מצד אחד כן רוצים משהו,
מצד שני כבר נמאס.
רוצים להתחתן,
ממש לא מתחשק לצאת לדייטים... 
משהו בפרטים?
לא נשמע בכיוון?
בגלל האופן שהציעו?
לא מספיק הלהיבו ושיווקו כראוי?
זה מהחשש שאוליי זה לא הוא
ולכן אוטמטית אנו מנסים לא להתרגש ולהתלהב מזה יותר מידי
כדי שבמקרה וזה לא יילך לא יהיה קשה להתמודד עם זה כמו במצבים שאנו באים עם ציפיות ותוכניות.
אני מאמינה שבמידה ונרגיש בע"ה שזה הוא ההתלהבות תפרוץ החוצה עד דלא ידע.. 
שזאת הסיבה.....גם לי זה קרה בפעם האחרונה
מה שיטבתה אמרה.
ואולי גם כי בדמיון רואים שלבים הרבה יותר מתקדמים, כשאתם כבר ממש קשורים ואוהבים.. ואז פתאום צריך להתחיל להכיר מחדש והפעם במציאות. חוצמיזה, בדמיון מצנזרים ת'קטעים הקשים והפחות נעימים כדי שיהיה לנו נחמד לחשוב ולדמיין ובמציאות לפתע מגלים שזה קצת אחרת..
ולא מתלהבים ממראה\סגנון...................\קול פנימי
ופשוט לא רוצים שזה יקרא איתו.
וחסומים ולא נותנים לשום דבר לקרות ומחפשים על מה לפסול.
אפילו שהוא אחלה בן אדם ובגדול נירא סבבה ומענין וזורם איתו.ושום סיבה מספיק טובה בהגדרה.
זה לדעתכם אומר שזה לא זה?או שפשוט בררנות והיסתכלות חיצונית לגמרי?
כדאי לנסות במהלך הפגישה להשתחרר מהרושם הראשוני
ולנסות לבדוק שוב
זה קשה
אבל זה כדאי
כך גם אם תחליטו שזה לא זה
תדעו שזה היה מבוסס ולא סתם הרגשה רגעית ורושם ראשוני
בהצלחה
האמת שזה כבר קרה לי פעמיים..ממש כמו שהגדרת. הרבה זמן לא הזדהיתי ככה עם כל מילה..
וכשאמרו לי-אל תדאגי, עוד שבועיים את כבר מאוהבת בו עד מעל לראש- זה רק הלחיץ אותי ובלב אמרתי הלוואי שלא.. רק אני צריכה סיבה מספיק טובה לחתוך... בסוף בשתי הפעמים חתכתי ובמבט לאחור אני לא מצטערת על זה לרגע. אין לי אפילו צל- צילו של ספק שזה לא היה נכון.
אבל אני זה לא כולם. אז אל תרוצי לעשות את זה כ"כ מהר.
בהצלחה!
תתני לזה עוד צ'אנס
ותבדקי עם עצמך אח"כ עד כמה באמת זה מפריע לך ואם יש שינוי לטובה או לרעה מבחינת המבט שלך כלפיו.
חבל לחתוך ואז אחרי כמה זמן להבין איזה פספוס זה היה שגמרת את זה כ"כ מהר בלי לבדוק עוד קצת.
מנסיון אני אומרת לך
אבל בחירה שלך- ולא משנה מה תעשי- הכל זה מלמעלה!!
(הי, אפילו עודדתי את עצמי הרגע... שיהיה...
)
בהצלחה!
השאלה אם מודעים לזה שחלק גדול מהחיים שלנו מתנהל ככה.
צריך לרצות!
צריך סיבות להמשיך!
ולא סיבות בשביל לפסול...
ככה אני חושבת.
כי לא תמיד אפשר "להתלהב" ישר על ההתחלה ולראות דברים טובים בבחור/ה
שיגרמו "לרצות להמשיך".
אם לא רואים משהו שלילי, ואין סיבה לפסול - אז רצוי וכדאי להמשיך.
זאת דעתי בלבד!
לא בטוח שחייבים לתת הגדרה במילים לסיבה..
לא חייב להיות "זה לא זה". וגם לא חייב להיות "בררנות והסתכלות חיצונית".
לפעמים באמת תחושה אמיתית. ולפעמים דמיון של הרגע הראשון ("מראֶה" שאח"כ בכלל לא מבחינים בו).
קשה לדעת.
לכן אולי כדאי להניח קצת הצידה את החסימה, לזמן קצר, ולראות אח"כ אם היא עוד קיימת.
בסופו של דבר, מסתבר שאי אפשר להתחתן עם מישהו שהלב אומר שלא.
תוך כדי הפגישה כדאי להיות עם הרבה עין טובה ופתיחות,
לחשוב שאת באה להכיר בן אדם ולנסות להכיר בו את הצדדים הטובים (כי הצדדים הפחות טובים יקפצו
גם בלי שתחפשי..)
ואחרי הפגישה לשבת ולחשוב -
או אחרי השלוש פגישות- ככה יש יותר "נתונים"
לפעמים אין סיבה מוגדרת וזה פשוט לא זה..
או שיש סיבה ואין הגדרה...
גם אם זה לא זה- מה אכפת לך לתת צ'אנס עד סוף הפגישה לפחות (צ'אנס מחשבתית- לזרום וכו'...)
השתלטות
אם הבחור מוביל את הקשר אבל מתחשב ברצון הבחורה.
לדוגמא-
בחור ובחורה נפגשים בפגישות מתקדמות יחסית
בחורה-"היי,יש לך רעיונות למשהו שנוכל לעשות היום?"
בחור-"האמת היא שבאתי ממש רעב וראיתי שיש פיצה מהדרין ברחוב ממול,מה את אומרת?"
בחורה-"לא בא לי פיצה..."
בחור-"טוב ראיתי שיש ליד הפיצריה עוד כמה מסעדות אפשר ללכת לבדוק אותן,אולי נמצא משהו ששנינו נרצה".
זו דוגמא לבחור בסה"כ יודע מה הוא רוצה אבל שואל,מתעניין,מתחשב,גמיש ומוכן להשתנות.
מאשר אם לבחורה לא מתאים משהו שהבחור מציע לעשות והוא כופה עליה לעשות את זה,
או עושה לה הרבה מאוד פרצופים ורגשות אשמה.
כאן זה כבר מעיד על מצב לא בריא,ושווה לבדוק את העניין.
שאשה אוהבת שגבר מקבל החלטות.
היא לא מצפה שהוא יחליט בשבילה אלא יעזור לה להכריע בין האופציות השונות. יחשוב איתה ביחד.
למשל האם לבחור את החצאית הזו או את זו, עם החולצה הזו או ההיא...
גבר שתלטן אומר: אני רוצה ככה, וזה מה שיהיה.
גבר מוביל אומר: מה דעתך? אולי יש עוד אופציות? האם תסכימי ל-X? מקובל עלייך ש-Y?
ואז: אוקי אז אני מבין ששנינו מסכים על X? אז נלך על X.
(או לפעמים: אה לא X? למה לא? אז מה עדיף? לא, Y לא מתאים לי, אבל מה דעתך על Z? כן? סבבה נלך על Z)
(ממשיכה מסורת מימים ימימה...
)
בנות- החליט פתאום לעזוב את הישיבה, ולא יודע אם להמשיך ללמוד בכלל ואם כן אז איפה..
בנים- החליטה לעזוב את הלימודים (אחרי יותר משנה), ואין לה מושג מה תעשה..
הכיצד תגיבו??
הכוונה היא שנמצאים באמצע קשר, ואז התפנית הזו מתרחשת?
(לא חשבתי האמת על מצב של הצעה במצב הזה. אז תענה למה שחשבתי)
המצאתי משהו לאחד הצדדים...
יאאלה זרמו!
בס''ד
בגדול לדעתי אם נמצאים בשלבים מתקדמים של הקשר אז זה פחות בעיה כי כל אחד מכיר יחסית את השני.. אם כן שאלתך נראה לי יותר מתאימה על הזמן שלפני הקשר..
ו..אגב למי שתהה.. אני ער
אשאל אותה למה היא עשתה את הצעד הזה בעיקר בשביל להכיר אותה יותר לעומק
ואני לא מאמין שיש מישהו שברגע שעוזב משהו כבר סגור על עצמו ב100% מה הוא מתכוון לעשות
לגיטמי לחשוב
לגיטימי להתלבט
ואם זה קשר מתקדם (אחרי יותר מ4-5 פגישות) אשמח להתלבט איתה ביחד!
דברים כאלה לאו דווקא מראים על חוסר יציבות
הרבה פעמים זה מראה על חוסר התאמה למסגרת הנ"ל
הדבר אמור להיות בעייתי בעיקר אם יש לך עניין משמעותי שאשתך תהיה רופאה, (או כל מקצוע מסויים)
כך שאם היא פרשה מלימודי הרפואה
תהיה לך בעיה גדולה
אבל רובנו לא בוחרים את החצי השני על סמך דברים כאלה
לפחות כך אני מקווה!
ובכללי,
לא כדאי לקבוע משהו על סמך מחשבה אישית
חבל על המחשבה והטרדה המרובה
כדאי לשמוע גם את הצד השני
לשמוע ממנו מה גרם לו לעשות את הצעד הנ"ל
ברוב המקרים, מגלים שאמת אחרת
אמת אחרת ממה שחשבנו ודמיינו
בהצלחה לכולנ"ו
היי =)
בזמן האחרון התחלתי לחשוב יותר ברצינות על חיי בעתיד.
מבחינתי הם נראים ככה בערך-
אני רוצה לגור בחווה בגבעה כלשהי, להיות בית חם לנוער שפחות מוצא את עצמו, לאמץ לפחות ילד אחד, לחיות באורח חיים דתי.
חשוב לי שבעלי יהיה דתי, אפילו קצת דוס, ישרת בצבא כמה שיותר (כלומר- בין שנה וחצי ל3 וחצי), אוהב ארץ ישראל, רגיש, חכם, גבר לעניין.
אני באופן אישי בעיצומה של שנת שירות שניה וכנראה שנה הבאה אלמד במדרשה במסגרת זו או אחרת, אני לא דוסית כ"כ.
חושבים שאני אוכל למצוא אדם כזה שיאפשר את הגשמת החלום ויתאים לי או שזה מופרך? עליי להתפשר? זה מרתיע? זה מציאותי בכלל?
תראי, לא קשור אליו..רק אלייך לרגע -
יכול להיות שהחיים יובילו אותך למציאות שפתאום תגידי לעצמך...ואויי..מה שחלמתי אז, ממש לא ניראה לי היום!
זה קורה, וזה קורה המון!
לחלום - תמשיכי. תמיד.
ולגביו -
יש אדם שיאפשר לך להגשים את החלום. קוראים לו בעלך.
עוד לא התחלת לחפש וכבר את שואלת אם זה מציאותי?
תבררי אם אחת החברות שלך מכירה אחד כזה, אולי תפני לאיזה משרד שידוכין.
עצתי לך היא לא להנעל על זה לגמרי.
בהצלחה
האם עליי קודם כל לחלום ואחר כך לחפש אחד כזה שיסכים גם לדרך חיים
או שעלי לחפש ואז לחלום יחד? =)
יש מצב לדבר במסר אישי או משו?
ככה, אשמח לדעת מה דעתכם האישית (ברור שאין כאן זיקוק מדויק לנושא שאי אפשר לזקק אותו מכיוון שהוא אינדיבידואלי, לכן ביקשתי רק את דעתכם האישית). לגבי הנושא הרשום בכותרת. אני ארחיב. השאלה מיועדת לבנים ולבנות, אך מתוקף היותי בן, המחויב לג'נטלמניות... (כן, השוביניזם עוד שולט אצלי, בנות, ועל כך מבקש את סליחתכן...) אפנה ראשית לבנות ואחר כך לבנים.
בנות – האם הייתן יוצאות עם בחור שידוע לכן, או שלאחר כמה פגישות ראיתן זאת והחלטתן להמשיך – שהוא יחסית רגיש, במידה רבה הרבה יותר מגבר ממוצע, או שתכונה כזאת אצל גבר (ושוב שוביניזם) שבדרך כלל לא נתפסת מתאימה לאישיות הגברית, הייתה מפריעה לכן במידה כזאת שעל זה הייתן חותכות או מראש לא מוכנות להצעה כזאת??
שאלה שנייה – האם אתן חושבות שהשאלה הראשונה רלוונטית בעיקר כאשר ההבדל בין הבן והבת הוא לרעת הבן, כלומר שהבן רגיש בצורה מוגזמת הרבה יותר מהבת – או שהשאלה רלוונטית גם כאשר מדובר נניח בבת רגישה ביותר, אפילו יותר מהבן, אבל גם הוא נחשב רגיש... מתי לדעתכן רלוונטי שתהיה בעייה, אם תהיה?
ושאלה אחרונה לבנות - באופן כללי, מה אתן מגדירות רגישות יתר? כן,אני מודע לכך שזה שאלה מסובכת, אבל מותר לכן להשתמש בדוגמאות או בהסבר כללי ומעורפל – אם אתן מעוניינות ומוכנות להסביר לנו הגברים (ואני בטוח שאני מבטא רחשי לב של הרבה בנים), אחת ולתמיד מה נראה לכן כרגיש יתר על המידה ומה לא (וכן,אני מודע לכך שזה משתנה מאדם לאדם, בבקשה לא להגיב בסגנון הזה אלא פשוט להגיד מה לדעתכן הקו האדום...).
לגברים – אתם יכולים פשוט לשנות את ניסוח השאלה מזכר לנקבה, אבל אעשה את זה בשבילכם (זה שאני שוביניסט לא אומר שאני לא מודע לעובדה הברורה שהמרת שאלה מנקבה לזכר אצל בנים היא פעולה מסובכת הרבה יותר מאצל בנות שהמוח שלהן קצת יותר מפותח משלנו).
האם הייתם יוצאים/ממשיכים לצאת עם בחורה שהתגלה לכם שהיא בחורה רגישה מאוד – בדגש על רגישות יחסית גבוהה אפילו למה שנהוג אצל בנות (מאיפה נפל עלי כל השוביניזם הזה היום?, שמישהו יכניס לי סטירה בבקשה, כדי לאזן אותי)?
שאלה שניה – האם כאשר הבחור רגיש גם הוא יחסית, העניינים יהיו יותר קלים והוא יוכל לקבל את זה יותר בקלות, או שגם אז יש רלוונטיות להתלבטות האם זה טוב או לא?
ושאלה שלישית – מה נחשב אצלכם רגישות יתר על המידה אצל בנות? (שוב, מותר דוגמאות וכו' – במסגרת חוקי ל"ה וכו').
ושאלה כללית לשתי המינים – האם נראה לכם שהבדל גדול בין בחור לבחורה בקטע של רגישות (כשהבחור רגיש יותר, או הרבה יותר...) יכול לפגוע בצורה רצינית בנישואין? עד כדי פירוקן? אשמח לשמוע דוגמאות חיות שאתם ואתן מכירים ומכירות לכאן ולכאן (דהיינו, לטוב ולרע).
זהו. את מה שיש לי לשאול שאלתי. עכשיו תורכם לענות. אשריכם ואשריכן ותודה רבה לכל מי שיטרח (ותטרח,פשיטא) לענות.
שבת שלום. "חזק חזק ונתחזק" (אגב חזק – ראו מדור מעצבייני"ש השבוע, וכנ"ל יוצאת מדעתה...שתיהם חמודים לאללה).
הבנתי אותך, ובכל זאת אני שואל - נניח לרגע בתיאוריה שאת רגישה "מאוד מאוד מאוד" (3 מאודים, קפיש?), והבחור הוא רגיש "מאוד" (1 בלבד...), כלומר, די רגיש, ברמה מעל המקובל אצל גברים, אבל פחות רגיש ממך...
איך תתיחסי למצב כזה?
תודה!
ואשמח לקבל עוד תגובות...
וכולן "מסביב", כך שקצת קשה לענות.
ובכל זאת-
בני אדם הם יצורים מורכבים. א"א למדוד בנאדם בתכונה אחת בלבד, כי יש מכלול שלם שבה התכונה הזו באה לידי ביטוי. ורגישות יש הרבה מאוד פנים. יכול להיות אדם מאוד מאוד רגיש אבל גם מאוד יציב ומחושב, ויכול להיות מאוד מאוד רגיש וחסר עמוד שדרה.
יכול להיות מאוד רגיש שהוא גם רגיש לזולת, ויכול להיות מאוד רגיש ששקוע בעיקר בעצמו. אלה רק דוגמאות יש עוד אינספור אפשרויות, ולכן השאלות האלה, בעייני, כמעט חסרות משמעות.
מעבר לכך, בתכונות שהן לא שליליות, נראה לי שלא כדאי להחליט מראש מה טוב לך ומה לא, גם בגלל הסיבה הנ"ל, וגם כי לא תמיד מה שאתה חושב שטוב לך, הוא אכן כזה.
אם אתה שואל כי אתה רוצה לדעת איך להתייחס לבחורה ספציפית, אז צריך את כל המכלול, ועדיין בסופו של דבר זה נתון להרגשתך בלבד.
אם אתה שואל על עצמך, אז אין שום משמעות למה אנחנו חושבים, כי תמיד יהיו כאלה שיפריע להם וכאלה שלא. וגם אם ל99% רגישות יתר תפריע, אז כנראה שבת הזוג שלך נמצאת איפשהו ב1% האחר, ובע"ה כבר תמצא אותה כשתגיע העת
יחי הההבדל הקטן.
ומה יעשה גבר שנולד עם תכונה כזו? הוא לא מעולה? הוא מעולה, רק לא בשבילך אולי, אולי יש בנות שזה כן מתאים להן.
אגב, עפ"י ויקיפדיה ישנם 2 סוגי רגשנות- חיובית ושלילית. והחיובית דווקא נשמעת לי תכונה בהחלט טובה.
"רגשנות (באנגלית: Dispositional Affect) היא נטייה או תכונת אישיות להגיב למצבים שונים בצורה רגשית צפויה. נטייה או תכונה זו באה לידי ביטוי כאשר אדם נוטה באופן קבוע לראות דברים באופן חיובי או שלילי. אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית (Positive Affectivity) מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים" בעוד שאנשים עם נטייה לרגשנות שלילית (Negative Affectivity) רואים דברים דרך "משקפיים שחורים". "
בכל תכונה שהיא, בלי קשר לתכונה הנ"ל..
לדעת את המינון המתאים..
אבל זו רק דעתי..
אני מרגישה שאני לא ברורה,
נגיד לא טוב לחיות רק עם משקפיים ורודות זה מאוד יראה שאדם לא עם רגליים על הקרקע וכנ"ל לראות כל הזמן שחורות..
צריך לדעת מתי צריך להשתמש במה..
גם האדם הכי אופטימי ומלא אמונה יש לו ירידות הרי הוא לא מלאך..
ואם לפעמים לא קשה לו הוא כנראה לא שפוי..
מקווה שהייתי ברורה יותר..
שלכל אחד יש איזו תכונה פחות מאוזנת אצלו. אז אפשר אולי לעבוד עליה וכו',
אבל לבוא ולהגיד בצורה גורפת שגבר רגשן זה "לא נצרך" - גם הכללה גסה מידי וגם עלול לפגוע.
אם יש גברים כאלה בעולם, כנראה שיש נשים שמתאימות להם,
גם אם הם יעבדו על עצמם, עדיין נראה לי תישאר בהם הנטיה הזו באופן מסויים.
חוצמזה, שבתכונות אופי לא תמיד מצב מאוזן הוא האידיאלי.
ניסיתי להסביר את כוונתי בהודעה הקודמת..
לא התכוונתי שמצב מאוזן "האמצע" הוא האידיאלי..
הדבר היחיד שהפריע לי בתגובה שלה זו שלילה גורפת של תכונה מסויימת,
נכון, אולי רוב הנשים יעדיפו גבר פחות רגשן, אבל כדאי להיזהר עם הניסוח- זה הכל.
נקודה למחשבהניסוח ה"שלה" הזה משום מה צורם לי בעין.
ושוב-הגבתי כלפי עצמי.איפה ראית כאן הכללה לגבי כל הבנות או כל הבנים?
גבר רגשן,לא יתאים לי.
כמו שגבר לא רגיש לא יתאים לי,
כמו שגבר שרק רוצה ללמוד תורה ולא לעבוד לעולם לא יתאים לי,
כמו שגבר חילוני (להבדיל) לא יתאים לי,
כמו שאני לא אתאים לגבר שרוצה אישה שרק תגדל ילדים וכל עיסוקה יהיה הבית
(כי אני בעניין של ללמוד ולעבוד).
כך פחות מפריע לך?
מה שכתבת למעלה לא היה נשמע שזה בהקשר אלייך בלבד,
לכן הערתי מה שהערתי לך וסליחה אם לא הבנתי נכון.
ובהקשר למה שכתבת למטה- לא כתבתי מה טוב/לא טוב בשבילי, פשוט היה נשמע לי שמה שכתבת היה בהכללה לכל הגברים, ולכן זה הפריע לי. (נסי לחשוב מה עובר בראשו של בחור שרואה עצמו כקצת יותר רגיש שקורא את ההודעה הראשונה שלך...)
לא ראיתי זאת ככה.
תודה שהארת את עיניי.
אני שוב באה להדגיש (גם לגברים שקוראים כאן....) שדיברתי בנוגע לעצמי בלבד,
וכמובן שיש נשים שאוהבות את העניין.
חידוד קל-
אני כשלעצמי חושבת שיתאים לי גבר "קצת יותר רגיש" מרוב הגברים.
חשוב לי שיהיה בו לב,אכפתיות ורגישות.
מאידך המונח "קצת יותר רגיש" מרוב הגברים ממש לא אומר שמדובר בבחור רגשן.
בנות ישראל.
אם מתאים לך גבר רגשן,מה טוב.
ולא להגדרה הזו של רגשנות התכוונתי.
אני באמת לא הבנתי...
הוא עשוי להיות מעולה באופן כללי, אלא שיש לו מידה לתקן.
לכולנו יש מידות מסויימות שצריכים לתקן.
לו יש את הרגשנות...
רגישות זה דבר טוב ונפלא כל עוד זה במידה,
לרגישות יתר יש הרבה יתרונות אולם נראה לי שיש גם לא מעט חסרונות.
לדוגמא: מישהו שנפגע מכל שטות וכל דבר "לוקח ללב", זה עלול להיות ממש לא נעים.
ח"ןבנות – האם הייתן יוצאות עם בחור שידוע לכן, או שלאחר כמה פגישות ראיתן זאת והחלטתן להמשיך – שהוא יחסית רגיש, במידה רבה הרבה יותר מגבר ממוצע, או שתכונה כזאת אצל גבר (ושוב שוביניזם) שבדרך כלל לא נתפסת מתאימה לאישיות הגברית, הייתה מפריעה לכן במידה כזאת שעל זה הייתן חותכות או מראש לא מוכנות להצעה כזאת??
לא מפריע לי במידה משמעותית, דווקא זה פלוס בעיני..!
כמובן שהכל במידה, ולא רגשן בקטע של לבכות למראה גור חתולים רעב (זה התפקיד שלי..).
אבל כמובן מידת מה של רגישות לסביבה, אפילו אם זה בא לידי ביטוי בהשתנקות ספונטנית..
שאלה שנייה – האם אתן חושבות שהשאלה הראשונה רלוונטית בעיקר כאשר ההבדל בין הבן והבת הוא לרעת הבן, כלומר שהבן רגיש בצורה מוגזמת הרבה יותר מהבת – או שהשאלה רלוונטית גם כאשר מדובר נניח בבת רגישה ביותר, אפילו יותר מהבן, אבל גם הוא נחשב רגיש... מתי לדעתכן רלוונטי שתהיה בעייה, אם תהיה?
שהבן רגיש יותר מהבת זה קצת צורם.. כי בכ"ז זה אמור להיות דיי ההפך, אבל אני מכירה זוג מדהים שהגבר הרבה יותר רגיש מהאשה והם חיים בכזו הרמוניה ובכזה בהירות שזה מה שאמור להיות.. אז כמובן שזה תלוי אופי ומה כל אחת מעדיפה.
אולי אפילו יש מישהי שתשמח שיהיה איזה מישהו שיאזן אותה ויוציא ממנה את הרגישות החבוייה בה
ושאלה אחרונה לבנות - באופן כללי, מה אתן מגדירות רגישות יתר? כן,אני מודע לכך שזה שאלה מסובכת, אבל מותר לכן להשתמש בדוגמאות או בהסבר כללי ומעורפל – אם אתן מעוניינות ומוכנות להסביר לנו הגברים (ואני בטוח שאני מבטא רחשי לב של הרבה בנים), אחת ולתמיד מה נראה לכן כרגיש יתר על המידה ומה לא (וכן,אני מודע לכך שזה משתנה מאדם לאדם, בבקשה לא להגיב בסגנון הזה אלא פשוט להגיד מה לדעתכן הקו האדום...).
אממ..רגישות יתר.. וואלה, הדוגמאות שיש לי בראש כרגע הן נורא קיצוניות.. אני באמת לא יודעת!
אולי שיתחיל לבכות אם בטעות אקטוף איזה עלה? אה! אולי שיהיה יותר מידי דיבור על רגשות! ז"א חפירות על רגש! משפטים כמו-"וואו, אם זה היה קורה לי, אני חושב שהייתי פורץ בבכי.." ועוד מיני גוזמאות של רגש..
זה לא הכי מתאים לבנים אבל כמובן שיש יוצאיי דופן וזה סבבה ממש! לי ספציפית זה לא כ"כ מפריע..ואני מאמינה שיש עוד בנות שמרגישות כמוני..
אולי יותר ממני.
לא יודעת אם נתתי את הדעת על זה לפני שהתחתנו אבל זה יפה בעיניי.
זה שאומרים "מה אתה בוכה בנים לא בוכים" או "תהיה גבר אל תבכה"
רק יוצר משהו מלאכותי. גבר מודרני. (חסר תאורי בכי של גברים בתנ"ך?)
מותר ורצוי להיות רגישים בלי הבדלי מין דת או גזע.
אדם רגיש שהוא לא אגואיסט יהיה מודע יותר לרגשות של הזולת ויהיה איכפתי יותר. לדעתי.
בעיניי רגישות זו תכונה טובה. אני לא סובלת אנשים אגואיסטים שדואגים רק לעצמם ואכפת להם רק מעצמם. אבל שוב כמו כל דבר גם זה צריך להיות מאוזן.
ויש הבדל גדול בין רגישות לזולת לנרפסות וחוסר עמוד שידרה או דרמטיות יתר וחוסר יציבות.
בעיני רגישות לזולת זה מקסים, חוסר עמוד שידרה לא.
וקצת קשה לי עם הקביעה שלך שבנות נרתעות מרגיש. כי אנחנו כן מחפשות את האדם שידע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון.. ולא את האטום.. אז יש לזה יתרון.
לילה טוב!
מישהו יודע האם יש לישיבת הסדר בעכו שדכנית? תודה!
תתקשרי אל הישיבה ותשאלי:
ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
ואם את ממש מרגישה לא בנוח (אין כ"כ למה, לא מכירים אותך, ובד"כ תענה לך שם מזכירה)
מוזמנת לשלוח לי מסר ואעשה את זה בשבילך
בהצלחה
ישועה בקרובאחרונהאנסה להתגבר ולעשות זאת בעצמי.. זה באמת מפדח ומרגיש לא בנח, אבל אין ברירה
הגדרה למילה חתונה מתוך ספר
לימוד של כיתה ב':"ארוע רב משתתפים
שבו החתן והכלה עומדים תחת החופה.
החתן שובר את הכוס ומעניק טבעת וכולם שמחים"
גאוני בפשטותו,איך עוד לא עשינו את זה?!
ועכשיו שאלה:זה ממש לא נורמלי אם
אני בת 22 ואין לי חשק לצאת?
זה לא שלא יצאתי בכלל,
פשוט...לא בא לי!
וכולם מסתכלים עליי כאילו יצאתי מדעתי
או משהו...
ולפני שתשאלו-אני לא בטראומה ולא כלום,
פשוט טין לי חשק.
ג'נדס
אייכה!
יטבתהזה בסדר גמור לא לצאת אם אין לך חשק,
מה עדיף לצאת לפגישות ולתת לבחור תחושה שאת עושה לו טובה...
רק אל תתעלמי מזה שבקרוב תצטרכי לצאת (במוקדם או במאוחר)
ושזה יהיה לך בראש ואולי גם עם הזמן יבוא לך הרצון..
בינתיים תהני לך ברווקותך!!
להתחתן ובד"כ גם אין לי בעיה לצאת
רק מה בזמן האחרון פשוט לא בא לי!(לא
בא לי לצאת,אני אשמח אם הוא פשוט יגיע וינקש בדלת-
"שלום את לינוי?אנחנו מתחתנים.")
רק תטי אוזן קשבת
אני רק התחלתי "לצאת" חודש לפני שמלאו לי 23.
זה לא שלא רציתי להתחתן קודם, פשוט לא הרגשתי שזה הזמן עדיין.
וברור לי שגם אם הייתי פוגש באותה התקופה את זו שלימים התחתנתי איתה, זה לא היה מתפתח למקום שזה היום.
קחי את הזמן, לכל אחד ואחת זה בא בגיל שונה...
אל תילחצי מהסביבה ותהיי בטוחה ברבש"ע שיביא לך את מה שמגיע לך בזמן הנכון נפשית מבחינתך ומבחינת מי שיבוא.
כל טוב.
יעל מהדרוםלק"י
השאלה היא אם את כן רוצה להתחתן מתישהו בחיים?
אם כן- אז לא כדאי לך לדחות הצעות..
כי ככל שתדחי לא בטוח שזה יביא לך את החשק לצאת.
ויכול להיות שאם כבר תתחילי עם זה- זה יתן לך את הרצון.
עד כאן עצות..
ונעבור להזדהות- זה ממש מוכר שאין חשק לצאת.
אני נגיד, לפעמים מרגישה שאני מעדיפה להשאר באותו מצב שאני כבר מכירה, ולא לעבור למשו חדש ולא מוכר.
וגם אין לי ממש חשק להפגש ואולי להתלהב, ואז ולהתאכזב..
אני כן מעוניינת להתחתן...
אני גם כן נפגשתי ויצאתי,אין לי טראומה
ואני לא צריכה פסיכולוג
סתם תקופה כזאת.
אני מקווה שהיא תעבור מהר כי בנתיים
אני פשוט לא בטוחה שאני לא טועה...
איש השקיםג'נדסאיש השקיםנקודה למחשבהרק שאצלי אני לא רואה את הסוף של התקופה הזאת...
מלבד מה שלא מתחתנים לפי ספר של כיתה ב' - הרי שגם לכיתה ב' זו הגדרה מאד רדודה..
ובאמת מי שיבין כך חתונה - לא פלא שלא יהיה מעונין במיוחד....
ב. לעצם השאלה - מה זה משנה אם זה "נורמאלי" (בהנחה שלא שאלת כדי להתענין על משהו פסיכולוגי..); וכי תתחתני עם מישהו בלי ש"בא לך"?...
כל השאלה היא רק אם יתכן שאם תפגשי מישהו מתאים - דווקא יתעורר הרצון. את זה קשה לדעת בלי להכיר את השואלת.
ומכל מקום, ברור שלהקים בית בישראל זה חשוב. נקוה שעוד לא הרבה זמן כבר יהיה לך רצון טוב ויציב לענין הזה.
אני מאמין שאין פה אחד/ת כזה.
אבל אין מה לעשות,בשביל להתחתן, כנראה שצריך לצאת.
זה שלפעמים החוסר רצון הזה גובר על הרצון להתחתן,ואז כמה זמן לא יוצאים,
נשמע לי לגיטימי לגמרי..
ויחד עם זאת, חשוב מאודמאודמאוד להיות עם היד על הדופק;
לשאול את עצמי (שכלית ורגשית) מה אני בדיוק רוצה מעצמי עכשיו...
)אבל בגדול - משבצות = סטיגמות. או יותר נכון - איך שאנחנו מקטלגים אחרים בראש שלנו לפי איך שנח לנו
בלי קשר לשידוכים,
סטיגמות הם דבר נוראי.
לשפוט בן אדם לפי המראה החיצוני/עדה/מגזר/קבוצת השתייכות,
זה פשוט לא נכון, צריך קודם להכיר את הבן אדם.
הכללות זה גם לא טוב, וגם רובן לא נכונות.
הסיבה שאנשים נוטים לדבוק בסטגימות או להכליל היא כמו שאמרת
"אנחנו מקטלגים אחרים בראש שלנו לפי איך שנח לנו"-
מסתבר שאנשים נוטים לעשות מה שנח ולא מה שצריך.
בעזהי"ת.
אבל תמיד לזכור שמה שאנחנו רואים הוא לא חזות הכל..
אלירזגם לא עליי, כך שלא נראה לי שזה ממש נובע מסטיגמה,(גם נקודות וכו' הם לא הכיוון ממש..)
אבל ודאי שזה תלוי צורה וצבע, לבעלי יש חולצת משבצות שאני מתה עליה,
ומצד שני, חולצה נוספת שאני לא ממש אוהבת ושאפילו שכשהוא קנה אותה והראה לי בבית, לא הצלחתי שלא להסגיר את הבאסה
יש אמונה...וואי!!נקרעתי מצחוק מכל התגובות!!
ח...בהתחלה גם אני לא הבנתי ת'שאלה נכון...
ולא הבנתי מה כזה אכפת לDONI אם אנחנו אוהבות משבצות או לא...
מזל שלא הגבתי לפני שקראתי את כל התגובות
פעם הבאה הייתי ממליצה להסביר ת'שאלה מראש... <ר>
למרות שבעצם זה יצא שירשור מצחיק וחמוד,אז אולי לא כדאי בעצם <צ>
כמו שמתו"ש אמרה:
לא חושבת שמישהו יבוא ויגיד "כן, אחלה דבר!" כי אין אחד שלא שונא איזה סטיגמה שהדביקו לו ורוצה לצרוח שזה לא באמת הוא.
עד שקלטתי שאף אחד לא הבין את השאלה.
אז נפשט את זה - מה אתם אומרים על סטיגמות (למרות שזאת שאלה אחרת לגמרי עם תשובות צפויות לגמרי מראש)?
אי אפשר איתן, אי אפשר בלעדיהן.
עוגיות (!) זו התמכרות..
אבל בכ"ז, אין דרך אחרת לתאר סטיגמה.
סליחה: חיים, זה עוגיות.
כזה בנות!!
(אגב, אני חולה על חולצות משובצות! בסגנון היותר כפרי כזה, שאפשר לשים גם פתוח עם גופייה מתחת. על בנים ובנות כאחד. תנסה, דוני )
לא חושבת שמישהו יבוא ויגיד "כן, אחלה דבר!" כי אין אחד שלא שונא איזה סטיגמה שהדביקו לו ורוצה לצרוח שזה לא באמת הוא.
הבנות יותר ביינישיו"ת מהבנים (בתרגום חופשי - חפרתן!!!)...
מלמעלה...
אושר תמידי יטבתהאני עכשיו אחרי שנתיים של שרות לאומי, אני עושה עכשיו שנה של הפסקה שבה אני עושה פסיכומטרי, ואני בעיצומו של הקורס, ובדיוק עכשיו הציעו לי בחור, מה אתם אומרים? לצאת באמצע הקורס?
אני מבולבלת..
אבל תדעי לך
שאם את עושה פיסכו'
סימן שאת מתכוונת ללמוד
אני לא יודע מה את מתכוונת ללמוד
אבל רוב הלימודים לא פחות אנטינסיבים מקורס פסיכו'
ככה שאם לא לא מתמודדת עם קורס פסיכו' ודייטים
איך תתמודדי עם לימודים ודייטים
בטח ובטח חיי משפחה שהם לחוצים יותר
רק את מכירה את עצמך אם תוכלי לעמוד בלחץ ולשלב
אבל הכי חושב
שאל תחליטי לצאת מסיבות חצוניות ולא מתוך הכרה ורצון פנימי אמיתי להקים בית
אחרת, זה פשוט לא יצליח!
הרבה בהצלחה!
עושים זמן.
השאלה אם את מספיק בשלה ומוכנה עם עצמך לצאת לפגישות למטרת נישואין.
פסיכו הרבה יותר אינטנסיבי מלימודים, גם אם טכנית לא כ"כ, אבל זה בהחלט עומס נפשי יותר גדול.
לפחות אצלי זה היה ככה- כשעשיתי פסיכו, זה היה ראש מעיניי, בלימודים אני ממש מפרידה בין החיים לבין הלימודים!
בכולופן תעשי "רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב!.." (שם, שם)
^^ אני יודעת שזו תשובה מעצבנת, כי בא לך שיחליטו בשבילך ויגידו לך מה הכי טוב לעשות.. אבל.. מה לעשות..?!
(סורי על הבלבולי מח עם הצבעים..השעה עשתה את שלה..
)
הלימודים באקדמיה הרבה יותר אנטנסיבים:
1. החומר של הפסיכו' ברמה נמוכה משמעותית לשאר החומר באקדמיה
2. בד"כ יש שנים-שלושה מפגשי פסיכו' במהלך השבוע לעומת כמעט כל השבוע בלימודים
3. בפסיכו' רוב החומר הוא לא חומר חדש, לעומת האקדמיה שכן
לא צריך להגזים עם ה"פסיכומטרי", עדיין ניתן למצוא זמן..
הרי בקצב הזה, אח"כ לימודים וכו'. לא להיבהל.
השאלה היא האם לגופו של ענין כבר מתאים לך.
ענ"ד.
א. אמרתי שזה עומס נפשי כי זה כזה לחץ שיש דד-ליין קצר
ב. רב הפסיכו זה השיעורי בית ולא הקורס!
ג. הקושי בפסיכו זה לא החומר זה הזמן!!
לא נראה לדחות בגלל זה, למי שמתאים לה כבר.
זמן - ניתן למצוא. נניח, פעמיים בשבוע (אם ילך).
וה"עומס הנפשי" - זה בדיוק מה שצריך לעבוד עליו (כמובן, מי שלא מסוגלת - מה נעשה.. אז היא לא היתה שואלת...). צריך לדעת "להרגיע", וכשמפנים זמן - לפנות גם את הראש. זה בכלל תרגול טוב לחיים...
היה שבוע מעולה
היתה סעודת גיבוש של העבודה
היו לנו אורחים כיפים בשבת
חברה פשוט הציעה לי בספונטניות ללכת לציון של הרב הגדול מרדכי אליהו זצ"ל!!
היה... מדהים!!
ב"ה
נפשי תערוגהרבה חברות החמיאו לי על כובע שסרגתי לי
והילדים בריאים ב"ה!
הייתה שבת מדהימה עם אנשים שאני אוהבת שלא ראיתי מלא זמן-והלכתי גם למערת המכפלה
אח שלי המתוק הביא לי ספרים על איזה עבודה שאני צריכה לעשות!
הגעתי הביתה במהירות שיא! לא האמנתי שאני אצליח להגיע היום כ"כ מוקדם!(ועוד עם כל הפקקים האלה..)
ב"ה היו הרבה דברים טובים השבוע..
...לב אדום.היה לי שבוע עמוס, טכנית ומנטלית..
אבל בעזרתו הוא התנהל בצורה הטובה ביותר..
# מתחילים לעבוד על הסמינריון הדרכה......
# בדרך לסדר עבודה לחבר יקר..
# נערכה בת מצווה לאחיינית שלי......
# עשיתי משהו חשוב שחיכיתי להזדמנות לעשות אותו...
# שבע ברכות לחבר, היום....
איזה מקסים ה'!!....
תמיד נותן לנו סיבות להיות שמחים,
תמיד עוזר ותומך בנו,
תמיד דואג לנו ומסדר את הענינים בצורה הטובה ביותר,
שומר עלינו מכל צרה,
"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"
שבוע טוב! (אפשר עדיין לומר נכון?)
ההכנות לחתונה בעיצומן,ב"ה ממש בהתקדמות!!
היתה שבת כיפית ורגועה
>הספקתי להגיד בשבת גם מלא תהילים,וגם לישון בצהריים
מלווה מלכה שהיה ממש במקום
תודה לה' על החברות המתוקות שלי!!
בקיצור ולעניין- אין על אבא שבשמים!!
בנות>>> מה הכוונה שאתן מחפשות בחור עם יראת שמיים? כלומר התנהגותית, לימוד תורה, צניעות, ואולי אפילו משהו בלבוש? (כלומר האם לבוש נותן פרספקטיבה טובה לאדם ירא שמיים? (ולא הכוונה לאופנות מוזרות)).
אני שואל כי היה לנו בין בין החבר'ה דיון (איפה שאני לומד) ורציתי לראות מה אתן חושבות.
גם בנים מוזמנים לענות כלפי הצד השני.
תודה 
(ייתכן וכבר שאלו מקודם, אבל בכל מקרה...)
לאהוב את ה' באמת,לחיות את החיים סביב רצון ה'."מה ה' רוצה ממני עכשיו?"
לתת חשיבות ללימוד תורה ולשמירת הלכה.
לעבוד על המידות ועל הנקיות הפנימית.
זה בגדול.
חיצונית?
כבר אמרו חכמינו שהכובע לא קובע,המעיל לא מועיל וזקן יש גם לתייש.....
ברור שיש לי את הסגנון החיצוני שאני מתחברת אליו,
אבל אני לא חושבת שזה מה שיחרוץ לגבי "ירא שמיים-כן או לא".
(יותר נכון-לא רק זה מה שיחרוץ...)
איפה רצון ה' בתמונה.
שעושה את מה שצריך לעשות- גם כשלא בא לו.
ועובד על המידות.
ולגבי הלבוש- לבוש לא מעיד על יראת שמיים נקודה.
יותר מאשר את אשתו!
את החילוק כמובן, לא את הגירושין
מרוב שכיבד הורים ועשה מה שהם אומרים- הוא פגע באשתו.
"על כן יעזוב איש.."
בס"ד
נראה לי שיראת שמיים ואהבת ה' נמדדים ומתבטאים אחרת לגמריי,
יראת שמיים זה יותר הזהירות מבחינת סור מרע, הקפדה על הלכות, הכרת הגבולות ושמירה עליהם,
זה דבר שיכול להיות בולט אצל אנשים שזה באמת חשוב להם.
אהבת ה' מתבטאת יותר בהתלהבות מהמצוות, מלימוד התורה וכ'.
אלו רגשות שונים שמתבטאים בצורה שונה.
כשאני אומרת ירא שמיים אני לא מתכוונת רק לצד של סור מרע
מבחינתי זה חיבור ואהבה ולא יראה בכוונה של פחד, יותר יראת רוממות
נראה לי שהבנתי
נראה לי שזו מציאות שקשה מאוד להגיע אליה..
התלהבות ואפשר לדעת אם הם יראי ה' לפי ההתמדה שלהם בקיום מצוות [תפילה, שמירת עיניים וכו']..
אבל רק בחיים האמיתיים נידע
שנאמר: "אמר חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן - בידוע שהוא ירא שמים" (סוכה מט: ) 
מלכותיות: "משה שנתירא מן הקב"ה נעשה מלך, לכך כתיב ירא את ה' בני ומלך..." (במדבר רבה טו) 
אני מחפש לא רק יראת שמיים, אלא גם שאיפות להתקדם.
הרבה מעלות יש בתורה ועבודת ד' (אהבת ד', אהבת תורה, אהבת ישראל).
יראת שמיים היא המדרגה הבסיסית, "מפתחות החיצוניים", "קב חומטין".
בלעדיה הכל רקוב ולא שווה.
אבל יש עוד מעבר לזה. "אין עם הארץ חסיד" - צריך שיהיה שם משהו מעבר,
שיראת השמיים משמרת. "טוב מעט ביראת ד'" - והמעט הזה צריך להיות משהו.
יראת שמיים מתבטאת (בין השאר) בלדעת לשים את הגבולות הנכונים, בלא לעגל פינות.
לא רק בעניינים של צניעות ושל הלכה, אלא גם ובעיקר בעניינים של מידות,
אנושיות, "מענטשליכקייט".
וגם: אולי אני בכלל לא יודעת מה זה יראת שמיים.
אולי אני רק מדמיינת שאני יודעת ומבינה...
סליחה, הייתי חייבת
היו פה כמה משפטים עם כיוון של תשובה
מבחינתי יראת שמיים זה דבר פנימי- אין לו מדדים אבל יש כמה מסמנים שעוזרים לראות אותו
מה יש דוסיומטר? מה זה לבדוק יראת שמים?
מה שחשוב זה אם יש צניעות ביחס למה אני רוצה בחיים .ענוותנות . אלה מידות שאפשר לראות ולהרגיש.
אם זו קיימת אז כנראה יש יראת שמים
האם עושים דברים בגלל האמת שלהם או בגלל מה שאני רוצה להראות?
ע"פ מילון מתו"ש. כל תכונה אחרת נכנסת כבר להגדרה אחרת.
בדרך כלל מרגישים אם הבן אדם הוא ירא שמיים.
לדעתי, בעיקר צריך לשים דגש על מידות טובות ונכונות להתקדם בעבודת ה',
שאיפה לבית אמיתי של תורה (שיגיד את זה מהלב ולא מהשפה ולחוץ...),
וכמובן איך הוא מתייחס אלייך בתור בחורה.
עד כמה אכפת לבחורה מהקשר שלה עם הקב"ה וההקפדה על ההלכה.
איך היא מתנהגת כשיש התנגשות בין הרצון שלה להלכה?
עד כמה היא מוכנה לוותר למען זה? ומה במקרה שקשה ולא נוח?
אני לא אומר שאני "מושלם" אבל לפחות מחפש בחורה שחשוב לה ההקפדה ושיש לה שאיפות.
צדיקים אני ממש לא מבין.אם אתם רוצים להתחתן וכבר עושים שרשור הכרות, למה לעשות איזה ציני?! תהיו גברים ותרשמו באמת מי אתם ומה אתם מחפשים, זה נורמלי לחפש שידוך זה גם רצון ה', וגם צורך אנושי בסיסי..
אני לא אומר שזה חייב להיות עם הפרטים הכי אישיים שלכם וגם לא עם תמונה...אבל לא צריך לרדת למקלט ולדבר משם..מספיק שהשמות כאן מפוברקים.
מה דעתכם?
אז מתחילים.........................???
אבל זה לא אומר שמטרת האנשים היא למצוא פה את הזיווג שלהם.
רוב האנשים פה בעיקר מעוניינים לשתף חוויות שקשורות לעניין ולשמוע חוות דעת על דברים שהם חוו.
ממילא אני מאמין שהרוב יעדיפו שהפורום יישאר אנונימי,מי שכבר רוצה ספציפית להכיר מישהי לדוג',כבר ידע איך להגיע איליה..
(אולי יש צורך בפורום נוסף, פורום שידוכים או משהו כזה?)
אפשר פשוט לםתוח שרשור אתרי הכרויות.
פורום הוא פורום- כלומר מטרתו להיות במה לשיח כללי.
אם יש גם היכרויות על הדרך- מה טוב.
אבל זאת לא המטרה וגם לא השיטה..
שאני זוכרת כינויים עוד מתקופות קדם
וגם הכרתי אותם, קצת לעומק..
את מרבית החדשים איני מכירה
אם הייתי- הייתי שמחה לתת לך פרטים
אולי יש כאלה שמכירים את החדשים לעומק וגם הם יוכלו לעזור
בכך שישמשו כ"צד שלישי"..
אם את רוצה לעשות להכיר מישהו במסגרת הפורום (אבל זה מה שאני חושב)
אני מה"חדשים"
כל אחד את הפרטים שלו
ואם הוא חושב שיש משהו מתאים,
או מקבל פניה לנסות לבדוק אצל ניק אחר
אם מתאים, אז הוא יהיה השדכן.
אני מתנדב...
ומכירה פה לא מעט.
בעיקרון- הכי טוב זה להתחיל שיחה אישית, ועדיף לא ראיון עבודה "שלום אני X ואני רוצה להכיר אותך אנא עני על שאלות 1,2,3,4,5,......112" אלא סתם שיחה נעימה ונחמדת.
מומלץ גם לבדוק קודם בכרטיס האישי אם הנ"ל אכן פנוי או שמא נשוי..
והכי טוב- לדבר קצת כמה ימים ולראות אם שייך בכלל, ואז לשאול בנחמדות אם היא בקטע ואם היא פנויה ואולי יש מקום לשקול על להחליף פרטים?
לא ליפול על אנשים. זה מרתיע.
ולא להיות בוטים.
ולהצטייד בהמון המון טאקט.
להיות צד שלישי - כבר הרבה זמן שאני רוצה להיות שדכנית אבל לא יוצא לי...אני צריכה שזה יהיה מסודר..
אולי אני יארגן - ארגון שידוכים - משהו קטן ונחמד..אישי כזה..
מישהו רוצה לארגן איתי..?? אני שואלת ברצינות!! אני לא עושה דברים סתם..
אולי זה יתן לי משמעות לחיים...אני בחיפושים...=)
אני צריכה לחשוב איך לעשות את זה בצורה הכי הכי טובה..
בינתיים כל מי שמעוניין להיכנס לרשימת המועמדים - שישלח לי באישי...
=)
הלוואי ואני יצליח! אמן.
סמייליתכל יום מגיע תורנו לקבל מה' חסד חדש
ולנו יש בחירה האם לקבל את החסד הזה או לא
כי יש דברים שטובים לנו, אבל לנו הם נראים רעים
אבל באמת חייב אדם לברך על הטובה כשם שמברך על הרעה.
אבל לפעמים זה כואב. ולפעמים זה ממש מוחץ את הלב.
ההמתנה. ההרגשה של להשאר מאחור. ההרגשה שכולם קיבלו וטוב להם
ורק לי עדיין אין.
והכאב הוא אמיתי, הוא זעקה של הנשמה, וגם ה' מוריד דמעות
זה כאב צודק וצועק.
ואחרי שאני נשבר, ומרגיש כאילו לא קיים,
אני עומד מול ה' ומוריד את הראש בהכנעה ומקבל את הכאב באהבה,
ויודע ומודיע שכל מה שה' עושה זה לטובה, ובהמון אהבה.
וכשאני מרגיש שה' כל כך אוהב אותי
ושאני כל כך מאמין בו,
אז אני מקבל כח להתפלל ולבקש ממנו, שיפסיק לכאוב לי,
ושגם יפסיק לכאוב לו.
אתה כותב ממש יפה ובטוב טעם.
לב אדום.אל תשכח
ש"ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני"-
כלומר יש כבר מישהי שמיועדת לך!
רק צריך להאמין להתפלל ולפעול גם במישור המעשי,
ובעזרת השם ובישועתו תבשר בקרוב בשורות טובות.
עד כמה משנה לכם מה הבחור בחר בנקודות מפנה?
למשל האם החליט ללכת להסדר או לעתודה,
או אפילו בדברים קטנים יותר בעינין טעם או דעות בדברים לא מהותיים מידי.
כמובן שלציין שהבחור יכול להיות מצויין, ולא דווקא בגלל שלא עשה הסדר הוא פחות דוס..
תשאלי מה הבחירה עשתה לו.
למה אני אומר את זה?
אני מכיר מלא בחורים שבאו לישיבה כי רוב החברים שלהם הלכו גם, והם לא היו ממש דוסים, אפילו רחוקים מזה.
אבל כשרואים אותם אחרי כמה שנים, פשוט מדהים לראות איך הישיבה שינתה אותם.
יכולהיות בחור שעשה שלוש שנים והשיג כוחות נפש אדירים לעבודת ה',
מנגד יכולהיות בייניש בהסדר שרוב הזמן שרץ בחדר עם האייפון.
ככה שצריך לשמוע מי הבן אדם, ולא לשפוט דווקא לפי המקום.
דמבלדור מפורש !
עוגי פלצתיכול להיות שהוא סיים ש"ס 10 פעמים והתגייס אחרי השמינית.
אם בחור לא הלך ללמוד - יש שאלה מהיכן לו קומה רוחנית ובטח תורנית (יש חיוב הלכתי ללמוד תורה).
קיימים בחורים עם תשובות מצויינות לשאלה הזו (תשאלי והם יענו).
אבל השאלה ישנה, ואי אפשר לוותר עליה.
חברה טובה שלי התחילה לצאת עם מישהו לפני שבוע בערך .
בתחילה לא ידעתי מי זה אבל אתמול היא אמרה לי...
קיצר,אני מכירה את הבחור,ולא לטובה...
חברה שלי באמת בחורה רצינית והבחור הזה....
הוא פרפר!
הוא יוצא עם בחורה,ואחרי חודש חודשיים מנפנף אותה...
הוא ממש לא מוכן לנישואים והוא לא טיפוס של מחוייבות.
לא אחת ולא שתיים נפגעו ממנו,
הוא עושה רושם שהוא רציני ואח"כ הוא פשוט מתעלם
מקיומך...
ניסיתי להגיד לה בעדינות שתיהיה זהירה ולא תפתח ציפיות אבל איפה,
היא בעננים והיא בטוחה שהוא רציני לגמרי...(לא יודעת איך היא הספיקה
להתחרפן ככה בשבוע...)
מה לעשות עם זה?פשוט להניח לה?לתת לזה להתגלגל?
אני לא יודעת!
וזהו..
אין לך מקום לכפות עליה או לשנות את דעתה.
את צריכה לתת לה מרחב, כדי להחליט בעצמה מה טוב לה ומה נכון.
אם החליטה להיפגש עם בחור אני מניחה שהיא כבר מספיק בוגרת ואחראית על מעשיה.
כמובן, שאת לא יכולה להיות בטוחה שגם הקשר איתה ייגמר בכאב כפי ששמעת שנגמר עם בנות אחרות.
וגם אם כן ייגמר כך- את עשית את שלך באזהרה עדינה והשאר בידיה ובידי ה'.
אני מאמינה שה' ייתן לה כוחות להתמודד, אם בחר לזמן אותו לפניה..
כמה שיותר מהר- יותר טוב!!!!
g
אוהבת ודואגת לחברתך, רוצה בטובתה ובשמחתה במהרה...
את לא אחראית עליה.
ה' סובב שתדעי כך וכך דברים על הבחור שהיא יוצאת איתו, אך עדין- זו בחירה שלה לעשות מה שתרצה.
(ואני יודעת כמה כואבים מעשים מסויימים יכולים להיות..).
בכל-זאת, את מה שאת יודעת, נסחי במילים שקל יותר לקבל (למשל ,לא כדאי לזעוק: "השתגעתתתת?! הוא יזרוק אותך מחר!!!"), ותקדימי בהבהרה כמה שאת דואגת ואוהבת וכו'.. ותאמרי לה מה שאת יודעת (שלבי דברי "שכל" ודברי "רגש" יחד..).
תזכרי- כמה שאנחנו רוצים- לכל אחד יש את חופש הבחירה..
והיא תזכור לך את זה שאת שם בשבילה לא משנה מה. וגם ה'.
לדעת בבירור שהעובדות, והפרשנות שלך נכונות. לפעמים יש סיטואציות שיוצרות רושם מטעה על האדם, או שמועות מכלי שני שמנפחות/ מסלפות. יכול להיות שבחור סיים קשר מסיבות מוצדקות, ועקב טעות בהתנהלות שלו, או בכלל מסיבה אחרת, הבחורה נפגעה וקיבלה עליו את הרושם הזה.
(כמובן, איני בטוח שהדברים אינם מבוססים על ידע ברור, אבל בכל אופן חשתי צורך להזכיר את זה).
להיזהר מאוד בדברים האלו..
ז"א לא רק לוודא אם הוא אכן היה כך.
לוודא שהוא גם נשאר כזה!!
מתוך הנחה שהדברים שכתבת נכונים (ולא שמועות שהוצאו מהקשרן וכו')
תראו כמה חשוב לברר על בחור לפני שיוצאים אתו!!!
היו פה כבר כמה שרשורים בנושא, והיתה דעה שחזרה על עצמה, מה פתאום לברר, ומה זה יתן, ועדיף לראות לבד וכו'.
הרי יש דברים שאי אפשר לראות בפגישות.
ויש דברים שאפשר לראות ולגלות רק כשהקשר הגיע לרמה גבוהה, ואז קשה יותר לשקול באופן אוביקטיבי.
אם הברורים נעשים בצורה נכונה, הם יכולים לתת תמונה ראשונית אמינה ומשמעותית, שעשויה לחסוך כאבי לב רבים בהמשך.
ואלירז, את אומרת אולי הוא עבר טיפול.
גם אם כן, בחורה זכאית לדעת שהבחור שעמו היא יוצאת עבר טיפול נפשי.
הרי לא מדובר, כפי הנראה, בפגישת יעוץ שמסייעת לאדם להבהיר לעצמו דברים וכו'.
בחור שזו היתה ההתנהלות שלו (ושוב, רק אם אכן השמועות עליו נכונות), שהראה חוסר יציבות בקשר אנושי, חוסר ערנות לרגשות הזולת וכו'
גם אם הוא עבר טיפול, יש לדעת שטיפול נפשי זה לא אנטיביוטיקה שמרפאה את דלקת הגרון!
יש לכך השלכות.
בחורה יכולה להחליט שהיא רוצה בו למרות זאת - אבל רק בעקבות ידיעה ולא בעקבות חוסר ידיעה.
אז תשתחררו מדעות קדומות, ומתחושה של אני יכול לדעת הכל לבד - ו-ת-ב-ר-ר-ו!!!
המ"ה
ובד"כ הם לא יגידו דברים כאלה ואחרים על הבחור/ה..
שנתנו לנו לברר אצלו/ה על אותו בחור/ה.
החבר/ה שנתנו את המס' שלו כדי לברר ייתן טל' אחר שהוא חושב לנכון לתת ולא בהכרח שאותו אדם ידבר בצורה הכי חיובית.
בד"כ כשמבררים אפשר לשמוע בטל' את "ההתלהבות" שיש כשמדברים על האדם שמבררים עליו...
תראי אני א בדיוק מכירה את הקטע הזה...
אב קראתי בירושלים שמסתובב בחור שיוצא אם בנות..
"מרויח" ומנפנף אותם...
הולכים לטלפון ציבורי, שמים בד על הפה, מתקשרים לאותו בחרחר ואומרים לו בטון מלחיץ שיתרחק מההיא. לא עובד? מתקשרים שוב ושוב ושוב
אבל זה נראה לי ממש מסוכן להכנס לקטעים האלה כי מי אנחנו שנשפוט בנאדם ונדע מה באמת עובר לו בפנים?
הוא לא כל כך מסוכן...
טוב בכל מקרה לידע כללי,
הבחור פשוט יצר איתי קשר בעצמו
(הוא די יודע מה דעתי עליו...)
והודה לי על זה שלא הברחתי
אותה ליבשת אחרת...
הוא אמר כמה הוא שמח שנתתי לזה צ'אנס
ועוד כמה דברים.
טוב,אני מקווה שהוא רציני הפעם,האמת-נשמע שכן.
בשורות טובות ותודה לכל המגיבים!
~א.ל
לא נראה לי...לינויאחרונהננשמה!כל אחד לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר,
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום וחורף גשום ובריא
נ.ב.
מי שלוקח פרקים אחרונים כל ספר-
נשמח אם יאמר את ה"יהי רצון" של סיום אמירת התהילים- לטובת כל האומרים.
אשריכם ישראל!!
..לב אדום.אמנם לא כתבתי ולא קראתי...
אבל מברוק לכולם.......
בעזהי"ת.
מסתבר שזה אכן קורה
מי שרוצה לשלוח לי שמות לתפילה- מוזמן בשמחה! לשלוח במסר בלבד, ולכתוב ליד כל שם על מה להתפלל עליו.
בשמחות אצל כולם!
ולחתן עם ציציות!!
שבוע לחוץ (בקטע טוב), ושיעבור בנעימים
נשמה צפתית....חייכנית.
-משה ר-מעיין.דניאלה .ד.אהבת חינםאחרונה
בעירה אחת בחור ישיבה אחד נכנס לרבו ראש הישיבה להתייעצות קורן ושמח
" ב"ה הציעו לי שידוך של בחורה פשוט מושלמת , לא פחות ולא יותר את בת הגביר ,
עכשיו רבנו אוכל לשבת וללמוד ללא שום טירדא "
השיב ראש השיבה לבחור המתלהב והנפעם ואמר " אנא שמע בקולי וסרב להצעה זו "
מיד חפו פניו של הבחור כשנעצב אל לבו אך את מאמר רבו קיים ודחה את ההצעה
כעבור שבוע שוב נכנס הבחור לרבו :
" כבוד הרב משפחתי מעונינים מאוד בשידוך זה ולוחצים ... אולי בכל זאת ? "
השיב ראש הישיבה בהנעת ראשו לצדדים ובצורה ברורה השיב " שידוך זה אינו בשבילך ... "
כעבור מספר שבועות יצא הקול בעיירה " הגביר פשט רגל ונקלע לחובות כבדים "
כששמע הבחור שמח בלבו על כי שמע בעצת רבו . ופצח באמירת יודו ועל הניסים ,
כשפגש את רבו , פנה אליו ואמר " רבנו אתה פשוט בעל מופת ורואה נסתרות "
השיב רבו ואמר אינני בעל מופת ולא רואה עתידות
אלא כשבוע לפני שפנית אליי טיילתי לפנות ערב בעיירה עם אשתי הרבנית שתחי'
כשעברנו בשכונת הגביר והתקרבנו לביתו ראינו את הגביר עומד בפתח החצר כמצפה לבואי .
אך הגעתי , פנה אלי הגביר תוכדי הרמת ידו כלפי מעלה ואמר " רבנו מתי... מתי יבוא משיח ? "
הרהרתי וחשבתי בליבי העניים מצפים למשיח זאת אני יודע , אך ממתי גביר מצפה למשיח ..... [שמעתי מהרב קלמן שליט"א ]
הציפיה לישועה הינה אחד הדברים העיקריים במהותו של העם היהודי בכלל ובפרט
וכפי שאמר יעקב אבינו ע"ה בפרשה " לישועתך קיויותי ד' " !
ובחז"ל מובא שזו השאלה השלישית בה ישאל האדם אחרי מאה ועשרים " ציפית לישועה " ?
ישנה הדרכה /סגולה /עצה , שכל אחד ואחת המצפה לישועתו הפרטית והמסויימת מאתו יתברך
יכוונו לצפות גם לישועה הכללית ויוושעו מהרה , וכפי שאמר הנביא ירמיה :
ודרשו את שלום העיר ... כי בשלומה יהיה לכם שלום " שבע"ה נזכה !
ג'נדסנקודה למחשבהאחרונהבסיעתא דשמייא!
תמיד ממש הפתיע אותי איך יוסף לא מתנקם באחים שלו.
כאילו, תחשבו מה הם עשו לו - הם אשכרה מכרו אותו לעבד.
ומילא אם אחרי המכירה שלו היה לו רק טוב - עד שהוא הפך לשליט, היו מלא שנים שהיה לו בהן שיא הקשה.
אז סבבה, בסוף ב"ה יצא מזה טוב - אבל האחים לא ידעו מה ייצא מזה.
ובינינו - 99% שיוסף היה מבלה את כל החיים שלו בתור עבד במצרים, כי לא היה כמעט סיכוי שבעולם שהוא יהפוך בסופו של דבר לשליט על מצרים - את זה האחים לא היו יכולים אפילו לנחש.
אז למה למען ה' הוא לא כועס עליהם? מתנקם בהם?
הופה, תשמעו מה יוסף אומר לאחים בפרשה שלנו [ויחי] >>
"אל תיראו: כי התחת אלוקים אני. ואתם חשבתם עלי רעה - אלוקים חשבה לטובה"
אל תפחדו שאני אתנקם בכם או משהו, כי אני יודע שאבאל'ה שבשמים הוא זה שמסדר את העניינים.
כמו שכשאתם, האחים, רציתם למכור אותי לעבד במצרים מתוך כוונה רעה, אבל בסוף ה' סידר את הכל ככה שיצא מזה טוב - ועכשיו אני שליט במצרים,
ככה גם אם אני ארצה להתנקם בכם, מתוך כוונה רעה - ה' יסדר את הכל כדי שבסוף זה ייצא לכם טוב. כי ה' הוא זה ששולט בעולם, וגורם שהכל יצא בסופו של דבר הכי טוב לכולם.
ועכשיו, אני רוצה שנלמד מפה משהו פשוט א-ד-י-ר >>
מכירים את השיר 'הכל זה מלמעלה'? [ואולי עדיף שלא תכירו ]
לפעמים כשאנחנו כועסים על מישהו, אנחנו חושבים כמה שיותר איך לגרום לו רע, איך להתנקם בו.
אבל אנחנו צריכים להבין שבתכל'ס - 'הכל זה מלמעלה' - ה' הוא זה שמכוון פה את הכל.
ואם מגיע לנו איזה עונש - ה' לא ישלח איזו יד מהשמים כדי להעניש אותנו, אלא הוא 'מגלגל זכות על ידי זכאי, וחובה על ידי חייב'.
ז'תומרת שהוא מגלגל איכשהו שאדם עצבני, לדוגמה, יוציא עלינו ת'עצבים שלו,
או שגם בכיוון החיובי - אם ה' רוצה לתת לנו 'פרס' - הוא ישלח את חברה שלך לקנות לך מתנה, סתם כי היית נחמדה אליה אתמול.
ולכן, אין קטע שננסה להתנקם במישהו, כי בכל מקרה אם מגיע למישהו עונש, ה' יגלגל את העונש שיגיע אליו איכשהו.
אז לסיכום >>
כמו שיוסף ידע שאין לו קטע להתנקם באחים שלו, כי בתכל'ס ה' גלגל את הכל בצורה שהכי טובה בשבילו -
ככה גם אנחנו לא צריכים לכעוס ולרצות להתנקם באיזה אדם שעשה לנו משהו רע - כי בעצם 'הכל זה מלמעלה', וה' מסדר את העניינים כדי שיהיו הכי טובים בשבילנו.
אחים שלי, נהנתם?
אז עשו טובה - ותכתבו אפילו ... בתגובה כדי שהד"ת יקפוץ ללמעלה של העמוד.
ככה בעז"ה עוד אנשים יוכלו לקרוא ולהתחזק, אני מקווה לפחות.. ;)
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! ?
ופעם שמעתי משו שנראה לי כולם מכירים אבל זה קשור אז...
" אין דבר בעולם שיכול לצער אותי יותר ממה שמגיע לי"
ולהפך..
ככה שבאמת כל סיבוב שאנחנו עוברים פה, מגיע אלינו בהשגחה מדוייקת -
שמחה, צער, פגישה שנראת כאילו מיותרת.. הצלחה וכשלון
עלבון, מחמאה, חיוך וכו'..
תודה רבה!
כל שנה בפרשות האלה (וישב-ויחי) אני ממש מרגיש,
כאילו זה פעם ראשונה שאני נתקל בסיפור הזה של מכירת יוסף הירידה למצרים וכו'.
שבת שלום.
אה וגם מסיימים חומש בראשית השבת אז "חזק חזק ונתחזק".
שבת שלוםבועית מחשבה
