פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1587)

ב. יכול להיות שזה השפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים

ג. לא נראה לי שהייתי פוסל

אבל יווו לפסול בגלל זה?... אופפפ..

ככה שיש לאדם עם הורים גרושים סיכוי טוב להתחתן דווקא עם אדם טוב יותר

יש בזה משהו אמיתי. אדם שיפסול בגלל סיבה כזו פשוט לא שווה את זה לדעתי. זה מראה שהוא לא מסוגל להכיל מורכבות בחיים, וידוע שזה נחוץ... או, שהוא לא מכיר את המציאות הזו, ולכן "יודע" עליה רק דברים מהצד, מסטיגמות והכללות.

להגיד שזה בגלל שזה השפיע על הילדים זה תירוץ נטו. כל אדם בגיל מסוים כבר עבר כמה וכמה דברים בחייו. כל אחד ונסיונותיו, וכל אחד יצא מהם שונה. אפשר באותה מידה להגיד שצריך לפסול בגלל זה מישהו שהיה בצבא, כי אולי הוא הושפע מהתקופה הזו....

ורק אנקדוטה שזכורה לי בנושא:

לפני החתונה של אמא שלי היא הלכה לקחת דברים מגמ"ח כלות של אמא של חברה שלי. כששאלה אותה בעלת הגמ"ח למי זה, ואמא שלי ענתה שבשבילה, היא אמרה "מה, את גרושה? אבל הבנות שלך נראות בסדר..."

בקשר עם משהו- אתה מכיל אחרי הקשר, ולא לפניו.

אני, שדווקא לא פסלתי, ויצאתי זמן לא מבוטל עם משהו ממשפחה קשה, מבינה מאד את מי שכן.

(ואפילו לקראת הסוף ראיתי שהבחור התנהג אלי כמו אביו שהיה מתנהג בבית)

חוץ מזה שיש גרושים ויש...

בעזהי"ת.

ולא כל אחד רוצה להיכנס לבלאגנים האלה.

[וגם אומרים, שילדים שהורים שלהם גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש..]

אני לא תומכת בגישה הנ"ל, אבל בהחלט מבינה אותה.

בתור אחד שמגיע ממשפחה כזאת אני יכול להעיד שהיום אני יודע כמה זה לא פשוט לילדים.

ככה שאני אחשוב מליון פעם לפני שאני אחליט לחשוב שוב מליון פעם על להתגרש.

גרושים יש להם סיכוי להתגרש גם? (באמת מעניין אותי..)

ואבא שמואל- ברור שהורים מהווים דוגמא אישית!! ברור שגם לכולנו יש טעויות, אבל ההורים הם אלה שגידלו וחינכו ועשו (ועושים..) בשבילינו ה-כ-ל! אני חושבת שכל הורה מהווה לילדיו דוגמא אישית במובן כלשהו..

בעזהי"ת.

וזה גם מאוד מסתדר מבחינה הגיונית.

ילד שלא ראה זוגיות בריאה מהי, יהיה לו מאוד קשה לפתח אחת כזאת.

עדיין זה עצוב שבגלל זה משו שבדרך יפול בגלל ש'נודע' לו שההורים שלה גרושים..

תודה לכולם על ההסברים..

בעזהי"ת.

זה כמו לפסול על מקום מגורים/לימודים/כל פרט חיצוני אחר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו... 

אני מכירה מישהי שהורים שלה התגרשו בגיל משמעותי, וב"ה יודעת לבנות זוגיות הכי טובה בארץ. באמת.

בכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן כדאי לבדוק טוב טוב- אולי זכית ביוצא מהכלל המדהים..

זה לא פרט חיצוני.

זה אחד הפרטים הכי פנימיים (?) שיש.

ההורים שלך, הבית שלך, הגדילה שלך. הסיבות לזה שהפכת להיות מי שאתה...

לכן וודאי שיש מקום להתלבט על כך. מה גם שכאמור בהרבה מקרים אותם ילדים מאחר ולא חוו זוגיות בריאה מהי, לא ידעו גם להקים ולשמור על אחת כזאת.

אך בגלל ש"כל מקרה לגופו" ויש יוצאים מהכלל, אפשר לבדוק באופן ספציפי איך היו הנישואין והגירושין באותו בית, בן כמה היה הילד, איך זה השפיע וכו'.

בעזהי"ת.

מה שפנימי פה זה ההשפעה על הנפש של הילד.

זה כמו שתדעי שהוא גדל בשכונה מסויימת בעיר מסויימת.

זה אומר שהוא כמו כל בני השכונה? ממש לא.

לעולם לא תדעי איך זה השפיע עליו.. עד שתבדקי את זה לעומק.

אולי הסתבככו רק עם הזמן?

זה יכול להשתנות מאדם לאדם: אחד ראה כבר מציאות של גירושין - אולי הוא יקח את זה יותר מהר כאופציה? והשני - להיפך, הוא נחוש יותר ויודע יותר ממה להיזהר מ"סתם" אחד.  ועל השלישי זה לא משפיע בכלל..

אחד - ראה דוגמה שלמד ממנה; אחד - למד ההיפך; והשלישי בכלל לא העסיק עצמו כל כך במה שבין הוריו.

וכן הלאה.  כמו בכל דבר - כל אחד לגופו.

לפעמים כשההורים לא מתגרשים "בשביל הילדים" אך היחסים בבית מאד עכורים (כלומר: גם החתן/כלה ואח"כ גם הנכדים "יהיו בעסק") - לא בטוח שזו דוגמה טובה יותר  מכאלה שהתגרשו ומשדרים כבוד הדדי..  

שכולם יזכו לחיות בכבוד ואהבה ואחוה. 
 

בעזהי"ת.

בתגובה הקודמת דיברתי על הסטנדרט.

זה "דיני נפשות"..

בס"ד

יש מחקרים רבים שמראים שההסתברות של ילד להורים גרושים להתגרש בעצמו היא יותר גבוהה. 
בנוסף, זו חוויה מטלטלת מבחינה נפשית..והילד סוחב איתו מטענים והנחנות שגויות לגבי זוגיות תקינה.


לכן אין לך מה להיות המומה. אחרי הכל זה רציונאלי מאוד..הרצון 'לא להכניס ראש בריא למיטה חולה'
זה לגיטימי ואנשים שפוסלים על כזה דבר הם לא רעים..סתם רוצים חיים פחות מורכבים וזו זכותם המלאה.

אני לא הייתי פוסלת..כי הבחור כלל לא אשם שהוריו התגרשו ואין סיבה שהוא ישלם את המחיר.
בנוסף, לענ"ד כל מקרה לגופו (מה בדיוק היה? באיזה גיל? הקשר עם ההורים?)
אבל אין ספק שהייתי נכנסת לזוגיות כזאת עם יד על הדופק ומבררת דברים...
כי להגיד 'אין בכלל בעיה' זה, במחילה, פשוט לא חכם.

 

עניינה מתישהו?

או הפריע מאתנו לנסוע ברכב לאן שאנחנו רוצים?

השימוש בסטטיסטיקה לדעתי הוא סתם תירוץ

אני מסכימה שהילדים סוחבים איתם דברים מהעבר..

אבל אני המומה שפוסלים על זה, תחשבי לרגע שאת היית בצד הזה.. לא נעים..

מחייבת בהכרח ילדים כאלה

ואני לא חושבת שילדים שיוצאים הפוך מהורים נחשבים כיוצאים מהכלל. להפך- הרצון הזה להיות אדם טוב יותר "מאשר" היא תופעה שהולכת וגדלה יותר יותר.. 

אבל.

אני כן מבינה את החששות. מעולם לא הבנתי את הפסילה... אבל גם לא אוכל לשפוט. כמו כל מקרה הבירור הוא זה זה שיכריע לדעתי

בהצלחה וכל הכבוד על הניסיון לשדך ולעזור. ברכה והצלחה בהמשך!

אז ככה... לפני הכל- יצאתי עם בחורים שההורים שלהם גרושים!!!

לכל בן אדם יש את המינוסים והפלוסים שלו.... בן אם זה ניתן לשינוי ובן אם לא... מישהו שההורים שלו גרושים זה מינוס!!! ויש משפחות שזה מינוס גדול!!! כן כן כן!!! מינוס שחיים איתו ומתחתנים איתו...

בן אדם שחי בבית עם זוגיות לא תקינה של ההורים מושפע מיזה...לטובה או לרעה... תפקידם של המשודכים זה לבדוק אם הדבר השפיעה ברמה שמתאימה להם או לא!!! אם זה לא מתאים להם אז הם מסרבים...

בכל מקרה אם הבחור הוא בחור טוב אין סיבה שהוא לא יתחתן...וההורים הגרושים הם אולי קושי...אך כל אחד עם הקשיים שלו...

אני לא יודעת כמה אנשים מודעים להשפעות של הדיון הזה פה, והדברים שנאמרו פה.

בתור בת להורים גרושים, ואולי גם בשם עוד אנשים כאלה שאני יודעת שיש פה, אני פשוט כואבת. הדיון הזה מכאיב.

כולם פה דנים על כמה זה משפיע על ההחלטה, כמה הבנאדם הושפע מזה (תוך הכללות נוראיות, באמת נוראיות), וכמה הוא/היא יהיו מסוגלים אח"כ לבנות בית בישראל.

מה איתנו? מותר גם לנו להגיב? אחרי הכל, לא אנחנו החלטנו להיות ככה, כמו שלא החלטנו להוולד עם צבע שיער זו או אחר, בגובה מסוים או אפילו במקום מסוים. אני מאוד לא מצטערת על ההחלטה של ההורים שלי, שעשו זאת בצורה הכי נכונה לדעתי (ופחות מצויה לצערי, אבל קיימת! זו עובדה!), ולכן אני גם לא מסתירה את זה (לא בפגישות ולא בכלל).

אם מישהו מוכן לשמוע, אז דעו שזה קשה. נכון, כל אחד והבית שלו, אבל יש חסר בזוגיות תקינה שראינו, וצריך לחפש מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו הרבה יותר מודעים לזה בד"כ. מודעים לקשיים שיש בבית לא באופן תיאורטי והיפוטתי, ומודעים לזה שאנחנו רוצים לפעול אחרת.

זה מספיק מפחיד לנסות לעשות את זה אחרי שראינו השלכות של החלטה שגויה בבחירה, ולא צריך להוסיף לזה גם את הדיון הזה, או לפחות את הצורה בה הוא נעשה, כדי שנבין שהסיכויים שלנו פוחתים. תודה לכם שהארתם את עינינו <צ>.

ואם מישהו רוצה להגיד משהו לגבי ההכללות שגם אני עשיתי, ענו לי על השאלה הזו: מותר לענות על הכללה בהכללה הפוכה?

"אמת ואמונה"- ברשותך אני מצטטת את החתימה שלך: "אין על המשפחה שלי!!!"

זה לא מכוון אלייך ספציפית, בטעות יצא דווקא אחרי התגובה שלך.

כתבת תגובה לעניין מאוד!!! אני כואבת את כאבך וכאב רבים כמוך אבל את ורבים כמוך צריכים להבין שיש בכם משהו שונה...אחר...גדלתם בבתים שונים...להבדיל להבדיל כמו שבעלי תשובה גדלו בבתים שונים כך גם אתם... זה יכול להיות שונה לטוב!!!כן כן לטוב!!! יש לי חברה שהוריה גרושים והיא מהממת ורק למדה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה ואני בטוחה שהיא לא תעשה אותם ושהיא תבנה בית מצויין ומי שיזכה בה יהיה מאושר!!! אך עם זאת יכול להיות גם השפעות שליליות!!! מה לעשות... כל אחד והקשיים שלו... יש בן אדם עם דיסלקציה...לא הוא בחר את זה!!! ככה הוא נולד... אבל זאת ההתמודדות שלו... וכך יש לכם את ההתמודדות שלכם!!! ואני הכי מעריכה אנשים כמוך!!!

כמו שאומרים: "כל אחד והחבילה שלו" וכל אחד בוחר לו את הדרך להתמודד...

ולא בגלל ההערכה שהרעפת עליי או על אנשים אחרים ב"מצב" דומה... בתגובה הנוכחית אמרת דברים דומים לעכשיו, אבל הם קיבלו זווית יותר נכונה מהעובדה הפשוטה שהזכרת את הצד השני, האפשרות השנייה והפחות כוללנית.

קודם התייחסת לעניין של ה"מינוס", וכעת התייחסת גם לצד החיובי, אשרייך!

באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם.

בדיוק כמו שאמרת: "כל אחד והחבילה שלו...", וזה לא המקום לעשות "שלי-שלך, שלך-שלי"....

בע"ה

אני חושבת שבאמת כמו שאמרת אף-אחד לא בוחר את החבילה שלו, וכל אחד מגיע עם חבילה מסוימת, גם אם אין לה הגדרה. לאו דווקא הורים גרושים, יתמות, חזרה בתשובה או כל דבר מוגדר.

זה יכולה להיות גם 'סתם' מטענים רגשיים שהגיעו מאירועים שקרו לאדם במהלך השנים.

אבל כמו שניל"ס אמרה: "באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם." - אני מסכימה עם זה כ"כ.

וגם טל-טל! מחזק כ"כ לשמוע תגובות שכאלה.

 מה פתאום אשריי? אשריו!^^

קשה להם עם זה פוחדים שאם היו בעיות במשפחה אז שזה יעבור לבן בת כלומר שיצור אצלם שריטות ! ויש כאלה שזה יוצר אצלם ויש כאלה שלא הבנת?! [למקרה שלא הבנת יצאתי עם מישהיא שהייתה פעמיים באומנה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה נפטר אח"כ היא לא ראתה אותו מלא שנים עד אחרי שהוא נפטר והבחורה הייתה דפוקה ריגשית] מדהימה בשאר הדברים אז יש ויש ראיתי גם אנשים גרושים שהם ממש נורמאלים ולן יש כאלה שאומרים שהם לא מתעסקים עם זה ויש כאלה שפשוט בודקים מה הלך שם יותר ממה שהם יבדקו בן בת עם הורים שלא התגרשו!

שהייתי פיצית ההורים שלי התגרשו,

ואמא שלי התחתנה מחדש שהיתי בגיל 4 בערך

עם האב הביולוגי שלי אין לי קשר בערך מגיל  12

והוא לא מעסיק אותי בכלל,

והתרגלתי לנישואים האלה

ואני לא מכירה את השבר מקרוב.

בעיות שזה יכול לייצור?

כל הבעיות שיש לי זה לא בגלל הגירושים

זה בגלל נסיונות של אלוקים

ודברים שעוברים בחיים.

להשליך בעיות על גירושים,

זה לא נכון!

ילד יכול לבחור איך הוא חי,

איך הוא מתמודד ומה הוא לומד!

ויש כאלה שנשרטים עמוק בחיים

בגלל אירועים שהם עברו

שאין להם שום קשר לתא המשפחתי.

דווקא בגלל שאני לא מכירה מערכת נישואים בריאה

בסביבה שלי, כי נשואים שניים רחוקים מלהיות מושלמים

וגם נישואים אחרים סביבי במשפחה המורחבת לא נראים משהו.

יש לי דרבון וכוח רצון לעשות הכל אחרת,

ולבנות תא משפחתי חזק בכל מחיר

ועצם זה שהחלטתי שאני עושה אחרת

אני מאמינה שאני אצליח!

לכל בן אדם יש קשיים,

ואם הוא אומר שלא אז הוא שקרן גדול

זה לא אומר שכל מי שיש לו הורים גרושים

אז הוא מלכתחילה בעייתי.

לעזאזל אנשים תנו קרדיט לאדם!!

לא איזה מחקר שהחלטתם שהוא נכון,

לא להחלטה של ההורים שלו להיות גרושים,

זה מצב צבירה, והילד בוחר מה לעשות עם זה

וזה עדיף מנישואים גרועים.

אגב אני אשמח לבחור עם הורים גרושים,

כי זה לא משדר לי שום רע על הבן אדם.

יש משפחות שההורים אולי לא התגרשו

אבל עדיף שהיו עושים זאת, מאשר מקיימים זוגיות של אוייבים ליד הילדים שלהם

ולזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר גרועה על הילדים..

מה זה השטויות האלו?

גועל נפש שאנשים מפילים על זה!

אמא שלי היא בת להורים גרושים

[שבזמנו זה בכלל לא היה מקובל.. היה הזוי אפילו!]

וברוך ה' ובלי עין הרע-

יש לי הורים מאוהבים ובית מקסים באוירה נהדרת!!!

האישה צריכה לחזר אחר הגבר לא ?! 

הסמיילי מראה אישה מדברת בטלפון התחביב הגדול של אישה

עם חברות שלה..

ה-ו-א צריך לעשות ת'צעד לקראתה

אם אתה לא מרגיש שום רגש למישהי מסויימת

עדיף שאף מישהי לא תשלח לך מכתב..

כי יצא לה מזה רק כאב לב גדול.. לא חושב?

אם אני משחק משחק אסוציאציות ואומרים אישה, ישר עולה לי טלפון או תאונת דרכים

רק בגלל שזו היתה יציאה שוביניסטית..

ובתור מישהי כזו - אני לא יכולה להתעצבן ולהרוס לעצמי את התדמית..

אבל כמו כן, בתור שוביניסטית-

הגבר הוא זה שצריך לחזר אחרי האישה!

וחיזורים זה ממש לא רק באמצעות טלפון!

אנחנו סומכות על היצירתיות שלכם..

(אולי זו הסיבה ששום דבר לא מתקדם.. )

גם כשאני יוצא לדייט עם מישהי בפעם הראשונה אני לא מרגיש אליה משהו... אז לא נצא? חח דווקא יש הרבה בנות שהייתי שמח לקבל מהם מכתב.. או שזה סתם כי אני אוהב מכתבים?

שמח שאתם אוהבים את זה..

שישלח מייל,מברק,יונת דואר,משהו!!!

רק לא עד כמה.. 

אבל תודה בכולופן..

מה תעוררו את האהבה עד שתחפץ!

מים לא יכולו לכבות את האהבה ונהרות לא ישתפוה..(סליחה על שגיאות הכתיב..).

מי זה? לכל הרוחות...

למדתי את זה בעיקרון לפני יום העצמאות... אבל זה יפה כל יום!

נכון יש את הגמ' על שלושת השבועות? זה בא מדרשה של שלוש פעמים שיש בשה"ש "השבעתי אתכם בנות ירושלם"

אז- טטאם!

יש בשה"ש פעם רביעית!

ה,טז חִכּוֹ, מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ, מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.

לא זוכרת את כל הדרשה שהוציאו מזה- אבל בקיצר- זה השבוע כן לבנות וכן שעמ"י יגאל

הפס' אומר "השבעתי .. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"

אנחנו טובים מאוד בשבועות שלא ולא..

אבל לא שמנו לב שכשהאהבה נחפצת - אז חובה להעירה ולעוררה!

והיא כבר מזמן נחפצת.

יש בשיר השירים 3 שבועות של : "השבעתי אתכם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

וחוץ משלושת אלה יש עוד שבועה אחת שהיא בדיוק ההיפך : "השבעתי אתכם... אם תמצאו את דודי מה תגידו לו - שחולת אהבה אני".

שלושת השבועות של : "אם תעירו" באות לומר לעם ישראל שלא ינסו לקרב את הגאולה כשעדיין לא בא זמנה, מה שנקרא "שלא יעלו בחומה".

השבועה היוצאת דופן אומרת את ההיפך, שאנחנו מחכים לגאולה. בעצם יותר ממחכים, כמהים, עורגים.

לא הצלחתי לרדת לעומק..

תודה על ההסבר הפשוט. [שמגלה לי שהכרתי את הדרוש הנחמד ]

וכבר לפני כמאה שנה אפילו הרב זוננפלד זצל (ממתנגדי הרב קוק) אמר שהגיע החפץ.

[ברוח טובה... כן?]

אם את לא יודעת מי זה דודך?! נניח אני יודע שדודי זה ה' ואני מממש ממש אוהב אותו הכי בעולם הוא תמיד שם שצריך אותו! עכשיו בהכשרך את צריכה לצאת לחפש אותו  לפעמים גם כן ולא רק שהוא יחפש אותך!

אני יודעת שהוא אוהב אותי. אני רק לא יודעת מי..

אני פשוט דלוקה על בעלי.

וים אחד בעז"ה אני גם אדע מי זה..

וגם בפסוק: "אם תמצאו את דודי...שחולת אהבה אני" - היא חולת אהבה בלעדיו! לא איתו

של דודך, אתה רק יודע שהוא נמצא שם. ככה גם היא, לא??

בעז"ה תחלימי מהר.

טיפה פער בשעה.. אבל תודה על ההשתתפות..

ניסתי להחיות את הדיסק און קי שלי שהלך לעולמו..

יהי זכרו ברוך!

ללכת רחוק זה עניין יחסי.

יש כאלה שבשבילם מישהו מעדה אחרת זה ללכת רחוק, יש כאלה שמבחינתם הפרשי גיל זה רחוק, או הפרשי גובה.

מישהו שגר רחוק לא משפיע על הבנאדם עצמו, ונראה לי על זה יש פחות ויכוח. (על שאר הדברים עוד יהיה מי שיתווכח איתי, ולכן עדיף לא להכנס לזה...)

השאלה שלך, אם נתעלם מהחפירות שלי בנושא, היא כשאנחנו מסתכלים גיאוגרפית נטו, עד כמה זה משפיע על הקשר?

משפיע. לא אגיד שלא. ולא יודעת למה כל אלה שאני יוצאת/יצאתי איתם הם מהצפון, אז יש לי טיפה מושג (למרות שאין לי כ"כ למה להשוות... ).

אבל...

אני אישית אגיד לך שזה שווה את זה. נכון, זה מונע לפעמים שא"א להפגש כי הוא נסע הביתה, או שהנסיעות שוחקות אחד מכם/שניכם, או אפילו במחשבה קדימה- מישהו יצטרך להתרחק מההורים, או שניכם. אבל בגלל זה להפסיד מישהו שיכול להיות שהוא הזיווג שלך 40 יום לפני יצירת הוולד, ורק בעוה"ז יצא שהוא גר רחוק? (גם כן רחוק, בארצנו הקטנטונת אין מ-מ-ש רחוק....)

אני אומרת- לכי על זה, ושיהיה הרבה ב"הצלחה!

שנזכה כולנו להשקיע בשביל כאלה דברים

ב"ה ובהשתדלות

תמיד אפשר לומר את משפט הקסם "חבל לפספס רק בגלל.."

כי לפעמים, מה לעשות, ישנם אילוצים. מרחק הוא אחד מהם,

ומשום מה לא נהוג להתייחס אל זה כאל מינוס במדוייט, למרות שזה כן!

כשכל אחד מגיע מקצה אחר של הארץ, זה דורש נסיעות ארוכות,

זמן, אילוצי "ללכת לקראת.." ודייט באפיסת כוחות לשני הצדדים.

בכ"א, אני לא מדברת על מרחק של חיפה- ת"א.

קחי משהו כמו גולן- מצפה רמון.

בעיה!

יש אמת בדברייך, במיוחד כשהיא האמת שלך, ואותה בטח שאי אפשר לסתור.

אף אחד לא רוצה להגיע באפיסת כוחות לפגישה, אבל גם אף אחד לא רוצה לפספס מישהו מאוד ספציפי שקיים פה בעולם... כמה להשקיע בזה? זה כמו לשאול כמה להשקיע בנישואין עצמם, או אפילו בילד בעז"ה. לא תשקיעי?

מה לעשות, החיים זה לא בורסה, ולבחורים אין מניות אצלנו הבנות.

לא כל דבר בחיים זה רווח והפסד,

אבל אילו זה כן היה,

נראה לי שפה הוא היה מנצח, ובגדול!

לרוב נפגשים באמצע! אני מקווה שזה באותה מדינה חחח

עד כדי כך שאחד הסיבות שבגינם מותר לצאת מא"י לחו"ל זה בשביל לישא אישה.

אז אני לא אומר שצריך לצאת עכשיו לחו"ל כדי לחפש אבל באמת שארצנו היא כ"כ קטנטונת שאפילו בדוגמה הקיצונית של הגולן ומצפה רמון זה סה"כ 5 שעות נסיעה.

אם היית שומעת שיש סיכוי של אחד למאה למצוא אוצר במרחק 5 שעות נסיעה לא היית נוסעת לחפש? אז בטח כשמדובר באוצר שילווה אותך כל חייך.

השיקול של המרחק מההורים הוא טיפשי כי בכל מקרה ככל שעובר הזמן נוסעים פחות להורים. ומעבר לזה נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"

אז אם קצת קשה המרחק הזה בשלב הדייטים אפשר להיפגש קצת פחות ולדבר באמצעות הסקייפ. וברגע שתתחתנו בכל מקרה תצטרכו לעשות שינויים בחיים.

בהצלחה.

זה באמת נשמע יפה ואמיתי לנסוע גם עד קצה העולם בשביל האשה/האיש שלך,

אבל בתכלס נוסעים, פוגשים מישהו שלא נשמע כ"כ מתאים אבל מנסים אולי עוד פגישה 

(ונסיעה של כמה שעות) ובינתיים צצות הצעות אחרות שסמוכות אליך אבל מסרבים כי אתם בקשר.

אחרי פגישה נוספת את/ה או הצד השני מחליטים שזה לא מתאים .

וחוזר חלילה - למי יש כח וזמן לכל זה?

ההשקעה בהצעה (ועוד הצעה ועוד הצעה..) קרובה גיאוגרפית מתישה,

אז ק"ו כשהיא נמצאת רחוק..

לכן, כל מקרה לגופו - זה תלוי בזמן שיש לך, במצב רוח, בכמות ההצעות (אינו דומה מי שיש לו 100 הצעות למי שיש לו 101.. (: ) וכד'.

כל זה נאמר דווקא על תקופת ההיכרות. לאחר מכן גם אני חושב שזה באמת לא משנה.

אבל אם יש הצעה שנראית מספיק רצינית וכדאי לברר אותה לעומק אז שיקול המרחק מתגמד לעומת חיים שלמים שאח"כ חיים ביחד עם בן/ת הזוג.

לגבי כל השאר מסכים איתך לחלוטין

אם הקשר הוא קשר בריא וטוב אז מזה משנה המרחק כמה הוא גדול וכמה נהיה רחוקים מההורים התנאים והאמוראים היו עוזבים את בתיהם למשך שנים כדי ללמוד וללמד תורה..

הגעתי אפילו לאשדוד

אני צפונית מהגליל ובעלי דרומי .....

היה צורך בלהשקיע בפגישות (נפגשנו בכל רחבי הארץ....)

 אבל היה שווה!!!

וגם אחותי נשואה לבחור שלמד בישיבה דרומית.....

כי תרצי לנסוע....והנסיעה תרגיש לך כמו כלום.....(מדברת זאת שהמרחק הכי רחוק שהלכה זה עד הספסל שמתחת לדירת הסטודנטים שלה- בעלי היה בא אליי כ-ל הזמן לדירה כשהיה משתחרר מהצבא מקרני לת"א כולל להורים שלי והיה חוזר בטרמפים........

על מישהו שהיא מכירה שכדי להכיר מישהי שהורים שלו רוצים לשדך ביניהם הוא צריך לטוס לחו"ל!!! כי היא אמריקאית..

אבל הם חרדים וזה שידוך וזה...

אבל עדיין, היא ואני היינו בשווק!!

והתחתן עם מישהי מהארץ.

למרות שגם- הם די חרדים, ואם הבנתי נכון, הוא רצה מהתחלה מישהי מישראל. אבל כן. הוא היה צריך לטוס כדי להיפגש איתה..

יש כאלו שיהיו מוכנים לחצות אוקינוס, ויש שמקסימום מוכנים לחצות כביש. 

ברגע שתתחתנו ממילא תגורו באותו מקום, אז השאלה היא בנסיעות לדייטים ומרחק מהורים אחרי חתונה. 

נסיעות לדייטים זה אולי טרטור, אבל זמני. אז בעצם הכי חשוב זה מרחק מההורים אחרי חתונה.

תחשבי עד כמה את מרגישה בנוח עם מגורים רחוק מההורים, אם היה לך נסיון כלשהו במגורים מחוץ לבית. יש נשואות שמאוד אוהבות להשאר בבית שלהן, אבל עדין רוצות להיות קרובות למשפחה כי הן מרגישות תמיכה וכו'. 

בכל אופן, זה ענין לדיון- אולי תפגשי מישהו שדווקא לא מעונין או לא נעול על להישאר במקום מגורי הוריו וכדומה. לא בהכרח צריך לגור באמצע. 

ו... נישואים וילדים זה דבר מגביל. צריך לוותר ולהתפשר ולמצוא את העצמיות בתוך הגבולות.

נפגשתי עם מישהי שהמרחק ביני לבינה היה די רב  וזה רק מאיפה שהיא שירתה ,

הבית שלה היה בכלל מחוץ לטוווח קליטת סלקום ....

ובכל זאת בגלל שרציתי והיא רצתה , בכל אופן בהתחלה , בכלל לא היה לי קשה לנסוע ,

להיפך הרגשתי שהנסיעה היתה עוברת מהר והמרחק לא היה בכלל מדד מבחינתי .

האמת שאחרי שזה לא התאים מבחינתה אז מצד אחד הרגשתי שפשוט בזבזתי חצאי ימים שלמים לחינם

אבל מצד שני יסורים מכפרים וגם למדתי על עצמי דבר חשוב שהמרחק מבחינתי הוא לא מדד .

דרך צלחה גם אם היא ארוכה  .

נפגשנו כמה פעמים בעפולה (שעתיים הסיעה מפה ושעתיים נסיעה מפה)...

לא תענוג גדול, אבל לא מצטער.

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר.

שנזכה ליישם אותם.

              בתודה ובברכה

            שבוע טוב ומבורך

תודה רבה

שבוע טוב ומבורך !!

או משו כזה?

הוא לא מוכן להיפגש עם מישהי מעל 65 כי היא מבוגרת

בתור מי שאחותו הקטנה התחתנה לפני כשבועיים, באיזה שלב כבר מתחיל להמאס לשמוע את ה"בקרוב אצלך" הזה, למרות שאפשר להבין את האנשים שאומרים את זה, מה עוד הם יכולים להגיד חוץ מזה? לא להגיד? טוב, זה כבר יותר מדי קשה ליישום...

|עור של פיל ואטמי אוזניים|

כעונש -גם אני אצטרף ואאחל לך- בקרוב אצלך!

|מוציאה לשון|

במיוחד שאם לא עומדים אז לא רואים את החופה ( אם אתה נמוך)

וכשהם יעלבו, תגיד להם: "נכון שזה לא כיף לשמוע את זה?".

עשיתי פעם אחת, זה מוצלח...

הייתי קוראת לזה גסות רוח,

גם אם מישהו ברך אותך, ולדעתך היה בברכתו אלמנט מעצבן,-

עדיין לברך אותו במוות זה עונש כבד מידי , לא??

שמור את חוש ההומור (?) לסיטואציות אחרות......

לספור בקול.

בהלוויה?????????????????????????????

מגיבים בחוסר טאקט.

"נו, מתי אתה מתחתן?" -כשתכיר לי את אשתי.

"בקרוב אצלך"- גם אצלך! ("אבל אני נשוי!" -אה חשבתי שהתכוונת שאני אלך לישון בקרוב..)

"נו, אז איך ההרגשה שהוא מתחתן ואתה רווק?" - נפלאה! החדר עכשיו כולו שלי.. 

וכו'..

מזל טוב!

גדולללללל אהבתי!

אבל רק כשהיא נאמרת בכוונה ובדבקות (כלומר כשהם באמת מתכוונים לזה)

מה בסך הכל מאחלים לך? שתמצאי את בעלך בקרוב. מותר לי גם לאחל לך את זה?

האמת היא שאני מעדיפה לשמוע בקרוב אצלך מאשר מזל טוב  (כשבעייני זה בכלל לא מזל טוב והם יכולים לשלוח את ה"מזל טוב" לחתן ולכלה.

אז אני מאחלת לך: בקרוב  אצלך...

אמן

כזה ענקי ומתכוון-ממש

שהבנאדם מתפדח טוב לא באמת כ-ז-ה התכוונתי לברך אותך...

כל תגובה חצי-ציניתת חצי-משועשעת

ולאסי- מזל טוב!!!! על אח שלך

לברכות יש כוח!

אני בטוחה שהדודים לא מתכוונים לרע,

הם באמת מתכוונים שבקרוב אצלך.

ואומרים שכשאדם בשמחה גדולה,

יש כוח לברכות שלו..

בע"ה, תסלח לי אבל..

בקרוב אצלך, ממש ממש בקרוב.

כן, כן, בקרוב אצלי...

יחסוך לך כמה פעמים. 

(או להסתובב עם שלט Iחושף שינייםI)

חבר שלי התערב עם אבא שלו אם הוא ילבש בחתונה של אחותו חולצה שכתוב עליה:
"אחותי כבר תפוסה אבל אני פנוי - ומס' הפלא שלו"

הוא ואחיו הצעיר בהחלט עשו את זה כמו גדולים

ראיתי תמונות מהחתונה עם החולצה.

"האם כבר אמרת לי 'בקרוב אצלך'?" אחרי החופה של אחיו הקטן..

ועשיו הוא התארס

בס"ד

ראשית נאחל מזל טוב לאחיך!..שיהא הבניין עדי עד בעז"ה!אמן!

שנית , אל תחשוב עלזה יותר מדי, פשוט תענה כמו בתקליט תודה ,אמן...

שלישית ידוע שהאחד פותח את המזל לשני , והקב"ה זיכה את אחיך שיהא זה שיפתח לך את המזל.

ובעז"ה בקרוב ממש גם אתה תמצא את עצמך באותו מעמד...

ולגבי החופה , אני חושבת שכדאי שתהייה שם עם אחיך , לעניות דעתי נוכחותך תהייה חשובה לו מאד!!

ואם להגיד את האמת...יש איזו עקיצה קטנה בלב...אבל אם תאמין שהמיועדת תגיע בזמן קבוע מראש שנקבע ע"י

הקב"ה אז שמחתך תהייה שלמה ואמיתית....

תהנה

שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעינך. פשוט- תענה אמן!!!!

וברכת אדיוט??????????

סתםםםםם

באדיוט יש נבואה (נבואה בשוטים.....) ולכן גם למי שיש שגיאות מקלדת-לא נורא....

אדיוט = טיפש!

הדיוט = אדם פשוט.. כמו כהן הדיוט.. כהן בדרגה פשוטה - נורמטיבית.

הייתי בהשפעת חפירות של מורה על יום-עיון בתנ"ך שבו חפרו לנו ש"כהן הדיוט בה' ולא אדיוט בא'".........................

כך האו אמר בשיעור באחת השבתות לפני כמה שנים אני שמעתי את זה!! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

לענ"ד זה לא איזה משהו "שמיימי" או משהו כזה.

זה פשוט עוד דרך חשיפה שלך לבנות המין השני דרך צד שלישי.

ולמי שלא הבין,

דמיין מצב שבו אתה עומד ומחזיק טלית מעל החתן והכלה עם עוד 3 חברים.

כמה שבועות אחרי החתונה מגיעות החברות של הכלה לראות אותה עם כיסוי ראש, ובין היתר גם לעבור על האלבום (חס וחלילה שמישהי תפספס דבר כזה).

ואז הן רואות בחור לבוש במיטב מחלצותיו, עומד כגבר-גבר ליד החתן (שממש במקרה הוא גם אחיו התאום, לא פחות), וכאקט של אחווה שיש רק לתאומים, מחזיק את הטלית מעליו.

כל הנושא של עמידה מתחת לחופה, הנחיית הערב ("לעריכת חופה וקידושין מכובד הרב..."), להיות עד וכו' - זה סוג-של "מסדר זיהוי" לחברים הרווקים של החתן בשביל החברות הרווקות של הכלה.

וזו כבר באמת סגולה בדוקה לחתונה.

מי שמכיר סיפורים כאלו מהסגנון שכתבתי למעלה ("וואי, מי זה החמוד הזה ש... שם מתחת לחופה?") רשאי לחזק את דברי.

בס"ד

פעם ראשונה שראיתי חופה כזאת מוזרה..

בגלל שהם חרדים אז בחופה עמדו רק הגברים מסביב והאמהות והכלה היו הנשים היחידות באיזור.

לא הייתה מוזיקה ומיקרופון מזל שעמדתי בחופה לשמוע מה הולך שם.

"אם אשכחך" לא שרים שם אחי פשוט אמר ושבר וזהו!

ליווי חתן כלה לחדר יחוד זה עם איזה שהוא ניגון עצוב שלא זיהתי.

יציאה מהחדר יחוד מוזיקה מטורפת לריקודים

באמצע החופה חבר שלו אמר לי שהוא צריך לדבר איתי הלכתי איתו הצידה והוא דאג שאני יעמוד עם הגב לריקודים ופתאום בלי התרעה מוקדמת מצאתי את עצמי על הכתפיים של חבר אחר במרכז הריקודים שאחי מחכה לי כבר..

זה היה מפדח לגמרי כי לא הספקתי להתארגן עם הבגדים כ"כ..

לא היה כ"כ "בקרוב אצלך" כמו שחבשבתי באיזור ה10 רק.

הטאקט של אח של סבא שלי עשה לי את הערב לטובה דווקא "אז מה אסף?אתה מחכה שיהיה לך ריקוד אחיינים גדול ואז רק תתחתן?"

השבת אנחנו אצל ההורים שלה עם כל הדודים באחת הערים החרדיות בהתנחליות[ההורים שלה מורעלי התנחלויות ומתגאים בזה ואני כמובן חשבתי כלכלי כי אח שלי הולך לגור לידם ואני בעז"ה מעביר אליו כתובת לקבל רישיון לאקדח..]

אני מקווה שבאמת הזיווג שלהם יעלה יפה ויהיה שמחה אמיתית כמו בערב הראשון שרק הכירו ולא ישכחו את זה![לא נראה לי שהם מהר ישכחו הם יצאו שבועיים עד לוורט ואז עוד שבוע לאירוסין..] 

מתגובתך האחרונה אני מבינה כי אין לכם אותה השקפה , והינכם שייכים לסקטורים שונים.

אני יכולה רק לומר שאני באה מהסקטור החרדי , וזה מאד מובן למה רק האמהות והכלה נמצאות בסביבת החופה..

היות ויש צורך בשמירת נגיעה , הנשים עומדות מצד אחד וגברים מצד שני...

לעניין המוסיקה , בהחלט יש חופות שיש מוסיקה , זה שהם בחרו אחרת לא בכל החופות החרדיות זה כך!

חדר ייחוד זהו המן בו החתן והכלה יושבים לאכול יחד ברוגע ובאין מפריע ,, בכדי שיוכלו לשמוח ולהשתולל עם

החברים שבאו לשמוח בשמחתם..

 (= לא חרדים) שומרים נגיעה...

ובכל זאת- am42 ציין שלא היו נשים בכלל באיזור החופה (כנראה לא רק צדדים שונים) וזה שונה מהחופות אצלינו.

אנחנו יודעים מה זה חדר ייחוד...  הוא ציין את הניגון העצוב דווקא .

מזל טוב גבר

כל הברכות לאח שלך

(נכון שאתה לא לגיד לו את זה- שכלל הפורום שלנ"ו שולח לו ברכות לביניין עדי עד- אבל ברכה היא ברכה!)

נשמע שהיה חתונה אחלה של דבר!!

והאח-של-סבא -

אני תאומה..

אמנם אני עוד לא בת 14, אבל כבר עכשיו (יא בל"חית שכמותי) אני מפחדת מה יקרה בתקופה של החתונות.. שאני יתחתן ועטרת (אחותי התאומה) לא, או הפוך..

גם אמא שלי תמיד אומרת שמאז שנולדנו אז זה הדבר שהיא הכי רוצה. שנתחתן בלי הרבה הפרש. נגיד יש לי אחים תאומים (כן, אנחנו 2 זוגות) אבל הם בן ובת. אז זה פחות. כי בנים גם ככה בדרך-כלל מתחתנים בגיל יותר מבוגר מבנות.

אבל בינתיים עוד לא קורה כלום, ומה שנשאר לקוות שזה אכן יגיע בעיתו ובזמנו..

אחותי עוד חודשיים..
וספרתי יותר מ1000 כבר (כולל אסמאסים)
זה הזוג מילים שאני הכי לא סובלת לשמוע..כאילו עשיתם אותי רווקה בת 100..
אבל אז- חשבתי..
אחרי כל העצבים על כל אלו שרק מעיזים להביט בי בכזה..
יאללה- נזרום..

תגיד תודה, תחייך! ולך תדע אולי באיזה "בקרוב אצלך" תיהיה באותו רגע שעת רצון- וזו תיהי ברכה משמחת עבורך..
פשוט תסתכל על זה כ- שפע של ברכות בערב אחד
שיהיה במזל טוב!!
ו.. בעיתו ובזמנו! אצלך

לק"י.

מה קשה לומר "אמן" בכוונה???

מה מעליב? מה פוגע? מה עצוב? מה מתסכל?

מברכים אתכם אז תענו אמן, ותתכוונו לזה!

אני מת על המנגינות של השבע ברכות ובעיקר בשבעית..

אחי התלהב כ"כ על מה שעשיתי שם שהוא אח"כ קם וחיבק אותי ואמר שממש שימחתי אותם..

תבקשי מאח/אבא/ידיד/מכר, שיתקשרו אליו, יגידו לו שזה נגמר, ושמבקשים יפה שיפסיק להטריד.

הוא ירגיש מטופש ויפסיק לשלוח..

שיבהיר לו את העניין.

פעם אחת להגיד לו שדי מספיק.. זה לא לעניין..

ואחרכך- להתעלם...

אם הוא לא מבין בעיה שלו... אבל שזה לא יגבול בהטרדה....

תתקשרי אליו או תשלחי לו הודעה שהוא מטריד אותך ואם הוא ימשיך תתלונני במשטרה... כן יש דבר כזה משטרה!!! ומה שהוא עושה נחשב הטרדה!!!!!כן כן כן!!! וכדאי שאנשים ידעו את זה!!! (במיוחד בנות...)

קצת להפחיד אותו לא יקרה כלום!!! תראי לו שאת רצינית במה שאת אומרת...

זה טוב להיות אנשים טובים ורחמנים!!! אני גם כזאת... אבל יש גבול לכל דבר ואין שום סיבה בעולם שאת תיסבלי ממנו וזה פשוט ימשיך...תשימי לזה סוף...

בהצלחה רבה!!!

זה גם מחווה ידידותית (במקום להיכנס בו) וגם יבהיר לו שזהו! אתם לא ממשיכים!

לעשות עוד משו משלל הרעיונות שהוצעו כאן

בהצלחה!

כדאי שיפסיק..

כי גם הוא ממשיך להיקשר אלייך ולא מפנה בליבו מקום לאחת שבאמת שייכת לו..

אולי זה יעזור לך להיות יותר תקיפה ולומר לו שאת מבקשת שהסמסים ייפסקו-

גם אם אולי באותו רגע תרגישי שזה פוגע.

בהצלחה מתוקה שלי!!

ישירה- לא מגעילה ולא מעליבה, אבל כנה

on יפה שלי!! - 

אבל אם את לא חדשה למה את שואלת?

כי מרוב בחורים אני כבר מתבלבלת.......!!!!!!!!...

בכל אופן  תודה על התשובה!!

אא"כ את רוצה לזרוק אותו...

או אם הוא ממש לא קשור למציאות, אז תקלי עליו...

למרות ש"כל מקרה לגופו", עדיין הבחור אמור להתקשר...

בהצלחה

וטהורים, רק תעשו טובה, תתארסו מידי פעם.. ותהנו ותחיו את הרגע.

אני אבא! 

דיברתי, ולא עשיתי..

(:

מהחשוב לכם מכל..

אבא! 

שתמ' בבז"א את הפלונית הפולנית, בשעט"ומ ותרווה נחת ושמחה מכל יוצאי חלציכם.

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!!!

שהכול יהיה בשלווה ונחת!

מה את מלחיצה...

תראי זה לא שנאה, ולדעתי זה אפילו לא קנאה באמת!

זה פשוט געגוע אמיתי לדבר אמיתי ויפה באמת..(וואי כמה 'אמת'.)

זה נראה לי הכי סימן שבעולם שאת דווקא כן בשלה וצריכה להתחתן,

אז זהו. ה' נתן לך וזה טבעי לגמרי תתפללי על זה..

ו.. עוד משהו כתבת שאת לא יוצאת.. אני לא יודע למה אבל נראה לי שעצם זה שאת מונעת את עצמך מזה זה גורם לך לראות את זה רחוק ממך ולא שייך אלייך. לכן רצון טבעי ופשוט הופך לקנאה מבולבלת..

זה משהו שצריך לפתור.. בהצלחה! מקוה שעזרתי 

קודם כלכל הכבוד לך!!

את מזהה בך רגשות שלילים ונבהלת מהם,

ועוד לא מתביישת ומבקשת עזרה- אשרייך!!

איזה נחת רוח לה' יתברך...

דבר שני ,ממש לא הבנתי

איך זה שאת מקנאה באחותך זה אומר שאת לא מוכנה?!

והרי זה ההפך הגמור- בגיל 7 לא היית מקנאת בה,נכון?

זה פשיטה אומר שאת רוצה להתחתן

והשיקלים שאת לא יוצאת זרים..

וכמו שכבר כתבתי לך, הרצון שלנו מעיד על המקום שלנו-

על מה שה' רוצה ממנו.

בשכל הרבה פעמים היצר הרע יכול לתעתע בנו

ולומר לנו על רע-זה טוב, זה נכון..

אבל את הלב הוא לא יכול לרמות-

תבדקי שוב למה את לא יוצאת

(או האם זה לא ניתן לפיתרון)

בהצלחה ענקית

ממש כמו הכוויה שהרמח"ל מזכיר במסילת ישרים בפרק ד (די בהתחלה)

והנה סוף זאת המדרגה, היא הנקראת יראת חטא, שהיא מן המשובחות שבמדרגות, והוא שיהיה האדם ירא תמיד ודואג פן ימצא בידו איזה שמץ חטא שיעכבהו מן השלימות אשר הוא חייב להשתדל בעבורו. ועל זה אמרו ז"ל (ב"ב עה): על דרך המשל, מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו. כי אין זה מטעם הקנאה אשר תפול רק בחסירי הדעת כמו שאכתוב עוד בסיעתא דשמיא, אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות מדריגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חבירו. והנה על פי ההתבוננות הזה ודאי שלא ימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו:

אז פשוט להכניס את הרגשות האלו למשבצת הנכונה::  הם בסך הכל תמרור תזכורת לחוסר שלמות

א] את יכולה לצאת ולמצוא מישהו גם כן דיברנו על זה

ב] את כן בנויה לחתונה לפי הכרותי איתך

ג]וזה בשביל ההנהלה אחרי השיחה בשבת צדיקה ADMIN אלעד אלירז וכו' הנה עשיתי בשורות והאנטר עובד

!! [למרות שהמקלדת שלי מתרסקת הרבה על הרצפה ]

אומר שיש דבר כזה  קנאה חיובית! לא כל קנאה היא קנאה שלילית.

למשל אם אתה מקנה באדם שיש לו כסף זה דבר רע מאוד וזה קנאה שלילית.

אבל אם אדם מקנה בחבירו שהוא יותר חכם ממנו אז זה קנאה חיובית, בגלל שהקנאה הזאת מביאתו לידי מעשה ואז זה מדרבן אותו ללמוד יותר ולהחכים יותר כדי להגיע למעלת חבירו.

או כמו אליהו בהר הכרמל שנאמר: "קנא קינאתי לה' צב-אות" 

ואם את רוצה אני אנסה למצוא עוד מקורות!

אז כמו זה, אני חושב נכללת גם הקנאה שאת מדברת עליה, זוהי קנאה מאוד חיובית ואת צריכה לקנא, כי אז זה יקרב אותך לידי מעשה! ובעז"ה בעיתה ובזמנה תהיי בקרוב גם עם בחור!

בהצלחה! מקוה שעזרתי.

קנאה לדברים טובים..

ודווקא הקנאה של אליהו הייתה משהו אחר...

קנאה של פאנאטים.. שאתה לא אמור לאהוב - 310...

בחיים לא!

אני אוהב כל אחד מעם ישראל!

בין חילוני דתי פאנט חרדי בקיצור כל אחד!

זה שאני לא מסכים עם מישהו זה לא אומר שאני לא אוהב אותו!

סבבה אלירז? אל תפגעי ממה שכתבתי.

יום טוב!

יש דרכים מעניינות לגלות לאדם היכן טעה - ביקורת זו לא אחת מהטובות שבהן..

באופן כללי אם אדם לא מכיר את כל ספורי הדייטים וההתחבטויות של השני-

שלא יעז לתת ביקורת!!

הפניית תשומת הלב לטעויות שנעשות בדייטים נעשית רק על דרך החיובי, ומתוך אהבה עצומה כלפי אותו אחד/ת..

זו דעתי בכולופן..

וגם אז לא תמיד צודקים..

ב"ה

ואל תשכחו את התירוץ שבא אחר כך: "את/ה לא יודע/ת לקבל ביקורת בכבוד". הרסת את הבן אדם והוא זה שלא יודע להתנהל בשיחות בין אישיות.  אגב, מי אמר שלקבל ביקורת זה מצב נפשי בריא? אדם בריא מבקר את עצמו וחברים אמיתיים יודעים להיות חברים ובעיקר להקשיב.  כשצריך את עצתם מבקשים.

ובמיוחד לנשואים לא שמחים

אבל חשוב שיהיה קצת "בקרה" (יותר טוב?) מבחוץ.

אם כי אני מסכים לגמרי שלא טוב שזה יהיה מישהו שלא קרוב מספיק ולא מכיר באמת.

ולשאלה בסוף - כן. קרה בשנה שנתיים האחרונות שקבלתי בקורת התחום הזה שהועילה.

איך עשו את זה? לעזור להבחין בנקודות שיוכלו להיות קשות. די בעדינות, אך באופן ברור.(ברגישות ונ...)

מי עשה את זה - משפחה או אנשים שמבררים אצלם.

הם צדקו? כן.

שהביקורת לא היתה נכונה.

ברור שגם אם הביקורת נכונה - אז יש דרך לומר דברים, אבל כאן זה לא המקרה בכלל.

למשל כשהיה מי שהעיר לי על זה ש-X, חסרה את אחת התכונות החיוניות כדי להתקדם איתי, למרות שאני עצמי לא ראיתי בה שום רע ולא כ"כ הבנתי מה קורה לי.

ובדיעבד - ממבט של שנתיים אחורה - זה היה נכון. היום X נשואה באושר וכשיצא לי להכיר את בעלה אני מבין את זה היטב.

האופי שלו פשוט מתאים לה.

נדמה לי שרוב האנשים לא יודעים איך להעביר ביקורת ויביאו יותר רעה מאשר טובה. 

ולכן ישנם סייגים חשובים שכדאי לשמור עליהם אף לחומרה. 

1. לזכור את המקום והתפקיד שלהם - לא תמיד זה התפקיד שלכם להעביר ביקורת, אתם לא צריכים ללמד את כולם מוסר, או לתקן את בני האדם לפי הקריזות שלכם. צריך ללמוד הרבה ענווה ואיפוק. זה שפגשתם מישהו לדייט אחד לא נותן לכן כניסה לעולם שלו, ואין לכם את הזכות להפוך למחנכים שלו, פגישות ראשונות הן בסימן של רחרוח, של ייצוג עצמי וניסיון להבין מי האדם עומד כאן מולינו ואיך אנחנו מסתדרים איתו. אין שום מקום לביקורת כלל (כהכללה). 

2. כמובן שאם כבר העבירו ביקורת אז אל תמהרו לשפוט את הצד השני בתור בעל נפש מושחתת, סביר להניח שהוא אדם נחמד שרוצה בטובתכם ואולי קצת חלוד או חסר טאקט.

3. גם כאשר רוצים להעביר ביקורת ואתם חושבים שאתם האנשים המתאימים לכך, יש דרך לעשות את זה, ואם מישהו לא יודע איך לעשות את זה בצורה טובה, מוטב שישתוק.

4. מאידך וזה נאמר לשני הצדדים, ברוגע, אף אחד לא רודף אחריכם, ואנחנו בני אדם ולא מדע מדוייק, לפעמים אנחנו אומרים מילה שלא במקום במכוון או שלא במכוון, לפעמים אנחנו נעלבים עם או בלי סיבה מוצדקת, ולפעמים יש דברים שייטב שנשתפר בהם. וכל אלו הם פרטים קטנים מהתמונה הגדולה של העיקרון, של האישיות הגדולה שנשמת אלוקים שוכנת בה ולכן העיקר להיות בן אדם, עם אישיות ומידות טובות שיעניקו לו גמישות בפגשו את המציאות וההתנהגות האנושית.    

5. "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע"

 "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" 

זה הכי קל לא להוכיח.

בכלל - אם אתם תמיד נחמדים ולא החלטיים - אתם לא נכנסים לסיכונים - ולעולם לא תטעו (או תעזרו) לאף אחד.

ועדיין אם אין בליבנו אהבה גדולה לאותו אדם

וידיעה פשוטה וברורה של כל הצדדים בדילמה

שב ואל תעשה עדיף.

הייתי ציני. מצטער שזה לא היה ברור.

זו היתה עקיצה כללית על שיטה שלמה של קבוצה גדולה. ואין צורך לפרט.

רוצה להרגיש עצמה חשובה, חכמה ומיוחדת ולכן אמרה מה שאמרה.

מן הסתם היא (נותנת הביקורת) מאמינה לזה בעצמה, ולכן אין ברירה אלא "לשים לה מראה מול הפנים"

ולומר לה ברחל בתך הקטנה כמה שזה לא היה שייך הביקורת הזו.

ה"ביקורת" שלך הייתה טובה

("תפסיקי כבר להתלהב על ההתחלה....ואם הוא לא מרגיש ככה?

ב"ה שזה הסתיים אחרת

אבל ההנחתה לקעקע הייתה טובה )

אוי, השיחות בטלפון עד 3 בלילה עם חברות...

עכשיו נותר רק להתגעגע

ביקורת?

יותר- שיקוף

להיות עדינים- לברר אם יש לנו רשות כניסה לדבר על התחום הזה עם האדם (ואם ה לא ברור- אישית נאי שואלת ישירות- אפשר לדבר על זה? מותר לך לומר לא. לא? סבבה! מה מצב החסה בשטחים?)

ולהבין שיש אנשים שברור שלא מדברים איתם על זה- גם אם כאילו אתם שיא הקרובים

לא לומר קלישאות

לומר את האמת שנראית לי- בענווה- זה מה שנראה לי נכון, בעיני, אני מציעה

להתכוון יותר לשאול שאלות- פחות לומר את דעתך

כלל1 חל תמיד-

"בסופו של דבר- אתה תתחבר לעצה שמגבה את מה שאתה כבר מרגיש מראש..

התחברתי מאד למה שאמרת, צדיקה...

לא כולם יכולים להתערב... וגם לא צריכים..

וקודם כל- להבין, להיות אמפטים..

ולא לשפוט!

את כןתבת (אם הבנתי נכון...) עצות לאנשים שמבקרים.

נראה לי שבמקביל צריכים לתת עצות לאנשים שסופגים את הביקורת הזו, כיצד להעמיד (בעדינות ובחכמה כמובן) את המבקרים על טעות המעשה שהם עושים...

ב"ה

הצלחתי להתמודד עם אנשים חכמים. זה מלמד ענווה. אבל טיפשים? באמת שנתקעתי. אנשים שחיים בעולם משלהם, צריך לכבד אותם אבל אי אפשר להתייחס לדבריהם ברצינות, והם לא מבינים והורסים כל חלקה טובה עם דיבורי ההבל שלהם. "הוי חכמים בעיניהם...." <ישעיהו הנביא, משל הכרם פרק ה למניין טעותם>

פעם הציטוט הזה היה החתומה התורנית שלי- היום זה בעמקי הכרטיס אישי....

לדעתי, אם אדם נפגע מדברי ביקורת שנאמרו לו/עליו, כנראה שיש גרעין של אמת בדברים אלה. אחרת לא היה נפגע ..

כמובן, שזה לא מייתר את ההדרכה: "את אשר יאהב יוכיח".

יתכן ובמקרה המסוים הזה היתה למבקרת טעות. אבל בלי להכיר את המבוקרת, ובלי להכיר רבים וטובים שנמצאים כאן (ובלי לפגוע בהם) אני יכול לקבוע (כמעט) בוודאות שהטענה נכונה. אלא אם כן לא היו לה הצעות כלל. אין בדברים אלה כדי להטיל "אשמה" ואולי אפילו במקרים רבים צודק מי שלא מוכן להתפשר (דא עקא למרות שהוא צודק - זה לא מקדם אותו לקראת נישואין).

כשאני אומר שיתכן והיתה למבקרת טעות, הכוונה בעצם העלאת הטענה או בדרך שנאמרה או בזמן שנאמרה. והרי זה פשוט שאם היו מוכנים להתפשר על הכל היו מקבלים החלטה בפגישה ראשונה.

אז אכן כמעט אין סיכוי שהטענה לא נכונה. אם אכפת מהחיים אחר כך, אם המטרה בנישואין היא צורך רגשי או אחר, אז צריך להתחתן עם מישהו שימלא את הצורך.

ואני לא מסכים אם הטענה שאדם נפגע רק מביקורת לא נכונה. גם ביקורת שגוייה לחלוטין, יכולה לפעמים לפגוע, במיוחד אם היא נאמרת על ידי אדם קרוב שמצפים ממנו להבנה.

בתכלס כול אדם ואדם עושה מה שנראה לי הכי טוב להגיב לאותו מקרה..

כלומר בתכלס קשה לקבל ביקורת כי אנחנו חושבים שאנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים מה שזה נכון.

כשאדם מקבל ביקורת קשה הדבר הראשון זה להתגונן קשה לקבל ביקורת וקשה לקבל את זה שיש לנו חסרונות...

לכן צריך להיזהר במה שאומרים ואיך אומרים ובאיזה מצב צבירה האדם נמצא

אין כזה דבר ביקורת בונה?! ממש לא מסכימה! אני לא חושבת שיש מישו מושלם שאין לו מה לתקן. כמובן שיש דרך להגיד אבל אם יש דברים לתקן שאדם לא שם לב אליהם למה שחבר שאכפת לו מהאדם הזה לא יגיד לו את זה ויעזור לו?!

אם קיבלתי ביקורת בתחום הזה? הרבה יותר מפעם אחת..

אין ספק שקשה לקבל ביקורת וזה נכון לגבי כל תחום אבל הרבה פעמים אנשים מבחוץ רואים מה שלא רואים מבפנים. ברור שלא לכל אחד מותר וצריך לדעת איך לעשות את זה אבל מהצד של מקבל הביקורת אפשר בכ"ז לנסות אפילו אח"כ לנסות לנטרל את הצורה של הביקורת ולחשוב אם יש בה אולי איזה גרעין אמת שאפשר לצמוח ממנו (אם כי בהחלט יתכן בחלק מהמקרים שנגיע למסקנה שאין והכל גיבוב שטויות..)

קיבלתי ביקורת בתחום הזה מכל מיני סוגים של אנשים..

אחת הביקורות היותר מעצבנות זה מחברות שבטוחות שהם בדיוק יודעות עלי הכל והם החברות הכי טוהבות ויש להם זכות להגיד הכל ובהרבה מקרים זה כ"כ לא נכון ולכי תסבירי להם עד כמה הם מקשקשות ולא מבינות כלום..

אולי הביקורת הכי מעצבנת זה של ההורים, במיוחד אמא. כי זה כל הזמן וכי היא ממש לא מתביישת להגיד מה שיש לה..

הביקורת שהיה לי הכי קל לקבל היתה מחברה טובה שבאמת יודעת מה קורה ובד"כ מאוד מעודדת לכן כשאמרה ביקורת לא היה קשה להבין שזה אמיתי ובא באמת מתוך דאגה וכמובן ג נאמר בצורה עדינה. האמת שהיא צדקה ברוב המקרים וטוב שהיא אמרה את זה..

אוי ואבוי זה יצא כ"כ ארוך.. כנראה שזה באמת נושא רגיש..

בסופו של דבר הכי חשוב זה לזכור שברוב מוחלט של המקרים מי שמעביר ביקורתת זה כי אכפת לו וקשה לו לראות אותך סובלת! גם אם קשה להבין את זה מהצורה שהוא מדבר אבל לא כולם יודעים להעביר ביקורת ואולי הוא חושב בטעות שישירות ובוטות עוזרת פה..

אבלל האמת שהייתי נפגעת יותר אם הייתי יודעת שחברה טובה חושבת שאני עושה משו לא נכון ויכולה לתקן אותו וזה יקל עלי והיא לא אומרת לי את זה מכל סיבה שהיא. אם באמת אכפת לך תעשי את זה לטובתי גם אם זה קשה לך בשביל זה יש חברים לא רק בשביל לבלות..

תתפנק על אנטר תודה

האמירה הזו "את לא מוכנה  להתפשר" היא אמירה אוילית, מצויה ולא מועילה לכלום. 

הרי אם מישהו יקח אותה ברצינות מידי - יאבד את שיקול דעתו, יחשוב שכל הרגשה אצלו באה מ"אי הנכונות להתפשר" ויתחתן אולי עם מי שלא מתאים. איזה סבל זה יכול לגרור.  ואם לא - אז סתם יעלב.

להוריד לו את הביטחון?  

ראשית, תגידי לחברתך שזו ההערה הכי מצויה למי שלא מצא שידוך אחרי שלב מסוים...

הערה שבאה אולי מרצון טוב, אבל אין בה כלום. תגידי לה שלא תתחיל "להתפשר" אלא לשקול בנחת ובישוב הדעת ושלא תתרגש מזה יותר מדי.

מה אמר הקב"ה ליעקב אבינו ע"ה? "ככה עונים את המעוקות"? לא מספיק קשה לה בלי זה?   צריך מאד להיזהר עם ביקורת. 

גם אם  מישהו, מתוך היכרות אמת והעמקת אמת, בטוח שיוכל לומר משהו שיעזור - צריך לומר לא בצורה של הטחת ביקרות/האשמה. אלא מתוך השתתפות, שיחה ביחד:

"מה את אומרת, אולי יש מקום לתת קצת פחות משקל לצד הזה של השיקולים" וכד'. 

צריך לזכור שמי שאמור להיות שלם עם ההחלטה להתחתן הוא זה/ו שמדברים איתו/ה. לכן זה צריך להיות ממנו/ה. אנחנו מנסים לכל היותר לעורר שימת לב.

אם אדם לחוץ מההערה - זו כבר לא החלטה שלו וזה עצמו עלול להעיק עליו.  לכן, גם הערה שבטוחים בה, צריכה להיות באופן שלאדם הספציפי איתו מדברים זה יעזור, ישפיע. זה דבר שתלוי באופי האישי.

תוצאה כמו המתוארת כאן, מראה שההערה לא היתה שייכת, מלבד מה שהערה כללית כזו בכלל אינה מועילה, כנ"ל. 

ואחרי הכל - בענוה. גם המכיר הקרוב ביותר לא מכיר תמיד מה שהאדם יודע על עצמו בתוך עצמו.

לא עוזר בכלל, מסוכן ועלול להיות הרסני!
וכמעט שהתחתנתי עם אדם ממש ממש לא מתאים, סתם מתוך לחץ. לא חבל? אחר כך כל החיים מנסים לתקן, לתקן, לתקן, להכיל, לוותר, להכיל, לספוג, להרכין, לנבול, לוותר. חתונה זה יופי אבל מראש לבחור מישהו לא מתאים?

 
 

בחייאת תתפנק על אנטר תודה

מי שהגיע לגיל מבוגר ולא התחתן למרות שהספיק להפגש עם עשרות מועמדים פוטנציאלים לא יכול לטמון את הראש בחול ולהמשיך להפגש בתקוה שהוא ימצא את זיווגו.

לאחר כמות מסויימת של מפגשים צריכה להגיע מסקנה שיש איזו בעייה. בלי להכיר בזה לא נוכל להתקדם הלאה. רק מי שמסוגל לעמוד בפני המראה ולומר לעצמו יש לי בעייה, אני מעדיף להכיר בא ולהתמודד איתה מאשר להדחיק את הבעייה, רק הוא יוכל להתקדם הלאה.

זה שיש בעייה זה לא אומר שאני גרוע, שאני עב"מ,כולנו בני אדם ולבני אדם יש בעיות.

מנסיוני בלשדך (והתעסקתי עם זה הרבה), גליתי שכשהתעסקתי עם בחורים ובחורות ש"נתקעו" ולא הצליחו להתחתן, גליתי די בקלות שלכולם יש איזו בעייה.

זה נכון שאחת הבעיות המצויות ביותר היא החוסר נכונות להתפשר אך לא תמיד זה הסיפור.

לפעמים זה בעייה של מראה חיצוני ובמצב כזה בחורה לא צריכה להתבייש להשקיע בעצמה, גם אם היא לא רגילה, גם אם זה נראה "לא אמיתי", ומפורסם הסיפור על רבן גמליאל שקישט את בנות ישראל והשיאן.

לפעמים אנשים נתקעו כי הם לא "מרגישים" שזה זה(בפרט בחורות),

לפעמים יש אישיות מעולה עם מדות טובות אך הדיבור שלו לא נעים (בפרט אצל גברים), זה יכול להתבטאות בציניות מרובה, בדיבור מהיר שקשה להבין, באישיות שמשדרת קרירות, חוסר רגש או התנשאות- יכולים להיות בחורים מעולים שהתרגלו לסגנון דיבור כזה וזה טבוע להם באופי-

נתתי כאן דוגמאות לבעיות שפגשתי בהם ומן הסתם יש דוגמאות נוספות.

אם קשה לכם לזהות את הבעייה שלכם, תתייעצו, עם חבר, עם מישהו שנפגשתם והחליט לעזוב, תבקשו ממנו בכנות לעזור לכם להבין מה הפריע לו ומומלץ גם לפנות ליעוץ מקצועי.

לגבי העניין של חוסר נכונות להתפשר- זו בעייה מצוייה, בדרך כלל האדם יודע אם היא נמצאת אצלו או לא אבל יש גם כאלו שמעדיפים לדמיין שהם גמישים. גם כאן כדאי להתייעץ.

ברור לי מעל כל צל של ספק שמי שבמקום לברוח מן הבעייה יתמודד איתה ויפתור אותה, יזכה בקרוב למצוא את זיווגו.

לגבי הערות- זו טעות לחשוב שמזיק להעיר. מה שמזיק זו צורת ההערה. חייבים להעיר. מצוה להעיר כי אותם אנשים ימשיכו להפגש ללא תועלת. כשמעירים אי אפשר להחליט שהבעייה היא חוסר נכונות להתפשר. אולי יש בעייה אחרת? גם מי שמכיר את האדם טוב והגיע למסקנה שזו הבעייה שלו לא יפנה אליו בפנייה ישירה ויאמר לו זו הבעייה.

לדעתי צריך להסביר לו באופן כללי שהוא אדם טוב, נורמלי, בעל מדות טובות ואין סיבה שלא יתחתן. אחרי שפותחים אתו את הנושא בצורה חברית אפשר להתקדם ולומר לו תשמע, אתה בחור (או בחורה...) כזה טוב אתה מאמין שבאמת מתוך כל הבחורות שנפגשת אתם לא יכלת להתחתן עם אף אחת?

כך תתפתח שיחה במהלכה משחילים את המסר שצריך להכיר בזה שיש בעייה, שזה נורמלי בהחלט להיות עם בעייה, ולפעמים שינויים קלים יכולים לפתור אותה. אפשר להעלות דוגמאות של בעיות ולהזכיר בתוכם גם את האפשרות של חוסר נכונות לפשרה.

לכל אלו שהעירו להם ובכו, אל תקחו זאת אישית, אנשים רוצים בטובתכם, לפעמים הם טועים ומתייחסים אליכם בצורה לא נכונה, לפעמים אתם טועים ומסרבים להכיר באמת, אך כוונת כולם לטוב.

תשכחו מהעבר, תסתכלו קדימה, תאמינו בעצמכם שאתם טובים, שהקב"ה מחכה לכם עם הזיווג בפתח, רק צריך למצוא את המפתח הנכון, ואם מצאתם מישהו, (או מישהי) טוב אל תתחילו להרהר בלבכם שכבר פגשתם טובים ממנו, אז למה להתחתן דוקא איתו? פשוט לכו על זה!

(ידוע לי על אנשים כאלו שנפגשו עם עשרות ופשוט הגיעו למסקנה שזה לא יכול להמשיך ככה, אז הם החליטו שהבחורה הבאה שאיתה הם נפגשים, הם יעשו הערכת מצב- הבחורה טובה? אני מסוגל לבנות איתה בית? אם כן אז אני הולך על זה גם אם אני לא מרגיש שזה הזיווג שלי, והם פשוט אזרו אומץ ועשו את זה והם חיים באושר ועושר... )

תבורכו מפי עליון ותמצאו את בן הזוג בקרוב ממש!!!

1. אדם מבוגר שלא התחתן - ייתכן שיש בעיה וייתכן שלא. מסכימה איתך שסביר שיש בעיה,  אך כאשר מדברים על אדם יחיד אתה אף פעם אינך יודע אם לא הגעת לאותו אחד מאלף שאין לו בעיה - אך מה לעשות משמיים מעכבים...

2. גם אם יש בעיה - בעצמך אמרת שיכולות להיות כמה בעיות, ובוודאי אי אפשר לבוא ולהחליט על מישהו ש"הבעיה אצלו שבוא אינו מוכן להתפשר...."

3. אל תשכח בבקשה את כל המקרים ההפוכים, אנשים שסירבו להתפשר על דברים שלרוב האנשים לא נראים עקרוניים, או שיש להם בעיה עם מראה חיצוני, או שפגעו לצערנו - והתחתנו.

4. ורק אחרי כל מה שנזכר למעלה, כשרוצים לנסות לעזור לרווק, אחרי שדננו לכף זכות בכל דרך אפשריית, עדיין יש דרך להעלות נקודות בלי לפגוע: קודם כל כהקדמה לשיחה, אפשר לשאול רווק או רווקה אם הוא מבקש עזרה בחיפושים, ומה אפשר לעזור לו - כך מבינים (הרווקים) שזה מתוך כוונה טובה, וכמובן שהצמיעים באמת מתכוונים לזה שהם רוצים לעזור ולא ללמד שיעור.

5. בשיחה שמתפתחת כתוצאה משאלה זו (אם מתפתחת) אז  במקום להטיף "את/ה לא מתפשר/ת" או "צריך להתפשר", אפשר לשאול "אני כמובם סומך עליך שעשית חושבים טוב טוב ונשארת עם הנקודות החשובות לך באמת" וכך גם העברנו מסר אם הם לא בדקו, וגם לא פגענו במקרה של התפרצות לדלת פתוחה. 

6. אם זה מראה חיצוני אפשר לומר - "מאד יתאים לך אם תעשה כך וכך* במקום "אתה מוזנח מדי..." (נכון גם לבנות וגם לבנים).

7. לגבי "אל תקחו את זה אישית" - סליחה, אבל זו קלישאה. אולי באמת לא צריך לקחת את זה אישית (אלא להבין שהבעיה היא עם הפוגע ולא עמנו....), אבל כן להעיר שהביקורת היתה פוגעת ושלא במקומה (כדי שזה לא יישנה עלינו ועל אנשים אחרים...).

8. "אנשים רוצים בטובתנו"? "אנשים מתכוונים לטוב"? ובכן, לא תמיד. אני יכולה להבין הורים מודאגים שמחפשים בנרות מה ניתן לתקן, אבל שאר הסביבה הקרובה? אני ממש בספק רב.

כל אחד מהמבקרים מוזמן לבדוק את עצמו אם הביקורת שלו לא אינה נובעת להיות יותר חכם יותר מתנשא ו"יש לו מה להגיד", כי אם זה רצון להיטיב, אז עם קצת מאמץ אפשר להשיג את המטרה בלי לפגוע. ולמי שפוגע - ניתן ולגיטימי להעיר - "נפגעתי"...

ב"ה

יש משפט נוסף קלישאתי משהוא, שנוהגים לומר חלק מהאנשים שנותנים בקורת. נקח את נושא הרווקים:

"זה לא שאמרתי שאתה בררן, אתה יו-ד-ע...."

יש גם את אלו ששכחו להסוות את הרמז הדק שהם נתנו עכשיו ולא אומרים  מה הם כן רצו לומר באמת.

אהה, נכון! איך לא חשבתי קודם! הבררנות שלי היא המכשול בדרך אל האושר ועושר! עכשיו אדע מה לעשות עם חיי!

ואחרי שמצאנו את מקור הבעיות שלי הוא כ-מ-ו-ב-ן הושמד כליל ואין מצב שזה יפריע לי לאחר הנישואין....

ובכן בבקשה לרדת מהעץ. אחרי שלא הקשבתם לצורך שלי אלא העמסתם את המטען שלכם אני בטוחה שזה יעזור לי לחיות יותר טוב ולבנות בית נאמן בישראל.

וכמושCurious  כבר כתבה יש לאנשים מניעים משלהם. ונראה לי ששליש גן עדן יותר מעניין אותם ממני ומאחוות האחים שלנו.

שלום רב

האם יש מישהו בעולם שהתחתן מתוך פשרה?

אני עדין מחפש אותו,...

הדבר החשוב בוא להתמקד בנקודות המהותיות לזוגיות ולחיי נישואים

להסיח את הדעת מהגובה, הגיל, רקע , מצב משפחתי

ולהתמקד בטוב לב, התחשבות, חום, אהבה  אכפתיות וכו'

או אז אין כאן התפשרות אלא כיוןן המחשבות לכיוןן הנכון והמקדם

אשרי מי שמתמקד בעיקר ומסיח דעת מהטסכול

גם אם הוא בן 18 וגם אם הוא בן 48 גם אם היא בת 18 וגם אם הא בת 42

אני גם מסכים שביקורת זה אחת הטעויות הגדולות במערכות יחסים

יוצרת נזק רב ולא ברור שהיא אכן עוזרת לשומע גם אם הוא מסכים לשמוע,

יחד עם זאת, אני מציע להסב את הדיון מהשאלה הזו של המבקר והאם זה בסדר

ולדון בשאלה המהותית

האם יש התנהלות שניתן לשפר ?

האם יש טעויות שניתן להימנע מהן?

האם יש עצות, הדרכות, כיווני חשיבה שאפשר להיעזר בהם?

 בהצלחה

בס"ד לק"י.

בכל מקרה, למה את לא יכולה לעשות שוב פסיכו?

שהמצב ושהאנשים לא ייאשו אותך, למרות ש..בשביל זה הם נוצרו. 

אז, אל תתני להם להכתיב לך מה את אמורה להרגיש או לחוש,

אם את רוצה ללמוד מקצוע מסוים - תלמדי היום.

וחוץ מזה, היום יש מכינות וכאלה,

לא נחשב?

ולראות איך אפשר לעבוד איתו ולנסות להתקרב אליו בדרך אחרת... (למשל אם לא רופאה - אז אחות, או מקצועות דומים אחרים)

משתתפת בצערך-

אנשים די!!

נמאס מאנשים שמחליטים בשבילך מתי מותר לך להתבאס!!

(הם אף פעם לא מתבאסים מכלום הרי..)

אל תתיחסי אליהם...

אם לא היית מתבאסת היית צריכה לדאוג-

זה כזה באסה לוותר על משהו שבוער בתוככך!!

(לא אמרתי שזה נכון לוותר, אבל לא מכירה את המצב..ולא נראה ששאלו לדעתי)

ב"ה שיש לך חלומות ושאיפות ושהנפש שלך רוצה דברים..

שאת לא אדישה...

אבל שכזה לא מצליח הלב נשבר!

נסי לקחת את זה לתפילה ,להפנות את הרגשות האלה לה' -

(הוא כבר ידע איך לעזור...)

בהצלחה ענקית!!

למה וותרתי.. כי יש יותר מידי קשיים שגם אנשים "שיש להם איקיו גבוהה" מתקשים לעבור...אז מי אני שיצליח?

וגם יותר מידי אנשים עם היגיון בריא....

איפה הראבק? מה אכלת לארוחת בוקר?

סמני לעצמך מטרה וצאי להשיג אותו ואל תתני לשום דבר אבל שום דבר שבעולם לעצור אותך מלהגיע אליו ולכבוש אותו.

פותח השו"ע ספר ההלכה של היהודי, בהכרה במציאות ובנפש האדם והחברה הסובבת אותו ובמילה הראשונה עונה לו איך הוא האדם יצליח להתחבר לשו"ע לתורת חיים, לחיים עצמם. מילת הקודש שאולי מייצגת את כל התורה על רגל אחת, וכל שכן שהיא מהותה של העולם כפי שהרב באורות התשובה כותב. המילה היא "יתגבר". כי זה כל האדם.

האדם שלא יוצא ומנצל כל חלק ופרט בחיים, שמביא לידי ביטוי כל חלק מפנימיותו, שחוצב כל פרט וצורה מאותו עולם נשגב של רוח לחיי המציאות והעולם הזה, אדם זה חוטא לעצמו וחוטא לשמיא.   

שרון לכי לכבוש את המטרות שלך, ואל תתני ליצר הרע להניע אותך תחת שום מסיכה או תחפושת, לא תעשה לך כל פסל או מסיכה, רק ה' אלוקיך והאדם. 

שקלי שוב את הכול, ואל תתני לפחדים לעצור או להרוס לך. 

זה קשור לנישואין כי אין לך בעל שינגב לך את הדמעות...

קישרתי מספיק טוב?

אין לאדם אלא את חיו

ואם את רוצה משו- לכי תשיגי אותו- גם אם זה יקח יותר זמן כסף מאמץ וטורח

למה את לא יכולה לעשות פסיכו?? יש חוק נגד זה??!?!?!?

אם את לא יכולה לחשוב בלחץ- את מוזנת לאישית איתי כדי לעזור לך לחשוב ביחד... אם בא לך

כי יש כ"כ הרבה מקומות איפה הכי כידי???

איך זה קשור לנשואים?? כי אם אני יצליח אני לא אצטרך לבזבז עוד שנה מהחיים שלי כדי לעשות עוד פעם פסיכו ואני לא אצטרך לחכות עם החתונה

...קחי את זה למקום חיובי, טוב?

לפעמים עדיף לא לנסות לקשר בכוח לפורום, אלא מראש לשאול בפורום המתאים.

לא כי זה לא קשור בכלל, אלא פשוט שם מן הסתם יוכלו יותר לעזור לך.

נסי לשאול בפורום סטודנטים, כל יומיים בערך נפתח שם שרשור כזה.

וכדי לנסות גם לעזור ולא רק להוכיח-

אמנם עשיתי פסיכו לפני 3 שנים כמעט, וזה היה קורס של שמיניסטים אז הוא שונה, אבל אני יודעת שהיו כמה שעשו שוב כי לא היו מרוצים. לא יודעת אם זה ספציפית בגלל החברה, או בגלל התזמון. בכל אופן, זה היה של לחמן. זה בערך הדבר היחיד שאני יכולה להגיד...

שיהיה ב"הצלחה! (:

וסליחה אם תקפתי...

ב"ה

אני כבר נפגעתי בשם שרון...

מותר לה לשאול מקסימום אם יראו שזה לא קשור לא יענו לה...

מסכנה הבחורה...

לא נפגעתי נשאל שם.... תודה על ההכוונה...

גם אם את אישית לא נפגעת מזה, אפשר לראות שתגובה אחרת תיתכן פה, ולכן סליחה. זו לא הייתה כוונתי.

שיהיה ב"הצלחה!

בס"ד

לא מרשה לך..!

לחץ משבש את החשיבה ההגיונית. תנסי לתת לדברים את המקום האמיתי שלהם ולא לנפח אותם למימדים יותר מדי גדולים.

תפרקי את המטרה ליעדים קטנים ומוגדרים. תנסי לתכנן איך את מתקדמת צעד אחרי צעד. זה יראה פחות מלחיץ. ויותר ישים.

עכשיו צריך פסיכו'? אוקי, תבררי כמה את צריכה בשביל מה שאת רוצה ללמוד (זה כדי להמריץ אותך לחרוש ושתדעי מה היעד הנוכחי..) ואיפה יכינו אותך הכי טוב באופן שמתאים לך ותתחילי ללמוד  לפסיכו'. בינתיים אל תתני ללחץ לשבש לך את התוכניות!!

יש 120 שנה ואת רק בהתחלה, תתני לעצמך את מלא האפשרות לעשות הכ-ל!!

ב"הצלחה!!!

קודם כל אל תספידי כ"כ מהר את האפשרות לשפר בגרויות ופסיכו'.

שנית, אם בכל זאת את מוותרת עליהם אז אני חוזר על המלצתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. אל תוותרי כ"כ בקלות על החלומות.

בהצלחה.

הפסיכו זה הבעיה...

אני גם ברחתי מזה כמו מאש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וחיפשתי וב"ה מצאתי משהו שלא צריך בשבילו פסיכו. בתפילה שהוא באמת מתאים לי.......

בהצלחה יקרה!!!!!

כדי לעבור פסיכו בשלום לומדים שיטות שמקלות על העניין ומתרגלים.. רק צריך סבלנות ועצבים.

אבל לא בשמים היא!

לכי לקורס טוב,

יש הרבה כאלה..

רק לא להתייאש! זה שווה את זה..

אחרי זה הלימודים לא קשורים למה שעושים בפיסיכי.

חוץ מזה - מה את רוצה ללמוד..? אם אפשר  לדעת...

בהצלחה!

כסטודנטית לשעבר- זה מורכב ברמה של בגרויות, לפחות......

ואם היא יכולה לחסוך שנה של השלמת בגרויות אז למה לא?

מעבר לכך, בבגרויות לומדים גם דברים שלא בהכרח מעניינים וכשבוחרים איזה תואר ללמוד בוחרים לפי מה שמעניין.

את כן יכולה לעשות פיסוכ את מבינה אותי די להוריד לעצמך את הביטחון העצמי מי החליט שאת לא יכולה לעשות?!

מה שהורג אותך מחשל את אמא שלך! 

"שיקום א' תל השומר 2006 כבוד"

"כשהייתי ילד, אמא אמרה תאכל, תאכל תהייה יא ילד, תאכל תהייה חייל... למה אכלתי אמא? למה הקשבתי לך???".

אחרי שמתארסים ומתחתנים זה לא נגמר

והלוואי ונעמוד בו כמו שצריך

שכוייח!

בהצלחה לכווווווווווווולם!