יפה גלוק אהבתי!...

באמת, אחי, יש'ך כיוון לעזור לי?

אלא אם את קצת מתביישת אז תפני לגורם אחר...

אבל תעשי זאת אל תתביישי!

בהצלחה ענקית!.

הוא אח שלה, היא בטח מכירה אותו מעולה. אז שתפי אותה במחשבות שלך ותראי מה היא חושבת על זה.

גם חברה ממש ממש טובה שלי היתה (בעבר) חברה של אח שלי...  זה בהחלט היה מעניין השיחות איתה...

חצי עלינו חצי עליו.. בכולופן לי זה ממש לא הזיז..ההפך, זה שימח אותי.

אם מישהי היתה ניגשת אליי ומבקשת כזה דבר

אני בספק אם הייתי מרוצה מהעניין.

[ותסלחו לי על הקטנות]

אבל אח שלי -

מושלם בעיני!

ואם זו לא מישהי שאני באמת באמת מעריכה ומעריצה

אני לא יודעת כמה אהיה ששה ושמחה להציע לו אותה.

זה יכול אח"כ להכאיב לכן..

אני מהכיוון ההפוך.. האחות, וזה לא נגמר בחתונה

לי עכשיו קשה לספר לה סיפורים הכי טבעיים, כי תמיד אחי הצדיק משתרבב (*מזל"ט לשרבוב!!)

לסיפור ויש קצת אי נעימות..

אל תפחדי- אבל תדעי מה זה אומר.

שלום לך.

לעניות דעתי, אין נוסחת קסם, כל אחות היא משהו שונה.

צאי מנקודת הנחה שתמיד היא תראה את טובת אחיה לפני טובתה של שכנה. אז השאלה היא מה היא חושבת עלייך.

את יכולה להתחיל את השיחה איתה בזה שאת רוצה עזרה שלה בעניין שידוך מסויים בלי לומר על מי את מדברת, לפי התגובה שלה - תחליטי ברגע האחרון אם להגיד לה שמדובר באחיה. אם את רואה שהיא מגיבה בצורה שלא מתאימה לך ואת רוצה לסגת ברגע האחרון, תגידי לה: "תסתכלי למעלה, הנה ציפור" ותברחי...

בהצלחה

זה יותר נוח בדר''כ ....וגם אם היא חברה טובה שלך אז מה הבעיה???

בס"ד

אחד בודד היה עושה נהדר את העבודה,

אפילו טוב יותר.

בהצלחה!

לא הייתי משתף פעולה בברורים על אחיותיי, והייתי מציע לשולח לברר אצל מישהו/מישהי שיותר קרוב אליהן.

מצטרף להערות של הכותבים מעליי בקשר למקרה שבו הסיפור יכשל.

חבל לך לפספס אותו אז תבקשי ממהנ שתשאל אותו אם הוא מעוניין לצאת איתך אין עם זה בעיה וזה לגטימי

אני אספר לכם איך היה...

תהילים פרק קכא

א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

תהילים פרק קל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

מי שבירך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה מרים הנביאה ואביגיל ואסתר בת אביחיל הוא יצליח את בתיה במציאתת זיווגה האמיתי במהרה בימינו אמן

אם הוא באמת מתאים..

ואם כן- (ויש לכם קשר טוב..) תבקשי ממנה!! מחזיקה לך אצבעות לבשורות טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(ותזכרי תמיד- לא משנה מה יקרה, שהכל אבל הכל!! מה'!!)

רק כדאי שני דברים: א. תשאלי את החברה שלך קודם כל אם לפי מה שהיא מכירה את יחסיה עם אחיה - האם במקרה שהיא תציע לו שידוך הוא יתענין, זה יעזור לכך שירצה להכיר.

ב. אם היא תגיד שכן, תבקשי ממנה לשמור את הענין "ביניכן" ולהציע לו.

הלוואי שיתאים ושתצליחו.

אם אחותו היא חברה "ממממש" טובה שלך,

אולי את פשוט מסונוורת ממנה?

אולי את רוצה להפגש איתו רק כי הוא אחיה?

נקודה למחשבה, שלדעתי לא צריך בגללה לעזוב את הרעיון,

אבל כן להתייחס אליה ולבדוק אותה טוב.

כי בתכל'ס הוא זה לא היא (גם באישיות אחים לא (תמיד) דומים).

אם לא...לכי על מישהי אחרת

לפי דעתי כמובן....למרות שנראה לי שהייתי שואלת מישהו אחר..

בעזהי"ת.

הנה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353590#4308698

ובעקבותיו עוד אחד:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t354309

אם את אשכנזייה אז זה מומלץ מאד עד בגדר חובה.

אם לא אז פחות.

כל טוב.

יודע...

יודע מתי בדיוק תתחתן, עם מי, איפה..

ויודע למה זה יהיה רק אז, ואת זה אולי גם אתה תדע כשזה יבוא, מהר! אמן!

יה"ר מלפני ה' יתברך שתהיה בשמחה גדולה ושתמצא את זיווגך הראוי לך במהרה!!!

|מעודד| 

מלא מלא כוח!!

בהצלחה גדולה!

למה זה כ"כ קשה?

כי החיים שלנו מלאי עליות וירידות.

כי אחרי הקושי- באה ההקלה. וכגודל הקושי והציפיה- כן גודל השמחה שבאה אח"כ.

תנסה לרגע להתנתק מאיפה שאתה עכשיו ולהאמין בטוב שעוד יבוא- להרגיש אותו.

נכון הוא שווה את זה? את כל הקשיים, והנסיונות, והאכזבות, והכאב? 

נכון הוא שווה את זה?

והרבה תפילות.

גם על עכשיו- שהדרך תהיה קלה ויתר, שמחה יותר, מאמינה יותר.

וגם על מה שיבוא- שיבוא מהר, בנחת, בשמחה!

ב"הצלחה!!

פגשתי בחורה במוצא"ש, דברנו עמוק, שיחה מאוד מעניינת על מה שאנחנו מחפשים... יצאנו שנינו עם הרגשה שזה היה טוב ומתאים... כל השבוע דברנו ברוח הזה, וקבענו להיפגש הערב. ופתאום היום היא כותבת לי שיש לה תחושה שזה לא זה ולכן שהיא חותכת.

לא נורא,תאמין לי,אתה תמצא מישהי יותר טובה..

"הכל זה מלמעלה.."

והכל כתוב למעלה,

מי,מו,מה,אך,איפה,מתי..

    הכווול.

                המון ב"הצלחה

בכל תחנה בחיים שתמצאי בה את תרגישי חוסר. גם כשאת נשואה את תרצי עבודה טובה, ילדים, אושר ועוד... החוסר לא יסתיים.

אף פעם לא היה לי בעל - אז אין סיבה שאני ארגיש את החוסר הזה.......אם אני אדמיין איך זה יהיה כשיהיה לי בעל ומה יקרה ואיך יהיה וכמה  אני אהיה יותר מאושרת זה יהיה שקר ואני לא אצליח לחיות נורמלי את כל הזמן הזה שאני בלי בעל.

אז למה לי לדמיין?

שאלתי אותה: תגידי את רוצה כרגע מישהו, להתחתן באופן כללי?

אז היא ענתה: ברור רק שאם כל הזמן אני אחשוב על זה זה יהפוך לסיוט של החיים שלי, החוסר הזה יהיה לי כ"כ קשה עד כדי כך שיהיה לי קשה בכל דבר שאעשה בחיים בהווה ואני ארגיש תקועה בהכל.

מקווה שהצלחתי לחזק אותך באופן כלשהו........

לא מוצא חן לרגע, מעבירים ערוץ.

הלו, פתחת כאן קשר עם מישהו, הוא היה נראה לך,

אתם הולכת לבנות קשר שמבוסס על נאמנות..

אז מה עם פתאום לא בא לך.

מחזק את ידיך, נתקלת בתופעה בעייתית.

אכן, לא פשוט כלל כשיש פער בתחושות ושנמצאים בדמיונות.

אבל כנראה זה בונה אצלנו מדרגות בנפש שמכינות לקראת המטרה הנכספת.

אולי פעם נבין את זה. בעזרת ה'.

שתצליח במהרה לראות רק ישועות וטובות ולגלות את נסתרות דרכיו של אבאל'ה שלנו.

כדאי להתקשר לבחורה ולהגיד שלא עושים דברים כאלה, או להתעלם?

יכול להיוות שזה סתם שהיא חוששת מהלא נודע ואז צריך לתת לה את הנחת ולאט לאט יהיה בסדר.

לא מכובד,ולא יפה מצידך..

אם היא נפרדה כנראה היה לה סיבה,ולא משנה מה היא.

אתה.לא צריך להתקשר.

              שיהיה רק טוב

אני לא בא בטענה שהיא חתכה. זאת הזכות שלה. בכל קשר כולם חפשיים לחתוך מתי שהוא רוצה.

מה שהיה מגעיל זאת הצורה שהיא עשתה את זה: כל השבוע דברנו, עד כמה זה מתאים והכל, דברנו על דברים שנוכל לעשות ביחד, וכו...

עוד ביום שלישי בערב דברנו לקראת הפגישה של יום רביעי...

ופתאום ביום רביעי היא שולחת הודעה שהקשר זה לא מתאים לה. אם לא מתאים לה, למה כל השבוע היא אמרה לי שזה מתאים? ולמה לעשות את זה בשליחה הודעה? היא לא היתה יכולה לפחות להתקרשר ולהסביר לי?

אבל כנראה שהיא התיעצה עם כמה אנשים..ואמרו לה כל מיני דברים..ולכן דעתה השתנתה..

זו באמת לא צורה לחתוך ככה,

אבל עזוב,אל תחשוב על זה יותר מידי,זה סתם יעשה לך רע.

             בעז"ה עוד השנה נראה אותך תחת חופתך.אמן!

אוף!

בס"ד

שום דבר לא דפוק אצלך!

בכלל, בזוגיות [וכל מה שקודם לזה] אין "דפוק".

יש לא מתאים, לא מתחבר.

זה כמו פאזל.

אם יש שני חלקים שלא מתחברים, זה אומר שאחד מהם "דפוק"?

לא..

זה אומר שעדיין לא מצאנו את החלק שהכי מתאים להם בעולם...

זה יכול לקחת חודש, חצי שנה, עשר שנים...

אבל בעזרת ה' ובהשתדלותינו, זה מגיע.

תפילות...

חלום יקר, קבל את הערכתי הכנה על כל המאמצים. זה בכלל לא מובן מאליו.

שה' יתברך ישלח לך את הטוב ביותר המגיע לך [ואולי אפילו טיפה'לה יותר..].

הביצה.

מה, אין חמץ לחסל יותר?

הצלחת לכתוב הודעות יותר לא קשורות מההודעות שלי.

עלי והצליחי.

עכשיו את מוזמנת לקפוץ גם אליי לנקות

זה לא כ"כ רחוק...

רק תגיד לי איפה אתה גר??חחחחח

יום שישי זה יום לבית ובשבת לא עובדים.... אז נחשוב עליך ביום ראשון וחוץ מי זה עם לא נעים לך מבנות אני יודעת מי יכול לעזור לך עם מנקים

לשמור על הגוף שלך כמו שאת מצווה גם לשמור על הנשמה !

הסוג המוזר של יהודים צדיקים קדושים

הסוג המוזר של אנשים שמחפשים בעולם הזה- לעבוד את השם

הסוג המוזר של נוער דור המיקרוגל והרגע- שמחפשים את העתיד הרחוק,

הסוג המוזר של עידן הפייסבוק- שמחפש קרבת "פנים אל פנים" (בקמץ) בשאיפה ל"פנים אל פנים" (בשווא)

הסוג המוזר של מחפשי אהבה- אהבת עולם ולא תעתועים

אשרייך מוזר שכמוך

אשרי העם שהשם אלוקיו

שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י! בשורות טובות!!

תודה.

מ-ה-מ-ם!! אז מה אם אתה "מוזר" אתה צודק!! סוף סוף משהו אמתי בעולם של טלויזיה ומחשב שמשגעים את השכל ממלאים אותו בחומץ!! סוף סוף משהו נותן מים טהורים ונקיים שבאמת רוצה את הדבר האמתי!!

תודה רבה ואני אומרת לך שאישתך תזכה בך!!

רק שתדע שמה שאתה דורש מעצמך זה עבודה לא קלה בכלל ואני מאכלת לך ב"הצלחה!!  

פשוט לשפוך את כל הרגשות של על הרצפה.....

אני מקווה מאוד שאתה לא מוזר... כי אז גם אני מוזר, ועוד הרבה מחבריי... (ב"ה!)

ואני מאחל לך, לי, לחבריי ולכל עמי"ש שנצליח באמת להתקדם בעצמנו, לבנות את האישיות שלנו, לדעת לאן לשאוף.

אני ממש מרגיש כמוך, אשריך על השיתוף!

שלמה.

בנוגע לשאלה בסוף - בדיוק הזכרת לי את משפחתי שצחקה עלי על שקראתי איזה ספר מדהים על נישואין (סוד הנישואין  - הרב יוסף אליהו) כשעוד אין איזה מישהו או משהו בכלל ...

אלא ש-- דבר גדול מצריך הכנה גדולה.

ואכן, אין מזווגים לאדם, אלא לפי מעשיו. אז כדאי להתכונן בהתאם.

המחשבה שאותי תמיד מלווה, היא שאינני מרגישה ראויה למי שאני רוצה באמת.

שבוע טוב ומבורך!

התרגשתי מאד,לא אתה לא מוזר,אני גם מרגישה ככה,בעז"ה מהרה מהרה!

שבוע טוב ומבורך !

ב"ה

הטבעת הזו!

סורי אני חסרת סבלונות כדאי לקרוא את כל זה...

שהיה ב"הצלחה בכל בחורציק

ליבי מתכווץ.

אני לא יודע.

מספרים שיש כאלו שמחתחנים מוקדם וגם מאושרים...

שבזמן שהכל תמים וברור ומוחלט ושחור ולבן - הם קופצים למים ועושים את ההחלטה שממנה מאוד קשה לחזור.

אני לא רואה את הדברים ככה, יקירי.

זו תמונה מאוד ורודה וקסומה.

נרות שבת, בית ללא טלויזיה (אולי גם בלי מחשב?). ילדים שאוהבים ללמוד תורה (מגודלי כיפה ופיאות?), בנות צנועות

וחסודות... כמה מתוק.

הדברים שאני עומד לכתוב עכשיו אולי נשמעים לך זרים,.

ואתה חושב שאין סיכוי בעולם שאני צודק. אתה לא חייב להקשיב. ובכל זאת אני מרגיש חייב לומר אותם.

למה אתה חושב שהחיים בפועל אצל 98% מהעולם לא נראים כמו החלום שלך?

למה אנשים לא חיים את החיים הקדושים-טהורים-צדיקיים האלו?

מה, הם לא היו בשיעור א'/מדרשה? הם לא שרו ובכו בסעודה שלישית על הנשמה המאירה את השמים עוטי הערפל?

שרו ושרו. למדו ולמדו. ושיננו פיסקאות והרגישו בהתעלות רוחנית נפלאה.

אז מה קרה להם?

עכשיו - שתי תשובות.

הראשונה, קלה לעיכול אבל לא נכונה. השנייה מורכבת, כואבת אבל אמיתית.

ראשונה - אנשים חלשים. כולם היו רוצים להיות צדיקים וטהורים. אבל העולם הזה חזק ומבלבל. יש הרבה חולשות וגירויים ויצרים, ותרבות מערבית וכל מיני מרעין בישין שכולם נמצאים 'שם' בסטרא אחרא, של הרעים, של הרשעים. והלואי שהיינו מתגברים עליו / משמידים אותו / נלחמים בו / מגלים את האור שבתוך החשוך שבו...

השניה - אנשים מגלים בעצמם ובאחרים רצונות אחרים. בחשיפה לעולמות אחרים אנשים מגלים שבעצם הטוב לא תמיד נמצא בתמונה הורודה. שבעצם הם בכלל אוהבים לטייל / לנגן / לאכול פיצה. או שה' בדרך כלל לא כ"כ נגלה וברור וטוב כמו שהם דמיינו. שיש אנשים שחיים עם עולם מושגים וערכים אחר והם אנשים טובים לא פחות מאותם צדיקים בישיבה / אולפנה. שיש בי ובאחרים כוחות אחרים מעניינים מסקרנים ושאני לא מוכן לוותר עליהם בשום אופן. שאני בכלל לא טיפוס של 'להחזיק חזק'. אני לא אידיאליסט. כל אלו ביחד או חלקם. או עניינים אחרים.

אתה יכול לבחור באופציה ה'תמימה'. לראות את החיים בשחור וורוד. להתחתן מהר לפני שאתה 'מתבלבל'. או שאתה יכול להרשות לעצמך לשאול שאלות, לתהות, לבחור בדברים האלה או באחרים ממקום בוגר יותר. כן, אם תעשה ככה אני מניח שתתאר את הדברים באורות קסומים קצת פחות. למשל, תבין שלא כל בניך יהיו צדיקים תמימים. ושזה בסדר.  ושאולי חשוב לא פחות מלשיר 'אשת חיל' עם כוונות, להיות מוכנים להשלים עם כשלונות, עם פחדים, עם חסרונות. להכיר בזה שהזוגיות לא תהיה שלמה. שיהיה קשה. אולי אפילו שתפזול החוצה לא פעם. ועם כל זאת להאמין ולהיות מוכן לכרות ברית לאחת. להבטיח לה שתנסה. שתהיו פתוחים וגלויים... 

ושזה גם בסדר לחלום חלומות ורודים מדי פעם. אם מכירים בערכם של פנטזיות , וקוראים להם בשמם הנכון.

לא התכוונתי לפגוע. חלילה לי. אולי אתה מאלו שמספרים שטוב להם להתחתן מוקדם.

ואולי בכל זאת עשיתי טוב, כשהערתי.

שבוע טוב ורק טוב.

יש דברים שאני יכולה להזדהות איתך בהם..

בהרגשה..

אבל בעיקרון כולנו יודעים

שהתחושות ש'אח' העלה הם תחושות שהיו לכולנו

הלהט והתשוקה לעבודת ה' אמיתית, לבית של קדושה, לשכינה, אורות וניצוצות

כל אלו- היו גם בנו!!

אבל התוכניות לא הלכו כמו שתכננו

ולא תמיד מתחתנים כ"כ מהר

והלב הנשבר- מה רצה??

לעבוד את ה'!!

לשמח אותו!!

להקים בית ומקום לשכינה!!!

מה??

ריבונו של עולם!!

מה???

מצאנו את עצמנו אוספים רסיסים 

ובונים עולם חדש.

עם חלומות חדשים שצריך להמציא

ועם עתיד יחידני...

כי - 

מה נעשה עד שהאחד/ת המיוחלים יגיעו?

נשב ונמתין???

נעצור הכל?...

והלואי הלואי הלואי

וה' לא היה מעביר אותנו את מסכת הייסורים הזו..

והלואי שכולנו היינו נשואים

גם אני -

הייתי נשואה בסוף השמינית בדיוק כמו שתיכננתי..

אבל לקב"ה תוכניות משלו!

והם טובות ומתוקות.

רק אנחנו מעבר למסך הדמעות

ומעבר להסתר הפנים שנכפה עלינו

לא מצליחים לראות.

וכל מה שנשאר - לצעוק אליו ולבכות!!

לפעמים פשוט כך.

בלי לרצות בכלל לראות תוכניות

טובות - לא טובות

של מי ומה

ומה טוב בזה בכלל???

[לפעמים לגלות נקודת אור בזה שאתה עדיין רווק? 

יש גם כאלו לפעמימים...]

נשאר לי רק לאחל לכל עמ"י!

הצעירים והבוגרים!!

יהי רצון שהקב"ה יפסיק כבר את החיפושים האלו!!

שתזכו להתחתן עם הראשון/נה!!!

שמי שלא זכה-

יתחתן כמה שיותר מהר

ובלי הרבה נפילות ומשקעים!!

שה' יחדש לו את הנשמה!

ממש כך!!

ויזכה להרגיש כמו ש'אח' רשם כאן למעלה

את כל ההתעלות והדבקות והרצון בקדושה!!

ממש מחדש!!

יהי רצון שהקב"ה

יאמר לצרותינו די בכל המובנים!!

שיגלה את פניו אלינו!!

שנזכה להיות בחתונה הכי גדולה שתתקיים

בין כנסת ישראל וה' יתברך-

בבית המקדש!!

במהרה-

במהרה-

במהרה!!!!

נשמתי זה בטוח יקרה צריך רק להתפלל עוד קצת!

, את בטוחה שלא העתקת? :

ואמרתי לך באישית שאני מבינה..

ואתה לא יודע כמה..

את בוחרת בתשובה הקלה, הפשוטה.

שאלתי למה בכל זאת אנשים לא חיים כמו בחלום הפנטסטי ש'אח' תיאר?

האפשרות הראשונה היתה: הם שחוקים, הם חלשים, הם נעבעך. יש להם יצר הרע. יש להם תרבות מערבית. וכל דבר אחר שאפשר לסווג תחת הכותרת 'הרעים'.

או במילים שלך - "התחשות היו לכולנו...מצאנו את עצמנו אוספים רסיסים...".

נפלא! במקום לשאול את עצמנו למה באמת אנחנו לא כמו החלום הישן והוורוד - אנחנו תולים את זה ברווקותנו ובזה שלה' יש תוכניות אחרות, וכל מה שנותר לנו הוא לבכות ולהישבר ולהמשיך להאמין...

אולי כולם בפורום הזה צעירים ודוסים. יותר מדי.

יש עוד אופציה -

להכיר בזה שיש לנו גם רצונות אחרים. שיש לנו חולשות שאנחנו משלימים איתם. שיש דברים שמעניינים אותנו שלא נכנסים לתוך משבצת העולם הקדוש והטהור הנ"ל. בעיקר להכיר בזה שאנחנו אלו שיוצרים את הכלים, את האפשרות לבנות בית כפי רצוננו. ולשם כך דרושה עצמאות ודרישת אמת וכנות. ולא - העברת הבועה הקדושה מהישיבה/אופנא ישירות לבית.

השנים האלו (אינדיבודאלי. אבל השנים הספורות שאחרי גיל 18) שבהם אפשר לגלות שאנחנו טיפ-טיפה מורכבים יותר מהפנטזיות שלנו - יכולות אך להועיל ולהכין אותנו נכון לחיים מעט מורכבים יותר מהתמודדות של יצר הטוב מול יצר הרע. לחיים של בחירה לומר מה טוב ומה רע בשבילי. ובשביל בן זוגי.   

ושוב - אני יודע שאומרים שיש כאלו שחתונה 'תמימה' זה טוב להם. אז...

כן כתוב: תמים תהיה עם ה' אלוקיך"

והתמימות המתוקה הזאת היא כ"כ טובה לנו .

וכן החלום של אח... צריך להייות חלום של כל אחד- אם הוא יתגשם או לא זה סיפור אחר.

אבל בידינו להשתדל, לרצות ולעשות הכל כדי שכך יהי-

אפחלו שהעוילם אומר אחרת, אפילו שלפעמים יש מחשבות שאולי צריך משו אחר.

ועם כל הנסיונות והמהמורות שיש בדרך

צריך לדעת שהכל מלמעלה- וב"ה שהגענו עד לאן שהגענו.

ולשמוח בהחלט לשמןח על מה שה' נתן לנו- מתנות ונסיונות כאחד- כי הכל בהשדחה פרטית מופלאה.

וצריך לדעת: בהחלט- להיות רווק/ה יש המון +++

אבל החיים השלמים הם רק בנישואין

וזה רצון השלמות של ה' יתברך.

בעז"ה שנזכה כולנו לבנות בתים נאמנים על יסודי התורה והמצווה לנח"ר

ועוד עכשיו נזכה לחזות בחתונת כנסת ישראל עם ה' יתברך בביהמ"ק השלישי והמשולש.

מזל טוב!!

יש מושג חדש שלמדתי "תמימות שנייה".

התמימות הראשונה - מעולם לא בחרתי במקום שלי.

נשארתי עם אותו סיפור ישן. אני הולך עם הטוב ורע הישן והמוכר ומפחד לגלות עצמי חדש.

לגלות רצונות חדשים, אחרים, שונים מהחברה הסובבת אותי, אולי.

זו תמימות חלשה בעיניי.  אין בה כוח של בחירה. אדם הוא אדם בכח בחירתו ורצונו.

כשהוא שולל מעצמו את הכח הזה, הוא עלול להתרסק. משהו באישיות שלו יכרסם אותו. יקרא לו יום אחד -

רגע - לאן אני הולך?

רוב העולם מפחד מיישוב הדעת. מפחד לעמוד לבד בלי גירויים ובהלת החיים הרגילה.

המשימות של היום-יום.

לעמוד ולשאול: היכן אני בעולם? מה מעניין אותי? מה אני באמת אוהב? אולי יכול להיות טוב יותר? 

אצל רוב העולם זה נחשב דבר מסוכן ומפחיד. ושלילי.

אבל זה טיבו של האדם. יום אחד זה יקרה לו. הוא ירצה לחיות את החיים שלו. שהוא בחר בהם. ובחירה היא כשיש לפניך כמה אופציות פתוחות באמת. לרבים זה קורה באיזור גיל 40, במה שמכונה משבר גיל ה-40.

אם עוברים את זה בגיל קצת יותר מוקדם, נגיד באיזור 18-25, זה יכול לעשות הרבה טוב לבנאדם.

אחרי שאני מודע לאחריות שלי על החיים שאני רוצה לנהל. אני יכול בקלות ובשמחה לבחור בחיים תמימים. חיים שלא מערערים כל הזמן על הקיים ולא מאפשרים צמיחה, חום ואהבה. תמימות במובן של פשיטות. מבחירה חופשית!

כשמתחתנים בגיל 18 עם חלומות וורודים ומסודרים כל-כך זה נראה יותר כמו תמימות ראשונה...

חבל שבשלב מאוחר יותר שאלת השאלות הטובות תסווג כ'יצר הרע' ו'מניעות'. יישוב הדעת, ולקיחת אחריות על חיי יהפכו למילים גסות. לא חבל?

"תמימים- הם אלו שכורתים גת כריתות לעולם" (הרש"ב, קונטרס כל היוצא למלחמת בית דוד)

בדיוק לתמימות הזו התכוונתי- תמימות אמיתית

של בחירה אמיתית בטוב

לא תמימות מולדת.(וא"ו בקובוץ)

רק הוספתי שזה עניין של שלב.

והמקום של 'אח' הוא לגיטימי ונכון לכל מי שנמצא בשלב הזה.

בתקוה שלא יתנפץ לאף אחד.

אחרי השבר אני מסכימה איתך מאוד שאנחנו בונים בעצמנו משהו אחר

לטוב ולמוטב..

ויש בו את היופי שלו..

הוא לא ורוד כמו שהתרגלנו לחשוב

הוא ורוד בגוון אחר.

פחות תמים.

ועם היתרונות המיוחדים לו.

בסה"כ בשורה תחתונה-

יש רצון לשמר תמימות-שלימות מסויימת

[לא תמימות-טיפשות]

לפחות אצלי...

כשיגיע, החלומות הללו - למי שבאמת זכה לחלום אותם - יאירו מחדש. את רק אולי תדעי "טיפה" יותר ממי  שמצא בקלות - להעריך את הגשמתם ולגם לשמוח בהם.  תצליחי בעז"ה, בקרוב.

תמימות משחיתה, ותמימות מוחלטת משחיתה באופן מוחלט.

אני לא חושב שתמימות היא לגמרי דבר יעיל. למען האמת - לרוב, תמימות כזו רק מחכה שמישהו ינצל אותה.

אני מסכים עם ההודעה שמעליי, וכמה הערות:

1. שנות הישיבה הן בועה שמטפחת חלום. חלום שהוא לחלוטין לא מציאותי לרוב החבר'ה.

אני ראיתי הרבה חבר'ה תלמידי ישיבות מספרים בהתלהבות על איך יהיה להם בית כזה וכזה וכזה... ובלי זה ובלי ההוא. המציאות כמעט תמיד שונה. לא בהכרח לרעה.

לעיתים ה"נחיתה" היא במהלך השירות הצבאי ולעיתים מאוחר יותר, השלכותיה על האופי והאישיות - גדולות!.

בתור מי שעשה את הצעד (להתחתן) מקרקע מציאותית ויציבה - כשיודעים לאן הולכים להיכנס, נראה שהמציאות פשוטה יותר, אבל הרבה הרבה הרבה פחות וורודה.

2. אני לא אוהב את ההגדרה "יצר הרע".  זה נכון שהעולם מזמן לנו התמודדויות קשות ומורכבות, אבל לא כולן הן "יצר הרע". לפעמים הן משהו שצריך להתקדם איתו, ולהוציא ממנו משהו.

3. לטענה המושמצת שאנשים המתחתנים לפני שהם "מתבלבלים" שומרים על רמה גבוהה יותר, יש הרבה יותר מבסיס.

אצל חבר'ה שאינם נשואים ניתן לראות שחיקה עקבית (סטטיסטית) ברמה הדתית ככל שעולה הגיל, מצד שני, ייתכן שאצל הנשואים המסגרת מכתיבה יותר מאשר תחושות הלב, וממילא איננו יודעים על דברים שהם עושים מאחורי הקלעים.

אין קשר בין הסעיפים, אבל מקווה שתרמתי את שלי לדיון המעניין

בס"ד

שלום לכולם,

הלוואי וכולם יזכו להתחתן עם צדיקים וצדיקות באמת.

הלוואי ולכולם יהיו ילדים צדיקים ויראי שמים באמת מאהבה.

הלוואי ונזכה להיות בעצמנו צדיקים.

                                בתודה ובברכה

                       שיבנה בית המקדש במהרה

בסיעתא דשמייא!

נקודה חשובה למחשבה.

אל תרד מהחלומות. תעבוד בשקידה - ובמנוחת הנפש. וכשתזכה בעז"ה, אל תוותר על הכיוון אבל תהיה סבלן לבנייתו. מדרגה אחרי מדרגה, בנחת ובשמחה.  והאחיזה בשאיפה - בלי  להתעצבן כשמשהו לא בדיוק "הולך" - היא עצמה תביא אותך להגשמתה.

שתזכה לבנות את עצמך כרצונך הטהור ולמצוא מישהי שראויה לכך, וגם אתה תרגיש ראוי לה..

כמה את מוכנה להקריב בשביל תואר...

כיום אפשר לעשות הרבה דברים בלי ת.בגרות...אז למה לא?

א. לצורך העניין יש פורום סטודנטים.

ב. אף אחד לא אמר שחייבים תואר. תחשבי מה את באמת רוצה לעשות בחיים ולפי זה תחליטי אם ומה את רוצה ללמוד.

ג. כיום אפשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ללא בגרות - זה לא כ"כ קשה כמו שזה נשמע (אשמח לעזור בכיוון הזה אם יש לך שאלות נוספות מעל גבי הפורום או באישי)

ד. אם את רוצה דווקא מקצוע מסויים ואין אותו בפתוחה או שהחלטת שהפתוחה לא מתאימה לך - אז אין ברירה תפשילי שרוולים ותשלימי את המתמטיקה המגעילה.

בשביל לקשר את זה בכל זאת לפורום - את לא חייבת תואר בשביל להתחתן

בהצלחה

יפה עקיבא על הקשר בין זה לחתונה ;) 

אחר כך  תחשבי על איך מגיעים לשם.

אין עניין ב"סתם תואר במשהו" אלא אם כן את רוצה לרצות את אבא ואמא...

ללמוד "סתם", זה לזרוק כסף ולבזבז זמן (שגם הוא שווה כסף), וסבל מיותר. למה להעניש את עצמך? חכי כמה שנים, עד שתגלי את עצמך אני גיליתי את עצמי אחרי גיל 30 (ואחרי שני ילדים). בעלי למד "סתם" כי היה צריך, התענה רוב זמן הלימודים, ורק בשנים האחרונות מצא לעצמו את המקצוע שבאמת מתאים לו, והוא לומד באושר. זה היה אחרי גיל 35. אין סיבה להכריח את עצמך ללמוד סתם משהו. מי שלא נעים לו שאין לך בגרות (או מקצוע רשמי) - שלא יסתכל... 

400 ש"ח ויש לך אחלה איבחון מקצועי, מהמסטר שהמציא את שיטת הכירולוגיה בארץ ובעולם

ד"ר ארנולד הולצמן ביהוד, היינו אצלו מדהים, את גם יוצאת עם קלטת, נטו אבחון מקצועי וגם קצת אישיותי. מומלץ, 

לא אין לי דיוידנדים, הגעתי לזה בסייעתא דשמייא אז למה לא להנות אחרים.

בברכה ובהצלחה בני.

אלו "כל בוקר"

אין דבר העומד בפני הרצון!

אל תעשי לעצמך הנחות כי זה רק יותר יקר!

וגם אם לא עכשיו אמתי?

שיהיה לך בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לדעתי, אם אנחנו עושים משהו עם הכישרון שלנו , גם במישור הלימודי והכלכלי- זה ממש דבר טוב. את כותבת שאת אוהבת לצייר, אז אולי את אוהבת אומנות?

אפשר לעשות היום הרבה עם אומנות. גרפיקה וכו'.

מה את אוהבת לעשות?

ללמוד זה לאו דווקא תואר...

את צריכה לחשוב עם עצמך מה מתאים לך. ואם את רוצה ומוכנה נפשית לתואר שזה נע בדר"כ בין 3-4. אם יש רצון, אז מעולה. אם אין, אז לחשוב למה כן יש רצון.

את יכולה לאייר ציורי ילדים. לאט לאט, וזה גם כסף.. וגם כיף גדול..

יש המון אפשרות. העיקר זה באמת לחשוב מה נכון בשבילך! וזה בעצם הכי קשה! כי לפעמים הבחירה היא לא מה שרובם עושות... וזה לא כיף להיות שונה. מניסיון. אבל זה באמת הכי טוב. לעצמך.

אם את חושבת על חתונה בזמן הקרוב... [השנה-שנה הבאה..] אז גם כדאי לקחת בחשבון. אם את באמת רואה את עצמך לומדת, וזה לימודים, הרוב, אינטסבים, מבחנים, עבודות. כמה ימים בשבוע. בחלק מהמקומות עד מאוחר. צריך גם לשקול את זה.

זהו.. מקווה שקצת הועלתי..

שיהיה לך ממש הרבה סיוע ועזרה מה' יתברך, ושינחה את המחשבות שלך למקום שבאמת בעתיד, בע"ה, יהיה לך טוב ותרגישי שהחלטת נכון.

תמיד בשאלה של מה לללמוד

יש לנו שני סעיפים-

א. מה מעניין אותי? מה מרתק? מה אני רוצה להעמיק ולהרחיב את הידע שלי?

מה יעשה אותי אדם עשיר ומאושר יותר? (מבחינה נפשית רגשית רוחנית כמובן)

ב. אני צריכה כסף

מלאכה קלה נחמדה ומפרנסת בכבוד

מה יעשה אותי אדם עשיר בדרך של חיים מאושרים?

לא בהכרח ששני הדברים האלו- יהיו זהים

בימינו לא כל מקצוע חייבים תואר- יש הרבה מקצועות יפים שלומדים אותם לתעודה

אולי תפרטי קצת יותר מה התחביבים שלך מה מעניין אותך מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה

או מה דרישות המקצוע שלך (למשל- כמה היקף משרה- את הסוג שתהיי אמא בבית או קרייריסטית?)

שבקושי דורשים משהו.

מניסיון הם קורסים ממש מושקעים.

בשביל להיות עובדת ניקיון לא צריך תואר

המוני אנשים היום מוציאים את הנשמה במשך מס' שנים, אין להם ימים ואין להם לילות ואחרי כן הולכים לעסוק במשו שלא קשור לתואר ובטח שלא קשור לתחום התואר.

ומדובר באנשים שבאמת יודעים מה הם רוצים בחיים.

אז בנאדם שאין לו מושג במה להתמחות אז למה לו ללכת להשלים בגרות ולעשות תואר כשיש סיכוי טוב שלא ייצא מזה משו?

כמו שכתבו קודמי, קיימים היום משרות  בהרבה תחומים מעניינים ומגוונים שלא מצריכים השכלה מיוחדת (אולי חוץ מ12 שנות לימוד).

בהצלחה!

ב"ה שיש אנשים כמוכם שאכפת לכם ואתם מגיבים!! תודה רבה רבה רבה!! אני יחשוב על מה שאמרת מבטיחה לספר כשאני יחליט על מה ללמוד שנה הבאה!! 

לק"י.

אין לי מושג מה ללמוד...

זה מתחיל מזה שרציתי כמה דברים, ולאט לאט ירד מהם החשק, 

אם זה בגלל השכר העתידי מהמקצוע, ואם זה השכיחות בשוק העבודה.

אז, יש לי עוד איזה חודש להתלבט.. עד ההרשמה..

בתקווה שעד אז יעלה לי איזה רעיון נורמלי ללימודים.

בעזהי"ת.

וזה בכלל בכללל לא יעיל.

הם ממליצים לך לעשות את מה שאתה רוצה.

תודה באמת, המטרה היא שאני אדע מה אני רוצה, לא?

התלתי ללמוד במכללה מחשבים ופרשתי כעבור שנה עם הרבה אומץ והבנה שאני ממש לא הולכת לעבוד בזה וגם סתם היה סיוט .

היום, אני ב"ה נשואה עם ילד, לומדת משהו שממש לא מצריך תעודת בגרות ועושה אותי מאושרת...

הקיצר, תתעודדי ואל תתחילי ללמוד מלחץ זמן כמו שאני עשיתי בהתחלה, תחשבי על זה טוב טוב ותחסכי הרבה זמן וכסף...

בהצלחה!!!

חסרות לי כמה בגרויות,וגם תואר אני לא אעשה..אבל יש לי ב"ה כיוונים למקצועות שלא צריך תואר.המון בהצלחה בעז"ה ,אשמח שתכתבי בסוף מה החלטת ללמוד.

שרון, אנסה לדבר מדעתי, ותראי אם יש לזה מקום. 

איננו בוחרים את עתידנו, אלא מקבלים החלטות, איננו יודעים לאן נגיע בעוד שנה או בעוד עשור. מה נרגיש או נחשוב בעתיד, או על מה נדמיין או נחלום או נחפוץ. 

אבל אנחנו כן נדרשים לקבל החלטות, לקבל החלטות שהיום נראות לנו נכונות, ולאן זה יוביל, מי יודע?

כל אחד שיסתכל על החיים שלו, על איפה שהוא היה לפני 5 שנים, על מה הוא חשב או חלם, ואיפה הוא היום, באיזו מציאות הוא חי? האם היום הוא נמצא כפי שהוא דמיין אז?

כל מקרה ומקרה שעברנו, כל אדם שפגשנו, חוויות חוויות שהצטברו בזיכרונות שכבר שכחנו מזמן, כל אלו מצטרפים יחד בספר החיים ומתייחדים לשקלול של הפרק הבא. אבל רק הפרק הבא. 

והחוויות החדשות, האנשים החדשים שנכיר, ההתנסויות, - לחיות, כל אלו יביאו אותנו לקראת סיומו של פרק נוסף, של תקופה נוספת בחיים, וממנו מי יודע לאן נחליט להתקדם. 

אולי נמשיך באותו מסלול אחר מטרה שקבענוה לפני שנים רבות, ואולי נשנה. כשנגיע... נחליט

אנו לא צריכים לעשות בחירות מושלמות, לנסות ולהתאים את עצמנו למעין תסריט של "נורמה" או "הורים" או כל דבר אחר..

עלינו לקבל החלטות, לנסות ולהחליט על סמך מה שידוע לנו היום (וכן לעשות השתדלות, לנסות ולהחליט את החלטה הנכונה ביותר על סמך כל הנתונים), וללכת איתו. ולהתקדם איתו, כל עוד אנחנו מאמינים שזו עדיין ההחלטה הנכונה.

ואם נגיע למסקנה שאין זו עוד הדרך הנכונה, אז לעזוב אותה, כפי שרשע עוזב את דרכו. ואין לפחד מהנורמות או המלעיזים, תמיד לחפש את האמת, וללכת אחריו.

דומה הדבר להשתדלות של האדם. חכמי המוסר לימדונו שאין הקב"ה דורש מאיתנו לתוצאות, אין הוא משווה בין האנשים ופעולותיהם, אלא הוא מודד את ההשתדלות שלהם, את ההליכה היחסית שלהם למציאות שממנה התחילו, ואיפה הם סיימו. 

ההליכה היא רוחנית, אין המבין אותה מלבד הקב"ה. כל אדם מנסה להתקדם, ללכת. והוא בוחר שבילים כפי שנראה לו כאשר הוא מגיע לצמתים, מנסה לעשות סדר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ואין כאן הצלחה או כישלון כמדד, אלא את ההליכה הנצחית, וההשתדלות בכל זמן נתון ללכת בשביל האמת וחסד. 

וכל חוויה וחוויה תורמת את חלקה לאדם שאנחנו ולדרך שבה אנו הולכים, לא תמיד אנו מבינים את התרומה, ולפעמים עובר המון זמן עד שאנחנו מתחילים להבין קצת מהתרומה אבל כל דבר ודבר תורם לדבר הגדול ונשגב הנקרא חיים. 

לכשאדם יעמוד מול ריבונו של עולם בבית דין של מעלה, מה ישאלוהו?

האם את מה שיכל לעשות, עשה?

האם הוא נצמד למידת הנצח של ההשתדלות?

ולא יותר. 

ולכן תשתדלי להחליט מה נכון וטוב בשבילך. תתייעצי עם אלו שאת מעריכה את דעתם. תלמדי בעצמך את האופציות השונות, ותבחרי על סמך זה את האופציה הטובה ביותר. 

ואם לאחר זמן תחליטי שאת מעדיפה משהו אחר, אז תעברי למשהו אחר. 

ואין כאן שום הפסד, אל של כסף או זמן, אלא קיבלת המון המון דברים מהחוויה הזו, הרי היא הביאה אותך לבחירה מתאימה יותר עבורך, היא הביאה אותך לגיל אחר, להבנה אחרת, להיות אדם אחר. וזה כל האדם. 

שיהיה לך המון המון בהצלחה!!

לק"י

דברים נכונים. אני מניחה.

הם כיוונו אותי מה מתאים לי ומה אני רוצה, ועזרו לי להבין ולהכיר את עצמי טוב יותר!ובסוף גם החלטנו ביחד על משהו שאני רוצה, שמתאים לי מבחינת אישיות ומבחינה טכנית (בלי תואר נגיד...)

אפשר ללמוד  בקורסים שלא צריך בשבילם בגרות/ פסיכו'.

יש לי כאן הרבה מחשבות ב"ה ב"ה!!! איזה טוב שיש אנשים כמוכם בעולם ברצינות!!

כמו שברוך כתב אי אפשר לדעת מה יקרה בסוף אבל לדעתי כדאי לחשוב איך את רוצה לראות את העתיד שלך ולפי זה להחליט.

לדעתי כדאי לקחת בחשבון - מה מעניין אותך, במה את טובה,  כמה שעות ביום את מעונינת לעבוד, מה רמת השכר שאת מעונינת בו.

אם לדוגמה את מעוניינת לעבוד בשעות קבועות מראש אל תכינסי למקצוע שיש בו משמרות, אם חשוב לך שכר סביר אל תלמדי מקצוע שמקבלים בו שכר נמוך.

עוד דבר בקשר לתואר\הסמכה מקצועית - יש הרבה דוגמאות שאפשר ללמוד לבד ולהצליח גם בלי זה אבל הרבה פעמים זה עוזר למצוא עבודה ומשפיע על השכר ולכן כדאי לפעמים  לעשות תואר\הסמכה רק בשביל זה.

לדוגמא, יש את בית ספר חשיפה שהוא חלק מהאונבירסיטה הפתוחה, את יכולה ללמוד שם אנימציה למשל, או משהו שקשור לגרפיקה או קולנוע...

זבולוני בנימין וברוריה
יהודית 4 ,ירושלים

0542499680 לקביעת תורים.
 

עוזר לקום לותיקין

כולם אוהבים אותי חוץ מ: אליסף ט, גלוק17, ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע.

סתם כי אני צדיק.., באמת אין צורך, תודה, באמת, תודה רבה, שלי ושלכם שלה..(בעצם מי זאת השלה הזאת?)

רואים במגה וידאו...

ו-"אבא!", אולי אתה לא הניק הכי אהוד, אבל אין ספק שאתה הניק הכי מעניין בפורום.

יישר כוח! עלה והצלח!

הרשו נא לי להזכירכם תק' אפלה לא משמן בחיי הפורום- שכמה וכמה ניקים חתמו בחתימתם

"גם אני מעריץ\ה את ***"

(מחמת כבוד הפאדיחה- צינזרתי מי הכינוי... מי שבאמת מחפש- אולי יש לזה הד בכרטיס אישי שלי...)

נראה אותך מעלה משו כזה

וגם אני מעריצה את ברוךש!

וגם את הצדיקה!

ואת בעיתה

ואת ט'

ועד כמה ניקים כגון שטורחים להיות עניניים וחביבים ולא להציף פה שירשורים מוזרים והודעות לא קשורות..

בע"ה, בלנ"ד.

הלוואי ויכולתי להתחייב ליותר...

מישהו יכול לכתוב את השמות המלאים של כולם בבקשה?

שנשמע בשורות טובות...

=)

יואב בן אהוד,

אלעד גבריאל בן אהוד,

הדס ציפורה בת אהוד,

אהוד בן חיים צבי,

רות בת הרב יהודה

ה' יקום דמם!

בעזהי"ת.

שניהם- בן ישי ופוגל...

בס"ד

ומשפחת בן ישי בירושלים ברח´ קורא הדורות  -בארנונה

כל הכבוד

אז סליחה, אני לא חושבת שאני אעמוד בזה. ולכן אני אקח על עצמי בלי נדר את פרק ל'.

סבבה?

ומתי מתחילים?

ומתי מתחילים?

ובכן-

התחלנו כבר!!

כל מי שלוקח פרק- מתחיל להגיד אותו כל יום!!!

כל מי שלוקחים פרקים מעכשיו- לא צריכים להשלים למפרע ... אלא לומר מכאן ואילך.

הרעיון הוא לעשות את המבצע הזה- מהלוויה- עד לשלושים...

אח"כ נחליט מה המבצע הבא של הפורום שלנו- יהיה

כמובן כל הנשואות\ים וכל הנוער וכולם- מוזמנים גם להצטרף פה!!!

אני מקווה שזה לא תפוס...

אולי לא שמתם לב אבל ה- 30 מתקרב.

בעזהי"ת.

אח"כ את החברה הטובה.

אם יש סיטואציות מסויימות בקשר- אני מספרת באופן חלקי לגורם המתאים ע"מ לקבל עצה.

שאלה- אתם ממש מצליחים לדבר עם ההורים?

לא סיפרתי לאמא שלי על שום קשר שהיה לי.(4 במספר...)

יש לי חברות שאמא שלהן ממש חלק ויש כמוני שהאמא לא יודעת

מה אתם אומרים? חשוב שהם ידעו?

וחוץ מזה-

אני חדשה כאן...

למדתי על בשרי שבקשרים צריך לשתף את אמא.

בקשר הארוך ביותר שהיה לי [כמה שנים...] אמא שלי לא ידעה כלום, וכשהיא גילתה דברים זה היה כמובן בדיעבד ["כל העיר מדברת עלייך ואני לא יודעת כלום?!"] עד שהבנתי שאני משתפת אותה בהכל. כשהקשר ההוא נגמר היא הייתה חלק משמעותי בהחלטה והתייעצתי איתה המון. אפשר להגיד שגיליתי את אמא שלי מחדש בגיל 19... מאז יצאתי עם כמה בחורים שאיתם הסיפור נגמר מאוד מהר [דייט אחד-שניים] ולא הרגשתי צורך לשתף את אמא כי זה סתם יפתח לה ציפיות או ידאיג אותה, אבל היא ידעה על כל מי שיצאתי איתו אחרי שהסיפורים הללו נגמרו. ברגע שהתחלתי בקשר רציני מיד מיהרתי לספר לה ואני חושבת שבשביל השקט הנפשי שלה חשוב שהיא תדע ותהיה מעורבת.

לאמא יש כ"כ הרבה ניסיון חיים, הרבה יותר מאשר לחברות שלי. אז אם קשה לי לדבר עם אמא אני מדברת עם אחותי הגדולה, ואם אין אחות גדולה-אני בטוחה שיש דודה או מישהי מספיק בוגרת [שנות העשרים המאוחרות ואפילו 30] שאת יכולה לסמוך עליה ולדבר איתה על זה בפתיחות ובאמון מלא.

אני אומרת לך מניסיון-דברי על זה עם אמא! אין כמוה!

בהצלחה וברוכה הבאה

תלוי מי האמא שלך.

ולא כל אמא יכולה להיות אוזן קשבת אמינה לבת, אבל אני יוצאת מנק' הנחה שלא זו הכוונה, במיוחד לאור העובדה שאני הייתי שם ואני יודעת למה לא לספר לאמא ולמה כן לספר לה. אני לא אספר לאמא שלי את כל מה שאספר לחברות [וגם פה מדובר על חברות ספורות ולא פסטיבל מספרי הסיפורים ] אבל בדברים הרי גורל אני בהחלט אעדיף לשאול את אמא

חוץ מזה, שמצד כיבוד ההורים, נראה לי אך הוגן שאמא תדע פחות או יותר מה קורה עם הבת שלה...

וחוץ מזה 2-לא בכדי הזכרתי דמות נשית בוגרת אחרת.

אני לא אתחיל לספר לאמא שלי על כל דבר קטן וחמוד שהוא עושה לי, בשביל זה יש לי את ה3-4 חברות שישמחו לשמוע ואני לא ארגיש מובכת איתן.

ברגע שהבנתי שאני נכנסת לקשר שיגיע ליותר מסתם דייטים מיד הלכתי לספר לאמא שלי, לא התחלתי לספר לה על כל פיפס  ואני גם לא בטוחה שהיא ציפתה שאני אעשה את זה, אבל באופן טבעי אמא רוצה לדעת מה קורה בכלליות אצל הבת שלה, אז עדכנתי ברגע שחשבתי שזה משהו שהיא אמורה לדעת או אפילו להתכונן נפשית לצעדים הבאים. לא היית רוצה לבוא אליה יום אחד ולהגיד לה: "אהה אמא, אני מתחתנת" בלי שום הודעה מוקדמת... נכון?

אמא שלי מיודעת על כל הדייטים..

אבל יש כאלו שהיא מיודעת אחר כך.. ויש כאלו שהיא מיודעת לפני

ויש כאלו שאני מבקשת ממנה לא להיות גם מעורבת..

יחסי אם ובת- מאוד רגישים בד"כ..

ותודה ה' יתברך-

שנתת לי את האמא הכי מדהימה בתבל!!!

.

מעדיפה לדבר עם חברות...

כמו שכולם אמרו כאן הורים זה דבר מאוד רגיש ואני למדתי על בשרי לא לספר להורים לפחות לא שהקשר נמצא בהתחלה שלו...

אני מתייעצת עם אמא!! (אין כמוך, אמא אהובה שלי!! מאחלת לכוולם אמא כמוך!!)

עם חברות טובות (אשרי שזכיתי בכן חברותי הטובות..)  עם אחותי הגדולה שמנוסה בזה.. (נשואה.. עוד שניה יולדת..)

אבל הכי הכי הכי- עם ה'- שתדעו- יש לו תעצות הכי טובות!!!!!! הוא גם תמיד זמין, ותמיד מקשיב, אחרי כל "שיחה" אני מרגישה שאבן ענקית ירדה, ויש לי פווווול כוחות להשיך!! 

משום מה בקשר הנוכחי דווקא לא בא לי לשתף אף אחד... עניין של גלים

אם יש התלבטויות אני מתחילה להתקשר לחברות הנשואות...

כשמתחשק לי אז גם את אחותי הקטנה (וגם אם אני לא מספרת - תמיד היא מגלה!)

אני מנחש שהיו לאמא שלי או לאחים חשדות עוד קודם, אבל ברמת הבסיס - ניהלתי את הכל תוך מידור מרבי של כל מי שרק יכולתי למדר ולהרחיק מסוד העניינים.

אמא שלי קראה על זה שיש לי חברה באינטרנט, לאחר שבחרנו לפרסם את העניין ועשינו את זה על המחשב הנייד שלי, בפינה ליד קו 400 בתחנה המרכזית...

אני מנחש שהכותבת מעליי תבחר אחרת מול אמא שלה, אבל לפעמים - השיטה הלא נעימה הזו הכרחית מתוך הכרות של הנפשות הפועלות.

עקרונית את מי שנוח לך רק תדאגי שזה יהיה אנשים אוביקטיבים

ואוו, מרגישה מצוטטת... |נרגש|

שבת שלום!

טוב, הגיעה העת להודות באמת,

ולבשר ש...

בשעה טובה התראסתי....

[אני? התארסתי?? אמאלה....]

(כן, ולכן נעלמתי... )

אם מישו יוכל לקחת את שרביט התהילים 

(שכזכור, אני רק המשכתי אותו, לאחר שקשלש התחיל ביוזמה הברוכה)

אני ממש ממש אשמח חדעת שזה ממשיך

(כי אני לא עומדת כרגע במטלה..)

[רגע, אמאלה...זו מודעת פרידה מהשרשורים שפתחתי עד עכשיו?!?!?!?!]

בקיצור, היה לי ממש כיף לפתוח פה שרשורים בכל שבוע ולראות את ההענות המדהימה לקריאת תהילים....

אין כמוכם!!!

|מקווה בכ"ז לקפוץ מידי פעם ואולי לפתוח כאלה שרשורים או לפחות להשתתף בהם..|

אשרייכם ישראל!

שבוע טוב!

היו ברוכים

לתורה חופה, ומעשים טובים.

ואני תוהה לעצמי מה זה אומר 'אנחנו עשינו'-

חשבתי שאולי סתם היה נדמה לי תמיד שאת לא נשואה..

שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות!

כן, רק אחרי שכתבתי את זה העזתי לכתוב שם..

(כמה מוזר לכתוב את זה...

מזל טובבבב!! איזה שמח לשמוע!!!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל!!

איזה משמייח לשמוע!!!!!..

אמ... שתזכי.... לומר הרבה פרקי תהילים

אני מוכנה להשתדל לעשות אתזה מעכשיו... 

בלנ"ד...

                                   בשורות טובות!!

וממש תודה לכולם על הברכות וכו'...

בקרוב אצלכם בשמחה, נחת ובהירות

יאללה.. קצת מזלטובים!!!!!!!!!

ואחד.

שתזכו לבית של שמחה, קדושה וטהרה.

שכל התקופה הזו תעבור בקלות ובנחת,

ושיהיו לכם חיים מאושרים יחד.

המון המון מהון מזל טוב!!!!!!!!!!

שתקימו בית בישראל,

ובהצלחה

אהבתי ממש...

יישר כח!!

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דברי התורה לפסח.

אין עוד מלבדו.

                       בתודה ובברכה

                      חודש טוב ומבורך

לק"י.

רצוי להתנסח בצורה מדוייקת.

זה יועיל.

וכן, לי זה הפריע.

בעזהי"ת.

http://www.mp3music.co.il/lyrics/3693.html

עם מי יש לך תקשורת יותר אמיתית, כנה, פתוחה?

על מי מהן יותר תסמוך כשיקרה משהו כזה וכזה?

בכלל-

שתיהן מעוניינות בך?

לק"י.

שהוא עשה.

גם אם זה לא נראה בעינינו, ומוזר לנו, מי אנחנו שנגיד שהוא עשה דברים לא בסדר.

הוא לא עשה את זה על דעת עצמו, אלא היה שליח, וקיבל היתרים לעשות את זה מרבנים גדולים.

את כל החיים שלו הוא הקדיש לאהבת ישראל שאנחנו לא מגיעים לקרסוליים שלו, ועם זאת הוא לא זילזל ח"ו באף מצווה-קלה כבחמורה.

וסתם לדוגמא אני אשכתב פה קטע מהספר "פתחו שערי הלב" -

"הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, היה הגאון הכי גדול בדורנו, גדול שבגדולים.

ידוע מהגמרא, שלפסוק שדבר הוא אסור, לא צריך להיות גאון. אבל כדי להתיר צריך להיות גאון עצום; 'כוח דהיתרא עדיף'.

כזה הוא היה. רבי משה היה נשאר לילות שלמים, כדי למצוא מזור לעגונות ולבעיות 'שלום בית'. הוא הציל נשמות רבות.

הוא היה אדם עניו, מלא חן, ופניו היו מלאי קדושה.

כשהיה לי ספק בהלכה הייתי שואל אותו.

פעם שאלתי אותו, אם מותר לי להופיע ולשיר בשלושת השבועות שלפני תשעה באב.

ענה לי הרב; 'אם אתה שר כדי להעביר את הזמן, אסור. אבל השירים שלך הם כולם תפילות ותחנונים'.

יום אחד קיבלתי הזמנה לשיר ולהופיע בפני מחנה של 'השומר הצעיר' בניו יורק יום אחד לפני תשעה באב.

ידוע שתשעת הימים מראש חודש אב עד תשעה באב חמורים משלושת השבועות בכל דיני האבלות. מה עושים?

התקשרתי לרבי משה ושאלתי אותו מה עלי לעשות.

רבי משה אמר: 

'אם אתה לא הולך אצלם, מה יהיה? שום דבר.

ואולי יש שם אדם שלא יודע בכלל שהיה פעם בית המקדש - ובגללך הוא יזכור. אתה מוכרח ללכת ולהופיע בפניהם'.

איזה כוח של היתר "

זוהי דוגמא. ויש עוד הרבה.

אילו אנחנו היינו ככה נסמכים על רבנים, המצב בטוח היה טוב בהרבה.

ומי יכול לומר משהו נגד כל הנשמות שר' שלמה קרליבך החזיר בתשובה. 

זה עוד אלפי אנשים ששמרו תורת ומצוות, אז אפילו " חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".. ועוד שאר הדברים שכמובן היו בפסיקתם של הרבנים הגדולים שאנחנו אפילו לא אבק לרגליהם.

כל טוב. ומחילה על הניצלו"ש.

ויש אומרים שאף אסר לשמוע את שיריו, אולי בשל כך (הוא לא מזכיר את שמו, אך רבים אומרים שהכוונה אליו).

מאתר הנקרא 'השבת'..

(יצויין אגב כי הרבי מאמשינוב, שנודע כצדיק גדול, דוקא החזיק מאוד מר' שלמה קרליבך).

הנה הדברים, ומסקנתם קצת שונה כנראה מה שאמרתי בתחילה:

'תשובה' מעניינת נכתבה בשו"ת אגרות משה, בעניו לחניו של ר' שלוימל'ה קרליבך. רבי משה פינשטיין זצוק"ל נשאל " בדבר אחד שהיה בן תורה בחזקת כשרות כמה שנים והוא מנגן שעשה ניגונים על שירי קדש ולשיר לחתונות והורגלו כמה בני תורה לזמר אותם בשמחות של מצוה ועתה אין שמועתו טובה שמכנס בחורים ובתולות יחד ומזמר לפניהם, ושואל כתר"ה אם מותר עתה לזמר בניגוניו שעשה תחלה כשהיה בחזקת כשרות". רבי משה, גדול הפוסקים, כותב כי " לעניות דעתי איני רואה בזה שום איסור מכיון שהם ממה שעשה בכשרותו. וראיה שהרי מצינו בתקנות יוחנן כהן גדול שנקראו על שמו במשנה בסוף מעשר שני ובפרק עגלה ערופה בסוטה ויש שסוברין שהוא זה ששימש שמונים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי. ואף ששם לא היה אפשר לבטל התקנות הגדולות שתיקן ונתקבלו בישראל ונעשו הלכות קבועות, מ"מ לא הי"ל לקרא אותם על שמו אלמא דכיון שתיקן אותם בכשרותו יש לקרא על שמו אף שעתה הוא רשע ומין כיון שנקרא על השעה שהיה כשר"..
בהמשך דן הגר"מ האם 'שירים מקבלים טומאה', מראיות מש"ס ופוסקים, והוא מסיק:" הניגונים שעושה -רשאין לנגן בהם, ואין להחמיר אף לבני תורה ובעלי נפש. ואם סני שומעניה גם לעניני כפירה אז הוא כדכתבתי לעיל שאלו שעשה מתחלה אין מקום להחמיר כלל, ואף אלו שעשה אח"כ מסתבר יותר שאין לאסור כיון שאינם ענין קדושה. אבל לבני תורה ובעלי נפש -ראוי להחמיר".....
 

שאתה צדיק או סכל. (חכם אתה לא!)

ממך שאינך מגיע אפילו לעפר רגליהם.

ואין לך שום רשות לפסוק למי מגיע תואר רב ולמי לא.

ועל כן עליך להיפרד משתיהן, כך שתוכלנה למצוא לעצמן חתן שמכבד אותן.

מי יודע - אולי אחרי הנישואין תמצא לך אהבה שלישית? 

לעצמך..

הכוונה שהוא מצא שתי בנות מדהימות והוא חושב שהן מתאימות לו.

כאשר הוא יחליט להתחייב-

אני מאמינה שהוא יתחייב רק לאחת...

ככה אני הצלחתי להבין.

תקנו אותי אם טעיתי..

ומתוכה אתה יכול דלות לדברים שבשיחה דרך חלון וירטואלי לא ראית כלל ועיקר...

בכללי- אני ממש מזדהה עם מה שכתבת. רק עם כמה הערות..

-לפעמים דווקא אנשים שלא מכירים- יכולים לראות דברים אחרים. וכבר קרה לי שהציעו לי מישהו שהכרתי, אבל דווקא בגלל שהכרתי אותו כבר כמה שנים טובות- הוא היה ברקע, לא אופציה בכלל. ודוקא אדם מבחוץ פתאום יכל לראות דברים שהטשטשו.

- לא תמיד קשר שנוצר בהכירות טבעית גם בנוי על התאמה. ואז יכול להיוצר מצב של קשר רגשי אבל בלי התאמה- שנופל בסוף.

- לגבי היכרות דרך הרשת- קשר ורטואלי שונה באופן מהותי מקשר אמיתי. יכול להיות קשר וירטואלי טוב- אבל קשר אמיתי פחות טוב. יש לי חברות שפא"פ יהיה לי דיבור מעולה איתן, אבל בנט- הרבה פחות. ולהפך..

רוחקטנה אומר "ואז מגיע הטלפון" ואני רוצה להוסיף- ואז מגיעה הפגישה. והכל נראה שונה לחלוטין. לטוב ולמוטב.

אנחנו תמיד נמשכים למסתורין, ללא ידוע, לנעלם. וצריך להיזהר מזה.. 

אני לא שוללת את הרעיון- רק מציינת שצריך לגשת אליו מתוך מקום שמכיר ויודע את ההבדלים בין היכרות טבעית- להיכרות וירטואלית.

(שאגב כתב ספר על זוגיות) מדבר על התלבטויות.

לפעמים קשה לשים אצבע על נקודה שלא מתאימה וזה גורם להתלבטויות.

זה יכול להיות דבר קטן והכי חסר חשיבות לכאורה.

דוגמא שקשורה לחן של בת: הקול שלה

לא שיש משהו יפה או פחות יפה בקול מסויים (למרות שגם זה נכון באופן כזה או אחר) - הכל תלוי איך אותו קול ספציפי שיש לה משתלב ב"תמונה הכוללת" - האם זה מוסיף לחן שלה או חלילה ההפך.

בקשר דרך מסך אינך יכול לשים לב לפרטים קטנים כאלה.

בקשר דרך הטלפון אינך יכול לשים לפרטים קטנים אחרים.

ואפילו בפגישה אתה לא תמיד מקבל מושג על הכל

מסקנה מחפירה דלעיל: תזרמו, תהיו עצמכם ואל תפחדו - אף אחד לא אוכל את זולתו זה חשוב - אם זה מתאים - אז זה מתאים.

בנות ראו הוזהרתן (וגם בנים), ישנם אנשים ששמים לב לפרטים מאוד קטנים - לא שעל זה יקום או יפול דבר,

אבל חשוב לזכור שלכל דבר בסופו של יום יש חשיבות.

כמו שאמרת, יש בה משו "אחר וקסום".

ולענ"ד, זה יכול להיות דווקא לא טוב, כי זה כ"כ קסום ומסתורי ומעניין, שהרגש עובד מהר מהר ואפשר להתכתב לילות שלמים ולהיות מאוהבים ואז, להחליט בשניה להפסיק, וזה קשה!!

זה דבר נורא מביך אין דרך להכיר גם בדרך ה"טבעית" היא לא ממש טבעית...

בקיצור להתחתן זה לא קל.... מי אמר שהחיים הם פיקניק?.. 

מי שהחלק השכלי שלו דומיננטי, שצורת ההתבטאות שלו בע"פ דומה יותר לזו שבכתב - הוא בדיוק זה שיהנה מהכרות מאחורי המקלדת.

גם ובעיקר כי זה דבר שמאוד חשוב לו, וש"דייט" לא יצליח לעלות עליו.