יפה לך שאתה ככה מצליח להתמודד עם פרדות!

אבל יכול להיות שהכללים באמת ממש עוזרים.

ותודה שכתבת כ"כ בפירוט..

אבל למה ה'אבל'..?

עזר לך?

מדבר אלייך?

הכוונה היא.. כאילו יש מצב... לא יותר מידי חשבתי, תיודע

אני אדם קצת שונה.. כל דבר אני מעכלת לאט לאט וטוב!!

ככה לא נהייה אח"כ קילקול קיבה.

אבל בהחלט מדבר על שלב של אחרי העיכול

אם בכלל מכל הנל? ולא הבנתי אם את קשורה למצב כזה או לא..???

ברור שאני קשורה למצב הזה... אני בן אדם, תיודע חחח

באופן ישיר...

לכתוב ככ הרבה מלל, או שהיה עדיף לרשום רק את סעיף הסליחה..?? ;)

ברור שהיה שווה!! היה מעניין ומחכים לראות דרך התמודדות..

היה גם מצחיק עם הסעיף של "חילוף החומרים" חחחח (לקח לי זמן להבין...) ולא רק

נראה כאילו חסר המשך..

דרך התמודדות.."

כתבתי שם במפורש שאשמח ג"כ לטיפים, אם יש לך דרך מחכימה אחרת- אשמח לשיתוף..

תודה

אני בעד דווקא לחפור, לחוות את הכאב, להיות שם ואח"כ יוצאים עם הרבה יותר כוחות. לדעתי.

אני מסופק את קלטת מה הולך פה..

שמח שאולי אולי הועלתי ולפי מה שאומרת גם הצחקתי..

שיהיה בהצלחה רבה דניאל!

עוד לפני שבדקתי קלטתי

יותר משחשבתי..

עקב תלונות הציבור

והדברים נכונים.

אבל,

תמיד קשה לי כשהופכים את הדברים לכללים.

ברגע שמשהו הופך לכלל, לנוהל מסויים, זה גורם לי לתחושה של חוסר נשמה ורגש.

ובאופן אוטומטי נוצר בי רצון לשבור את הכללים.

קשה לי להסביר את זה במילים, כי הדברים הם נכונים.

הבעיה היא בכך שכותבים אותם.

הכתיבה שלהם הופכת אותם מאמיתיים, למשהו חיצוני ומחייב.

בעיני,

באמת צריך להתנהל ככה, אבל לא בגלל שמישהו כתב את זה,

אלא בגלל שזה מה שהאדם מבין מעצמו.

לא כל מה שנכון צריך להיכתב.

לפעמים דווקא הכתיבה היא זו שמורידה מערכם של הדברים והופכת אותם לרדודים וחיצוניים.

אני לא בטוח שהצלחתי להסביר את עצמי לגמרי, אבל אני מקווה...

ועוד הערה,

אני לא נגד כל הכללים הבלתי כתובים, חלקם טובים וחשובים (לדוגמה: מי מתקשר ראשון וכדומה),

אבל אני נגד התנהלות על פי קודים וכללים שמישהו אחר קבע, ואני לא בדקתי אם הם נכונים לי.

כל דבר צריך להכתב, אבל אנשים רוצים להעלות על כתב מה שבוער להם, שרוצים לשתף ואולי גם לתת טיפים.

אף אחד לא מחייב לעשות כל מה שכותבים פה, ואם תשים לב, לכל אחד/ת כאן דרך התמודדות משלו/ה..

בנוסף, לא מבין אותך.. הרי כל מה שכתוב זה "רק" למקרה שלי ואיך אני ממליץ להתמודד עם הקשיים..

אם תקרא פה בפורום תראה שיש עוד הרבה דעות בושא, ולכן כל אחד כותב מה שהוא יודע על עצמו.

עוד דבר אתה צריך להבין, יש דברים/כללים ברורים ופשוטים שאף רק מצד השכל הישר היינו צריכים לחשוב/להתנהג כך, בכמ אתה רואה שיש נפילות..

דן כתב בצורה יותר ברורה ואסרטיבית ממני, אמנם הוא התמקד במשהו אחד ואילו אני במשהו אחר.

גם לפי שיטתך, אם הבנתיך נכון, יש דברים שחובה לכתוב גם אם הם ברורים. זה לא הופך לרדוד, אלא נסה להזכר בתחילת מסלש "... לא באתי ללמד... אלא להזכיר.." [טוב נו גם אני לא עברתי עליו איזה שנתיים..אז לא מחייב שהציטוט מדויק.. ]

כוונתי הובנה?

יש הבדל בין מקרה שבו כותבים טיפ, לבין כתיבה של כללים בצורה רשמית ומסודרת.

אפילו אם הכללים הנכתבים הם תולדה של ניסיון ושל הסקת מסקנות אישית, כאשר הם מועברים הלאה בצורה שכזו, הם הופכים להיות חוקים נוקשים וחיצוניים.

לכן כתבתי שאני מסכים עם חלק ניכר מהכללים הללו, אבל יתרונם הגדול הוא בכך שהם כללים שאינם כתובים.

כולם מכירים את הכללים האלה ומתנהלים על פיהם (במידה והם נכונים...),

אבל כתיבה שלהם הופכת אותם למשהו קר, יבש ומקובע,

כשברור שקשר הוא דבר חי, דינמי ומשתנה שאינו יכול להיכנס לתוך גבולות מוגדרים ומדוייקים של כללים כאלה.

ואם למישהו יש רצון להעיר הערה על סמך טעות שלו או של מישהו אחר,

לא כדאי לכתוב את זה בצורת כלל,

אלא לספר את הסיפור וממנו להעלות את המסקנה.

כך הדברים מתקבלים על הלב הרבה יותר.

צדקת, אני לא חושב שאסור לומר את הדברים או לכתוב אותם,

פשוט קש לי עם צורת הכתיבה והניסוח, כאילו מדובר בחוזה משפטי.

(וחוץ מזה, יכול להיות שזה האנרכיסט הקטן שמסתתר בי, שמבקש לנפץ את המסגרות המגבילות)

שההנחה שלך שכולם יודעים את "כללים" היא לא נכונה, ומידע שניצבר יכול להועיל לבלתי מנוסים(כמוני ) 

מה לעשות עם המידע, מה לסנן ועם מה להשתמש ואיך זה כבר תלוי בבנאדם

אנחנו אנשים בוגרים וכול אחד ישתמש במידע לפי ראות עיניו, ולאו דווקא ילך לפי ה"כללים" רק כי ההוא כתב כך.

הייתי צריך לכתוב פה את הטעויות שעשיתי/עשו לי ומזה להסיק מסקנות??

בכוונה לא רשמתי זאת בצורת סיפור, כי,

א. יש לי יותר מדי סיפורים לספר, וזה לא נראה לי ככ מעניין את אנשי הפורום כאן..

ב. מה עם צנעת הפרט?! תחשוב שאני מעלה פה סיפור ודוקא מי שלא צריך [וד"ל!!] לקרוא - קורא אותו?

מה עם החברה של זאת שיצאתי איתה מכירה ת'סיפור ורואה שהכל כאן נפתח?? אז היא כבר מכירה גם אותי, עוד פרטים שלא ידעה מהן וכו וכו אין צורך להאריך כי נראה לי שהדברים ברורים דיו.

די מסכים עם L84..

אולי כי אני לא מספיק סגור למה זה כל כך מציק לי...

אבל זה מציק לי בכל אופן...

אילו הייתי יורד יותר לסוף דעתך, דומני שהייתי מבין יותר ומסכים/חולק על דבריך..

פשוט לא מבין תנק' שמפריעה לך..

זה בסדר, לא צריך להתאמץ יותר.. כתבת מספיק..

לא שחלילה יש לי בעיה שתכתוב, אם רוצה - בעיה שלך..

הוה אמינא לשיר שירי אהבה? אפילו בתור לא שומר תו"צ זה נראה לי זול מדי...

אז באמת מצבנו עגום...

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).