פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1588)

באיזור הדרום אם זה עוזר...

איך אומרים?

קריאה סלקטיבית?

בעזהי"ת.

לא מזמן התחתנה חברה שלי, שהייתי מעורבת בכל ההכנות.. [החל מאירגון האירוסין וכלה בקישוט הרכב]

וכ"כ לא הגיוני שזה עבר כבר!!!

מצטרפת לתחושה..

שזה הרב אהרונסון אבל אין לי מספר...

בהצלחה בעזהי"ת

ותזכרי שהכוח של אישה הוא גם בלדחוף לתורה..

לא לגרום לו לעשות מה שנוגד את הטבע שלו

אלא לגרום לו להתגדל בעבודת ה' שנכונה וטובה לו..

מזל טוב!!

למה כמות שעות זו או אחרת שהוא לומד מגדירה את רמתו הדתית? העיקר הוא שתורתו תהיה קבע ומלאכתו ארעי, דהיינו שמרכז חייו באיכות יהיו בתורה, ולאו דווקא בכמות

הוא היה אומררבי חנניה בן דוסא) 
כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. 
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת: 

הוא היה אומר: (רבי אלעזר בן עזריה)
כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, 
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. 
שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר 
ארץ מלחה ולא תשב. 
אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. 
שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, 
והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי: 

לימוד תורה "כל היום" לא בהכרח מעלה גדולה!

אם יש לו מעשים טובים ואתם מתאימים שיהיה בעז"ה בהצלחה!

אפשר לענות לה 2 תשובות שונות בתכלית:

1. שזה מסוג הדברים שנכון לקבל עליהם החלטה לפני שיוצאים לעולם הדייטים. שאלות כמו אופי ושאיפה עתידית לבית שאת רוצה להקים זה  דברים יחסית בסיסיים שצריכים להיות מגובשים.
   לא צריך לסגור אופציות אבל צריך לדעת באופן כללי מה היעד ומה השאיפה, על השלכותיה. למשל: אברך יאלץ אותך לעבוד קשה ולחיות בצמצום, עובד הייטק יחזור מאוחר הביתה וכן עוד. זה לא שאפשר לתכנן כל דבר אבל אפשר לקבל כיוון בסיסי.
    
2. לומדים (כך אני מקווה, למעט חריגים) לא ממשיכים ללמוד, אלא יוצאים לעבודה בשלב מסויים של חייהם, כלומר עוברים לצד ה"פועל ועושה".
   השאלה מה היחס האמור להיות למי שמסיבות שונות אינם רוצים או אינם מעוניינים להיות תלמידי ישירה, בה-בעת שהם מקפידים ושומרים על ההלכה, היא שאלה רחבה שלהרבה בנות כנראה יש התלבטויות לגביה.
   
   
   וגם
3. כמו תמיד - לשאול בעיקר על הבן אדם, ופחות על הסביבה שלו, הישיבה שלו, או כל סממן אחר. אנשים מושפעים מסביבה בדרכים שונות ומתנהגים באופן שונה. לא הייתי פוסל (למשל) בגלל שX לומד/ת בישיבה או מדרשה ספציפית.
   להתייחס לבן אדם כבן אדם, ואם צריך גם להתייעץ עליו עם מי שנראה לך קרוב ומתאים

בהצלחה !

בס"ד

לעיתים כשיוצרים תמונה יותר מדי מדוייקת של הרצוי מאבדים מהיכולת לבחון דברים אחרים ממה שדמיינו באופן הוגן וזה תוקע. כמו שחשוב להיות מודעים לרצוי, צריך לבחון כל דבר לגופו ולראות באותה תמונה רק אופציה שנראית מתאימה אך יכול להיות ובשונה ממה שחשבנו נגלה שדווקא אופי אחר יכול להתאים לא פחות ואולי אף יותר.

יש הרבה דרכים בעבודת ד' ולכל אחד יש את המקום המיוחד שלו ע"פ תפקידו בעולם, צריך להגדיל ראש ולא להכניס אנשים לתבניות אחידות. ציפיות זה מצויין אבל צריך לקרקע אותן ולבחון אותן ביחס למציאות. תקשיבי לעצמך ולמה שמתאים לך ותבדקי עם עצמך איפה את ביחס לדברים אבל במקביל תנסי להתנתק ממה שלכאורה ברור לך ותנסי לבחון גם מגישה שונה.

ב"הצלחה!!

וגם "רמת דתית" חיצונית רחוקה מלבטא מה באמת קורה בפנים. במיוחד בדור המורכב שלנו..

מה שכן חשוב זה יותר הרמה הרוחנית שבאמת מתבטאת לאו דווקא במעשים

ובזה יש מקרים שיש התאמה שבן זוג אחד יותר על הקרקע דווקא.

ויש מקרים שה"רוחני" יותר ישאר בודד ברבדים היותר עליונים שלו.

אמנם אני נזהרת מלענות תשובה נחרצת בלי להכיר את המצב

אבל נתקלתי בסיטואציה הזאת והתלבטתי בה ימים ולילות...

בסוף החלטתי לחתוך ואני לא מתחרטת לרגע.

צריך לשים לב שיש הבדל בין רמת דוסיות (אם אפשר בכלל למדוד דבר כזה..) לבין כמה שעות הוא לומד ביום.

אם הוא היה בחור תורני שהתורה חשובה לו והוא מיישם אותה ומחבר אותה לחיים שלו, יש שאיפות ואידיאלים תורניים לא היה אכפת לי אם הוא לא מתחבר ללשבת ללמוד כל היום.

אבל אפילו אם הוא לומד כל היום בישיבה (ובטח אם הוא לא..) אבל התורה שהוא לומד מנותקת מהחיים שלו ואת לא מרגישה שזה חלק ממנו לי אישית זה היה מאוד מפריע.

שוב- מה שלדעתי צריך לבדוק זה לא כמה שעות הוא לומד ביום אלא מה היחס שלו לתורה שהוא לומד ועד כמה היא מתבטאת בחייים שלו. בחור תורני באמת את תרגישי את זה מייד גם אם לא נמצא בישיבה..

בהצלחה רבה!

ההתאמה הדתית חייבת להיות לפני כמעט כל שאר ההתאמות.

ולא, אין כזה דבר שהוא יבטיח להיות דוס וביני"ש.

אם השוני הדתי בולט (בעיניך לפחות) - הייתי אומר להעביר אותו הלאה לחברה שלך.

בגלות היה אפשר רק לשבת וללמוד תורה ולהמציא עוד ועוד הלכות

בא"י מי יכשול לפעול במציאות מתוך תפיסה תורנית הרי שהוא אוצר ממש !

"ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ותדע לך שהשתיקה טובה שאפילו המדרש והדרש והדיבור בתורה שאין לך מדה טובה הימנה, אין עיקר קיבול השכר אלא בשביל המעשה, והדורש ואינו מקיים, נוח לו אם היה שותק ולא היה דורש"

"וכבר נמנו פעם אחת בבית עלית ערים בלוד ואמרו מי גדול התלמוד או המעשה, רבי טרפון אומר גדול הוא המעשה, רבי עקיבא אומר גדול הוא התלמוד, נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה."

אלא שמשאלתך לא ברור מה ההגדרה שלה כאן..

מצד אחד: "הרמה הדתית זה לא מה שרצית לקבל",

מצד שני: "זאת אומרת, אם ציפית..." וכו'.

אך יכול להיות אדם עם רמה דתית טובה, אפילו שהוא "עושה יותר מאשר לומד", אך בעל מידות טובות, מדקדק במצוות, קובע עיתים לתורה (ואלו באמת דברים חשובים ומשמעותיים)..

כלומר, לא חייב להיות שמה שא תיארת זה לא "בעל רמה דתית טובה".. את זה את אמורה לדעת מתוך היכרותך.

אכן, השאיפה שיהיה בעל שלומד תורה היא שאיפה יפה ונאצלה - וכל אחת צריכה להחליט מה חשוב לה יותר.

אך, כנ"ל, זה לא בהכרח מקביל למושג של "רמה דתית".

וכמובן, גם "לב זהב" והתאמת אופי - אינם דברים שאפשר לזלזל בהם..

בקיצור, זה כמובן חוזר בסוף אלייך...  את זאת שצריכה לראות מה רמתו הדתית - יראת שמיים, שייכות לתורה, מידות טובות, זהירות במצוות..  ואם אכן הוא בעל רמה דתית ראויה - את גם זו שתצטרכי להחליט מה עדיף לך: ההתאמה שאת חשה, או ה"תבנית" של אופן העיסוק עליו חשבת מראש.

בהצלחה רבה.

גם אני רציתי תלמיד חכם, בייניש, כוללניק, הסדרניק, לפחות מכיניסט, משהו. אבל ה' זימן לי איש טוב, גומל חסדים, עשה צבא סדיר רגיל, אפילו לא קרבי ולא קצין, למד בישיבה תיכונית מקצועית, לא מהכי הכי. וכל מה שידעתי עליו לגבי עיסוק בתורה זה שהוא לומד בקביעות דף יומי. בשבת. זהו.

אבל ראיתי לפני איש טוב, טוב מאוד, עם ראש זהב, ידי זהב והכי חשוב - לב זהב. והבנתי שיש לפני הזדמנות ומבחן אם אדע לברור עיקר מעיקר. אני לא אומר עיקר מתפל כי התורה היא חלילה לא תפל בחיים. כלומר ראיתי שיש לו דרך ארץ עם תורה קטנה מאוד, באותו רגע. התייעצתי עם אנשים קרובים לי כדי שישקפו לי את המציאות כמו שהיא ולא רק בעיניים הלא אובייקטיביות שלי, כי אני זו שבתוך הקשר. והחלטתי ללכת על זה.

ואני לא מצטערת לרגע. אני יודעת שזה הזיווג שלי והתיקון שלי משמיים. ושאם השם זימן לי דווקא אותו אז כנראה שזה מי שהכי טוב לי, גם אם חשבתי עד אז שאני ראוייה לתלמיד חכם. וברוך השם גדלים יחד. גם בתורה, גם בעבודה - ברמה דתית, תורנית, רוחנית וגם בגמילות חסדים.

וצריך להיות בקשר צמוד לרב קבוע. גם לפני ההחלטה, כדי להחליט אם כן או לא מתחתנים, ועם עוד אנשים קרובים, שישימו לכם מראה מול הפנים ויעזרו לכם להחליט. וגם אחרי החתונה בעזרת השם, ותחליטו יחד מי יהיה הרב הזה. וכדאי לקבל את הרב שלו, גם אם זה לא רבו המובהק, כי זה יעזור לך לגדל אותו ולו לגדול בתורה ובעבודת השם. ורק אם אין לו שום רב מובהק בכלל, אז ללכת על הרב שלך.

בהצלחה רבה בכל החלטה, אושר ועושר, רוחני וגשמי!

ברור שהמידות זה הדבר הבסיסי בבן אדם ובנישואים בטח,אבל אם יש עיקרון שמאוד מאוד חשוב לך,אז צריך לשקול,האם זה משהוא שימשיך להפריע לך במשך החיים ,האם זה יכול לפגוע בהערכה וביחס שלך אליו אח"כ,כבעל,כראש משפחה ואבא.

את הרי  הולכת להשקיע את כל כולך בבית ,במשפחה וצריכה להרגיש שאת בונה בית לפי הערכים שאת מאמינה בהם,אני ב"ה מאוד אוהבת את בעלי ,אבל עד היום (10 שנים) כואב לי מאוד מאוד על הנושא הזה.ואני עדיין חולמת ומתפללת לבית יותר מלא בלימוד תורה.

תחשבי עם עצמך ותדברי גם איתו על זה וגם עם ה',מה שבטוח, תתפללי על כל מה שאת רוצה כבר מעכשיו.

נשמה ,העיקר  שיהיה הרבה ברכה והצלחה ויתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה,אמן.

מסכימה עם כל מילה של נחשונית מהסיבה הפשוטה שגם בעלי ממשפחת לא תורנית ואמנם הוא למד בהסדר
אבל האריך כיוון שיצא לקצונה ולכן לא ממש הספיק ללמוד אבל הוא מעולה במידות ויש לו יראת שמיים
וב"ה אני שמחה מאוד שהתחתנתי איתו. וכמו שאמרו לך כבר - אחרי החתונה יוצאים לעבוד וללמוד בד"כ ולכן
זה כבר לא ממש משנה. זה נמדד אח"כ כמה אתה לומד. אצלנו בישוב יש כולל ערב ומי שרוצה משלים את החסר...
 

בקיצור - אם את מרגישה קשר נפשי והוא בעל מידות טובות ויראת שמיים תלכי על זה!!!
לדעתי המידות ממש חשובות!!!

צריך לעבוד על שורש הבעיה!

למרות שאף פעם לא שמעתי על משלם המיסים!

המיסים שלי מגיעים למשו שקשור ברווקות?

לא ידוע לי......

אני אשמח להתחדש במידע

היא מוסד שנעזר גם במדינה למימון

אני לא יודע בדיוק איזה גורם מממן את מה

לאור העובדה שמימון ממשלתי הוא בהכרח לא יעיל וסובל מפוליטיזציה.

תורידו מאיתנו את עול המיסים ותתנו למשפחותנו הצעירות להתנהל עם קצת יותר אוויר לנשימה.

השאלה למה טילון עולה פה 7.5 שקל ובמזרח ירושלים 2.5

כמו כל דבר שם.. |גזען|

ב"ה

ושם הוא עשוי מתמרור חתוך ממולא...

בקושי את הסיסמה שלי הצלחתי לכתוב.

בעע.. להקיא מהם.

עד כאן היית צריך להביא לנו את זה? החסרי כאב ראש אנחנו?

ולא אהוד, הם לא מענגים אותי , הם מעצבנים אותי.

טוב נו, חוץ מהרשימות המרשימות שלהם כמה בתים נבנו באיזה ישוב ומתי. פשוט תענוג להתעדכן.

כשבנינו את הרחבת הבית שלנו , (ולא אגלה לכם באיזה מצב אישורי בניה היה כל האזור שרוי בו...) החלום הרע שלי, שחלמתי מדי פעם זה שנשות וואטש ושלום עכשיו מסתובבות לי בחצר...הרסו לי גם את הלילה המגעילים האלו.

באתי לערוך לך את ההודעה ולתקן -

תענוג שיש בתים כאלו, תענוג שיש בנייה ביישוב רבבה, ותענוג שהם מתפוצצים מכעס.

שלום עכשיו, מלחמה אחר כך...

"הרב אליקים יקים,
 הוא יקים לנו.....

 מדינה אחרת!!!!!"

במנגינה של "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

במנגינה של ה' הוא האלוקים.

וגם- הרב אלוקים...

אבל ברצינות עכשיו...

הרב אליקים לבנון הוא באמת אדם גדול ומיוחד...

בעזהי"ת.

לחץ על הכפתור של הקומקום, ו.......

המיים רתחו!!!!

לא יאומן כי יסופר!!! 

בעזהי"ת.

שהתלמידים שלו מעריצים אותו בצורה עיוורת ונסחפת..

זה כאילו מובן מאליו שהמים יירתחו כשידליקו את הקומקום, לא?

וזה היה בצחוק, לכל מי שלא הבין ופנה אליי באישי.

בע"ה

מתוך הכרטיס אישי שלה:

מנהלת הפורומים טיולים, שירות לאומי, ארץ מולדת, לימוד נהיגה, המדרשות התורניות לבנות

|פותחת סטופר|

כמה זמן זה יקח??? |תוהה|

אם זה היה סמס-

את לא רצינית!

הודעות כאלו תקבלי מחברות שלך או מהפורום

לת"ח כזה גדול- לכי למשמוע ממנו שיעור שלם בעידוד ותקווה

ועיתה בשבילך

קצת--- קצת....

אין שום פסול בלשלוח בודעה כזו לרב שלך,
הרב הוא מורה-מדריך-מחנך, לא סגפן מורם מעם...

יש מקום ליראה ולאהבה...

צריך להיזהר בכבודם של תלמידי חכמים,

אבל גם לדבוק בהם, הכל במידה...

אשרייך על הס.מ.ס לרב!!!

(במידה וזה באמת היה ס.מ.ס.)

לדבוק ברב זה קצת יותר מסמ שיטחי...

זה שיחה

זה להפגש ולדבר

זה לכתוב ולקבל מכתב או מייל ארוך

לא ידעתי שחוק 12 תווים חל על תשובות מרבנים

(להלחם בסמסים לרבנים זה מלחמה בתחנות רוח, אבל אנחנו נעשה את זה כדי שאנשים לא ישכחו מה העומק של קשר לרב.)

אלא באיכותם..

בתרומה שלהם לאותו/ה תלמיד/ה ..

[ולא תמיד יש לרבנים את הזמן להקדיש לכתיבה ארוכה.. כך ש"חוק 12 התווים" נחוץ כאן לדעתי ]

יותר ממכתב של 100 עמודים!!

הוא פשוט קלע בול!!

הייתי מיואשת שלא הולך.. וכן נחמד שמישהו קורא לך צדיקה (חח למרות שזו לא הייתה הכונה)

והוא רשם "שבע נפל צדיק, וקם!!!" וכן... צדיקים נופלים..החוכמה לקום, לא לתת לדבר כזה לייאש אותך..

גם אם זה בפעם השביעית וכו'..

בקיצ'

כן זה היה בSMS..

וכן זה מה שהחזיר לי את האנרגיות..

*** השרשור לא נועד כדי לשבח או לגנות את הר' אליקים..

הוא היה אמור לעודד עם המסר

תודה לכולם@@

אנחנו אוהבים את הרב אליקים!

אנחנו אוהבים כל יהודי. שנא' ואהבת לרעך וגו'.

ככה זה,מתי שכבר מרגישים שאין יותר כוח...זה סימן שהנסיון נגמר ,לכן כבר לו שולחים לך כח להתמודד עם זה.

וככה זה היה גם אצלי,נימאאאאס לי מכל הדייטים והפגישות ולא רציתי ולא הסכמתי לשמוע על עוד אחד ,מזל שהם התעקשו...כי זה היה בעלי,שיחיה.

אז אני שמחה להיות הראשונה שאומרת לך...

                                                              מזל - טוב

                                 נשמה

בקרוב ממש.

רק תאמיני, אין אין אין יאוש בעולם כללללל.

איזה תמימות.... הלוואי שזה יתגשם!!!!!

..

ב. יכול להיות שזה השפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים

ג. לא נראה לי שהייתי פוסל

אבל יווו לפסול בגלל זה?... אופפפ..

ככה שיש לאדם עם הורים גרושים סיכוי טוב להתחתן דווקא עם אדם טוב יותר

יש בזה משהו אמיתי. אדם שיפסול בגלל סיבה כזו פשוט לא שווה את זה לדעתי. זה מראה שהוא לא מסוגל להכיל מורכבות בחיים, וידוע שזה נחוץ... או, שהוא לא מכיר את המציאות הזו, ולכן "יודע" עליה רק דברים מהצד, מסטיגמות והכללות.

להגיד שזה בגלל שזה השפיע על הילדים זה תירוץ נטו. כל אדם בגיל מסוים כבר עבר כמה וכמה דברים בחייו. כל אחד ונסיונותיו, וכל אחד יצא מהם שונה. אפשר באותה מידה להגיד שצריך לפסול בגלל זה מישהו שהיה בצבא, כי אולי הוא הושפע מהתקופה הזו....

ורק אנקדוטה שזכורה לי בנושא:

לפני החתונה של אמא שלי היא הלכה לקחת דברים מגמ"ח כלות של אמא של חברה שלי. כששאלה אותה בעלת הגמ"ח למי זה, ואמא שלי ענתה שבשבילה, היא אמרה "מה, את גרושה? אבל הבנות שלך נראות בסדר..."

בקשר עם משהו- אתה מכיל אחרי הקשר, ולא לפניו.

אני, שדווקא לא פסלתי, ויצאתי זמן לא מבוטל עם משהו ממשפחה קשה, מבינה מאד את מי שכן.

(ואפילו לקראת הסוף ראיתי שהבחור התנהג אלי כמו אביו שהיה מתנהג בבית)

חוץ מזה שיש גרושים ויש...

בעזהי"ת.

ולא כל אחד רוצה להיכנס לבלאגנים האלה.

[וגם אומרים, שילדים שהורים שלהם גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש..]

אני לא תומכת בגישה הנ"ל, אבל בהחלט מבינה אותה.

בתור אחד שמגיע ממשפחה כזאת אני יכול להעיד שהיום אני יודע כמה זה לא פשוט לילדים.

ככה שאני אחשוב מליון פעם לפני שאני אחליט לחשוב שוב מליון פעם על להתגרש.

גרושים יש להם סיכוי להתגרש גם? (באמת מעניין אותי..)

ואבא שמואל- ברור שהורים מהווים דוגמא אישית!! ברור שגם לכולנו יש טעויות, אבל ההורים הם אלה שגידלו וחינכו ועשו (ועושים..) בשבילינו ה-כ-ל! אני חושבת שכל הורה מהווה לילדיו דוגמא אישית במובן כלשהו..

בעזהי"ת.

וזה גם מאוד מסתדר מבחינה הגיונית.

ילד שלא ראה זוגיות בריאה מהי, יהיה לו מאוד קשה לפתח אחת כזאת.

עדיין זה עצוב שבגלל זה משו שבדרך יפול בגלל ש'נודע' לו שההורים שלה גרושים..

תודה לכולם על ההסברים..

בעזהי"ת.

זה כמו לפסול על מקום מגורים/לימודים/כל פרט חיצוני אחר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו... 

אני מכירה מישהי שהורים שלה התגרשו בגיל משמעותי, וב"ה יודעת לבנות זוגיות הכי טובה בארץ. באמת.

בכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן כדאי לבדוק טוב טוב- אולי זכית ביוצא מהכלל המדהים..

זה לא פרט חיצוני.

זה אחד הפרטים הכי פנימיים (?) שיש.

ההורים שלך, הבית שלך, הגדילה שלך. הסיבות לזה שהפכת להיות מי שאתה...

לכן וודאי שיש מקום להתלבט על כך. מה גם שכאמור בהרבה מקרים אותם ילדים מאחר ולא חוו זוגיות בריאה מהי, לא ידעו גם להקים ולשמור על אחת כזאת.

אך בגלל ש"כל מקרה לגופו" ויש יוצאים מהכלל, אפשר לבדוק באופן ספציפי איך היו הנישואין והגירושין באותו בית, בן כמה היה הילד, איך זה השפיע וכו'.

בעזהי"ת.

מה שפנימי פה זה ההשפעה על הנפש של הילד.

זה כמו שתדעי שהוא גדל בשכונה מסויימת בעיר מסויימת.

זה אומר שהוא כמו כל בני השכונה? ממש לא.

לעולם לא תדעי איך זה השפיע עליו.. עד שתבדקי את זה לעומק.

אולי הסתבככו רק עם הזמן?

זה יכול להשתנות מאדם לאדם: אחד ראה כבר מציאות של גירושין - אולי הוא יקח את זה יותר מהר כאופציה? והשני - להיפך, הוא נחוש יותר ויודע יותר ממה להיזהר מ"סתם" אחד.  ועל השלישי זה לא משפיע בכלל..

אחד - ראה דוגמה שלמד ממנה; אחד - למד ההיפך; והשלישי בכלל לא העסיק עצמו כל כך במה שבין הוריו.

וכן הלאה.  כמו בכל דבר - כל אחד לגופו.

לפעמים כשההורים לא מתגרשים "בשביל הילדים" אך היחסים בבית מאד עכורים (כלומר: גם החתן/כלה ואח"כ גם הנכדים "יהיו בעסק") - לא בטוח שזו דוגמה טובה יותר  מכאלה שהתגרשו ומשדרים כבוד הדדי..  

שכולם יזכו לחיות בכבוד ואהבה ואחוה. 
 

בעזהי"ת.

בתגובה הקודמת דיברתי על הסטנדרט.

זה "דיני נפשות"..

בס"ד

יש מחקרים רבים שמראים שההסתברות של ילד להורים גרושים להתגרש בעצמו היא יותר גבוהה. 
בנוסף, זו חוויה מטלטלת מבחינה נפשית..והילד סוחב איתו מטענים והנחנות שגויות לגבי זוגיות תקינה.


לכן אין לך מה להיות המומה. אחרי הכל זה רציונאלי מאוד..הרצון 'לא להכניס ראש בריא למיטה חולה'
זה לגיטימי ואנשים שפוסלים על כזה דבר הם לא רעים..סתם רוצים חיים פחות מורכבים וזו זכותם המלאה.

אני לא הייתי פוסלת..כי הבחור כלל לא אשם שהוריו התגרשו ואין סיבה שהוא ישלם את המחיר.
בנוסף, לענ"ד כל מקרה לגופו (מה בדיוק היה? באיזה גיל? הקשר עם ההורים?)
אבל אין ספק שהייתי נכנסת לזוגיות כזאת עם יד על הדופק ומבררת דברים...
כי להגיד 'אין בכלל בעיה' זה, במחילה, פשוט לא חכם.

 

עניינה מתישהו?

או הפריע מאתנו לנסוע ברכב לאן שאנחנו רוצים?

השימוש בסטטיסטיקה לדעתי הוא סתם תירוץ

אני מסכימה שהילדים סוחבים איתם דברים מהעבר..

אבל אני המומה שפוסלים על זה, תחשבי לרגע שאת היית בצד הזה.. לא נעים..

מחייבת בהכרח ילדים כאלה

ואני לא חושבת שילדים שיוצאים הפוך מהורים נחשבים כיוצאים מהכלל. להפך- הרצון הזה להיות אדם טוב יותר "מאשר" היא תופעה שהולכת וגדלה יותר יותר.. 

אבל.

אני כן מבינה את החששות. מעולם לא הבנתי את הפסילה... אבל גם לא אוכל לשפוט. כמו כל מקרה הבירור הוא זה זה שיכריע לדעתי

בהצלחה וכל הכבוד על הניסיון לשדך ולעזור. ברכה והצלחה בהמשך!

אז ככה... לפני הכל- יצאתי עם בחורים שההורים שלהם גרושים!!!

לכל בן אדם יש את המינוסים והפלוסים שלו.... בן אם זה ניתן לשינוי ובן אם לא... מישהו שההורים שלו גרושים זה מינוס!!! ויש משפחות שזה מינוס גדול!!! כן כן כן!!! מינוס שחיים איתו ומתחתנים איתו...

בן אדם שחי בבית עם זוגיות לא תקינה של ההורים מושפע מיזה...לטובה או לרעה... תפקידם של המשודכים זה לבדוק אם הדבר השפיעה ברמה שמתאימה להם או לא!!! אם זה לא מתאים להם אז הם מסרבים...

בכל מקרה אם הבחור הוא בחור טוב אין סיבה שהוא לא יתחתן...וההורים הגרושים הם אולי קושי...אך כל אחד עם הקשיים שלו...

אני לא יודעת כמה אנשים מודעים להשפעות של הדיון הזה פה, והדברים שנאמרו פה.

בתור בת להורים גרושים, ואולי גם בשם עוד אנשים כאלה שאני יודעת שיש פה, אני פשוט כואבת. הדיון הזה מכאיב.

כולם פה דנים על כמה זה משפיע על ההחלטה, כמה הבנאדם הושפע מזה (תוך הכללות נוראיות, באמת נוראיות), וכמה הוא/היא יהיו מסוגלים אח"כ לבנות בית בישראל.

מה איתנו? מותר גם לנו להגיב? אחרי הכל, לא אנחנו החלטנו להיות ככה, כמו שלא החלטנו להוולד עם צבע שיער זו או אחר, בגובה מסוים או אפילו במקום מסוים. אני מאוד לא מצטערת על ההחלטה של ההורים שלי, שעשו זאת בצורה הכי נכונה לדעתי (ופחות מצויה לצערי, אבל קיימת! זו עובדה!), ולכן אני גם לא מסתירה את זה (לא בפגישות ולא בכלל).

אם מישהו מוכן לשמוע, אז דעו שזה קשה. נכון, כל אחד והבית שלו, אבל יש חסר בזוגיות תקינה שראינו, וצריך לחפש מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו הרבה יותר מודעים לזה בד"כ. מודעים לקשיים שיש בבית לא באופן תיאורטי והיפוטתי, ומודעים לזה שאנחנו רוצים לפעול אחרת.

זה מספיק מפחיד לנסות לעשות את זה אחרי שראינו השלכות של החלטה שגויה בבחירה, ולא צריך להוסיף לזה גם את הדיון הזה, או לפחות את הצורה בה הוא נעשה, כדי שנבין שהסיכויים שלנו פוחתים. תודה לכם שהארתם את עינינו <צ>.

ואם מישהו רוצה להגיד משהו לגבי ההכללות שגם אני עשיתי, ענו לי על השאלה הזו: מותר לענות על הכללה בהכללה הפוכה?

"אמת ואמונה"- ברשותך אני מצטטת את החתימה שלך: "אין על המשפחה שלי!!!"

זה לא מכוון אלייך ספציפית, בטעות יצא דווקא אחרי התגובה שלך.

כתבת תגובה לעניין מאוד!!! אני כואבת את כאבך וכאב רבים כמוך אבל את ורבים כמוך צריכים להבין שיש בכם משהו שונה...אחר...גדלתם בבתים שונים...להבדיל להבדיל כמו שבעלי תשובה גדלו בבתים שונים כך גם אתם... זה יכול להיות שונה לטוב!!!כן כן לטוב!!! יש לי חברה שהוריה גרושים והיא מהממת ורק למדה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה ואני בטוחה שהיא לא תעשה אותם ושהיא תבנה בית מצויין ומי שיזכה בה יהיה מאושר!!! אך עם זאת יכול להיות גם השפעות שליליות!!! מה לעשות... כל אחד והקשיים שלו... יש בן אדם עם דיסלקציה...לא הוא בחר את זה!!! ככה הוא נולד... אבל זאת ההתמודדות שלו... וכך יש לכם את ההתמודדות שלכם!!! ואני הכי מעריכה אנשים כמוך!!!

כמו שאומרים: "כל אחד והחבילה שלו" וכל אחד בוחר לו את הדרך להתמודד...

ולא בגלל ההערכה שהרעפת עליי או על אנשים אחרים ב"מצב" דומה... בתגובה הנוכחית אמרת דברים דומים לעכשיו, אבל הם קיבלו זווית יותר נכונה מהעובדה הפשוטה שהזכרת את הצד השני, האפשרות השנייה והפחות כוללנית.

קודם התייחסת לעניין של ה"מינוס", וכעת התייחסת גם לצד החיובי, אשרייך!

באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם.

בדיוק כמו שאמרת: "כל אחד והחבילה שלו...", וזה לא המקום לעשות "שלי-שלך, שלך-שלי"....

בע"ה

אני חושבת שבאמת כמו שאמרת אף-אחד לא בוחר את החבילה שלו, וכל אחד מגיע עם חבילה מסוימת, גם אם אין לה הגדרה. לאו דווקא הורים גרושים, יתמות, חזרה בתשובה או כל דבר מוגדר.

זה יכולה להיות גם 'סתם' מטענים רגשיים שהגיעו מאירועים שקרו לאדם במהלך השנים.

אבל כמו שניל"ס אמרה: "באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם." - אני מסכימה עם זה כ"כ.

וגם טל-טל! מחזק כ"כ לשמוע תגובות שכאלה.

 מה פתאום אשריי? אשריו!^^

קשה להם עם זה פוחדים שאם היו בעיות במשפחה אז שזה יעבור לבן בת כלומר שיצור אצלם שריטות ! ויש כאלה שזה יוצר אצלם ויש כאלה שלא הבנת?! [למקרה שלא הבנת יצאתי עם מישהיא שהייתה פעמיים באומנה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה נפטר אח"כ היא לא ראתה אותו מלא שנים עד אחרי שהוא נפטר והבחורה הייתה דפוקה ריגשית] מדהימה בשאר הדברים אז יש ויש ראיתי גם אנשים גרושים שהם ממש נורמאלים ולן יש כאלה שאומרים שהם לא מתעסקים עם זה ויש כאלה שפשוט בודקים מה הלך שם יותר ממה שהם יבדקו בן בת עם הורים שלא התגרשו!

שהייתי פיצית ההורים שלי התגרשו,

ואמא שלי התחתנה מחדש שהיתי בגיל 4 בערך

עם האב הביולוגי שלי אין לי קשר בערך מגיל  12

והוא לא מעסיק אותי בכלל,

והתרגלתי לנישואים האלה

ואני לא מכירה את השבר מקרוב.

בעיות שזה יכול לייצור?

כל הבעיות שיש לי זה לא בגלל הגירושים

זה בגלל נסיונות של אלוקים

ודברים שעוברים בחיים.

להשליך בעיות על גירושים,

זה לא נכון!

ילד יכול לבחור איך הוא חי,

איך הוא מתמודד ומה הוא לומד!

ויש כאלה שנשרטים עמוק בחיים

בגלל אירועים שהם עברו

שאין להם שום קשר לתא המשפחתי.

דווקא בגלל שאני לא מכירה מערכת נישואים בריאה

בסביבה שלי, כי נשואים שניים רחוקים מלהיות מושלמים

וגם נישואים אחרים סביבי במשפחה המורחבת לא נראים משהו.

יש לי דרבון וכוח רצון לעשות הכל אחרת,

ולבנות תא משפחתי חזק בכל מחיר

ועצם זה שהחלטתי שאני עושה אחרת

אני מאמינה שאני אצליח!

לכל בן אדם יש קשיים,

ואם הוא אומר שלא אז הוא שקרן גדול

זה לא אומר שכל מי שיש לו הורים גרושים

אז הוא מלכתחילה בעייתי.

לעזאזל אנשים תנו קרדיט לאדם!!

לא איזה מחקר שהחלטתם שהוא נכון,

לא להחלטה של ההורים שלו להיות גרושים,

זה מצב צבירה, והילד בוחר מה לעשות עם זה

וזה עדיף מנישואים גרועים.

אגב אני אשמח לבחור עם הורים גרושים,

כי זה לא משדר לי שום רע על הבן אדם.

יש משפחות שההורים אולי לא התגרשו

אבל עדיף שהיו עושים זאת, מאשר מקיימים זוגיות של אוייבים ליד הילדים שלהם

ולזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר גרועה על הילדים..

מה זה השטויות האלו?

גועל נפש שאנשים מפילים על זה!

אמא שלי היא בת להורים גרושים

[שבזמנו זה בכלל לא היה מקובל.. היה הזוי אפילו!]

וברוך ה' ובלי עין הרע-

יש לי הורים מאוהבים ובית מקסים באוירה נהדרת!!!

האישה צריכה לחזר אחר הגבר לא ?! 

הסמיילי מראה אישה מדברת בטלפון התחביב הגדול של אישה

עם חברות שלה..

ה-ו-א צריך לעשות ת'צעד לקראתה

אם אתה לא מרגיש שום רגש למישהי מסויימת

עדיף שאף מישהי לא תשלח לך מכתב..

כי יצא לה מזה רק כאב לב גדול.. לא חושב?

אם אני משחק משחק אסוציאציות ואומרים אישה, ישר עולה לי טלפון או תאונת דרכים

רק בגלל שזו היתה יציאה שוביניסטית..

ובתור מישהי כזו - אני לא יכולה להתעצבן ולהרוס לעצמי את התדמית..

אבל כמו כן, בתור שוביניסטית-

הגבר הוא זה שצריך לחזר אחרי האישה!

וחיזורים זה ממש לא רק באמצעות טלפון!

אנחנו סומכות על היצירתיות שלכם..

(אולי זו הסיבה ששום דבר לא מתקדם.. )

גם כשאני יוצא לדייט עם מישהי בפעם הראשונה אני לא מרגיש אליה משהו... אז לא נצא? חח דווקא יש הרבה בנות שהייתי שמח לקבל מהם מכתב.. או שזה סתם כי אני אוהב מכתבים?

שמח שאתם אוהבים את זה..

שישלח מייל,מברק,יונת דואר,משהו!!!

רק לא עד כמה.. 

אבל תודה בכולופן..

מה תעוררו את האהבה עד שתחפץ!

מים לא יכולו לכבות את האהבה ונהרות לא ישתפוה..(סליחה על שגיאות הכתיב..).

מי זה? לכל הרוחות...

למדתי את זה בעיקרון לפני יום העצמאות... אבל זה יפה כל יום!

נכון יש את הגמ' על שלושת השבועות? זה בא מדרשה של שלוש פעמים שיש בשה"ש "השבעתי אתכם בנות ירושלם"

אז- טטאם!

יש בשה"ש פעם רביעית!

ה,טז חִכּוֹ, מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ, מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.

לא זוכרת את כל הדרשה שהוציאו מזה- אבל בקיצר- זה השבוע כן לבנות וכן שעמ"י יגאל

הפס' אומר "השבעתי .. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"

אנחנו טובים מאוד בשבועות שלא ולא..

אבל לא שמנו לב שכשהאהבה נחפצת - אז חובה להעירה ולעוררה!

והיא כבר מזמן נחפצת.

יש בשיר השירים 3 שבועות של : "השבעתי אתכם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

וחוץ משלושת אלה יש עוד שבועה אחת שהיא בדיוק ההיפך : "השבעתי אתכם... אם תמצאו את דודי מה תגידו לו - שחולת אהבה אני".

שלושת השבועות של : "אם תעירו" באות לומר לעם ישראל שלא ינסו לקרב את הגאולה כשעדיין לא בא זמנה, מה שנקרא "שלא יעלו בחומה".

השבועה היוצאת דופן אומרת את ההיפך, שאנחנו מחכים לגאולה. בעצם יותר ממחכים, כמהים, עורגים.

לא הצלחתי לרדת לעומק..

תודה על ההסבר הפשוט. [שמגלה לי שהכרתי את הדרוש הנחמד ]

וכבר לפני כמאה שנה אפילו הרב זוננפלד זצל (ממתנגדי הרב קוק) אמר שהגיע החפץ.

[ברוח טובה... כן?]

אם את לא יודעת מי זה דודך?! נניח אני יודע שדודי זה ה' ואני מממש ממש אוהב אותו הכי בעולם הוא תמיד שם שצריך אותו! עכשיו בהכשרך את צריכה לצאת לחפש אותו  לפעמים גם כן ולא רק שהוא יחפש אותך!

אני יודעת שהוא אוהב אותי. אני רק לא יודעת מי..

אני פשוט דלוקה על בעלי.

וים אחד בעז"ה אני גם אדע מי זה..

וגם בפסוק: "אם תמצאו את דודי...שחולת אהבה אני" - היא חולת אהבה בלעדיו! לא איתו

של דודך, אתה רק יודע שהוא נמצא שם. ככה גם היא, לא??

בעז"ה תחלימי מהר.

טיפה פער בשעה.. אבל תודה על ההשתתפות..

ניסתי להחיות את הדיסק און קי שלי שהלך לעולמו..

יהי זכרו ברוך!

ללכת רחוק זה עניין יחסי.

יש כאלה שבשבילם מישהו מעדה אחרת זה ללכת רחוק, יש כאלה שמבחינתם הפרשי גיל זה רחוק, או הפרשי גובה.

מישהו שגר רחוק לא משפיע על הבנאדם עצמו, ונראה לי על זה יש פחות ויכוח. (על שאר הדברים עוד יהיה מי שיתווכח איתי, ולכן עדיף לא להכנס לזה...)

השאלה שלך, אם נתעלם מהחפירות שלי בנושא, היא כשאנחנו מסתכלים גיאוגרפית נטו, עד כמה זה משפיע על הקשר?

משפיע. לא אגיד שלא. ולא יודעת למה כל אלה שאני יוצאת/יצאתי איתם הם מהצפון, אז יש לי טיפה מושג (למרות שאין לי כ"כ למה להשוות... ).

אבל...

אני אישית אגיד לך שזה שווה את זה. נכון, זה מונע לפעמים שא"א להפגש כי הוא נסע הביתה, או שהנסיעות שוחקות אחד מכם/שניכם, או אפילו במחשבה קדימה- מישהו יצטרך להתרחק מההורים, או שניכם. אבל בגלל זה להפסיד מישהו שיכול להיות שהוא הזיווג שלך 40 יום לפני יצירת הוולד, ורק בעוה"ז יצא שהוא גר רחוק? (גם כן רחוק, בארצנו הקטנטונת אין מ-מ-ש רחוק....)

אני אומרת- לכי על זה, ושיהיה הרבה ב"הצלחה!

שנזכה כולנו להשקיע בשביל כאלה דברים

ב"ה ובהשתדלות

תמיד אפשר לומר את משפט הקסם "חבל לפספס רק בגלל.."

כי לפעמים, מה לעשות, ישנם אילוצים. מרחק הוא אחד מהם,

ומשום מה לא נהוג להתייחס אל זה כאל מינוס במדוייט, למרות שזה כן!

כשכל אחד מגיע מקצה אחר של הארץ, זה דורש נסיעות ארוכות,

זמן, אילוצי "ללכת לקראת.." ודייט באפיסת כוחות לשני הצדדים.

בכ"א, אני לא מדברת על מרחק של חיפה- ת"א.

קחי משהו כמו גולן- מצפה רמון.

בעיה!

יש אמת בדברייך, במיוחד כשהיא האמת שלך, ואותה בטח שאי אפשר לסתור.

אף אחד לא רוצה להגיע באפיסת כוחות לפגישה, אבל גם אף אחד לא רוצה לפספס מישהו מאוד ספציפי שקיים פה בעולם... כמה להשקיע בזה? זה כמו לשאול כמה להשקיע בנישואין עצמם, או אפילו בילד בעז"ה. לא תשקיעי?

מה לעשות, החיים זה לא בורסה, ולבחורים אין מניות אצלנו הבנות.

לא כל דבר בחיים זה רווח והפסד,

אבל אילו זה כן היה,

נראה לי שפה הוא היה מנצח, ובגדול!

לרוב נפגשים באמצע! אני מקווה שזה באותה מדינה חחח

עד כדי כך שאחד הסיבות שבגינם מותר לצאת מא"י לחו"ל זה בשביל לישא אישה.

אז אני לא אומר שצריך לצאת עכשיו לחו"ל כדי לחפש אבל באמת שארצנו היא כ"כ קטנטונת שאפילו בדוגמה הקיצונית של הגולן ומצפה רמון זה סה"כ 5 שעות נסיעה.

אם היית שומעת שיש סיכוי של אחד למאה למצוא אוצר במרחק 5 שעות נסיעה לא היית נוסעת לחפש? אז בטח כשמדובר באוצר שילווה אותך כל חייך.

השיקול של המרחק מההורים הוא טיפשי כי בכל מקרה ככל שעובר הזמן נוסעים פחות להורים. ומעבר לזה נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"

אז אם קצת קשה המרחק הזה בשלב הדייטים אפשר להיפגש קצת פחות ולדבר באמצעות הסקייפ. וברגע שתתחתנו בכל מקרה תצטרכו לעשות שינויים בחיים.

בהצלחה.

זה באמת נשמע יפה ואמיתי לנסוע גם עד קצה העולם בשביל האשה/האיש שלך,

אבל בתכלס נוסעים, פוגשים מישהו שלא נשמע כ"כ מתאים אבל מנסים אולי עוד פגישה 

(ונסיעה של כמה שעות) ובינתיים צצות הצעות אחרות שסמוכות אליך אבל מסרבים כי אתם בקשר.

אחרי פגישה נוספת את/ה או הצד השני מחליטים שזה לא מתאים .

וחוזר חלילה - למי יש כח וזמן לכל זה?

ההשקעה בהצעה (ועוד הצעה ועוד הצעה..) קרובה גיאוגרפית מתישה,

אז ק"ו כשהיא נמצאת רחוק..

לכן, כל מקרה לגופו - זה תלוי בזמן שיש לך, במצב רוח, בכמות ההצעות (אינו דומה מי שיש לו 100 הצעות למי שיש לו 101.. (: ) וכד'.

כל זה נאמר דווקא על תקופת ההיכרות. לאחר מכן גם אני חושב שזה באמת לא משנה.

אבל אם יש הצעה שנראית מספיק רצינית וכדאי לברר אותה לעומק אז שיקול המרחק מתגמד לעומת חיים שלמים שאח"כ חיים ביחד עם בן/ת הזוג.

לגבי כל השאר מסכים איתך לחלוטין

אם הקשר הוא קשר בריא וטוב אז מזה משנה המרחק כמה הוא גדול וכמה נהיה רחוקים מההורים התנאים והאמוראים היו עוזבים את בתיהם למשך שנים כדי ללמוד וללמד תורה..

הגעתי אפילו לאשדוד

אני צפונית מהגליל ובעלי דרומי .....

היה צורך בלהשקיע בפגישות (נפגשנו בכל רחבי הארץ....)

 אבל היה שווה!!!

וגם אחותי נשואה לבחור שלמד בישיבה דרומית.....

כי תרצי לנסוע....והנסיעה תרגיש לך כמו כלום.....(מדברת זאת שהמרחק הכי רחוק שהלכה זה עד הספסל שמתחת לדירת הסטודנטים שלה- בעלי היה בא אליי כ-ל הזמן לדירה כשהיה משתחרר מהצבא מקרני לת"א כולל להורים שלי והיה חוזר בטרמפים........

על מישהו שהיא מכירה שכדי להכיר מישהי שהורים שלו רוצים לשדך ביניהם הוא צריך לטוס לחו"ל!!! כי היא אמריקאית..

אבל הם חרדים וזה שידוך וזה...

אבל עדיין, היא ואני היינו בשווק!!

והתחתן עם מישהי מהארץ.

למרות שגם- הם די חרדים, ואם הבנתי נכון, הוא רצה מהתחלה מישהי מישראל. אבל כן. הוא היה צריך לטוס כדי להיפגש איתה..

יש כאלו שיהיו מוכנים לחצות אוקינוס, ויש שמקסימום מוכנים לחצות כביש. 

ברגע שתתחתנו ממילא תגורו באותו מקום, אז השאלה היא בנסיעות לדייטים ומרחק מהורים אחרי חתונה. 

נסיעות לדייטים זה אולי טרטור, אבל זמני. אז בעצם הכי חשוב זה מרחק מההורים אחרי חתונה.

תחשבי עד כמה את מרגישה בנוח עם מגורים רחוק מההורים, אם היה לך נסיון כלשהו במגורים מחוץ לבית. יש נשואות שמאוד אוהבות להשאר בבית שלהן, אבל עדין רוצות להיות קרובות למשפחה כי הן מרגישות תמיכה וכו'. 

בכל אופן, זה ענין לדיון- אולי תפגשי מישהו שדווקא לא מעונין או לא נעול על להישאר במקום מגורי הוריו וכדומה. לא בהכרח צריך לגור באמצע. 

ו... נישואים וילדים זה דבר מגביל. צריך לוותר ולהתפשר ולמצוא את העצמיות בתוך הגבולות.

נפגשתי עם מישהי שהמרחק ביני לבינה היה די רב  וזה רק מאיפה שהיא שירתה ,

הבית שלה היה בכלל מחוץ לטוווח קליטת סלקום ....

ובכל זאת בגלל שרציתי והיא רצתה , בכל אופן בהתחלה , בכלל לא היה לי קשה לנסוע ,

להיפך הרגשתי שהנסיעה היתה עוברת מהר והמרחק לא היה בכלל מדד מבחינתי .

האמת שאחרי שזה לא התאים מבחינתה אז מצד אחד הרגשתי שפשוט בזבזתי חצאי ימים שלמים לחינם

אבל מצד שני יסורים מכפרים וגם למדתי על עצמי דבר חשוב שהמרחק מבחינתי הוא לא מדד .

דרך צלחה גם אם היא ארוכה  .

נפגשנו כמה פעמים בעפולה (שעתיים הסיעה מפה ושעתיים נסיעה מפה)...

לא תענוג גדול, אבל לא מצטער.

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר.

שנזכה ליישם אותם.

              בתודה ובברכה

            שבוע טוב ומבורך

תודה רבה

שבוע טוב ומבורך !!

או משו כזה?

הוא לא מוכן להיפגש עם מישהי מעל 65 כי היא מבוגרת

בתור מי שאחותו הקטנה התחתנה לפני כשבועיים, באיזה שלב כבר מתחיל להמאס לשמוע את ה"בקרוב אצלך" הזה, למרות שאפשר להבין את האנשים שאומרים את זה, מה עוד הם יכולים להגיד חוץ מזה? לא להגיד? טוב, זה כבר יותר מדי קשה ליישום...

|עור של פיל ואטמי אוזניים|

כעונש -גם אני אצטרף ואאחל לך- בקרוב אצלך!

|מוציאה לשון|

במיוחד שאם לא עומדים אז לא רואים את החופה ( אם אתה נמוך)

וכשהם יעלבו, תגיד להם: "נכון שזה לא כיף לשמוע את זה?".

עשיתי פעם אחת, זה מוצלח...

הייתי קוראת לזה גסות רוח,

גם אם מישהו ברך אותך, ולדעתך היה בברכתו אלמנט מעצבן,-

עדיין לברך אותו במוות זה עונש כבד מידי , לא??

שמור את חוש ההומור (?) לסיטואציות אחרות......

לספור בקול.

בהלוויה?????????????????????????????

מגיבים בחוסר טאקט.

"נו, מתי אתה מתחתן?" -כשתכיר לי את אשתי.

"בקרוב אצלך"- גם אצלך! ("אבל אני נשוי!" -אה חשבתי שהתכוונת שאני אלך לישון בקרוב..)

"נו, אז איך ההרגשה שהוא מתחתן ואתה רווק?" - נפלאה! החדר עכשיו כולו שלי.. 

וכו'..

מזל טוב!

גדולללללל אהבתי!

אבל רק כשהיא נאמרת בכוונה ובדבקות (כלומר כשהם באמת מתכוונים לזה)

מה בסך הכל מאחלים לך? שתמצאי את בעלך בקרוב. מותר לי גם לאחל לך את זה?

האמת היא שאני מעדיפה לשמוע בקרוב אצלך מאשר מזל טוב  (כשבעייני זה בכלל לא מזל טוב והם יכולים לשלוח את ה"מזל טוב" לחתן ולכלה.

אז אני מאחלת לך: בקרוב  אצלך...

אמן

כזה ענקי ומתכוון-ממש

שהבנאדם מתפדח טוב לא באמת כ-ז-ה התכוונתי לברך אותך...

כל תגובה חצי-ציניתת חצי-משועשעת

ולאסי- מזל טוב!!!! על אח שלך

לברכות יש כוח!

אני בטוחה שהדודים לא מתכוונים לרע,

הם באמת מתכוונים שבקרוב אצלך.

ואומרים שכשאדם בשמחה גדולה,

יש כוח לברכות שלו..

בע"ה, תסלח לי אבל..

בקרוב אצלך, ממש ממש בקרוב.

כן, כן, בקרוב אצלי...

יחסוך לך כמה פעמים. 

(או להסתובב עם שלט Iחושף שינייםI)

חבר שלי התערב עם אבא שלו אם הוא ילבש בחתונה של אחותו חולצה שכתוב עליה:
"אחותי כבר תפוסה אבל אני פנוי - ומס' הפלא שלו"

הוא ואחיו הצעיר בהחלט עשו את זה כמו גדולים

ראיתי תמונות מהחתונה עם החולצה.

"האם כבר אמרת לי 'בקרוב אצלך'?" אחרי החופה של אחיו הקטן..

ועשיו הוא התארס

בס"ד

ראשית נאחל מזל טוב לאחיך!..שיהא הבניין עדי עד בעז"ה!אמן!

שנית , אל תחשוב עלזה יותר מדי, פשוט תענה כמו בתקליט תודה ,אמן...

שלישית ידוע שהאחד פותח את המזל לשני , והקב"ה זיכה את אחיך שיהא זה שיפתח לך את המזל.

ובעז"ה בקרוב ממש גם אתה תמצא את עצמך באותו מעמד...

ולגבי החופה , אני חושבת שכדאי שתהייה שם עם אחיך , לעניות דעתי נוכחותך תהייה חשובה לו מאד!!

ואם להגיד את האמת...יש איזו עקיצה קטנה בלב...אבל אם תאמין שהמיועדת תגיע בזמן קבוע מראש שנקבע ע"י

הקב"ה אז שמחתך תהייה שלמה ואמיתית....

תהנה

שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעינך. פשוט- תענה אמן!!!!

וברכת אדיוט??????????

סתםםםםם

באדיוט יש נבואה (נבואה בשוטים.....) ולכן גם למי שיש שגיאות מקלדת-לא נורא....

אדיוט = טיפש!

הדיוט = אדם פשוט.. כמו כהן הדיוט.. כהן בדרגה פשוטה - נורמטיבית.

הייתי בהשפעת חפירות של מורה על יום-עיון בתנ"ך שבו חפרו לנו ש"כהן הדיוט בה' ולא אדיוט בא'".........................

כך האו אמר בשיעור באחת השבתות לפני כמה שנים אני שמעתי את זה!! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

לענ"ד זה לא איזה משהו "שמיימי" או משהו כזה.

זה פשוט עוד דרך חשיפה שלך לבנות המין השני דרך צד שלישי.

ולמי שלא הבין,

דמיין מצב שבו אתה עומד ומחזיק טלית מעל החתן והכלה עם עוד 3 חברים.

כמה שבועות אחרי החתונה מגיעות החברות של הכלה לראות אותה עם כיסוי ראש, ובין היתר גם לעבור על האלבום (חס וחלילה שמישהי תפספס דבר כזה).

ואז הן רואות בחור לבוש במיטב מחלצותיו, עומד כגבר-גבר ליד החתן (שממש במקרה הוא גם אחיו התאום, לא פחות), וכאקט של אחווה שיש רק לתאומים, מחזיק את הטלית מעליו.

כל הנושא של עמידה מתחת לחופה, הנחיית הערב ("לעריכת חופה וקידושין מכובד הרב..."), להיות עד וכו' - זה סוג-של "מסדר זיהוי" לחברים הרווקים של החתן בשביל החברות הרווקות של הכלה.

וזו כבר באמת סגולה בדוקה לחתונה.

מי שמכיר סיפורים כאלו מהסגנון שכתבתי למעלה ("וואי, מי זה החמוד הזה ש... שם מתחת לחופה?") רשאי לחזק את דברי.

בס"ד

פעם ראשונה שראיתי חופה כזאת מוזרה..

בגלל שהם חרדים אז בחופה עמדו רק הגברים מסביב והאמהות והכלה היו הנשים היחידות באיזור.

לא הייתה מוזיקה ומיקרופון מזל שעמדתי בחופה לשמוע מה הולך שם.

"אם אשכחך" לא שרים שם אחי פשוט אמר ושבר וזהו!

ליווי חתן כלה לחדר יחוד זה עם איזה שהוא ניגון עצוב שלא זיהתי.

יציאה מהחדר יחוד מוזיקה מטורפת לריקודים

באמצע החופה חבר שלו אמר לי שהוא צריך לדבר איתי הלכתי איתו הצידה והוא דאג שאני יעמוד עם הגב לריקודים ופתאום בלי התרעה מוקדמת מצאתי את עצמי על הכתפיים של חבר אחר במרכז הריקודים שאחי מחכה לי כבר..

זה היה מפדח לגמרי כי לא הספקתי להתארגן עם הבגדים כ"כ..

לא היה כ"כ "בקרוב אצלך" כמו שחבשבתי באיזור ה10 רק.

הטאקט של אח של סבא שלי עשה לי את הערב לטובה דווקא "אז מה אסף?אתה מחכה שיהיה לך ריקוד אחיינים גדול ואז רק תתחתן?"

השבת אנחנו אצל ההורים שלה עם כל הדודים באחת הערים החרדיות בהתנחליות[ההורים שלה מורעלי התנחלויות ומתגאים בזה ואני כמובן חשבתי כלכלי כי אח שלי הולך לגור לידם ואני בעז"ה מעביר אליו כתובת לקבל רישיון לאקדח..]

אני מקווה שבאמת הזיווג שלהם יעלה יפה ויהיה שמחה אמיתית כמו בערב הראשון שרק הכירו ולא ישכחו את זה![לא נראה לי שהם מהר ישכחו הם יצאו שבועיים עד לוורט ואז עוד שבוע לאירוסין..] 

מתגובתך האחרונה אני מבינה כי אין לכם אותה השקפה , והינכם שייכים לסקטורים שונים.

אני יכולה רק לומר שאני באה מהסקטור החרדי , וזה מאד מובן למה רק האמהות והכלה נמצאות בסביבת החופה..

היות ויש צורך בשמירת נגיעה , הנשים עומדות מצד אחד וגברים מצד שני...

לעניין המוסיקה , בהחלט יש חופות שיש מוסיקה , זה שהם בחרו אחרת לא בכל החופות החרדיות זה כך!

חדר ייחוד זהו המן בו החתן והכלה יושבים לאכול יחד ברוגע ובאין מפריע ,, בכדי שיוכלו לשמוח ולהשתולל עם

החברים שבאו לשמוח בשמחתם..

 (= לא חרדים) שומרים נגיעה...

ובכל זאת- am42 ציין שלא היו נשים בכלל באיזור החופה (כנראה לא רק צדדים שונים) וזה שונה מהחופות אצלינו.

אנחנו יודעים מה זה חדר ייחוד...  הוא ציין את הניגון העצוב דווקא .

מזל טוב גבר

כל הברכות לאח שלך

(נכון שאתה לא לגיד לו את זה- שכלל הפורום שלנ"ו שולח לו ברכות לביניין עדי עד- אבל ברכה היא ברכה!)

נשמע שהיה חתונה אחלה של דבר!!

והאח-של-סבא -

אני תאומה..

אמנם אני עוד לא בת 14, אבל כבר עכשיו (יא בל"חית שכמותי) אני מפחדת מה יקרה בתקופה של החתונות.. שאני יתחתן ועטרת (אחותי התאומה) לא, או הפוך..

גם אמא שלי תמיד אומרת שמאז שנולדנו אז זה הדבר שהיא הכי רוצה. שנתחתן בלי הרבה הפרש. נגיד יש לי אחים תאומים (כן, אנחנו 2 זוגות) אבל הם בן ובת. אז זה פחות. כי בנים גם ככה בדרך-כלל מתחתנים בגיל יותר מבוגר מבנות.

אבל בינתיים עוד לא קורה כלום, ומה שנשאר לקוות שזה אכן יגיע בעיתו ובזמנו..

אחותי עוד חודשיים..
וספרתי יותר מ1000 כבר (כולל אסמאסים)
זה הזוג מילים שאני הכי לא סובלת לשמוע..כאילו עשיתם אותי רווקה בת 100..
אבל אז- חשבתי..
אחרי כל העצבים על כל אלו שרק מעיזים להביט בי בכזה..
יאללה- נזרום..

תגיד תודה, תחייך! ולך תדע אולי באיזה "בקרוב אצלך" תיהיה באותו רגע שעת רצון- וזו תיהי ברכה משמחת עבורך..
פשוט תסתכל על זה כ- שפע של ברכות בערב אחד
שיהיה במזל טוב!!
ו.. בעיתו ובזמנו! אצלך

לק"י.

מה קשה לומר "אמן" בכוונה???

מה מעליב? מה פוגע? מה עצוב? מה מתסכל?

מברכים אתכם אז תענו אמן, ותתכוונו לזה!

אני מת על המנגינות של השבע ברכות ובעיקר בשבעית..

אחי התלהב כ"כ על מה שעשיתי שם שהוא אח"כ קם וחיבק אותי ואמר שממש שימחתי אותם..

תבקשי מאח/אבא/ידיד/מכר, שיתקשרו אליו, יגידו לו שזה נגמר, ושמבקשים יפה שיפסיק להטריד.

הוא ירגיש מטופש ויפסיק לשלוח..

שיבהיר לו את העניין.

פעם אחת להגיד לו שדי מספיק.. זה לא לעניין..

ואחרכך- להתעלם...

אם הוא לא מבין בעיה שלו... אבל שזה לא יגבול בהטרדה....

תתקשרי אליו או תשלחי לו הודעה שהוא מטריד אותך ואם הוא ימשיך תתלונני במשטרה... כן יש דבר כזה משטרה!!! ומה שהוא עושה נחשב הטרדה!!!!!כן כן כן!!! וכדאי שאנשים ידעו את זה!!! (במיוחד בנות...)

קצת להפחיד אותו לא יקרה כלום!!! תראי לו שאת רצינית במה שאת אומרת...

זה טוב להיות אנשים טובים ורחמנים!!! אני גם כזאת... אבל יש גבול לכל דבר ואין שום סיבה בעולם שאת תיסבלי ממנו וזה פשוט ימשיך...תשימי לזה סוף...

בהצלחה רבה!!!

זה גם מחווה ידידותית (במקום להיכנס בו) וגם יבהיר לו שזהו! אתם לא ממשיכים!

לעשות עוד משו משלל הרעיונות שהוצעו כאן

בהצלחה!

כדאי שיפסיק..

כי גם הוא ממשיך להיקשר אלייך ולא מפנה בליבו מקום לאחת שבאמת שייכת לו..

אולי זה יעזור לך להיות יותר תקיפה ולומר לו שאת מבקשת שהסמסים ייפסקו-

גם אם אולי באותו רגע תרגישי שזה פוגע.

בהצלחה מתוקה שלי!!

ישירה- לא מגעילה ולא מעליבה, אבל כנה

on יפה שלי!! -