פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1408)

זו אכן בשורה משמחת

שימחת ממש!!

בשעה טובה ומוצלחת!!

ה' ישלח ברכה והצלחה בכל!

לקראת בינין בית שמח, קדוש ונאמן  בישראל..

שימחת!!

הרבה שמחה ונחת!
שתזכו להקים בית של קדושה מתוך שמחה ונחת!!
עד 120 ביחד מתוך אהבה, אחווה שלום ורעות


מזלטוב!

מלא מזל-טוב!!!!

סוף סוף בשורות טובות!!

תודה שבישרת לנו

הרבה אושר והצלחה!!!

בעזהי"ת.

ואם את צריכה לפרוק או לשאול או להתייעץ- מוזמנת! גם אני עכשיו באותו תהליך

[אה, ויש לי מחברת חתונה מה זה טובה! הכל בקובץ וורד. אם תרצי דברי איתי!!]

איזה אושר לשמוע בשורות שכאלה מפיך (או ממקלדתך...)

בשעה טובה ומוצלחת מאין כמוה- מזל טוב!!!!!

שתזכו בעז"ה לבנין עדי עד!!

ושביתכם יהיה מלא בשמחה וקדושה!!

שיהיה המון מזל טוב!

כמה כיף לקבל בשורות טובות בתוך כל הבשורות האחרות

שתזכו להרבה אושר ואהבה

שתקופת ההכנות לחתונה תהיה כיפית ולא מלחיצה

הרבה בשורות טובות בעז"ה!

תהיו מאושרים עד החצונה ועד 120!!!

בס"ד

שתזכו לבנות בית של תורה שמחה ואמונה.

בקרוב אצל כולם/ן

צריך להתפשר

בעצם חולצת מגניבים ומכנסיים לא שחורים בשבת- לא יזיקו כלל 

ואצל הבחור מצאתי כמה....

אבל ברצינות???

בלי בלנדסטון לא מתחתנים?

נכון זה נחמד, אבל זה שום דבר.

זה מזכיר לי את השיר הזה:

שגם הוא נחמד מאוד, אבל....

אין מה לומר- צודק!

אבל בכל זאת- שירים חמודים!

אבל זה ממש ממש ממש ממש ממש נשמע כמוני ובעלי....... ממש!!!

(: 

(ברוך ה' שזיכני!! ברוך ה'!!!)

אומנם לא קולע לטעם שלי בדיוק

אולי בגלל שאני לא הבחור שמתואר שם 

אבל בהחלט כתוב יפה

ד"א

מה הכוונה חולצת מגניבים? 

ומה הבעיה במכנסים שחורים בשבת? 

לא זוכרת את המקור המדויק מהגמרא 

סתם..

הכל עניין של טעם.

אם זה משמח אותך בשבת ויפה בעיניך- לך על זה!

יש כאלה שאוהבים סגנון מכנס בהיר.

זה כמו שתשאל מה הבעיה בנעליים שחורות אלגנטיות?

אין בעיה, פשוט יש כאלה שיעדיפו סנדלי שורש..

הכל עניין של טעם, חיבור וסגנון!

צריך להשקיע.

אין נוסחה מדויקת של רמת ההשקעה ובדיוק במה ולאיזה צד, ובאיזה דייט וכל שאר הקריטריונים...

יכול להיות מצב שהבחור ישקיע שעתיים נסיעה לכל צד, ואת תביאי כיבוד או להיפך! זה מאוד דינמי..

לעניות דעתי, בהתחלה, כשעוד לא מכירים, ראוי שהבן יפגין מעט יותר יוזמה מהבת, אבל זה רק לתחושתי בלבד! זה ממש לא חייב להיות ככה...

הצלחה רבה רבה ושנשמע בשורות טובות

לא מביא אוכל לדייט הראשון.

לא מתוך קמצנות,

פשוט זה נראה לי קצת עלול להרתיע.

אפשר אולי להביא משהו לשתות אבל לא יותר מזה (ככה נראה לי).

אוכל לדייט ראשון יכול להיות גם קופסת ערגליות..

יכול להיות גם שני קפה טייק אוויי ממאפה נאמן וזוג בורקסים

ויכול להיות גם מסעדת גורמה.

אני מניחה שאף אחד לא הולך למסעדת גורמה.

אבל את שאר הדברים למה לא? ולמה שירתיע?

אני הייתי יוצאת לדייט ראשון, תמיד עם קופסת עוגיות. או קנויות או ביתיות..

לא נראה לי שיש בעיה שהבחורה תביא את "האוכל".

היו פעמים שהבחור הרגיש טיפה לא בנוח, אם הוא לא הביא, ואז צחקנו על זה והרגשנו חופשיים לשבור את הכללים

נראה לי שזה חשוב לכל מי שמטפח קשר - פשוט להשקיע.

כמובן שהערכתי נתונה בהחלט לבחורים שחשבו על זה והשקיעו, או היו ג'נטלמנים.

בד"כ אני שוביניסטית, בתחום הזה לא..

ואולי דווקא בגלל שמטבח ואוכל זה לא תחום של גברים בעיני 

אבל נמאס לי ממקובלים.

עד ממש לא מזמן הייתי מביאה לפגישה הראשונה משהו טעים (ויש פה כמה חבר'ה שיכולים להעיד )- מה אכפת לי אם הוא יביא גם או לא?

העיקר שתהיה אוירה טובה וטעימה.

אבל בעקבות כ"כ הרבה תגובות של חברות ואנשי מקצוע, הבנתי שזה לא מומלץ,

כיוון שבהתחלה נותנים לבחור את האפשרות "להוביל" ולהיות זה שמביא,

ואחרי שתיים- שלוש פגישות אפשר יותר לזרום ולהביא גם.

אני "כאילו" מונעת ממנו. וזה לא לעניין.

לא יודעת עד כמה אני מסכימה עם זה. קשה לי לא להביא כלום, וכשאני יודעת שזה רק עושה טוב- אז למה לא להביא?

אבל נו שוין, קיבלתי. ואני מביאה בפגישה השניה.

קשר הוא דו צדדי וכדי שיתפתח טוב שני הצדדים צריכים לתת, להעניק.

השאלה היא מה קורה ממש בהתחלה. 

בדייט הראשון שלנו הוא הגיע מדימונה, (ישן אצל בני דודים בכפר סבא) (אני מהמרכז)

ואני הוצאתי את הרכב ונהגתי, אספתי אותו מהרכבת וגם הסעתי אותו חזרה לכפר סבא!

הוא שילם על הבית קפה...

ולא התפדחנו ולא כלום.

מוצאים נקודת אמצע שבה שני הצדדים עושים מאמץ.

בהצלחה (;

כל השקעה מצידה בקשר רק תגרום לי להעריך אותה יותר

במקרה הכי גרוע, אם את מרגישה שלא שייך/ יבייש/ יביך אותו - אל תוציאי מהתיק, אלא תגיעי הביתה ותתחלקי עם האחים

אם את לא פנויה רגשית לקשר, עדיף בשביל שניכם - בשביל הבחור ובשבילך שלא תצאו עכשיו...

הבסיס להתחיל קשר הוא נכונות, רצון והשקעה, ואם את בתחושה שאין לך כוח לזה כרגע, אז תנוחי ותאגרי כוח עכשיו...

אל תכפי על עצמך לצאת, זה לא עובד בכוח...

בהצלחה נשמה, ושה' ייתן לך המון אנרגיה מחודשת!!!

תעשי.. רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב.. 

הרבה הצלחה!

אם אין ברירה, אולי תופתעי.. מי יודע.

תנווטי את הרגע הזה לתפילות לקב"ה..

בהצלחה רבה

לא חבל

אם הסכמת כנראה שזה נשמע מתאים

תשאירי את הפחדים בצד, תדברי 5 דקות בטלפון ותקבעו לסוף השבוע או לשבוע הבא

עד אז בע"ה יהיה יותר טוב, תפתחי קצת ציפיות 

בעז"ה יהיה טוב

וברצינות,

אל תקחי את זה ברוח שלילית

תבואי באווירה קלה

להכיר עוד מישהו 

אל תסתכלי על זה בכלל כדייט

ומי יודע, אולי עוד יצא מזה חתונה (או שלך או של חברה )

לק"י

אני לפני הדייט הראשון-ראשון פתאום הרגשתי שמזל שאני כבר לא יכולה לבטל, כי כבר דיברנו וקבענו..

וב"ה היה טוב (ונגמר אחרי פגישה אחת, אבל בסדר..).

אז אם את יודעת שזה רק מלחץ וחוסר כח- אז שווה בכל זאת לנסות.

שיהיה בהצלחה ובשמחה!

בס"ד

קשה וכואב כ"כ

בעזהי"ת.

מטהר, מנקה את הלב מבפנים.

שחררי את עצמך, תני לעצמך להיות מי שאת ומה שטוב לך. ולאט לאט החיים ייראו יפים יותר, גם בלעדיו!

וכמו שרחלקה אמרה - לבכות זה טוב (כמה קל להגיד זאת לאחרים. בפועל זה קשה, אני יודעת. אבל בדיוק בשביל זה יש את ה"אחרים" שיגידו לנו שזה טוב). בע"ה את תתגברי. ייתכן וזה יקח לא מעט זמן, אבל בסוף זה קורה.

ולמצוא דברים משמחם שיסיחו את הדעת..

תצאי הרבה עם חברות.. תעשי דברים שאת אוהבת.. תראי סרט מצחיק..

תעשי חיים!

תהני מהעצמאות שלך!!

שתי ציפורים במכה אחת

אני אמנם לא זקוק לדיאטה אבל תמיד כשאני מפנק בדברים טעימים אני קצת חושש.

קצת לא נעים לשאול: את בדיאטה?

גם בדיאטה מותר לפעמים לאכול דברים קצת משמינים

באמת לפעמים בדייטים

עם עוגיות, לדוג',

אני מתלבטת אם להסביר את סירובי הנימוסי,

או שהתשובה תגרום לו למבוכה

ואם היא לא תירצה היא לא תיקח...

נראה אותך יושבת בדייט, בולסת להנאתך, והבחור מתנזר לו ומביט בך בעיניים רעבות,

דמעות מבצבצות בזויות עיניו, הרהורים נוגים עולים במוחו על המקרר הריק שבבית, המדרגות השבורות ועוד אלמנטים אחרים של עוני...

והכל בגללך!!!

סתם, זה באמת לא נעים לאכול כשהצד השני לא נוגע באוכל

אולי אני דבה משו כמו  מ"לרדת בגדול" ולא יכולה בלי אוכל

סתם סתם...

 זה באמת לא נעים..

 שישתה!!

מכילה 43 קלוריות ל100 מ"ל! כלומר כ10 קלוריות לשלוק.

פתאום זה גם נשמע משמין אה?

מה יעשה אותו בחור אומלל?

כמו פיוז תי ( 33 קק"ל ל100 מ"ל)

מים בטעמים (15 קק"ל ל100 מ"ל)

וכו'

כידוע מים בטעמים זה הטריק השיווקי הכי גאוני שנהגה אי-פעם.

פשוט לקחו בקבוקי מיץ ריקים מהמיחזור, מילאו בהם מים (עלק מינרליים) ואת הבקבוק עם הטעם הקלוש הזה שבקושי מזכיר את המיץ המקורי מוכרים במחיר מופקע.

צריך להתחיל ב"מחאת המים בטעמים"

כי אני ינצח!!!

זה מגעיל ותפל

וחוץ מזה לא צריך לקנות במחיר מופקע, אפשר להכין בבית ולשים בבקבוק. לנו יש את מתקן החדש של מי עדן סטרים שזה גם עם סודה וזה הגיע עם הרבה סירופים טבעיים בכל מיני טעמים.

מעכשיו נדע לשתות מים בטעמים

ולא פיוז תי,

זה חצי קלוריות

בנים-

קחו לצומת ליבכם!!

מזה בנים קחו לתשומת ליבכם?

אולי את תיקני לו?

כשאנחנו קונות- זה וודאי לא משהו עתיר קלוריות!

כוונתי היתה שבפעם שהם קונים שתיה לדייט ולא אנחנו...

וגם זה היה בהומור.

בס"ד

מקפיצה...

|חיבוק|

מבינה לליבך

אבל יהיה בסדר, נשמה!!

בעזהי"ת.

באמת לא פשוט... שולחת לך חיבוק אם את רוצה.

והרשי לי לצטט את אברהם טל- "הזמן עושה את שלו..". עם הזמן דברים ייראו אחרת. תני לעצמך חודש לחזור לשגרה.

ובעזרת ה' יהיה טוב

בס"ד ובהשתדלותי

אם את מרגישה ממש לא מוכנה, למה לצאת עכשיו? עדיף לחכות כמה זמן ולצאת כשאת מרגישה שאת מוכנה לזה.

את בת 19.

את לא חייבת להיות בשלה.

את לא חייבת להרגיש מוכנה.

את לא חייבת לצאת כי בנות בגילך נשואות או יוצאות לדייטים.

כלומר---> אין שום סיבה שתתני למישהו אשליה! את בעצמך אומרת שאת מרגישה קטנה בשביל לצאת! זה הקול הפנימי שלך!

תתפתחי, תתבשלי, תתמקדי, תתבגרי, תתעצמי, תבררי-

ואז-

כשבאמת תהיי מוכנה-

את כבר תרגישי צמאון, חסרון, רצון להעניק, רצון להגשים, רצון להקים בית..

תאמיני לי שזה לא כזה "קול" (COOL) לצאת לדייטים.. זה רק נראה מבחוץ.

בהצלחה בבנייה האישית בטרם את ניגשת לזוגית!

לק"י

תרגישי בנוח לחכות עוד קצת.

שלמרות שאני מרגישה קטנה אני מרגישה צורך .....חוץ מזה שדווקא כן הציעו לי לצאת כדי להבין מה כן  אני רוצה וזה לא נחשב להשלות אנשים לדעתם... וזה מה מבלבל אותי........

מרגישה צורך להתחתן? אז למה את מרגישה קטנה?

 כי את בת 19?

 זה לא הגיל.. זה התרגיל..

הגיל בעיקר לפי ההרגשה..

אם את מרגישה צורך-תצאי..

אם מרגישה קטנה- אז אל תצאי..

למה את צכה את זה?

ככ כיף בלי זה..

לק"י

צריך גם להיות מוכנה לזה מבחינה נפשית, צריך להיות מספיק אחראית וכדומה.

אם את כבר מרגישה מוכנה, ואנשים שמכירים אותך טוב גם ממליצים- אז זה כבר משו אחר.

אני מבחינתי, ממש לא חושבת שהייתי רוצה להתחתן בגיל כ"כ צעיר.. זה די מגביל.

ובואי נגיד, שמאז הספקתי לגדול ולהתבגר עוד (ולא שקודם הייתי ילדותית או משו). ככה שהיום אני מרגישה הרבה יותר מוכנה לנישואים.

מה זה נקרא אם לא להשלות?

הצורך נכון וטבעי..

אבל כדאי גם להרגיש מוכנה, עם בטחון,

ולדעת שאנחנו לא יוצאים על ריק...


את עוד צעירה ממש, קחי ת'זמן...

היא לא מרגישה מוכנה..

איפה בדיוק היא פספסה את הרכבת..?



 

היא תתעורר בגיל עשרים וחצי,

ותגלה-

אבוי!!!!

הרכבת נסעה,

והיא נותרה לה מאחור, 

רווקה זקנה

ללא תקווה

קצת נסחפת, י'צעיר..

נפגשתי בעבר עם מישהי שלא היתה סגורה על עצמה מה שהתברר לי רק אחרי מספר פגישות וחבל ....גם לה וגם לי .

מצד שני אני משער שיש לך מחשבה שבע"ה ברגע שתראי אותו תרגישי שזה זה

ואז כל שאר הדברים לא יהיו כ"כ חשובים ואולי זה היופי והתמימות שבגיל הזה אז אולי כן כדאי להתחיל .

בכל מקרה תוכדי שאת מתלבטת תוכלי לנצל את הזמן  ולהשיקע בהכנה לפגישות ובהדרכה על מה להתסכל

אם זה בקריאת ספרים על הבנת גברים או על כל העניין של הזוגיות וכן על קדושת הבית היהודי וכיוצא בזה

כדאי לנצל את הזמן הזה לבנייה אישית וממילא כשתתעסקי בזה יותר הרצון יתעורר בע"ה יותר בשלמות

ותגיע למין רצון פנימי וושלמות בו ולא רק תחושה . נראה לי .

ולא תמיד מה שרוצים זה מה שטוב לנו...
באלי עוגת גלידה חלבית ושווה אבל אני בשרית לעוד שעתיים... מה לעשות

זה טוב שאת רוצה, ככה יש לך מוטיבציה לבנות את עצמך ולהכין את עצמך

שתיהי הכי מוכנה לזה כשתתחילי לצאת, ובלי להשלות אף אחד..

הצעה שלי- תחכי עם זה בנתיים עד שתרגישי באמת מוכנה..

כי מנסיון שלי- שיצאתי עם כמה בחורים כי ממש רציתי אבל לא הייתי מוכנה בכלל-

זה גורם -רק- לדיכאונות ותסכולים וחבל עלייך נשמה!

בהצלחה (;

מלחץ והתרגשות..

אחרי הפעם הזו הבנתי כמה חשוב לא לתת לרגש לנהל לי את החיים 

ולהיות עם הרגליים על הקרקע..

כדי שלא אהיה מי שאני לא.. 

למדתי גם שצריך לתת צ'אנס..

כי לפעמים מה שנראה לנו התנהגות טבעית היא בעצם תוצאה של לחץ והתרגשות וזה לא משקף באמת.. 

אבל צריך להתנסות על אמת כדי לבדוק שזה עובד..

בינתיים זה חצי מצליח לי

הצלחות!

קרה לי פעם אחת . לא שמתי לב לכך רק אחרי זמן מה מהפרידה כשעלו לאט התובנות , מה שגרם לתחושת פספוס לא הכי קלה .

אבל ב"ה עדיין  יש את הביטחון בקב"ה שאם היא היתה הבת קול אז למרות הכל זה היה מצליח , נשמע נכון  ? 

שהייתם בקשר והייתם לגמרי אתם?!

לא לשחק משחקים 

לא לשדר דברים שהם לא אני 

(לצערי פגשתי לא מעט שעושים זאת)

להיות אני ואנוכי עם כל מה שזה אומר

זאת מתוך אמונה שאני רוצה שאישתי תתחתן איתי ותרצה אותי ולא מישהו אחר

ב"ה מצליח לי

וגם הייתי יוצא עם מדוייטת לשעבר של חבר שלי 

למרות שיש בזה כמה דברים לא הכי מומלצים

אבל ניתן להתגבר על זה

יצא לי להציע למדוייטות שלי את חברים שלי

ב"ה הקשרים היו טובים

(אומנם לא יצאה עדיין חתונה מזה, בעז"ה שאצליח)

לחבר?

אל דאגה, 

אצא איתה רק אחרי שאקבל "אישור" ממנו

לשעבר שלכם,כמובן שתלוי בנסיבות בהן הקשר הפסיק.

ינשא וישכח..השנים חולפות מהר(מדי..)

הלוואי נמצא את האבידה היקרה ונפסיק להמציא מקרים ובעיקר-נפסיק כבר לצאת..

אני כרגע יוצא עם חברה טובה של אקסית וזה לא מפריע לנו (האקסית הציעה).

מה כבר יכול לקרות?

במקרה הכי רע (?) הקשר יהיה רציני ויצא שאפגוש מפעם לפעם את האקסית.

לא אסון, וזה בטח שווה את הסיכוי שייוצר קשר רציני

בשאלתי התכוונתי למקרה בו היה קשר ממושך ורציני...

אבל בכל העסק של הפגישות קורים הרבה דברים לא נעימים.

אין ברירה. צריך קצת להתחזק ולהתגבר על אי הנעימות.

ואם הוא (החבר) מתאים לך ממש ויכול להיות בעלך?

תוותרי עליו בגלל אי הנעימות?

אם הוא הכאיב לי מאד מאד מאד...

אבל להמשיך לחפש את בעלך גם אם הוא במקרה חבר שלו זה לדעתי לגיטימי לגמרי.

וכל הכבוד על הרגישות שלך. בודאי אם הוא פגע בך

לדעתי אם זה נשמע טוב לכי על זה.

לא ח"ו בשביל נקמה או בשביל להראות שהתגברת עליו, אלא כי באמת מגיע לך מי שהכי טוב בשבילך

מדברת על מקרה בו ברור שאם אצא עם החבר שלו זה יכאיב לו מאד וגם יעשה עליו רושם שלילי כלפי...("איך היא מעזה לעשות לי את זה?")

בין מה שהיה בינכם- לבין זה שאת ממשיכה לחפש את האיש שלך.

מה שהיה בינכם היה-

כל עוד את יוצאת איתו כי זה באמת נשמע לך מתאים,

והפרטים נשמעים לך כאלו שהיית יוצאת איתו אם  לא היה מדובר בחבר שלו-

אין סיבה שלא לצאת איתו.

את לא"עושה לו" את עושה לך, מהרגע בו נפרדתם, את כבר לא עושה לו...

ואם הוא ייפגע מזה- זה כבר העניין שלו, לא שלך...

גם אם נפגשת עם מישהו חודשיים ושוחחתם והרגשתם קשר רגשי -לאאא הייתם נשואים(ולא תכננתם חתונה) אלא אולי הרגשתם התאמה(לא עיטה מהאי נעימות..גם אני הייתי בשידוכים פעם...)אבל לא להגזים ..לא התחתנתם ואינכם גרושים..   תחשבו מה עושה לגרוש שבן זוגו לשעבר נישא..ומן הסתם אם לא הי וביניהם דברי םאיומים כמו מכות וכד' אלא "רק" מריבות..הוא מרגיש עדיין קשר רגשי ויש לו כאב לב כי היו גם דברי םטובים..יש גם גרושים כאלו

בקיצור-יש כאב לב..מבינה אך יחלוף עם הזמן .היא נפגשת עם מישהו שהכרת ואולי נקשרת רגשית  ותו לא..  גם חברות טובות מאד מתקופת לימודי םוכד' לעיתי םאחרי שני םכל אחת עסוקה בעניניה והקשר ניתק וחבל בהתחלה אך מתרגלי םועסוקים בעניני החיים...

אמנם בהתחלה לא הבנתי את הנתונים כמו שצריך, אבל התשובה שנתתי לדעתי עדיין מתאימה.

גם אם ברור לך שהוא מאוד ייפגע זה לא אמור למנוע ממך להמשיך לחפש את בעלך.

גם אם הוא במקרה חבר של אותו אקס.

אין סיבה שבגלל קשר מהעבר את תתפשרי במהלך החיפוש כמו שהסבירה הלליש יפה מאוד.

אם נראה לך שהחבר שלו מתאים לך- לכי על זה.

ואם הקשר ביניכם היה אמיתי, הוא בודאי ייפגע בהתחלה, אבל לאחר זמן יבין אותך ואולי גם יעריך את האומץ שלך.

בהצלחה!

על משקל 'גמ"ח אחותך'

יש 'גמ"ח עודפים'. (=גמ"ח אמרי נא אחותי את)

(אנא אל תבהלו מהניסוח)

מהנסיון של מה שהולך סביבי זה מאד מצליח.

יש לי חבר שבצורה הזאת הצליח כבר כמדומני

לשדך 3 זוגות שהתחתנו (- שלושתם בחצי שנה האחרונה)

וגם אלה שבסוף לא, הקליעה היתה מאד קרובה.

(אישית- עשיתי את זה כבר)

(כמה סוגריים?!)

אם הוא חושב שזה מתאים, ואני מבררת ועניינים... אז יש סיכוי גדול!

זה חסד לדעתי!

נתנו לנו את זהבאיזה אנסין באנגלית וזה מממש נכון. לפעמים היד ממש כואבת לי וגם האגודל.. ובאמת יש צורך לחלק מאמץ על שתי הידיים או אפילו לנסות לגמרי ביד השניה..

דווקא מאז שיש לי מסך מגע,הרבה יותר קשה לי לכתוב סמסים,כי במקשים רגילים לא צריכים בין אות לאות להרים את האצבע,אפשר "להחליק" את האגודל על המקשים,ובמסך מגע,אני חייבת כל הזמן להרים את האגודל אחרי כל אות ואות,אז אני לא בטוחה כמה הסעיך הספציפי הזה נכון...אבל בכללי זה באמת חשוב ונכון כל מה שכתבת..

ועוד משו-לדעתי באופן כללי לא כדאי להשתמש הרבה בסמסים במהלך קשר,אני יודעת על עצמי שכשאני כותבת זה ממש לא כמו שאני מדברת בפל'/בטל' וכמובן כמובן שלא כמו בפנים מול פנים,ואני בטוחה שלא רק אני ככה..

ברור שיש דברים שהכי מתאים לסמסים,ולפעמים יש דברים שיותר נעים בסמסים..אבל נראלי שלא מומלץ לאפ'חד לאמץ את זה לאורח קבע...

במקום להחילף למגע או להחליף בין האגודלים...

פשוט תסמסו פחות! אנחנו כבר מכורים לזה. זה סתם! 

(אני לא אומרת שאני לא... אבל צריך להתחיל להרגע עם כמויות הסמסים שאנחנו שולחים מידי יום. כנ"ל גם לגבי שיחות)

ומעבר לזה..

הלחימה הזאת- כמה שהיא נצרכת וטובה לעם- עושה מועקה מעצבנת...

בנוסף לנשמה היתרה שהלכה לה

תחשבו שמתוך ההתבטלות שלנו בפני הקב"ה בשבת, השביתה ממלאכה, העונג שבת,

דווקא מתוך זה שבים ביתר כחות, בשמחה, לעבודת השבוע - אחרי שהפנמנו יממה שלמה שזה עולמו של ה'.

לחזור לעבוד בעולם של הקב"ה, עולם שיש בו טוב ומגמה של טוב, ובעל הבית טוב - זה ענין אחר לגמרי....

צריך להפנים מה שאמרת^^.

זה שביזות יום א', אין לזה תרופה.

זה הכיוון של התרופה...

פעם כבר היה על זה שירשור ארוך, ואז כתבתי יותר בפירוט ובאריכות וזה עזר לכמה אנשים "להתרומם" ממש..

עם זאת - יש בכך משהו יפה. סימן שאנשים מרגישים את נועם השבת.. אשריכם.

[אפשר להתחיל לקרוא פרשת שבוע הבא. כך נאחזים כבר בהארת שבת הבאה..]

גורמים לשמחה גדולה

אפשר להגיש בקשות מיוחדות, אם עבר זמן רב מאז נפתח תיק פלילי.

(כמובן שאנחנו מדברים על פלילי אידאולוגי, ולא על רצח גניבה וכדו' - כי שם אתה נעשה בלתי אמין)

תתפלאו - אבל גם אני מתקרבת לרשיון המיוחל..

מענין אותי איך זה קשור לפורום!

על מי אתה צריך לאיים?

שהבחורה סבבה והכל - רק מתברר שהיא מחבלת..

[חיוך קל בתוך ה"מצב"...]