ברוך ה' שזכינו שהדיונים הם על כמה ואיך עבודת ה', ושזה כיוון עיקרי לבחירת בן זוג.
יש לזכור שבנים זה לא בנות. על אף שיש סגנונות מגוונים אצל אלו ואצל אלו.
בן שאומר שהוא מאד אוהב ללמוד תורה, ואכן לומד ברצינות - זה אומר הרבה מאוד. כמעט שאין במציאות מי שבאמת "מאוד אוהב ללמוד" ואינו קשור בנפשו לתורה. לימוד תורה זה לא איזה "אטרקציה". זה לא כמו הרצאות ושחנשי"ם בסימנריון.. גם לא כמו לשיר באיזו התבודדות.. זה עמל מתמיד, שהאוהבו קשור לערך הפנימי שלו.
את מדברת על עבודת ה' מתוך שמחה וכו' - זה באמת יפה. יתכן שיש אצלו לא פחות שמחה וביטחון, באופן פנימי יותר, קשור לעמל התורה. לכן, יתכן מאוד שזו לא בעיה אצלו - יתכן אפילו שאצלו הדברים יותר עמוקים מאשר אצלך, עם כל היופי שבעבודתך. לא תמיד דברים נמדדים בהתלהבות של הדיבור עליהם. לפעמים דווקא ברצינות של הדיבור עליהם..
כמובן, חשוב לדעת אם הבחור הוא ירא שמיים, בעל מידות טובות, אם הענין הערכי, הרוחני, מרכזי אצלו - ביחוד בשביל לגבי מי שאצלה זה בנפשה, ב"ה. יכול להיות שמישהו לומד, אבל הענין התורני, הקשר לקב"ה, לעבודתו, עדיין אינו מרכזי אצלו. אלו דברים שניתנים להתברר מתוך דיבור, חברים ומכרים, וצורת ההתייחסות שלו לנושאים הללו. כמה הם מהותיים ומרכזיים אצלו (לא דווקא כמה הוא "קופץ" ו"מתלהב").
נניח שמדובר בבחור שאכן כזה (אינני יודע למקרה זה, שהרי אינני מכיר). אז השאלה היא לא עליו, אלא עד כמה זה מתאים לרצונך. האם את במדרגה שאת מסוגלת להתחבר בענוה לגודל שיש בעמל התורה, להבין שעם כל הטוב בהרגשותייך - יש עמוק מזה, שנבנה בעמל ממושך. או שלא - מה שלא מתלהב על המקום - לא מדבר אלייך. זה לא אומר בהכרח שאת צריכה, במקרה כזה, מישהו גדול ממנו. אולי להיפך - מישהו יותר קטן שלא כ"כ שוקד על לימודו אבל יש לו דיבורים רגשיים.. אולי זה מתאים לך יותר. אולי סתם גוון אחר. זה לא ענין של מעלה אלא ענין של התאמה. זאת אומרת, תלוי מה מפריע לך - שזה "לא את", או שאת חושבת שזו לא באמת ממש עבודת ה'. אם הענין הראשון - זה סובייקטיבי: אדם רשאי לחפש דבר כשר שדומה לו. אך אם זה בגלל הדבר השני, שאת חושבת שאובייקטיבית זה לא ממש "עבודת ה'".. - ומדובר באדם יר"ש, בעל מידות ושקדן בתורה - אז פשוט יש לך טעות במה נקרא עבודת ה'; ובאמת בלי ענוה יהיה קשה לך לקבל מאדם כזה, כי תחשבי שאת בקלות "יותר" (חס ושלום).
כמובן, יש גם סתם גוונים של אנשים. יותר "חיוניים", יותר "יבשים", וכל אחד צריך לראות מה קרוב אליו.
לכן, אולי כדאי שתבררי לעצמך האם הבעיה היא ב"כימיה", גם של הסגנון שאת רוצה, או במחשבות התיאורטיות שלך מה צריך להיות.
אפשר לראות לפעמים האם כשיוצאים לרגע מהמחשבות התיאורטיות, מרגישים שיש על מה לדבר בנושאים החשובים לכם, יש כימיה, אין הרגשת דחיה. לפעמים זה יכול לעזור. גם כדאי סתם לבדוק אם אתם מרגישים טוב אחד עם השני.. על הבסיס של הערכים המשותפים.
והכל - רק כיוונים לחשוב. מי יכול לתת עצה גמורה בעניינים כאלו דרך האינטרנט..
התייעצות - סבבה והכל אבל...
