ארררררררר! אלוקים, אבל למה עכשיו כ"כ מוקדם?!..
אמנם המספר 12 דומה ל - 21, אבל מה, יש מצב התחלפו לך המספרים?!
אפילו האלה שלא שומרים תורה, יש אצלהם 'הגבלת גיל' לסרטים,
אז אתה, "נותן" התורה, למה הכנסת אותי לסרט הזה כ"כ מוקדם?!...
===
אני מבטיח לכם שרובנו שאלנו את השאלה הזו מתישהו.
אם לא ת'רב ב - 'שו"ת ערב שבת', אז בתוך הלב פנימה, לבד.
אוסרים עלינו להכנס לסרטים לא צנועים, אפילו אצל הגויים יש 'הגבלת גיל',
אבל ההוא שם למעלה הכניס אותנו לסרט הכי לא צנוע שיש בעולם.
והכי מוזר, שהשחקן הראשי בסרט הזה הוא...
אני. א-נ-י-?-!...
אוווך! אלוקים, הפעם אני ממש חושב שהגזמת. בשביל מה בדיוק נתת
לי את 'יצר העריות' בגיל 12? אפשר לדעת?! תאמין לי, יש לי מספיק קשיים
ונפילות גם בלי היצר הזה, למה?! למה כ"כ מוקדם?...
האא, ואחרי זה תבוא ותבקש - או יותר נכון תצווה אותי - "ולא תתורו".
"חתונה", זו התשובה? אז אני מודיע לך חגיגית, שלפני גיל 18 אני ממש לא מתכנן
להתחתן והייתי שמח אם רק כשהייתי בגיל כזה שיוצאים לדייטים, רק אז,
היית נותן לי את היצר. אבל 10 שנים קודם?! ממש מוגזם! כ"כ מיותר.
שנים השאלה הזו הייתה לי בראש. שאלתי שם, שאלתי פה,
אבל אף פעם לא באמת קבלתי תשובה מתוקה, משהו שישאיר טעם טוב בפה,
שאצליח עם הטעם המתוק הזה להתגבר, להתמודד באמת עם היצר.
עד ש...
רגע, לפני שמתחילים, כנסו רגע למצב 'צלם', כי יש פה משהו שווה זהב.
אז הנה, התשובה היא ככה: אם היינו מקבלים את היצר בגיל 18 או 21,
זה גיל שכבר האישיות שלנו התחילה להיות 'אבן'. ו - אבן, קשה מאוד לעצב.
א-ב-ל, עכשיו, שקבלנו את היצר כבר מגיל 10 או לא יודע מתי - שם,
בגיל הזה, האישיות שלנו עדיין כמו 'פלסטלינה', ממילא, אז, אפשר ל-ע-צ-ב את היצר.
הקב"ה לא רוצה רק שנהיה עם יצר, אלא שנהיה עם 'יצר מעוצב',
ע"פ התורה. אנחנו לא נוצרים מתנזרים, אלא יהודים ששואפים לחיות חיי קדושה.
יצר זה טוב - אבל חייבים ללמוד לנתב אותו למטרות הנכונות. לחיים אמתיים.
ובדיוק כמו שאם התחלנו לעבוד על מידת הכעס כבר מגיל 12 - לאט לאט -
נגיע לגיל 18 הרבה יותר מוכנים למצבי קושי, נדע בדיוק איך להתגבר על הכעס,
ככה גם בדיוק קבלנו את היצר בגיל מוקדם, שהאישיות עוד 'רכה' וניתנת לשינוי,
בשביל שנעצב, ננתב את היצר - לחיים של קדושה וטהרה.
נלחם, פה ניפול, שם ניפול - אבל אחרי כל המלחמות האלה, נצא עם הטרף
בין השיניים, 'שבוי' אצלנו, לחיים של קדושה, קדושה ו - קדושה.
תשאלו: אבל אחרי החתונה כבר אין קשיים עם היצר, בשביל מה צריך להכין לחיים
את היצר, הרי אחרי החתונה יש שלט - "זהירות: זוג מושלם לפניך"...
ומכאן, סתירה לקבוצת אנשים. אבל לפני שניתן ת'סטירה, רק נגיד שגם אחרי
החתונה, שהיצר רוצה משהו בתחום ה - 'מותר', הקב"ה לפעמים אומר 'לא',
ככה שאנחנו חייבים להתכונן למצבים האלה, לעצב את היצר כבר מעכשיו...
אבל, עזבו את זה. 'שנגדל נבין', כמו שאומרים לנו כל המבוגרים.
יש עוד משהו חשוב יותר, שבו הרבה מאוד מאיתנו חושבים טעות -
מי שחושב, שאמנם כיום הוא רואה סרטים לא משהו צנועים,
נותן לעיניים 'חופשי חודשי' להתסכל על נשים ובכל מקום שבא להן,
אבל זה לא ישפיע עליו כ-ל-ו-ם! כלומר, אחרי החתונה הוא 'נשבע לך אמונים לכל החיים',
שישנן ת'משפט הזה היטב - אתה הטמבל (סליחה..) הכי גדול בעולם!
ואת, שלוקחת אחד כזה, תחשבי לבד כבר איך אומרים 'מסכן' בנקבה.
בואו לא נהיה תמימים, ונפסיק לשחק אותה ראש קטן. גם אחרי החתונה
יש התמודדויות אפילו מ-ב-ח-ו-ץ, כלומר - אם נהיה דוגריים בשביל שיובן היטב - אז כן,
גם אחרי החתונה אתה תצטרך להלחם עם היצר ברחוב. גם אחרי החתונה היצר
ירצה לראות ולשמוע דברים לא צנועים, דברים אסורים בודאי לכל אדם.
ו-א-ם היום לא תעצב את היצר, אם היום לא תתגבר, תתמודד, תלחם עם היצר -
מובטח לך שתיפול אחרי החתונה. יש כאלה שממש בוגדים, ויש כאלה שאמנם
הם היו 'מתים' לבגוד, אבל מחוסר ברירה הם מסתפקים בבגידה במחשבה..
ו-א-ת, חוץ מלהיות את עצמך אחת ש - "בטח בה לב בעלה",
אם את רוצה בחור שבטוח ישתדל להיות אחרי החתונה נאמן לך באמת,
תפסיקי להיות תמימה, צאי מהבועה ותביני דבר אחד - בחור שלא התמודד לפני,
בחור שהיה כל היום מול פייסבוק בלי חסימה, מול סרטים, שלא השתדל להלחם באמת
עם היצר גם אחרי כל הנפילות - את תחטפי את כל התוצאות של המעשים שלו,
א-ח-ר-י החתונה. לא ביום הראשון שכל הזוגות נראים כמו 'זוג מהשמיים', אבל את יודעת,
השגרה משעממת, ושם בדיוק יהיה לכם מבחן, קשה, שספק מאוד אם תעמדו בו באמת..
יש כאלה שיגידו - "אוך! לא נכון מה שאתה אומר, הנה לדוגמא אבא שלי"...
אז בואו נעצור רגע, נתבונן קצת יותר משתי שניות במציאות הכואבת.
אני לא מאמין שיש אשה שלא צועקת מהלב - לפעמים אגב, בשקט - שהיא רואה את המצב הזה.
לראות בחורות לא צנועות בטלויזיה ולהנות מהן, זו בגידה. אמנם 'רק' במחשבה,
אבל זה מספיק בשביל להרוס אהבה ולהכניס מריבות מלאות טומאה.
מממ. האמת? נושא רגיש, ככה שבואו לא נדבר על הורים. הרצון שלנו 'ללמד עליהם זכות',
שהם בסדר - ברור, הרי זה אבא שלי - לפעמים הרצון הזה, 'מעוור' אותנו מהאמת.
יודעים מה, רוצים לא להאמין? אל תאמינו, פשוט לכו תבדקו.
אפשר לראות אנשים ונשים בעבודה - לא נשואים, צוחקים, אוכלים,
משחנשי"ם ביחד - וטמבל מי שחושב שבחורה שנותנים לה 'אוזן שומעת
ולב אוהב' מגבר אחר, לא תספר לו אחרי זמן מסוים כמה יש לה קשיים עם בעלה..
ו - טוב, די. מספיק. פשוט המציאות צועקת דוגמאות, אז אני ממש לא מרגיש
צורך להוסיף גם לא עוד מילה אחת. רק בכל זאת אגיד, לא יודע מה איתכם,
אני, רוצה שאשתי בעז"ה תהיה אחת שנהיה 'אחד', ביחד. שלא תחשוב על גברים אחרים,
שלא תצחק איתם בעבודה, וכמובן שתעשה (שיחת) נפש רק איתי ביחד..
כ-ל העתיד שלנו, תלוי במלחמה עכשיו עם היצר.
תהיה או לא - נקום או לא - זה מה שיחליט את העתיד שלנו.
סיכום? פשוט לחזור על הקטע הזה שוב. אם לא היום, אז מחר.
רק בואו נשתדל לעצב ולהתגבר כבר מעכשיו על היצר, ו -
נבין, ש-ד-ו-ו-ק-א אם קשה, זה אומר שמשהו פה באמת מתחיל לקבל צורה.
שווה. שווה לעצב את הנפש לחיים מלאי אהבה ונאמנות, באמת.
עשו טובה, תעזרו לשמור על הקטע הזה למעלה.
תגובה אחת של כל אחד מכם - לא משנה מה כתוב בה -
תעלה גם את הקטע למעלה, וגם בחור/ה מבקשי תשובה..
גדול! מסכן הבחור..
(שוב לא מסכימה עם אליסף)
