פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1625)

בנ"א מוזר מאוד!! אולי לא היה נעים לו לומר לך שזה לא שייך מול הפרצוף שלך... אני חושבת שאולי הוא לא כ"כ החלטי זה גם יכול להיות... בכלל עם זה היה כ"כ קצר והוא החילט ככה על הדייט הראשון עזבי הוא לא שווה מחשבה לדעתי האישית בלבד!!!

מבחינה נפשית משהו...

לי אישית נדלקה,לא נורה אדומה- צ'קלקות אדומות!!

לא הייתי מתאבלת עליו הרבה, אבל בהחלט לא נעים!

|חיבוק|

בעז"ה עוד תצחקי איתנו על זה כשתמצאי את האחד שלך!

יעני- ניסה לעבוד על זה...

אבל לא הלך לו...

סיפור מצחיק כזה אני חייב להגיד לך עשית לי את הערב  .. במיוחד בת אל 

אני מצטער שאני לא כ"כ רגיש אבל על הבחור הגנוב הזה אפשר להגיד הכל  מה שבטוח החלטי הוא לא

מה שכנראה כבר הבנת ....

בס"ד

חיזקתם ממש

ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מבינה שפשוט נפלתי על אידיוט.. (סליחה על הביטוי..)

ואין שום בעיה בי אלא בו...

אור77- הוא קבע עם הרב שלו ושכח להגיד לי..גם קטע לא ברור..נראה לי קשה לשכוח דברים כאלה על דייט ראשון..

גבריאל 97- שמחה שהצחקתי אותך..

חוץ מזה אני מזה "אוהבת" (בציניות..) את האנשים שיוצאים בהצהרות- מה שהוא אמר שהוא החלטי...נניח והוא היה חלטי (והוא לא) לא צריך להצהיר על זה..

מקווה לטוב ולמישהו חדש ויותר נורמלי במהרה..

אנושי. 

ברוגע, לא למהר ליפול או להגן על הכבוד האבוד או כאב הראש הנפשי. 

אין שום בעיה למצוא הסברים נורמאליים ואנושיים בעיקר להתנהגות שלו, והיא לא חורגת מהנורמה. 

אדם יכול להיות בדרך כלל החלטתי. ובהתלהבות של הדייט, הוא החליט להמשיך. 

ואז כל הנסיעה הביתה הוא ישב מהורהר בעניין, ומשהו שהפריע לו גם מקודם, אבל התבטל בהתלהבות של הדייט, עלה לדמיונו, והוא הבין שהוא מחפש משהו אחר, אז הוא היה כנה וביטל. 

והוא לא הסביר למה - כי הוא לא רצה לפגוע. 

כל הכינויים, ושמות הגנאי שהעניקו לבחור - מבחינתי לא מתאימים ואין זה מקומם, כל שכן שהם אינם תורמים מאומה לעניין - מלבד הרעיון שאם נפיל אותו ונרד עליו, אז אולי הבחורה תרגיש יותר טוב. 

מישהי היקרה, לא היה כאן דבר שיצא מהנורמה, מלבד העניין שהבחור אמור לשתוק עד למחרת ואז להתקשר- שזה מנהג של החברה, אבל משום שרבים לא נוהגים את זה, ניחא. 

בהחלט מובן שאת מטולטלת או שקצת קשה לך, או שיש לך תחושות מוזרות מהארוע, וזה בסדר גמור וטבעי. וטוב תעשי שתחפשי את החום ואהבה של הסובבים אותך. במיוחד בתקופה הזו, שאינה קלה או נעימה תמיד. 

המון המון הצלחה!

בס"ד

הפנתה את תשומת ליבי לכמה נק' שלא חשבתי עליהן..

משום מה אני מקבלת את הרושם שאתה רוצה לסנגר בכל הכח ובכל מחיר על הבחור.

לימוד זכות זה דבר מעולה, אבל - לא נראה לי שעל חשבון הנפגע.

כאשר אדם פוגע בזולת, אז לפעמים ללמד זכות עליו בפני הנפגע משדר כאילו הנפגע היה ראוי  לזה שיפגעו בו - וזה זורה מלח על הפצעים.

נראה לי שערבבת בין התנהגות אנושית להתנהגות לגיטימית. 

מה שאתה הסברת (בהנחה כמובן שהבנתי אותך נכון) שהבחור כנראה כן  יציב בנפשו, ולא איזושהיא מפלצת שחשב איך לפגוע.

אז ייתכן  שההתנהגות אנושית, אבל לגיטימית היא לא.

זה שהבחור אמר בפגישה שהוא רוצה לקבוע - מילא (ואז אולי באים כל ההסברים שלך בחשבון) אבל ברגע שהחל להתלבט - הוא לא היה צריך לשאול אותה איך היה לה.

שואלים את הצד השני מה הוא חושב רק אם זה ששואל כן מעונין להיפגש.

אחרת - זה פוגע, וזה בהחלט לא לגיטימי!

אין לי שום עניין לשפוט אותו לזכות או לחובה. 

אני רוצה את התמונה כפי שהיא באמת, בלי שום מניע לשום צד. 

1. המעשה עצמו - לא סוף העולם, אולי הוא הרגיש שהוא יכול לדבר איתה גלויות - אפילו על ההתלבטות שלו. רק בגלל שבד"כ אחרי פגישה ראשונה הם לא אמורים לדבר במשך יום, לא אומר שאין פרטים שלא נוהגים בדיוק לפי גזירות החברה. 

2. ההתנהגות של הבחור - הרצון להחליט עוד בפגישה, ההתלבטות, התשובה ההזויה לשדכן - כל אלו מצביעים על מקרה סביר של אדם שעבר טלטלה. של התלהבות, של מחשבות, של רגשות, של לחץ או פחד. ותחת הדברים האלו, קשה בכלל לשפוט אדם, כל שכן כאשר מדובר במעשה - שאין חציית כל הקווים האדומים. 

3. אני טוען שזה היה מעשה אנושי, שסביר להניח נבע מהעולם הסובייקטיבי שהוא היה שרוי בו. אני לא חושב שהוא חרג בצורה איומה מהנורמה, גם אם אני חושב שהוא יכל לפעול בצורה טובה יותר. לא צריך לאבד את הראש, כל שכן לקיים ציד מכשפות או סזון, להפוך אותו לפסיכי, למפוקפק, לדביל, או לאידיוט. 

למסקנה:

לבחורה - מגיע לך חיבוק מהסביבה האוהבת וסובבת. 

לכל שאר בני האדם בעולם - ככלל לזכור שיש נורמות ודרכים מקובלות ולפעול. ולמרות שפרטים לא תמיד מתנהגים לפיהם, עדיין לדאוג שאתם מתנהגים בצור הטובה ביותר.

ולבסוף, אם מישהו חרג, לא למהר לחרוץ את דינו, בלי קשר ללימוד זכות, תעשו איתו חסד בניסיון להגיע לאמת. לשים את הדברים במקום הנכון, ולא לאבד את הראש, או לתקוף אותו בכדי להעלות אחר. 

ישנם הרבה דברים שאינם "סוף העולם" - אבל הם פוגעים, והוא פגע.

ישנן הרבה אנשים שעושים מעשים פוגעים שניתן  בהחלט להבין איך נפלו על זה. "ניתן להבין"  - אין פירושו להצדיק.

אין לי ביקורת על ההתנהלות המוזרה שלו, וגם אין לי ענין להדביק לו שמות גנאי לתיאור אישיותו. יש לי ביקורת על המעשה שעשה, שהוא נתן לבחורה (ברחל בתך הקטנה!!!!) להבין שהוא מעונין, ואחרי שהיא הביעה התענינות מצידה - הוא שינה את דעתו, וזה לא היה בסדר - גם אם זה מה שהוא חשב באותו רגע, הוא היה צריך להתגבר על עצמו ולקבוע עוד פגישה (עובדה שלשדכנים הוא אמר שהוא לא סגור שזה "לא"). ומכסימים לציין לעצמו שבדייט הבא הוא ישמור על פיו מלדבר דברים שהוא אמור להתחרט עליהם אח"כ.

כי הוא לא ילד קטן - הוא אדם בוגר, והקב"ה נתן ללשון שלנו 2 מחסומים - שיניים ושפתיים, אז שילמד לשמור על לשונו.

ובהתנהגות שלו (ואני מתמקדת רק על זה שהוא שאל אותה מה דעתה לפני שאמר "לא") - הוא כן חצה את הקו האדום.

ואגב, אינני שופטת אנשים לפי נורמות חברתיות (שלא תמיד הן תקינות). אני כן מביעה דיעה לפי התנהגות שנראית לי פוגעת - ופה היתה אחת כזו.

לגבי להגיע לאמת (מה שכתבת בסוף) נראה לי שאנו מסכימים (ובוודאי לא לתקוף שלא לשמה).

אני מודה שנתקלתי במקרים של נסיון ללימוד זכות, שהכוונה היתה להמעיט מהפגיעה של הנפגע (כמו לומר לו "זה לא סוף העולם") ובזה בעצם לקחת את זכותו להיפגע (ובעצם, לתקוף את הנפגע....) ועל זה, ביו השאר התרעתי.

גם ללא מה שהוא אמר בפגישה הראשונה,  ברגע שהוא החל לזוז לכוון ה"לא" הוא לא היה צריך לשאול אותך איך היה לך.

את אומרת שהיציעו לך? אני מציעה שתעדכני את המציעים בהתנהגות שלו (כמובן אינני יודעת אם הם אנשים שלוקחים את זה בקלות, או שהם כן יתנו לו על הראש).

וובכל מקרה, אם את מסוגלת לדבר איתו בנחת ולא באופן פגוע (כי יש לך 100% את הלגיטימציה להיפגע) אז לומר לו שבפעם הבאה אם הוא רוצה לסיים קשר - שלא ישאל קודם מה את חושבת.

בס"ד

דיברתי עם האלה שהציעו..הם היו בשוק..

הם דיברו איתו ומה מסתבר- הוא אמר את הלא רק בגלל שלא היה בטוח ולכן לא רצה למרוח אותי..

והוא ממש לא הציג את הדברים ככה..זה היה נשמע לא נחרץ

עכשיו אני כבר בכלל לא יודעת מה להגיד.. הזוי לי כל הסיפור הזה..

התשובה שלו לשדכנים - הזויה. 

אני לא אהיה הראשון להאמין לו.

 ב"ה זה נגמר והסתיים, תאזרי אומץ, וכשתהיי מוכנה, תנסי שוב. 

וכן תלכי על גחלים, אל תשפטי מהר מידי, תזכרי שכולם בני אדם, ותנסי להבין את המצב לפי האמת.

ומאידך, אם יש סממן שמפחיד אותך או מדליק אצלך נורות אדומות, אז תפעלי בהתאם. 

שיהיה לך המון המון בהצלחה!!

כמו כולם אני גם הייתי על תקן קוראת סמויה אבל הסיפור הזה הוציא אותי.

לא מזמן נכנסתי לעולם שידוכים והדבר הכי הזוי הוא שעדיין לא יצאתי, וזה בגלל שהבחור שהייתי צריכה לצאת איתו התקשר ודברנו  בכל מקרה קבענו להפגש אבל לא קבענו שעה והוא היה אמור להתקשר להגיד  מתי ואני מחכה ומחכה ביום  שלפני ובאותו יום ואין- הוא לא מתקשר...

בערב הוא נזכר והתחילו תרוצים של הוא לאבטוח וכו' עוד לפני שיצאנו וזה היה מבאס במיוחד שזה היהאמור להיות דייט ראשון..

בס"ד

באמת לא נעים.. שולחת עידוד וחיבוק

אל תשכחי שאמנם זה מבאס כי זה דייט ראשון מצד אחד, אבל מצד שני זה כולה דייט ראשון ויהיו עוד בעז"ה..

אצלי גן 3 הבחורים האחרונים שיצאתי איתם פסלו אחרי דייט אחד שזה נורא מבאס..אבל צריך לזכור שזה לא סוף העולם והזיווג שלנו כבר נקבע בשמים.. ובעז"ה הוא עוד יגיע..

שבת שלום ובהצלחה

בסיעתא דשמייא!!

אז תקפיצו בבקשהב את הד"ת כדי שעוד אחים שלנו יוכלו לקרוא

תודה רבה!
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דברי התורה.

שנזכה לחיות חיי תורה ומצוות בשמחה ואהבה גם

כשלא נוח.

תורתנו תורת חיים.

                                 בתודה ובברכה

                             שבת שלום ומבורכת

טוב שלפחות אפשר לפרוק...

התשובה המעצבנת  היא שעם הזמן זה יעבור ואם לא תגשש אצלה...

ועוד דבר, אם היא שלך היא תחזור!! (יש מ-ל-א סיפורים כאלה)

בתקוה שקצת עזרתי

תהיה חזק.

ואתה כותב מקסים..

למרות,

שהייתי מרפה..

אין לנו הבטחה שאהובינו שייכים לנו..

ויש עוד הרבה עלמות מקסימות ונהדרות -

אולי אשתך מחכה ביניהן?...

נפשית.... 

ואגב,האנטר זה בעיה בערוץ שלא נותן לרדת שורה בהודעות מ-WAP....

אין לי מחשב נייד ב-2 וחצי במיטה...

אתה כותב ממש יפה.

המון בהצלחה, הדרך קשה אבל תאמין שלבסוף הכל לטובה,

גם אם זה מבאס לשמוע את זה עכשיו.

בהצלחה

אני רוצה לקרוא מה אתה מוציא ממקלדת!!!

(וואו!)

נראה לי אתה מכיר יות טוב מכולנו את המציאות-- ככה שאפשר לסמוך עלייך שזה קשר שעוד יחזור ולא חלום שצריך לפוגג...

יש דברים שרק זמן יכול לפתור אותם- אז נא להיעזר בסבלנות...

והם שפיצים לא פחות מכל הדוסים.

מה המקום שלך בעניין? לזרום עם מי שהיא תביא הביתה.

בין אם הוא דוס, לבין אם הוא לא דוס.

בסופו של דבר, אם הם יחליטו להתמסד, הם ילכו זה לקראת זו וזו לקראת זה, ויעצבו את הבית שלהם בצורה הנראית להם.

לשאול, לשאול ולשאול עוד ועוד מכרים ואנשים אם יש להם רעיונות , הצעות.

לברר איתה אם היא מוכנה לקבל דרכך הצעות או שהיתה מעדיפה ממישהו אחר.

מה שאומר: שאם מגיעה אליך הצעה בעלת סיכוי סביר, אם ביתך אינה סומכת על שיקל דעתך, בקשי ממי שהעלה את הרעיון שהוא זה שיפנה אליה.

ועוד משהו, לפעמים, עדיף קודם "להתאזן " רוחנית מאשר לרוץ להתחתן. זה יוצר קשר יציב ובריא יותר. כך לעניות דעתי.

היא יכולה להירשם לישפה - יש שם גם דוסים כבדים, גם לייטים, הכל.

היא יכולה גם להכיר באחד מאתרי ההכרויות שמיועדים לדתיים ברשת - הנה רשימה שלהם:

http://dosiblog.blogspot.com/2009/03/blog-post_04.html

מנחם- הצגתי לה את האפשרות של האינטרנט- דחתה על הסף,

אהוד- אני האחרונה שאשפוט הכרתי את בעלי כחילוני....

אחותו- למה את מתכוונת "באיזון רוחני"?

התחלתי באמת להגיד למכרים וחברים,

השאלה אם אני צריכה לפנות לשדכנים למען המטרה?

או לתת לה זמן לנסות לבד , מלבד הפניה לחברים ומכרים.

האם היא לומדת באוניברסיטה/מכלללה אקדמית מעורבת?

האם היא יוצאת למסיבות או בילויים בזמנה החופשי?

תני לה זמן לבד, ואם תראי שלא הולך לה, תשאלי אותה האם לפנות למישהו מקצועי.

יש הרבה יותר בנים ברמה דתית מסויימת ככל שהרמה נמוכה יותר (כלומר, עם עליית הרמה הדתית עולה כמות הבנות ולהפך).

היא עברה תקופה "דוסית" בחייה ובחרה אחרת? היא בשלבי התחזקות? מה המצב שלה. אמרת "לא בא עדיין לידי ביטוי" - היא בעליה ברמה דתית?

מצטרף להערה שאם היא לא יציבה (בשלבי עליה איטית או ירידה) - שלא תתחיל לצאת, זה לא חכם. במגזר מחולק לתתי-מגזרים כשלנו, כדאי שתהיה קודם אישיות מגובשת.

קטונתי מלשפוט את מצבה הדתי,

אני מאמינה שאם היא תצא עם מישהו שיהיה לה מספיק חשוב להמשיך את הקשר איתו, היא תסכים לרק חצאית וכיסוי ראש, או כיסוי ראש ומכנסיים,

הבהרה-הבית שלנו לצערי אינו תורני- משמע טלבזיה-כבלים, אינטרנט חופשי, מוסיקה עברית ולועזית.

אני זאת שמחזיקה את המושכות מבחינה דתית.

הבנתי ממנה שהיא כן רוצה להשאר דתיה.

אהוד- היא בת 20, מסימת שרות שנה שניה, רוצה לעבוד וללמוד לפסיכומטרי שנה הבאה.

admin-אני לא בלחץ, היא הביעה רצון להתחיל להכיר. בחיים היא לא היתה "דוסית" ,ולמען האמת גם לא נראה לי שבשלבי התחזקות,אני חושבת שהיא די יציבה ברמה הדתית של דייטלייטית..

אין שום פסול בבית כמו שתיארת, כך גם הבית בו אני חי, וזה לטעמי חינוך עדיף על פני כפייה דתית.

(-;

לייט זה הכי טוב!

אפשר להיות דוס וזורם ולא להתפשר על אף אחד מהצדדים.

איזון זה לא חצי חצי- איזון זו שלימות!

[ותודה לאחד הניקים כאן שראיתי בחתימה שלו את המשפט הקסום הנ"ל]

אם כך- קדימה, לפעולה, חברים, מכרים,

אבל קודם כל לברר היטב היטב- מהם האידאלים והתכונות העיקריות ( לא יותר מ3) שחשובות לה מאד בגבר שעתיד להיות בעלה.

הבירור נועד לא רק כדי לכוון למטרה כשמציעים מישהו אלא כדי שגם לה יהיה יותר קל למקד את עצמה מה בעצם חשוב לב לחפש ומה משני עבורה. ובמילים אחרות- על מה פוסלים קשר גם אם יש משיכה רגשית, על מה בודקים קשר , ועל מה בשום אופן לא מבטלים קשר ( שכמובן, רגשית הוא תקין).

אם תרצי, אני מאמינה שגם כאן המקום להעלות מידע עבורה, אם היא תסכים לכך.

לשדכנים- טרם הייתי פונה בשלב זה. בסה"כ היא צעירה.

אז רק אוסיף כמה מילים. 

קודם כל, הערכה רבה לך כאימא שנמצאת שם, ואכפת לך, ואת פועלת. 

1. כפי שהעלו את זה לפניי - ליידע את כולם. שכנים, חברים. ולדאוג שגם היא תיידע את חברות שלה, שהם בעצמן מקור לא קטן לשידוכים.

אבל לזכור גם לברר, לבדוק את ההצעות, מוטב לקבל הצעות רבות ולברור אותם ומתוכם ולמצוא הצעה מעניינת, מאשר לא לקבל הצעות בכלל. 

אפשר ללכת לשדכנית, ישנם סוגים רבים של שדכנים. מהשדכן הקלאסי שיושב בביתו, ועד "לאחראי שידוכים של ישיבות, או ארגוני שידוכים וירטואליים או ממשיים. 

אין בזה כל רע, וההשקעה אינה מעבר לכוח הסבל האנושי, הצעות יתווספו לה, והיא תוכר לברור מתוכם את המתאימים. 

2. ההגדרה העצמית - בהתחלה כשמתחילים לצאת, אנשים מגדירים שלושה דברים, ופעמים רבות הם עומדים על "יראת שמיים", "מידות" ו "מראה". וזה יפה מאוד כבסיס, אבל בסופו של יום, זה לא אנושי. ומהבסיס ההתחלתי הזה, ככל שאנשים יוצאים יותר, הם לומדים מה יותר חשוב להם, ומה פחות חשוב, מה מפריע להם אצל השני, ומה מהותי בשבילם, ולאט לאט נשזרת אישיות שלימה בחיפוש אחר קווים מנחים אצל השני. 

הקווים האלו בעצמה ובדרישתה אצל השני, הם יעילים ונצרכים כשהולכים לשדכן, אבל אי אפשר בלעדיהם אם רוצים להתחתן.  

לא צריך להוציא את כל הנשקים הכבדים בהתחלה. אלא לתת לזמן לעשות את שלו, ולאט לאט לנסות דברים חדשים הן בכמות והן באיכות. 

בסה"כ זו תקופה שיודעת רגעים נהדרים, ורגעים קשים ושחורים, וטוב יהיה שתעודדי אותה, ותכווני אותה, אבל עם האיזון היפה שייתן לה לחוות ולגדול מהדברים. אבל אולי אני חצוף שאני מדבר כך, שהרי את האימא, ואני לא עוד לא הורה. ואם כך התנצלותי. 

שיהיה המון המון הצלחה, ושתזכו לבשר לנו בשורות טובות בקרוב ממש!

ברוכה הבאה לפורום שלנ"ו!

(גם הבת שלך מוזמנת כמובן להירשם ולהצטרף... למרות שהאמת- יכול להיות שמבחינת אופי יתאים לה יותר הפורום של כיפה- אז הנה לך עוד המלצה למקום להכיר )

נראה לי שיותר ענו לך על הבת שלך- פחות על הנק' של איפה את בתור אמא צריכה לשים את עצמך

אז אני לא אמא שמחתנת עדיין- אבל בת לאמא אני כן ב"ה

שלב מעניין בחיים- לנופף בכנפיים אבל לא לפרוח מהקן

שלב שבו הכי צריכים את ההורים לעיצה- אבל גם הכי צריכים את המרחב ליצור משו אישי (על כן יעזב איש את אביו ואת אמו- וככה יוכל לעשות- ודבק באשתו) -תמיד יש את העדינות של מה שיתוף ומה חפירה

שלב שבה יש ים בחיים- ומי עוגן? הבית של ההורים. את העוגן והיציבות שלה כשכל דבר אחר- זז... (היה נפרד אולי מי יודע מחר אתצול- ורק את פה תמיד)

שלב שבו צריך לגלות לבד כמה לב נשבר זה כואב... ולקבל חיבוק ממי שכבר עברה את החוויה ושרדה..

שלב שבו יש שמחה וצער-- חשוב לשמוח עם הילדים- אבל לא לתת להם לרחף או לפתח יותר מידי ציפיות, חשוב להצטער איתם- אבל לא לצער אותם ככ לראות את הצער של ההורים- שהם כבר לא ירצו לשתף יותר...

שלב שבו חשבון הפלאפון מאמיר לסכומים שקשה קשה לדמייןלעיתים- אבל בשביל זה יש הורים- להתמקח ולעשות מסלול שווה יותר

שלב שהוא חלק מהחיים- וחלק ממירוץ הלפיד בין דורות

תהני

ואל תתחילי לעשות רשימות מוזמנית לחתונה... או לריב על צבע המפיות עוד חזון למועד

מקרה קלאסי של: "יש לו כיפה - יש לה חצאית - בטח הם מתאימים" 

זאת אומרת, שעם כל הכבוד לבוסית שלך אין לה כלים לדעת מה יכול להתאים ביניכם.

אבל אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה תבוא הישועה ולכן אני חושב שכדאי לך לברר בכל זאת.

השיטה לדעתי, זה לברר דרך הבוסית שלך לאיזה רב הוא מקושר (וזה כבר נותן לך כיוון של איזה סגנון +- הבחור) ואז לברר על הבחור ביתר פירוט דרך הרב.

על מה הסתיים הקשר בפעם שעברה,

ולראות אם דברים השתנו אצלך/  בצד השני...

ורק אז, להחליט...

בהצלחה!!!

הדמיון ובעיקר הזיכרון אוהבים לשחק איתנו משחקים, וכנגד זה, אתה מוכרח להתמודד ולהיזכר איך הרגשת בזמן הקשר? על מה הקשר נפל? מה אהבת בה? ומה הפריע לך בה? 

זה אולי דבר נדיר ששני אנשים חוזרים אחרי פרידה.

אולם מהצד השני, זה מאוד פופולרי לאנשים לאחר פרידה להתאמלל בתחושות ומחשבות של פספוס או חרטה. 

תנסה לתפוס את העניין, ולא לזכור את המלפפונים וקישואים, אלא מה באמת היה, ומה גרם לפרידה, ואם לאחר כל זה, תגלה שאתה באמת רוצה לחזור, והפרידה היתה אך משהו לא מהותי באמת, אז תאזור אומץ ותיצור איתה קשר בצורה ישירה, או דרך מקור שלישי. 

ומאידך, אם אתה יודע בוודאות שהפרידה היתה המעשה הנכון, אבל אתה לפעמים מתחרט או רוצה לחזור, למרות שאתה יודע שזה לא מוצדק. אז תחתוך את זה כמו סכין, תחליט ותסגור, ושכח מזה. ועם הזמן והניסיון, ואולי הבחורה הבאה, זה יעבור וייעלם. 

ולפעמים החתך הראשון (ולפעמים האחרון) הם העמוקים ביותר, וכנגד זה, צריך סגירה מלאה והרמטית.

תנוחי קצת.. עשי לעצמך טוב על הלב פנקי ת'צמך..

כל הכבוד על האמונה הגדולה! אשרייך..!

זה הזמן למלות ת'נפש ולנוח מהכל.

(אגב- תבררי על מי שמציעים לך בלי לפחד שימנע עוד דייט כושל מלכתחילה)

הגדרת בול הרגשה שתקעה אותי לאחרונה..לפעמים זה גורם לי פשוט להיות סגורה, ולא להפתח..

(ומנסה לענות לעצמי-) טוב, אז יכירו אותי, ואשתף ואפתח.. שטויות! אז אני מכירה אנשים, ומספרת על עצמי, אפשר להנות מזה! 2 אנשים נפגשים, מחפשים את המשותף, את הדמיון\אי הדמיון, אם יתאים ויתהדק הקשר-איזה יופי! ואם לא - אז פגשתי עוד אדם בעולם (בד"כ מקסים ועם המון רצון טוב) והיה לי נחמד יותר או פחות, וקצת נקשרתי או קצת לא, והמשכתי הלאה! לחפש את האחד והיחיד

בעז"ה בקרוב ובקלות לכולנו!

קו לחיים ושות'... הולך שם לא רע. ממש סחר באדם.

קודם כל את צריכה לדעת מה את באמת מחפשת! תעשי לעצמך קווים אדומים, מה שאת בשום פנים ואופן לא רוצה בבית שיהיה לך בעז"ה וגם בזוגיות ובחינוך ילדים שלכם ואז שאת מבררת את מבררת עליו הכולללללללללל (לפני הפגישה)עד הפרט הכי קטן ואז את רואה אם הוא עובר את הקווים האדומים.אם הוא עובר לא לצאת כי את סתם מבזבזת את הזמן שלך. ורק אז את נפגשת אם יש קשר ממשיכה אם לא אז בי בי להתראות!

אין לי מושג אם את עושה את זה כבר אבל אני רק רוצה לייעץ לך.. שה' יברך אותך ותמצאי זיווג הגון במהרה! בהצלחה!

ב"ה

ממש יפה לראות את האמונה שלך!!!

בהצלחה לך! שתמצאי ת'אחד ותעדכני אותנו כשזה קורה!!!

אבל אל תהיה טיפש.

א. זה אסור.

ב. זה ש-ו-ח-ק!

ג. אתה לא יודע לאיפה זה יכול להגיע...

תשמע, זה הורס. באמת. את הקשר עם החברה וגם את הקשרים הבאים.

היה לי חבר ששמרתי איתו נגיעה, והיה אחר שלא.

מבטיחה לך שזה לא שווה את זה. זה רק יותר קשה לא להיגרר.

נכון שזה מושך ומפתה. אבל בשבילכם- אל תעשו את זה לעצמכם.

ואיך אומרים- כשתגדל תבין

למה לא להיות הראשונה של בעלי? ובכל המובנים!!

וב"ה כך היה,

לא כדאי ליפול לזה, כמו שכבר אמרו למעלה..

ומה הסיכויים שדברים כאלו קורים-

אני מניחה שאקבל אחד כזה, אם עשה על כך תשובה..

ובכ"ז חשוב שתבין-

משהו נחמץ בפנים לדעת שהוא כבר נגע..

וזה כואב.

אבל מעל ולפני הכל

אל תעשה את זה! 

בלי קשר לנגיעה! הנפש נשחקת!

אוי טעטע...

המצב שלו היה כבר ממש לא טוב!!!

ברוך דיין האמת..

שנשמע רק בשורות טובות, בע"ה!!!
 

במיוחד שאח שלו בן חמש בערך בירך "אלוהינו דיין האמת.."

היה לו סרטן שהתפשט לאט לאט לכל הגוף.

הוא גר בכוכב השחר, נכד של הרב ביגון.

יש לי אופנוע. וגם אני מתכוון ללמוד משהו שלא קשור דווקא לדברים שהזכרתי. זה אומר שאני לא ימצא בחורה? לא נראה לי. כל אחד והשריטה שלו. את לא חייבת לחפש מישהו שאוהב חיות כמוך, אלא שמקבל אותך איך שאת.

זהו ש... עד לפני שנה הייתי מסכימה איתך!! הבעיה שהתחביב שלי לא מקובל-ככה אומרים... יש?

ובאמת הייתי מעדיפה מישהו שונה ממני רק שיקבל אותי איך שאני

אני חושבת שבציבור שלנו יש מין סטיגמות שאני לא חושבת שזה נכון בכלל...

אני חושבת שאומרים לך את זה כי כביכול מעדיפים שתגדלי מלא ילדים תעזבי את החיות בצד(כי ילדים זה הרבה הרבה יותר חשוב שתגדלי כמה שיותר...) ותהיה רעיה ותעזבי את תחביב בחיות בצד כי זה מפריע לגדל ילדים... וזו סטיגמה וכמו בכול סטיגמה זאת הכללה מגעילה!

אני מכירה לא מעט אנשים שיש להם כלב וגם הרבה ילדים... את צריכה למצוא משהו שאין לו בעיה עם חיות להפך הוא רוצה לגדל חיות זה לא נכון שבציבור הדתי יש "סלידה" מחיות.

שיהיה בהצלחה ושתמצאי בעז"ה את הבעל שלך בקרוב!!!

אני גרה בישוב דתי ולמלא משפחות פה (משהו כמו 40%) יש בע"ח בבית (כולל אותנו)

יש גם ל"דוסים" וגם ל"סתם דתיים"...

מה שכתבת זה סטיגמא, וכמו הרבה סטיגמות אחרות- הוא לא בהכרח נכון.

אני לא מסכימה עם לביא.

יש לפעמים דברים שחשובים לנו שדוקא בהם אנו רוצים להרגיש שותפות עם בן הזוג!

לכל אחד יש את ה"שריטה" שלו..

יש בחורים יראי שמיים שאוהבים חיות ומטפלים בכאלו.

אני בטוחה שתמצאי את שלך.

המון בהצלחה!

ושנשמע בשורות טובות בקרוב!

ע (וזה יהיה ממש חשוב בשבילו) אז את תלמדי לרתך ולחתוך ?  =)
עם כל הכבוד לא כולם אוהבים את כל הקריזות של בן-זוגם אבל כמעט כולם לומדים להסתדר עם זה..
לכן לא נראה לי שצריך לחפש דוקא את הבחור הנפלא שאוהב רק כלב גולדן-רטיבר גזעי..

אני גם אוהב בע"ח ויש לי כלב, אבל זה לא קרטריון  לגבי בת הזוג..

שיהיה בהצלחה !

גם אם גבר עוסק בדברים האלו- הוא לא מצפה מבת הזוג שתעשה זאת

וזה בדיוק מה שלא הסכמתי עם לביא.

לא מדובר על כל תחביב של אדם שבו הוא רצה לשתף את בן הזוג.

מדובר על דברים מסויימים שמהווים חלק מדרך חיים!

אם בחורה מסויימת היא "ליידי" בכל מובן המילה

בחור שמחפש מישהי שתרתך איתו או שתאהב את דרך החיים ה"מפעלית" שלו-

פשוט לא כ"כ יסתדר עם האופי שלה

אם זה חשוב לו שהיא תהיה שותפה למקום הפעיל הזה שלו.

רוב הבחורים לא חיים את הריתוך, הניסור והבנייה (זה פשוט תחביב)

אם כן- הגברת שלהם מתקבלת בהתאם..

(גם מצידה אני חושבת. בחורה שמסתדרת עם אורח חיים כזה תסכים לקשר ולא מישהי צפונבונית)

שזה לא נופל על קטנות.

אלא על דברים שיש להם משמעות עבור האדם.

כמושבניק מניסיון השאלה היא מורכבת כגון לאיזה סוג חיות את מתכוונת בהמה דקה /גסה   ..טהרה /טמאה ..

(טמאה לא מומלץ בכלל להכניס לבית ושיבואו במגע עם ילדים במיוחד קטנים ...)  וכן כמות .

 אחת שתלויה לה על הקיר בפינה או אחת שמשתלטת על חלק ניכר מהבית ותופסת חלק משמעותי בחיי היומיום ...

וגם בהכנסה היומיומית האם זו חיה שאוכלת ועושה או רק אוכלת ולא עושה ...?(עייני בבא מציעא לפירוש..

בכלל זו שאלה שגם מקרינה על סביבה שבה תרצי לחיות ולגור ...שזו עוד שאלה צדדית ...

אבל למרות כל המגילה הנ"ל אני די מסכים עם לביא . וגם כדאי לבדוק עם עצמך כמה זה דבר עקרוני מבחינתך .

לכלב בעיקר.. אני לא חושבת שלמישהו תוכים כ"כ יהוו בעיה..

בס"ד

לכל אחד יש איזו רשימת מכולות עם דרישות מהו רוצה שיהיה בבן הזוג, החכמה לדעת איזה משקל לתת לכל דבר וזה דבר כ"כ אינדיוווידואלי מעבר לזה שהכי חשוב מידות טובות ויראת שמיים. אם זה ממש יהרג ואל יעבור תציבי את זה בראש הרשימה אבל תדעי שיאם זה עקרוני סביר שיהיו דברים אחרים שתוותרי עליהם כי אין הכל, וגם אם יש הכל (לו יצוייר) צריך הסכמה גם מהצד השני.. זה לא כמו שקונים חפץ, לא צריך לבקש את האישור שלו כאן יש אנשים ולאנשים יש צרכים ורצונות.

ואני מסכימה עם אלירז, יש דברים שלא אכפת לנו משונות, ויש דברים שדווקא בהם נרצה שתהיה זהות והבנה לגבי אותו נושא. אם זה אכן חשוב לך וגם אמרת שלדעתך זה ישפיע על השקפה שזה משהו יותר מהותי אז תעמדי על הרצון שלך. לכל אחד יש את השריטות שלו וזה מצויין, אחרת העולם היה משעמם.. אז אולי תופתעי לגלות שיש שותף לרצון שלך.

גם כאלה שמוגדרים היום מקפידים+.

להתחתן זה אומר גם לקבל את השגעון של בן/בת הזוג, ואני חושב שיש מספיק כאלה שיהיו מסוגלים לעשות את זה.

אולם אני מוסיף, שבעולם - וכוונתי לאנשים שלא גדלו באבסולוטיות של התרבות הישראלית, אלא שהם מגיעים מארצות אירופה או ארה"ב או רוסיה ודומה, עניין זה, כמו תחומים ונושאים אחרים באים אליהם בטבעיות. 

וזו הכללה, וכל פרט יכול למצוא את עצמו בצד אחר של המתרס. 

והייתי מרחיב, ויש הרבה להרחיב, מפסיקות ההלכה ודרך הרבנים, ועד לעולים מארצות האיסלאם. אבל אין צורך. 

אדמיין במוחי כלב משפחה גולדן רטריבר חמוד ושובב לגמרי שחי על צומי אנושי, ונישאר איתו! 

דעתי כדעת אדמין. "להתחתן זה אומר גם לקבל את השגעון של בן/בת הזוג"

ולגבי העניין הספציפי, אם זה דבר יפה וחשוב לך, (בלי קשר אם זה מהווה דבר הפני עצמו, או חלק מראיית עולם ותרבות), אז אין שום סיבה שתזרקי את זה.

ואם תפגשי בחור, שהכול יהיה מושלם איתו (כן בטח...) ורק בקטע הזה הוא בעייתי - אז תצטרכי לעשות הרבה חושבים. 

המון המון בהצלחה!!

כידוע, חלק גדול מהחיות מחמד מקומם בבית, וזה צער וסבל לשים אותם בחוץ, ויש אנשים רבים ששמים כלב על רצועה באורך מטר ומשאירים את החיה בשמש ובמזג אוויר הגרוע בחוץ, אם או בלי מלונה. ובלי תעסוקה ובלי אנשים, וזה סבל לחיה. וכן לגבי השארת מים נקיים, או אוכל שמתאים לכלב ולא שאריות ואוכל אנושי.

ומהצד השני, חיית מחמד כשמה כן היא, והיא מתחברת לאנשים ואך טבעי שאדם יגדל כלב או חתול בתוך ביתו. 

וכאשר ניגשים לסוגיה, מי שגדל בתרבות המערבית - טבעי בשבילו הדבר. ומי שגדל בתרבות האיסלאמית או הישראלית של היום, רחוק מאוד מהדברים, ובמיוחד אדם שלא גדל עם כלב. וקשה לו לתפוס ולהבין את העניין. 

וראיתי הרבה אנשים שחששו או שהעלו את העניין של הכנסת בע"ח טמא לבית. ולכן אני רואה צורך להבהיר את הדברים, למרות חשיבותם הפחותה לשרשור. 

 הדברים נלקחו מהרב אליעזר מלמד מהספר פניני הלכה. וההדגשה היא שלי:

שאלה שיש שמתלבטים בה היא, האם ראוי לאדם לגדל חיות מחמד בביתו? ובמיוחד שרוב חיות המחמד, כגון כלב, חתול, תוכי, הם מהמינים הטמאים? התשובה היא שאף שאסרו חכמים על יהודי לעשות סחורה בחיות טמאות, שמא מתוך שיהיו מצויות בידו, יבוא לאכול מבשרן. זהו דווקא במיני חיות שרגילים הגויים לאכול מבשרן. אבל לגבי חיות שמגדלים לשעשוע ולחביבות, ברור שאין מקום לחשש זה, ולכן מצד הדין מותר לגדלן. וכן כתב רבי יוסף קארו בספרו ´בית-יוסף´ (יו"ד קיז), שאין איסור לעשות סחורה בחיות טמאות שאין רגילים לאוכלן. וכן כתב החיד"א בספרו ´ברכי-יוסף´ (יו"ד קיז, ב), שעל פי זה נהגו לגדל עופות המדברים.

אמנם היו שרצו לומר שמפני שחיות אלו נקראות טמאות, אף שאין בדבר איסור, אין ראוי להכניס לבית חיות טמאות. אבל האמת, שדבר זה לא נזכר בספרי הפוסקים, ודי לנו במה שאסרה עלינו התורה, ואין לנו להוסיף איסורים מדעתנו. ומה שחיות אלו נקראות טמאות, זה נוגע לכך שהן אסורות באכילה, שעל פי התורה מי שאוכל אותן מטמא עצמו. אבל אין זה אומר שמידותיהן פגומות, ושהמגדל אותן עלול להיפגם מעט בנפשו. ולהיפך לכל חיה מידה טובה ומיוחדת משלה. ובכמה מקומות שיבחו חז"ל כמה ממיני החיות הטמאות, למשל שיבחו את נאמנותו של הכלב, ואת צניעותו של החתול. ועל כן כל אדם רשאי להחליט בעצמו, אם טוב לו לגדל חיות מחמד. 

אבל כלב רע, היינו כלב שעלול להפחיד בני אדם או ילדים, אסור לגדל, מפני שהוא גורם צער לבני אדם שעוברים לידו. ורק אם הוא קשור בשלשלאות של ברזל מותר לגדלו, שכן באופן זה לא יפחדו ממנו בני אדם. ואף אם הכלב מאולף ואינו תוקף בני אדם, מכל מקום האנשים שהוא נובח עליהם אינם יודעים זאת, ועלולים לפחוד ממנו ולהצטער. ולכן על בעליו לקשור אותו היטב. ורק במקומות הסמוכים לגבול מותר לשחרר כלבים כאלה בלילה כדי שישמרו על הישוב (שו"ע חו"מ תט, ג). וכלבים נחמדים, שאינם מפחידים כלל, אין צורך לקשור. 

דרך אגב, כדאי לציין כאן שמחקר מדעי קבע, כי אחוז התמותה בקרב חולי לב שהחלו לגדל כלב בביתם היה נמוך בהרבה מחולי הלב שלא היה בביתם כלב. ועל פי זה המליצו לחולי לב לאמץ כלב בביתם, משום שכפי הנראה הטיפול בכלב מרגיע ומשמח אותם, ומשפיע לטובה על מצבם הבריאותי. מכל מקום ברור שישנם עוד דרכים לסייע להרגעת החולה שהחשוב והמועיל שבהם הוא על ידי מציאת משמעות ותוכן לחייו. עוד שאלה שלעיתים שואלים, האם מותר לתת לדגים שבאקווריום תולעים חיים למאכל. בזה אין איסור, שכן כל איסור צער בעלי חיים הוא דווקא כאשר מצערים אותם בחינם. אבל כאשר הדבר נעשה לצורך האכלת הדגים שלו, אין בזה איסור

אבל כלב רע, היינו כלב שעלול להפחיד בני אדם או ילדים,

אסור לגדל, מפני שהוא גורם צער לבני אדם שעוברים לידו.

ורק אם הוא קשור בשלשלאות של ברזל מותר לגדלו,

שכן באופן זה לא יפחדו ממנו בני אדם.

ואף אם הכלב מאולף ואינו תוקף בני אדם,

מכל מקום האנשים שהוא נובח עליהם אינם יודעים זאת, ועלולים לפחוד ממנו ולהצטער. ולכן על בעליו לקשור אותו היטב

אהבתי...

יש מצב שדוקא את תצטרכי לקבל את השיגעון / האלרגיה של בן הזוג לחיות...

לכי תדעי למי יובילו אותך החיים...

לכי על הכלב

ב"ה

וחוץ מזה, כמו שכבר כתבו, גם אם הוא לא ברמה שלך באהבה לבע"ח... זה לא אמור להפריע (אלא אם כן הוא מתנגד לזה). 

בהצלחה!!!

כל חיי היו שם..

בעז"ה עוד נשוב!

מצד אחד כל הזמן רציתי לסיים את הקשר ומצד שני לא הייתה לי סיבה לכך.

הייו לי מלא התלבטויות ופחדים להפגע ולהפתח.

ואז החלטתי שאני מפסיקה לפחד ומתחילה לבנות קשר. לאט לאט נפתחתי-

ואחרי ארבעה חודשים ב"ה התארסנו!

אני יצאתי עם מישהו חצי שנה והייתי בטוחה שזה זה זה.. עד שקיבלתי אומץ להעיף אותו כי הוא פשוט היה חסר עמוד שדרה (ועדיין כזה)

והיום ב"ה... לקח לי שבועיים להבין שזה זה ועוד חודש וחצי לקלוט את זה וב"ה אחרי חודשיים התארסנו, ואפילו היה לנו משבר שרק מזה צמחנו והגענו למה שאנחנו היום..

אבל באמת, אין לזה מדד, כל אחד וההרגשה שלו, התחושה ומתי מרגישים מוכנים..

רק בלי לחץ!!!

דברים שבאים מלחץ מפחידים...

בהצלחה!

מה שנקלט לתוך הדיבור העברי הוא לשון הקודש. לפי זה "טלפון" הוא לשון הקודש, אבל "שח - רחוק" - לא.

זהו ציטוט מהרב שרקי, מי שרוצה להעמיק יותר, קישור:

http://ravsharki.org/content/view/684/741/

ובכל זאת אביא עוד כמה ציטוטים:

עיין רמב"ם בפירוש המשנה על המשנה של "חמישה לא יתרומו" שהשפה מתפתחת. וירושלמי מפורש "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד". וגם אלפי מילים יווניות לטיניות ופרסיות הוכנסו לעברית בספרות המשנה והמדרשים.

3. האם חדירת מילים משפות שונות מהווה בעיה? לא, כנ"ל.

4. מהי הגישה לגבי תחיית השפה העברית? חלק משיבת ציון וחזרת השכינה.

בס"ד

שלום זה שמו של ד' והמילה ביי לא תקבל את המהות הזאת גם אם היא כן לשון הקודש.

אז עכשיו השאלה הגדולה היא - משום מה אמר כך עדיאל

כי אם כן במה נשתבחו ישראל שלא שינו לשונם? הרי זה הופך לעיברית

ב. התכוונתי בגלל ששלום זה שמו של ה' וכתוב שאדם צריך לברך את חברו בשם

בעצם הרב אליהו אמר לא אני

לגבי א' - אתה חולק על הרב שרקי

לגבי ב' - יש עניין מיוחד כמו שציפורה אומרת, ואתה מביא בשמו של הרב אליהו. 

לגבי ב יופי

שלום!

במפורש שהוא אומר מילה לועזית.

ואישית, אותי היא מזעזעת. יש מילה יפה כ"שלום" למה להשתמש ב"ביי"????

אבל יתכן גם שאילו ידע דבריו היה חוזר בו

בס"ד

להתראות כבר עדיף, יש לזה מהות- אחוות רעים שקשה עליהם הפרדה ומקווים להפגש שוב.

ובשונה מתחליף למילים, כניסת מילים לועזיות זה גם צורך, ויש לזה צד יפה של חיבור החול אל הקודש.

בס"ד

וגם אם לא מתכוונים רצוי לשמור על קור רוח..

אם קראתם לא שניתם אם שניתם לא שילשתם

והתקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יי עמכם, ויאמרו לו, יברכך יי.

ואומר (שופטים ו) יי עמך גבור החיל.

זה המשנה בברכות לא אני

(וכי אתם חושבים שהתנאים הקדושים לא ידעו לברך איש את רעהו לשלום בארמית יוונית רומית פרסית אכדית שומרית מיצרית הוטנטוטית ועוד כמה שפות?!?!?!! )

(אגב יש למישו מקור מאיפה הביטוי בעיניין הוטנטוטים ??)

אישית אני יכולה לומר שלעיתים לומר "שלום שלום כל טוב"

זה לא מספיק לי כדי להביע את כל מה שאני רוצה

ולא נחה דעתי אלא כשאני אומרת

"והשם יברך אותך בכל טוב"

כשהעין דומעת

והתפילה מקירות הלב בוקעת,

תיהיה תפילתך לכסא הכבוד מגעת

יהי רצון שתפילותיך תבקענה כל המחיצות

ובפני משיח נזכה במהרה לחזות.

אפשר לבדוק בפורום סטודנטים.

מה שאני יודע זה שזה מקצוע שעושה אותך מליונר/ית בלי להתאמץ.

וגם לא כזה מיליונרית ..  צריך להתאמץ ככה

הנדסת תקשורת

הבנים היפים של הארץ, מתחבאים..

נקודה כואבת...

יש עוד אפשרות אחת - שהם טובים ואת נפגשת איתם, ואז הם אומרים לך לא!

אם תגדירי לנו מה זה בחור נורמאלי- אולי נוכל לתת לך רמזים איפה הוא מתחבא....