זה לא בושה לרצות קשר רציני לחתונה.. חיי נישואין.

ההפך אולי זה מראה שעברת שלבים מסוימים בחייך ועכשיו את מבינה שאת מוכנה לחיי שותפות נכונים ובריאים

בע"ה.

אחותי מותר לך לפרוק ומותר ללך לחשוב הרבה.. אבל רק שבע"ה תזכי שיצא מהכל רק טוב!

לא קל.. אבל בע"ה יגיע הכל בזמן ובמקום הנכונים- זה זמן להוסיף עוד אמונה מהמקרים שאת מספרת.

מהניסיונות שעוברים.

ואגב- דיברתי איתו. עם אבא. והוא אמר לי שכל דבר טוב מגיע בדרך של יסורים.

וכל דבר טוב מאוד מגיע עם ניסיונות גדולים יותר של אמונה.

שבוע טוב!!! ב"הצלחה לך..ולכולם.

מי שמגיעה לגיל הזה ולא בוער לה להתחתן לה יש בעיה

 שיהיה בהצלחה!

ב"ה

וחוץ מזה-

זאת הסיבה שמבררים פעמיים לפני הפגישות, כדי לנסות כמה שפחות להגיע למצב שחותכים.

בהצלחה!!!

בגיל 21 טבעי שלא ירצו... 22 ירצו קצת ו-

מי שמגיעה לגיל 23-24 ולא רוצה להכיר בכלל אז יש בעיה באמת... 

ואני יותר צעירה ממך! 

|חיבוק|

יהי רצון שתעופי מהר מהר פורום אחד למטה!!

כן... זה כואב...

תמיד כשממצים שלב בחיים- ורוצים לעבור הלאה לשלב יותר משוכלל -

יש "קשיי גדילה"

לכי לדבר עם השם יתברך

תצעקי "די!!!!!!! קשה לי!!!!!!!!!!!!!!1 תוציא אותי מפה!!!!!!!!!!!!!!"

כמובן שאני יודעת את כל הדברים האלו בשכל..אבל לפעמים צריך קצת עזרה מבחוץ אז תודה

אני אומנם עדיין לא בעסק,אבל בכל זאת אני רוצה לחזק אותך שלא להתייאש, ולא להפסיק להאמין - תאמיני שאבא בשמיים אוהב אותך, תאמיני ש"יגעת ולא מצאת - אל תאמין" ותאמיני שגם זו לטובה - גם כל הדרך הקשה שאת עוברת, מדייט לדייט, מקשר שנחתך לעוד אחד כזה, - הכל בשביל לבנות אותך, להוביל אותך בדרך אל האושר, כל מכשול בדרך הוא רק אבן בבניין שתבני בעתיד עם בעלך. ואת זה לא אני אומר, אלא המדריך שלי. בן 27, וותיק עולם השידוכים, שנים שמחפש, מתאכזב, אך לא מתייאש, וממשיך לחפש. אפילו אח שלו הצעיר ממנו בהרבה שנים התחתן לפניו - אך ברוך ה', שבוע שעבר גם המדריך שלי (בן 27 כזכור) התחתן!!! בשיחות שקיים איתנו מאז האירוסין, וכתחילת הכנה ליציאה לחיים (אנחנו שמיניסטים) הוא דיבר איתנו על העניין, ולמרות שלא רצה להרחיב בעניין כל הקשיים שהיו לו (ואיחל לנו כמובן שלא "נזכה" לעבור עשירית ממה שעבר בעולם השידוכים) - הוא אמר וחזר ואמר שלמרות הכל, הכל היה כדי להגשים בסוף את המטרה הנעלה מכולם, וזה לא "רק עוד פגישה"  - אלא זו פגישה שגם אם בעצמה לא תוביל לחתונה, היא עוד אבן בדרך הארוכה, שנועדה להצעיד אותו למטרה - כמו שקרה.

אז, אני הקטן, מרשה לי להגיד לך - אל ייאוש - אם תאמיני, תאמיני ותאמיני, לא תתייאשי, תאהבי את אבא שם בשמיים, ותדברי אליו כמו בת אל אביה, תבקשי, אפילו תבכי - אבל תמשיכי בדרך - בסוף גם האביר שלך יניף אותך על סוס ותדהרו יחד אל עבר השקיעה.

ב"הצלחה!!!

עוד לא נשואה ,בדרך בעזרת ה'

ככ מזדהה ומכירה את התחושה !

כנראה שלאלוקים יש עוד כמה תוכניות בשבילנו

חוץ ממה שאנחנוו מתכננים והוא צוחק ולכן הגעתי למסקנה הבאה

אפשר להתבעס שלא הולך ואפשר פשוט לצחוק עם אלוקים כל הדרך לחופה.

מאמי יהיה בסדר !

תעבדי רגשות ותלמדי את עצמך זה נותן המון בזוגיות(כך אומרים)

ובכלל שיהיה לך הכי טוב עם מי שאת והוא?

זה רק עניין של זמן והכנה

בהצלחה בדרך!

מנחם אותך?? זוהי האמת. אבל טוב ששפכת את לבך.

ומחפשת כבר כמה שנים.

בהצלחה לכולם!!!

רציתי לומר לך, ואני יותר גדולה מימך שאין בררה עוברים הרבה לפעמים עד שמגיעים לאדם המתאים במקרה שלך או למה שרוצים בחיים וזה נכון לגבי כל דבר.

ולכל מי שהגיב לגבי האמונה לי מאוד קשה עם המשפט שתמיד אומרים אם ד' מעמיד אותך בנסיונות כאלה כנראה שיש לך את הכוחות האלה אז אני לא מרגישה שזה נכון אני עברתי בשנה שהייתה דברים לא פשוטים ומה לעשות הם משפיעים על החיים וזה לא אומר שמעכשיו זה הוא מוחקים הכל כי יש דברים שמשפיעים על החיים.

הם ממשיכים איתך, ולא בטוח שאני הייתי מסוגלת לעבור את הדברים האלה ...

פשוט ד' רצה שאני יעבור את הדברים האלה כדי שאני ילמד משהוא וילמד מזה להמשך וכדי שבהמשך שבטוח לא יהייה קל נוכל להבין מה קורה בצורה טובה.

נבין את המציאות.

יש דברים שלא נבין אותם עד שנעבור אותם רק ד' יודע מה יהייה אחרי זה למרות שתמיד מדברים על כך שיש בחירה ויש בחירה להחליט אבל עדיין ד' הוא זה שמכוון את הדברים שיתנהלו בצורה כזאת ולא אחרת.

נקווה לשמוע בשורות טובות מכולם בקרוב....!

בהצלחה!

בס"ד

קודם כל ברוכה הבאה יקירתנו

האמת שאני עוד יותר צעירה ממך..וכבר מגיל מאוד צעיר זה מעסיק אותי..

שאלת איך להתמודד?!!-

לדעתי-לעשות סוויטש בראש- לחשוב "איזה כיף אני יוצאת להכיר מישהו -עולם חדש לבלות ערב מיוחד"..זו הגישה הכי נכונה והכי בריאה לדעתי.!

שוב--מבינה את התסכול זה אמנם נשחק אבל חייבים לעבוד על זה לשמוח ולהתפלל..

מחבקת,

אפרת

חח... למה התכוון המשורר?!?!?

או במילים אחרות- יצאת בלונדינית..

חיחי... וזה באמת עם L אחת...

אז מה, אני טונה????

אפוש- מחילה!!

בס"ד

אני יצאתי טונה

{הכוונה היא שיצאתי סתומה במילים קצת יותר  אהממ..מיוחדות...!}

וואי , כמה את צודקת ! זה קשה. כן , ואני גדולה ממך בהרבה (בגיל) וטרם מצאתי או נמצאתי על ידו...

איך מתמודדים? ממש כל אחד בדרך שלו. מה שעוזר לי לא בהכרח עוזר לאחר. אבל מה שבטוח הוא שמאחורי כל הרע מסתתר הטוב. ולכן ה"רע" הוא למעשה מעטפת לטוב....  

אז נכון גם לי יש מקרים שאני פונה לה' ואומרת מה אתה רוצה ממני? ואין תשובה!!!  אבל כל עוד את עושה מה שאת יכולה מתוך מודעות עצמית למהלכים שלך (לא לברור יותר מדי, לא להלחיץ וכו) השאר וזה העיקר בידי שמיים.

וזכרי האושר שלך לא תלוי בהיותך נשואה. נכון שזה יהיה מאד נחמד. האושר של כל אחד תלוי בו! אנחנו הופכים את חיינו למשהו משמח. החוסרים נועדו כמובן לגרום לנו לפעול להשלמתם, אך אפשר לשמוח גם במצבך (הזמני כמובן )כרווקה.

ויש רגעים שמותר להיות בבאסה , אך חשוב שרב הזמן תאמיני בהנ"ל

בהצלחה מכל הלב

בדיוק עכשיו קראתי כתבה במגזין משפחה- באנגלית- על חרדיות שהתחתנו מאוחר. ממש ממש לא כמו שנהוג ולא כי זה מה שהן בחרו. ניסו יצאו חיכו וקרה. אישית אני חושבת שאם יוצאים הרבה ולא הולך כדאי לקחת פסק זמן כדי להירגע.

חוץ מזה אני אישית נמצאת במשבר כלכלי עם בעלי ומאוד קשה ונדיר שאני מרגישה נואשת אבל א ס ו ר לוותר!!! בכל נושא!!! תתפללי לקב"ה עוד ועוד ועוד ללא הפסק גם אם נכתב לך להתחתן בגיל 30 תפילה יכולה לשנות את זה 

לי קשה מאוד עכשיו אבל אני לא אוותר ל ה ת פ ל ל   אם את כל כך מרגישה שזה הדבר הנכון (וכמובן שזה הנכון זה מה שהקב"ה רוצה) אז אל תוותרי!  תתפללי שהשם יכין אותך ויכין את הזיווג שלך ויפגיש ביניכם ושתדעו שזה הזיווג שלכם - לפעמים אחד הצדדים לא מוכן אז לכן חשוב להתפלל על כך (דוגמא- חברה שיצאה והבחור לא רצה ואחרי כמה זמן, יכול להיות חודשים או שנים לא זוכרת, הוא רצה שוב וברוך השם הם נשואים ומאוד מתאימים) 

לא סתם אני אומרת- גם אני מאוד התפללתי כדי לקבל את הזיווג

כשיש נושא כל כך חשוב כמו זיווג ילדים ופרנסה (מימינום לפחות של פרנסה) א ס ו ר לוותר!   זה לא מותרות!  השם רוצה שנתחתן ורוצה שיוולדו ילדים יהודים שילכו בדרכו והוא גם מפרנס מקטן וגדול אז שגם יתן פרנסה

ב ה צ ל ח ה !!!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.