נמאס, פשוט דיי ונמאס וכואב וקשה...
לא,אני לא בת 30...בקושי 21
אבל...כמה אפשר?
ברור לי שאני כ"כ בתחילת הדרך,ואולי בגלל זה הקושי מתגבר..מתי זה יסתיים? אם רק מישו היה נותן לי דד ליין! אוליי הייתי מצליחה להנות מהדרך..
כן, אני יודעת מה תגידו...21?? צעירונת..למה ככה, תהני מהחיים..האביר על הסוס עוד יגיע..
רוב החברות שלי לא נשואות,גם לא בכיוון, אנשים לא מבינים מה הבעיה-"מה נהיית לנו בלח"ית פה?? הכל טובב?" ...אוליי בגלל זה הצטרפתי לחבורת הבלחי"ם החביבה שפה
(מחמאה לחלוטין חברים)
אבל הם לא מבינים שאני רוצה. דיי. לקח לי הרבה זמן להבין מה בעצם חסר ומציק לי , ועכשיו כשמצאתי ...לא הולך
נמאס לי ש"חותכים אותי" ועוד יותר לחתוך אחרים, נמאס לי לחייך ולפתוח את עצמי .כל כך. כל פעם מחדש..ולחשוב.ולתת לעצמי ,אפילו לרגע, להתעופף בדמיון. ולא. לא הפעם.לא את...
נמאס לי לחכות להצעות, שהרבה פעמים גם לא מגיעות..(כן חברות נשואות יקרות- זו פניה אישית אליכן!)
וככה מתחילים גם הקשיים באמונה - איפה הקב"ה בכל העסק הזה.. שרואה את כל הבנים והבנות שלו.. מילא אני,אבל חברה בני30 ו40 פלוס אנשים מקסימים ומדהימים באמת!! מתפללים,כמה שמתפללים! רק הוא יודע...מבקשים,מקווים,רוצים...ומתאכזבים..שוב.
למה אני מספרת לכם את כל זה? וואלה אין לי מושג..לפרוק קצת תסכול אני מניחה...(וכמובן שהאנונימיות מסייעת..) אני בטוחה שהמחשבות האלו משותפות לעוד כל כך הרבה אנשים, וכל כך הרבה הודעות כאלו נכתבו כאן ,בפורום זה ממש. ובכל זאת...
אוליי גם סוג של הודעת פתיחה..אני פה כבר כמה זמן ,אבל זהו ,נראלי שהתמכרתי סופית
אשמח מאוד לשמוע על איך אתם מתמודדים .. מה אתם אומרים לעצכם אחרי עוד דייט כושל,עוד טלפון, עוד תוה, עוד אכזבה, ועוד..
שיהיה שבוע מלא בבשורות טובות לכולנו
שלוליק



