כל הכבוד! איזה אומץ!!!

בהחלט מומלץ!!

בעזהי"ת.

למרות שהשיטה הנכונה היא פשוט להשאיר אותו בחיים ולא להתחבר

שזה טוב לא להתחבר בכלל.

לדעתי הכי טוב, זה שיהיה פייסבוק, ולהכנס בצורה מאוד מבוקרת!

היהדות לא מעודדת להתנזר מדברים לגמרי, אלא לווסת את הדברים הנייטרלים לכיוונים חיוביים. (כי אם זה ככה, למה יש לך אינטרנט? שיהיה לך ואל תכנסי בחיים!)

בס"ד

אני יודעת שהייתי צריכה את הניתוק..לגמרי...

רחלקה השיטה הנכונה זה מלכתחילא לא לפתוח אחת

חשבון FB פעיל הוא חובה במקצועות מסויימים. אם לא מכירים אותך שם- אתה לא קיים.

כל הפייסבוק הזה סתם צחוק אחד גדול

צעד ממש חכם!!

גם לי היה פייסבוק וב"ה סגרתי אותו...היה לי ממש קשה לעשות את זה והרבה זמן חלמתי על הצעד הזה ללא הצלחה...

כל פעם הבטחתי לעצמי כל מיני הבטחות שהיה לי קשה לעמוד בהם!!

קיצור- יום אחד אחרי מקרה שקרה ב"ה הצלחתי לסגור את הפייסבוק!!

אני לא אגיד שלא היה קשה...קשה..

אבל ב"ה אני רואה רק אור וסיפוק מהצעד הזה...

אשמח לפרט למי שרוצה באישי!!

בקרוב אצל כולם!

הפייסבוק הוא פשוט סם..

ב"ה

אני מחקתי (לא השבתתי) את הפייסבוק לפני קצת יותר מחצי שנה..

מידי פעם אני נזכר בזה שזה דבר נחמד ושיש לי נגישות לכל התמונות שלי איפה שאני לא יהיה וגם יכול לראות את התמונות של המשפחה...

אבל אז אני נזכר שאני לא היחיד שיכול לראות את זה...

וגם שזה בזבוז זמן ועוד כהנה וכהנה...(הרב כהנה צדק...)

ישועות ונקמות!

ובוקר טוב לכולם(=

ב"ה

כי ברגע של חולשה חוזרים וזה כאילו לא קרה שום דבר.

לעומת זאת אחרי המחיקה יש לך שבועיים להתחרת שבמהלכן אתה מקבל כל יום אימל שבו כתוב ש"פלוני" יתגעגע אליך...וכו...

איך מוחקים?

גם אני השבתתי וממש פחדתי שברגע של חולשה אני אתחבר שוב..כי השבתה מאפשרת להיכנס שוב עם אותה סיסמא.

אז ביקשתי מחברה לשנות לי את הסיסמא וככה אני לא יכולה להיכנס בכלל..

הם ממש עושים מצפון- כשהם כותבים שכולם יתגעגעו אליך..עצוב.

אבל אהבתי שכשסוגרים את החשבון הם שואלים למה אתה עושה את זה..

ב"ה

אני לא מצאתי את הקישור בפייסבוק אלא רדך גוגל...

כניראה הם אומרים שאם הצלחת להגיע לפה נעזוב אותך בשקט...

בזמנו כשמחקתי הדבר שהכי הפריע לי זה היה ה"הוא יתגעגע אליך" ואני כזה ..לא נכון...

שבוע טוב וליל"ט לכולם!

למרות שיש חברות שעושות מצפון.. זה נראלי פשוט טעות כל הדבר הזה..

וסתם מענין יהיה לכם בעיה אם למדויט/חבר/בעל יהיה פייסבוק?

במקום להוציא את העיזים למרעה!

הבנת?

לכן זה מפריע לי!

בס"ד

לא שלחו לי על אפאחד שהוא מתגעגע ..להרגיש בודדה?!? חחח

ואגב..כששאלתי אם זה לא מספיק התכוונתי שלא ידעתי שיש אפשרות מחיקה..חשבתי שלהשבית זה מספיק....

לבעלי יש פייסבוק. לי אין

כן- מפריע לי שיש לו את זה

אבל אני מבינה שבמציאות הטכנית שהוא עובד- חייבים את זה

ברגע שאני רואה אותו לשניה אחת שם שלא משו שקשור ישר לעבודה- אני מטיסה אותו משם "אני לא מרשה!! מה אתה עושה שם!!"

בכללי יש במחשב משו ש"בולע" את הבנאדם בלי חוש של זמן...

אבל פייס זה כזה ביזבוז זמן- שחייבים מישו מבחוץ שיטיס אותך.... לבד זה לא הולך

האם לבעלך לא מפריע שאת רובצת בפורום?

השאלה הזאת לא מופנית דוקא אלייך כמובן...

האם זה משנה למה בדיוק מתמכרים במחשב?

פייסבוק, פורום, זומה או רד אלרט

יוטיוב או כל דבר אחר?

הזמן מתבזבז אותו דבר!!!

כמובן, שהפורומים של ערוץ 7 הם הרבה יותר תורמים, נקיים, מועילים,

וכו' וכו'....

אבל מבחינת בזבוז זמן - אין שום הבדל....

אבל יש הבדל בכלזאת. גם לי היה פייסבוק וחסמתי אותו לפני כשנה, כי הוא היה ממש מלא תועבות..

אתה רק נכנס,

כתוב לך שהחבר שלך מהצבא אהב את הסרטון הבא.. וכו' וכו'.

למרות שאיבדתי ממש קשר עם החברים, שאני צריך מאוד..

זה פשוט לקפוץ לתוך האש. ואין "לא תתורו" יותר גדול מלהיכנס לפייסבוק.

ואין לך מושג עם כמה בנות לא יצאתי(למזלי), כי חיפשתי את המייל שלהם בפייסבוק.

וראיתי..

דברים כמו

ש "אביגיל(שם בדוי) אהבה את "הפדיחה של זאת וזאת ל18+"

וכל מיני דברים כאלה.. ויותר גרועים..

רק לקרוא דברים כאלה זה מדכא את הנשמה.

גם לבזבז את הזמן על זומה ורד אלרט, זה לא הכי כדאי..

וזה נותן תחושה בסוף יום של החמצה.

וגם יו-טיוב - לדעתי אסור להכנס. אני כבר לא נכנס ליוטיוב כשנה..

אפילו אם זה לינק להרצאה של הרב ארמוני ביוטיוב.

כי ברור הרי שליד ההרצאה, תהיה עוד "הרצאות" שיוציאו לך את כל הטוהר מהנשמה..

וברגע שראית תמונה כזאת..

זה כבר לא משנה שמיד סגרת.. ברור שזה עושה נזק לנשמה.

ואם לא מייד סגרת?

הרי אנחנו רווקים, היצר בוער, ואנחנו בשיא הניסיון..

והלוואי שנהיה טהורים..

|גוררת פוף|

|נתיישבת עמוק עמוק|

|רובצת סופית|

|בעלי לא מצליח לגרד אותי מהפוף של הפורום|

|D:

חחחחחחחחחחחחח

א

שריך- שימחת בת ישראל!!

זה א.

ב. גם אני לא הכי בעד למרוח זמן על המחשב...

באידיאל- כלומר....

בפועל- יש כל מיני סידרי עדיפות בחיים....

ואם צריך כבר להמרח על המחשב- לפחות שיהיה על משו ראוי ומפעיל את המוח!

מה יותר יעיל? לקרוא ולכתוב על דברים חשובים ועמוקים או מצחיקים-בקדושה של אנשים (כמו פה)

או לקרוא בלוגים ופורומים מקצועיים של המקצוע שלי או של תחביבים (מישי רצתה פה פורום תפירה? למה זה תקוע?!?!? הלו!! |תזכורת|)  או להתכתב שעות בצאט עם ידיד או חבר או מישו מעניין....

זה הרבה יותר מועיל ומזיז את המוח מאשר "להתעדכן" על "חברים" שלך בפייס... !!!

חוצמזה שאפקט ה"ולא תתורו" בהחלט קיים....

לגבי היו-טיוב.

כל אחד מוצא שם משו אחר

אני מצאתי שם הרבה סירטונים של אמן קרמיקה גדול ומכובד- שחי ועובד בספרד.

אם הייתי רוצה ללמוד ממנו- הייתי חייבת לטוס לשם... ככה אני יכולה לשבת בא"י וללמוד ככה!

ואת זה אני עושה כשא-י-ן לי מוח למשו רציני יותר!

אני מביאה את הדוג' של עצמי- כדי לומר-

יוטיוב זה כלי. כמו כל הכלים-

תלוי איזה תוכן אתה יוצק לתוכו.

ושכוייח ממש!!

"וטהר לבנו לעבדך באמת!"

יש כאלה שיוכלו לעבוד במקצועות בהם לא נזקקים לו, אבל עם הזמן אני מגלה יותר ויותר צורך להיות "נוכח" בכלי הזה. אם בשביל להיות שם ואם בשביל להפיץ את מה שיש לי לקדם.

אני לא אוהב את הכלי, עם דגש על הרדידות שהוא משדר, ואת המיקוד הרדוד שלו ב"X כתב על Y" במקום בתוכן אמיתי (למשל בלוגים).

אני אוהב לקרוא אנשים רציניים, אני אוהב לקרוא בלוגים איכותיים (וכשיש ממש עצבים גם לעדכן את הבלוג שלי עצמי), אני אוהב לעבוד עם חומר עמוק ואיכותי (מישהו אמר פורומים?) ולעיתים גם חומר קליל יותר.

אבל לא אוהב את הרדידות של Facebook.

Youtube - אני לא חושב שיש על מה לדבר בכלל. אין בעולם המודרני אפשרות לחיות בלעדיו. מצגות, הרצאות מקצועיות, סרטים טכניים וכו'.

המון המון חומר איכותי מסתובב שם, מהסוג שמצדיק השקעה של זמן ובדרך כלל גם דבר שיחכים אותנו וילמד אותנו עוד משהו על החיים.

כמובן שכלל ה-20/80 חל גם כאן, וצריך לברור כ-20% בעל ערך מכ-80% (ויותר) של שטויות ורדידויות.

|מיתמם|

ב"ה

בהצלחה לכולם.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t309717#3877512

סגרו לי...................

בעסססססהההה !!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.