יש לי חבר טוב, אדם מדהים - דואג, איכפתי, אדם עם לב רחב מאוד והרבה מאוד נתינה - חבר אמיתי.
לאחרונה (שנתיים +) הוא טרוד מאוד בצרכי פרנסתו ולימודיו...
גיל 30 נושף כבר בעורפו והוא מסרב לקבל הצעות, מסרב שאני אנסה בצורה כלשהי לעזור לו בזה.
מה עושים? 
יש לי חבר טוב, אדם מדהים - דואג, איכפתי, אדם עם לב רחב מאוד והרבה מאוד נתינה - חבר אמיתי.
לאחרונה (שנתיים +) הוא טרוד מאוד בצרכי פרנסתו ולימודיו...
גיל 30 נושף כבר בעורפו והוא מסרב לקבל הצעות, מסרב שאני אנסה בצורה כלשהי לעזור לו בזה.
מה עושים? 
האמת אני אפילו יודע איך לעשות את זה 
לוקחים אותו לשבת עם חברים נשואים למשפחה המורחבת שלהם באחד הישובים ומזמינים לשם גם מישהי לסעודות 
(עשו לי משהו כזה בעבר הרחוק
)
צריך לנסות
תודה
זה צריך לבוא מתוך רצון בריא שלו
שלפעמים מרוב שרוצים לעזור לרווק, זה בא על חשבון מישהיא.
כך יש מלא מצבים של רווקים שמכל מיני סיבות לא רוצים לצאת ובגלל לחץ של חברים וכדומה הם מסכימים לצאת עם מישהיא למרות שהם ממש לא פנויים לקשר וזה רק פוגע בה בסופו של דבר- מניסיון מר וכואב.
אם החבר שלך טרוד- תעזוב אותו. הוא לא פנוי כרגע לקשר וזה שהוא יפגוש בשבת בחורה מאד נחמדה-לא אומר שהוא פנוי לקשר. אז היא תמצא חן בעיניו והוא יצא איתה אבל זה יסתיים בצורה לא טובה כי היא לא פנוי לקשר.
נשאלת השאלה - מה עושים? (כי לא נראה שבזמן הקרוב הוא יתפנה לקשר)
יש לנו חבר שסירב לקבל הצעות כמה שנים טובות,
סירב לדבר על הנושא וסירב גם ליעוץ, ואפילו ניתק קשרים עם חבר'ה נשואים(אנחנו),
אז עזבנו אותו- צדאגנו והתפללנו מרחוק- זעקנו לה' יתברך-
והנה הוא נושע והתארס בגיל 33.
אני לא מאמינה שהוא מודע ומאמין כמה שדאגנו והיינו איתו
אבל ברור לי שהתפילות שלנו הועילו וקיצרו לו את הדרך
לך נראה שהוא עסוק מידי בקריירה שלו- האם זה מה שהוא באמת מרגיש?
שאלת אותו פעם בדיון עמוק ופתוח- למה הוא לא רוצה לחשוב על זה?
אולי תגלה משו שלא חשבת.....
תתן לבחורות את המספר שלו (ללא ידיעתו מראש) שיצרו איתו קשר, או שתנסה לדבר איתו להבהיר לו שאחרי גיל שלושים-רק נס יעזור לו להתחתן, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב, וענייני פרנסה ולימודים אפשר לדחות לאח"כ, אבל אישה בשלב מסויים זה כבר כמעט בלתי-אפשרי למצוא.
יכול להיות שהוא לא בנוי לקשר עכשיו או שהוא באמת פשוט לא רוצה ועד שבנאדם לא רוצה אין לו מה לצאת גם אם הוא בן 40 ואם כבר יצא שהוא היה בן 18 אז אני אגיד שאז הוא היה בנוי ועכשיו הוא לא בנוי הוא רוצה לשהקיע ולפרוח דברים אחרים! [אני רווק בן 27 ומבין אותו ב 100% ] ואם את כל כך רוצה לעזור לו אז תנסי להתחיל איתו אולי את תגרמי לו לאהוב אותך והוא יחשוב אחרת!
רק כדי ליישר כמה דברים -
א. אני בחור !
ב. לא מסכים לחלוטין לגבי מה שכתבת בתור עצה לבחורה
ג. כדאי להבהיר את המצב - הבחור לא עוסק בפיתוח קריירה מזהירה.
הוא אמנם לומד משהו יוצא דופן, אבל מבחינת הפרנסה - עובד בעבודה מזדמנת.
מצבו לא פשוט ואני אובד עצות מה לעשות בנידון.
פרנסה טובה יותר אין באפשרותי לסדר לו.
אולי איזו עצה טובה שאוכל לתת לו?
מה הוא לומד איפה הוא היה בצבא?
הוא יכול לעבוד בשירות לקחות! או בתור מאבטח לא מאבטח בבי"ס אלה בעיר העתיקה יש כסף טוב לכל שעת אבטחה! אם יש לו רישיון אז גם יש מלא מלא עבודות טובות! סורי על זה שחשבתי שאתה בת
קבל את התנצלותי!
בקשר טוב.. תסביר לו שהוא כבר מבוגר.. ושכדאי.. להתחיל לקבל הצעות..
אבל כנראה שיש כאן בעיה קשה של פרנסה ולימודים שזוללים את כל הזמן הפנוי שיש ברשותו.
מי רוצה- הוא- או אתה?
יש גבול שבו אנחנו אומרים- "כמה אפשר לעמוד על הראש כדי "להציל אנשים מעצמם" ?!"
צריך גם לכבד את הרצונות של אנשים
תן לו לפתח קריירה קצת- אם הוא כרגע "נשוי ללימודים" -- אחרי הפוסט-דוקטורט זה יעבור... ![]()
על חטא ?
בעזהי"ת.
רק אם הוא נותן לי את הפליז שלו...
רבנית?
להתוודות בפני מישהו אחר (מלבד הקב"ה) על חטא
(אלא אם כן זו עבירה בין אדם לחברו - ואת מושא העבירה חלילה, ולא מודעת לכך. במקרה זה עליו לומר לך שהוא טעה,מתחרט ומבקש את מחילתך)
לעבודה זרה???
רוחקטנה
רוחקטנהאחרונהאו שהיא לא רחל או שהיא לא שרה. כאילו מה זה משנה איך קוראים לה.
1. מפסיקים להגדיר את התופעה בתור משהו טפשי. זה ממש לא טפשי. זה תהליך לא פשוט ו...די כואב.
2. מפסיקים להסתכל על זה כקלישאה מוכרת ונדושה. ההסתכלות הזאת לא עוזרת לך ורק גורמת לך להרגיש עוד יותר גרוע. העובדה שזה קורה הרבה לא הופך את זה לקלישאה נדושה ומסתבר שזה לא מצב כל כך מוכר לך אז ההגדרה בכלל לא נכונה.
3. מתחילים להגדיר בצורה נכונה את המצב" חברה שלי התארסה וכרגע היא לא פנויה בשבילי. אני יכולה להציע לעזור לה ולהיולת שם בשבילה אבל אני גם צריכה לקבל בהבנה את העובדה שאולי היא לא תרצה עזרה ואולי אין לה זמן כרגע בשביל. זה תהליך טבעי שקורה".
4. לומדים קבל בהבנה תחושות לגטימיות (!) שאת מרגישה כגון בדידות ונטישה. זה טבעי ומובן שאת מרגישה ככה וזה בסדר.
5. מנצלים את ההזדמנות כדי לחדש קשרים עם חברות רווקות שנמוגו בחודשים האחרונים מכל מיני סיבות. זה מאנם לא תחליף לחברה הטובה שהתארסה אבל זה בהחלט משהו.
6. ממלאים את החיים בדברים כיפים שאת אוהבת לעשות . זה מקל קצת על תחושת הבדידות.
זה מה שיש לי בשלוף.
זה לפחות מה שאתה אומר כאן.
שטויות. 3 החברות הכי טובות שלי התחתנו, חלקם עם ילדים.
ועדיין...
גבר לא מפיג את הבדידות הזאת. זאת רק אשליה.
אישה צריכה חברות.
המלצה שלי- תכירי חברות חדשות.. יום אחד החברה הישנה עוד תחזור להיות חברה יותר טובה ממה שהיא כיום.. מבטיחה 
הוא פשוט ממלא מקום מאוד מסויים
וחברות מפיגות בדידות מסוג אחר..
בעז"ה שתזכי לשני הדברים. חברות אוהבות וקרובות ובעל מדהים ותומך.
להפיג את בדידותי.
אני מעדיפה גבר שיוסיף לי משהו לחיים.
לא זלזלתי. רק אמרתי את דעתי.
להתרגל למצב ולעכל..ולהבין שאפשר לשלב עוד אנשים בחיים גם כשיש בעל..
אולי היא עוד תחזור אלייך- מי לא צריכה חברה טובה???
מאחלת לך שתתארסי מזה מהר שלא יהיה לך זמן לחשוב על החברה שאיבדת..אלא על החבר שקיבלת..
ותעשי טובה, תזכרי את החברות הרווקות שלך גם כשתהיי מהצד השני 
בהצלוייחה=)
אולי ישמח אותך - שיש לקשר שלך עם החברה עתיד....

![]()
|מבסוט על עצמו|
חח.. 
טוב נפרגן גם לך...
קבל ח"ח.
![]()
במשך הזמן כמה וכמה חברות שלי, ברמות שונות התארסו והתחתנו...
וזה קשה.... ממש ממש קשה.
הן בהחלט חסרות לי, ולצערי אין יותר מדי מה לעשות עם זה... 
קבלי חיבוק...
שהחברה הכי טובה שלי נטשה אותי בשניה שהיא קלטה שאני הולכת להתארס.
![]()
חוויה מתקנת!
פזובאמת אין מה לעשות...
ב"ה
אבל נראה לי שבהתחלה פשוט צריך לפרגן. זה חדש להם אז ברור..
אבל עוד מעט יעבור קצת זמן ואם הייתן באמת חברות לפני-זה ימשיך גם אח"כ!
ואח"כ תוכל שוב לחזור לחברות שלה, כרגע היא עסוקה מאד בעניין החתנוה והאירוסין, והיא מדברת עם הצדיק שלה בלי סוף, אז היא "שמה אותך בצד" זה יעבור והיא תחזור להיות גם איתך, אחרי הכל-אם אין לה שום דבר נגדך היא לא תרצה סתם ככה להתנתק ממך....
ככה זה החיים ממשיכים לרוב אחרי שנה זה עובר לכולם והם חוזרים לדבר עם החברים הישנים אני מתכוון אחרי שנה של חתונה אז קודם תחכי שהיא תתחתן! עכשיו פתרונות! או שתמצאי לעצמך חברה חדשה או שתחפשי חבר
המוצא הישר מתבקש להכריז, עד שיבוא המאבד (=בעל האבידה= בעלי)
בינתיים אני עושה כאן סקירת מלאי... וואו מה שאנשים מאבדים!
יש כאלו מציאות בעולם הזה, איזה בזבוז שהם באיבוד!
מצד שני, אם לא נאבד, לא נחפש וגם לא נמצא!!
הבעיה היחידה היא שאנחנו לא תמיד בטוחים בסימנים...
*ד"ש מסבתא ![]()
גם אני מרגישה ככה....
|אבדה אבודה למדי...|
תפתחו פה מציאת אבידות..אף אחד לא רוצה לזכות במצוות השבת אבידה..??
והעצוב הוא שנירא לי כולם מריגשים אבדות אבודות
ב"ה
בעז"ה עוד ימצאו... תסמכו על המאבדים 
אני סומכת רק על ה'!!
אהההה אני לא אוהבת ללכת לאיבוד זה מרגיש כ"כ לבד 
אני מכווה שאתם מבנים למה שאני מנסה לומר...
למה אתה לא מחפש אותי????
מחבואים
חפשי אותי
בתוך בנין נטוש בכפר
ובדרכים הנסתרות
חפשי אותי
בין השיחים על חוף נהר
ובנקיקים ובמערות
חפש אותי
אולי אני בראש מגדל
יושבת לי על פי תהום
חפש אותי
מאחורי עמוד חשמל
חפש אותי בכל מקום
חפשי אותי
בתוך חורשה כחום היום
אולי אני אילן עבות
חפשי אותי
ועל ליבי תוכלי לרשום
את שמנו בראשי תבות
חפש אותי
בבוסתנים העזובים
אולי אני חית בר
נזלול יחדיו
אבטיחים וענבים
ואז נברח עד ראש ההר
חפש אותי
אני גרה בדפנה שש
היום אני נראית נורא
חפש אותי
ותוכח לדעת ש -
בתוך ביתי - אני גבירה!
חפשי אותי
אני נראה תמים כזה
אני נראה כמו סתם חייל
חפשי אותי
תראי שבחזה הזה
פועם ליבו של גנרל!
חפש אותי
במשחקי המחבואים
נמאס לי לשחק לחוד
חפשי אותי
ואחרי שתמצאי
נלך ביחד לאיבוד
לא מצאתי קישור לשיר,
מוזמנים לחפש בעצמכם...
שבת שלום יהודים יקרים!!!
איך שלא הכרתי את זה?
אכן כן, קראתם נכון, גם אבידה וגם מציאה, במחיר אחד...
ויש גם ערך מוסף: מצוות -השבת אבידה.
ובכן, הנה חלוקת התפקידים:
אבידה- הולכת לאיבוד ומחכה לבעליה.
בעל האבידה- מחפש אחריה, מוצא אותה ומתחתן.
אה...טוב, נראה שפשוט דולגו כאן כמה שלבים.
אז נתחיל מההתחלה:
ארבעים יום לפני יצירת הוולד מוכרז: "בת פלוני לפלוני".
על כן מרגע היוולדם הינם שייכים זו לזה.
לכאורה, מרגע זה עליהם לחפש. -רגע, הם עוד לא נחשבים,
קודם שיגדלו קצת, יוציאו תעודת זהות, תעודת בגרות, ורישיון (טוב-רצוי לפחות
)
והופ- הם מגלים שחסר משהו, איפשהו בדרך הלך להם לאיבוד.
מה עושים? -מחפשים!
עכשיו הכל תלוי במה שעבר על האבידה בדרכה:
אם זו אבידה מסודרת- קפיצה למחלקת אבידות ומציאות (-שדכן/ית) ומצאת.
אם זו אבידה מקושרת- תמצאו דרך להתחבר (-מחשב).
אבידה שמסתובבת בטח תיפגשו בה היכנשהו בדרך.
ואבידה מפורסמת- יכריזו עליה יום אחד לידכם.
יש מקרים שאחרים מוצאים ומשיבים למאבד (ע"פ סימנים...)
לפעמים מגיעות שתיים במחיר של אחת (בחתונה של חבר/ה).
ויש אפילו אבידות שמוצאות אותך בעצמן.
יש אבידות שצריך רק לפקוח את העיניים והן שם.
יש אבידות שמשתנות בדרך, שעוברות תהפוכות וגילגולים.
יש אבידות שקשה לזהות. ויש אבידות שפשוט הולכות לאיבוד.
וכשאין ברירה- חייבים לחזור אחורה, לשחזר מה נעשה מרגע שאבדה,
ולפנות למי שהיה ברגע האיבוד. לפעמים רק הוא יוכל להגיד להיכן התגלגלה לה האבידה, לתת הכוונה ולהראות את הדרך.
אבל זיכרו: חוק שימור החומק קובע: שום דבר אינו הולך לאיבוד!!
אם מחפשים באמת - מוצאים! *"יגעת ומצאת -תאמין!"
וכאשר אבדתי - אבדתי...!

|כפיים סוערות|מאמע צאדיקהמסכת יקירתנו!!
הו מה כמה ליבי למקרא שירייך
כמה רחב חיוכי למקרא הגיגייך
רק שאלה קטנה לי אלייך
למקרא שורותייך-
תעודת רישיון
הלא כן?
|מצטרפת למחיאות הכפיים של צדיקה|
עצוב להיות אבוד...
אילה שלוחה
![]()
חחח סתם בגלל שהעלו פה כמה עצבויות וכמה נעמי שמר-
התבלגן לי הכל 
בסה"כ שמח!
![]()
מה לא??
תחשבו כמה אנחנו לא מחזרים אחרי השכינה.. וכמה כואב לה להיות אבודה..
אז קדימה - יש הרבה עבודה!!
[ולא, נשים יקרות, לשם שינוי לא דיברתי על פסח]
בתור אבידות בזמנינו
אנחנו צריכות להיות קצת יותר אקטיביות-
מלעשות??
הבחורים איבדו כיוון... ![]()
.
בתור התחלה תמצאי סימנים שאת אוהבת!
הוא צורף במקצוע וכבר קניתי ממנו כמה דברים יפים.
הוא הראה לי טבעות מאוד יפות (לא התכוונתי לקנות בינתיים
)
הייתה טעבת משובצת בלו טופז, והייתה אחרת משובץ יהלום. שלישית - אזמגרד.
שאלתי אם יש לו טבעת שמשובצת בכלה... הוא ענה לי בחיוך עצוב 
... ככה זה כשמחפשים אבדה... 
ובד"כ לא נאבדים לי דברים..
ושקוע כל ימיו במסכת יומא בעיון רב. בעיון של רב.
אלירז
בזה לפחות א"א להאשים אותי..אלירזעשית טוב על הלב! אשרייך

בס"ד
דבר תורה לפרשת תזריע
מבוסס על הרב יעקב אריאל שליט"א
פרשתנו מדברת בעיקר על הצרעת. הצרעת הייתה מחלה הנובעת מלשון הרע: “מצורע” נוטריקון של “מוציא רע”. הלכות שמירת הלשון שייכות להלכות המרובות ביותר וקשות ביותר לקיים אותן. אפילו בני אדם שומרי מצוות מהגיל הרך ביותר יכולים ליפול בלשון הרע בקלי קלות.
אם כ"כ קל ליפול בחטא הלשון הרע יש לשאול למה ה´ ברא פה לאדם, במה הפה שלנו מועיל!
האדם נקרא "המדבר". ז"א שהיכולת של האדם לדבר הוא אפיון מרכזי למהות של האדם, אפילו יותר מיכולתו לחשוב או להיות מוסרי. מה זה הדיבור? אם נגיד שדיבור זה הפעולה של הוצאת קול מהפה, הרי שגם החתול מיילל, הכלב נובח והציפור מצייצת. כדי להבין במה האדם - “המדבר” שונה משאר בעלי החיים בדיבורו, נתבונן בקרבן שהמצורע חייב להביא כפי שכתוב בפרשה הבאה: שתי ציפורים. אחת שתשחט ואחת תישלח. רש"י מסביר:
“לפי שהנגעים באים על לשון הרע שהוא מעשה פטפוטי דברים. לפיכך הוזקקו לטהורתו ציפורים שמפטפטים תמיד בצפצוף קול.”
רש"י מסביר שאדם שחטא בלשון הרע התנהג בדיבורו כציפור, ולכן בהתנהגות נכונה וראויה דיבורו של אדם צריך להיות שונה מפטפוט ציפורים. ולכן אדם צריך לשחוט ציפור - לשחוט את הציפור שבו, ולהיוולד מחדש כאדם!
הדיבור האנושי שונה מציוץ הציפורים בשלושה תחומים: הוא הגיוני, ערכי וחברתי. הדיבור של אדם צריך להיות הגיוני, הוא לא בא רק לבטא תחושות אלא גם חשיבה. הוא גם ערכי: תרומתו של דיבורו של האדם יכול להיות שלילי או חיובי. ולכן לפני שבן אדם מדבר צריך לבדוק אם מה שהוא מתכוון להוציא מפיו תורם באופן חיובי או לא. והדיבור הוא גם חברתי. אדם לא מדבר לבד, אלא הוא מוסר מידע לזולת.
האיחוד של שלושה התחומים האלה הופך את הקול היוצא מהפה לדבור, והאדם ל"מדבר". ישנה מכנה משותף לשלושה התחומים הנ"ל: היכולת לשתוק. השתיקה היא סייג לחכמה. כשאדם נכנס ללול הוא שומע תרנגולות מקרקרות בלי סוף, בלי קשר אחד לשני. אדם אינו דומה. אדם צריך לדעת לשתוק הן כדי לא להגיד לשון הרע, הן כדי לא לא להגיע למצב של כעס והן כדי לתת לשני מקום לדבר ולהתבטא.
אבל השתיקה אינה מטרה, היא אמצעי. אדם עלול לחשוב שאדם יכול לחיות מחוץ לחברה כדי לא לדבר לשון הרע. אבל בזה הוא מפספס את מטרת הדיבור: לבנות. בעזרת הדיבור יכולים לבנות חברה, יכולים ללמוד תורה ולעשות טוב.
שנזכה תמיד לדעת לדבר ולבנות!
שבת שלום!
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה והמוסר.
הלוואי ונזכה לעשות (ולדבר) כמו שהקב"ה
מצפה מאיתנו.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
אולי לשתף אתכם בשיר ישן ששמעתי היום שוב וכל כך שמח אותי-
"לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב
איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
הסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב "
אחחח.. אנשים.. אולי אם נסתכל על המציאות ונחפש את נקודת הזהב בה -
יהיה לנו הרבה יותר קל למצוא אותם!
איזה כיף זה יהיה אז, אה?
מזמינה אתכם להנות איתי מהקסמים הניסים והנפלאות של המציאות ושל החיים! 
מאמע צאדיקהנק' משמחת שהיתה לי היום
למדתי משו חדש שלא הבנתי כבר המון המון זמן
(רוצים לדעת מה זה היה? איד, אגו וסופר אגו- מה משמעות המילים האלו... נכון זה חשוב בחיים?! 
)
מבוא לפסיכי?
(החיים זה לא הכל, שם, שם)
אז משהו הרבה יותר קשור לפורום...
כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת",
או שה"לא" הוא רק "עוד לא"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".
כשאת אומרת "לא" אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "לא"
כי אם אומר: "היא לא רוצה ממש"
אולי מחר תכריזי: "הוא חלש!"
"זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע לא - ומאמין".
ואם אלך אולי תאמרי "חבל"
אם אשאר אולי תגידי: "מנוול".
כשהיא אומרת "לא" למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"?
האם זה "לא" כזה מוחלט
או שה"לא" הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו"
אולי זהו בעצם "נו"
אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן"
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...
כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת "לא"?
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי "סתלק כבר וחסל!"
תגידי "די" או: "עוף מפה"
רק אל נא, אל תגידי "לא"
כי את אומרת "לא" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".
וצדיקה - אחד נגד 100?
שה' ישלח לך חתונה שלמה,
חתונת הנפש, וחתונת הגוף,
בתוך כל שאר רווקי עמך ישראל,
שבת היא מלזעוק וחתונה קרובה לבוא,
השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר...
כל חברי הפורום להעתיר בתפילה לחשבון ע"ש "עין הקורא"..
אני ירושלמית
שלושים שנה לאחר פרסום הפזמון, לצורך הפרשנות המשפטית שנדרש אליה בפרשת האונב בשמרת, שבו טענו האנסים שהנאנסת לא התנגדה למעשיהם, ציטט השופט את הבית הראשון של הפזמון, והתפלמס עם מילותיו, כשהוא דוחה מכל וכל את המסר המשתמע מהן:
כהתייחסות לדבריו של השופט חשין החליט דן אלמגור לערוך שינוי בבית השלישי של השיר, במטרה להתאימו לפסיקת השופט ולרוח התקופה:
:
|
כשהיא אומרת "לא!" - לזה היא מתכוונת! |
אז עין הקורא, לתשומת ליבך, פוליטקל קורקט!!!
הנה הנה העו"ד שאת -יצא ממך.. סוף סוף
יעקב -פרויד זה באמת סיבה לעקם את האף
במיוחד שיעור אחרון ביום לימודים... פסיכי כבר אמרנו? 

אני ירושלמיתא. זה לא תיקון לבית השלישי, זה תוספת של בית רביעי.
ב. עם כל הכבוד לכבודו, ואין לי כבוד, הפרשנות שלו לשיר נעה בין
חוסר הבנה לטיפשות. אף אחד לא התייחס לשיר הזה כיותר מאנקדוטה,
ומי שעשה מה שעשה לא עשה את זה בגלל השיר הזה, אלא בגלל
טלוויזיה או משהו בסגנון.
ג. אני נגד לשנות שירים. כל שיר הוא תוצר תקופתי מובהק. טפשי לשנות אותו
אחרי 30 שנה, ובטח לשנות את כל המשמעות שלו. אני חושב כך גם לגבי הבית הרביעי
בשיר 'ירושלים של זהב'.
ד. ולסיום - פוליטקלי קורקט? באמת? למה? אבל זה דיון נפרד.
אני ירושלמיתמהקסמים הניסים והנפלאות של החיים? אני אשמח מאוד 
פלא שכמוך!
שבת שלום!
בסיעתא דשמייא!
[גרסת הביינשי"ם - פה].


בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה.
שנזכה להפנים וליישם להגיד לשון הרע.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
בסיעתא דשמייא!
יאללה, חברי'ה, עוד מעט שבת -
אז בואו נקפיץ את הד"ת כדי שכל מי שעוד לא קרא יוכל לקרוא.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
כידוע וכמפורסם, כל עם מפתח בלשונו את הנושאים הכי אהובים עליו, למשל האסקימואים יש להם עשרים מילים לשלג.
ויש עוד דוגמאות.
ביהדות יש עשר לשונות של שמחה, כי העם היהודי היה מאוד שמח פעם, היום נראה לי שכבר לא כל כך - עובדה שכבר לא משתמשים ברוב הלשונות (מישהו פעם אמר "שש ליבי")
עכ"פ שאלתי היא למה ל"אהבה" יש רק ביטוי אחד בתנ"ך, האהבה לבן והאהבה לאשה והאהבה לאב והאהבה למנהיג, כולם יש להם רק שםפ אחד "אהבה".
אפילו את המילה רומנטיקה הוצרכנו להשאיל מצרפתית.
מה אנחנו כאלה לא מפותחים רגשית??
אפילו לשנאה יש יותר מילים - שנאה שטמה טינה נקמה איבה צרירה.
מצפה לתשובה.
לעומת כל הדברים האחרים שהרבה יותר נמוכים ואפשר להוריד אותם לביטוי בפה- בעולם החומר.
זה פשוט זה
זה למה.
למי בכלל היה זמן לאהוב?
דביקה, חפיצה, חמדה, תשוקה, תאווה, געגוע.
'נפשי חמדה בצל ידיך'
'כי השביע נפש שוקקה' ( נפש שוקקה לה' כמובן)
' נפשי איויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך'
אין לי פסוק לגעגוע.
חז"ל לומדים מפרשת שכם בן חמור שאהב את דינה,
שאותם ביטויים שכתוב שם לגביו,
כך גם אהבת ה' אלינו, ועיין במסילת ישרים.(נראה לי פ"יט)
לק"י.
זה ביטויים שמתקשרים איכשהו למושג אהבה..
אבל ממש לא מילים נרדפות!!!
[אפילו בויקימילון אין מילים נרדפות...]
עיין אצל המורה ללשון הקרובה למקום הימצאך..
אהבות ולכל מיני מצבים. (תחשבו על המונח שהתורה משתמשת 'ו... ידע את ...אשתו'. איזה ביטוי עמוק ועצום!)
ואני רוצה להוסיף את כמיהה.
ורומנטיקה זה מושג גויי שנכנס גם אלינו בגלות.
ב"ה
שלא דורשת כינויים.
שמחה - יש בה כל מיני סוגים.
אהבה - כשהיא אמיתית היא שווה בכל המקרים.
כי רק לאהבה יש
א בתחילתה
ויש באמצע ה
ואח"כ ב
ובסוף ה
אני לא מבינה כלום באותיות- קבלה וכולי זה לא ממש אני עדיין
אבל ברור לכולנו שיש פה משו עמוק מאוד- שיש רק בלשון הקודש
ביטוי מאוד מעניין "מצאת חן בעיני"
למשל : ערוץ שבע לא מוצא חן בעיני בגלל תופעה רוחנית.
או למשל "נעמת לי מאוד".
מאוד מעניין.
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה.
שנזכה להפנים שעם ישראל מאוחד וקיום המצוות אלו
הם המקרבים אותנו לאבינו הקב"ה.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
יישר כח ושבת שלום!!

ילד בתחרות התחפש לא פחות ולא יותר
לנזירה.
וזכה בתחרות תחפושות.
בשנה הבאה יהיו כבר תחפושות של נאצים וכו'.
באותה כמות של ביקורת שאתה רושם?
אפשר קישור?
אלא הציבור שהצביע עבורו
http://2.inn.co.il/Purim/3.aspx?year=3
הנה קישור לזוכים.
דווקא זכה איזה אחד עם "דבקים בה'" או משו כזה..
הזוכים בכלל לא קשורים בתחפושת נוצרית..
וגם- תגובה מעניינת שנכתבה על אותה 'נזירה':
היה מנהג בקהילות ישראל מימי קדם להתחפש בפורים דווקא לגויים. היו שהסבירו שזה בא להראות שכל מה שישראל חוטאים ומתדמים לאומות העולם, זה רק כלפי חוץ, כמו המתחפשים האלה שנראים דומים לנוכרים אך מבפנים הם יראים ושלמים עם ה'.
טעם נוסף לדבר הוא שכל שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו עשו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. לכן עכשיו שוב אנחנו מתחפשים כדי להראות שלא היה זה חטא אלא ראויים אנחנו לרשת את נחלתו של עשו, ואפילו אם יעקב לבוש בגדי עשו "גם ברוך יהיה".
...
מעניין מה שמסופר על הסבא משיפולי שכאשר היה צורך לפעול איזה דבר אצל השלטונות בעקבות איזו גזירה רעה, היה מגייס ביום הפורים כמה יהודים מאנשי שלומו, והיו מתחפשים לשרי הגויים, שופטיהם ומלכיהם והיו עושים מעין משחק ('פורים שפיל') והיו חורצים משפט כרצון הסבא הקדוש ובזה הצליח להפר כל מיני גזירות קשות. היו לו בזה סודות גדולים ופעל עבור עם ישראל ישועות גדולות ומופלאות על ידי זה.
ובנוגע לתגובה המטוטמטמת הנ"ל.
לפי אותה תגובה שנה הבאה אני מתחפש למחבל ג'יהאד ואחר הצהריים לנאצי, ואקוה שאזכה מקום ראשון בתחרות.
צריך לקרוא ולהפנים.
תוכחה מלב אוהב.
בושה וחרפה שערוץ 7 נותן לגולשים (בטח ילדים קטנים שלא מבינים מה הם עשו)
להגיב בכזו צורה ,
א. אני שמחה שיהודים אובהבים את עמם ולא שמחים מתחפושות של נזירה(וסיני, מקסיקני,סקוטי.?!), אבל ה' לא שמח וזה כמה איסורי תורה צער ולהלבין פניו של אדם(וילד) ברבים-(ומי שמכיר,יכול לזהות במי מדובר בתמונה) בקיצור אני לא מבינה למה ערוץ 7 לא מסנן לשון הרע והלבנת פנים. ועוד לומר דברים כמו "למה שאדם מתחפש זה מה שהוא באמת רוצה להיות" אה, כי כולם מקפידים להתחפש רק לשמואל המביא ודוד המלך, אין תחפשות כמו מכשפה (ומכשפה לא תחיה) או סתם חיה?
ב. אתם חושביםשזה לא בסדר? תביאו מקורות מדויקים, איזה זכות יש להחליט הלכה מהאוויר שאסור וזהו, (וגם אם יש מקור שאוסר אתם בטוחים שאין פוסקים אחרים שמתירים- לא תלכו בחוקותיהם לא אומר לא להתחפש אליהם) בכלל כלל לחיים לא לפזר הלכות מהשרוול בלי מקור. בטח לא ברבים.
לא להתחמק.
עם כל הכבוד לרגשות בין אדם לחבירו, יש גם רגשות יהודים שרשים וכדאי לעשות קצת חשבון נפש. לא יזיק לאף אחד.
שהילד לא היה מתחפש לנאצי,
ואני מקווה שלא ניסיתה להשוות בין וטר בהתנתקות (או באירועים הנוראים האחרונים) לנאצי!!
וודרך אגב איך אפשר להתחפש ליסמניק- נראה לי זה ממש מסובך להשיג...
זו סתם דמגוגיה מרושעת ("אני מקוה שלא השוית"...)
ואם אבד לכם הסלידה מהנצרות, אז ביי ביי.
אלה להלכות מפורשת מהתורה, זה לא עניין של כבוד או התחשבות בזה
זה חובה גמורה.
ומצווה הבאה בעברה היא עברה ואסורה.
ושמה הגיבו בתוך התחרות תחפושות ככה שהילד ראה וגם הגיב
נכון, זה קשה מאוד היצר הרע מתחפש(...) לצדיק גדול וקל ליפול בפח אבל כמו שלהתחפש לנזירה לא הופך ילד יהודי טהור לנזירה גם זה שהיצר הרע מתחפש לצדיק לא הופך את מה שהוא אומר כמצווה למצווה...
כל הכבוד על הרגשות השורשיים היהודים אני לא מתנגדת, אבל... טוב נראה לי מספיק חפרתי
היה צריך לומר לו שזה תחפושת יפה, אולם להבא שלא יתחפש לזה כי זה פוגע ברגשות, ואכן היו כאלה שהגיבו במתינות.
יש לנו הלכה. וההלכה ברורה לחלוטין.
יש מותר ויש אסור.
ההלכה היא מעל הרגשות שלנו, או תחושות הבטן.
לא מצאתי הלכה שאוסרת להתחפש לנזירה (אשמח אם תראה לי הלכה כזו) אולי יש עניין, או מנהג, או משו כזה- אבל הלכה?
מה שכן- יש הרבה הלכות על יחס בן אדם לחברו. יש הרבה הלכות על הלבנת פנים.
לא היית הולך והורג ילד שמתחפש לנזירה, נכון? אז למה היחס הכ"כ משפיל ומבזה הזה? שהגמרא ממשילה אותו לשפיכות דמים (!!!!)
לדעת רוב הפוסקים לפחות.
לא זכור לי שעל זה מישהו מזדעק.
שערוריה
רק מי שנולד במעיני הישועה
את מי זה מעניין בכלל איפה היא/הוא נולד/ה?
אז אתם עם פונטנציאל להסכים בהכל....
כמעט
|חיוך מריר|אפוש
) ...שרון כהןאחרונהאבא ואליאסף תרגיעו!!! ואבא תעשה טובה לאנושות תקרא מה שכתוב בסיסמא שלי
רק מי שנולד בבי"ח ע"ש רבין
אחרת זה פשוט- לא זה. לא שייך

נגיד אתם נמצאים במכונית הולכים להיפגש עם בחורה, ואז ליד בית חולים שערי צדק, עומדת יולדת עם ילדה שעכשיו נולדה בשערי צדק. - ועוצרת טרמפ.
הייתם יוצאים איתה לביתה, או שמזניחים אותה לנפשה??? בסך הכל לקחת תינוקת שעכשיו נולדה זה אחריות.
מצד שני יותר אחריות להשאיר אותה ככה ברחוב.
אז מה יגבר? השכל? או הרגש?, המצפון? או האטימות?,
לבחירתכם.
אח"כ נתחיל להתלבט..
איזה טוב ה'!!!!פעם לא ממש הבנתי מה הקטע הזה שלזוג אסור לגלות חיבה בפרהסיה (ואני לא מדברת על הצד המילולי...), לא אהבתי את זה.
אז עכשיו אני מבינה-
כל פעם שאחותי וגיסי אצלנו אני צריכה לצפות בכל ה"פוצי-מוצי" שהם כל היום עושים אחד לשני. אני לא מדברת ללכת יד ביד וכדו' שזה עוד סביר בעייני. אבל את החיבוקים/ליטופים /הנשיקות שלכם תשמרו לבית שלכם. יש בזה משהו קצת ילדותי, וזה כ"כ לא שייך...
אמנם עדיין לא התנסיתי בזה ואולי זה באמת קשה, אבל למה אני צריכה לשבת בשולחן שבת ולרצות לקבור את עצמי? אני מאוד שמחה שאתם אוהבים אחד ת'שני אבל אין צורך להראות את זה לכל עמ"י.
בס"ד
אני שמח לבשר לכם...
שקבלתי צו מילואים ליומיים לפני פסח עד ערב חג..איזה בשורה משמחת..
מה שמשמח פה שבעז"ה אולי אלה המילואים הראשונים והאחרונים שלי לשנים הקרובות כי אני מועמד חזרה לתפקיד בקבע (-:
תוכלו לישון בשקט שאני בנתיים במילואים לפחות...
24 שעות מול האש ![]()
אבל אני קטונתי לעומתך אז אשתוק...
מותקלים כל היום, עט עט עט...
ואז נגמרת להם המחסנית במדפסת, והם צריכים לשנות עמדה בדילוגים, שהרס"ר לא יראה אותם...
לקבל חגים במילואים.
בסימן טוב ובמזל טוב, התקבלו ונענו תפילותינו.
וממוצאי שבת זה ישנה כלה בביתנו!!
איזה אושר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
*אל תזלזלו בתפילות- הן תמיד מתקבלות!
(רק תשתדלו לדייק יותר בבקשות...
)
היה אחלה וורט, מקסים. ונכנסו בביתנו הצנוע בערך 70 איש!!!
ובכלזאת- יש לנו כרגע מלאי עוגות יותר גדול משהיה אחרי פורים...
לפרטים וטעימות- נא לפנות לאחותי, אולי תקבלו משו.
בקרוב אצל כולנ"ו...
אור77זה הכלה שאני חושבת שזה?

מסכת ירקירתי- טוב לראותך פה!!
ולמה למה את לא רושמת לנו עוד מהגיגייך הנעימים????
בגעגוע רב-
הפורום
צדיקה: תשאלי אותה... 
ואני ברוך ה' סיימתי לימודים... אז אין מחשב!!
רק קופצת למסור דשי"ם, מאצל סבתא.![]()
ד"ש.... רק בשמחות!!
נו יש לך אחות כלה! אין הזדמנות יותר טובה ליצירה נרחבת בנדון!
"בקרוב אצלך" במאה וריאציות ואינטונאציות... וכיוצא בזה 
נו!
בעז"ה בניין עדי עד!
בקרוב.....בע"ה!! 
האם יש כאן היודע\ת מכיר\ה אולם נחמד לא קטן מידי אך גם לא ענק וכמובן לא יקר שניתן לערוך בו מסיבת אירוסין, בי-ם עדיף באזור גבעת שאול ?
אבל יש במרכז הרב מקום שאפשר לעשות ויש גם בית ספר שאני יודעת שהם נותנים את העולם ספורט שלהם לאירועים כאלהו זה ממש סבבה המקום... אני לא זוכרת את השם של הבית ספר אבל אני יודעת שהוא בעליה קצת אחרי מרכז ברחוב נביאים משהו...(אם את באה מהעליה את צריכה לפנות ימינה...)
את בי"ס מימון
ואת בי"ס נעם
יכולת להיות שיש במרכז/ישל"צ איזה אולם שמשכירים
כנ"ל גם במכון מאיר
הכי הרבה תעשו את זה בגן עובדיה 


מומלץ בחום עם כל הבקשות שלך
אמנם לא גדול, אך נחמד.
יש את בית כנסת אוהל יצחק ברחוב סוקובסקי בקמ"ש, מאחורי מכון מאיר, ויש גם אולם בתוך מכון מאיר..תבררי..והמון מזל"ט
אנונימי (פותח)שלום לכולם!! אממ ככה: ב"ה אני זוכה כבר שנה ללוות בנות בתהליכי תשובה... ויש להן שאלה קבועה שחוזרת על עצמה.. ותמיד מלאה בסוג של בושה שכזאת.. היא הולכת ככה- תגידי, נגיד שאני כבר דתייה לגמרי, ואני רוצה להתחתן ולהקים בית אני נחשבת לסוג ב'?? כי לא באתי ממקום דתי.. והמשפחה שלי לא דתייה.. יכול להיות שבחורים לא ירצו לשמוע עליי בכלל?
אז פה נכנס החלק שלכם בזה..: כי אני תמיד בשוק ולא כ"כ יודעת מה לענות לבחורה כזאת מדהימה שאני בטוחה שהיא לא פחות טובה ממני ואני מעריצה כל צעד בתהליך שהיא עושה... ישמצב שאותה לא ירצו??? באמת אני שואלת? איזה סיבות יש לפסול חוזרים בתשובה?! ז"א באמת יש מציאות שפוסלים מישהיא כי היא חזרה בתשובה?
אז מה הייתם עונים להן??
מה יהיה...?
[תוהה לעצי אחרי כמה דייטים לא קשורים בעליל.]
ויום אחד את תסתכלי אחורה, ותדעי שהכל היה חלק מהדרך.
גם מה שאת לא מבינה.
הכל בנה אותך.
הכל הכין אותך.
|חיבוק| ו-ב"הצלחה!
לאו דווקא בהקשר הזה, ומסיבות אחרות...
ניתוח.