים.

 

 

לכן, כדאי אולי להתמתן, קודם כל "להוריד לחץ". לא לחשוב ש"עוד מעט", ולתת לדברים להירגע קצת. להיפגש כאילו אין "הכרעה" ברקע, בנחת. ולראות מה קורה..

 

ואם עדיין יהיה ספק - אולי תתייעצי עם מישהו קרוב שמכיר אותך/אתכם.

 

אני לא חושב שכדאי לך - עם כל הרצון הטוב - ללכת אחרי עצות "חד משמעיות" כאן, שמסתמכות על "מעשה שהיה". כי יש גם מעשים לכיוון השני. צריך יותר להכיר את האופי שלך כדי להגיד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שהיית רוצה לראות אותה

או לראות את המספר שלה על צג הפלאפון..

 

אני חושב שהכי טוב זה לעשות הפסקה בין שבוע לשבועיים, ולראות מה הלאה..

גם על זה שמעתי בחכמתי הרבה,

תחשוב מה אומרת הפסקה.

 

במילים אחרות,

הבחורה אומרת לבחור,

"אני רוצה הפסקה, כי אני לא בטוחה שאני אוהבת אותך,

בכלל לא ברור לי שאני מתגעגעת אלייך..."

 

תבין לבד מה זה יעשה לקשר..

זה כבר יהפוך את הקשר לקשר מסוג "מסטיק"

היא לא מחוייבת אליו.

 

וגם הוא צריך לקבל אותה כמו שהיא, ולראות מה טוב לה, ולא רק מה שלו..

ועוד שאלה, האם בדברים אחרים בחיים את גם כך?

 

כלומר אם את טיפוס שמתלהב מכל דבר וכאן דווקא לא זה יכול להצביע על בעיה,

 

אבל אם  את בלאו הכי בחורה "שכלית" ולא נוטה להתרגש מכל דבר אז יכול להיות שיקח לך יותר זמן ל"הרגיש".

בקרוב ממש!!

ואם אתה מתעצל יש לי תשובה.. אבל בשלוף!

 

אתה - מחליט אם להתפלל על זה

אתה - מחליט כמה להתפלל על זה

אתה - מחליט כמה לכוון על זה

אתה - מחליט כמה להשתדל שכולם ידעו שאתה מחפש

אתה - מחליט כמה להיות ברור במה שאתה מחפש

אתה - מחליט כמה להיות בררן/לא בררן (לפי רמת חשיבות התכונות/שאיפות/שאר קריטריונים)

 

 

ועוד.....

 

 

ב"הצלחה רבה!

אני לא מחליט מתי הזיווג שלי יגיע אליי, זה רק אחד ויחיד מחליט.

נכון שהתפילות שלי עושות למעלה דברים,

אבל אי אפשר לדעת את המועד שזה יקרה בו...

נכון.. בכלל לא עניתי מתי תדע.

 

כי ברגע שתתעסק בכל מה שכתבתי לעיל, תשכח מהשאלה הזאת בכלל...

 

 

 

(נו, זו השיאפה!)

יש כאלה שעונים על זה אוג' 08

יש כאלה נוב' 10

ויש כאלה צעירים שעדיין אסור להם להגיד את זה

 

אחי,

תהיה אופטימי,

בסוף כולם משתחררים! 

אומרים "יאללה עוד"

איפה כולם... איפה כולם...כולם בתאילנד.. (או בישיבה) ואתם כאן...

כך היה אצלנו לפחות

אין כמו בצבא!

בעזהי"ת.

 

כמה עוד???

יתייאשו מהגאולה.. כמו שחושבים שהיא תהיה.

 

שמעתי פעם ממישהו חכם בשם מישהו עוד יותר חכם..

(מקווה שאעביר את זה נכון..) 

שמתי אתה יודע שאתה קרוב למצוא את הזיווג שלך? אם כבר התייאשת.

לא אם התייאשת מלהתחתן.. אם התייאשת מהדמיונות שלך בעניין.. מאיך שחשבת שזה יגיע, יראה וירצה 

לכל אחד מאיתנו (אני חושבת) יש כמה הנחות יסוד ואמונות קצת מדומיינות..

אמן ונשתחרר מהן ונהיה בני חורין אמיתיים..

(זה בדיוק מתאים גם, כי אוטוטו פסח )

 

יאללה, בקרוב!

עד שהקב"ה יחליט שזה הזמן הכי מתאים לשניכם.

 

אני יודע שלפעמים זה מעצבן לשמוע את זה, אבל זו האמת לאמיתה.

 

אצל הקב"ה אין "סתם"- הכל נמצא תחת השגחה עד לפרט הכי קטן.

לק"י

 

היום יש כ"כ הרבה סגנונות של אנשים וסגנונות של זוגות..

 

מלבד זאת שמה שהצגת- לא כזה מוזר..

לפי התיאור הבחורה נשמעת "דוסית" (אולי ההגדרה שלך ל"דוסית"- היא אחת שהולכת עם גרביים וכו').

ככה שדמות הבחור שהצגת בהחלט נשמעת מתאימה וברת השגה..

מעניין מה באמת ההגדרה לדוסיות אם מישהו יכול להגדיר מזה?!

לק"י

 

כי כל אחד רואה את זה אחרת.

 

אני מגדירה כ"דוס/ית" אנשים, ולפעמים זה יכול להביע שני דברים קצת שונים.

לכן, לא כדאי להגדיר בנאדם ככה, אלא לפי תכונות ספציפיות.

אני חושבת שלא נית להגדיר,לפי דעתי זה מכלול של מאפיינים.אך אנו נוטים לקטלג אנשים על פי מראה/תחושה וכך יש הרבה פעמים חוסר הבנה...

אני לא הצלחתי למצוא בדברייך משהו חריג, ייחודי ושונה.

 

לפי התיאור שלך-

את נשמעת כמו הרבה בנות שאני מכירה,

והבחור שאת מחפשת נשמע כמו הרבה בחורים שאני מכירה/יודעת על קיומם/ישיבות שיש שם חבר'ה בסגנון הנ"ל.

 

כך שאת בהחלט יכולה להיות רגועה ושלווה..

 

בהצלחה צדיקה!!

 

עם בחורה כזאת.

חחח... סתם..

 

באמת שאין שום בעיה לפי מה שאני הבנתי בחורה רגילה לחלוטין שמחפשת מישהו דווקא מתאים!!

 

בהצלחה,אחות!

 

 

היא נשמעת אחלה

אני חושבת שיש כאלה.. ובסופו של דבר תמצאי את האחד שלך וגם אם הוא לא במדויק מה שכתבת הוטא כנראה הכי מתאים לך... לא כנראה, בטוח =)

 

בהצלחה!!

אני מכיר הרבה בחורים שיהיו בעניין.

נתת הרבה תיאורים. אז את מחפשת דוס שלא נראה כמו דוס במראה קלאסי (כמו בפרסומות). יש המון כאלה, את תמצאי אותם.

אני לא מאמינה שאני כותבת פה. וגם לא קראתי את התשובות.. אבל ישלי משו שאני חייבת להגיד..

אני הדת"ל שתיארת- מאוד מקפידה במצוות, אבל כן הולכת עם גינס ובלי גרביים.
זה לא סותר. אני דוסית במלוא מובן המילה. גינס זה הופך אותך ל"פתוחה"? גרביים מראות על הרמה דתית? בד"כ זה מראה על עדה מסויימת

חברשלי הוא הבחור שתארת- התורה חשובה לו מאוד אבל הוא כן רוצה לעבוד. כרגע הוא בישיבה לפני צבא, ואח"כ הוא לא מתכנן להישאר אברך.

וממש טוב לנו ביחד, בדיוק בגלל ששנינו לא "אברכים" וטוב לנו עם זה. (אין בעיה עם זוג אברכים!! שלא תבינו לא נכון.. אבל דווקא בגלל שאלו השאיפות שלנו ספציפית אז טוב לנו..)

וההגדרה של בייניש זה לא בחור שיושב ולומד כל היום. זה אברך.
בייניש (לא במובן הפשוט של המילה ) זה בחור שמחובר לתורה, מקיים אותה וחי את לייו לפי מה שמתאים לו ולה'..

ממש מסכימה עם עניין ההגדרות...

די להן!

אם הגענו למצב ששורש וגרביים מצביעים על רמת תורניות גבוהה- אנחנו בבעיה.

יש כל-כך הרבה סוגים של חבר'ה בציבור הדתי לאומי, "בכל מכל כל".

 

התיאור שתיארת הוא די כללי, אני בטוח שיש המון חבר'ה שעונים על הקרטריונים האלו.

 

 

 

 

והן ב״ה נשואות לבחורים יר״ש...

אין לך מה לדאוג.
בסופו של דבר כל אחד מקבל בדיוק את מה שמגיע לו...

לק"י

 

תנסה להגדיר לך כמה תכונות שהן "ייהרג ובל יעבור" בשבילך- דברים שאתה לא מתכוון להתפשר עליהם.

תבחר תכונות מהותיות..

וכאשר מציעים לך- תנסה לברר אם התכונות האלו קיימות,

וכמובן שאם אתה יוצא- תנסה לבדוק אם התכונות מופיעות.

 

כמובן, שתגדיר לעצמך את הסגנון הכללי שאתה מחפש (מבחינה דתית, פוליטית וכו').

 

בהצלחה ובשמחה!

אני אשמח לעוד עצות בעינין.

אתה צריך להכיר את החצי הראשון..
לפני שאתה רוצה להכיר את אשתך לעתיד את צריך להכיר מי אתה,למצוא את עצמך באמת.

זה לדעתי השלב הראשון שאם אין לך תשובות לזה כנראה שאתה עדיין לא בשל..

בהצלחה!

בהתאם להיכרות שלך עם עצמך:

1) עם איזה "טיפוס" היית רוצה להתחתן, מה היה משלים/מפצה על נקודות שחלשות בך והיית רוצה שיהיו יותר חזקות בבית שלך? תלמידת חכם, בלבוסטע, אשת חסד, וכדו'...

2) מה אתה יכול לתת, איזה סוג של בית אתה רוצה לבנות?

כדי שהבנזוג יפצה עליהם.אני לא כל כך בטוח שזו הגישה הנכונה בדווקא.

אולי עדיף,מה חזק אצלי,שאם גם היא תהיה כזאת זה יוכל ממש לבסס את הבית שלי ככזה..

 

"ובכלל-אתה כבר אמור לדעת מי אתה"-באופן כללי,מקובל, אבל לא צריך להתקבע על העניין

(לדוג'-אם אתה עדיין לא יודע מה תלמד/במה תעבוד, שזה חלק משמעותי מהחיים,לא אומר שאתה עדין לא יכול לצאת)

נראלי שיותר בכיוון של שאתה צריך לדעת בכללי למה אתה מכוון בחיים מבחינת מטרות/אידיאלים.

זה פשוט צורם בעין.

 

דבר שני, אתה צריך לדעת בערך,

מה הסגנון שאתה מחפש מבחינת השקפת עולם.

 

תעשה רשימה של דברים כמו:

 

רמת דתית, אופי, מידות,השכלה, עיסוק,מראה חיצוני.

 

תכתוב בכל אחד מהדברים האלו מה מתאים לך ולאחר מכן תדרג אותם מן החשוב ביותר עד לזניח ביותר,

 

כשיצעו לך הצעה תראה אם היא עונה על הדברים הכי חשובים לך תגיד שזה מתאים.

 

בהצלחה!

בס"ד

 

הרבנית בת אל גרינשפן

02-5386218

ראשית, ברוכה הבאה..

 

שנית, עצם מהות השאלה שלך היא בעייתית-

את הופכת את ההצעות למטרה!!

את מקדשת אותן!

 

את צריכה לרצות להתחתן! זאת המטרה!

ובטח לא לצבור הצעות בפערי זמן סבירים (ע"פ ספר הדייטים..)

 

כלומר - את צריכה לקוות ולהתפלל שתגיע הצעה יחידה ומושלמת עבורך,

להתפלל שתזכי לפגוש את בעלך בלי כל-מיני בחורים נספחים בדרך שאינם שלך.

רק אותו.

 

אם את מרגישה שלא עשית מספיק כדי שתוכל להגיע אלייך הצעה-

את בוודאי רשאית לפנות לשדכנים, להזכיר לסביבתך.

 

אבל מ"פעולות מעשיות" ו"השתדלות" ועד עשיית סקר-

כל כמה זמן אחרים מקבלים הצעות,

יש מרחק רב וחוסר רלוונטיות..

 

בהצלחה רבה!!

מקווה שדבריי נלקחים למקום בונה ולא הפוך.

 

ישועות...

 

 

 

 

לפחות יש מקומות שעוזרים למצוא עבודה בתחום…

אם יש מכנה משותף ויש "על מה לדבר" הייתי נוטה לומר שכן, 

כנראה הוא בחור שקט/ביישן, כדאי לתת לו עוד הזדמנות,- זה באופן כללי כמעט תמיד נכון.

 

אבל,

במקרה הזה, 

 "הוא לא התקשר... ולא הגיב"- כנראה (לא רוצה להגיד סתם) שגם זה לו לא נראה.

 

אולי כדאי שתאזרי אומץ ותתקשרי אליו בעצמך לראות למה הוא לא עונה לך.

על הבן..

נשמע שהוא על חשבון המלצר או משו P:

תמיד כשמישו\ מישי מתייעץ פה אם להמשיך קשר בגלל סיבה זו או אחרת יש נטייה לכולם פה לענות שכדאי להמשיך. כי

 

הרי "מה תפסיד\י?!" ו"אם זה באמת יהיה בחיר\ת ליבך, אז בטח ששווה להתאמץ!"

 

אם היינו רובוטים או אנשים שעשויים רק מחומר הייתי גם אני מסכימה איתכם, אבל הגישה הזאת מוטעית מיסודה!

 

בוודאי שיש מה להפסיד! הנפש שלנו נשחקת, זה מצער אותנו במודע או לא במודע, והכי גרוע זה מעקב טהרה בעמ"י.

 

 

לעניות דעתי, אין מה להמשיך במקרה הספציפי הזה, אין עניין לנסות בכח. צריך לצאת לדייט בשמחה, ואם גם את וגם הוא

 

לא הייתם מרוצים, אז תסמכו על ההרגשה שלכם. לא חייבת להיות טענה שכלית משכנעת.

 

זוהי דעתי, אשמח לשמוע תגובות.

א. כל אחד מפחד לקחת את האחריות להגיד לא.. כי השחיקה היא פחות חמורה מאשר שיאבד את הזיווג שלו (ברור שהכל מה' ואם זה הוא הוא אז הוא יחזור גם בתור שליח פיצה)

ב. אני דיברתי בצחוק.. לא התעמקתי בכלל בפרטים..חשבתי שזה יהיה מובן..

 

יש מצבים שברור אין יותר כבר מה לנסות..

 

בהצלחה לכולם..

עוד מעט שחיקה מהנפש

או את בעלך/אשתך

 

לא שאנחנו מזלזלים חלילה בשחיקת הנפש

זה דבר חשוב

אפילו חשוב מאוד

 

אבל צריך לזכור שאם אנחנו לא בטוחים,

לא כדאי להחליט בפזיזות

 

יש פגתם עממי (נראה לי מערבית) שאומר "הפזיזות מהשטן"

אם אנחנו לא יודעים מספיק 

כדאי לבדוק עוד טיפה 

להיות בטוחים שזה לא זה.

 

כמו שעל ספק פיקוח נפש מחללים שבת,

אבל זה ספק,

לחלל על הספק הזה את השבת הקדושה???

כן!

 

כל מי שמעלה כאן שאלה, הוא לא בטוח 

ולכן מתייעץ

ולכן ברוב המקרים אנחנו נדחוף אותו לבדוק שנית

לבדוק טוב יותר

 

נכון, זה יכול לגרום לשחיקה בנפש

אבל זה עדיף על איבוד הבעל/האשה