פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1656)

בס"ד

מישהו יודע אולי מה שם המשפחה של הודיה מעכו המופיע בקובץ הנ"ל?

יפה מצדך

יש לך אולי גם שדכנית של תורת החיים?

כל אלה הם פשוט שדכנים שאני מתקשרת אליהם ומספרת להם על עצמי והם מחפשים לי מישהו?

באיזה שעות פונים אליהם ואיך נהוג לפנות?

רוצים גם לראות ולא מסתפקים בשיחת טלפון.

אבל מה אכפת לך להתקשר?

מקסימום הם לא עונים...

כי יש רצון.

ואם אין לך רצון- אז שומדבר לא יעזור.

א. כי הקב"ה נתן להם רצון להתחתן, ובדידות, וחוסר

ב. כי הם רוצים, כי זה משמח אותם, כי זה אידאל מבחינתם ודבר שנותן להם סיפוק.

ג. מה המשמעות של חתונה? זה אומר להקים בית. להיות אחראי על הכל מהדרך החינוכית והדתית והפרנסה ועד לחתוך נייר טואלט לשבת ולנקות את הפאנלים. זה אומר לבנות זוגיות, לטוב ולמוטב שבעניין. זה אומר בעז"ה גם ילדים על כל האחריות שבזה.

וכן, כדאי לחשוב על כל העניין בגיל צעיר, למה? כדי להכין את עצמך, כדי ללמוד מה זה מצריך, כדי לעבוד על המידות ולהכין לאשתך לעתיד בעז"ה את המתנה הכי גדולה שתוכל לתת לה- בעל מידות.

עיין בפניני הלכה משפחה (או ליקוטים ג' משפחה) יש שם את כל התשובות לשאלותיך...

עיקריות והן: 1. זוגיות 2. הורות 3. פרנסה. בורא עולם נטע בתוכנו רצון טיבעי ומובנה ליישם את שלושת המשימות הללו, שאם לא כן אדם נפלט מהחברה, נעשה חריג. ובגלל שאנחנו יצורים עדריים כל חריגות גורמת לתחושות של כשלון, לא שווה וחסר ערך. חתונה אומרת שאדם החליט לקום ולמלא את המשימות האלו, ואף גייס לעצמו עזר - את אישתו שתסייע לו במימוש המטלות האלה. בהצלחה ומקווה שעניתי.

תפסיקי להכניס שטויות לאנשים מה עיקר בחייהם ומה לא לא יודע מה לימדו אתכםבבני ברק

אדמור אמר לאישתו שלושה דברים לפני החתונה אני קודם כול עובד את ה' ואז מתחתן איתך אני קודם כול מכבד הורים 3.ואז אני מתחתן איתך

האם לא מוטלות עלינו 3 משימות עיקריות אלו בחיים??

השטויות הן הפרנסה.

אם כל הכבוד וההשקעה בה

איך אפשר להפוך את האמצעי לקיום האדם

שנגזר עליו רק בגלל שחטא

"בזעת אפיך תאכל לחם.."

למטרה.

כמו לומר שאחת המטלות של האדם זה לאכול..

האדם(וכל העולם)היה יכול להיברא כך שלא היה צורך לאכול.ובכל זאת נבראנו עם הצורך הזה-סימן שיש בזה ענין.

מה הענין? לא יודע.

אולי העלאת המדרגה שלהדומם והצומח וחי,

אולי ההבנה שאנחנו חלק משאר העולם.

ולגבי פרנסה,יש עניין שאדם "יהנה מיגיע כפיו" ואמרו חז"ל:"גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים"(וכדאי לראות בעין אי"ה ברכות א' ק"א).

ראיתי קטע ממש נוקב על הנושא,שכתב רב מכוכב השחר:

     מעשה ברבי אחד שרצה לגרום לחסידיו להיות דייקנים ורגישים.פנה הרבי לסוחר נשק שנהג להתייעץ עמו,ובקש ממנו לפתול מטווח ליד הבית-מדרש.בתיאום עם הסוחר ובמימון הרבי הובטח פרס כספי למי שיצליח לקלוע בול.

    הדבר גרם לחסידים רבים לנסות ולשפר את יכולת קליעתם.אגב העיסוק הזה,למדו החסידים לעמוד בזמנים,לנשום נכון ולכוון נכון,כך שהיכולת הפיסית שלהם השתפרה מאוד.זה גם גרם לברכה בישרות תפיסתם.הם הפכו להיות פחות רחפנים

    אלא שהיו כמה סודות במטווח הזה.האחד-אי אפשר היה לפגוע במדויק,מכיוון שהמטרה זזה בשעת מעוף הכדור.כך שגם צלף אולימפי לא היה יכול לפגוע בול,היות ןלאחר הירי המטרה זזה ממקומה.

    השני-גם אדם שאינו צלף יכול לפגוע בול,בדיוק מאותה סיבה.המטרה יכולה לנוע לכיוון הנכון,ו"לקלוט" את הכדור בדיוק בבול.

    השלישי-התנועות ה"אקראיות"של המטרה לא היו אקראיות.היה חיישן של קרן לייזר מהכוונות למטרה,שיכח חגרום לכל יורה לפגוע בול גם אם כיוון עקום,ומאידך,לצלף הבכיר ביותר לפספס.

    היו חסידים שבאו לרבי עם 'קוויטלאך' וביקשו פרנסה.חלקם היו מזקני החסידים,צדיקים מיוחדים.הרבי החליט לתת להם מתן בסתר.שלח אותם למטווח,ואמר להם תירו,לא משנה לאן ובאיזה כיוון.ואכן,כאשר הם ירו,גם בלי לכוון כלל הם פגעו בול,וקיבלו כסף.

     אולם,רוב רובם של החסידים הצטרכו לכוון ולקלוע.גם אצלם מנגנון הלייזר עבד כך שמי שלא בא לבקש פרנסה מהרבי,זכה לפגוע בולפעם בשבוע בלבד.אלו שביקשו פרנסה מהרבי זכו לפגוע פעמים רבות.אולם הפגיעות הושפעו גם מאיכות הכיוון שלהם.מי שזלזל באימוני הקליעה והחיישן חש בירידה בריכוז שלו ובמקצועיות שלו,פגיעות הבול שלו ירדו בתכיפותם.ואילו החסיד שבנוסף לבקשת הפרנסה,לקח את האימונים ברצינות,לא זלזל,שיפר משבוע לשבוע את יכולת הקליעה שלו,זכה לריבוי קליעות ולמתנות רבות.היו אנשים שאותםרצה הרבי להרחיק מבית-המדרש בגלל מידותיהם המקולקלות או סיבות אחרות.ולכן כאשר הגיעו למטווח,תכנת את המטרה כך שיצליחו לקלוע פעמים רבות,כך שישתלם להם להקדיש זמן ותשומת לב רבה למטווח במקום שילמדו.ומאידך גיסא,היו חסידים שהרבי רצה למשוך לבית המדרש ולכן דאג שהצלחתם במטווח תהיה נמוכה על מנת שלא ירצו לבלות שם.כמו כן היו שיקולים נוספים כמו תקופות שונות,למשל באלול המגמה היתה להמעיט בקליעות,ואילו בחודש אייר המגמה היתה להרבות בקליעות.מדוע?-בשעה שהאדם מצליח במטווח,מתחזק אצלו הביטחון העצמי(אע"פ שזאת אשליה היות והפגיעות וההצלחות הן פועל יוצא מהתכנות של המערכת, ולא תוצאה של האדם ודיוקו). ואילו בזמן שאכן לא מצליח לקלוע היטב,אזי תחושת התלות שלו ברבי גוברת.כמו כן היה צורך להחביא את המנגנון החבוי.וזה נעשה ע"י יצירת אשליה של "צלפים" שמצליחים וכאלה שלא מצליחים.באשר האמת היתה שווה לחלוטין. ההצלחות והכשלונות היו כתוצאה מהסידור והתכנון של הרבי.

    היו חסידים שעלו על הסוד של המנגנות,והיו שלא.יש בחינות שבהם דווקא התמימים שלא ידעו מהמנגנון הנ"ל,היו בריאים יותר.הם ביקשו פרנסה מהרבי בתמימות,והלכו להתאמן במטווח ברצינות,וכך השיגו תוצאות טובות יותר.מאידל היו כאלה שדווקא בגלל שהבינו את הטריק שעומד מאחורי המטווח המתוכנן,התייחסו בפחות רצינות לאימוני הקליעה.כי אמרו:ממילא המכונה בתכנות הרבי,קובעת אם נקלע או לא.(אף על פי כן,היה כדאי להסביר להם את סוד המטווח.כי היו חסידים שלא הבינו מדוע הרבי מעודד ומקיים את המטווח שעל יד בית-המדרש.ע"י גילו הסוד היה ניתן להסביר להם את ההגיון שמאחורי המטווח).

    מאידך גיסא,היו שהגזימו באימוני הקליעה,ובמקום ללמוד בסדר בוקר בבית-המדרש הלכו לשפר את קליעתם.היה צריך להסביר להם שהם לא ירוויחו מכך,כי המטרה לקחה המתוכננת לקחה בחשבון גם את הנוכחות בסדר בוקר(ולכן ממילא יקבלו פחות)לטישים,החסידים האלה עדיין היו באים.היו חסידים והם החשובים שבהם,שהתנהגו ביושר.כלומר,הפוך על הפוך.כל זמן שחשבו שהקליעה מזכה במתנות,זלזלו בה והתמידו בלימוד יתר על המידה.אולם לאחר שנודע להם כי המטווח מתוכנת ע"י הרבי,הבינו שכנראה יש ערך תורני מוסרי בלימוד הקליעה,ולכן הקדישו לתחום זה את תשומת הלב הראויה.

    החסיד האידיאלי שהיה אהוב מאוד על הרבי,צדיק,למדן וצלף,זכה שכאשר הוא התאמן במטווח הרבי תכנת את המטרה כך שלא תזוז.ע"י כך זכה החסיד הנ"ל למתנות המטווח,בזכות דייקנותו ומקצועיותו.גדול הנהנה מיגיעו...

    צריך לזכור שבבסיס הכל-גם הכדורים וגם המתנות,וגם המטווח כולו נוהל ע"י כספי הרבי.כך שאומנם החסיד הצלף הצליח בעצמו לצלוף,אולם כל המטווח כולו,גם המתנות,אינם ביכולתן ומכוחו אלא מכוחו של הרבי.אף על פי כן,דייקנותו ומקצועיותו נטלו חלק חשוב ברווחיו.

א. כנראה שהברזת השבוע מהתפילה בשבת בבוקר... - אז תקרא שוב את פרשת השבוע (בראשית) ומן הסתם תתקל בפסוק הבא: "על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבר באישתו והיו לבשר אחד"

ב. לא כולם רוצים להביא הרבה ילדים לעולם. יש כאלה שמסתפקים ב 2-3.  ברם, האימרה הידועה אומרת: ילדים זה שמחה.

ג. מיסוד הקשר בין איש לאישה. לא.

מה עם- למה השם ברא את העולם?

או למה יש צדיקים שרע להם?

בן\ת אדם- הצנחת פה וואחד שאלות!!!!!!!!!

זה לא דבר לענות על זה בפורום! ואם ננסה- זה לא יצא מאמר- זה יצא ספר בחמישה כרכים!!

בקצרה- אנשים רוצים לאהוב

ולהרגיש נאהבים

ולהעניק הלאהה את החוויה המדהימה של להיות בתוך אהבה

זה בא מהיסוד שהקב"ה ברא את העולם בחסד- כדי להעניק, לתת אהבה לכל ברואיו

"מה הוא אוהב- אף אתה כן" (בפראפראזה קלה....)

להתחיל לחשוב על זה בגיל צעיר- כן! בוודאי!

לא בקטע בל"חי של מה אני אצא ומי אני רוצה ומה יהיה וכו'

אלא בקטע של לימוד ומחשבה עמוקים ורציניים של להבין מה התכלית בעולם, למה מהלך החיים שלנו הוא כזה, מה המשמעות...

דפקת שאלות אחת אחת!

שאלות שאנשים עונים עליהם ש-נ-י-ם!! בספרים, מחקרים ומאמרים!

אז בהחלט לא חסר חומר, אתה מוזמן להתחיל לקרוא, או לשאול את הרב...

יש כאלה שאומרים כל יום את פרשת השבוע עם פרוש רש"י כל יום את היום שלו (יום א' -ראשון עד שבת שקוראים את 'שביעי') ובפרשת ראשית מסבר כל.

שה' ברא העולם וציווה על אדם הראשון (ועלינו) לקיימו, לכן ה' נטע את הרצון להתחתן על כל פרטיו בשביל קיום העולם, ובסוף הפרשה כתוב את תגובתו כביכול של ה' לזה שיושבי הארץ שכחו את כוונת בריאת העולם, כי ילדים זה המשך וקיום העולם (ולכן יש ענין לקבל את מתנת ה' ולא להגביל את מספר הילדים אא"כ זה פיקוח נפש וכו').ובשביל זה יש חתונה, שכדי להצליח בזה, צריך להשקיע בנתינה וכו'.

בפרקי אבות כתוב בן 18 לחופה, וכך מובא בעוד כמה מקומות שצריך להתחתן בגיל צעיר, כיום עקב ירידת הדורות כל מגזר מתחתן בגיל מסוים, וכ"א צריך לשאול את רבותיו ע"ז (ולקחת גם בחשבון שיש לימודים צבא וכו' וזה יכול להקשות על המתחתנים בגיל צעיר), ואם חושבים על זה כדי לראות אם באמת חושבים על זה וא"כ ללכת על זה או שלא ואז לא לחשוב עד הזמן המתאים. 

בעיקרון כל התשובות ב'דרשה' ^^ אפילו שהם לא מחולקות.

פעם אחרי פגישה ראשונה ממש ממש גרועה

חזרתי באוטובוס,

והייתי חייב להגיד למישהו שהיה לי ממש נורא ואיום..

לפני ישבה בת שירות (או משהו כזה. לפי הגיל והתיק..)

כמעט אמרתי לה.

אבל היא ישנה. אז ויתרתי..

חוץ מזה איך מוחקים??

סתם מעניין אותי..

לא בדיוק הבנתי למה הוא אמר את זה..

בגלל שבדיוק הגיע האוטובוס?

חח סיפור חמוד!

אפשר להעלות לפעמים נושאים שלא קשורים לפורום?

ולאחר מכן- אפילו שנעדרתי מכאן לזמן ממושך זכורני כי היו כאן כמה שרשורים שנפתחו בעניין..

למישהו יש אפשרות להעלות קישורים?

(כי לי אין צל של מושג איך עושים את זה....)

ולמה "מודאגת"?

את לא יודעת, ש"דאגרו הדאגן", הוא אחד משודדי הים, בספינת המידות הרעות?

אל תדאגי רווקות משתבחות עם הזמן כמו צולנ'ט

שאני אצליח לצאת בקרוב בע"ה!

כי הפרטים שלי פה חסויים,זה שאני לוקחת כדורים.

כי לפני שנה בערך הייתי בדיכאון והיתה לי תקופה ממש קשה.

עכשו אני ב"ה במצב טוב מאוד ואני מפחדת שבגלל הכדורים לא ירצו להתחתן איתי..

למרות שאני אולי עוד מעט אפסיק איתם..

בדרך כלל אני חושב שתמיד טוב לנסות מאשר לא לנסות

אני חושב שבמיוחד בהתחלה חשובה התמיכה והדחיפה של ההורים , ההתייעצות איתם וכד'...

שתהיה הרגשה שיש אמא שאוכל להתייעץ איתה ולדבר איתה בצורה שמחה וללא מחלוקות

ואצלך נראה לי שזה תופס משנה חשיבות  .

לדעתי כדאי לך לשוחח עם אימך שיחת נפש ולברר מדוע לדעתה אינך מוכנה  הרי היא רוצה בטובתך

חשוב מאוד שתצאי מפגישה זו מחוזקת עם תמיכה שלמה של אימך במעשייך  ולא מודאגת

בע"ה בהצלחה ורפואה שלמה 

קצת גדול עלינו...

 לא בטוח שזה המקום לענות על שאלה כזו...

לא שאני חושב שזה פוסל ח"ו ויצא לי להפגש עם בנות שלקחו כדורים,

אבל זה מאוד תלוי באיזה שלב הם ואני לא חושב שאפשר לקלוט את זה דרך הפורום.

אולי איזשהו ייעוץ?

סליחה שאני דוחף ת'אף...

א. בגלל שאת חדשה בתחום, כמובן שהקפיצה למים מפחידה, וזה בטבע שלנו לפחד מהלא נודע- ובעיקר לדמיין את המצב הכי גרוע... ככה הם בני האדם, וצריך להתגבר, ולמצוא את הדרך להירגע, לדבר עם אנשים, וכמובן לקפוץ למים, ולגלות שזה בעצם לא כזה נורא. 

ב. לגבי מוכנות, אני מעדיף לענות שאם את בגיל ובמצב המתאים אז את מוכנה, ואם את רוצה בזה, אז את גם תעשי משהו בקשר לזה. תראי, אין תעודת הכנה, או אפילו קריטריונים שניתנים למדידה או הגדרה. טוב יהיה לך ללמוד ספרים בנושא, וזה יעזור לך לתפוס את הנושא מנקודות מבט עשירות יותר. וכמובן שלומדים עם הזמן והניסיון. מהפגישות ועד לחיים.

ג. חלק ניכר מההורים לא רואה שהם כבר גדלו והתבגרו, וזה נוחת עליו כרעם ביום בהיר, שהם פתאום עוזבים את הבית או מתחתנים או מתגייסים וכו.. זה טבעי ונורמלי ואין בכך כל רע. אולם, אין להורים שום זכות שבעולם להחליט עבורך או למנוע ממך לעשות מה נראה לך כנכון וצודק. מאידך, טוב יהיה לדבר איתם, לדון ולהתייעץ איתם, פעמים רבות דעתם שופעת חכמת חיים, וכמובן שטוב לשמור יחסים טובים איתם גם כאשר לא מסכימים (דבר טבעי בהחלט). ולכן - זו לא החלטה שלהם, אבל נאה הדבר שתשתפי אותם וחכם הדבר שתתייעצי איתם, ויפה הדבר שתמיד תמיד תשמרי על קשר חם ואוהב איתם. 

ד. לגבי הכדורים - מצד זה את לוקחת, יכול להיות שאת תפגשי אנשים שיירתעו קצת- אל תבהלי, אנחנו בני האדם נוטים לעשות את זה. וזה לא משנה אם יש אמת בזה. חשוב שאת תנהלי את זה בצורה הנכונה. ז"א שתבחרי את הזמן הנכון לספר על זה - (לא בתחילת הקשר). ותספרי על זה בצורה חכמה ומתאימה. ומעבר לכך תראי לו בדיוק את המקום שזה תופס בחיים לו- כי הוא יכול לדמיין את המקרה הכי גרוע (כמו שאת מדמיינת על פגישות..). יכול להיות שכדאי לך להתייעץ עם הפסיכאטר ולשמוע את דעתו בעניין, ואפשר גם לתת לבחור לדבר איתו, כדי שהבחור יירגע ויבין במה מדובר. בסופו של דבר, זה יהפוך להיות "בעיה" של שניכם. 

בנוסף - משום שמדובר בבעיה מיוחדת של דיכאון. תקופת השידוכים אינה תקופה רגועה, פעמים רבות היא מלאה בשינויים רבים במצבי הרוח, בלחצים, בהתלהבות ובאכזבות, וכדאי לך להבין שיש פה קרוסלה רגשית שאת נכנסת אליו. 

לבסוף - תזכרי תמיד תמיד, בכל מקום וזמן זהו עולמו של הקב"ה. הוא המחליט מה יהיה ואיך יהיה, ולא משנה לאן את מגיעה, תדעי שזה רצונו, וזה חלק מתוכנית מיוחדת שמתאימה במיוחד לך. אז כמובן שתשדלי ותעשי את אשר ביכולתך. אבל תמיד תמיד לזכור שהוא בעל הבית והוא דואג לך, במיוחד כאשר אנחנו לא מבינים.

המון המון הצלחה בהמשך!!!!!

אני רק רוצה להוסיף שרק את יכולה לדעת מתי את מוכנה ובשלה, ולא אף אחד אחר בעולם.

ההורים יכולים לתת את נק' המבט שלהם בתור מי שמכיר אותך (בד"כ), אבל רק את יודעת מה מתחולל אצלך בפנים, מה נכון לך ומתי.

ב"הצלחה רבה רבה, חברה!

ממש עזרתם לי!

בקרוב אצליכם..שתזכו עוד השנה בע"ה!

ולא צריך סימנים משמים ואין כללים. אם את מרגישה שאת רוצה ואת בוגרת אז אין סיבה שלא אלא יש סיבה שכן..

ובקשר לכדורים- אני חושב שאם את מתפקדת כרגיל ואין סיכונים מיוחדים אז בן שיהיה לו טוב איתך לא יפסול אותך בגללם

בהצלחה רבה!

אז השירשור הזה, וההודעה הזו- היו צריכים להיכנס לטאגליין.

שכוייח

ודבר נוסף שלא הזכרתי שאני ביישנית ואין לי מושג איך אני אדבר עם בן במשך הפגישה..

.

אני רוצה לתת לך חיבוק גדול ולומר לך שאת צעירה ויפה ומוצלחת () וכן,גם קצת מודאגת..ואין לך ממה! בעזרת ה' ועם ההשתדלות שלך הכל ילך בסדר,לאט לאט, בקצב שלך בלי לחצים מיותרים. אף אחד לא נולד עם נושאי שיחה מוכנים לדייטים. תסמכי על עצמך וזה מספיק לגמריי.

ואל תגרמי לי להתחיל להרגיש זקנה,לא בריא. (אני בגילך בערך..)

אבל בדלל שאת כנראה צריכיה עוד תבוגות--

אז אני שולחת גם |חיבוק| אישי...

אני חושבת שלגבי הכדורים של הדיכאון- חשוב שתדברי עם הרופא המטפל שלך- כדי שיסביר לך מה ההשלכות שיש לזה או שאין לזה על חיי נישואין... ככה יהיה לך תמונה ברורה בראש של כל מה שאת ל-א צריכה לחשוש ממנו

וברוכה הבאה לעולם הדייטם

עולם מופלא, מורכב, ומסתורי

לעיתים כואב עד בכי, בודד עד אימה, ומייאש כאילו אין אור

לעיתים מלא אמונה ושמחה, הרבה גילויים על בניו של השם ית', הרבה חסד והתחשבות הדדית- גם באנשים זרים לחלוטין...

יה"ר שתזכי לברכת הנביא: "מורה ומלקוש- בראשון!!!"

שאם אני מרגישה מוכנה ושאני ממש רוצה,אז להתחיל לצאת.

נראה לי שזה מה שאעשה..

ואם מחכים עד למוכנות מלאה לפעמים ההמתנה תהיה לנצח, מכיון שהחיים הם דינמיים ומביאים כל מיני התמודדויות, אז אפשר לפתח מוכנות ל-כ-ל המצבים האפשריים?? כמו כן את יכולה לשאול את אמך לגבי הפרמטרים שלה לפיהם היא קובעת אם את מוכנה או לא, כלומר אלו ביצועים היא רוצה לראות אצלך כדי שתתן לך את ברכת הדרך??

תואר שלישי????????אז אני אשאר רווק.....מקוה שצחקת בתשובתך...

למה לחכות? כל יום אפשר למצוא תירוץ חדש,ולא בוטח שמחר תקבל את ההצעה שיש לך היום.

האמת שבדיוק רצו אתמול להציע לי... אבל כולה עוד שבועיים הפסיכומטרי אז אפשר לחכות...

אני למשל ממש לא יכלתץי לשלב כלום בפסיכומטרי, אז רק למדתי.

אם אתה לא אלה שנלחצים וצריכים שעות של השקעה לך עלזה.

בכל מקרה- תזכור שקשר דורש! והרבה! (שיחות, פגישות, הודעות. וכו'..) אז אם אתה לא חושב שתצליח לשלב אל תתן למישהי להיות היחידה שמשקיעה..

אני גם עכשיו עושה פסיכומטרי- וזה אפשרי ביותר.

בהצלחה!

למה שלא תלמדו ביחד ?

כשבונים קשר לא בונים אותו על דברים כאלה וזה יכול לעבור על דיני ייחוד....

ואיך הולך לך עם 2 הדברים??????

אז השאלה שלך במקומה עומדת.

אפשר לקחת פסק זמן, חודש רגוע ופנוי ללמידה בלי מסיחים משמעותיים.

ואם מציעים משהוא תוכל להסביר את עצמך ולהכין לך תקופה נינוחה יותר אחר המבחן.

ושיהיה לך בהצלחה רבה רבה!

אם לא הפסיכומטרי.... אז הלימודים.... עבודה... וכו'... לא חסר...

אני בטוחה שאתה לא 24 שעות רק יושב ולומד...אתה עושה עוד כמה דברים במקביל....

אם רוצים אפשר לשלב!!!

 צריך לדעת איך בתוך כל זה...... מוצאים זמן לדברים החשובים לנו באמת!!!

ולא לטבוע בהם....!!!!

סדר עדיפויות...מה יותר חשוב....ומה פחות......

בהצלחה לכולנוווווווווווווווווווווווווווווו 

המחשבה שלך באמת נכונה...

בדיוק אתמול רצו להציע לי מישהי וביקשתי שזה יהיה אחרי הפסיכומטרי...

תודה וחג שמח

אם זה השידוך שלך אז מה תפספס בשביל פשביל לימודים??????????ֱֱֱֱֱֱֱֱֱ

זה לא נכון...אם אתה רוצה לבנות קשר, הוא צריך להיבנות ברוגע ובלי לחץ....

תודה וחג שמח

למה אתה כל היום ממש 24 שעות לומד לפסיכו??

כאילו- אם כן, אז לא יהיה לך זמן לצאת.. אבל אם לא- כדאי מאד.

בכל זאת- חבל על הזמן..

גם כשמתחילים ללמוד אז תוכל לשאול את השאלה הזאת- לצאת כשיש לי לימודים על הראש? עבודות? איך אפשר?

לצאת כשיש לי עבודה על הראש?

אז מתי תצא??

אבל לימודים מתפרסים לאורך מלא זמן...והפסיכו זה תקופה קצרה...ולכן כדאי להשקיע בה...חג שמח

אבל זמן זה משהו שצריך לדעת לנהל.

אתה יכול לוותר על הזמן של אינטרנט, פורומים ועוד בזבוזי זמן ואת הזמן הזה לנצל ליציאות.

אני ניגשת גם לפסיכומטרי ובמקביל אני יוצאת עם מישהו- ואני אחת החרשניות!

אז בימים שאנחנו יוצאים אני מוותרת על דברים אחרים ומוצאת לאן להכניס ת'לימודים (בנסיעה או משהו).

חג שמח

לצאת מהדעת אולי.

או שתצא עם מישהי שגם לומדת או מלמדת (עדיפות) ואז יצא טוב.(:

ועכשיו ברצינות, בדיוק התחלתי קורס(אני אעשה בדצמבר בעזר ה') ואני לא בנאדם לחצן מטבעי אבל הפכתי לפקעת עצבים שמחשבת זמנים וסיכויי הצלחה. לא הכי נחמד..הייתי אומרת דראון עולם(: 

תקשיב נשמה!

לדעתי זה ממש סובייקטיבי.

עבדך הנאמן עשה לא מזמן את הבחינה ולא ראיתי לנכון אפשרות לצאת תוך כדי הלימודים בדגש על התקופה הסמוכה לבחינה(סימולציות - של החודש לפני) , עד אז זה בהחלט אפשרי על אף שבפועל אני טעיתי בשיקול הדעת.

סוף כל סוף קיים ערך גם בפסיכו הרי זהו הבסיס לקבלה לאונירסיטה וזה לתואר וזה לעבודה לפרנסת הבית בעז"ה.

אין פה קודש מול חול.לכן אם נראה לך מאוד לחוץ נפשית להיפגש שחרר לחץ וחכה חודש חודשיים אם לא אתה יכול להתחיל .אל תשכח שלהיפגש זה לא יותר מידי גוזל זמן.אתה יכול ללמוד באופן האידיאלי מ8 9 בבוקר עד 8 9 בערב ואח"כ לצאת עד הלילה וזה באמת לא לוחץ. כך פעמיים בשבוע כאשא בשאר הפעמים אתה תדבר איתה בטלפון.

לקראת הבחינה אפשר להוריד לחץ לאחר הבנה הדדית ואדרבה תהיה יותר תמיכה בשעות לחץ המצריכות פריקת מטענים נפשיים.

המון בהצלחה !

בלי לחץ!! ברוגע!!כולה בחינה !! יש מלא אפשרויות וקומבינות להיכנס לאוניברסיטה!

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

אפשר להתקבל עם זה למכון לב

ועולה רק 175 ש"ח.

הם טוענים שלא צריך ללמוד לפני זה.

כאילו לבוא ככה - עם נעלי בית, ולהתחיל לענות על השאלות מול המחשב.

אני ממליץ כן לעשות איזה אנסיין אחד או שניים.. באנגלית.

ובעיות מילוליות במתמתיקה קצת.

אתה יודע - לא כולם לומדים במכון לב.

ולענין - רק שתדע שיכול מאוד להיות שהפסיכומטרי יהיה אחד התקופות הרגועות שלך יחסית. אצלי למשל הלימודים עצמם יותר עמוסים מהפסיכומטרי

לפני בערך שנה..התלבטתי אם להתחיל לצאת או לא..

בסוף החלטתי שכן..

וב"ה לפני שבוע התארסתי..

אצלי זה לא כ"כ הפריע כי הוא היה בצבא(עדיין..) אז לא היה לי גם יותר מידי זמן להיפגש..

אבל בפועל זה לא הפריע..

בקרוב אצל כולם פה!!

השאלה אינה טכנית, אם יש תירוץ טוב או אין תירוץ טוב, ואפילו לא קשור לסדר עדיפויות. 

את עושה פיסכומטרי, מעולה, שיהיה לך המון בהצלחה. ועכשיו תבדקי כמה זה גוזל ועושק אותך מכל בחינה, האם את במצב את יכולה לצאת ולתת לזה את תשומת הלב והזמן שזה דורש, או שמא לא. 

את צריכה לשבת עם עצמך ולהחליט האם את מסוגלת לשני הדברים בבת אחת. ואם לא, אז תגידי לא, ואל תפגעי בבחורים בכך שלא תהיי שם בשבילם אין כל רע בדחיית היציאות בחודש, ולא צריך לאבד את הראש בלחץ. כאשר תתפני ותוכלי לעסוק בזה, אז תפני לדבר, וכל דבר לפני יהיה חוסר צדק מוחלט לבחור לא פחות מאשר לך.

ומצאנו שכך חז"ל הדריכו ואף ביצעו בלימוד התורה לדבר (שעליו בכלל כל המצווה מוטלת), וכו.. ומפורסמים דברי הרב מלמד, בכל הסוגיות הקשורות. 

חמודה, שידוך לא דוחים!!!

נכון שכמעט תמיד (מניסיון) ההצעות הטובות מגיעות בדיוק בזמן הכי לא מתאים.. אבל, לכי תדעי,  אולי זה הזיווג שלך??? תנסי בכל מחיר. חוץ מזה שדעתי זאת נתמכת בדעת רבנים שמזהירים מפני דחיית שידוך מסיבות דומות.

לסיום: קראתי סיפור על בחורה שהוצעה לה הצעת שידוך בשיא תקופת המבחנים ובכל אופן לא סרבה- עם כל הקושי ולבסוף התחתנה עם אותו בחור.

אזז תחשבי טוב ולכי על זה.. בהצלחה!

אני לאט מתקדם עם הפסיכומטרי...בע"ה אני מקוה שאחרי הפסיכומטרי, יהיה ראש לצאת...

אז תשקיע!!

סבבה שימצאו ת'אלה שמעל 700...

אני מסתפק בקצת פחות מזה...

חמודה מושלמת מצחיקה חכמה צדיקה

אבל עם שיער! קצר!!

כן או לא?

 צדיקה - אבל, עם זקן...

כן או לא......?

לא היינו בשרשור הזה כבר איזה פעם..

בעצם.

לא היינו בשרשור הזה הרבה יותר מפעם אחת..

בברכת "ציירי לך שפם.."

בעיתה אחישנה!

חמודה ומושלמת מצחיקה וחכמה  - כן,

אבל למה היא מגדלת זקן? - לא נשמע לי כל כך חכם מצידה.

אולי היא מנסה לבדוק משהו,

לכאורה לאשה היה אמור להיות זקן, ששער מרמז על דין, וכו'

אני זוכר שקראתי על זה אי פעם משהו..

כן!!!

...נועה הרחיקה נדוד מדשא מאבן
מתלתליה נמחה לו הטל
ופצעון שפרץ לו גדר צופה אחריה
וכל בחור ישאל:
 

כן או לא, כן או לא,
אלף שירים ושיר נועה
כן או לא אייי
כן או לא או אולי
 

ומפה - עם נ.צ של מספרת גברים.

אבל..למה מישהי מפה ,שייראה לה בחור עם זקן כזה או אחר- יתאים לך?

זקן זה חסד!!!!!!!!!!!

(לאומת זאת שיער ארוך לגבר- זה דין... ואז כן תשכנעי אותו להסתפר)

חוצמזה שדקן ארוך זה רך- וקוצים\ זיפים זה קוצני

לק"י.

וזה רוע לב של בנות.

ושהוא יסתפק בקצר.

חו"מ שיש מצב שאחרי שהיא תכיר אותו היא תחליט שנחמד לה איתו והיא תסבול את הזקן.

למה רוע לב? אני לא רואה בזה שום רוע.

לפסול מישהו שנראה לך מתאים בגלל זקן?

חוצמזה בסוף מתרגלים.

(גם ארוסתי בהתחלה חשבה שהיא רוצה מישהו בלי זקן, לבינתיים היא התרגלה)

זה רק דבר חיצוני...

תבדקי את האישיות... איך הבחור... מה התוכן שיש בו...

אך אם את סולדת מיזה כ"כ ... אין טעם לנסות!

אני נפגשתי עם בחור עם זקן ופיאות (ארוכות!), שני דברים שלא בדיוק דמיינתי שיהיו לבחור שאיתו אתחתן.

היום, ב"ה, אנחנו מאורסים באושר, והזקן והפיאות שלו ממש יפים בעיני.

לדעתי, שווה לנסות, אא"כ זה דוחה אותך ברמות שלא מאפשרות להסתכל עליו.

[באופן כללי, יש קשר בין התחושה הנפשית שלנו כלפי האדם לבין איך שהוא נראה בעינינו. הרבה פעמים ככל שאוהבים יותר את הפנימיות של האדם, אוהבים יותר גם את החיצוניות שלו. מנסיוני הדל, לא שווה לפסול על מראה (חוץ מדברים ממש חריגים) אחרי פגישה אחת, בטח שלא לפני שנפגשים בכלל.]

ההסתייגיות הרגילה.

אולי נכון לסכם- ששוה לתת לזה פגישה או שתים ואז לראות-

אם ב"ב הזמן עובר והחיוצניות עוזורת ואת מגלה שבעצם מימי בראשית זקן זה הדבר הכי יפה בתבל , ופתאום נפתחות עיניך ואת רואה את מה שפספסת כל ימיך , אשריך! ואשרינו! ושיהיה במזל טוב !! ונפצח פה במקהלה (רק הבנים כמובן... ;) של "סימן טוב ומזל טוב .."

אך אם הזמן עובר והפנימיות לא עוזרת לך לחבב את החיצוניות יש לעשות חושבים טוב טוב..ועדיף מוקדם ככל האפשר כדי שהילדון לא יפתח ציפיות..

בסופו של דבר אנחנו רוצים לאחל לך לחיות עד 120 שנים עם בן  אדם שתוכלי להסתכל עליו ותאהבי אותו- את כל מה שהוא! ( גם את החיצוניות שלו..)

ליל מנוחה וחלום!

א גזונטע חורף..

שלא

זקן\פיאות\זקן+פאות יתקבל בשמחהה!!!

או שפשוט מבררים..?

*עוד שאלה-שאמרתם שזה רצוי ועושים את זה..זה לפני הפגישה הראשונה או לא משנה מתי..

ממש תודה!!=]

בס"ד

אני (ב"ה מאורס... ) ממש לא בעד בירורים, באים פוגשים מכירים, אם יש איזה משהוא רציני שצריך לדעת,

זה תפקיד של מי שהכיר לומר....

אגב זו הדעה האישית שלי, זה לא מחייב אף אחד וכשביררו עלי קיבלתי את זה ב"הכנעה"

חורף טוב

ומזל טוב

הכי טוב שיסבירו לך את "כללי המשחק" באישי... ככה באמת תביני ויענו לך על כל השאלות...

מוזמנת

אבא שלי טוען שלפני שנפגשים ציריך לברר..ואמא שלי טוענת שצריך להפגש פעם אחת..לראות אם באמת יש משו מתאים בכלל..ואם כן אז לברר...מה דעתכם??

לפני שעושים בירורים מעמיקים

ביררורים יותר עמוקים אחרי שנפגשים כמה פעמים ורואים שיש מצב להמשך...

בהצלחה!!

מאד רצוי לברר על דברים בסיסיים לפני הפגישה הראשונה במיוחד שההצעה מגיעה משדכנית.

שמעתי מכמה חברים שלי סיפורים על פגישה ראשונה שהייתה כל שניה סיוט, שהיה יכול להימנע בבירורים פשוטים.

לדוגמא- הבחור הכי ליטווק בישיבה נפגש עם פריקית של ר' נחמן, בחור דוס דוס שנפגש עם בחורה עם חצאית בקושי עד הברך ועוד כמה דברים כאלו שגורמים אי נעימות וגרוע מזה שוחקים את הבנאדם.

בירורים מעמיקים יותר - תלוי בגישה.

תודה

יהי רצון שתעופי מהר פורום אחד למטה!

ברוכה הבאה למשפחה! תהני!!!

אחח.. אלירז אני חולה על הברכה הזו!ממש מחממת את הלב..אשריך!

גשמים בעיתם!

פשוט מאוד- אין לכינויה החדשה כלום בכרטיס אישי!!!!!

גברת- נא לעדכן!!

=]

ב. זה לא שאלה לפורום אלא לרב.

ג. התשובה היא שזה לא מעכב. אבל בכל מקרה תתייעצו עם הרב שלכם באופן אישי.

זה לא מעכב. ממקרים שאני מכירה אישית.

הרבה מזל טוב!!

א. שיהיה בהרבה מזל! ובנחת!!

ב. תשאל את הרב.

ג. זה הזמן לבחור לעצמכם מישו יהיה הרב שלכם לכל השאלות שיתחילו לעלות מכאן ולהבא לכל חייכם הזוגיים "עשה לך רב" זה אחד מהכללים הבסיסיים של זוגיות

באיזה שלב של שנת האבל נמצא האבא?

אם היא רק התחילה, לא הייתי מחכה ושואל את הרב איך לנהוג

אם היא בשלבי סיום, הארוסין והחתונה וכו' יקחו חודשים בלתי מבוטלים.

ושיהיה במזל טוב, ותזכו לראות אור בבניינכם ההולך ונקרם עור וגידים.

ומצטרפת למה שאמרו לך - ככל הידוע לי לא מעכב.

מה שכן - שמחה בשנת אבל זה סימן טוב - שנתרפאה כל החבורה

יש לכם זכות גדולה!

על השאר ענו לעיל! שנשמע רק שמחות!

שבוע טוב.

את האמת, סביר להניח שכל רב שתשאל בנושא יגיד לך שזה לא מעקב ולא אמור לעקב.

לא חסר מקרים הכתובים בתורה שבהם להתארס/ להתחתן דוחה כל דבר לדוג' מלחמה (ח"ו).

אבל נראה לי שהמקרה שלכם קצת יותר רגיש, תלוי בחברה שלך ואולי אפילו כדי לשאול את האבא בקשר לחתונה בשנת אבל.

שיהיה ב"הצלחה!

בתמיהה על כיפה בפגישה חמישית?

אם כן- וואו. תרשה לי להתפעל מכך שמשם כבר הגעתם לאירוסים... (ח''ו לא רוצה שזה ישמע בטון רע או משהו, אבל אותי זה מאד מפליא. המעבר הזה. והקצב המהיר.)

בכולופן- מזל טוב!

לענ''ד זה לא מעכב.

התחתנו - וזה בסדר

(וגם לא אמרתי שזה כן)

סתם מפליא אותי זה שהוא כל כך תמה על היחס שלה אליו, על הכיפה על המילים, ומהתמיהה הזאת אירוסים.

אבל באמת באמת שאני לא רוצה להכנס למה שלא נשאלתי עליו. סתם זרקתי.

אבל זה בהחלט המסר שהובן.....

לק"י.

ההודעה הזאת נמסרת ככה...

שיתקיימו בכם כל הברכות ויושפע עליכם שפע טוב ברוחניות ובגשמיות!!!

איך שימחת אותי עם ההודעה הזו!!

אשריכם!!

בס"ד

מזל טוב!!!

במשפחה שלי מחכים שתעבור שנת האבל,

אך יש לי חברה שהתארסה חודש אחרי שסבא שלה נפטר ואצלם זו דווקא ברכה להתחתן בשנה הזו ובחתונה היה חדר אבלים לאב ולאחיו..

אז זה תלוי במה שמשפחת האבל נוהגת..

ההורים שלי חיכו כמעט שנתיים!!! (סבא שלי נפטר ואז סבתא של אמא שלי...אז יצא להם לחכות יותר משנה וחצי!!! אבל דוגרי אני לא הייתי עושה את זה...)

ולשאלה- בת דודה שלי התחתנה יום אחרי שסבא שלי נפטר והם שאלו את הרב ליאור מה עושים והוא אמר שאמא שלה(האבלה) תהיה בחתונה. אבל רק בחלק.

והרב ליאור שיא המקפיד בכיבוד הורים.

עוד בת דודה שלי (מאותו צד) ממש התלבטה בזה, והם שאלו רב והוא אמר שלא לדחות! והיא עוד שניה מתחתנת!!!!

יש לי גם חברה שהתחתנה יום אחרי סוף ה-30 של אמא שלה...

לא נראה לי שדוחים חתונה בגלל אבל... 

אני 1.55 בערך..

פעם יצאתי עם מישהו שהיה 1.80 ומשהו וזה היה קצת הזוי וקצת ( הרבה  ) נתפס לי הצוואר בערך

מלהסתכל כל הזמן למעלה..

למרות שהייתי מעדיפה 42.0 (ולא, לא התחשק לי להסיר את ה-0 ).

אבל סחטיין על ההוספה לחתימה (על ה"דוס")..

מציק לי ברמות..

והולך לפתוח על זה שרשור מתישהו..

מה זה דוס?

שהכל ברור מאליו?

שהוא כמובן מת מאהבה לה'?

שהכל ברור לו ואין לו שום שאלות באמונה?

שכוחות החיים מפחידים אותו?

שהוא נולד צדיק מושלם לפי ההגדרות הכי מרובעות שיש והוא לא נמצא בכלל בתהליך?

שתמיד בא לו להתפלל?

וכו' וכו'..

דוס זה אחד, שנותן לך תחושה שאתה לא בסדר!

(ובד"כ הוא כן...)

עם המון רצון טוב שמשתדל לעשות מה שהוא יכול.

למעשה-

זה ממש לא כך.

יש מקומות ש"דוס" נחשב כמושג חיובי- אדם שמקפיד במצוות.

ויש מקומות שזו מילת גנאי.

ואני לא אוהבת את השימוש בתור מילת גנאי.

ובכלל, לא אוהבת את המילה.

(וזה לא משנה שזו הגייה אשכנזית למילה דתי..)

או יור נכון דוסי זה דתי בהברה אשכנזית כבדה! 

כמו ששאעבאס זה שבת וכיוב'...

נדמה לי שהבחירה של בן אדם לכנות את עצמו דוס מעידה רק על הרצון שלו להיות כזה..

אני נהנת להשתמש בכינוי הזה כי זה מראה על מקום השאיפות..

ברור שלכולנו יש נפילות.. לכל אחד יש את הבוקר הזה שלא מתחשק לו על שחרית או את הרגע הזה מול המראה שממש בא לה על חולצה קצת יותר צמודה.. השאלה איפה אנחנו רוצים להיות , איפה האנחנו האמיתי ואיפה היוצא דופן..

אני אוהבת לראות את הרגעים האלו שבא לי קצת פחות כיצר הרע ואת הרגעים שמצליח לי כ"אני", גם אם באחוזים זה לא תמיד ככה.. ;)

נו שוין..

שנזכה לעבוד את ה' באמת!

גשמים בעיתם

נותן תחושה של מישהו מושלם מבחינה רוחנית.

ולא קיימים כאלה. אולי יחידי סגולה.

"מה הפכת להיות דוסית?"

"אני? דוסית?

סה"כ בחורה דתיה ששואפת ליותר מבחינה רוחנית.

[ויש כ"כ הרבה...]"

מסכים לי קצת מהגובה שלו.

אני 1.60 ובא לי עוד 5 ס"מ.

ואחותי הקטנה גם צריכה, היא ממש מתחת לנורמה.

אני היחידה שתמיד יוצאת עם נמוכים?

בא לי גבוה!

נשואה.

ראיתי אותה וכמעט התעלפתי...

וגם בעלה גבוה מאד.

פשוט לעבור על דברי חז"ל:

"אמר ר''ל גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן" (מס' בכורות מה

תשלח לי במסר פרטים על עצמך, ואם זה יהיה קשור אולי אני אזכה לשליש גן עדן!

תשאירו את הגבוהים לגבוהות!!!

נמוכות יקרות, יש מספיק גמדים בשבילכן. נא להשאיר את הגבוהים בשבילנו!

בתור אחת שעוד רגע מגיעה למטר שמונים-הייתי מברכת על הסיטואציה...

גם לכם?

נכנסתי משתי דפדפנים שונים...

זורמים פה, כן? לא לקחת אותי קשה!

תלוי מה הגובה שלך ולא חסר בנות המסכימות לצאת עם בחור הגבוה מהם ב 20-30 ס"מ.

הכל תלוי באופי של האדם.

2.04.....איפה אני ואיפה הוא!

אני באזור של 1.60.....

ותבדוק את השעה לא כשהיא מדברת, אלא כשאתה..

זה מה שאני הייתי עושה במקומך.

סתם רעיון נחמד שעלה לי.

פשוט להכין משהו בפלאפון שאפשר להראות לה. למשל איזו תמונה, סמס או משהו, ואז רגע לפני שאתה פותח את הדבר הזה בפלאפון אתה בודק מה השעה.

שאפשר להראות, ובאיזה שהוא שלב היא תבחין בתרגיל.

לא חשבתי פשוט על המצב ה"תאורתי" הזה שיכול לקרות מצב שנמאס לך כבר ממנו כך שכל שניה בא לך להסתכל בשעון

לה"ו

לא חבל להעצים את הבאסה? (ידוע שהזמן עובר לאט כש'נענעים')

הפגישה תגמר בשלב כלשהו...

אל תראה התלהבות מיוחדת, ותסיים איתה, למה להסתכל בשעון כל דקה?

רק פעם אחת לראות אם סתם הזמן זחל או שזה כבר נעים לסיים..

ולבינתיים נחת רוח הביאה את הרעיון הכי פגז! 

ואז אפשר לגוון - תראי ציפור, תראי פרפר, תראי קרב אווירי עם חיל האוויר הסודני.. רעיון!!

טוב חבר'ה זה סתם היה לפרוק מצב באסה.. 

שתחשוב על השעה ותנסה לשדר לך בטלפתיה.

ובאמת, פשוט להסתכל ולהסביר שאני רק מתעניין בשעה ולא יותר. אפשר אפילו לצחוק עלזה שתמיד חושבים איך אפשר להסתכל בשעון מבלי שיתקבל רושם מוטעה. והנה לכם נושא שיחה נהדר לדייט! (פשוט מחפשים פה מדי פעם נושאים..)

אהבתי..

והוא פלאי- תנחומינו ועידודנו..

שלא תדע עוד צער.. ;)

גשמים בעיתם!

הכי חשוב להיות דוגרי..פשוט תגיד לה מה את אומרת ?לא קשור בינינו לא?אזאלללה חבל על הזמן של שתינו לא?ןכוו..

ולא הכי חשוב להיות דוגרי. הכי חשב להיות רגיש, להיות נעים, להיות ש למרות שזה לא ימשיך.

ואם לדעתה זה כן קשור בינהם?

ואם זה ממש יפגע בה המשפט הזה?

לי בד"כ יש תחושת זמן ממש טובה,

כלומר יכולות לעבור כמה שעות או דקות בלי שאני אסתכל בשעון ואז אני מנחשת לבד מה השעה בערך ובד"כ צודקת..

אבל שאלת שאלה טובה באמת...

הוא באמת מת לגמור את הפגישה - הוא רק לא רוצה שהיא תשים לב...

אבל בתור נושא לשיחה מומלץ לבחור את "איך לא ליצור רושם מוטעה", אחרת אתה באמת יוצר את הרושם שלא רצית ליצור - במציאות...

מתנצלים ששכחתם אותו בבית,

ומבקשים ממנה לעדכן אותכם כל פעם מה השעה...

האם גם את הפלאפון שכחת בבית ........

מייקאפ? קונסילר? משו?

פעם הבאה שזה קורה- הולכים!!

רק אנחנו מודדות לעצמנו ת'פנים לפי גודל החצ'קון!

כל האחרים רואים בו משהו שולי שירד בעוד כמה ימים!

בטחון עצמי! תסתכלי על המראה ותגידי-

i like myself!!! ולא משנה באיזה צורה!!

[גברים אוהבים את זה! באחריות!]

הוא פשוט אחלה לחצ'קונים !!!

בתנאי ש-

א. הוא באמת [!!] יושב ולומד

ב. הוא לא מתכוון לעשות 3 שנים או קבע |למרות שאני מאד בעד צבא שלש שנים ,

רק לא על חשבון משפחה או לימוד תורה, כי אפשר לעשות שנה ו 4 וללמוד יותר תורה..|

זה לעני"ד...

זה המסלול הרגיל של ישיבות גבוהות, וזה בעצם חוק ט"ל או הסדר מרכז.

ויש מספיק בחורים שנשואים בישיבות גבוהות בכדי להראות לך - שזה כן עניין רצוי. 

כמו כל דבר, יהיו כאלו שממש יתנגדו, כאלו שממש יתמכו, וכאלו שבכלל לא אכפת להם. אם החלטת שאתה מעוניין, אתה צריך רק אחת, ושיהיה לך המון בהצלחה במציאתה. 

לה"ו

... אני גדולה ממנו ב-5 שנים!!!!!    חחחחחחחחחח

כןן!!!!!

איזה קטע שיש בנות כאלה! תמיד חשבתי שאי אפשר למצוא כאלה!! זה היה בגדר מיתוס שיש כאלו שמוכנות לזה! 

אבל זה מאוד תלוי בבגרות שלו.

אני משערת שבד"כ בחור בן 19 עדיין לא סגור על עצמו.

מבחינת מסלול חיים, אין לי בעיה.

יש לזה השלכות ממש ממש קשות- האשה הרבה לבד בבית, כשהבעל חוזר הוא עייף..

זה מאוד קשה לנהל זוגיות בצורה כזאת.. ו

זה גם אומר שכנראה הוא יעשה 3 שנים צבא..

לא פשוט בכלל!!

אבל יש כאלו שזה מתאים להן. והן יודעות להתמודד..

ברור שהכי קל וכיף כשהוא אחרי צבא וכבר מבוסס כלכלית, אבל זה לא תמיד המצב..

ומבחינת ניהול זוגיות אני חולקת עלייך.

אם הם מתחתנים כשהוא עוד בישיבה, הם יוצרים זוגיות נפלאה, טהורה, קדושה ונעימה.

הקדושה שהוא מכניס הביתה אחרי יום לימוד בישיבה, משתלם לה ולהם כזוג (למרות שהם לא נמצאים ביחד כל היום.).

זו דעתי.

פשוט קצת קשה לנהל ככה חיים כשרוב הזמן הוא לא נמצא. זה לא אומר שזה לא אפשרי, אבל דורש המון כוח!!

אני ממש לא שוללת, ברור שיש בנות עם עוצמות כאלה שמסוגלות לעמוד בהתמודדות הלא פשוטה הזו, אני אפילו מעריצה בנות שמסכימות לחיות ככה כמה שנים, זה קושי עצום.

מה שרציתי להגיד שזה קל להגיד "כן", כי באופן שכלי הרבה בנות רוצות בחור ישיבה ומסכימות לתמוך בו ע"מ שילמד אם בפרנסה ואם בלחכות לבד בבית, אבל כמה באמת מסוגלות לעמוד בזה? צריך להיות מודעים למורכבות...

קודם כל כשמגיעים לגיל 22 יש חוק ט"ל שאומר שאני עושה שנה וארבע צבא ולא 3 שנים, וגם בד"כ מי שנשוי לא מכריחים אותו לעשות קרבי(יותר נכון נראלי שהוא צריך בקשה מיוחדת בשביל להיות קרבי..., ולרוב חוזרים כל יום הביתה-[לא בקרבי]).

ואוו השירשור הזה ממש חיזק אותי, אני בישיבה גבוהה וזה המסלול שכנראה אעשה, אם כי אני יצא באיזור הגיל 21.

אשריכם ואשריכן!

אבל יש הרבה שעושים מאידיאל 3, ואולי אם קודם מתחתנים ואז מתגייסים לא כ"כ אפשר להיות קרבי, אבל אם זה הפוך זה כבר אחרת..

בכל מצב, בהצלחה!!

מה שאמרתי לא היה מהתנגדות, ההפך- כל הכבוד!! אלא פשוט מחשש..

היא מתנדבת? אשריה!

נק' טובה לאישיות שלה.

היא מצליחה לעשות את זה כראוי לבת ישראל? אשריה! הלוואי שירבו כמותה!

ודי לסטיגמות!!

רוב המקומות האלה צריך ללכת עם מכנסים כחלק מהמדים

(לפחות לפי מה שאני מכירה...)

והיתי מבררת עליה לפני שהייתי פוסלת לחלוטין

אבל מלכתחילה לא ממש כי אני יודעת מה עובר שם ואיזה ג'יפה זה

שאלה אחרת הייתם פוסלים מישהו/היא שמתנדב/מתנדבת במדא?

בוודאי שהייתי יוצא

שאם אני אהיה חולה אהבה

יהיה מי שיתפל בי...

סורי, הייתי חייב...

כמובן שיש סטיגמות על מדא והכל..אבל יש גם אופי  של בנאדם, אם הוא מושפע מאווירה אז ברור לפסול, אם הוא בוגר בגילו (ובנפשו..) ויש לו אופי חזק אז הוא ידאג להיות גם דוס במדא..

ואפודה זוהרת- רק מתי שהיא במחסומים...

ולא היא היא הולכת עם שורש היא הולכת עם נאות ;)

לניק- סליחה שאני הורסת לך תיאוריות,

אבל הבחורה היא דתית מאד ומקפידה ממש על ההלכה, צדיקה!! באמת!

וזה לא הופך אותה למקילה בשום תחום,

לגבי הנשק היא שאלה את הרב שלה, [שאגב זה הרב מלמד] 

והוא אמר שאין בעיה עם זה כי היא גרה ביש"ע...

התשובה שלי אכן נבעה מהנחות שבמקרה מציאותי הייתי פשוט מברר. בשאלה היפותטית - פשוט הנחתי...

אני מתנדב במד"א ואני לא חושב שזה משקף עליי דברים בכלל.. חוץ מזה שאני נוטה להציל חיים...

אממ.. אבל תאמת אם היא היתה מתנדבת במד"א אני כן הייתי מברר, לא פוסל! מברר מה הרמה שלה(מתאימה לשלי, כמו שהייתי בודק את הרמה של כל בחורה שהייתי יוצא איתה..)

בס"ד

עצם זה שהיא מתנדבת- אשרייה אבל מה זה משנה היא התנדבה במקום X או במקום Y ?

למה לפסול על דבר כזה?!?

אמנם אני בת.. אבל אם הייתי בן זה היה דיי מרתיע אותי...

[בוא נגיד שאפילו אם היא הייתה בן זה היה מרתיע אותי [בתור בת כמובן].. אבל אולי אני סתם מקובעת]

לא.

למה? א. קשה להאמין שהיא תהיה מה שאני מחפש מבחינת צניעות. ב. זה אובר פמיניזם מבחינתי. ג. בעיה הלכתית לשאת נשק.

זה בערך כמו שיציעו לי מישהי שמשרתת בקרקל... מה נסגר?? עוד שניה היא תעשה לי מדסים בבית...

אני חושבת שזה לא כ"כ נשי...

אבל יש גם המון גברים שהם לא כ"כ גבריים!

אז זה כ"כ אישי!!!

מאוד הגיוני להרגיש ככה. זה טבעי ואנושי..

לא שאני מומחית גדולה, אבל ממה שאני יודעת, לבנים יותר קל להמשיך. הם יותר שכליים. שמים בצד קשר קודם- חותכים, כמו delete במחשב, וממשיכים הלאה. איפשהו זה שם הזיכרון, אבל לא על המחשב ממש. (וואו, אני לא אחת של מחשבים, מגניב לי שחשבתי על דבר כזה (: ). דרך התמודדות כזאת.

תני לעצמך ת'זמן, אל תסתכלי אם הוא המשיך או לא, למרות שזה הכי מפתה להכנס לעצבות הזאת, ולבכי שלא נגמר..

כשתרגישי שזה הזמן שלך ואת מוכנה- תתחילי לצאת.

בהצלחה!

אצלי זה לא הולך  עם delete.  ממש לא..

עוד שניה שבת אז אני עף! 

יש לי מין תחושה כזאת כאילו בנים ננעלים על משהו וזהו. לא משנה מה מי מו, הם נעולים. רוצים. יעשו הכל כדי שתהיי איתם. לבנות יש יותר גמישות, לטוב ולרע.

לכולנו זה קשה. לשכוח... באמת באמת קש. במיוחד אהבה ראשונה וכאלו. אבל לא מסכימה שלבנות קשה יותר.

רק להיפך-ראיתי אותה בישיבה שלי(אמנם לא יוצאת אם מישהו אבל עדיין זה מזה כאב לי...)

משתתפים בצערך

גם לבנים יש רגשות. כמו שיש בנות שמסוגלות לחתוך ולהמשיך- כך גם יש בנים שקשה להם להמשיך.

אני יכולה לספר שאני הייתי בקשר במשך שנתיים וחצי, אחרי שדיברנו על אירוסין זה נחתך..

היום הבחור נשוי + ילד...

קשה מאוד לראות שהצד השני ממשיך ומתפתח ואנחנו עומדים באותו מקום..

כמה שמחתי עבורו על הולדת הבן, אפילו התפללתי על אישתו..

אבל זה כאב לב עצום, שאני לא מתקדמת!

אני אימצתי לעצמי שיטת עבודה, שכשדברים כאלו קורים, אני שמחה הכי שבעולם!

גם אם בהתחלה זה בצורה חיצונית, אני מתנהגת כאילו אני התחתנתי, כאילו אני ילדתי, כאילו זו השמחה שלי!

[אני לא אשקר שזה לא קשה!! זה ק-ש-ה-!!!]

והכי חשוב - מודה לה' על כל הטוב שגמלני, כי רק הוא יודע כמה זה טוב ונכון עבורנו, כל מה שהוא העביר ומעביר אותנו!

כשהבן נולד הלכתי עם חברות למסעדה והחלטתי שאני חוגגת את השמחה הפרטית שלי!

אני מאמינה שאם נשמח בשמחה שלהם (הנשמות שעברו בהקשר שלנו) בשלימות אמיתית,

נזכה מהר יותר לראות את השמחה שלנו!

בנים תקלטו כבר, שיש בנות שהם בלחיות גם בגיל צעיר מאוד.

יש לי חברה בת 19 כבר בהריון שני.

והיא התחתנה בגיל 17.

אתה מוזמן לשלוח לי פרחים!

שכשמכריזים 40 יום קודם יצירת הולד בת פלוני לפלוני

מכריזים גם את כל מי שיפגוש בדרך..

כך שבאמת כל אחת/ד שאנחנו נפגשים איתה/ו יש לנו איזה קישור נשמתי אליה/ו..

כנראה שזה מאוד משפיע.

אני שמעתי במוצאי שמחת תורה שאחת שהייתי איתה בקשר ממש מתקדם לפני כמה חודשים התארסה.

ולמרות שאני הפסקתי את הקשר הזה, יש איזה משהו בבטן שמרגיש מוזר (למרות שאני בן..).

אם אתם מבינים למה אני מתכוון . . .

בס"ד

תודה שירה ששתפת..

זה באמת נשמע קשה.. 

אומנם עוד לא קרה לי אבל יש לי חרדה מהיום שאני אפגוש בו..

מקווה עד אז להיות במצב משפחתי אחר.. ;)

(+שלא יזיז לי...)

מחזקת את ידיך ושולחת חיבוק+חיזוק.. 

לוידעת אם זה יועיל אבל מה שמחזק אותי זה כשההוא הנכון יגיע פתאום גם מי שעכשיו מכאיב לי יתגמד.. ואולי אז אני אבין פתאום הכל.. וגם אם לא אבין פשוט אשמח! אחח.. בקרוב בע"ה!!!

ייאלה מתחילה שנה חדשה ואיתה יבואו הרבה בשורות טובות והמונטאלפים חתונות , בריתות וכיוב'!

א גיטע ווך

א גזונטע ווינטר

וגשמים בעיתם!

;)

בעזהי"ת.

לדעתי זה ממש נחמד ושייך.

בכל מקרה- פשוט תגידי לו דוגרי, כמו כל דבר אחר שמפריע לך\שיפריע לך בעתיד..

בעז"ה שבוע הבא זה פגישה שניה..

ונכון-menachem27 צודק,להרבה בנות דתיות יש חסמים שמונעים מהם להיפתח..

אבל זה נראלי מוזר (סכ"ה נכנסתי לעולם ההכריות לא מזמן..) ואני עדיין בספקות-אם זה האיש שאני רוצה להקיים איתו בית..

ואני לא רוצה שיבזבז עלי כסף,בזמן שאני עדיין מבולבלת,כלומר-עם הזמן אז אני יותר מאשמח שהוא יביא פרח או שוקולד..אבל שזה התחלה זה נראלי סוג של ניצול מבחינתי..

(אני ממש אשמח אם יש לך\לכם טיפים איך "לצאת מהחסמים הללו..))

אבל לענינו-כמו שאמרתי-זה סכ"ה נפגשנו פעם אחת,וכל יום הוא מתקשר או שולח הודעות..

וזה קצת מהר ומלחיץ אותי ועוד פעם-אני מרגישה גם ניצול...(אם נחילט בבפגישה הבאה שזה לא זה אז..

לא חבל על כל מ שהוא הוציא..?!))

אווח..מקווה שזה לא היה כ"כ מבולבל..=]

יש בנות שמתחננות לגבר כזה...

משום מה , ולצערי, אך זה המצב - להרבה בנות דתיות יש חסמים שמונעים מהם להיפתח, וכבר נתקלתי בבנות 30 + שרצו לחתוך קשר כי הדייט שלהם היה רומנטי מדיי - קנה פרחים / שוקולדים / מתנות קטנות / מחוות קטנות / גילויי חיבה (צנועים כמובן!!) - אך עדיין - זה נראה להן מוזר, לא במקום וכו'.

הזוי - אך נכון.

כן, אמנם אני דתי, דוס, שומר נגיעה והכל - אך לאחרונה די נמאס לי מדוסיות ואני מעדיף בנות שהן יותר לייט כי הן הרבה יותר נורמליות. כן כן, לצערי בנות שהן יותר מדיי דוסיות הן קצת , מה לעשות - שרוטות...

עצוב, אך זה המצב.

פשוט, כי הן כנראה לא מפרשות נכון את המסרים שהן מקבלות באולפנה / מדרשה וכו'.

אגב, אני לא היחיד. חברים שלי (יותר דוסים אפילו) יוצאים עם בנות דוסיות שכל הזמן טוחנות להם ת'מוח על זה שהם לא רוחניים, וכו' וכו' וכו' - כאילו, בנות - צאו מהסרט - אתן מתחתנות עם רוח או עם בנאדם???

בציבור שלנו התפתח מלחמה בין האנושיות ליהדות. 

מלחמה שבכלל לא אמורה להתקיים בציבור הרגיל. זו מלחמה שצפויה בעיקר אצל חוזרים בתשובה, מסיבות מובנות.

בעז"ה שיהיו כאלו שיורו על דרך הישר, ולא ישאירו את המצב כאיש הישר בעיניו.

לכף זכות, זה נובע מרצון עז לרוחניות ומחוסר פרופורצייה והבנה איפה כל דבר עומד, מה מהותו ומשמעותו. 

מעניין לראות שדווקא בזה יש לחרדים יתרון בולט עלינו. 

בנות דוסיות משוועות לאחד: רומנטי, זורם, פתוח שידע לחיות תורה ולא רק להביא איתו את המסכת לדייט!

יש לי תחושה שהחבר'ה הטובים לא פוגשים את החברות הטובות!!

זה למה יש כ"כ הרבה רווקים ורווקות מדהימים ומדהימות!

הם מעולם לא נפגשו!!

בע"ה

אבל זה פשוט עשה ראשם של לא נשלח.. |מתנצל| 

 בס"ד

אני יצאתי עם מישהו שגם היה ממש אובסיסיבי לקשר (התקשר כל יום, רצה שנפגש כל יום וכדו')

ולבסוף התברר שהבנ"א קצת שרוט.

הוא משקר על אנשים (כן גם עלי...כדי שיכירו לו בנות כאלה ואחרות) והוא אובסיסי מידי עד כדי כך שהרגשתי שהוא חונק אותי מידי..

כדי שתבדקי שזה באמת בא מנחמדות ולא ממשהו אחר.

ואם זה לא נח לך, מותר להגיד שאת לא רוצה ושזה לא טוב לך..

את לא חיבת להסכים למה שלא נכון ולמה שלא נח לך!!!

בהצלחה!

חג שמח אחינו

אולי היא מחכה לך

הוא היה בשיעור א'..

זה אומר היום ד'..

מועדים לשמחה ללכוווווולם!

ביום שלישי האחרון (ה' חוהמ"ס) נסעתי לחברון להופעה של סיני תור

בחזור הלכו לפניי 2 ברסלבים מבוגרים, ובחור צעיר...

פתאום אחד מהם מסתובב אליי ואומר לי:

" צדיקה! יש לי שאלה!"

"כן..."

"את מחפשת שידוך?"

|חיוך| "תודה, אני תפוסה עכשיו!" (<---  כבר לא...)

"לא כי יש לנו פה פשוט בחור זהב, שלא תפסידי",

הוא תופס בחיבוק חזק את הבחור הצעיר שמחליף צבעים ולא יודע איפה לקבור ת'עצמו!

"יודעים מה? אם אנחנו כבר ככה זורמים על העניין, תנו לי פרטים עליו ונחפש לו מישהי"

הסיפור נגמר בזה שהם נתנו לי אחלה טרמפ ליציאה מהחרסינה..

ואני מחפשת מישהי שמעוניינת בבחור חזב"ת מתל אביב, בן 26 בעל אמונה גדולה וחן..

נא לפנות אליי באישי...

הלכתי עם חבר לתקן פנצ'ר באריאל, וראינו איזה רכב תקוע עם הגלגל

בבור ביוב, זוג צעיר ונחמד.

עזרנו להם לצאת, ואז האשה אמרה לנו:

בדיוק אנחנו צריכים לקחת שתי בנות, נראה לי הם בול בשבילכם!

(היינו בני 17/19 )

אמרנו תודה רבה וברחנו.

הלכנו לפנצ'ריה ופתאום הגיעה האשה עם שתי הבנות ואמרה:

תראו תראו , זה בדיוק זה! זאת בשבילך וזאת בשבילך!

אמרנו לה: נכון התחתנת לא מזמן? רואים!

תוצאות:

החבר הזה נרצח אחרי 4 שנים (אלעזר ליבוביץ' הי"ד)

ואני עדיין משוטט בפורום לנ"ו....

מסקנות:

אף פעם אל תוציאו אנשים תקועים בבורות ביוב!!!!!!!!!!!!!!!!!

לה"ו

מ-מ-ש עצוב!

ולא הבנתי איך הגעת למסקנה הזו?

בעזהי"ת.

אלא אם אתם רוצים שהחבר שלכם יירצח.

ח"ו..

אולי אני אנסה את זה על עוד כמה........

כשעוד הייתי צעירה ורכה בשנים,

התארחתי בבית הרב דב ליאור (סבא של חברה. שבת חיי שרה..).

והתארחו שם גם עוד שלושה בחורים. והיה בחור אחד שממש היה נראה לרוחי ולסגנון שאני מחפשת.

בקיצור, בסוף השבת, כשהגברים הלכו לתפילת ערבית, הרבנית ברכה את חברה שלי שתתחתן עם אותו הבחור ואותי היא ברכה לגבי בחור אחר.

וממש נפגעתי.

(:

אבל בגדול אתה ממש צודק.

אם יש תחושה פנימית שיכול לצאת מזה משהו, צריך להזיז עניינים.

וחזרת לרבנית מתישהוא? והיא הציע לך את הבחור או את הבחור האחר?

שנאמר" שלח לחמך ל פני המים -כי ברוב הימים תמצאנו"- רטוב!

אבל לא נורא.

כמו שכבר אמרתי, כנראה שזה היה רגש חולף כי רק עכשיו נזכרתי בזה שוב.

אם הרבנית לא תציע לך את אותו בחור- יהיה לה בחור אחר להציע לך!!

למה לא לנסות?! אולי ממנה תבוא לך גאולה?

היא לא מכירה אותי כיום.

לה"ו

אין מצב שאת מגרדת ממוחך קצת פרטים שאת זוכרת מהבחור?

שעון החול, שעון חייך
מאותת לך עכשיו
למד-דלת, למד-הא, למד-וו....

לשיר אותו בכח לשיר אותו בכאב

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל...מבראשית

ב"ה

או שיותר נכון השגרה שלהן הולכת להשתנות/להתחדש בקרוב....
שיגרה שהיא יותר מידי שגרתית למשך זמן היא משעממת!!

אוהבת שגרה עם גבולות...

=)

מברכת אותך ואת כולם- שכל מה שיתחדש עליכם- יהיה לטובה ולשמחה

אני סופר אוהב את חגי תשרי!

באסה יהיה לקום מחר עם ידיעה שהחג הבא הוא חנוכה

אבל הכל לטובה!

הכי חשוב זה שנשמר אצלינו את הכוחות שקיבלנו בחגים ושעם יצליחו להשפיע

עלינו במהלך השנה!! 

בעזהי"ת.

י"א בחשון, ר"ח כסלו, י"ט כסלו ועוד..

י"ב חשון..

יצחק אבינו זה י"ב

סתם...האמת היא שבתור אחת שצריכה עכשיו במשך שבועיים וחצי להכין תלמידים ליום הזה, אני מזדהה איתך לחלוטין.

חוץ מזה שזה לא בידיוק חג. זה יותר כמו יום הילולא לזכר...

לדעתי,

אין על חגי תשרי!!!

לק"י.

אבל יחסית מטורפת...

לימודים- הצילווו..

עבודה- ?!?!!?!

בהצלחה לכולם.

יומולדת!!!

עוד שבוע וחצי...

לה"ו

הייתי שואלת למה...

אם הוא לא באמת מכיר אותך (שלום שלום זו לא הכרות עמוקה... לפחות לא במקום שממנו אני באה...)

אז תנסי להבין למה ולהחליט בעצמך... ככה נראה לי.

וגם אם את תתפדחי קשות ולנצח נצחים כל ימייך - נו אז מה! יכול להיות שזה בעלך.

תלוי למה לא מתאים,צריך לחקור אותו. לא כל אחד שאומר שנראהלו שלא מתאים זה באמת נכון,אולי הוא סתם זורק מה שנראהלו בלי לחשוב על זה לרגע.

החבר אומר שלא נראה לו שייך השידוך- או שלא שייך שהוא עצמו יהיה שדכן?!

(לא.. באמת כן הבנתי- אבל רציתי לתת לך עוד נק' למחשבה....
"מציאת חן" זה לא דבר של מה-בכך... אל תוותרי לחבר ההוא ככ מהר... )

למה מי זה החבר??

סתם קנאי / צר עין

מאיפה הוא יודע שלא שייך???

נסי ותיווכחי בעצמך אם שייך או לא