שאשמע שהוא התארס..
הבחור הראשון שיצאתי איתו, שהתלהבתי...וכ"כ רציתי...
אני קצת בהלם, כי עמוק בתוך תוכי עוד קיוויתי שהוא יתחרט..שאולי יש סיכוי...
אני יודעת שיבוא בחור מדהים עוד יותר (כך כולם אומרים)
שמתאים לי ממש, ויאהב אותי..ויעריך..
(איפה מסתתר האחד הזה???)
ואני יודעת שאני צעירה ואין מה להילחץ, וכן המשכתי הלאה..
אבל מה אני יעשה?! בלב זה אחרת..
מן בום כזה. סגירת מעגל.
וצריך הרבה כוחות! ענווה ואמונה גדולה
כדי להאמין שהכל לטובה 
כדי לשמוח באמת! שמחה אמיתית...שמחה של שלמות..!!!
תאמיני לי לכל אחת ואחד כתוב למעלה עם מי הוא התחתן,זה רשום למעלה
שעה,יום,אך יקראו לו,בן כמה הוא,איפה הוא גר,הכל הכל כתוב.
אז נשמה את לא צריכה להיות בלחץ,מתי שהוא יגיע את תרגישי.
ב"%u
*ב"הצלחה רבה
ופורים מבורך
חיבוק גדול.
בעזרת ה', אני מאחלת לך שבמהרה תמצאי את ה-אחד שלך,
ואז תביני כמה הוא באמת לא היה בשבילך!!!
ויהיה לך הרבה יותר קל לשמוח, בשביל שניכם!!
רק אושר ושמחה!! פורים שמייח מלא בטוב!!
קבלי חיבוק!!
בס"ד
הייתי בישיבה הקדושה בשבת ובטעות שתיתי קצת יותר מידי אתמול במקום היום איזה גועל זה להשתכר מעארק וליקר לימונים..
הנה מייל שקיבלתי מחבר שהיה בהלויה.
מה דעתכם?
"חוזר מהלוויה.
האמת שכמעט ולא החזקתי שם דקה.
מי מאתנו שאינו יכול לסבול מילים שאינן פוליטליקורקט מוזמן לדלג ולא לקרוא.
בזה אחר זה עלו נואמים, אלו לא היו מספידים. זה קרא בכה וזה צעק בכה.
"התשובה היא לבנות עוד שכונה" הרעימו בקולם הנואמים.
"במותם ציוו לנו את ההתיישבות"
ארץ, במטו מינך, אל תכסי דמם, תני לנו עוד קצת מכוס התרעלה.
בדרך לאוטו פוגש חבר,
"ברוך ה'!" , הוא אומר לי, "אומרים שיש פה 20,000 איש, מגיע להם הכבוד הזה"
אני מלמלמל משהו בשפה רפה חזרה. הרי זה בזיון המת לבא ולהגיד די! תתעוררו!
עד מתי נחכה לדם שיאשר לנו לבנות? צמאי דם אנחנו?
עד מתי נהפוך את הלוויות לספורט תחרותי ונסכם ב- כמה הגיעו? יש פה גם כמה חרדים. מחמם את הלב לראות את הפוליטיקאים.
עומדים להם (הרב) מצגר, בוגי וריבלין כל אחד וקופת שרציו.
ההוא מחלק מחלק מתנות ניחומים למרצחי יאסיף, וההם יושבים שקטים בעוד נשלחים חיילים לירות על יהודים בעודם במיטתם.
די לצביעותכם,
אם אינכם מוכנים להודות בזכותנו על הארץ הזו, אם אינכם רוצים בה.
אם אתם בוגדים באחיכם, יורים בהם, נללחמים בכל דרך- אל תבואו לנחמנו.
מבולבל בימים אלו. חש כי מדינת ישראל איבדה את המנדט. היא אינה מיישבת את הארץ, היא מהווה אולי מקום בטוח אך רק לאזרחיה שמעבר לקו הירוק, ומנהיגיה שואפים לבנות מקום בטוח אליו ינהרו כל העמים.
"עושה שלום במרומיו" סיים הרב לאו את דבריו, "הוא יעשה שלום עלינו ועכ"י ואמרו אמן"
לא עניתי."
עד כאן המייל.
וד"ל.
מים רבים**אושר**את בטוחה שלא התכוונת לקנות לה מגילת אסתר????
אולי נמקד- מה את מנסה להגיד לה?
מה ההקשר שלך אליה?
מה המשמעות של המגילה והמתנה- מבחינתך?
אני בן!!אנונימי (פותח)חשבתי על מגילת אסתר...
אבל שיר השירים היא אהבת חייה!!
מעבר למה שנוהגים לקרוא שיר השירים בפסח,
אחינו (ואחיותנו 
) בני ספרד נוהגים לקרוא אותה כל ערב שבת!
המגילה (שיר השירים) באה כדי לבקש סליחה...
על דברים שעשיתי ודברים שהייתי אמור לעשות ולא עשיתי...
הרעיון המרכזי הוא לרצות אותה ולהשכין שלום...
כרגע הכיוון הוא דבר תורה שמקשר בין שיר השירים לשבת להשכנת שלום בין אדם-לחברו...
לא נראה לי שמכאן תצמח הישועה, אבל תודה לעונים!!!
ב"ה אני רומנטיקן לא קטן 
...
אבל אני מחפש קישור לנושא ה"סליחה" וה"השכנת שלום"....
אני לא מחפש לומר לה"אהובתי, אין כמוך! את מושלמת ומשלימה! הכי טוב לי שבעולם להיות בקשר איתך" (היא כבר יודעת את זה וזה לא הנושא...)
אם יש למישהו/י רעיון שמקשר את שיר השירים לנושא הסליחה, אשמח ממש!!!!
**אושר**אם גם אתה גבר חסר חוש רגש,
אם גם אתה רוצה לראות ניצוצות,
אם גם אתה לא יודע איך להתאהב,
אם גם אתה רוצה אהבה בנוסף להתאמה,
תעשה הגהה למגילת שיר השירים!!
בדוק ומנוסה!! (מההודעה הקודמת ועד עכשיו..)
אין דבר שגורם יותר להתאהב מאשר לקרוא שיר השירים
איזה כיף להיות מאוהב!!
בקרוב אצל כול"נו!!!!
פורים שמח!!!
חוויה מתקנת!איפה יש עוד בנים שמדברים ככה?!
כנראה שאתה אשכנזי, כי ספרדים קוראים כל ערב שבת...
שבת שלום!!
משהו צריך להגיד מילה טובה על ספרדים סוף סוף 
סתם סתם חבריה כול אחד והיתרונות שלו בלי לקנא...
ספרדים, בגלל שהם קוראים כל שבת, הם כבר לא שמים לב למילים.
ילדים בני 8 שקוראים פרקים משיר האהבה הזה, ואני די בטוח שהם לא מבינים מילה ממנו כי אף פעם לא עלה בדעתם שיש פה משהו שמעבר למילים, פשוט כי מדקלמים אותו כל שבת מחדש...
אני מסכים עם שיר השירים,
צריך לעבור על המגילה הזו פעם אחת בעיון, ורק אז מבינים באמת את היופי שלה.
"מה דודך מדוד, היפה בנשים? מה דודך מדוד שככה השבעתנו?"
"דודי צח ואדום, דגול מרבבה.
ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב.
עינו כיונים על אפיקי מים, רוחצות בחלב יושבות על מלאת.
לחייו כערוגת הבושם, מגדלות מרקחים,
שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר.
ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש,
מעיו עשת שן מעולפת ספירים.
שוקיו עמודי שש, מיוסדים על אדני פז,
מראהו כלבנון בחור כארזים.
חכו ממתקים וכולו מחמדים,
זה דודי וזה רעי בנות ירושלים!"
חלום חלומותייבס"ד
דבר תורה לפורים
כתוב בשולחן ערוך (תרצה ס´ ב´):
"חיב אדם לבוסמי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. "
לעומת זאת, ישנה גם חובה ביום להצהיר "ברוך מרדכי וארור המן" (ש"ע תר"ץ ט"ז).
למה יש חיוב לשתות יין בפורים? ולמה אנחנו מעוניינים להגיע למצב "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"? ועם זאת, אם אנחנו מעוניינים במצב הזה, למה יש להצהיר "ברוך מרדכי וארור המן " ?
כדי לענות לשאלות אלו, צריכים לחזור לתחילת האנושות, בערב שבת: אדם הראשון חטא. מה היה חטאו? הוא אכל מעץ הדעת – הדעת טוב ורע. מה הכוונה? הרב יהודה אשכנזי "מניטו " זצ"ל מסביר : זה ברור שהדעת אינה דבר רע. הדעת היא אפילו מידה משובחת : " כל מי שיש בו דעה, כאילו בית המקדש נבנה בימיו" (מסכת ברכות). אלא אדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע – טוב ורע ביחד, טוב ורע מעורבים.
ולכן יש דעה בגמרא במסכת ברכות שעץ הדעת היה הגפן. כשבן אדם שותה, ההבדל בין טוב לרע הופך להיות פחות ברור, פחות מוחלט ממה שהוא אצל אדם פיקח. כששיכור שותה, זה בדרך כלל על מנת לברוח מן המציאות, לברוח מהערכים שלנו של הבדל בין טוב לרע. הוא רוצה לברוח מ"סור ורע ועשה טוב". זה ניסיון לחפש שמחה שמעבר למוסר. וזה ברור שזה לא הכוונה של השו"ע. להיות במצב כזה, זה נגד המוסר, זה דלת פתוחה לעבור עברות רבות אפילו דאוריתא. הב"י (בית יוסף, מחבר הש"ע) מביא את ה"ארוחות חיים" : לבוסמי ולא להשתכר שהוא איסור גמור.
בפורים אנחנו שותים עד הנקודה שההבדל הזה בין טוב לרע לא ברור, עד שלא כ"כ יודעים אם ברוך מרדכי וארור המן או ברוך המן וארור מרדכי.
ה"פחד יצחק" מסביר: יום הכיפורים כפורים. אין הבדלה כמו ההבדלה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ונתן אהרון על שני השעירים גורלות. גורל אחד לה´ וגורל אחד לעזאזל. המשנה מסבירה עד כמה שני השעירים האלו צריכים להידמות אחד לשני במראה, בקומה ובדמים. אנחנו מאוד מעוניינים בדמיון של שני השעירים כי בכל שהחיצוניות דומה אז כל ההבדל נמצא בקליפות הפנימיות, ולכן בהבדלת שני השערים, אחד לה´ ואחד לעזאזל רוצים שחציונותם יהיו שוות, כך שההבדלה בין הטוב הגמור לרע הגמור תהיה מוחלטת.
איש השעיר הראשון הוא עשו הרשע, ולכן בהבדלה בין עשו ליעקב, בין עמלק לישראל, לא ברור מי נמצא מול יצחק אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו".
גם בפורים, עניינא דיומא זה לא להשתכר, אלא ההבדלה הזאת בין ישראל לעמלק. כדי להגיע להבדלה המוחלטת ביננו לעמלק צריכים לעבור דרך מצב שההבדל לא ברור, במצב שלא כ"כ יודעים אם ברוך מרדכי וארור המן או ברוך המן וארור מרדכי, ורק אז תפקידנו לעצור מלשתות ולצהיר: ברוך מרדכי וארור המן! ישראל התגבר על עמלק, ההצלה באה בדרך הצדיק, בדרך הטוב. ברוך המבדיל בין אור לחושך, בין ישראל לעמים !
אם עוברים את הנקודה הזאת, אם לא מצליחים להפסיק לשתות אז אנחנו עוברים למצב של ברוך המן וארור מרדכי, למצב שהעם היהודי לא מצליח מעצמו להתגבר על עמלק. ולכן ההצלה באה דרך הרשע, דרך ייסורין: "גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושמונה נביאות שעמדו להם לישראל" (מסכת מגילה).
שנזכה לגאולה שלמה, בלי ייסורין,
שבת שלום ופורים שמח!
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה המחכימים לפורים.
שנזכה תמיד להבדיל תמיד בין הטוב-רצונו של הקב"ה
לרע.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת ופורים שמח
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה המחכימים.
שנזכה באמת "בעז"ה להאמין בה' גם בלילות,
ולעשות את רצונו תמיד" (מתוק מדבש).
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
עצם זה שאנחנו לא מרגישים שה' נמצא איתנו, זה עצמו מה' ,
וזה שאנחנו מרגישים שה' עזב אותנו זה עצמו מה',
והכל זה ניסיון ממנו יתברך, שנותן לנו אפשרות עוד יותר גדולה להאמין בו ,
וכאשר אדם מבין ויודע שזה רק ניסיון, הרבה יותר קל לו לקבל את זה, כי ה' בכלל לא עזב את אותי והוא נמצא כאן ממש ביחד איתי,והוא משגיח אלי וצופה בי במבט מלא אמונה ואהבה.
ובכלל כל הקשיים שיש לאדם, אם הוא מבין שהכל זה רק ניסיונות , אם להמשיך להאמין שה' איתי, אם לקיים את מצוותיו, כל אחד ומה שהוא מרגיש שבו ה' מנסה אותו,נהיה לו הרבה יותר קל להתמודד עם הקשיים.
וכל הניסיון הזה בעצם בא רק לקרב אותנו אל ה' כי בלעדיו היינו נשארים באותו מקום שבו היינו לפני כן ,אבל ניסיונות
וקשיים, בעיקר רוחנים, הם אלה שמרימים את האדם ומעצימים אותו.
לפעמים אדם שקרא את מה שכתבתי למעלה אומר לעצמו, טוב בסדר הבנתי שזה ניסיון,אבל בכל זאת המצב נשאר אותו דבר, אם כל הניסיון רק נועד לנסות אותי וזהו ולגרום לי להבין שגם זה מה' ושהוא איתי ,למה בכל זאת עוד לא באה לי הישועה, למה לא התחתנתי,למה אין לי ילדים וכו', וכל אחד והקשיים שלו ,הרי כבר הבנתי את זה???
פה באה ההכנעה והענוה לפני ה', שלא אנחנו מנהלים את העולם אלא רק ה' מנהל את העולם, והוא יודע מה שהוא עושה.
ובאמת בסופו של דבר - הכל לטובה , וגם אם אנחנו לא מבינים איך זה לטובה, אבל אנו מאמינים שה' הוא רחום וחנון טוב ומטיב ארך אפים ורב חסד וכל מה שהוא רוצה זה רק להטיב לנו, וגם אם עכשיו אנחנו לא רואים את זה.
ונכון זה דורש הרבה סבלנות וענווה, אבל זה עצמו דבר גדול מאוד להגיע אליו ואשרי שה' רוצה להביא אותי למקום הזה מה שהוא לא עושה להרבה אנשים אחרים בעולם,אלא הוא נותן להם הכל בלי שהם אפי' יבקשו או יאמינו בו , ובעצם אכפת לו ממני המון.
כל הבנות שעזבו אותי לאנחות.. - סבלו היום בצום
איזה מעודד!!!
יש פה כאלו שלא הצלחתי להרגיז?
נא להצביע פעם אחת בלבד לאדם.
(לא להכנס מ10 ניקים אחרים)
ומעניין - דווקא אני לא סבלתי הצום..
בס"ד לק"י
אולי גם על זה נעשה הצבעה..
אשרייך.
מאמע צאדיקהאחרונה[סורי על השעה]
כרגיל, כ"א לוקח כמה פרקים שרוצה ומכוון על מי שרוצה בתוך שאר כל עמ"י..
שנשמע רק בשורות טובות!!!
פורים שמח לכולם!!
אשרייכם!
שיהיה שבת שלום וברכה
בשורות טובות!
בס"ד
מדי שבת ושבת, טרם מנחה, יושב בפתח בית הכנסת יחזקאל בכור אשר בפאתי השכונה איש צנוע בעל מאור פנים, ר' רפאל שמו. כובע קסקט לראשו, ספר לימוד נח על ברכיו ובבת שחוק על שפתיו, כנראה עוסק הוא בפרשת השבוע. לעיתים מצרף הוא לתלמודו אדם נוסף ואז שמחתו כפולה ומכופלת ופניו מאירות שבעתיים. כך יושב הוא, מדי פעם מרים את ראשו ומקדים בשבת שלום לבבי את הבאים לבית הכנסת.
בשבת שעברה, טרם החלנו בשיעור ביקש להפריענו מספר דקות ולספר בפנינו סיפור אותו שמע מאביו ואשר מועבר דור אחר דור, סיפור מיוחד בפרוס חג הפורים. וכך סיפר:
מרדכי ואסתר קבורים זה לצד זו בהמדאן אשר בפרס. שנים רבות היו קבריהם על אם הדרך, שני קברים צנועים אשר זכו מדי פעם לביקורם של היהודים אולם לא צויינו באופן מיוחד.
לפני כ-150 שנה, במסגרת התפתחות העיר והתרחבותה החלו בסלילת דרכים חדשות לעיר. ישב מהנדס העיר ותכנן את סלילת הכבישים, היכן יעברו וכיצד. ראה כי בדרך קברי יהודים והחליט להעביר את הדרך דווקא בסמוך לאותם הקברים. שמעו היהודים בדבר התוכנית והחלו זועקים בתפילה ותחנונים. ניסו לטכס עצה כיצד לבטל את התוכנית המרושעת אך ניסיונותיהם לשחד את המהנדס ולבטל הגזירה לא צלחו.
סלילת הדרך כבר החלה ועתידים היו הפועלים להגיע אל הקברים. יום לפני סלילת הדרך באזור הקברים באו היהודים והתפללו על קברי אסתר ומרדכי שתתבטל הגזירה. למחרת, הגיעו המהנדס ופועליו, אנשים חרוצים יודעי עמל, גרזנים, מכושים וכלי עבודה נוספים בידיהם והם בטוחים בהצלחתם במלאכת ניתוץ הקברים. התיישב המהנדס תחת סוכה מוצלת בקרבת מקום ולאחר איזה זמן, משלא שמע קולות פנה לראות את העבודה מקרוב ולתדהמתו גילה כי הפועלים נטועים במקומותיהם ואין ביכולתם לזוז. הבין המהנדס כי דבר פלא הוא וביקש לקרוא לרב העיר.
הלכו וקראו לרב העיר, הגיע הרב ועמו עשרה יהודים נוספים ושופר. השתטחו על קברי הצדיקים אסתר ומרדכי ובקשו שבזכותם יעשה נס ויוכלו הפועלים לשוב לעבודתם וכך היה.
משראה המהנדס את המעשה הנורא ביקש לשמוע אודות הקברים, סיפרו לו היהודים כי אלו קבריהם של מרדכי ואסתר וכי הם מלפני 3000 שנה. השתהה המהנדס למשמע הדברים ותמה על כך שהם ממשיכים לפקוד קברים כה ישנים, המשיכו וסיפרו לו כל סיפור המגילה. דבריהם הותירו בו רושם רב על כן החליט בניגוד גמור לתוכניתו לשמר את הקברים ובנה סביבם מבנה מפואר ולצדו נכתב אודות סיפור המאורע המופלא.
לימים אף התגיירו הוא וכל משפחתו והיו ליהודים כשרים ויראי שמיים.
מספר ר' רפאל כי מדי שנה בחג הפורים עולים יהודים רבים לקברי אסתר ומרדכי ואף על פי שנראה כי המקום צר מלהכיל את כולם, נכנסים שם רבים רבים ומדבקים בקדושת המקום.
כך סיים ר' רפאל את סיפורו וביקש שנפרסם את כל אותו המעשה.
קברי מרדכי ואסתר, המדאן (ותודה לגוגל..)
האמת שרק חיפשתי תמונה, אבל מצאתי על יעקב פורשיאן שמתאר גם את פורים בהמדאן בהקשר של קברי מרדכי ואסתר. קישור פה
תתעלמו מהכתיבה זה ממש ממש לא העניין כאן.
שיהיה בעז"ה חג פורים שמייח במיוחד! 
יישר כח על הסיפור,
והכתבה על יהודי המדאן הייתה אפילו יותר מרתקת.
תודה רבה!
היום אחותי המתינה לגיסי שיצא שניה מהמכונית (היו בבני ברק) לקנות משו, לפתע ניגשה אלייה אישה ואמרה שהיא לא מרגישה טוב וביקשה שיקפיצו אותה הבייתה.- אחותי הסכימה. היא נכנסה לאוטו ושאלה אם היא תוכל להיות אצליהם שבת, ומשאמרו לה שהם לא יהיו בבית, היא בכתה וסיפרה שהיא בודדה והיא גרה אצל אישה מבוגרת שלא בבית והיא רוצה לישון אצלינו לפחות הלילה. האמת, זאת לא הייתה ממש שאלה, לא הייתה אופציה להגיד לה לא.. ועכשיו היא הלכה לישון (סוף סוף... אחרי כל מיני בקשות למניהן...) (קמה להגיד שיש הרבה רעש ומה אנחנו מכינים צ'יפס בלילה??...). בקיצור אחותי לחוצה מכל הדבר המוזר הזה. גם אי אפשר לדעת איך הדברים האלה נגמרים...
--
להעיף מהר מהבית
שמעתי על זוג שיתגדש בסוף בגלל אישב כזאת שנכנסה להם הביתה
אבל במקרה הזה זה נכון באמת להעיף אותה מהבית.
צריך לעשות מצוות והכל אבל לא על חשבון זוגיות והמשפחה
בס"ד
לצערנו לא מאפשרת "הכנסת אורחים" כמו של פעם..
פעם גם לא היו נועלים את הבית (אם היה בית..;) ) וגם לאוהל היו 7 פתחים...
נראה לי שהייתי מתקשר למשטרה (למרות שבמדינת ישראל גם על הגוף הזה כבר אי אפשר לסמוך...)
בעזהי"ת.
קוראים לי צביקי גרין / חיים ולדר.
ב"ה
איך? זה יותר מורכב. לא ברור אם היא בריאה בנפשה. לא ברור אם היא לא לוקחת חומרים חשודים...
פשוט להסביר לה יפה שאתם לא נמצאים בבית וזהו,
לא יודעת לכי תדעי מה היא יכולה להולל בבית,בחדר שתישן,(יכולה לקחת דברים,או משהו כזה..)
לא יודעת,מלחיץ..
המון ב"הצלחה
ב"ה
קודם כל, תקחו כמה שיותר פרטים עליה.
שתעיף את האישה הזאת קמה שיותר מהר!! כמו שאומרת הגמרא עם יש לך רק מימיה אחת במדבר ל2 אנשים האיש ששייכת לו המימיה שותה לבד!! אחותך חייבת לחשוב קודם כול על ביטחונה האישי בלבד!!!!! לא נותנים כשיש סכנה בנפש אין לדעת מה האישה הזאת יכולה לעשות!!!!!
במקרה הזה-
לקבל עיצה ומענה מהרשויות המתאימות-
לשכת הרווחה המקומית
או משטרה
או לפחות- רב או איש חכם שסומכים עליו- שיתן עיצה איך נכון להוציא אותה...
אני מלכתחילא לא הייתי מסכימה לה להכנס אלי הביתה.....
אולי אני סגורה מידי לזרים ומפסידה חסד- אולי אני חשדנית מידי
אולי העולם שלנו הזוי מדי מכדי להיות תמימים
אולי אני מכירה שלא לכל משימה- יש לי את הכוחות
קודם כל זה תלוי בהמון משתנים, כמו:
האם היא בת 90 או 20?לכמה זמן היא צריכה בית?האם בעלת הבית תמיד בבית? ועוד...
אבל ישר לומר לזרוק? מיד? אין גמילות חסדים יותר בעולם? או שגמילות חסדים זה רק לגברים? הכנסת אורחים נעלמה אחרי אברהם אבינו?!
ו... המציאות של היום?! כאילו מה, נהינו רפורמים? חוצמזה מה שונה בכלל?!
חברה, הדת שלנו היא היהדות, לא הזוגיות. אז לא לאבד את הראש בבקשה. תודה.
עמדת בסיטואציה הזו? כנראה שלא ולפי איך שהיא מתארת זה ממש לא נעים ודבר כזה מפריע לזוגיות שהיא יותר חשובה מהדברים שהזכרת לכן עם כל הכבוד במקרה הזה אין מקום להכניס לבית
ב"ה
לא יכולה לומר מה הייתי עושה [מכניסה או לא] נראה לי שהחשדנות שלי היתה גוברת...
אך גם אם הייתי מכניסה לא הייתי ישנה כל הלילה בגלל החשדות מה היה כאשר העצום עיין.
משלי> מה קרה ביום המחרת? כאשר אחותך כמה בבוקר?
איך התגלגל הסיפור??
מישהי שפשוט הכריחה אותנו להכניס אותה הביתה לישון. היא רצתה לישון בחדר לבד, שיהיה שקט. היא התקשרה לחברות ושיגעה אותנו..ואז גם רצתה להישאר שבת-אז הסברנו לה שממש לא מתאים לנו, והיא התעצבנה ואמרה שיהודים זה עם רע שלא יודע להכניס אורחים....אבל לפחות אח"כ היה לנו זיכרון משעשע שצחקנו ממנו שבועות... תעיפו אותה בעדינות, (טוב,נו,אם היא לא מבינה-אז בלי עדינות) ותשתדלו להשתעשע.
ופעם,עוד לפני החתונה, ישבנו בלילה באוטו לדבר ליד הבית שלי, ופתאום נכנסת אישה למושב האחורי ומתיישבת. אנחנו ממשיכים לדבר ופתאום קפצתי מהכיסא. בעלי שאל אותי מה קרה? (הוא חשב שהיא חברה שלי או איזה דודה כי היא נכנסה טבעי) אז אמרתי לו שיש לנו אישה במכונית. היא היתה נראת הזויה לחלוטין. בעלי שאל אותה מי היא? אז היא ענתה שהיא משיחה, והיא רוצה שניקח אותה עכשיו למלון המרכז. והיא דיברה בקול מ-פ-ח-י-ד. ב"ה שבעלי גבר- העיף אותה החוצה ואמר לה שתיקח מונית. אח"כ הוא ליווה אותי עד הבית ממש.... וווווווווווווואאאאאאאאאאאייייי זה היה שופך.
חודשים אח"כ עוד צחקנו...
כשחושבים על זה-אנחנו מגנט לאנשים מעניינים ומוזרים...
ההכנסת אורחים והאידיאלים שאנחנו גדלנו עליהם???
אני מסכימה עם זה שהיום המצב קצת מסוכן (פיגועים, גניבות רצח וכד'..)
אבל אם רואים שהיא באה בלי נשק או סכין ושהיא באמת מסכנה- אז בכבוד רב!!!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו מתפללים כל יום (בבירכות השחר..) ואומרים- מצוות ששכרן בעולם הבא-
"הכנסת אורחים וביקור חולים ולווית המת.." שנדע לחיות את מה שאנחנו 'קוראים' כל יום.. (:
האחות של משלי שהכניסה את האישה הזרה - נקרא לה ג'
עשתה תרגיל עם האחות הבכורה - נקרא לה ש'
משיחה עם האישה הזרה ג' הבינה שהיא פוחדת מלשכת הרווחה, ולכן היא עשתה תרגיל עם ש':
ש התחזתה לעובדת סוציאלית [בטלפון] וג' שמה אותה על רמקול. הם דיברו שכביכול ש תבוא למחרת לביקור בית.
האישה הזרה נלחצה מאד וביקשה מ-ג לבטל את הפגישה.
ואז ש' "הודיעה" שהיא תגיע יותר מוקדם.
אח"כ הם הודיעו לאישה שבבוקר מוקדם הם צריכים ללכת לעבודה. [היא קצת התעצבנה] אך בסופו של דבר, זה וגם הפחד המוזר שלה מעובדות סוציאליות הכריע את הכף.
בבוקר, ג' ובעלה הקפיצו אותה למקום חפצה בשלום
וכך תם ונשלם [בתקווה שבאת כך הגיע הסיפור ההזוי הזה אל קיצו - כי היא הרי יודעת איפה הם גרים...]
זה בקצרה, אם למשלי יהיה כוח הוא יספר את הפרטים המדויקים
[אגב משלי-זיהיתי אותך! סיפורים כאלה גורמים לאאוטינג ]
ב"ה
את ומשלי?
או שהוא בן דוד רבה שלך?
[בדיחה פנימית]
מקווה שבאמת הסוף טוב.
והיא אישה הגונה שיכולה להיות אחראית על מעשיה...
להזמין משטרה.
ושהם יילוו אותה לכתובת של האשה המבוגרת.
הם גם יכולים ליצור קשר עם מישהו מהרווחה שיכול לטפל (ואם הרווחה בשביתה - אז האחריות על המשטרה ולא על אחותך).
יום שישי אחד, אשה אחת ניגשה אלי וביקשה לבוא אלינו הביתה, ואפילו רצתה להישאר לשבת. הכנסנו אותה הביתה ושוחחנו איתה, והתברר שהיא סובלת מדכאון קליני. יצרנו קשר עם הפסיכיאטר שלה, והיא דיברה אתו בטלפון, ואחר כך הודתה שיש לה אחות בשכונה. ליוויתי אתה חלק מהדרך ועודדתי אותה שהיא עוד תתגבר על זה.
זה היה מאוד מלחיץ!
עצתי - לפנות לאיש מקצוע - פסיכולוג/פסיכיאטר! (אם אין אפשרות לפנות ללשכת הרווחה)
דודים שלי הכניסו לביתם אישה וילדה שסיפרו שאין להן איך להגיע הביתה ואין להן איפה לישון ולא דעת מה... וכשהם קמו בבוקר שתיהן נעלמו יחד עם הרבה כסף וכלים יקרים!!
עיר מקלט לא ... ובהרבה מהמקרים זה נגמר במקרי התעללות .... זה לא פשוט בכלל אני למדתי כבר להתרחק ממש !
אם יש לך ילדים אתה לא יכול לקחת סיכון .אפשר לתת צדקה אפשר לעזור לה לתפוס טרמפ ואפשר באמת להוביל אתה למקום שיכול לעזור לה אבל לא להכניס אותה הביתה .
עצם העובדה שאדם זר מבקש להכנס לבית של אנשים שזרים לו אומר דרשני ....
שרית
ב"ה
מוצאי שבת, כולם קפצו. היה פיגוע באיתמר. הרוגים. כולם עם דמעות בעיניים. מנסים לעכל. מה צריך לעשות עכשיו.
בניה, הקמת ישובים, האחזות בארץ. זו תשובה ראויה.
אבל, משהו צורם לי. מדברים המון על הרגש. על האכזריות של המחבלים. להרוג תינוקת. אבל, משהו כאן לא נכון. משהו כאן חורק. ו--מה? להרוג חייל זה בסדר? מפה, מתחילה הכפירה. הכאב שלי על הפיגוע הוא לא כאב אישי שלי. לא זכיתי להכיר אותם ובאמת שיש לי המון מה ללמוד ולהעריך לו רק מכך שהם ממש לא ירדו מסדר היום פה ב"בשבע". הכאב שלי מתוך החיבור הישראלי שלנו. וצריך דבר על זה. זה חסר לי מאוד.
רגש בא רגש הולך. דברו בשכל. תפעלו בשכל. רגש לא יכול לפעול לבד.
אנחנו רוצים חיים של נצח. בואו נצא מזה!
ולא תמיד לתת ל'כלל' ול'אידאלים הנשגבים' לשלוט עלינו, כאשר אלו מדכאים את הרגש הפשוט, הבסיסי, האנושי.
לק"י
חייל יודע שהוא עכשיו במשימה, מקריב שלוש שנים מהחיים שלו למען הכלל כשהוא יודע שיש אפשרות שהוא ימות במהלכן.. וכן שיקרו לו דברים כאלו ואחרים [ל"ע].
בשונה מכך הוא אזרח [שיתכן שגם הוא היה פעם חייל] שהוא חי את חייו במסגרת מצומצת ואישית הרבה יותר מחייל שמקריב את עצמו למען הכלל, והוא יודע שהוא עושה את זה ברגע שהוא מתגייס.
אני לא מזלזלת ח"ו בחייהם של חיילים, אבל זה שונה! את/ה לא יכול/ה להתכחש לכך..
ואם את/ה עושה את זה, זה מנקודת המבט המאוד אישית שלך..
וכל שכן, על איזה כפירה את/ה מדבר/ת?
בטח שאין פה שום עניין בכאב אישי, זהו כאב מאוד כללי, של חילול ה', שיהודי נרצח בגלל שהוא יהודי זה חילול ה' גדול מאוד. וזה הצער הגדול שיש.
זה לא רק רגש זה גם המון שכל.
על המשפט הראשון שלך.
אוי ואבוי שכך אתה חושב!!!!!!!!!!!!!!!
אפילו לא המשכתי לקרוא את התגובה שלך...
הבנת המעשים מורידה מהאסון, מהאבל, מהנוראיות שבדבר. זה מביא לסלחנות ההבנה הארורה הזו.
לא קרה פה שום דבר לגיטימי! כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני פשוט בשוק! אני בהלם שיש עוד אנשים שחושבים ככה!!!!!!!!!!!!
נראה לי שמי שיש לו חיסרון בסיסי בהבנה זה אתה.
וסליחה על הבוטות.
אני מסכימה מאוד עם ונסי!!
אמור לכאוב לנו באותה מידה על רצח תינוקות ועל רצח חיילים!
כמו שאמרה גלוק- כל יהודי שנרצח באשר הוא יהודי זה חילול ה' ועל כך אנחנו כואבים!!
המבקש- אתה אומר דברים חמורים מאוד!!
ההגדרה היחידה לאויב- הוא מי שמבקש לפגוע בכיסא ה' בעולם!!
ולכן אנחנו לא יכולים להיות אויב!
וכשערבי רוצח יהודי- הוא רוצח שליח ובן לה'!! - אזי הוא נקרא אויב!! ומצוה גדולה להרוג אותו!!
לא רק האכזריות של הערבים היא בעייתית.
גם אם יהודי נורה ומת במקום - זה אסון!
זה חיסרון בלגיונותיו של המלך.
זה ל-א לגיטימי- גם לא מבחינתו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אסור- אסור -אסור להגיד - "טוב, מבחינתו זה לגיטימי"
ה' ישמור ה' ישמור ושוב- ה' ישמור.
זה חסר רגישות לגמרי לכתוב תגובה כזו , בזמן כזה במיוחד.
לא לגיטימי לחטוף, לא לגיטימי לרצוח. לא לגיטימי לירות, לא לגיטימי לדקור, לא לגיטימי לזרוק עלינו אבנים ולא לגיטימי לירות,. לא לגיטימי להכנס לבית של משפחה ולרצוח אחד אחד. פשוט לא. זה נורא לחשוב את זה. שוב- אתה מוריד מחומרת המעשה כשאתה אומר כך.
תקרא את דבריה של אלירז, תראה מזה אויב.
ה' ישמור אותנו.
אשמיל (וסורי על המשל, לא מורידה בגרוש מהרצח של המשפחה, ובכלל... 
) לבחורה שנאנסת, שתנסה לראות את הצד שלו. אסור! אסור! ושוב פעם אסור! אדם שנדרס ממשהו שנהג תחת השפעת סמים - אלכוהול- שגם ינסה לראות את הצד השני?? (אם הוא עדיין חי בכלל.
שואה - אני לא מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי , אבל אני מאד מקווה שאתה לא אומר אותו הדבר על זה.
נראה לי שזה אותו עקרון, פשוט במימדים שונים.
ה' !! תגאל אותנו כבר!!
בעזהי"ת.
אין לי שמץ מה ההגדרה האמיתית והנכונה, אבל אני חושבת ש"המבקש" התכוון לפרש את המילה הזאת כ"הגיוני, מובן".
המחבל שעשה את המעשה הנבזי הזה- הוא ממש ממש מגעיל, אבל תבינו שעומדת מאחורי זה תפיסת עולם שלמה.
הם רואים בנו- היהודים באשר הם- אויבים.
ומה עושים לאויבים? רוצחים. הלא כן?
כמובן כמובן שרצח נשים וילדים זה מעשה שפל עד מאוד, אבל אם הם הכריזו (גם אם לא במסיבת עיתונאים) עלינו מלחמת חורמה- הם אמורים לפעול תחת ההגדרה הזאת.
ב. זה שיש להם חלק בזה.... צודק. אבל עכשיו (אני לפחות) לא ממש עסוקה באשמים. מנסה (למרות שבנתיים לא הולך לי ) לעשות תשובה ולהתפלל, להכין את עצמי לפורים, לפורר את כל הכאב והספקות שתקועים לי בגוף ומעיקים.
בשורות טובות,
ישועות ונחמות בעז"ה...
יחד עם זאת יש שליחים, זה לא סותר...
"...הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ה' שמרך ה' צילך ..."
אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר.
ואחזור על זה שוב - אני לא מסכימה איתך בהגדרת "אויב".
לכן אין שום לגיטמציה בעיני לרצח.
זה רק היה שתי פגישות. שתי פגישות, כמה הודעות טקסט, כמה אימיילים ושיחות קצרות בטלפון.
ואני לא מבינה למה אני בוכה כי זה באמת היה רק זה.
אבל זה לא היה רק זה
היו בו כל התכונות הבסיסיות שאני מחפשת בבן זוג. הוא היה ירא שמים וכל כך טוב לב. עדין ומתחשב ואכפתי ומענין. השיחות איתו ריתקו אותי. הוא היה כל כך מענין בעיני וכל כך נהניתי לדבר איתו. הוא היה קשוב והשיחות זרמו והיה לי טוב איתו. בפשטות היה לי טוב.
אז נכון שהיו בו דברים שלא כל כך הסתדרו לי. הוא ספרדי ואני הקפדתי עד היום לצאת רק עם אכשנזים והוא היה נמוך ממני באופן משמעותי והוא הרבה יותר דוס ממני אבל...כל זה התגמד לעומת כל הטוב שהיה בו.
אני ידעתי מהרגע הראשון שהוא מתאים לי אבל...ידעתי שאני לא מתאימה לו. הוא כל כך צדיק. הוא עוסק כל החיים שלו בהוראת יהדות לבני נוער במסגרות לא פורמליות ואני...אני מורה למוסיקה. הוא כותב שירים שמושפעים מהמקורות ואני כותבת שירים שמושפעים מגלגל"צ. הוא לא הרגיש בפער הזה אבל אני ידעתי שהוא שם.
אבל גם הייתי מוכנה להתחזק יותר בשבילו. החלטתי ביני לבין עצמי שבשביל בחור כזה, זה שווה את זה. אחרי הפגישה השניה איתו חזרתי לדירה והרגשתי שאם באותו הרגע מישהוא היה בא ואומר לי "או שתתחתנו עכשיו, או שתיפרדו" הייתי מתחתנת איתו בלי לחשוב פעמיים.
כי על בחור כזה לא מוותרים ואין הרבה בחורים כאלה.
אז נכון שנפגשנו רק פעמיים אבל אני מאמינה שכמו שאחרי שתי פגישות אפשר לדעת בוודאות שזה לא זה, אפשר לדעת בוודאות שזה כן זה. אני לא ידעתי בוודאות אבל כל כך רציתי.
והוא אמר לי היום כמה אני אדם מדהים וכמה הפגישות היו מדהימות ואיך הכל זורם והולך מעולה ומתקדם אבל...יש משהו אחד שהוא לא מצליח להגדיר מה הוא אבל הוא חושב שזה ימנע מהקשר להתקדם.
וזהו.ואני לא יודעת למה אני מרגישה כל כך לבד עכשיו ואני לא יודעת למה אני יושבת כאן ובוכה כי זה היה רק שתי פגישות וידעתי עמוק בפנים שזה לא ילך..
אבל כל כך רציתי אותו כמו שלא רציתי בחור כל כך הרבה זמן.
והוא לא רצה אותי.
מזדהה איתך לגמרי.
לא תמיד אורך הקשר מראה על איכותו או על החיבור שנוצר, עובדה שרבים אומרים שבפגישה הראשונה ידעו שזה "זה"
אני מכיר על בשרי היכרות קצרה, שבסופה ננעצה לי סכין בלב...
היא לא ראויה - מנהלים -> למחוק אותה.
|
את תוותרי לו!
תגידי לו שאת רוצה מאוד.
אבל לא שאת נעולה עליו.
ואז אולי הקשר יתהדק לו.
ככה זה תמיד....
אבל בסופו של דבר תיפגשו.
כמו שהוחלט 40 יום לפני שהוא נולד.
רק דבר אחד מפריע לי:
למה ידעת עמוק בפנים שזה לא ילך????
תאמיני בטוב.
הוא יבוא.
עין- גם אתה טיפה נפלת ל"בור" הזה.... של קצת- יאושר
עמוק בפנים- כן
יום אחד זה ילך
אולי לא תהיה וודאות
ואלי לא יהיו אורות
אולי לא יהיה מייד רצון כזה חזק
....זה יבוא כמו שהטבע רגיל
אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא
להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו.
אלישבע- |חיבוק|
עין הקוראנשואה
היא באמת נשואה והיא לא מתיימרת להסתיר את זה,
אתה יכול לראות בעצמך בכרטיס האישי שלה,
ומה? מי שנשוי אין לו זכות ייעוץ והקשבה פה בפורום?!
כל טוב ובשורות טובות!
כן אני נשואה ב"ה
ולא מעט זמן
וב"ה שה כתוב היטב בכרטיס אישי שלי...
וגם מי שמכיר טיפה- יודע מי מהכינויים פה- הוא בעלי שיחיה
אז למה אני פה?
א. כי התחלתי פה -פעם פעם- בתור רווקה... ואז מצאתי את בעלי פה- ואז נשארתי פה... ואז נהייתי מנהלת פה...
ואז.. ואז ...
ואז אתה באת ואמרת- היי! היא נשואה!!
ולהעיר לו שהוא איבד תקווה..
בחיים לא עברת משהו דומה..
היא עשתה את זה יפה!
וגם נשואים יכולים להגיד דברים מאוד מחזקים!
וחוץ מזה - מאיפה אתה יודע מה היה לפני?
אולי בגלל שבדיוק כן עברתי בחיים משו- ובדיוק כי אני כבר לא בתוך זה- יש לי יכולת לעודד?
נא לעיין היטב במשל גן המבוכה במסילת-ישרים
חוצמזה לכל אדם בחיים יש קושי- וכל אדם יש לו לאן ליפול לייאוש
וכל אדם יכול לחזק אדם אחר לקוות אל השם-
לא משנה מה מושא התקוות
חוצמזה אבא! אתה יכול גם לתרום כמה מילות עידוד לעמ"י ולא רק לתת ביקורת...
אנונימי (פותח)זה באמת קשה כ"כ... אין מה להגיד או מה לעשות חוץ מבאמת באמת להאמין ש...הכל לטובה
זה לא באמת קרה לי אף פעם, אבל אני בטוחה שאפשר באמת להרגיש כ"כ חיבור בהתחלה..
כמה קל להגיד, כמה קשה לבצע... הדבר היחיד שיכול לחזק אותנו בבאסה כזאת זה הידיעה שדווקא שקשה לנו,זה לא אומר שהקב"ה לא שם, אלא שהוא מרים אותנו על הכתפיים שלו (כן,עקבות בחול)
קחי נשימה ארוכה ארוכה, ריצה מהירה או הליכה בחוץ ברוח, ואז מקלחת מרגיעה ....כבר מרגישים יותר טוב
אומרים שהזמן מרפא..הלואי שזה אמיתי...
(רק משו קטנטן- אם החלטת ששווה להתחזק "בשבילו" ,אוליי שווה יותר להתחזק בשבילך , וכשזה בלי דד ליין ומטרה מסויימת, זה הרבה הרבה יותר אמיתי....)
ובהצלחה
באמת.
כל כך.
הלואי שבקרוב תהיה לך ישועה כזאת גדולה.
לפני כמעט חצי שנה נפרדנו ועדיין היא נמצאת אצלי בחיים (רגשית)...ואשמח לחזור....אבל לא נראה שזהו גם רצונה....פרקתי את זה כאן ( http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t345681#4235783 ) בעבר...
כמעט חצי שנה עברה-
עדיין יש שקט, דממה.
לא עוד שיח נפשות בטלפון-
ולא עוד מבט לחוץ על השעון.
וכבר בלי סמסים לאורך הלילה-
כי זהו,נגמר! אני כבר לא שלה.
כן, זה היה, קשר קצר ועוצמתי-
עם הרבה תקוות, ונראה אמיתי.
רק שבוע הוא נמשך-
אך פגע בליבי וקרבי נחתך.
אני נפגעתי,וודאי היא גם-
אך הטוב בעיניה-מעיניי נעלם.
זוכר את הלילה האחרון-
זה שהיה לפני המסרון.
זוכר שחשבתי שארצה רק אותה-
ונרדם וחולם לי איך אני איתה.
רואה בה את המידות הטובות-
שנמשיך בם יחד בדרכי אמהות ואבות.
לתפילת השחר בבוקר משכים-
להודות ולבקש על רגעים מתוקים.
ולרגע הרגשתי חשש קל בלב-
שהתפילין של יד לא כנגד הלב.
שרצוננו בארץ זה לזו להתאים-
נגזר למעלה שכעת איננו מתאים.
וכשקיבלתי מסרון בהלה בי קיננה-
אך לא עלה הי שעוד אגיד קינה.
הוא היה תמים, עם רצון למפגש-
ונתן בי שמחה ודחה החשש.
ונפגשנו, ואמרת לי שהחלטת לעזוב-
וש- לי אין עוד את מי לאהוב.
נדמה היה לי זה כבשורת איוב-
אך אפילו לו השאיר ה' אישה לאהוב.
ונפלה רוחי אל תהום הייאוש-
וכיסתה העצבות גופי כלבוש.
אך מיד התנערתי ואזרתי כח-
ודחיתי רגש ולב מפני מח.
כי ידעתי שיש להודות על רעה כטובה-
כי מלפני ה' גם היא נחשבה.
ואדע שגם פרידתינו היא מאת אב הרחמים-
שמתאים זיווגו של אדם לפי המעשים.
ואתלה תקווה באל חי נעלם-
שישיבך ואזכה ל- וארסתיך לי לעולם!
© כל הזכויות שמורות למחבר (אני).
שיהיה לך הרבה בהצלחה... כשתנסי לעשות קאמבק....
נשמע שזה היה קשר מהיר, אם הוא היה רק שבוע בלבד.
כנראה נפגשתם ככה איזה 3 פגישות באותו שבוע,
ויש להניח שהיא נבהלה מהמהירות..
שפתאום היא מוצאת את עצמה בקשר כ"כ חזק עם מישהו שלפני יומיים היא בכלל לא הכירה.
אין מה לעשות.
לא עשית טעות.
זה העם של הבנות, הוא עובד בצורה מוזרה..
למרות שהיא רוצה ורוצה ורוצה - היא תגיד לא..
או למרות שהיא ממש לא רוצה היא תגיד כן.. גם כאלה יש..
"ברוך שלא עשאני אשה"
ותפקיד הגבר כנראה- לכוון את רצונותיו לרצונו של הקב"ה..
.
אהבתי LIKE!אבא!..
שימחת!
שלא עשני שלא כרצונו -
זה בעברית שעשני כרצונו.
ככה זה עם שלילה כפולה, בסוף אתה נשאר עם המשמעות המקורית.
אם כבר, אז 'שעשני שלא כרצונו'
או 'שלא עשני כרצונו'.
וזה אחד השרשורים שלא היה לי התענוג שלא להגיב עליו.... 
לבקש פגישה נוספת ולדבר על זה? אם הוא אומר שהוא בעצמו לא יודע מה מפריע, אבל הוא יודע שזה ימנע מכם להתקדם?
את כותבת שהיית מוכנה להתחזק בשבילו. האם ייתכן שזה מה שבאמת מפריע לו, רק הוא לא חושב שתסכימי להתחזק?
שהוא דווקא לא הרגיש את הפערים ביננו ולא היה כל כך מודע אליהם. הוא הרגיש שמבחינה דתית ומבחינת השקפות אנחנו ממש באותו המקום ובאותו הכיוון והכל זורם.
הוא לא רצה להמשיך עוד פגישה כי הוא טוען שהוא לא רוצה לפגוע בי (כאילו שאחרי פגישה שניה זה לא פוגע).
אני פשוט חושבת שהוא אחד הבנים האלה שמחפשים שיהיה מושלם ויהיו אורות וברקים כבר על ההתחלה.
במקרה שלנו הייתה התאמה גבוהה מאד אבל ממש לא מאה אחוז והייתה כימיה מצוינת אבל לא אורות וברקים וזה כנראה לא מספיק בשבילו.
היה לי מקרה מאד דומה בקיץ שבו ביקשתי מהבחור עוד פגישה כדי לראות אם זה זורם ובסוף זה הסתיים כעבור 6 פגישות בצורה ממש לא נעימה אז אני כבר מעדיפה לא לנסות ופשוט להמשיך הלאה.
אולי הוא פשוט עדין לא בשל לנישואין למרות שהוא לא ממש צעיר. יש בחורים כאלה שלמרות שהם מאד תורנים ועוסקים כל היום בחינוך תורני, הם לא בשלים לאחת המצוות הכי חשובות- הקמת משפחה.
שלחו לי את זה למייל...
בי אפילו הכת הזאת לא מעוניינית
יותר דומה לעוד אתר של טיולים עבור "צפונים" למיניהם שחוץ מרמת אביב לא ראו כלום מימיהם...
(מקבל פרסום כזה קבוע בעבודה)
זה ברור כל כך שזה מחליא
בס"ד לק"י
אם אתם מקבלים 9 מילים בדואר ללא אישור ממכם- אתם רשאים לתבוע.
בס"ד
אז זה הזמן ללמוד קצת...
שיחה בעיון במשנתו של הרב קוק לפורים
http://www.machonbenaya.co.il/Bdichey_dMalka.pdf
ניתן להעביר את המאמר הלאה..
נראה לכם שאם מישי עברה הטרדות מיניות זה עלול לפגוע בה בקשר לחתונה?
האם זה יצוץ לה בנישואים? האם יהיה קשה לה בדייטים בגלל זה?
או שזה עוד משו שעוברים בחיים, וסתם אנישם מפחידים שזה עלול להוות בעיות בקשר לחתונה..?
אשמח לתגובות
שלום וברוכה הבאה!
אין לי נסיון בזה ב"ה..אבל ממה ששמעתי שדבר כזה מפריע מאוד לחיי נישואין וחייבים לטפל בזה לפני זה..
כדאי ללכת למישהי מקצועית שעוסקת בזה..
בהצלחה!
ראיתי את זה אצל חברה שפעמיים (!) ביטלה אירוסין בגלל הפחד שהיה לה מגברים.
היא עברה טיפול במשך חצי שנה והיום היא ב"ה בקשר מתקדם ובריא עם בחור שמודע למה שהיא עברה.
אבל בכל המקרים רצוי מאוד!!!
הטרדה זה כשבחור מחזר אחרייך כשאת לא רוצה, וכשאמרת לו.
תקיפה מלווה במעשה,ואז השאלה היא מה רמת המעשה.
אם נחשפת למראות שלא רצית לראות, שזה לא נעים ומגעיל אבל נראה לי שאפשר להתמודד עם זה, או שמישהו פגע בך ממש. ואז- זה תלוי כמובן בכמה הוא פגע בך ובכמה זה עוצר אותך בקשר עם בחורים. ולפי זה להחליט אם דרוש פה טיפול או לא (אני מציעה לדסקס את זה עם מישהי שמכירה אותך ויותר בפרוטרוט כדי להחליט).
מה שכן- אני חושבת שבשם ההגינות צריך מתישהו לספר על זה לבחור שאת יוצאת איתו, וגם להיות מודעת מאוד לזה שאם אחרי החתונה יש בעיות בתחום- לא לחכות ולהתחיל לטפל מיד. מיד.
לכן כשאת אומרת ש"לך נראה שאפשר..." לך כן. ויכול להיות שלה זה שינה את החיים מקצה לקצה.
"תלוי כמה הוא פגע בך" - כ-ל סוג של פגיעה, גם שריקה ברחוב, גם לזרוק איזה משפט דוחה ומשפיל, גם הסתכלות לא ראוייה וכו'...יכולה להיות פגיעה משמעותית (שעלי, או עלייך, לא תשפיע, אבל על משהי אחרת כן.) לכן אני חושבת שאין כזה דבר "תלוי כמה פגע בך" במובן אובייקטיבי בהקשר של טיפול.
לא משו נגדך, אבל אני לא בטוחה שהיא חייבת לספר לו. לא בטוח שמה שפותחת השרשור עברה ישפיע לה על המשך החיים בצורה כזו שהיא חייבת שיתוף.
ולפותחת השרשור היקרה,
קודם כל מיליוני חיבוקים.
הקב"ה מעמיד אדם בניסיון- ונותן כוחות יחד איתו.
זה כ"כ כ"כ קשה, ואת כ"כ כ"כ כ"כ גיבורה!
את מלכה!!
את נסיכה!!
אני אגיד , למרות שלפי ההודעה שלי נראה לי שאת יודעת, ששום דבר ממה שקרה הוא לא אשמתך, זה התיק של הנבלה, לא קשור אליך במובן האחריות על המעשה. זה לא פוגע בטוהר שלך, ההפך, עם כזה ניסיון הקב"ה עוד יותר קרוב אליך, עוד יותר יחד איתך, שאת ממש ממש בצל השכינה. אני מתפללת איתך שהקב"ה ירפא לך את הפצעים עד כמה שאפשר. ינקה אותך מכל הסיפור הזה, שתרגישי חופשייה, ששום דבר לא מעיק עליה יותר.
לפי מה שהבנתי ממך..
כמו רבים בשרשור, ממליצה ללכת לטיפול. (לאו דווקא פסיכולוגי)
לא כי את לא בסדר.
כי את כ"כ בסדר, שלא מגיע לך לסחוב את זה איתך עוד הרבה שנים קדימה.
בשורות טובות.
בעז"ה בקרוב ממש.
מאיזה רקע היא באה, ואיך היא לקחה את מה שקרה לה....
אם זה שאלה תיאורטית - אני לא חושב שהיא צריכה להיות דיון בפורום.
ואם זה שאלה קונקרטית - תמצאי מישהו מקצועי שיטפל.
בייחוד שברור שהיא שואלת כי היא בכיוון של קשר.
הפורום הוא לא מקום ל- "מה שמתעורר לי ואין לי את מי לשאול"
אלא מקום להתיעצות בשאלות, תהיות, שמחות וכאבים בנושאי זוגיות.
אם יש נושא שהצינעה יפה לו או שעדין מכדי לעמוד לדיון ציבורי-
תפקידינו להיות רגישים ולהפנות אותו הצידה.
לא אמרנו שהשאלה לא בסדר..
רק שאין מקום לדיון לעיני כל ישראל.
לבעיה צניעותית.
אין פה שום תיאור לא צנוע!
אני גם חושבת שעדיך לשאול משהו - ולא פורום.
אבל אחרי שהיא כבר שאלה.
דווקא מפני הרגישות, א-ס-ו-ר להפנות את הנושא הצידה!!!
ה' ישמור, קורה שבנות לא מספרות- כי זה לא צנוע, והן מתביישות.
חייבים לדבר, חייבים לצעוק.
ואסור להשתיק.
סליחה על התקיפות. לא אישי נגדך.
אוף, נהיה לי עצוב
ואנשים כותבים תגובות לפעמים בלי לדעת מה הם אומרים וכמה הם מכאיבים!!
אני האחרונה שאשים את הנושא הזה בטיוח..
אני הבנתי כך כי את כתבת- "אם יש נושא שהצנעה יפה לו..."
אם פותחת השרשור הרגישה שהיא רוצה לפתוח את זה פה, גם אם אנחנו חושבים שכדאי בצורה אחרת, תפקידינו הוא לתמוך, ואולי גם להפנות לעזרה מקצועית , אבל להשקיט? לדעתי- בחיים לא.
אלירז- לפי ההודעות שלך בפורום- אני בטוחה שאת אחלה בחורה- ואת כל הזמן מאד נחמדה פה- זה לא אישי נגדך
לאו דווקא נוגעים לדברים צנועים בענייני לבוש/גוף וכאלו...
בעיקרון הפנינו לעזרה מקצועית ולאישי..
לדעתי אחרי דבר כזה אפשר לסגור דיון..
אבל איך שאתם חושבים.
אושר את נהדרת! לא נפגעתי..זה דיון יפה וענייני. 
ב"ה
זה נושא שטבעי שיעלה. לעניות דעתי שאלה כזו לא מחפשת לשתף אלא איך אחרים מתמודדים. לא שידברו 1 על1. אם היא הייתה מחפשת 1 על 1 יעוץ היה הדבר הראשון שהיה עולה על הפרק.
מה לעשות. לא תמיד זה הנושא הכי מטופל בשעות חינוך, ולא תמיד החברות הן הכתובת לעשות דיון.
ולשואלת: ממש לא אכפת לי אם את שואלת פקטיבי או על באמת. מה שהעלת כאן הוא נושא שמוכיח עד כמה בני אדם צריכים להיות ר-ג-י-ש-י-ם אחד לשני. לשתף חברות? יש כאלו שעוד לא התבגרו משמע, זה תלוי בחברה. ללכת על יעוץ? אני מאחלת לך שיהיה לך את האדם הכי טוב בשביל זה. הרי גם זה תלוי במטפלת. שווה להשקיע לחפש יעוץ תורני.
בקיצור, בבקשה, מכל מי שקרא עד כאן, תהפכו את העולם לעולם יותר קשוב!
במיוחד בציבור שמסתיר הרבה דברים בשם הצניעות...
בעיניי אין שום בעיה שיהיה על זה שיח ציבורי כי זה משו שקיים בציבור שלנו במספרים גדולים והולכים
פשוט בשם הצניעות בנות לא מדברות על זה ולא מתלוננות על זה
בדיוק לא מזמן שמעתי על רב שהיה אונס כלות בשם לימוד יחסי על אישות...
וזה קרה במשך שנים ואף אחת לא העיזה להתלונן...
זה לא נושא שהצנעה יפה לו לדעתי,
זה נושא כואב שהיום לצערי קורה הרבה
מספיק לבדוק את הסטטיסטיקות
(משהו כמו אחת מכל 3 נשים)
ואין במה להתבייש בזה.
לטאטא את זה מתחת לשטיח ולא לדון,
מה אני אגיד לך זה מעליב ופוגע
אותי בכלל זה מקומם.
הבחורה ביקשה עזרה,
אפשר לדון בזה כמו מבוגרים.
בנושא הזה אפשר לעזור לה
שאת מבקשת לא לדון בזה כאן
את בעצם אומרת שזה לא נושא לגיטימי
כאילו זה משהו לא בסדר
וזה גישה לא נכונה
אין לי משהו נגדך יקירה,
אלא אני נגד הגישה הזאת.
אני מסכימה איתך.
אין דין הטרדה קטנה ומציקה ברחוב כדין אונס וכיוצ"ב.
אם מדובר בקשר או "קשר" לא בריא שהיה בעבר, נחוץ ביותר לעבור את זה עם חבר/ה שמבינה או איש מקצוע, גם כדי להתמודד עם מה שהיה וגם ובעיקר כדי למנוע מזה לקרות שוב והפעם עם חופה וקידושין.
זה לא קל, אבל כנראה שגם לא בלתי אפשרי.
יש בהחלט הבדל בין תקיפה מינית להטרדה
באופי הפגיעה ובנזק.
הטרדה מינית היא מילולית
ולכן אפשר להתמודד עימה בצורה יותר מעשית
וזאת פגיעה רגשית ולא גופנית.
תקיפה זה בעצם אלימות ופגיעה רגשית.
כשאת חווה אלימות על הבשר
זה מזעזע שם בפנים את הנפש,
זה הדבר הכי משתק שיכולים לעשות לבן אדם
וזה יכול לגרור איתו תגובה פוסט טראומתית
של רתיעה קיצונית ממגע, למשל
ופחד וחוסר אמון
דברים שנתקלתי בהם על בשרי
כשזכיתי לחוות בדבר המזוויע הזה.
אי אפשר לחוות מה מידת הקושי
שתהיה לך בדייטים
אבל מה שכן את נמצאת בקצה
היחסית נחמד של סקלת הפגיעות
ובמצב כזה אני מאמינה שאת יכולה
לבנות קשר טוב.
אני ממליצה מה שהמליצו לי,
שעד היום לא הצלחתי לעשות.
תנסי לפתוח את זה עם מישהו
מקצועי, זה משחרר
ונותן הסתכלות שונה.
בהצלחה!
שהזמן שלה הוא בדיוק הרגעים שהזכרת: הדייטים, הנישואים. כל מה שקשור לזוגיות.
כמובן, אין לזלזל בפגיעה של הטרדות מיניות בנפש גם בזמנים אחרים, אבל סביר מאוד להניח שבזמן ובמקום של זוגיות, זה יעלה ביתר שאת.
תנסה לתאר לעצמך תמצב הכי זוועתי שעברת אי פעם-
תאונה קטלנית, בגידה של חבר טוב, אנערף... (זה עוד סתם דוגמאות קטנות לעומת האונס)
ותחשוב רגע, כל דבר קטן שנוגע לאותו מקרה ישר מקפיץ לך אותו לזיכרון.
ניקח תדוגמא של התאונה- ברגע שתראה אוטו אדום כמו זה שאתה היית בו, ישר תעלה לך התמונה בראש.
מבין? אז ברגע שהבחורה מתחילה קשר עם גבר, שפעם בעבר גבר אחר פגע בה, אני בטוחה שזה איפשהו
משפיע. אבל כמובן כל בחורה תיסחף עם זה לגבולות שלה.... אחת תשמור בבטן, אחרת תפחד לקשר בכלל לא עלינו.
אני מקוווה בשבילך שלא אתה ולא החברה שך בסרט הזה...
(אגב- לא דברתי על הטרדות של דיבורים, אלא של מעשים....) שבוע מצויין לכולנו
פתאום יש לי הרגשה שזה משהו, שיוצא עם משהי- שסיפרה לו- הצתה מאוחרת מידי.
ורק לדעתי אין בעיה לדבר על זה פה.. רק בשיחה אישית ראיתי כמה אנשים חווים את זה ולא מטפלים בזה, וכמה היו יכולים להעזר פה אם זה היה יותר לגיטימי לדבר על זה פה..
וממש תודה רבה לכולם! באמת!
שולחת שוב מלאנטה כוחות, מלאנטה אהבה, מלאנטה שמחה, ישועה, תפילה...
את מלכה !!
ומעתיקה שוב משפט שכתבתי לך בתחילת השרשור:
"עם כזה ניסיון הקב"ה עוד יותר קרוב אליך, עוד יותר יחד איתך, שאת ממש ממש בצל השכינה."
תתפללי על עצמך ועל כולנו יחד איתך...
הרבנית ימימה אמרה השבוע בשיעור שכשאדם נושע- נושעים איתו עוד הרבה באותה הבעיה. הוא מתפלל בשביל ויחד עם כולם. את ממש לא לבד. וכשתוושעי מזה כבר (בעז"ה בקרוב!!!!) יוושעו עוד המון נשים במצב שלך.
לגיטימי לדבר על זה פה, אם את רוצה עוד- אפשר פה או באישי.
בשורות טובות!
אבא!ותודה לאסתר שיזמה את הצום הזה..
מרים*והיום מי שלא קם לתפילה והניח תפילין..יש הזדמנות במנחה בלי להתפדאח...חחח
וופל אמריקאיהקדמה- יש לי נייק ידוע בפורום, אבל בטעמי נוחות פתחתי ניק זמני...
כשחבר או חברה טובים מוצאים סופסוף את הצלע החסרה,
לרוב יש תחושה של "אז מה אם הוא/ היא מאושרים! למה שכחתם אותי!!"
תחושת נטישה, בדידות, עצבות, שמחה בחלום, אבל לרוב מרגישים כמו כלבלב נטוש...
היה לי חבר, חיינו ביחד 3 שנים, לפני כל דייט דיברנו וכמובן אחרי!
פשוט היינו צמד!! שבתות, חלומות, הזיות, שקרים, טיולים, הכל!!!
ואז.... הוא התחתן. [ברוך דיין האמת]
וכמובן שבחיוך ענק פיניתי את מקומי לטובת בחירת ליבו...
לא היה כיף חיים, אבל ככה זה...
ב"ה שנתיים הם נשואים ואני רק מצפה לשמוע על תינוק/ת,
אחרי הכל הוא עדיין יקר לי...
אבל פדיחות, אני לא ישאל "נווווו? מה שלומה??" יש גבול.
אתמול ב5:30 בבורק אני קם ומרגיש תחושה מוזרה,
דחף לעבור על ההודעות נכנסות שלי...
לא ברור ממה זה, אבל אני מתחיל לעבור...
ו... פתאום אני רואה הודעה מלפני יום "מזל-טוב אני אבא לנסיכה קטנה!"
אני בשוק!! איך פספסתי את ההודעה הזו? ואיך קמתי בלי קשר?
בסביבות 7:30 החזרתי הודעה מתלהבת ומאושרת! באמת מאושרת!!
וחבר שלי עונה לי "עד שנזכרת עוד שניה החתונה שלה! מתי אתה בא לבקר בבית חולים?"
אני? בית חולים? מחלקת יולדות? (הלוואי!!!! בקרוב אמן!! אבל) פדיחה....
טוב בררתי אם הוא רציני, אחרי הכל מה אני יעשה שם?
מסתבר שהוא רציני (מידי..) וממש רוצה שאני יגיע...
כמובן שהסכמתי, "בעז"ה בלי נדר נפגש הערב.."
חשבתי לעצמי "אני מגיע ב5 אומר לו שנתפלל מנחה, עולה לראות את הנסיכה ועד 6 אני בחוץ.."
ההתחלה זרמה כמו בתוכנית, עד שהגעתי לחדר של אשתו!
חברות (נשואות) לחשושים, חיתולים, בדיקות, משקל, מה לי ולזה???
חשבתי לברוח במקום.
עד שארשתו אומרת לי "איזה תותח שבאתה! אף אחד לא מבקר את הבעל..."
רגע! אז אני תותח או לא? באמת שלא הבנתי אותה..
עשיתי קוצי מוצי לנסיכה (הנרדמת שלא ספרה אותי ממטר...)
וחשבתי שזהו אני זז... לא ככה? אין לי מה לעשות שם (בלי אשתי שתחיה[ושאני אמצא אותה!!])
אבל לא כמחשבותי מחשבותיו...
עשינו חצי סיבוב לטובת דיבור קטן, סתם להשלים פערים (של שנתים!) בקטנה...
ומה אני מגלה? אחרי סיבוב קטן...
שהשעה 9!!!!
רווקים! ורווקות!!
זה היה פשוט מדהים!!
גיליתי את חבר שלי מחדש!!
אנשים אם איבדתם חבר/ חברה אתם לא תאמינו לי (גם אני לא האמנתי לי!!)
מסתבר שהוא פשוט חיפש מישהוא לדבר איתו (כמו פעם)
וגם היא פשוט חיפשה את חברות שלה, לא שרע להם ביחד ח"ו!!
אבל הם כל היום ולילה ויום ועוד לילה ביחד, כל אחד פשוט חיפש את החבר/ה מפעם...
מישהוא שאפשר לספר לו על כל הלחץ של לידה ורופאים וכו' וכו', אבל מבחוץ...
פשוט היה מדהים!!! נהנתי מכל רגע!!
זה פשוט לקבל חבר בחזרה!!!
אז רווקים ורוקות,
אל תתיאשו מהחבר'ה שהתחתנו!!
[טוב, תשכחו מהם עד הלידה הראשונה...
אבל אל תתיאשו מהם לגמרי...]
היה פשוט מדהים, משמח, מרומם ו.. פשוט הכי טוב...
הייתי חייב לספר, אחרי הכל זו הייתה חוויה מתקנת ביותר...
זה נכון שכשמתחתנים צריך להשקיע יותר בבית,
וגם באופן טיבעי החבריפ םפחות מעניינים..
אבל,
אני חושבת שכדי לשמור על קשר (וזה לא חייב להיות באותו מינון כמו לפני החתונה)
2 הצדדים צריכים להתאמץ בשביל זה.
(וגם אם הרווק מתקשר לפעמים יותר זה לא נורא,
אבל שגם הנשוי יביע התעניינות ויתקשר לפעמים---ולהפך )
בהצלחה לכווולם!!
בשורות טובות!!
שבת שלום
נחמד לדעת שזה מציק גם לכם...שהקשר עם האשה נבנה וגם שהם קולטים פתאום שאין תחליף לחברים
לא יודעת על ה"שנתיים".
אבל באמת- אין תחליך לחברים, אני יודעת על בנות , שעכשיו, כמה שנים אחורה- מצטערות על זה שלא שמרו על קשר... עכשיו זה חסר.
יא, חברות /ים נוטשים זה דבר קשה
לא יודעת מי אתה - אבל אותי ריגשת.
כייף לקרוא כזו הודעה! פשוט כייף!!
תודה שכתבת
ממש חוויה שכיף לחזור אליה,
ב"הצלחה בהמשך הקשר
ולדוגמאות כיצד- פנו אליו
מאמע צאדיקהב"ה שזכית מחדש בחבר שלך.....
מזל טוב להם
ורק לי נחמץ מעט הלב
הם עברו שנתיים של ציפיה
שנתיים של סיוט- אולי, סביר להניח
ולא היה לבנאדם את החבר שלו- כדי לתמוך בו הרגעים קשים....
כי החבר היקר- הגדיר את עצמו רווק- והתרחק....
מה חבל
וב"ה שהיה ונגמר
באמת משמח!
שבת שלום
ומה עם הלב הרווק הנחמץ?
בכל פעם שאישתו/ בעלה בטלפון, במוצי פוצי ואפילו בעצבים..
ולא שחס ושלום לא שמחים בשביל החבר'ה הנשואים
אבל לפעמים זה לוחץ על מקומות רגישים אצל ה'רווק/ה'....
זו התרחקות של שני הצדדים!!
צריך שניים בשביל לרקוד טנגו!
מעבר לזה- חוויה מתקנת!- פשוט שימחת אותי!!
תודה רבה על השיתוף..באמת כיף לקרוא כל מילה!
שבעז"ה תמצא גם אתה את שאהבה לבך!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רציתי לומר לצדיקה אחותך, ששנתיים מהחתונה משמעו ציפייה של שנה ושלושה חודשים להריון...
אז לא צריך להיות כל כך לחוצים, כלומר, בשבילם... ברוך ה' שזכו בילדה, אבל בלי לדעת במי מדובר קשה להיכנס לפרטים..
ואני מסכימה שאין כמו חברים/חברות....
הלוואי שכל הרווקים ה"נטושים" היו יודעים עד כמה הם אהובים וחשובים לחבריהם [הנשואים]שמתגעגעים, מחפשים שידוכים [גם כשזה לא מתבטא בשטח] וסתם חושבים עליהם...
שבוע טוב ובשורות טובות.!...
חוויה מתקנת!ממש ממש חימם ושימח אותי לקרוא את התגובות!!
אור77- עכשיו את מבינה למה פתחתי ניק זמני?
אם הייתי כותב מהניק שלי לא הייתי כותב את מה שאני מרגיש,
לא הייתי באמת יכול להתלהב כמו שאני מתלהב במציאות!
אליסף- זה לא מחייב, אבל זה לרוב המציאות...
צדיקה- כאב לי לקרוא את מה שכתבת, לרוב את כותבת יותר לעניין...
עד כמה שרציתי לשמור על קשר גם ידעתי את מקומי...
ידעתי שאני מספר 2, זו לא בושה להודות על האמת,
לא הגדרתי את עצמי "רווק מתרחק", הייתי שם, אבל בעדיפות שניה...
אני חושב שזה לא המקום של ה"חבר רווק" להקשיב לבעיות "צניעות"...
אסתרי'ה- גם אני פחדתי שקשה להם מידי, אבל מהשיחה איתו גיליתי שלא!
הם נבנו, נהנו ולמדו מהזמן, מהביחד וגם מהלבד...
בראיה לאחור הם הכי מאושרים שבעולם על הזמן שהיה להם כזוג...
שרבוב, עדיאל, **אושר**, ט', !!מירב!!, דניאלה.יע., אלירז ולמען שמו!-
אנשים אתם פשוט מתוקים מדבש!! תודה רבה על הפרגונים והתובנות!!
איזה כיף זה לכתוב מניק זמני! ככה אפשר לפרגן ולאהוב את כולם באמת ובלי לדפוק חשבון!!
יהי רצון שה' יתברך ישלח שלווה ורפואת הנפש לילדי משפחת פוגל...
שנזכה לראות עיין בעין בשוב ה' ציון ושנזכה לראות את הכל מתהפך לטובה...
שבוע טוב ישועות נקמות ונחמות...
פשוט לחזור להיות חברים כמו פעם
וצדיקה אחותך- זה ממש לא תלוי רק ברווק קשר חברי הוא דו צדדי
נגעת בנושא כאוב.מזדהה.
תודה!
חוויה מתקנת!אחרונה
ב"ה לכבוד שבת המלכה
ולכבוד פורים
וחודש אדר בו
הכל מתהפך לטובה!!!
זוכים לעשות גם היום הפרשת חלה
להצלחת כל עמ"י
ובכללם-
...........................
מוזמנים לשרשר או לשלוח לי באישי שמות
לרפואה
זיווג הגון
שלום בית
זרע של קימא
הצלחה
וכל שעולם במוחכם!
אפשר לשלוח שמות גם אלי...
ו...בעיתה - ישר כח עצום!!
חודש שמייח ובשורות טובות!!
