אם היא הזמינה אותך לראות, אתה יכול לפתוח חשבון פייסבוק למטרה זאת, בלי לבצע בו פעולות נוספות. (אין לי פייסבוק, אבל אני מנחש שזה לא מסובך), ואז לשאול.

בפלאפון או באיזה מחשב,ופשוט שהיא צראה לך את התמונות, אני מאמין שהנושא כבר יעלה לבד..

אז מה הבעיה להגיד: נכנסתי מפייסבוק של חבר,

ראיתי את התמונות מהשלג, חמוד.

שהיא תדע שראית את התמונות ואז להעלות את הנושא שרצית.

שהיסתכלת אצל חבר.

תשאל אותה על המכנסים.

אני  מכירה הרבה בנות שביום יום לא לובשות מכנסים ובטיולים ושלג הולכות,ככה שכנירא לא רימתה אותך.

ורובם לא רואות בזה אידאל לכן בשביל בחור יסמחו להיפטר ממנהגם

לדעתי זה שהיא כתבה לך- יכולת לראות את התמונות שלי..... 

זה מראה שהיא לא מנסה להסתיר את מה שהיא...

אולי עד עכשיו היא לא הרגישה מספיק נוח כדי לפתוח את זה ולספר לך בכנות מי היא?

אולי היא מתחזקת? 

טוב ששפטת אותה לטובה, ולא עשית משהו שאולי יכלת להצטער עליו, תנסה לדבר על זה איתה, ואולי תמצא הסבר שמניח את הדעת, בהצלחה!!

להגיד בנחת בדיוק מה שהיה; איך שישבת עם חבר וכו' - וראית כך את תמונותיה. ולומר, שבהיות שהנושא הזה משמעותי עבורך, רצית לדעת את גישתה.

ואז תדע אם היא מוכנה לקבל על עצמה, או בכיוון או לא.

וגם תוכל מתוך השיחה לראות האם "ניסתה להסתיר" או שסתם לא יצא אחרת (יש להניח שאם אמרה שחבל שלא ראית את התמונות - לא היה לה ענין להסתיר. וזה גם יתרום לכך שלא תרגיש בעיה, סה"כ היא עצמה הציעה שתסתכל שם).

ומתוך זה, תבררו את הנושא.

בהחלט מובן שזה משמעותי לאדם, ואינך צריך לחשוש שמא "תביך אותה". הרי זה יכול לקרות בכל נושא שמשמעותי לאחד. מוטב כעת, מאשר מבוכה לשני הצדדים אחרי שמתחתנים.

מבררים לגופו של ענין - כמו כל נושא שחשוב לאחד הצדדים לפחות, ולפי זה רואים מה ההשלכה על האופציה של הקשר.

כמו בהרבה מקרים, גם כאן דן הוציא לי את המילים מהמקלדת.

או שאני הפיצול שלך...

למרות שכבר היו לנו ויכוחים פה על הפורום.

תנסה באחת ההזדמנויות ליצור שיחה על איך אתה והיא רואים את המשפחה האידיאלית - היכן ילמדו הילדים (ממ"ד או ממ"ד תורני), השתתפות בשיעורי תורה ו...כמובן, עניין הלבוש. אם היא תגיד שלא אכפת לה להתיישר לפי הדרישות שלך, אין שום מניעה להמשיך את הקשר בכיוון הרצוי. שיהיה בצהלחה!

אבל אליבא דכולי עלמא זה פשוט לא צנוע.

(זה מזכיר לי שפעם דיברתי עם הנכד של הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהיה אז החברותא שלי, על רבנים שלובשים שמלות, אבל אז הייתי תיכוניסט פעור שלא מבין מהחיים שלו).

הדבר ברור וידוע. 

ובכל זאת ראי "מכנסיים לנשים":

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

יש להבהיר שכוונתי באמירה שזה אסור לדעת הכל הייתה למכנסיים לבדן,לגבי מכנסיים מתחת לחצאית ראי בקישור את כל הסוגיה.

לגבי מכנסיים לבדן,אצטט חלק ממה שנאמר במקור:

"אם כן לסיכום, לדעת כל הפוסקים אין לנשים ללבוש מכנסיים במקום שמלה או חצאית משום גדרי צניעות, ויש מחמירים ואומרים שיש בזה גם איסור "לא ילבש"."

ושוב,אין כוונתי לעסוק בנושא השרשור בלי לדעת מה היה שם,חשוב להתייעץ עם רב ולברר את הדברים איתה.

אם היא תלך כמו שהוא רוצה.

זה נושא בעל חשיבות, בוודאי למי שמרגיש בכך חשיבות; וטוב ויפה לברר את זה ביחד, ובנחת, בעוד מועד. בדיוק כדי שאם זה מתאים - יוכל להיות להם טוב ביחד.

והוא עדיין בבירור, וגם זה חלק מהבירור. זה בסדר גמור.

תגיד שנכנסת מפייס של חבר

ותעלה מה שחשוב לך

חבל שיפסל קשר טוב,

אתה חוזר בתשובה , או מתחזק, היא כנראה דתית מלידה שחיה כנראה בטבעיות כמו משפחתה וסביבתה. היא כנראה בכלל לא מעלה בדעתה שבעיניך שרוול רגיל ולא ארוך זה לא בסדר , או שצריך להצטנן בשלג עם חצאית.

אז אם אתה מרגיש לא בנוח הכי פשוט שתדבר על זה , בלי להעליב או לפגוע .

 אולי היא תבין שאם היא רוצה אותך כדאי קצת להתפשר , ואולי אתה תבין שאם אתה רוצה אותה כדאי לך  ךהבין מה שמקובל אצל אחרים .

 כמובן כמובן  אם תראה שאצלה ההתיחסות רצינית ושניא לא סתם חפיפניקית.

הסקת המסקנות על בת זוג פוטניאלית מתוך תמונת עבר אקראית פייסבוק לא בטוח מעידה על רצנת כוונותיך. זוגייות היא הרבה יותר מאשר לבישת מכנסיים בשלג כן\לא  או, אם בת הזוג הפוטנציאלית הלכה פעם עם חולצה שלא לטעמי. אם אופייה נראה לך כזה שתרצה להיות לצידך שנים רבות - סוגיות אלו ייפתרו בקלות ואינן מעידות על כלום! אם אלו הסוגיות שמטרידות אותך, אולי אינך בשל לקשר זוגי ובוודאי לא לנישואין. בחיי נישואין, יש פשרות הרבה יותר גדולות מלבישת מכנסיים בשלג!

אגב, ניסית פעם ללכת עם חצאית (בוודאי שצנועה) בשלג?

הוא פועל פה נכון לדעתי, הוא ערני ולא מסתמך על מה שיהיה יהיה, או אחר כך כבר נסתדר..

הוא פועל בצורה עניינית-  מה זה שייך בלש פרטי? הוא מברר פה על מישהי שיכולה להיות אשתו, מה הוא צריךלהתפשר על כל דבר?!

וטוב שזה מפריע לו והוא מעוניין לעשות עם זה משהו כי אם היה מדחיק את זה זה היה יוצא מתיישהו ולמה מאוחר אם אפשר קודם.

אני חושבת שפעלת נכון מאוד שהבאת את זה לתשומת לבך- ולגבי מה לעשות,

באמת אפשר לדבר איתה על זה ובע"ה הכל יסתדר!

בהצלחה!

אף פעם לא הבנתי את ההתנגדות לברורים על הבן/בת שהוצא/ה.

שרוצים לקנות דירה או אוטו הרבה פעמים עושים בירורים הרבה יותר גדולים מאלו.

אם על בית ואוטו עושים ברורים ק"ו על אדם שנפגשים איתו למטרת נישואין.

דר"א, להסתכל בפייסבוק שפתוח לכולם זה לא כזה ברור מעמיק שהוצאו בשבילו המון כוחות....

זה קצת מצחיק שכל העולם יסתכל בפייסבוק שלה חוץ ממי שיוצא איתה למטרת נישואין.

אם שמירת ההלכה שקולה בעיניך להעדפת גלידת שוקו לעומת וניל, אז אני מבין אותך. רוב מי שמגדיר את עצמו דתי רואה בשמירת ההלכה אבן יסוד בהשקפת עולמו. בת שלובשת מכנסיים מעידה על עצמה בהכרח אחד משלושה: 1. היא מזלזלת בהלכה. 2. היא 'דתית שפויה' (נא לדקלם את הביטוי מתוך שכנוע עצמי עמוק) 3. יש פער בין מה שהיא מאמינה בו למה שהיא עושה, כתוצאה מחולשה מסוימת. יהודי שעשיית רצון ה' כפי שהוא משתקף בהלכה הוא מרכז חייו לא יסתדר עם מישהי שאצלה זהו מושא לזלזול או ל'הגמשה בנסיבות העידן המודרני'. אולי אם זה נובע מתוך חולשה או חוסר מודעות יש על מה לדבר.

אם ההלכה היא 'עניין שולי' בעיניך, אני מתפלא מה אתה מחפש בפורום של דתיים.

א. סיגנון בלתי ראוי בעליל.

ב. כל מה שהוא רצה, היה לברר האם זה אומר משהו ומה זה אומר (ולהבנתי - זו תמונה עכשוית לא "תמונת עבר"). וכן - יש כאלה שמספיק עבורם פעם אחת שבחורה הולכת, בזמן הנוכחי, ברשות הרבים עם מכנסיים, כדי להחליט שזה לא מתאים להם. לגיטימי לחלוטין.

ג. וזה לא נכון שאם "האופי נראה" "הסוגיות האלה ייפתרו בקלות". לפעמים כן ולפעמים לא.

ד. ואינני מסכים עם האמירה ש"בנישואין יש פשרות גדולות בהרבה"... גם כי זה לא קשור. אדם יכול להסכים להתפשר על דברים שנוגעים לויתורים אישיים, ולא מראש על דבר שעקרוני לו מבחינת הלכה או כמבטא השקפת עולם.

וגם - כי באופן הזה אפשר לוותר על כל בירור.. על כל דבר ניתן לומר ש"בנישואין יש ויתורים"... כאן בודקים לפני נישואין. וטוב שבודקים. כמובן, לא צריך על כל שטות. אבל לגיטימי לגמרי שאדם יסבור שזו לא "שטות"..

חברים (או ברוח התקופה - אחי ואחיותי),

בזמנים אלו, אשר כל אחד (או אחת) שמחפשים זוגיות בודקים כ"כ הרבה בציציות ומייחסים כל כך הרבה משמעות לכל פרט, הרי שכאילו מחפשים את כל הסיבות למה לא להמשיך בקשר.

הזיווג הוא משמייים! כאשר בני הזוג שנפגשים ומתחילים להכיר אחד את השני ובוחנים תכונות אופי ויחס הדדי - וזה כנראה אי אפשר לבחון בפייסבוק, כל הדברים החיצוניים האחרים מתבטלים. הרי אפשר לחזור בתשובה\להקפיד פחות\לשנות התנהגות אם מתוך השתדלות כפי בן זוג או כתוצאה משינוי פנימי בעמדות. החשוב כאן בכל מקרה זה הקשר בין בני הזוג ובע"ה הקמת בית חדש בישראל.

אלפי רווקים ורווקות בגילאים מתקדמים במגזר שלנו (ולא רק) הם תוצאה של הבדיקות המיותרות של "אם פעם היא העזה ללכת עם מכנסיים בשלג" (דוגמא).

הקמת משפחה ובית חשובה יותר מכל ההקפדות למיניהם.

בעז"ה שיהיה במז"ט.

הוא כתב "אם היא תבין שהדבר הזה חשוב לי ותקבל על עצמה להתלבש צנוע, זה בסדר."

(האפשרות השלישית של להקפיד פחות לא מקובלת עליו כנראה).

אם רוצים לבנות על זה שהשני ישתנה, חשוב לפחות לדעת שהוא באמת מעוניין להשתנות, ואת זה הוא רוצה לברר.

כפי ניסוחו הנוכחי, המתון יותר - יפה;

אך עדיין - למרות עיקריות האופי והיחס ההדדי, שזה נכון - אי אפשר להגיד ש"כל הדברים האחרים מתבטלים"..

בוודאי שאפשר לשנות עמדות (אם כי לא מתחתנים על-דעת שהשני ישתנה), ויתכן  שמישהי היא ממש נפלאה בפנימיתה וביר"ש שלה, וגדלה במקום כזה שהולכים כך בשלג... ותיכף כשיאמר המיועד מילה, היא תתקן מעומק הלב...  אבל גם יתכן אחרת. בדיוק בשביל זה מבררים. וכפי שהציעו לו כאן.

חלק מזה שהזיווג הוא משמיים, לענ"ד, זו גם היכולת שניתנה משמיים לבני אדם להשתדל ולברר.

וכשם שאתה צודק שהקפדה על "בדיקות מיותרות" (ו"מכנסיים" ומשמעותם, זו לא בדיקה מיותרת) גורמת לעיכובים - גם לאידך קלות דעת בדברים חשובים לאדם, גורמת לא-פעם ל"פיצוצים" ל"ע אח"כ.

לכן, האיזון הנכון לדעתי הוא, שאכן בוודאי - כדבריך - הקמת משפחה ובית חשובה מאד; וגם חשוב לא לחפש שטויות מתחת לאדמה; עם זאת - דבר שחשוב ועקרוני לאדם, אין "לטאטאו" אלא לברר האם באמת הוא מפריע לקשר הטוב. ודבר שיש לו משמעות הלכתית, או של הנהגה יהדותית מקובלת - בוודאי שנכון להעלותו ולבררו. זה חלק מיכולת ההתחברות עם הזולת ומצורת הבית.

יש אנשים שזה כן מפריע להם.

זהו.

לק"י

ויהיו לו את כל התכונות שאני מחפשת, מלבד זה שהוא לא מקיים מצוות..

אז להתפשר על זה, כי העיקר זה להקים בית ומשפחה?!

לא צריך להתפשר על דברים חשובים ועקרוניים.

צריכה להיות התאמה בין בני הזוג, גם בקטע הדתי.

לקיום מצוות ולהכרת הדרך (גם אם חלקית). והרי שזו מצווה גדולה וקידוש ש"ש!

לק"י

הגישה שלך היא גישה מעניינת..

אבל אני ממש לא מסכימה איתה!

בעיני, חתונה זה לא רק אידיאלים של קרוב לבבות לאבינו שבשמיים..

חתונה זה גם ת'כלס חיים משותפים, גידול ילדים---> איך אפשר לגדל ילדים בצורה נורמלית אם אחד ההורים דתי והשני לא?!

בשביל הילדים זה בלגן שלם..

גם לקיים חיים משותפים עם מישו שנוגד את עקרונותי החשובים, נשמע לי כמו משו שאני אוותר עליו בחפץ לב.

אני אולי בנאדם חסר אידיאלים, אבל אני רוצה להתחתן גם כדי שיהיה לי טוב!

ולהתחתן עם בחור חילוני, מקסים ככל שהוא יהיה, נשמע לי כמו סבל ומתכון לחיים של ויכוחים בשבילי!

חוץ מזה, מה יקרה אם במקום שאני אקרב אותו, הוא ירחיק אותי?!

חשבת על זה???

ראשית מס' מילים עלי:

נולדתי, גדלתי והתחנכתי כחילוני גמור (אפיל למהדרין). בגיל 24 לערך הכרתי את אישתי (זה היה לפני כ- 20 שנה), ולאחר כשנה וחצי מיסדנו את הקשר. מאז החתונה (זה היה תנאי שלה) אני שומר על השבת (וכמובן על כשרות) ועם הזמן גם הגיעו דברים נוספים כמו כיפה, תפילין וכו'.

היום אנחנו ב"ה עם 4 ילדים, בת באולפנה, בן בישיבה שמחים ומאושרים ועוד שניים יותר קטנים בחינוך ממ"ד.

לאורך חיי הנישואין היו כמובן עליות ומורדות וריבים מפעם לפעם. אני מודה שהיו גם מורדות שבהם פירוק הקשר לא נראתה כאופציה הזויה. אף לא אחד מהחיכוכים לא סבב על משהו שקרוב לנושא של קיום מצוות! החיים המשותפים הם מורכבים ומלאים וקיום המצוות הוא משתלב כחלק ולא הופך להיות עיקר אלא שיגרה. הסיבה שנכנסתי לפורום הזה היא כאב שאני רואה לנגד עיני בסביבתנו הקרובה. אנו חיים בסביבה כפרית וכמות הרווקים (יותר הרווקות) שאני רואה בסביבה היא פשוט עצוב(מ)ה. לע"ד זאת תולדה של הקפדת יתר וסינון מוקפד והסתכלות על הטפל במקום על העיקר. אם בת (או בן) הזוג הוא נפלא, השאלה אם מכנסיים כן\לא, איפה הוא למד\ה, מאיזה מוצא, מה צבע השיער או מה גודל הכיפה היא משנית עד לא חשובה. היא בטח לא שקולה לקשר כן\לא. מי שתורת ישראל חשובה לו צריך לדעתי להפנים שהקשר הוא העיקר ואם בן\בת הזוג נראה מתאים מבחינה אישיותית, השאר הוא טפל ואין סיבה שיעמוד לחציצה בין בני הזוג. אני לא בא לפסוק הלכה אם מותר מכנסיים לאישה או כל שאלה הלכתית אחרת מלבד לעמוד על חשיבות הקידושין כדת משה וישראל והקמת בית חדש. גם מי שפתח את השרשור הזה לא המשיך בדרך בה הוא גדל והלך ו"התחזק". מאיפה הוא יודע איפה הוא יהיה בעוד זמן?

אני חושב שהבהרתי את הנקודה.

וכן אנחנו מודים לך על הדאגה ועל הנקודה שהבהרת.

בחלט משמח לשמוע על סיפורים כמו שלכם.

ועם זאת, שוב, יש דברים שבעינינו הם עקרונות ובעיניך הם לא ואנחנו אפילו מוכנים לשקול את הצער של רווקות מאוחרת ובלבד שלא נוותר על העקרונות הללו.

המשך בוקר טוב.

ארי"ק

לק"י

לא לכולם זה מתאים..

לי באופן אישי, אין הרבה דרישות חיצוניות, אבל חשוב לי מאוד שהבחור יתאים לי גם מבחינה דתית (אני לא אסתדר עם בחור שלא קרוב אלי בגישתו הדתית.. וגם חשוב לי שהילדים שלי יקבלו דוגמא משני ההורים).

אני דוגלת בשיטה: שעדיף להשאר רווק מאושר, מאשר נשוי ללא אושר..

אין עניין להתחתן, אם זה לא מתאים.

אני כן חושבת, שיש מקום להוריד דרישות מוגזמות (כמו מראה חיצוני מסויים, למד ב... וכו'), אבל יש דברים עקרוניים שאי אפשר לוותר עליהם!

שהרי בסופו של דבר מומלץ להתחתן גם עם שכל, ולא רק על בסיס רגשי!!

ומה אם במקום שאתה תתקרב לתורה, אשתך הייתה מתרחקת?!

ולגבי שאלת פותח השרשור- יש מקום, וטוב מאוד לברר את הנושא עכשיו!

אתה כרגע לא נמצא במצב שבו אתה חייב להתחתן איתה (אם תגלה שהיא אכן לא מתאימה), ועדיף לבדוק ולברר את הנושא כמה שיותר מהר.

שרוב הזוגות המעורבים של חילוני ודתי מתגרשים?

(אני חושב שפעם ראיתי נתון של 75 אחוז אבל אני צריך לברר את זה)

תהיה גמיש!

לק"י

ובנאדם צריך להתחתן עם מישי שתתאים לו גם מבחינה דתית!

לא צריך להתגמש בכל דבר..

דבר איתה על זה.

לא ממקום ביקורתי

ספר שזה קשה לך

90 אחוז שתוך שנתיים שלוש היא תסכים להשתפר

בס"ד

לא מסתירים את זה בכוונה, מי שמסתירה את זה מרגישה אשמה ולא מאמינה עד הסוף בללכת עם מכנסיים, בושה.

היה לפני כמה שנים דיון סוער מאוד על הנושא, בנות שהולכות עם מכנסיים, ולכן, נראה לי מיותר לפתוח את זה שוב- אבל אני מבינה שלא קראת את כל ההשמצות על גבי הפורום על בנות שהולכות עם מכנסיים, אז אגיד בקצרה ממש את דעתי:

לדעתי, זה קצת מצחיק שציפת ממנה להגיד דבר כזה- שאלת אותה- את הולכת עם מכנסיים? כי אישית אני לא מצפה מגבר שיגיד לי את אותו הדבר.

יש עניין כזה לאנשים להאמין שהצד השני קורא מחשבות, או לפחות מנחש מה אתה מצפה -אז תנו לי להפתיע אתכם- אין אנשים כאלה. השיטה הכי טובה להבין את הצד השני ושהוא יבין אותך- היא בלדבר. ולא רק בדיטיים למטרת חתונה, בכל קשר- בין אמא לבן, בין חבר לחבר, בין סבא לנכדה- כל סוג של קשר.

מפריע לך שהמדוייטת שלך תלך עם מכנסיים, תשאל אותה באחד מהדיטיים הראשונים, בדיוק כמו שתשאל אותה על כיסוי ראש או על כל דבר אחר.

דבר נוסף שראיתי בתגובות- אל תעבדו על עצמכם שאחרי החתונה אני אצליח לשנות את הבן זוג או בת הזוג לפי רצוני- כי זה אחד הגורמים כיום לגירושים- מה לעשות, אנשים שמאמינים במשהו לא ישתנו תוך יום אחד.

אני לא יודעת למה זה כל כך מרתיע אותך לשאול אותה שאלה פשוטה כל כך- אם היא מאמינה בזה- היא לא תפגע. נכון, אל תאשים אותה, אבל זאת שאלה הגיונית ונורמאלית לחלוטין.

ואם זה מפריע לך, תדברו על זה, תשמע את הצד שלה, בטוח יש סיבה.

וישר לקפוץ למסקנות, מזלזלת בהלכה, דתייה פשרנית- זה לא נכון, לא נכון בכלל.

אז יפה שהחלטת לנסות לא לשפוט אותה- ושוב, אנחנו לא אלה שיכולים לענות לך, אלא רק המדוייטת. ב"הצלחה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.